אחיה של א' כלוא במוסד בניגוד לרצונו ורצון המשפחה

תאגידי אפוטרופסות משתלטים על גופם ורכושם של בני משפחה בניגוד לרצונם ובניגוד למשפחה. מדובר בפרקטיקה של מערכת המשפט, משרד המשפטים , 26.06.2019 – ומשרד הרווחה החוברים יחד לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, וקניינם של אזרחים מוחלשים.
האזינו לא' שאחיה כלוא מספר שנים במוסד של הקרן לטיפול בחסוים בניגוד לרצונו ולרצון המשפחה.

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות קונה חוות דעת פקידות סעד מאיגוד העובדים הסוציאליים בכספי חסויים

דצמבר 2013 – המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים משלם לדובר איגוד העובדים הסוציאליים דוד גולן בעלים חברת "דוד גולן תקשורת ואסטרטגיה" הון עתק לטובת יחסי ציבור. מדובר בניגוד עניינים חמור ופגיעה באינטרס הציבור בענייני נפשות, ובנושאים שיפוטיים מינוי אפוטרופוסים לחסויים המתנהלים בדלתיים סגורות ללא ראיות בבתי משפט לענייני משפחה.

מדוע בחר זאב פרידמן בחברת "דוד גולן תקשורת ואסטרטגיה" ליחצנות המרכז הישראלי לאפוטרופסות בניהולו.

דוד גולן הנו בכיר איגוד העובדים הסוציאליים משמש כדובר ובעל השפעה על פקידות סעד המדבר עימן יום יום בהתכתבויות כאלו ואחרות באימיילים וברשת הפייסבוק, ומנחה אותן בענייני מדיניות האיגוד שבו הן חברות, אותן פקידות סעד נותנות חוות דעת למינוי אפוטרופוסים לחסויים בבתי משפט בדלתיים סגורות וללא ראיות ואשר בתי המשפט רואים בהמלצותיהן סוף פסוק.

מדוע צריך המרכז הישראלי לאפוטרופסות המקבל חסויים ע"פ צו בית משפט יחצנות

צווי בית משפט אינן צריכים יחצנות וכך גם תאגידים המתפרנסים מתוקף הצווים. המרכז הישראלי לאפוטרופסות משלם לדוד גולן כסף כדי לקבל חוות דעת טובות בבתי משפט מפקידות סעד שלדוד גולן השפעה עליהן מתוקף תפקידו כדובר איגוד העובדים הסוציאליים.

מה עושה המרכז הישראלי לאפוטרופסות עם כספי החסויים

ע"פ דוח מבקר המדינה נמצאו ליקויים חמורים בתפקוד המרכז הישראלי לאפוטרופסות. גם תחקיר ערוץ 10 על המרכז הישראלי לאפוטרופסות מעלה חשדות לזלזול בכבוד האדם, שחיתות, תאוות בצע ושימוש בכספי החסויים שלא למטרות להן יועדו במרכז הישראלי לאפוטרופסות.

תחקיר חדשות 10 – המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים מפקיר בשיטתיות מוחלשי החברה 

דוד גולן דובר איגוד העו"ס מציג את זאב פרידמן כלקוח בעסקיו הפרטיים "דוד גולן – תקשורת ואסטרטגיה"

תלונות קשות על תפקוד המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

אלפי אפוטרופוסים עובדים ללא כל פיקוח , עופר וולפסון , 10.12.2013 , news1

ועדת החוקה של הכנסת שמעה בדיון שערכה תלונות רבות מצד קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי האפוטרופוסים, תפקודם וכלפי המרכז הישראלי לאפוטרופסות – קרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים בדיון התגלה כי ישנו מפקח אחד בלבד לכל 250 חסויים

אלפי אפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט עובדים ללא כל פיקוח – כך התגלה (יום ג', 10.12.13) בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שדנה בנושאים חסויים שמונה להם אפוטרופוס לניהול ענייניהם הכספיים ו/או הבריאותיים. זאת, לרגל היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

בדיון נשמעו תלונות רבות ע"י קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי אפוטרופוסים, תפקודם וכלפי הקרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים.

היועץ המשפטי של ארגון בזכות, עו"ד יותם טולוב, ארגון שמסייע לחסויים, הביא איתו לדיון אישה שמונה לה אפוטרופוס, וזו סיפרה על מאבקים משפטיים שהיא מנהלת מול המרכז הישראלי לאפוטרופסות – קרן לטיפול בחסויים, על-מנת לקבל כסף מהכספים שהיא הרוויחה מעבודתה, לצורך טיפול שיניים וכן מאבק משפטי שהיא מנהלת על-מנת לעבור דירה. מ' סיפרה: "יש לי מגבלה מזערית, וצריך לדבר איתי ולהתחשב בדעתי. הם לא מחליטים איתי, הם מחליטים במקומי. אני בחוסר אונים".

מנכ"ל הקרן לטיפול בחסויים, ד"ר זאב פרידמן, דחה את הטענות ואמר שהתאגיד עבר שינוי גדול. "יש לנו וועדה בראשות השופט תאודור אור שמפקחת על פעילותנו", אמר. לדבריו, "אנו שמים דגש על כבוד האדם ועל חירותו. אנו מנהלים מאבקים משפטיים נגד אנשים שמנצלים לרעה את החסויים ולוקחים את נכסיהם".

האפוטרופוס הכללי, עו"ד דוד האן, אמר שמשרדו מפקח על כ-5,000 חסויים באמצעות 20 מפקחים בלבד. "המשאבים לפיקוח אינם פרופורציונאליים", אמר האן, שהוסיף כי משרדו לא מפקח כלל על האפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט לעניין קבלת החלטות על בריאותם והטיפול הרפואי באלפי חסויים. "לאחרונה הוקצו לנו שני תקנים בלבד לטובת הפיקוח על האפוטרופוסים שמונו על גופם של חסויים. בשנת 2014 נבצע דגימה של 2,000 תיקים". האן הוסיף ואמר כי משרדו מפתח ממשק ממוחשב מול בתי המשפט, לצורך קבלת מידע על מינוים של אפוטרופוסים.

נציג משרד המשפטים, עו"ד פרץ סגל, אמר כי בשבועות הקרובים תוגש לוועדת שרים הצעת חוק, הצעה שתחדש מושג משפטי חדש של ייפוי כח מתמשך. החוק יקבע שאדם יוכל למנות לעצמו בעודו כשיר אפוטרופוס שיהיה מופקד על ענייני רווחה, בריאות וכספים בעת הצורך. החתימה על ייפוי הכח לא תימנע ממנו לקבל החלטות, כל עוד הוא יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

פרופ' ישראל דורון מאוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת המשפט בשירות הזקנה אמר כי "מוסד האפוטרופסות, אבד עליו הקלח! במרבית מדינות העולם ביטלו את האפוטרופסות. הגישה הישראלית מבוססת על גישה מימי הביניים, גישה שפוגעת בצורה קשה בכבוד האדם וחירותו".

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תפנה למשרד המשפטים בבקשה לערוך השתלמויות לשופטים בנושא החסויים. רותם הבטיח לעשות מאמץ לדון בהצעת החוק בהקדם, מיד שזו תגיע לדיון בוועדה.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים: ליקויים חמורים בהתנהלות בדוח מבקר המדינה

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

דצמבר 2010 – ליקויים חמורים בהתנהלות המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים בדוח מבקר המדינה שפורסם בעניין. הפרק העוסק במרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים מעלה ליקויים משמעותיים הנוגעים לדרך הטיפול באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה. 

 משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן לטיפול בחסויים בחובותיה הבסיסיות כלפי אוכלוסיה חלשה זו. מחובתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר להשלים בהקדם את תיקונם של ליקויים אלה על מנת לסייע לכך שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תזכה לפתרון הולם למצוקותיה.
להלן תמצית הדוח – לקריאת הפרק המלא על מחדלי המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים הקלק כאן

תקציר

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן – החוק), קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא חסוי. מינוי האפוטרופוס יכול להינתן על גופו (להלן – לעניינים אישיים) או על רכושו של החסוי או על שניהם.

הקרן לטיפול בחסויים (להלן – הקרן) היא תאגיד אפוטרופסות שהוקם כהקדש ציבורי בשנת 1977 על ידי האפוטרופוס הכללי (להלן – האפ"כ), על פי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה . מסמך היסוד שעל פיו פועלת הקרן הוא שטר הקדש. לקרן מעמד ציבורי וממלכתי ייחודי, בהיותה מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. היא מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציג משרד המשפטים ונציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה).

ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי (להלן – הביטוח הלאומי) הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גמלה (להלן – ההסכם). על פי ההסכם תשמש הקרן מקבלת גמלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לגמלה (להלן – זכאי).

הקרן מטפלת בכ-3,200 חסויים ובכ-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (להלן – בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון ש"ח, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון ש"ח.

פעולות הביקורת
בחודשים מאי 2009 – פברואר 2010 בחן משרד מבקר המדינה את טיפול הקרן בחסויים ובזכאים ובכלל זה את תכנון דרכי הטיפול בהם, שמירת הקשר עמם והמעקב אחר מצבם. כמו כן נבחנו פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ולשמירתו. בדיקות השלמה נערכו במשרדי הרווחה, המשפטים, האוצר ובביטוח הלאומי.
עיקרי הממצאים

בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה בשיתוף הנהלת הקרן ובהתייעצות עם תאגידי אפוטרופסות נוספים טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, המפרט תנאי סף לפעילותם של תאגידים אלה, בהם הקרן. עד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב כאמור. זאת על אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפ"כ עליהם.

בשטר ההקדש נקבע כי על הקרן לפעול על פי מסמך הנקרא "סל טיפול" ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שהיא תגבה מכספיו. מסמך זה עוגן במסגרת הסדר שכר טרחה שאושר בבית המשפט לענייני משפחה באוגוסט 2007. נמצא כי במרבית המקרים שנבדקו לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים – עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

אפוטרופוס ומקבל גמלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים, כמתחייב מסל הטיפול ומההסכם של הקרן עם הביטוח הלאומי. הקרן אף לא דיווחה לביטוח הלאומי כי לא מינתה נציגים לזכאים.

אף שהקרן הוקמה כבר בשנת 1977, עד חודש פברואר 2010, מועד סיום הביקורת, לא היו לה נהלים בכמה נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסוי. בין היתר, הקרן לא קבעה כללים המגדירים את אופן הביקור של נציג מטעמה אצל החסוי. נמצא עוד כי הקרן אינה מקיימת בקרה מספקת על ביקורי הנציג אצל החסוי.

חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.

סיכום והמלצות

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.

דו"ח מבקר המדינה | המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

דו"ח מבקר המדינה | הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים , דנה, יילר פולק , 03.01.2011 , הארץ

5,000 מטופלים ללא כתובת, רובם ככולם קשישים, מוזנחים ע"י המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה

הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה לחסויים שאין מי שידאג להם, מזניחה את 5,000 מטופליה, רובם ככולם קשישים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס המתפרסם היום (שני).

דו"ח המבקר בחן את תכנון דרכי הטיפול, שמירת הקשר עם החסויים והמעקב אחר מצבם. כן בחנה הביקורת את פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ושמירתו.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. הקרן מטפלת בכ-3,206 חסויים ובכ-1,783 זכאי גמלת ביטוח לאומי, שחלקם מתגוררים בביתם וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון שקל, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון שקל.

היעדר ביקורים ומעקבים

על הקרן לפעול על פי "סל טיפול", בו מוגדרים שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול הנגבה מכספיו. במרבית המקרים שנבדקו, לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית, לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות, לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות לחסוי ולא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה 32 רכזים טיפוליים, עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

על פי מממצאי הבדיקה, הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. הקרן לא מינתה נציג ל-959 חסויים, שהם כ-35% מכלל החסויים ו-72% מהזכאים.

במקום אחת לשבוע, ביקור פעמיים בחודש

243 מחסויים מתגוררים בקהילה. הקרן מעסיקה אנשי קשר שתפקידם לבקר את החסוי בבית שבו הוא מתגורר או במוסד שבו הוא שוהה. על אף ההנחיות בסל הטיפול לפיהן על הנציג לבקר את החסוי המתגורר בקהילה אחת לשבוע, בהסכם ההעסקה שחתמה עמו הקרן הוא נדרש לבקר את החסוי המתגורר בקהילה פעמיים בחודש בלבד כשאין זמן מינימלי לביקור.

כמו כן, התשלום הינו זעום ועומד על 50 שקל בחודש לביקור עד ארבעה אצל חסוי בקהילה ו-30 שקל לשני ביקורים עד ארבעה לחסוי במוסד. בעבר היה קיים בקר מוסדות שבדק עבודת נציגים אך משרה זו בוטלה ב-2009.

על הקרן לערוך תכנון טיפול לחסוי עם מינויה לאפוטרופסית. מבדיקת 100 תיקים עולה כי ב-53 תיקים נמצא כי הרכז הטיפולי לא ביקר אצל החסוי בשנה הראשונה. עוד נמצא כי ל-73 מהחסויים לא הוכנה במהלך השנה הראשונה למינוי תכנית טיפולית כנדרש בסל הטיפול.

41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו

עוד עולה מהביקורת כי במרבית המקרים שנבדקו, לא פנתה הקרן לכל הגופים העשויים להחזיק בנכסי החסוי על מנת לאתר רכושו, דבר המהווה חלק מחובותיה על פי סל הטיפול. בנוסף, עלה כי גם כאשר הכנסתו של חסוי אינה מספיקה לכיסוי דמי טיפול הקרן, היא עדיין מחייבת אותו בכל חודש.

כדי להקל על מצוקתם, מחלקת הקרן בסוף כל שנה תמיכות לחסויים. בביקורת נמצא כי העברתן של התמיכות בוצעה שלא על פי נוהל הקובע תנאי זכאות לתמיכות וסדר עדיפות לחלוקתן.

עם מותו של חסוי, פוקעת האפוטרופסות ועל האפוטרופוס למסור למי שקבע בית המשפט את נכסיו והמסמכים הנוגעים להם. על פי מסמכי הקרן, בפברואר 2010 היא החזיקה ביותר מ-41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו, רובם בשנים 2005-2009. סכום זה אינו כולל את שווי נכסי המקרקעין, התכשיטים, ניירות ערך ונכסים אחרים של אותם חסויים.

"הקרן תכין נוהל"

מהקרן נמסר בתגובה כי "הקרן הקימה ועדה לתקינת כוח אדם לקביעת מספר החסויים בו יטפל כל רכז טיפולי וכי תגדיל את מספר הרכזים כדי לתת את השירות הנדרש בהתאם לסל הטיפול. בעקבות הביקורת, מינתה נציגים לחלק ניכר מהחסויים".

לאחרונה נקבע שבכל מקרה יש למנות לכל חסוי נציג מטעם הקרן, על חשבונה, וכי המטפל אינו יכול למלא תפקיד זה. עוד תיקנה את ההסכם עם הנציג והתאימה אותו לנדרש בהוראות סל הטיפול, נקבע זמן מינימלי לביקור נציג – 30 דקות לחסוי המתגורר בקהילה ו-10 דקות לחסוי השוהה במוסד. התמורה לנציג חסויים המתגוררים בקהילה הועלתה ממאי 2010 ל-70 ש"ח לחודש".

הקרן פונה לאיתור רכוש על סמך מידע מוקדם שיש לה ולא באופן שיטתי וגורף. לטענתה, פנייה לאיתור נכסי חסוי על פי מספר תעודת זהות כרוכה בעלויות משמעותיות, וביחס לתועלת הצפויה מפנייה כזו, אלו הן הוצאות מיותרות. הקרן תכין נוהל ותעגן בו אמות מידה למתן התמיכות".