מתמחים עובדים בלי פיקוח – ופגועי נפש מקבלים טיפול מסוכן

בביה"ח "מעלה הכרמל" מטופלים מאות לוקים בנפשם, חלקם במצב מורכב • למרות זאת – עשרות רופאים מבצעים התמחות ללא פיקוח חיצוני • משרד הבריאות: "ננסה למצוא פתרון".
 מתמחים עובדים בלי פיקוח – ופגועי נפש מקבלים טיפול מסוכן , רן רזניק , 07.01.2020 , ישראל היום.

את מרבית הטיפול הרפואי ברוב שעות היום והלילה מקבלים המאושפזים הישראלים מרופאים מתמחים בכל מחלקות בתי החולים בארץ, ולכן בקרה ופיקוח קבועים על רמת ההתמחות מחויבים על פי חוק, והיא קריטית לשמירה על חיי החולים ועל בטיחות ואיכות הטיפול הרפואי. הם גם חשובים מאוד לצורך שמירה על רמת ההתמחות של הרופאים המתמחים, שהם הדור הבא של הרופאים הבכירים בישראל.
על פי החוק, לבקרה ולפיקוח על ההתמחות במחלקות בתי החולים אחראים משרד הבריאות והמועצה המדעית בהסתדרות הרפואית, המאגדת את מרבית הרופאים בישראל. אולם, ל"ישראל היום" נודע כי בשבע מחלקות פסיכיאטריות בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "מעלה הכרמל" בטירת הכרמל לא חודשה כבר כמה שנים ההכרה, כמתחייב בחוק, ובחלק מהמחלקות כבר ארבע־חמש שנים, וכי הבקרה האחרונה בחלק מהמחלקות נעשתה לפני עשר שנים ויותר.

התמחות רפואית מסוכנת | פרשנות

עוד עולה כי 22 הרופאים המתמחים עושים במשך שנים רבות את ההתמחות ומטפלים במאות חולי נפש, חלקם קשים שמצבם מורכב מאוד, ללא כל בקרה ופיקוח חיצוניים של המועצה המדעית ושל משרד הבריאות.
כל זאת באופן המנוגד לחוק ולהוראות משרד הבריאות. לדברי רופאים בכירים, הדבר מביא גם להעמדה בסכנת חיים מתמדת של מאות חולי נפש קשים, שחלקם אושפזו בכפייה במצבים נפשיים ורפואיים מסכני חיים.

מבדיקת "ישראל היום" עולה עוד כי משרד הבריאות כלל לא ידע על ממצאים חמורים אלה בבית החולים, אף שהוא בבעלות מלאה ובאחריות ישירה שלו, ושהוא עצמו היה אמור לבצע בקרה ופיקוח קבועים על בית החולים.

"חשיפה חשובה"

בעקבות פניית "ישראל היום" מסרה הנהלת משרד הבריאות כי "הנושא נכון וראוי לבדיקה ולטיפול, ובכוונת המשרד לדון בסוגיה עם כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות המועצה המדעית, על מנת למצוא פתרון".
בכיר בהנהלת משרד הבריאות אמר ל"ישראל היום" כי "מדובר בחשיפה חשובה מאוד של כשלים חמורים ביותר שלא היו ידועים למשרד הבריאות, שמחייבים חקירה ותיקון דחופים, וכי יש לבדוק זאת עכשיו גם בכל בתי החולים האחרים בארץ".

עוד נודע ל"ישראל היום" כי גם בגלל היעדר מוחלט של בקרה חיצונית על ההתמחות בבית החולים במשך שנים רבות וגם בגלל מחסור מתמשך ואקוטי במרבית המחלקות ברופאים מומחים בכירים, הועלו באחרונה תלונות על כמה מקרים שבהם הושארו רופאים מתמחים ממש בתחילת ההתמחות לטפל לבדם במחלקה פסיכיאטרית, ללא כל רופא גיבוי ועזרה מרופא מומחה תורן.
היה אף מקרה שבו נשלח רופא מתמחה לבד לבצע טיפול בנזעי חשמל במטופל. במקרה זה הצוות הסיעודי התריע כי הדבר אסור ומסוכן, והוזעק רופא בכיר ממחלקה אחרת.
עוד נודע כי ב־19 בדצמבר 2019 התריע בצעד חריג מאוד במערכת הבריאות פרופ' אנטולי קריינין, מנהל מחלקה סגורה 5א' בבית החולים בפני מנהל בית החולים, ד"ר יעקב פולאקביץ, וכתב לו כי במחלקה סגורה 6ב' "נמצא מתמחה בחודשים הראשונים להתמחות, אשר כבר יומיים מתמודד עם המחלקה ללא כל כיסוי (של רופא מומחה, ר"ר), הנהלת בית החולים יודעת על המצב ולא מזיזה אצבע!!! אני דורש עבור המטופלים להתערב במה שקורה במחלקה, מצב זה בלתי נסבל ומסוכן!!!"
נוסף על השאלות הקשות בנוגע לאיכות הטיפול הרפואי שקיבלו מאות מאושפזים, עולים גם סימני שאלה כבדים על תוקף ההתמחות שעשו הרופאים.
לפי החוק, התמחות של רופאים נחשבת רק אם נעשתה במחלקה שיש לה הכרה של המועצה המדעית. לאור זאת עולים סימני שאלה אם ההתמחות שעשו בפועל 22 מתמחים בבית החולים במשך כמה שנים תיחשב להם כהתמחות.

"ללא פיקוח"

עו"ד שי פויירינג, מומחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית ורופא בהכשרתו, אמר: "מפרשה זו עולה חשש כבד כי משרד הבריאות והמועצה המדעית חוטאים ובוגדים בחובתם המהותית לבצע בקרה ופיקוח על האיכות הרפואית והאקדמית של ההתמחות. לכך עלולות להיות השלכות קשות מאוד על המטופלים שבתחום הפסיכיאטריה, שהם המוחלשים ביותר במערכת הבריאות, וגם על הרופאים המתמחים עצמם. ההתמחות שהם עשו במשך שנים עלולה להיות לא מוכרת".
ל"ישראל היום" נודע כי לפני חודש התריע פרופ' קריינין בפני ראשי המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית, פרופ' גדעון פרת ופרופ' חנוך קשתן, על המחדל החמור בהתמחות הרופאים בבית החולים.
עוד בנושא:

קריינין התריע כי זה כמה שנים נמצאים מתמחים בבית החולים בניגוד לחוק ולכל הנהלים והדרישות. באחרונה גם חלפו כבר 3 שנים לאחר תום אישור ההכרה במחלקה שהוא מנהל, וכי חלפו כבר כ־9 שנים מאז בוצעה הבקרה האחרונה על ההתמחות במחלקתו.
ל"ישראל היום" אמר קריינין: "ההתמחות כאן מתנהלת ללא כל בקרה ופיקוח כבר הרבה מאוד שנים וזה מאוד־מאוד חמור".
הוא הוסיף כי "במחלקות השונות אין מספיק רופאים מומחים בכירים ובחלק מהמחלקות ההתמחות הופכת להיות 'ישראבלוף', והרופאים לא לומדים בכלל את רוב מה שהם חייבים לדעת כשהם מסיימים התמחות".

"ראוי לבדיקה"

לדבריו, "המשמעות היא שהמטופלים מקבלים טיפול רפואי שנפגע קשה מאוד. יש מחלקות בבית החולים שזה ממש מסוכן ומסכן את החולים, כאשר אין שום בקרה על הרופאים המתמחים. אנחנו לא נותנים אפילו לא רפואה סבירה, וההתמחות מתנהלת כאן בהפקרות מוחלטת ובדרך המנוגדת לחוק ואפילו חלילה גובלת בפלילים. אני התרעתי במשך שנים בפני מנהלי המחלקות, הנהלת בית החולים וגם בפני המועצה המדעית".
לדובר משרד הבריאות הועברה שורה ארוכה של שאלות בפרשה זו, והתבקשה תגובת מנהל "מעלה הכרמל" והנהלת משרד הבריאות. אולם הוא מסר בתגובה רק כי "הנושא שאתה מעלה נכון וראוי לבדיקה וטיפול. בכוונת המשרד לדון בסוגיה עם כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות המועצה המדעית, על מנת למצוא פתרון".
מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה: "פרוטוקול המדידה, שמאפשר הארכת הכרה במחלקה רפואית, יכול להתבצע רק בחלוף שנה מכניסת מנהל מחלקה לתפקיד. עם זאת, עקב תחלופה תדירה של מנהלי מחלקות במרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, לא היה ניתן לבצע מדידה לצורך הארכת ההכרה.
"בעקבות הממצאים ובתיאום עם הנהלת בית החולים ייקבעו תאריכים לוועדות הכרה במהלך החודשים הקרובים. המועצה המדעית תדאג לשמור על איכות ההתמחות וההכשרה המקצועית, בהתאם לסטנדרטים הנדרשים".

בית חולים מעלה הכרמל - מתמחים בלי פיקוח

 

התעללות בחוסה בית חולים מעלה הכרמל

מתוך "סדר יום עם קרן נויבך" – 18.03.2018 – "עדי", שם בדוי, נקשרה והוכנסה לבידוד 14 פעמים בפרק זמן של שבועיים, במהלך אשפוז כפוי בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי מעלה הכרמל. באחת הפעמים היא נקשרה ל14 שעות רצופות. ע"פ מסמכים ועדויות שהגיעו לידנו, בשום שלב, עדי לא היתה מסוכנת לעצמה או לאחרים.
‏בין הסיבות לקשירה שצוינו במסמכים שמצוטטים במכתב תלונה של ארגון בזכות למנכ"ל משרד הבריאות: אי שקט, צעקות, סירוב לקחת תרופה, זריקת טלפון, דפיקה על השולחן, התעמתות מילולית עם הצוות וניבול פה וגרימת נזק לרכוש.
‏אין ספק, זה לא פשוט לצוות, זו התמודדות לא קלה, אבל ע"פ מסקנות הוועדה לצמצום הקשירות במערכת הבריאות, מסקנות שאומצו במלואן ע"י משרד הבריאות, הן אינן מצדיקות, בשום שלב קשירה של מטופל. קשירה שהיא פגיעה קשה בגופו, בנפשו ובכבודו של האדם. ‏יותר מזה: השימוש בקשירות הופך את הטיפול למועד לכישלון מראש. הוא מביא לפגיעה אנושה בכבודה, בגופה ובנפשה של עדי, להתנהגות סוערת יותר מצידה, לקשירה נוספת, להתנגדות נוספת וכך, מעגל אינסופי ומיותר שלא יביא מזור לאיש. האם לא הבינו בביה"ח מעלה כרמל שהמטרה אינה לשבור את רוחו של המטופל?

ככה יעשה לאמא שבתה נחטפה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה

מתוך דף פייסבוק יוסי נקר , 14.11.2017
ביקרתי הערב את אמא ג' בטירת הכרמל. עקב מצבה הופסק ההליך הפלילי המיותר נגדה לאחר חודשים ארוכים בכלא, לרבות בבידוד, שהחמירו את מצבה. גם אני וגם אתם זעקתם שזה מה שיקרה וזה אכן קרה.
על אמא ג' נגזרו תשעה חודשי אשפוז בכפיה. לא מבין את ההחלטה הזאת. על עבירה מינורית. בא כוחה בהליך הפלילי כנראה יערער.
אמא ג' משלמת מחיר יקר מאד, מולעטת בכדורים פסיכיאטרים וזריקות שסוס לא היה מקבל.
תודה לMiri Urman על הטשטוש.

פייסבוק יוסי נקר

הגיעה לבית חולים כדי לקבל עצה ובמקום זאת אושפזה בכפייה

מאת עמותת זכויות מגן אנוש – מרץ 2015 – תלונה שהוגשה בשבוע האחרון למשרד הבריאות, עולה כי לפני כחודש, הגיעה אזרחית בת 26 לבית חולים גדול במרכז הארץ, לאחר שתרופות הרגעה שנטלה, הפסיקו לסייע לה. הצעירה, שהרגישה נסערת, אולם הייתה מודעת למצבה, הזמינה אמבולנס שייקח אותה לשם. למרות שהפסיכיאטר, שבדק אותה, קבע כי אין היא פסיכוטית, ולמרות שהיא עצמה, החבר שהיה איתה וגם אביה, שליווה אותם דרך הטלפון, התנגדו לרעיון שתקבל את הטיפול בבית החולים, הורה לשלוח אותה לאשפוז כפוי במוסד הפסיכיאטרי בטירת הכרמל.

הצעירה אמנם הצליחה להשתחרר מבית החולים בתוך ימים ספורים, אולם הספיקה לקבל מנות מכובדות של תרופות אנטי פסיכוטיות חזקות בכפייה עד כדי חולשה גדולה וחוסר יכולת לקום מהמיטה ולעמוד על הרגליים, לדבריה.

עמותת מגן לזכויות אנוש טוענת כי במקרים רבים, לא ניתנת לאנשים האפשרות לבחור בין טיפול תרופתי בבית החולים לטיפול בבית וכי מדובר בהפרה של חוק זכויות החולה.

למידע נוסף,

בברכה מקרב לב
יהודה קורן
דובר העמותה
3350928 052
מייל. Yodak8@gmail.com
אתר. www.cchr.org.il

אירנה חיימוב מהמרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל הורשעה בבית דין למשמעת עובדי המדינה עקב התעללות בחוסים ומרמה והפרת אמונים

נובמבר 2011 – בית דין למשמעת של עובדי המדינה בדח. 2011-525 , בד"מ 48/1 , הנאשמת אירנה חיימוב, הועסקה עד למועד השעייתה כאחות מעשית במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל.

אירנה חיימוב הורשעה על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות הליך פלילי שנוהל נגדה בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.פ. 10141-03-09 ), בפני כב' השופט עודד גרשון, לאחר שהוגש נגדה כתב אישום שייחס לה ביצוע עבירה של התעללות בחסר ישע על ידי אחראי לפי סעיף 368 (ג) סיפא לחוק העונשין התשל"ז 1977- (להלן: "חוק העונשין"), ועבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

בכתב האישום נטען כי במועד מסוים שבין חודשים פברואר למאי 2008 , במהלך עבודתה כעובדת ציבור, בתפקיד אחות מעשית בבית החולים, התעללה אירנה חיימוב פיזית ונפשית במטופלת קשישה וחולת נפש (להלן: "המטופלת"). לפי המתואר שם, חיימוב שהתה עם המטופלת אשר הייתה במערומיה בחדר הרחצה, הושיבה אותה בכוח על אסלת בית השימוש תוך שהיא צועקת עליה "שבי", והחלה לרחוץ אותה כשהיא
מכוונת אליה זרם מים. המטופלת קראה כי המים חמים ואמרה לנאשמת "את שורפת אותי". הנאשמת השיבה לה בגסות "טוב מאוד, שייקח אותך אלוהים", ובהמשך חזרה וצעקה עליה "שבי". המטופלת שאלה את הנאשמת אם ידוע לה כי היא חולת סרטן והנאשמת השיבה בגסות "טוב מאוד". בנוסף הורתה למטופלת "תקחי תנקי את הכוס שלך".

בית המשפט המחוזי הרשיע את אירנה חיימוב, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום והטיל עליה, ביום 4.11.2010 , עונש של 12 חודשי מאסר בפועל ו 15 חודשי מאסר על תנאי, תוך שהוא קובע כי דבק קלון במעשי העבירה שביצעה. (קישור לגזר הדין בית משפט מחוזי)

אירנה חיימוב ערערה על גזר הדין של בית המשפט המחוזי, אולם בית המשפט העליון הותיר את רכיבי גזר הדין על כנם, אך החליט להקל בעונשה באופן שגזר עליה 8 חודשי מאסר בפועל בלבד תחת 12 החודשים שנגזרו עליה על ידי בית המשפט המחוזי.

שופטי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כתבו בגזר הדין: " חומרת מעשיה של הנאשמת זועקת מעצם אופיים. למותר לציין כי הרמת יד על מטופל או התעמרות בו, הינה תופעה פסולה מעיקרה ואין לה מקום במערכת הבריאות ובחברה בכלל. הפגיעה שפגעה הנאשמת במטופלת לא היתה פגיעה גופנית בלבד, אלא רמיסה של רגשותיה וכבודה, ויש בה לערער לחלוטין את האמון שנותן הציבור המפקיד את הזקוק לטיפול בידי רשויות הבריאות. מעשים אלה מצדיקים פיטוריה של הנאשמת משירות המדינה, ופסילתה לצמיתות לעבודה סיעודית".

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הטיל הטיל על אירנה חיימוב את אמצעי המשמעת הבאים:
א. נזיפה חמורה;
ב. פיטורים לאלתר;
ג. פסילה לצמיתות לכל תפקיד סיעודי, או לכל תפקיד של אחות במערכת הבריאות;
ד. פסילה לשירות המדינה למשך 5 שנים; – הנאשמת תיפסל למילוי כל תפקיד בשירות הציבורי, שחוק שירות המדינה (משמעת) חל עליו, וזאת למשך תקופה של 5 שנים.

בית חולים פסיכיאטרי טירת הכרמל – קשר השתיקה במלוא כיעורו