תזכרו את לורי שם טוב

לו1
העיתונאית לורי שם טוב – שנתיים וחודשיים במעצר ומשפטה טרם החל

"המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה – לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר".

תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019

רבים תוהים, מה פתאום משליכים שוב את מיקי גנור למעצר? התחושה הבלתי נמנעת היא שמדובר בצעד ענישה נקמני ללא משפט, משום שחזר בו מהסכם עד מדינה. כל זה נעשה בשיתוף פעולה של בית המשפט העליון, היות שבית המשפט המחוזי מרכז־לוד קבע שאין עילת מעצר.
דומני שהיחיד שהתקומם על המהלך הכוחני של הפרקליטות והמשטרה היה הפרופסור למשפטים בועז סנג'רו, במאמר ב"הארץ". מאחר שיש תחושה שתיק הצוללות בהיבטי השוחד מתפרק, עושה הפרקליטות עבודת ריכוך על דעת הקהל. יש חומר חדש מגרמניה. תעשיית ההדלפות תייצר תנופה מחודשת לחקירה הנובלת, ומעצרו של גנור מייצר גם את הדרמה. שנדע שמדובר בפשע.
פרופ' סנג'רו הוא מהבודדים ביקום המשפטי שבאמת רגיש לנושא זכויות האדם של חשודים ונאשמים. צר לומר זאת, והוא אף מתפלמס בנושא עם בית המשפט העליון, שמדבר הרבה על זכויות האדם, אך מי שחוקק את החוקים בנושא אלו פוליטיקאים מהשורה; ואילו בית המשפט ממשיך בגישתו הדרקונית.
המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה – לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר. סנג'רו, בראש קבוצה של עשרה מרצים וחוקרי משפט, שיגר מכתב שחתום על ידי כל העשרה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה ובו תביעה לשחרורה המיידי; היא בסך הכל בלוגרית שאכן הכפישה עובדי רווחה, אנשי משטרה ואף שופטים, רחמנא לצלן.
"(אנו) מודאגים מאוד משימוש מערכת אכיפת החוק בהליך הדרסטי של מעצר עד תום ההליכים כבר יותר משנתיים, חרף העובדה שלורי שם־טוב לא מואשמת בעבירות הכרוכות באלימות (פיזית) ואין טענה שנשקפת ממנה סכנה לביצוע עבירות מסוג זה", כותבים עשרת הפרופסורים למשפטים.
כבר בקיץ שעבר פסקה שופטת ביהמ"ש העליון ענת ברון כי יש לשחרר את שם־טוב בתנאים מגבילים. אבל בדרכים עקלקלות שבן אדם נורמלי מתקשה להבין, לא נוצרו התנאים לשחרורה, ואישה שילדיה נלקחו ממנה עדיין נמצאת מאחורי סורג ובריח – ללא משפט – כבר שנתיים וחודש.

תז1
תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019
מודעות פרסומת

שי ניצן טייח מחדלי הפרקליטה דפנה אברמוביץ'

פרקליטה שיבשה ושיקרה, רוזן המליץ לנקוט צעדים, ניצן הסתפק בנזיפה , איתמר לוין , news1 , 24.03.2019

הדוח מגלה: כך טויחה הפרשה שנחשפה ב-News1

דפנה אברמוביץ' ניהלה שיחה עם חוקרת ילדים והביאה לשינוי עמדתה בתיק פדופיליה – ואז העלימה את השיחה מבית המשפט ושיקרה כאשר נשאלה עליה רוזן קבע שבהתנהגותה נפלו פגמים חמורים ניצן החליט שמדובר ב"פגמים מסוימים" שאירעו בתום לב והסתפק בנזיפה

פרקליט המדינה, שי ניצן, הסתפק בנזיפה בלבד לעו"ד דפנה אברמוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים, למרות שבית המשפט קבע שבמשך 3.5 שנים היא הסתירה מידע חיוני ממנו ומן ההגנה ולא אמרה אמת כאשר נשאלה בנושא. כך מגלה (יום א', 24.3.19) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, בדוח השנתי שלו. הפרשה נחשפה ב-News1.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, קבע, כי אברמוביץ' שוחחה עם חוקרת הילדים קרן לונדון ושכנעה אותה לשנות – לטובת הפרקליטות – את חוות דעתה בנוגע לעדותה של ילדה בת שש, שטענה שאביה של חברתה פגע בה מינית. הפרקליטות הסתירה מן הנאשם ומבית המשפט את המידע על שיחה זו ולבסוף גם סירבה להציג את המסמך המתעד אותה.

דרורי העביר את פסק הדין לבחינתו של רוזן, אשר קבע, כי בהתנהגותה של אברמוביץ' נפלו פגמים חמורים. לדבריו, אברמוביץ' מסרה לבית המשפט "הצהרה שאין בה ולא כלום". לדבריו, "ניתן לתמוה ולהעלות מיני השערות מדוע נהגה התובעת כפי שנהגה נוכח

שאלות בית המשפט, אך מוחוור הוא כי תשובותיה הליטו עובדה שצריכה הייתה להיות גלויה ונתונה לבית המשפט, כמו גם לסנגור, שהנושא של שינוי חוות הדעת של חוקרת הילדים שימש מרכיב מרכזי בהגנתו. לא ניתן בשום פנים לומר, כי עניין לנו בתקלה טכנית בעיקרה. מדובר כאן בהתנהלות של תובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם".

בסיכום החלטתו קבע רוזן, כי אברמוביץ' לא תיעדה בזמן אמת את שיחתה עם לונדון; לא וידאה שהמזכר המאוחר שכתבה ייכנס לתיק החקירה; "הצהירה בפני בית המשפט הצהרה לא נכונה"; "לא מילאה אחר החלטת בית המשפט במועד סביר, אלא לאחר חודשים ארוכים"; ולמרות שדרורי ביקש להביא לעדות את הפרקליט ששוחח עם לונדון – הסתירה אברמוביץ' חודשים ארוכים את העובדה שהיא-היא אשר ניהלה את אותה שיחה. לאור זאת, המליץ רוזן בפני ניצן לנקוט צעדים נגד אברמוביץ.

ניצן מצידו קבע, כי "אכן נפלו פגמים מסוימים בהתנהלותה של הפרקליטה, שאינם עולים בקנה אחד עם ההתנהלות הנדרשת מפרקליטה בפרקליטות המדינה". הוא זימן אותה לשימוע והבהיר לה את "חובות התיעוד, העידכון והדיווח הנדרשות מפרקליט, כמו גם החובה הברורה להשיב תשובות מלאות ונכונות לשאלות בית המשפט, בכל עת".

על-פי הדוח, "לצד זאת, ציין פרקליט המדינה את לקיחת האחריות של הפרקליטה על מעשיה, ואת התרשמותו, כי השגגות שיצאו תחת ידיה נעשו כולן בתום לב. פרקליט המדינה מצא לנכון לנזוף בפרקליטה בשל התנהלותה בתיק, והנזיפה נרשמה בתיקה האישי". הדוח אינו מסביר כיצד העלמת מידע מההגנה ומסירת הודעות כוזבות לבית המשפט יכולות להיעשות "בתום לב".

News1 מציין, כי אברמוביץ' זכתה לגיבוי מלא מצד פרקליט המחוז, דני ויטמן, שאף לחץ בהצלחה על דרורי לשנות את פסק דינו ולמחוק ממנו כל אזכור לשמה של אברמוביץ. לאחר ש-News1 חשף עובדה זו, התערב ויטמן וביטל הרצאה של הח"מ בחקר השואה, ביום עיון של פרקליטות המחוז, הסניגוריה הציבורית ותביעות המשטרה במחוז ירושלים.

פרקליטה דפנה אברמוביץ'

מדוע "נסערת" הפרקליטה מירב גבע?

ינואר 2019 – הפרקליטה מירב גבע נשמעת מאוד "נסערת" מהעלבת שופטים ועובדי ציבור, ולכן הגישה כתב אישום של כ- 120 סעיפים נגד הבלוגרית לורי שם טוב, אך כשמדובר בטרור רישתי והסתה לרצח הבלוגרית לורי שם טוב על ידי טוקבקיסטים בכתבה מוזמנת של פמת"א, מירב גבע ממלאת פיה מים.
למסיתים לרצח בלוגרים המבקרים את מערכת המשפט יש חסינות מפמת"א.

כיצד שלשה אזרחים עצורים שנה ושלשה חודשים על פרסומים באינטרנט?

יוני 2018 – השיטות של פרקליטות המדינה לתפור תיקים לחשודים. פרקליטות המדינה אינה בוחלת בשום אמצעי לתפור תיק מנופח כדי לנצח במשפט. החל מתעמולה תקשורתית תוך כדי הולכת חשודים בפומבי כשהם אזוקים, דרך הכפשות והסתה בתוך אולם בית המשפט ובפרוטוקולים כגון השוואת נאשמת לזונה ואפיקורסית , עיכוב של חודשים בהגשת חומרי חקירה. וכשמגיע חומר החקירה מתבררים עוד שורה של פעולות לא חוקיות כגון האזנת סתר בניגוד לחוק, פגיעה בפרטיות ועוד.
אין מנגנון פיקוח ובקרה אפקטיבי על הפרקליטות ולכן הפרקליטות מרשה לעצמה פעם אחר פעם להתעלל באזרחים ובני משפחותיהם.

פרשת הבלוגרים - פרקליטות המדינה

פרשת הבלוגרים – מסוכנות מילים

מאי 2018 – כדי לעצור נאשם עד תום ההליכים לא די במינוח המופשט "ניצוץ ראייתי" נדרשה גם קביעת מסוכנותם של העצורים. בידי הפרקליטות לא הייתה אף דוגמא של נזק פיסי, נפשי או כלכלי שנגרם עקב פרסומים, שיכלו להציג בפני בית המשפט.
לכן השתמשו בציטוט באחד ההחלטות של שופט העליון בפרשה: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית שמילותיה מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות". כלומר מילים עלולות לפגוע.
ומכן הסיקו הפרקליטות ובתי המשפט שיש מסוכנות.

פרשת הבלוגרים - מסוכנות מילים

 

 

 

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – בקשה לא חוקית לבית משפט להארכת רכוש תפוס

מדובר בבקשת מייצג מטעם הפרקליטות מחוז תל אביב מתחילת מרץ 2017 לבית משפט (מצורפות 2 צילומי דפים מהבקשה) להארכת החזקת רכוש תפוס השייך לחשוד בפרשת הבלוגרים. מדובר ברכוש בעל מידע יקר ערך: מחשבים נייחים המכילים מידע חשוב, מסמכים יקרי ערך בתוך שקית ניילון כגון: מסמכים רפואיים, צילומי CT, מסמכי ירושה, ועוד, ומכשיר סמארטפון עם מספרי טלפונים ולוח פגישות. . רובם מסמכים ומידע שלא קשור לשום חקירה שהיא. רוב המוחלט של הרכוש בידי הפרקליטות עד עצם היום הזה.
בקשת הפרקליטות ניתנה במעמד צד אחד, ועד תום ההליכים (כשלשה ימים לאחר התפיסה) בטרם הוגש כתב אישום ובניגוד לחוק המאפשר עד חצי שנה.
מדובר בריבוי ליקויים ועבירות של פרקליטות מחוז תל אביב מאחר והבקשה הנה על כ– 100 חפצים השייכים למספר אנשים.
בתלונה נרשם כי פרקליטות מחוז תל אביב מעלה בהתנהגותה באמון שנתן בה הציבור (מיותר לציין שפרקליטים הנם עובדי ציבור) ופגעו באמון הציבור במערכת המשפט. מדובר בריבוי עבירות של התעללות באזרחים ופגיעה בכבודם וקניינם.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
ולידיעת היועץ המשפטי לממשלה.
מצורפים 2 צילומי דפים מהבקשה.

Document-page-001

Document-page-002
עמוד שני בבקשה לא חוקית להארכת רכוש תפוס

פרקליט בית משפט קרקס

פרקליט קרקס בית משפטמאי 2015 – אם תשאלו פרקליט ממוצע מה זה בשבילו בית משפט הוא יענה במילה אחת: "קרקס", כבר אמר פרקליט בכיר פעם בהרצאה שכל השופטים הם חמורים.
דוגמא לכך ניתן לראות בפרשת הבלוגרים.
יש אישום על שיימינג לכן הובלו החשודים בפומבי מול מצלמות אזוקים בידיהם וברגליהם.
לאישום על הטרדה מינית נתנה פרקליטות מחוז תל אביב מענה והשו
ותה את הנאשמת לזונה אפיקורסית.
גם לאישום פגיעה בפרטיות היה לפרקליטות מחוז תל אביב מה לומר והפיצה חומרים אישיים של כל החשודים לנאשמים ובאי כוחם בעיקר מסמכים שלא קשורים לתיק.
ומה עם "העלבת עובד ציבור"? לשם כך זימנה הפרקליטות עד שאמר מול כולם שהנאשמת משוגעת.
לשיבוש הליכי משפט השתמשה הפרקליטות בצווי חיפוש במחשב ללא עדים בניגוד לחוק כך שאפשר לשתול ראיות. ועוד… ועוד..
ככה זה בקרקס, לפרקליט יש תשובה לכל דבר.