משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר

הדו"ח העלה חשד למעילה בעמותת אפוטרופסות, הרשויות נהגו ביד קלה , אור קשתי , הארץ , אוקטובר 2013

החשד להעלמת נתונים וניהול לקוי של רכוש 1,700 בני החסות בעמותת ש.פ.ר לא עורר כמעט עניין במשרד המשפטים, שגילה סלחנות ולא פנה למשטרה

"חברי ועד עמותת ש.פ.ר ונושאי המשרה הכפופים להם פעלו בניגוד לחובתם על פי דין, וכשלו במטרתם ותפקידם כאחראים לשלומם ורווחתם של החסויים אשר באפוטרופסות העמותה", כך נקבע בדו"ח ביקורת שהוגש לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לפני כמעט שנתיים. "העמותה אינה מתנהלת בסטנדרטים המצופים ממנה בכל המישורים שנבדקו, כאשר ברוב התיקים שנבדקו התגלו ליקויים מהותיים", נכתב על העמותה, המספקת שירותי אפוטרופסות לכ–1,700 בני אדם והשורה התחתונה: "מהממצאים עולים חשדות כבדים למעילות בכספי החסויים וברכושם".
למרות הממצאים הקשים, הוחלט במשרד המשפטים שלא להתלונן במשטרה ואף לא ליידע איש על הליקויים שנמצאו – לא את הציבור ואף לא את החסויים שהעמותה מופקדת על ניהול רכושם. במקום זאת, הסתפקו במשרד בהחלפת מנהלי העמותה.

על פי החוק, ניתן למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו, "כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו". אנשים כאלה, שזהותם אסורה בפרסום, נתונים להשגחת האפוטרופוס וחייבים לציית לו. יש בהם קשישים שדעתם אינה צלולה עוד וכן חולי נפש ואחרים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם מסיבות שונות. בית המשפט הוא שמחליט על מינוי אפוטרופוס וקובע את זהותו. האפוטרופוס – לרוב עמותה – מקבל שליטה על כספיו ונכסיו של החסוי, ואמור לנהל אותם לטובת החסוי שהוא משמש לו מעין מבוגר אחראי. אלה אנשים שבדרך כלל לא יכולים להגן על זכויותיהם ואם הם מתלוננים, על פי רוב תלונותיהם נתקלות בחוסר אמון.

לפני כמה שנים מינה בית המשפט את עמותת ש.פ.ר לשמש אפוטרופסית לשי (שם בדוי), ומאז נציגת העמותה מנהלת את כל ענייניו, כספיים ואחרים. לדבריו, הוא מקבל מעין דמי כיס, כ–500 שקלים מדי שבועיים, מתוך קצבת הביטוח הלאומי שלו, כ-4,500 שקלים. ואולם, כשביקש את דפי החשבון בבנק כדי לברר מה נעשה בכספו, נענה בשלילה, למעט פעם אחת.

עוד הוא מספר כי הוא נפגש עם האחראית עליו מדי כמה שבועות, ומתקשה מאוד להשיג אותה בטלפון. "אני רוצה חונך, מישהו שאוכל לדבר איתו כשאני צריך, חבר נפש כזה", הוא אומר, "אני לא צריך מישהו שיחזיק אותי קצר. זה כאילו אני שייך למישהו אחר. יש לי קשיים, אבל אפשר לשתף ולדבר איתי".

הונאות עמותת ש.פ.ר - שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר
הונאות עמותת ש.פ.ר – שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר

עמותת ש.פ.ר לשירותי אפוטרופסות הוקמה בשנת 1995 ויש לה שישה סניפים ברחבי הארץ, מבאר שבע ועד נהריה. בישראל כ–43 אלף חסויים; דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת קבע לפני כשנתיים כי זה שיעור גבוה בהשוואה למדינות אחרות. את דו"ח הביקורת על עמותת ש.פ.ר הכין משרד רואי חשבון, והוא הוגש לאפוטרופוס הכללי בינואר 2012.

מחברי הדו"ח, המתפרסם כאן לראשונה, בדקו את טיפול העמותה בחסויים ובנכסיהם באופן מדגמי בלבד – פחות מ–5% מכלל הפעילות. אפשר לשער שביקורת מלאה, אילו היתה נעשית, היתה מעלה ליקויים חמורים יותר. לפי דיווח לרשם העמותות, בשנת 2011 הסתכם המחזור הכספי של העמותה ב–4.8 מיליון שקלים.

לפי הדו"ח, העמותה "אינה עומדת בדרישות המינימליות הנדרשות מגוף הפועל בנושאים רגישים ובהיקף נרחב… הדבר מאפשר ואף גורם לפגיעה במישרין או בעקיפין בכספם, רכושם ורווחתם של החסויים". על ניהול החשבונות שלה נכתב כי "אינו נעשה באופן שוטף וגורם לגירעונות והפסדים לחסויים. בנוסף, יש חוסרים ברישומים, שינויים יזומים ואי־דיווח על הכנסות שונות".

בהקשר זה מציין הדו"ח כי העמותה "דואגת למצג הוצאות שיהיה ראשית הגיוני למראית עין, ורק לאחר מכן נכון ומדויק. דבר זה מעלה חשד לזיוף ממצאים ולהעלמת נתונים בספרי החשבונות". על ניהול נכסי הנדל"ן של החסויים נכתב כי הוא "נעשה באופן לקוי, שאינו שואף לטובתם המוחלטת של בעלי הנכסים".

שי מתקיים מקצבה של הביטוח הלאומי אך בין החסויים יש אנשים שהם בעלי דירות או שצברו חסכונות. במועד הביקורת החזיקה העמותה בהשקעות בסך כ–3.5 מיליון שקלים, השייכות לאנשים שנפטרו. כ–2.3 מיליון שקלים נוספים, הנמצאים בחשבונות שונים, אינם מטופלים כלל, לפי הדו"ח.

חלק מההשקעות שייכות לחסויים שלגביהם אין תיעוד של הנהלת חשבונות, כך ש"סכומים אלה אינם נרשמים כלל בספרי העמותה וקיימת אפשרות להעלמתם", לפי הדו"ח. בין השאר צוין כי לאחד החסויים, בעל השקעות של כ–4.2 מיליון שקלים, לא נערך דו"ח כספי במשך שש שנים, וכי בתקופה זו פעלה העמותה "בכספי החסוי ללא כל דיווח לאפוטרופוס הכללי". השורה התחתונה: "בהתנהלות העמותה עולים חשדות להעלמת כספים או לשימוש שאינו ראוי בכספי החסויים".

דברים אלה תקפים גם לגבי טיפול העמותה בדברי ערך, המעורר "חשדות כבדים לאפשרות של גניבות ומעילות ברכוש זה, שלגביו לא קיים כל בקרה". אין כל דיווח על תכשיטים ודברי ערך אחרים של החסויים ולמעשה, העדות היחידה לקיומם היא כספת הנמצאת במשרדי הנהלת הקרן ברחובות. לפי הדו"ח, לא רק שרשימת התכולה של הכספת אינה שלמה, אלא יש בה פריטים השייכים לחסויים שנפטרו בין 1995 ל-2003.

באופן כללי, נכתב בדו"ח, הנתונים והמסמכים שמסרה העמותה לא היו העתקים של מסמכים מקוריים, אלא כאלה שהופקו במיוחד עבור הביקורת. "נתונים אלה אינם ניתנים לאימות, ומאחר ובנתונים אחדים התגלו סתירות, יש להטיל ספק בנכונותם של כל המסמכים שהתקבלו מהעמותה", נכתב.

בתקופת הביקורת העסיקה העמותה שש עובדות סוציאליות, שהיו אחראיות על כ–1,700 אנשים. מבקר המדינה, בדו"ח שפירסם לפני כשנתיים על "הקרן לטיפול בחסויים", מתח ביקורת על יחס מספרי קטן יותר בין מטפלים למטופלים. בין השאר צוין בו"ח כי העמותה ערכה ביקור ראשוני בביתה של חסויה רק שמונה חודשים לאחר מינויה כאפוטרופסית, ובמקרה אחר נמסר על ידי מטפל חיצוני כי אחת החסויות "חיה בהזנחה רבה, היות ואין לה כלפי מי להפנות את בקשותיה לשיפור תנאי חייה", למרות שמצבה הכלכלי מאפשר זאת.

דו"ח הביקורת מאשים את חברי ועד העמותה והאסיפה הכללית ב"העלמת עין מהנעשה בעמותה, שאיפשרה לעובדיה להתנהל כרצונם ולפעול שלא כדין בכספם וברכושם של חסרי ישע". לצורך דוגמה בלבד, מצוין בדו"ח כי גם אם מניחים שכל חסוי צבר במהלך חייו תכשיטים בשווי של 3,000 שקלים, הרי שמדובר ברכוש ששוויו כשישה מיליון שקלים (על פי ההערכה כי העמותה טיפלה במשך השנים בכ-2,000 חסויים), שאין לגביו כל התייחסות או רישום בספרי העמותה. "סכום מהותי זה הוא רק 'קצה הקרחון' בחוסר הוודאות לגבי שוויים וערכם של נכסים רבים נוספים, בבעלות החסויים או יורשיהם", נכתב.

הביקורת המליצה לאפוטרופוס הכללי לפעול מיידית להחלפת ועד העמותה, מנהליה ואנשי הכספים שלה, להעמיק את הפיקוח על התנהלותה ועל מצב החסויים, וכן, "לבצע ביקורת חקירתית אשר מטרתה איתור מעילות וגניבות כספים ושווה כסף".

בפברואר 2012 הועבר דו"ח הביקורת לעמותת ש.פ.ר, שמסרה את תגובתה כעבור כשלושה חודשים. במקביל, החליטו באפוטרופוס הכללי שלא לאפשר לעמותה לקבל חסויים חדשים. רק לפני כמה חודשים הושלמה החלפת מנהלי העמותה ובעקבות כך, הוסר החרם מעל העמותה.

השבוע אמרו במשרד המשפטים כי טענות העמותה נבדקו פעם נוספת, ורובן נדחו. "ממצאי טיוטת הדו"ח הפכו סופיים", נמסר. ואולם, בניגוד להמלצות, לא נערכה "ביקורת חקירתית", ולמרות החשדות למעילות וגניבות, לא הוגשה תלונה במשטרה.

ממשרד המשפטים נמסר כי "על אף הממצאים החמורים, שהתייחסו בעיקרם לאי־סדרים בניהול העמותה, לא העלתה הבדיקה, כמו גם הבדיקות הפרטניות שנערכו, חשדות למעילה בכספי החסויים או למעשים פליליים אחרים", וכי בהחלטה תמכה גם פרקליטות המדינה. עם זאת, אנשים המעורבים בפרשה אומרים כי ההחלטה התקבלה על בסיס בדיקה חלקית של תיקי החסויים. במשרדי האפוטרופוס הכללי עובדים כעשרים מפקחים בלבד, שתפקידם לעבור על כל הדו"חות של החסויים.

לדעת עו" יותם טולוב מארגון "בזכות", הבעיה היא לא בתאגיד כזה או אחר, אלא בשיטה. "כששוללים מאדם את כל הזכויות שלו ונותנים כוח עצום לגורם זר, מזמינים ניצול", הוא אומר. לדבריו, הדו"ח הוא "בסיס לפתיחת חקירת משטרה. האמצעים שיש בידי משרד רואי חשבון הם מוגבלים, ולכן יש הצדקה לחקירה מעמיקה של המשטרה. גם אם לא יוגש כתב אישום, הרי שיש בסיס לתביעות נזיקין בגין רשלנות. אבל כיוון שהדו"ח נסתר מעיני החסויים, אין מי שיקדם כיוון זה".

"דו"ח כל כך חמור היה צריך להביא לסגירת העמותה", אומר הפעיל החברתי יואב קריים, המלווה את שי בשנים האחרונות, "ההחלטה לא לפרסם את הליקויים מעידה שבאפוטרופוס הכללי לא מבינים את תפקידם ולא חושבים שלחסויים יש זכויות". קריים וגם יקירה אברך, רכזת שטח של "בזכות", המלווה חסויה אחרת, אומרים כי גם כיום "נציגות העמותה אינן זמינות לפניות, גם במקרי חירום".

ממשרד המשפטים נמסר כי "הצורך בהגשת בקשת פירוק (לעמותה) התייתר כיוון שחברי העמותה הסכימו, באופן וולונטרי, להחלפת השדרה הניהולית של העמותה. רק לאחר החלפת הוועד המנהל של העמותה, המנכ"ל והחשב, הסיר האפוטרופוס הכללי את התנגדותו למינוי העמותה כאפוטרופוס לחסויים נוספים".

עו"ד שלמה שחר, לשעבר האפוטרופוס הכללי, משמש בחודשים האחרונים יו"ר העמותה ומנכ"ל זמני שלה. לדבריו, "שינינו נהלים, שאמורים לפתור חלק ניכר מהבעיות שהתגלו, ואנו מצמצמים בהדרגה את הפערים שנוצרו בהגשת הדו"חות השנתיים. כיום אנו מדווחים באופן שוטף על הפעולות שלנו".

לדברי יו"ר הנהלת העמותה הקודם, עמי ברגמן, "פעלנו לפי חוק. הבעיה העיקרית היתה שלא הגשנו בזמן דו"חות, וזה נגרם בגלל שלא היה לנו מספיק כוח אדם". הוא הוסיף כי "כאשר ביקשו באפוטרופוס הכללי שנעזוב, אמרתי שאין בעיה: עשיתי את העבודה בהתנדבות".

משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר
משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר

אל תתרמו כספים לעמותות הרווחה

לך אל העמותה רעב, ראה דרכייה…

אין בעולם הזה מקום לואקום.
בואקום מדיני תמיד יגיע מישהו שיתפוס את השלטון.
בואקום פוליטי תמיד יעלה מישהו קיצוני.
בואקום חברתי תמיד יעלו תנועות מהפכניות.
בואקום שמשאירה מדינת ישראל, עלו וצמחו העמותות.

עמותות הן המגזר השלישי.
יש את המגזר הציבורי, המגזר הפרטי ולנו, מלבד פלאפל, יש גם את המגזר השלישי
שמתחזק עם השנים, וקיים בעוד מדינות בעולם.
המדינה לאט לאט ובהתמדה רבה יש לציין, מדירה רגליה וידייה מעזרה לחלשים ולנזקקים.
ב"ואקום" הזה נכנסו העמותות לחיינו.
בהתחלה זה היה רק לתרומות קטנות, כאלו שכל אחד תרם כשנשלחו ילדים להתרים
דרך בית הספר ל"אגודה למלחמה בסרטן" לדוגמא או ל"איל"ן" ולאחרים.

עם השנים התפתחה מערכת ענפה.
"שלחו מיסרון עם המילה 10 למס' XXXX ותרומתכם תתקבל בברכה".
זה מתנגן ברדיו ונראה בטלוויזיה.
כמה מתוך הסכום הפעוט הזה מגיע באמת, נניח, לאגודה למען החייל?
מעשרה שקלים, מגיעים 2 שקלים כתרומה. לאן הולכים 8 השקליםהנותרים?
לחברת הסלולר שמקבלת את המיסרון ומעבירה את תוכנו הלאה,
לחברת הפרסום שמפרסמת את העניין,
למשכורות לאותם עובדים חרוצים שעושים את עבודתם,
להשכרת משרדים כדי לאחסן את כל הכבודה הזו,
וכמובן למנכ"לים של אותן עמותות.


שלא תבינו אותי לא נכון.
אני בעד לשלם לאנשים משכורת על מה שהם עושים, אבל..
אם אנשים עושים בשביל אחרים בהתנדבות, אז שיעשו את זה בלב שלם.
אם אתם רוצים משכורת, אל תקחו מהתרומות שהציבור תורם.
(גילוי נאות – הפסקתי לתרום מזמן לכל העמותות בכל הדרכים, אני תורם מזמני או נותן משהו מוחשי שאני רואה שהוא קיים
או הוקם בכספי ומשמש את הזקוקים לו, לעולם אני לא מעביר שקל לאדם כדי שזה יעשה משהו בשמי, זה לא הולך)

מהיכרותי עם אנשים בעמותות שונות, אני יודע שכל אותם מנכ"לים, מקבלים משכורות
מארגונים שהם עובדים בהם או מקבלים פנסייה ממקומות עבודה בעברם או קומבינות אחרות לגיטימיות.
בטבלה למטה יש "דוגמית"  שכר שמקבלים מנכ"לים שונים.
חסרים כאן כמה  שמשכורתם נמוכה יותר, אז אני אזכיר שניים מהם, ככה בשביל הרקורד והגילוי הנאות.
אביגדור קהלני, יו"ר האגודה למען החייל, לוחם מעוטר ממלחמת יום הכיפורים, בצדק, מרוויח 36,000 בחודש
בתפקידו כיו"ר "האגודה למען החייל". למה כל כך מעט? כי הוא מקבל פנסייה מהצבא משם הוא פרש בדרגת אלוף
ופנסייה מהכנסת, בה כיהן כשר לביטחון פנים. המשכורת היא יותר מ-100,000 שקלים בחודש.
גם אישתו לשעבר של אהוד ברק, נאווה ברק, מעמותת "עלם", מרוויחה 30,000 שקלים בחודש מהעמותה, אני מאמין שלא חסרים לה כמה שקלים לגמור את החודש.

רבים מיושבי הראש של העמותות והמנכ"לים, משמשים בתפקידים אחרים שבהם הם מקבלים
משכורת מכובדת מאוד מחברות, פנסייה, דירקטוריונים שונים ועוד ועוד.
למה אנחנו צריכים לממן להם משכורות מאותם עשרה שקלים מסכנים?
מדוע לא ילכו כל העשרה שקלים של רבים וטובים לעזור לכל אותם נזקקים שנזרקו ע"י המדינה
ואומצו בחום ע"י המגזר השלישי?

מה לעשות עם זה? תעשו. אל תתנו כסף ותגידו שאחרים יעשו. אותם "אחרים" ידאגו לעצמם ורק אח"כ לאותם
אלו שהתכוונתם לתרום להם. במקום שההזקוקים יעמדו במקום הראשון הם עומדים במקום האחרון ולכולנו יש
מישהו שם, נזקק. אם זה הבן שחייל שנרצה שיהיה לו מועדון או תנאים טובים יותר בבסיס, חבר קרוב שחולה
והיינו שמחים שהוא יקבל משהו מלבד אותו הטיפול, שכן שאין לו מה לאכול והיינו רוצים שכספי התרומה יעזרו לו
לשבת לשולחן החג או קרוב משפחה שהוא ניצול שואה והיינו רוצים שיעזרו לו לחיות בכבוד ולא להחליט כל חודש האם
הוא משלם על תרופות או קונה מזון.

אני לא יודע אם לקרוא לטבלה הזו למטה "טבלת הבושה" , "טבלת הייאוש" או סתם טבלת נתונים.
מה שבטוח שאני לא יכול להיות גאה ברשימה הזו.

קישורים:

משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מחו"ל מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית האימוץ המושחתת  – ספטמבר 2011 – עמותות הרווחה משלמות שוחד לבתי יתומים בחו"ל כדי לקבל ילדים לאימוץ, בחסות משרד הרווחה. השוחד הסחר בילדים המתנהל ע"י משרד הרווחה מנוגד לחוק ולאמנת האג הבינלאומית לילדים. משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית הסחד באימוץ ילדים, השוחד, והשחיתות…

בחסות משרד הרווחה – מתקפה פראית חסרת רסן גננות על פעוטות במעון נעמת

 בשנת 2008 תיקצב משרד הרווחה את רשת נעמת ב- 34 מיליון שקל, מסתבר שלמשרד אין מושג או פיקוח על מה נעשה בכסף ברשת נעמת. יתרה מכך שרי הרווחה מספקים ג'ובים לחברי מפלגה במשרד על גבם של מוחלשים.

תחקיר גננות בנעמ"ת לפעוטות: "זונה, די להשתעל"  , בארץ | אסף אוזן , 01/05/2013 , חדשות 10

במכתב תלונה חריף שהעבירה גננת במעון במרכז הארץ, ונחשף לראשונה בחדשות 10, מתוארת מסכת של התעללות מילולית בפעוטות מצד ארבע מטפלות. "אתה מנחוס", "את אוכלת כמו חיה" ו"השרמוטה לא מפסיקה להשתעל" הם רק חלק מההתבטאויות. ההורים זועמים, אבל אחת המטפלות טוענת: "זה יצא לגמרי מפרופורציה, בסך הכל מילים"

הורים ביישוב יוקרתי במרכז הארץ נדהמו לאחרונה לגלות עדויות מפי גננת במעון ביישוב, המופעל על ידי נעמ"ת, שתיעדה מסכת של התעללות מילולית חמורה מאוד מצדן של 4 מטפלות במעון. במכתב התלונה הרשמי שהוגש להנהלת נעמ"ת, שנחשף לראשונה בחדשות 10, הוזכרו הערות בוטות ואכזריות של הגננות לעבר הילדים, בהן "את מלאך המוות", "אתה מנחוס" ו-"רוסיה, את עצבנית".

במכתב מובאים ציטוטים נוספים של המטפלות, שפוטרו בעקבות הדברים, בהם: "שרמוטה, את לא מפסיקה להשתעל", "אמא שלך זונה", "את אוכלת כמו חיה" ועוד. במקרה אחר אחת מהן תפסה פעוטה בבגדיה, הצמידה אותה בכוח לחול וצעקה עליה "תבכי, תבכי".

ההורים כלל לא נחשפו לעדויות המזוויעות עד שהמכתב הועבר אליהם, והתקשו לעכל את הדברים הקשים שהוטחו בילדיהם, בני שנה וחצי עד שלוש, מדי יום ללא ידיעתם. אם זה לא מספיק, הנהלת נעמ"ת פיטרה את המטפלות החשודות, ובעקבות כך החליטה לסגור את המעון בשל "מחסור בכוח אדם".

נ', אחת המטפלות, אמרה לחדשות 10 בתגובה: "הכל בגלל מילים, אין פה עבירה פיזית. הכל יוצא מפרורפורציה. זה לא נעים להיות בחקירה, מתנהגים אלינו כמו לפושעות מהשורה הראשונה. השעו אותנו. אני מתנצלת על מה שאמרתי".

מנעמ"ת נמסר הערב בתגובה כי כל המטפלות החשודות פורטו, וכי הם מנועים מלמסור פרטים נוספים כל עוד מתקיימת בנושא חקירת משטרה. עוד נמסר כי "מיד עם התבהרות המצב נכנס למעון צוות פסיכולוגים שמלווה את ההורים, הפעוטות והעובדות".

קישורים:

עמותת הרווחה ויצו מתעללת בקשישים בבית אבות כדי לממש עיסקת נדל"ן בלב תל אביב – מרץ 2010 – בעקבות שיקולים עיסקיים למימוש נכס נדל"ני במרכז ת"א המשמש כבית אבות, החליטה הנהלת עמותת הרווחה ויצו לייבש את המקום ולחדול מלקלוט דיירים חדשים. הנהלת ויצו לא רק מבזה החלטת בית משפט המחייבת אותה לתחזק את המקום כראוי ולקלוט דיירים חדשים, אלא גם פוגעת בדיירים בכבודם ובמשפחותיהם. ויצ"ו הנה מלכ"ר מדושן ומשומן הנהנה מהון עתק: תקצוב שנתי של כ- 70 מיליון שקל ממשרד הרווחה, ועוד מתרומות, שנועדו לסייע לאוכלוסיות מוחלשות ולא להרוויח כסף מעסקאות נדל"ן…

דו"ח: אלימות והזנחה כללית בפנימיית ויצו "הדסים" , ynet , יוני 2004 -כפר הנוער ויצו "הדסים" שבשרון זכה לביקורת נוקבת בדו"ח משרד החינוך שקובע: "התלמידים מסתובבים מחוץ לכיתות במשך היום, הצוות לא מצליח להשתלט על מעשי אלימות וונדליזם של בני הנוער". מנהלת הכפר הודיעה על התפטרותה…

כלביית ויצו: חטיפת ילדי תימן – סיפורו של אורי וכטל – מבט שני פברואר 2012 – סיפורו של אורי וכטל מחטופי ילדי תימן, נחטף בילדותו ממעון ויצו ונלקח לאימוץ. עובדות ויצו מסרו לאימו כי היה שיטפון במעון וכל הילדים מתו. אחותו שהיתה בת 12 עלתה על עקבותיו וגילתה כי נשלח לאימוץ למשפחת ניצולי שואה. אורי גילה בגיל 6 כי הוא מאומץ וכששאל את המאמצת בדבר, מסרה לו כי הלכה לויצו להביא ילד והיו שם ילדים כמו בכלבייה…

שמואל בוקובסקי – שופט לענייני משפחה ראשון לציון – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית

שמואל בוקובסקי - חוסר תובנה בענייני רווחה
שמואל בוקובסקי – מכבסת מילים

חוסר מסוגלות שופטי בתי משפט לענייני משפחה לקבל החלטות מביא אותם להשתמש ב"מומחים" תאבי בצע הכותבים חוות דעת משמיצות מכפישות ומאיימות נגד בעלי דין. השיטות הבזויות של שופטי המשפחה גורמות נזקים קשים לפרט למשפחה ולחברה. 

אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי.

בבקשתה מציינת האמא את אהבתה הגדולה לבתה ואת הסבל הנפשי שנגרם לה כתוצאה מכך שלא מתאפשר לה לחיות בצוותא עם בתה היחידה ולספק לה את התמיכה לה היא נזקקת בשל האירועים הקשים אותם חוותה בעבר. האמא טוענת כי אישפוזה של הבת נעשה בניגוד לרצונה של האמא. האמא מלינה על כך שבמשך תקופה של שנתיים לא קיבלה בתה חופשה לבקר את אמה ולשהות במחיצתה וכל שהתאפשר לה הוא לבקר את הבת אחת לחודש בליווי מלווה. האמא דוחה את הטענות לפיהן ביקוריה אצל הבת אינם "עולים יפה".

שמואל בוקובסקי משמש כשופט בית משפט לענייני משפחה דחה את בקשת האמא. בוקובסקי טען כי למרות שבא כוח היועץ המשפטי לממשלה הציעה להזמין תסקיר "ע'מ להפיס את דעתה של המבקשת", אין צורך בתסקיר. כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה (כאשר במהלך הדיון היא חזרה וטענה שהחסויה אינה חולה). זאת ועוד, נקבע כי העניין נבחן מספר פעמים בעבר ולא חל כל שינוי נסיבות ואין זו מטובתה של החסויה כי המבקשת תתמנה כאפוטרופא.
בוקובסקי הוסיף: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת".

ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי:

הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם
בוקובסקי ציין בהחלטתו כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה. לפיכך קיבל בוקובסקי החלטה ללא תסקיר. נשאלת מייד השאלה מהם הכלים אשר לפיהם קיבל בוקובסקי החלטתו.
האם יש לבוקובסקי מידע או מושג כלשהו על מצב החסויה הנוכחי, איפה עדיף לחסויה לשהות או מי עדיף להיות האפוטרופוס שלה, אמה בעלת קשר דם האוהבת אותה ודואגת לה ללא תמורה מכוח הטבע וההיגיון או "עמותת שפר" תאגיד עיסקי המתפרנס על גבם של חסויים, ויכול למנות אפוטרופוס אחד לעשרות חסויים?קישורבוקובסקי בחר לתייג את האמא כ"חסרת תובנה" כעילה לדחיית בקשתה מבלי שיש בידיו בדל עובדה או מסקנה על הדרך שיש לפעול לטובת החסויה. בוקובסקי פגע בכבוד האמא ובאמון הציבור במערכת המשפט.

חזרתיות על הליך שיפוטי פזיז ולא מקצועי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם – הליך שיפוטי דומה בפזיזותו ומסב נזקים קשים בלתי הפיכים ניתן לראות במינוי אפוטרופוס לאישה כבת 60 מאובחנת דמנטיה, ללא תסקיר ומבלי שראה אותה או בדק אם היא מבינה דבר. הפרת פתאומית של זכויות אדם – בוקבסקי החריב חיי אשה בשרירות לב. בהליך שיפוטי רווי דברי בלע ורמיה ועלילות נגד האישה. בוקובסקי וחבורתו פקידת סעד ועובדת סוציאלית ופסיכיאטר העלילו דברי רמיה ושקרים נגד אשה מאובחנת דמנטיה והחריבו את חייה. הפכו אותה שבר כלי, סיעודית, איבדה יכולת דיבור.

זלזול באמא ותיוגה בחוסר תובנה חרף המציאות הקשה לה ולבתה היחידה
– מדובר באמא דלת אמצעים (הגישה ערעור לעליון ללא ייצוג) הרואה למול עיניה את בתה היחידה במצוקה קשה ואין הדבר בשליטתה. האמא מנסה בכל דרך לסייע לבתה חרף הנוקשות והאטימות של רשויות הרווחה ובתי המשפט. במצב זה מנסה האם לשכנע בכל דרך מה טוב לבתה. שמואל בוקובסקי במקום להתייחס לעובדות ולהסיק מהם מסקנות לא בחל להשתמש בדרך של ביזוי האמא ולתייג אותה בחוסר תובנה.

הליך שיפוטי מנוגד לערכי היהדות – התנהגותו השיפוטית בקוצר רוח, תיוג האמא בחוסר תובנה לצורכי בתה, אי התייחסות לעובדות ומסקנות כלשהם בהיותה חלשה מבחינה כלכלית ומבחינה משפטית, מנוגד לערכי היהדות.
ההוראה הראשונה בפרקי אבות ספר הספרים של המשנה הנה: "היו מתונים בדין" – הוראה זאת מכוונת אל השופטים לפעול במתינות לשמוע את העדים לחקור אותם – בוקובסקי פעל בהפך הגמור, לא התייחס לשום עובדה או ראיה, תייג את האמא ב"חוסר תובנה" ובזאת סתם את הגולל.
ישעיהו א,יז: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה" – עקרונות המשפט ביהדות מחייבות לבוא לקראת החלשים במשפט ולהדריך אותם – בוקובסקי כאמור פעל הפוך

החלקת לשון, רמיה, טיוח –  בוקובסקי כותב: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת"
בוקובסקי מציג עצמו כמשתתף בכאבה של האמא אך אינו מוכן אפילו לקבוע תסקיר לבחינת טובת בתה היחידה. בוקובסקי בדרך של החלקת לשון מציג פעם נוספת את האמא כחסרת תובנה שב"תמימותה" מבקשת בקשה שתגרום נזק לבתה.

סוף דבר
השופט שמואל בוקובסקי נכשל בהגנה על בתה החסויה של האמא תוך שהוא מתייג את האמא ופוגע בכבודה ובכבוד מערכת המשפט. באופן לא מפתיע ה"עליהום" על האמא הינו גם מצד המוסד בו הבת שוהה. התוקפנות השיפוטית של בוקובסקי כפי הנראה מפחד שמא האמא תהיה מעורבת יותר מידי בענייני בתה היחידה היא תחשף למחדלים רבים וקשים של ההליך השיפוטי ושל הרווחה. בוקובסקי משתמש בשיטה המקובלת בפקידי הרווחה (בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מיכל מילשטיין, ושימש שנים רבות יועץ משפטי במשרד רווחה) תיוג ועלילה נגד אזרחים במקום להתייחס לעובדות וראיות.

קישורים:

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי

שמואל בוקובסקי - חוסר תובנה בענייני רווחהאוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי.

בבקשתה מציינת האמא את אהבתה הגדולה לבתה ואת הסבל הנפשי שנגרם לה כתוצאה מכך שלא מתאפשר לה לחיות בצוותא עם בתה היחידה ולספק לה את התמיכה לה היא נזקקת בשל האירועים הקשים אותם חוותה בעבר. האמא טוענת כי אישפוזה של הבת נעשה בניגוד לרצונה של האמא. האמא מלינה על כך שבמשך תקופה של שנתיים לא קיבלה בתה חופשה לבקר את אמה ולשהות במחיצתה וכל שהתאפשר לה הוא לבקר את הבת אחת לחודש בליווי מלווה. האמא דוחה את הטענות לפיהן ביקוריה אצל הבת אינם "עולים יפה".

שמואל בוקובסקי משמש כשופט בית משפט לענייני משפחה דחה את בקשת האמא. בוקובסקי טען כי למרות שבא כוח היועץ המשפטי לממשלה הציעה להזמין תסקיר "ע'מ להפיס את דעתה של המבקשת", אין צורך בתסקיר. כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה (כאשר במהלך הדיון היא חזרה וטענה שהחסויה אינה חולה). זאת ועוד, נקבע כי העניין נבחן מספר פעמים בעבר ולא חל כל שינוי נסיבות ואין זו מטובתה של החסויה כי המבקשת תתמנה כאפוטרופא.
בוקובסקי הוסיף: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת".

ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי:

הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם
בוקובסקי ציין בהחלטתו כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה. לפיכך קיבל בוקובסקי החלטה ללא תסקיר. נשאלת מייד השאלה מהם הכלים אשר לפיהם קיבל בוקובסקי החלטתו.
האם יש לבוקובסקי מידע או מושג כלשהו על מצב החסויה הנוכחי, איפה עדיף לחסויה לשהות או מי עדיף להיות האפוטרופוס שלה, אמה בעלת קשר דם האוהבת אותה ודואגת לה ללא תמורה מכוח הטבע וההיגיון או "עמותת שפר" תאגיד עיסקי המתפרנס על גבם של חסויים, ויכול למנות אפוטרופוס אחד לעשרות חסויים?קישורבוקובסקי בחר לתייג את האמא כ"חסרת תובנה" כעילה לדחיית בקשתה מבלי שיש בידיו בדל עובדה או מסקנה על הדרך שיש לפעול לטובת החסויה. בוקובסקי פגע בכבוד האמא ובאמון הציבור במערכת המשפט.

חזרתיות על הליך שיפוטי פזיז ולא מקצועי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם – הליך שיפוטי דומה בפזיזותו ומסב נזקים קשים בלתי הפיכים ניתן לראות במינוי אפוטרופוס לאישה כבת 60 מאובחנת דמנטיה, ללא תסקיר ומבלי שראה אותה או בדק אם היא מבינה דבר. הפרת פתאומית של זכויות אדם – בוקבסקי החריב חיי אשה בשרירות לב. בהליך שיפוטי רווי דברי בלע ורמיה ועלילות נגד האישה. בוקובסקי וחבורתו פקידת סעד ועובדת סוציאלית ופסיכיאטר העלילו דברי רמיה ושקרים נגד אשה מאובחנת דמנטיה והחריבו את חייה. הפכו אותה שבר כלי, סיעודית, איבדה יכולת דיבור.

זלזול באמא ותיוגה בחוסר תובנה חרף המציאות הקשה לה ולבתה היחידה –
מדובר באמא דלת אמצעים (הגישה ערעור לעליון ללא ייצוג) הרואה למול עיניה את בתה היחידה במצוקה קשה ואין הדבר בשליטתה. האמא מנסה בכל דרך לסייע לבתה חרף הנוקשות והאטימות של רשויות הרווחה ובתי המשפט. במצב זה מנסה האם לשכנע בכל דרך מה טוב לבתה. שמואל בוקובסקי במקום להתייחס לעובדות ולהסיק מהם מסקנות לא בחל להשתמש בדרך של ביזוי האמא ולתייג אותה בחוסר תובנה.

הליך שיפוטי מנוגד לערכי היהדות 

התנהגותו השיפוטית בקוצר רוח, תיוג האמא בחוסר תובנה לצורכי בתה, אי התייחסות לעובדות ומסקנות כלשהם בהיותה חלשה מבחינה כלכלית ומבחינה משפטית, מנוגד לערכי היהדות.
ההוראה הראשונה בפרקי אבות ספר הספרים של המשנה הנה: "היו מתונים בדין" – הוראה זאת מכוונת אל השופטים לפעול במתינות לשמוע את העדים לחקור אותם – בוקובסקי פעל בהפך הגמור, לא התייחס לשום עובדה או ראיה, תייג את האמא ב"חוסר תובנה" ובזאת סתם את הגולל.
ישעיהו א,יז: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה" – עקרונות המשפט ביהדות מחייבות לבוא לקראת החלשים במשפט ולהדריך אותם – בוקובסקי כאמור פעל הפוך

החלקת לשון טיוח

 בוקובסקי כותב: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת"
בוקובסקי מציג עצמו כמשתתף בכאבה של האמא אך אינו מוכן אפילו לקבוע תסקיר לבחינת טובת בתה היחידה. בוקובסקי בדרך של החלקת לשון מציג פעם נוספת את האמא כחסרת תובנה שב"תמימותה" מבקשת בקשה שתגרום נזק לבתה.

סוף דבר
השופט שמואל בוקובסקי נכשל בהגנה על בתה החסויה של האמא תוך שהוא מתייג את האמא ופוגע בכבודה ובכבוד מערכת המשפט. באופן לא מפתיע ה"עליהום" על האמא הינו גם מצד המוסד בו הבת שוהה. התוקפנות השיפוטית של בוקובסקי כפי הנראה מפחד שמא האמא תהיה מעורבת יותר מידי בענייני בתה היחידה היא תחשף למחדלים רבים וקשים של ההליך השיפוטי ושל הרווחה. בוקובסקי משתמש בשיטה המקובלת בפקידי הרווחה (בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מיכל מילשטיין, ושימש שנים רבות יועץ משפטי במשרד רווחה) תיוג ועלילה נגד אזרחים במקום להתייחס לעובדות וראיות.

קישורים:

משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מחו"ל מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית האימוץ המושחתת

ספטמבר 2011 – עמותות הרווחה משלמות שוחד לבתי יתומים בחו"ל כדי לקבל ילדים לאימוץ, בחסות משרד הרווחה. השוחד הסחר בילדים המתנהל ע"י משרד הרווחה מנוגד לחוק ולאמנת האג הבינלאומית לילדים. משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית הסחד באימוץ ילדים, השוחד, והשחיתות.

לכתבה המלאה הקלק על התמונה
משרד הרווחה מתווך עיסקאות שוחד לסחר ילדים לאימוץ מחו'ל


קישורים
:

תחלואי הפרטת פנימיות הרווחה – ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים למתקני כליאה

רווחה והפרטה שווה שחיתותאוגוסט 2011 – מתברר כי למערכת הרווחה המופרטת תחלואים קשים. שופטים ועובדי רווחה עלולים בנקל לקבל שוחד ממוסדות רווחה מופרטים: משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום ועוד, תמורת העברת ילדים בכפייה למוסדות אלו (כסף תמורת ילד). בישראל הקרקע פוריה לשחיתות במערכות הרווחה בשל החיסיון, העדר פיקוח, ואי כפיפות לדיני ראיות. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מביתם ברשעות (85% בתואנת "הזנחה") ע"י מערכת הרווחה הישראלית המופקרת ע"פ "סברות" של פקידי סעד, ו"חותמות הגומי" בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.

הכתבה ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים לבתי סוהר , ynet , AP , אוגוסט 2011

מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים בפרשה שנודעה בשם "ילדים תמורת מזומנים". בעקבות השערוריה ביטל בית המשפט העליון בפנסילבניה 4,000 הרשעות

בית משפט בפנסילבניה, ארה"ב, גזר הלילה (יום ו') 28 שנות מאסר על שופט שהורשע במעורבות בפרשת שחיתות גדולה, שהובילה להרשעתם של אלפי בני נוער. השופט מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים במורשעים, בהם ילדים בני 10.

פרשת "ילדים תמורת מזומנים" (kids for cash) ב-2008 ומאז עברה תהפוכות משפטיות רבות. בתחילה הודו סיאוורלה ושופט נוסף, מייקל קונהאן, במרמה ועבירות מס והשיגו הסדר טיעון שבמסגרתו היו אמורים להישלח לשבע שנות מאסר. ואולם, הסדרי הטיעון נדחו לאחר שהשניים סירבו לקחת אחריות גם לחשדות לשוחד בתמורה לכליאה.

בעקבות כך, חודש ההליך המשפטי עד שבסופו של דבר הורשעו השניים בקבלת שוחד ממקים המתקנים, רוברט מריקל, ובסחיטה של מאות אלפי דולרים נוספים משותפו של מריקל, רוברט פאוול. בעקבות ההרשעה, ביטל בית המשפט העליון של פנסילבניה 4,000 הרשעות שהתקבלו על-ידי סיאוורלה בשנים 2003-2008 בטענה כי הפר זכויות חוקתיות של בני נוער העומדים לדין, ובהן הזכות לייעוץ משפטי והזכות לערעור.

סיאוורלה, בן 61, התנצל בטרם הקראת גזר הדין בפני משפחתו, קהילתו ובני הנוער שנידונו על ידו. הוא כינה את עצמו "צבוע" וכמי שנכשל בביצוע מה שהוא מאמין בו.

"אינני מאשים איש מלבדי על מה שקרה", אמר. עם זאת, מיד לאחר מכן תקף בית המשפט העליון בפנסילבניה ואת ועדת החקירה שהוקמה בעקבות חשיפת השערוריה וטען כי עשה כל מה שהיה יכול כדי לשמור על זכויות הילדים. פרקליטיו ביקשו מהשופטים להסתפק בעונש "הגיוני" בטענה כי מרשם כבר נשפט בתקשורת.

לאורך שנותיו במערכת המשפט היה סיאוורלה ידוע כשופט קשוח ביותר, בעל סגנון אוטוקרטי. הוא שלח למתקני כליאה ילדים ונערים רבים כבר אחרי העבירות הראשונות שלהם וגם במקרים של עבירות קלות יחסית. הוא גם הורה לאזוק ילדים ובני נוער ולהוציאם מאולם בית המשפט מיד אחרי גזר הדין מבלי שיזכו להיפרד ממשפחותיהם. דינו של השופט השני שהורשע בפרשה טרם נגזר.
.
פשעי הרווחה – ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער


.
.
קישורים