עתירה נגד משרד הרווחה סחר בילדים – קרע ילדים ממשפחות פליטים לפנימיות, ואיחד אותם לצורכי גירוש בניגוד לצו בית משפט

משרד הרווחה סוחר בילדים בניגוד לחוק, צווים שיפוטיים, ואמנות בינלאומיות
משרד הרווחה סוחר בילדים בניגוד לחוק, צווים שיפוטיים, ואמנות בינלאומיות

יוני 2012 – משרד הרווחה דורס את כל העקרונות "המקודשים" שמוכר לציבור כדי לסחור בילדים. תחילה הוציא בכפייה ילדים פליטים מהוריהם בצו בית משפט לנוער מאחר ופקידת סעד סברה כי הם בסיכון. בשלב הבא גרש אותם עם הוריהם מהארץ בניגוד לחוק, צווים שיפוטיים, ואמנות בינלאומיות. 

הכתבה עתירה נגד השבת ילדים לידי הורים מתעללים וגירושם לדרום סודן  , 21 ביוני 2012 , שרון ליבנה , מגפון

אתמול הוגשה עתירה בג"ץ 4845/12 על ידי ארגוני זכויות אדם נגד הוצאת קטינים מפנימיות והשבתם למשפחתם לצורך גירוש לדרום סודן. ממשרד הרווחה נמסר, כי עמדת המשרד היא, שילד בסיכון שהוצא מרשות הוריו עקב התעללות בו ונמצא במוסד רווחה – גירוש ההורים והילד יעוכב עד שתתקבל ההחלטה בעניין הילד". בתגובה לטענה כי כבר גורשו ילדים בסיכון נמסר כי "יש על כך צו איסור פרסום"

אתמול (ד') הגישה הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים עתירה לבג"ץ, בשם ארגוני זכויות אדם, למען הבטחת שלומם של ילדים וילדות מדרום סודן. בעתירה שהוגשה, דורשים ארגון הסיוע לפליטים אס"ף, מוקד הסיוע לעובדים זרים והאגודה לזכויות האזרח, כי ילדים אשר הוצאו מחזקת הוריהם על ידי רשויות הרווחה המוסמכות בשל התעללות או הזנחה, לא יאוחדו עם בני המשפחה הפוגעים לצורך גירושם לדרום סודן.

העתירה הוגשה נגד משרד הרווחה ומשרד הפנים, "לנוכח מבצע 'חוזרים הביתה' בו פתח לאחרונה משרד הפנים לגירוש תושבי דרום סודן, ולנוכח התנהלות המשיבים ביחס לילדים שהוצאו מבתיהם והושמו במסגרות חוץ-ביתיות נוכח התעללות או הזנחה של הוריהם." עוד צוין, כי להערכת העותרים מדובר בעשר עד 15 משפחות.

כמה ימים לאחר הפסקת ההגנה הקבוצתית לאזרחי דרום סודן החלה יחידת האכיפה של משרד הפנים לעצור ולכלוא דרום סודנים ולחייבם לחתום על הסכמה ל"חזרה מרצון". האכיפה כללה גם הוצאת קטינים שהוצאו מבתיהם בשל הזנחה או התעללות, והשבתם להוריהם לצורך גירוש.

העותרים טוענים, כי ההליך נעשה בלי שבוטלו צווי בית המשפט לנוער, שהורו על הוצאת הילדים מידי הוריהם, ובלי שנערכה כל בדיקה כקבוע בחוק הנוער. ההוצאה נעשית כך: פקחי "עוז" יוצרים קשר עם הפנימייה שבה נמצאים הילדים ומודיעים שהם באים לקחת אותם, בלי שנתבקש ביטול צו בית המשפט לנוער.

הגירוש מנוגד לאמנה הבין-לאומית לזכויות הילד ולאמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, הקובעות כי אין לגרש אדם למקום שבו יהיה "חשוף ליחס או עונשים בלתי אנושיים, אכזריים או משפילים".

בעתירה מפורטים כמה מקרים של קטינים שבהם עוסקת העתירה: לדוגמה, ילדים שאביהם מכור לאלכוהול וסובל מפרצי אלימות קשים כלפיהם וכלפי האם, שנמצאת בדיכאון. לאחר שהתקבלו דיווחים מאזרחים על מצב הזנחה, רעב ושוטטות של הילדים, פעלו שירותי הרווחה להוצאת הילדים מהבית. עקב מבצע הגירוש, הוציא עובד סוציאלי של לשכת הרווחה בירושלים את שלושת הילדים מן המסגרת החוץ-ביתית שבה שהו, והילדים גורשו עם ההורים מהארץ.

עיון בכתב העתירה מעלה תהיות קשות בנוגע לעובדי שירותי הרווחה, שכנראה שיתפו פעולה עם יחידת האכיפה ולא הגנו על זכויות הקטינים שבאחריותם. בעתירה מצוין כי אחד העותרים, ארגון הסיוע לפליטים, פנה בעניין כבר במארס 2013 אל פקידת הסעד הראשית לחוק הנוער, מחשש שבמסגרת הגירוש יוחזרו ילדים בסיכון אל משפחתם. משרד הרווחה לא טרח להשיב לפנייה.

מצוין כי העותרים אינם מבקשים לטעון, כי בשום מקרה אי אפשר להחזיר אף ילד שהושם במסגרת חוץ-ביתית לידי הוריו לצורך גירוש המשפחה מישראל. אולם יש להכריע בשאלה האם אפשר להחזיר את הילד אל משפחתו ולגרשו לארצו לאחר בדיקה מעמיקה של נסיבות המקרה על ידי רשויות הרווחה, ותוך התחשבות בשיקול טובת הילד כשיקול המכריע.

יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים: "מדינת ישראל אחראית על שלומם וביטחונם של הילדים כולם הנמצאים בשטחה ותחת שליטתה, ובכלל זה ילדים למבקשי מקלט ומהגרים. הילדים שבעניינם מוגשת העתירה עברו טראומה כפולה, בפעם הראשונה בכך שנאלצו לעזוב את ארצם משהחליטו הוריהם לנוס ממנה, ובפעם השנייה, כשחוו התעללות והזנחה מידי הוריהם לאחר שקיבלו הגנה בישראל. כעת, מבקשת המדינה להעביר אותם חוויה טראומתית נוספת, ולגרש אותם בחזרה לארץ שממנה ברחו ביחד עם בני משפחתם אשר פגעו בהם.

"האחריות של המדינה כלפי הילדים לא הגיעה לסיומה עם סיום ההגנה שהעניקה ישראל לאזרחי דרום סודן. על מדינת ישראל מוטלת אחריות, הקבועה באמנה לזכויות הילד ובאמנה בדבר מעמדם של פליטים, לבדוק באופן פרטני לגבי כל ילד האם אכן ניתן להחזירו לחיק משפחתו, והאם גירושו ביחד עם בני משפחתו מהם הורחק לאחר שחווה התעללות מצידם, עולה בקנה אחד עם עקרון טובת הילד."

תגובת משרד הרווחה לכתבה: "עמדת משרד הרווחה היא, שילד בסיכון שהוצא מרשות הוריו עקב התעללות בו ונמצא במוסד רווחה – גירוש ההורים והילד יעוכב עד שתתקבל ההחלטה בעניין הילד". בתגובה לטענה כי כבר גורשו ילדים בסיכון עם הוריהם נמסר, כי "יש על כך צו איסור פרסום ולכן לא נוכל להתייחס".

קישורים:

רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער ניתקו הילד מאימו, גרמו לרצח האם, ומטלטלים הילד בין מוסדות הכליאה המופרטים

יוני 2012 – רשלנות פושעת ותאוות בצע מניעים את רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער המפרקים והורסים משפחות מאחורי דלתיים סגורות. אחרת איך ניתן להסביר גורלה המר של אמא שבנה נחטף ממנה בינקותו מאחר ופקידת סעד הייתה "סבורה" להזנחה, לאמא נקבעו הסדרי ראיה נוקשים ובנה מטולטל בין מוסדות הכליאה המופרטים של הרווחה במשך שנים. 

אין פלא למה נרצחה האמא ונקברה כאלמונית. רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מטייחים פשעיהם. 

סיפורים דומים הם סיפור רציחתה של רעות איש שלום בידי רשויות הרווחה , תינוק ב"גולאג" ישראלי , הפקרת ילדים נורמלים במוסדות למפגרים , הפקרת ילדים להתעללות ואונס באומנה , ועוד אינספור פשעים של רשויות הרווחה בחסות בתי משפט לענייני משפחה ונוער.

 הכתבה "החיבוק שניצח את השתיקה" . מתי סיבר , ידיעות אחרונות , 6 ביוני 2012
הוא נדד בין פנימיות למשפחות אומנות. במשך חודשים התחפר ילד נטוש מהדרום בשתיקה, עד שנערה אחת הרעיפה עליו טונות של אהבה – וגרמה לו להתחיל לדבר.

רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער ניתקו הילד מאימו, גרמו לרצח האם, ומטלטלים הילד בין מוסדות הכליאה המופרטים

קישורים:

חוק הנוער – עלה תאנה לשחיתויות רשויות הרווחה – בת 17 גרה אצל עבריין: "אין מקום במעון סגור"

יצחק קדמן - מבקש כסף לפתוח מכלאות נוספות לילדי ישראל בשם 'טובת הילד'
יצחק קדמן – מאדריכלי מערך הרווחה המופרט והמושחת

מאי 2012 – אחד אחרי השני אדריכלי מערך הרווחה המושחת והפושע לילדים ולקשישים מוחים על העוול ומבקשים עוד כסף לנפח את המערך המושחת בתולדות המדינה בשם "עבודת הקודש" ו"טובת הילד"

הכתבה בת 17 גרה אצל עבריין: "אין מקום במעון סגור" , ynet , עומרי אפרים , 01.05.2012

במשטרה מכנים אותה "נעדרת בהסכמה", אבל בני משפחתה מתעקשים: "הוא ייקח אותה לרמאללה. אנחנו מנסים להכניסה למוסד סגור, ואומרים לנו שאין מקום". כמוה מחכות 150 נערות למקום במעון. ח"כ אורלב: "חוסר אחריות של משרד הרווחה"

"כבר שנה אומרים לנו שאין מקום לנערה במוסד סגור. למה מחכים, שתגיע לגיל 18 או שיקרה לה הגרוע מכול?" – כך שאלה-תהתה דודתה של נערה בת 17, הנעדרת מביתה כבר כמה חודשים, בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדה לזכויות הילד.

לטענת הדודה, אחייניתה שוהה בלוד בביתו של עבריין שאינו מאפשר לה לצאת מביתו, וכשהוא מתיר לה לדבר בטלפון הוא מפעיל את הרמקול, על מנת לפקח על כל מילה היוצאת מפיה. אותה נערה היא רק אחת מנערות רבות בסיכון, שמשרד הרווחה לא מוצא להן מקום במעונותיו.

אמה של הנערה סיפרה ל-ynet כי היא ברחה מביתה לפני יותר מחצי שנה. "מאז היא מסתובבת איתו בלוד. אחותה ראתה אותה ביום העצמאות האחרון והיא אמרה שהוא רוצה להתחתן אתה ולקחת אותה לרמאללה. הוא מאיים ומרביץ לה. לפני שבוע וחצי היא התקשרה בוכה וביקשה שנציל אותה. אני חרדה לגורלה". לדבריה, בני המשפחה התלוננו מספר פעמים במשטרה: "אחרי הפנייה האחרונה שלו אחד השוטרים אמר שכל עוד היא לא מתלוננת, אי אפשר לעשות כלום".

זבולון אורלב - התנערות מאחריות ויללות סדרתיות לעוד משאבים
זבולון אורלב – יללות סדרתיות לעוד משאבים

קונים אותן בג'ינס וסלולרי

אהרון אטיאס, מנכ"ל המרכז לחינוך וחברה בלוד שמסייע למשפחה, טען כי המשטרה מכנה את הנערה "נעדרת בהסכמה". "המשפחה חסרת יכולת, הגבר קנה אותה בג'ינס וסלולרי, וגרם לה לעזוב את הבית. המשפחה מתחננת לעזרה וברווחה אומרים שאין להם מקום במסגרות. לפני כחודשיים היא נעצרה על גניבה ומבית המשפט התקשרו לגבר שהשתחרר מהכלא לא מזמן, וביקשו ממנו שישחרר אותה בערבות, לאחר שלא נמצא לה מקום במעון סגור".

במשטרה הגיבו לטענות ואמרו כי הנערה הכחישה שהגבר תקף אותה. "בכל תלונה של הורים נפתחת חקירה מיידית והחשוד לכאורה נעצר מיידית. אבל הקטינה, שחושבים שהיא מוכה, טענה שלא היה מעולם כלום – לא היו יחסי מין והוא לא הרים עליה יד", אמרה בדיון פקד הילה חן, קצינת חקירות במשטרת לוד, והבהירה: "כשאין ראיות, בית המשפט משחרר את החשוד".

הממונה על המעונות דיווחה כי תוך שמונה חודשים תיפתח קבוצת נערות נוספת במעון לנערות בסיכון, ושם ייקלטו 50 נערות במצוקה מתוך 150 הממתינות לשיבוץ במעונות. לדברי הממונה ברשות חסות הנוער, טלי יוגב, "תוך שנתיים-שלוש ייפתחו עוד חמש קבוצות לנערות ולנערים בסיכון. אין עדיין תקציב לבינוי, אבל המשרד נערך מול ועדות התכנון והבנייה על מנת לאשר תוכניות בנייה. לביצוען יידרשו 50 מיליון שקל".

ח"כ זבולון אורלב, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, כינה את ההמתנה של נערות בסיכון למקום במעונות "חוסר אחריות שגובל בהפקרות". הוא ציטט את נתוני המועצה לשלום הילד, לפיהם "ב-2010 מספר הקטינים שנעדרו מביתם מעל 48 שעות הגיע ל-1070, מתוכם 670 בנות, אולי כי אותן מפתים יותר. חייבים לתגבר את המערכת הטיפולית, גם הקהילתית וגם החוץ-ביתית".

גם ח"כ אורלי לוי אבוקסיס זעמה: "אומרים לנו שאין בעיה של מכסות אלא של מקומות, אבל בפועל יש מחסור. המכסות הן פיקטיביות. אי אפשר לממש אותן והילדות נותרות ללא טיפול. זהו כשל חברתי וטיפולי של מערכות החינוך והרווחה".

ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ציין כי "כבר כמה שנים קיים מחסור במעונות נעולים לנערים ונערות בסיכון גבוה. יש היום פחות מקומות יחסית לגודל האוכלוסייה ביחס למה שהיה לפני 40 שנה, כלומר אנחנו הולכים אחורה. רוב הנערות הללו גרות ברחוב, מנוצלות על ידי גברים ורבות מידרדרות לסמים ולזנות, ונמצאות בסיכון להתאבדות".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה לטענה לפיה 150 נערות ממתינות לשיבוץ במעונות: "משרד הרווחה ומשרד האוצר מכירים את הבעיה הכואבת ופועלים יחד לפתור אותה".

חוק הנוער – עלה תאנה לשחיתויות רשויות הרווחה – בת 17 גרה אצל עבריין: "אין מקום במעון סגור"

קישורים:

שקרים ודמגוגיה נגד ילדים ומשפחות – פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד

ערוץ 1- פוליטיקה – יוני 2011, פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד מאוניברסיטת תל אביב זורה חול בעיני הציבור בראיון בתכנית פוליטיקה בערוץ 1.

בלהה דוידזון ערד שימשה בעברה פקידת סעד לחוק הנוער מציגה כאילו תהליך הוצאת הילדים מהבית הנו שקול ע"י ועדת החלטה וערכאה שיפוטית בעוד שבפועל ועדות ההחלטה מחליטות תמיד פה אחד ואינן מציגות בפני בתי המשפט לנוער את הדילמות והלבטים, בעד ונגד בהחלטותיהן. בנוסף ידוע כי בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים חותמת גומי לוועדות ההחלטה ולפקידי הסעד לחוק הנוער.

אם לסבתא היו גלגלים, היתה אוטובוס – בלהה דוידזון ארד מרעילה נגד הורים וטוענת כי אומנם גם אם הורע לילד לאחר שהרווחה קרעה אותו ממשפחתו, אין לדעת מה היה קורה אילולא נשאר בביתו.
.


.
קישורים:

יונת קלר ועו"ד תמר טסלר מדברות על הוצאת ילדים מהבית

יעל צדוק , השעה האזרחי, רשת א – יוני 2011. עו"ד תמר טסלר ויונת קלר מסבירות על מדיניות משרד הרווחה להוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם.

משרד הרווחה מכוון להוצאת ילדים מביתם. בעוד תקציבי הפנימיות ומרכזי השמה חוץ ביתית מתרחבות, השירותים בקהילה מצטמצמים כך שבפני ההורה מוצגת האלטרנטיבה לוותר על הילד לפנימייה או שישלם אלפי שקלים בחודש טיפולים לילד\ מה שאין בידו.
זוהי צביעות של העובדות הסוציאליות ברשות המקומית הפועלות בדרך תרמית מול משפחות מוחלשות.
.


.
קישורים: