פינת הנוסטלגיה – פינק פלויד על העמדת הפנים וחזירות מוסדות הרווחה

המשרד לרווחת מי? , השיר "חזירים" (Pigs) מתוך התקליט Animals של להקת פינק פלויד (Pink Floyd) מתאר את התנהגותם ותחושותיהם של פקידים ברשויות הרווחה. העמדת פנים, אומרים על הטוב רע ועל הרע טוב, מעלילים על הפרט והמשפחה בתסקירים המשובשים. והתוצאה – מידי שבוע אנו שומעים זעקתם של ילדים והוריהם שנפלו לידיהם של פקידים אלו ואין פוצה: אשפוזים פסיכיאטריים של ילדים שלא לצורך, התעללות והזנחת ילדים בבית שבתאי, מלכודות ומחטפים של פקידי סעד לחוק הנוער, אובדן וסבל בהליכי אימוץ, ועוד.. ועוד…

צפו והאזינו לסרטון "חזירים" של להקת הפינק פלויד
.
//player.vimeo.com/video/60436222

.
קישורים:

פינת הנוסטלגיה – פינק פלויד על העמדת הפנים וחזירות מוסדות הרווחה

המשרד לרווחת מי? , השיר "חזירים" (Pigs) מתוך התקליט Animals של להקת פינק פלויד (Pink Floyd) מתאר את התנהגותם ותחושותיהם של פקידים ברשויות הרווחה. העמדת פנים, אומרים על הטוב רע ועל הרע טוב, מעלילים על הפרט והמשפחה בתסקירים המשובשים. והתוצאה – מידי שבוע אנו שומעים זעקתם של ילדים והוריהם שנפלו לידיהם של פקידים אלו ואין פוצה: אשפוזים פסיכיאטריים של ילדים שלא לצורך, חשד להתעללות והזנחת ילדים בבית שבתאי, מלכודות ומחטפים של פקידי סעד לחוק הנוער, אובדן וסבל בהליכי אימוץ, ועוד.. ועוד…

צפו והאזינו לסרטון "חזירים" של להקת הפינק פלויד
.

קישורים:

  • עלילות פקידי הרווחה – פארודיה – PINK FLOYD, The trial – פרודיה של ה"פינק פלויד" מתוך "החומה" על שפיטת ילד שכל אשמתו שהביע רגשות אנושיים ("סימפטומים" פסיכיאטריים, סוציאליים, בעולמם שך פסיכיאטרים, עוס"ים, ו"מומחים" למיניהם)…
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

יצחק הרצוג – אבי מערך הרווחה המופקר יחקר ע"י מבקר המדינה בפרשת הג'ובים במשרד הרווחה

אוגוסט 2010 – שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג המקטרג הרשמי באמצעות פקידי הסעד נגד משפחות, ילדים קשישים וחסרי ישע מבלי לבדוק עובדות לאשורן, מוציא מידי שנה אלפי ילדים בכפייה מבתיהם למסגרות מופרטות ללא פיקוח, השתלטות על גופם ורכושם של קשישים באמצעות אפוטרופוסים מפוקפקים, יבדק ע"י מבקר המדינה בפרשת הג'ובים לחברי מפלגת העבודה במשרד הרווחה שנחשפה ביולי 2010 ע"י תחקיר ערוץ 10.

 שר הרווחה יצחק הרצוג שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג שמר על זכות השתיקה בהיותו חבר כנסת בחקירתו הפלילית בפרשת עמותות ברק וממשיך לשתוק נוכח מחדלי משרדו המשחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואנס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה … ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , גירוש משפחות דרות רחוב מגנים ציבוריים, רדיפת קשישים, אשפוז עשרות ילדים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, ועוד דוגמאות רבות אחרות.

מתוך הכתבה אומ"ץ: לזרז הבדיקה בחשד למינויים פוליטיים של השר יצחק הרצוג ב’משרד הרווחה’ , כאן נעים , אוגוסט 2010

משרד מבקר המדינה, השיב ליו"ר הנהלת אומ"ץ, אריה אבנרי, אשר פנה באחרונה במכתב אל מבקר המדינה, כב’ השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, תחת הכותרת; "חשד למינויים פוליטיים ב’משרד הרווחה’ ושלוחותיו", כי; הנושא מוכר לנו ונמצא בטיפולו של משרד מבקר המדינה".

כזכור כתב אבנרי, בפנייתו בחודש שעבר, כי; "עפ"י פרסומים בכלי התקשורת, מונו בתקופת כהונתו של השר יצחק הרצוג, כשר הרווחה, כמה פעילי ’מפלגת העבודה’ לתפקידים שונים במשרד ובשלוחותיו".

יו"ר הנהלת אומ"ץ, ביקש עוד במכתבו, כי; "לאור הרגישות הציבורית שקיימת היום סביב מינויים פוליטיים, בעקבות משפטו של השר לשעבר צחי הנגבי, אנו מבקשים לזרז את הבדיקה בנושא זה".

במענה למכתבו שהגיע היום (יום ד’, 11.8.10), הודתה, עו"ד גאיה הבר, עוזרת ל’מבקר המדינה’ אל תנועת אומ"ץ, על פנייתה וציינה, כי; "הנושא מוכר לנו, ונמצא בטיפולו של משרד מבקר המדינה. עוד בטרם הפנייה, הוחלט, כי תיערך בדיקה בנושא זה, וכל זאת כמקובל וכנהוג במשרד מבקר המדינה".

קישורים:

עבודת אלילים במועצה אשכול – פקידי סעד לחוק הנוער רוצים לחטוף בתה של שוטרת חד הורית מבלי שבדקו את העובדות

אש צולבתמסתבר כי פקידי הסעד לחוק הנוער לא שמעו על ממצאי ועדת סלונים נבו לפקידי סעד לסדרי דין. שהרי אחד הליקויים החמורים בעבודתם היה כי "אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן". ואם היו מפיקים לקחים מדו"ח סלונים נבו, מדוע גיבשו פקידי הסעד דעתם לחטוף בתה של שוטרת חד הורית בטרם ישמעו גירסתה?

אלא שעבודתם של פקידי הסעד לרבות אלו לחוק הנוער כמוה כעבודת אלילים, האלילים שלהם הם תחושות הבטן, השמועות, והעלילות. הם אינם מבחינים בין עלילה לעובדה לראיה, הכל בערבוביה ובקול ענות.

הכתבה אש צולבת – מתחת לאף , מעריב , המגזין , שימעון איפרגן , צילום: יהודה לחיאני , 25.05.2010
ד' שוטרת סמויה חד הורית התרועעה במשך חודשים עם סוחרי סמים והביאה להפללת 44 מהם באחד המבצעים המוצלחים של מרחב הנגב. אלא שכעת מבקשת מחלקת הרווחה במועצה אשכול באזור מגוריה בראשותו של יהודה נתן לקחת ממנה את בתה ולהעבירה למשמורת האב בנימוק כי היא מתרועעת עם עבריינים.

…פקד סבג: "רשויות הרווחה לא טרחו בכלל לבדוק את גרסתה או לפנות אלינו לקבל מידע על הפעילות שלה. ברור שהיא לא השתמשה עם סמים ולא התרועעה עם עבריינים".

שוטרת סמויה אם חד הורית בהיריון עבדה להפללת עבריינים, לשכת ההרווחה אשכול בתמורה רוצה לקחת את התינוקת


.
ד', שוטרת סמויה המתגוררת באחד המושבים בנגב, מרגישה די מבולבלת לאחרונה. מצד אחד, היא חתומה על אחד ההישגים החשובים ביותר של מרחב הנגב, לאחר שהצליחה להפליל 44 סוחרי סמים; מצד אחר, רשויות הרווחה במועצה האזורית אשכול מאיימות להעביר את בתה למשמורת האב, בעקבות חשד כי היא מתרועעת עם סוחרי סמים.

תחילתו של הסיפור הקפקאי לפני חמישה חודשים. ד', 30, אם חד הורית, סטודנטית במכללת ספיר, חלמה להיות שוטרת עוד בילדותה. משהו במדים הכחולים עשה לה את זה, ולפני כחצי שנה היא פנתה ללשכת הגיוס במשטרת מרחב הנגב וביקשה להתגייס לשורות המשטרה.

פקד אורן סבג, קצין סוכנים בימ"ר נגב, קיבל לידיו את קורות החיים שלה, החליט להרים את הכפפה ולהפוך אותה לסוכנת סמויה. "זו הייתה משימה לא פשוטה", מודה סבג.

"היה לה מבטא צפונבוני והיינו צריכים להכשיר אותה לתפקיד. לימדנו אותה איך לדבר עם מבטא ובסלנג של ערסים ונרקומנים כדי שלא יחשדו בה. עשינו לה כל מיני תרגילים כדי שתיכנס מהר מאוד לעניינים. ייאמר לזכותה שיש לה תפיסה מהירה, יכולת משחק נדירה, נחישות ואומץ לב שבאו לידי ביטוי בהפעלה שלה, שנחשבת בעיניי לאחת הטובות שהיו אי פעם במשטרת ישראל", ציין סבג.

ד' עברה שורת מבחנים, כולל בדיקת פוליגרף, ורק לאחר שעמדה בכל הקריטריונים נשלחה למשימה. המפעיל שלה היה רס"ר שמעון אדרי, שנחשב לאחד ממפעילי הסוכנים הטובים במשטרת ישראל. "אני אוהבת אקשן, מתה על אתגרים, האדרנלין זורם אצלי בדם כשיש משימות מהסוג הזה", היא מצהירה.

קנו לי מלתחה שלמה

לדברי ד': "מבחינתי לשמש כסוכנת סמויה של המשטרה זו שליחות ציבורית ממדרגה ראשונה, כשהמטרה לעצור את עברייני הסמים שמוכרים סמים לבני נוער והורסים משפחות שלמות. זה לא פשוט להיכנס לתפקיד הזה. בכל זאת, יש לי ילדה קטנה בבית, אבל ההורים שלי עזרו לי בכל אותה תקופה. הם לא ידעו כלום על העבודה שלי. מבחינתם הייתי סטודנטית. חוץ מזה במשטרה נתנו לי לראות את בתי כל יום ולהיות איתה".

במהלך תקופת ההכשרה למדה ד' כאמור את הסלנג של העולם העברייני, את הניואנסים הדקים, את תנועות הגוף. "באתי מעולם אחר לגמרי", היא אומרת, "לא היה קל לאחת כמוני
להיכנס לעולם הזה. כל ההפעלה שלי הייתה הצגה אחת גדולה ומורכבת. המפעילים שלי קנו לי מלתחה שלמה, ג'ינסים קרועים, גופיות, כדי להיראות כמו בחורה זרוקה ולא כמו אחת מבית טוב".

במשך חמישה חודשים היא התרוצצה בין עברייני הסמים בגזרת באר שבע, נתיבות, אופקים והיישובים הסמוכים. במהלך התקופה הזו סיפרה שהיא מארגנת מסיבות סמים לסטודנטים, וכך הסבירה למעשה את רכישות הסמים שלה. 44 יעדים מודיעיניים של ימ"ר נגב, בהם חקלאים, בעלי פיצוציות וספרים שעסקו במכירת סמים כחשיש, אקסטאזי, אל-אס-די, קוקאין, קריסטל והירואין לבני נוער, נפלו ברשתה.

להתאהב ב-ד, ולהיעצר

המבצע שבו פעלה ד', ואשר זכה לשם "נערת הפרברים", הכה בסוחרי הסמים בשיטת הדומינו. "בהתחלה היה די קשה לרכוש את אמונם", היא מודה. "זה נראה להם מוזר שבחורה קונה סמים, וזה מיד עורר אצלם חשד שמדובר בסמויה. הם עשו לי כל מיני מבחני אמינות, שהצלחתי לצלוח אותם בזכות ההכשרה שעברתי. אחד מהם אמר לי:'כפרה, אני לא מכיר אותך ולא מוכר לך'. אמרתי לו:' אין בעיה, יש אחרים שימכרו'.

"הוא מיד התקפל ומכר לי. ברגע שהתחברתי לראשון, הכל זרם עם כולם. הם נפלו כמו קוביות דומינו, אחד אחרי השני. אחד הסוחרים שמכר לי סמים אמר לי'מאמי, אני מה זה אתבאס אם יתברר שאת סמויה. אל תעשי לי את זה".

הגדיל לעשות א', סוחר סמים מאופקים, שהתאהב ב-ד'. הוא חיזר אחריה, הביע כלפיה את חיבתו הרבה, החמיא ליופיה והצהיר כי בכוונתו להינשא לה. עם זאת, הוא הקפיד להפריד בין עבודה לעסקים. כאשר הגיעה ד' לרכוש סמים, היא שילמה מחיר מלא עבורם, בלי הנחות. "הרומנטיקה שלו נגמרה כשהגענו לביזנס", היא נזכרת בחיוך.

את העסקאות ביצעה ד' במכונית ששכרה עבורה המשטרה. בתוך המכונית הותקנו מצלמות זעירות, אשר תיעדו את רכישת הסמים. אחד מהסוחרים שנתפסו הוא ספר, שנעצר בעיצומן של הכנות לחתונתו. במקרה אחר, סוחר סמים מאשדוד קבע פגישה עם ד' באחד הצמתים בעיר. היא מסרה לידיו 3,000 שקל בתמורה לכמה פלטות של חשיש. כעבור כמה דקות חזר הסוחר בידיים ריקות.

ד' נלחצה ודרשה ממנו הסברים. "זו הייתה עקיצה של ממש", היא נזכרת. "הוא סיפר לי שגנבו לו את הסם וגם את הכסף שנתתי לו. ברור שלא האמנתי לו. הבנתי שהוא ניצל את זה שאני אישה כדי לעבוד עליי, והחוצפן הזה עוד ביקש ממני טרמפ הביתה. נסעתי לצומת אשדוד והורדתי אותו שם, שיילך ברגל הביתה ".

הפעלתה של ד' הייתה כה מוצלחת וארוכה, שהיא גמרה את תקציב המבצע, שנאמד בסכום של כ-60 אלף שקל. פקד סבג ביקש אישור מיוחד מהמטה הארצי לקבל תקציב נוסף וחריג של 40 אלף שקל כדי לסיים אותו בהצלחה." זו הייתה אחת ההפעלות הטובות ביותר במשטרת ישראל של סוכנת סמויה", אומר סבג. "היא עשתה עסקאות איכותיות וגמרה לנו את תקציב ההפעלה, דבר די נדיר שכמעט לא קורה".

באחד הלילות המבצע כמעט השתבש והיה חשש כבד לחייה של ד'. זה קרה כאשר שלושה עבריינים מנתיבות חשדו שהיא סוכנת סמויה, משום שהרבתה לרכוש סמים אבל לא השתמשה מעולם. הם הזמינו אותה בשעת לילה מאוחרת לביתו של אחד מהם כדי לבדוק לעומק את החשד.

בלשי ימ"ר נגב ומפעיליה של ד' נפרסו סביב הבית ונדרכו. השלושה ביקשו ממנה לעשן חשיש באמצעות באנג והביטו בה בעיניים בוחנות. "אמרתי להם שאני לא מעשנת, כי זה מרדים אותי ואחרי כמה דקות עזבתי את המקום. לא פחדתי כי היה לי גיבוי סביב הבית של שוטרים, אבל זה לא הכי נעים להיכנס למקום שאתה לא יודע איך תצא ממנו, אם בכלל".

סיפור הזוי

אבל זה לא נגמר גם כאן. בתום הפעלתה של ד' כסוכנת, הפיצו חלק מבני משפחות העבריינים שנעצרו שמועות אשר לפיהן היא השתמשה בסמים והתרועעה עם גברים, במטרה לנקום בה על פעילותה. השמועות ככל הנראה עשו את דרכן אל מחלקת הרווחה במועצה האזורית אשכול, שהודיעה על כוונתה להעביר את בתה של ד' למשמורת האב, בנימוק שהתקבל מידע כי היא מזניחה את הילדה, מתרועעת עם עבריינים ומשתמשת בסמים.

ד' ההמומה הסבירה לעובדות הסוציאליות ולפקידת הסעד במועצה שבחמשת החודשים האחרונים שימשה כסוכנת סמויה של המשטרה וכי התרועעותה עם סוחרי סמים הייתה במסגרת התפקיד ומי שהפיצו את השמועות הללו הם בני משפחות העבריינים שנלכדו ברשתה.

"איך רוצים לקחת לי את הילדה בלי לבדוק לעומק את טענותיי, שמגובות על ידי המפעילים שלי במשטרה, ובלי לבחון את המסוגלות ההורית שלי?", מיררה ד' בבכי בעת שהעלתה את העניין בפני הקצונה הבכירה של המשטרה.

קצין הסוכנים בימ"ר נגב, פקד אורן סבג, עדכן את צמרת הקצונה הבכירה של משטרת המחוז הדרומי, שמיהרה להכניס בסוד העניינים גם את המפכ"ל, רב ניצב דודי כהן, וזה נתן גיבוי מלא לסוכנת והורה לסייע לה מבחינה משפטית.

"זה פשוט סיפור הזוי", טוען פקד סבג. "מדובר בשוטרת סמויה שעשתה את עבודתה נאמנה, ורשויות הרווחה לא טרחו בכלל לבדוק את גרסתה או לפנות אלינו כדי לקבל מידע על פעילותה. ברור שהיא לא השתמשה בסמים ולא התרועעה עם גברים, כל הפעילות שלה הייתה סיפור כיסוי. בכוונתנו להגיש תביעת לשון הרע נגד אותם גורמים שהכפישו את שמה של ד'".

בימים הקרובים עתיד פקד סבג, עם קצין האג"ם של המחוז הדרומי, ניצב משנה פרץ עמר, ועם ראש אגף החקירות במשטרת מרחב הנגב, סנ"צ עופר מסינג, להיפגש עם בכירי מחלקת הרווחה במועצה אשכול ולהסביר להם שמדובר בטעות וכי יש לבטל את הכוונה לקחת מ-ד' את בתה.

יהודה נתן, מנהל האגף לשירותים חברתיים במועצה אשכול ופקיד סעד לחוק הנוער, מסר בתגובה: "מפאת שמירה על צנעת הפרט וזכויות הקטין לפרטיות, אינני יכול להתייחס עניינית לסוגיה. הנושא נמצא בדיונים בבית המשפט ואנחנו נפעל בהתאם להחלטתו".

מתחת לאף
קישורים:

הונאות עמותות משרד הרווחה בתעשיית אימוצי ילדים מחו"ל – שוחד, הונאה, הפקרה …

מאי 2010 – תחקיר אולפן ששי ערוץ 2 – פנו לאימוץ וקיבלו ילד חולה – עמותות הרווחה משקרות לציבור על מנת להפיק רווח, כסף קל. משרד הרווחה האמור לפקח ולקבוע מדיניות באימוצי ילדים מחוץ לארץ מתרשל וכושל בתפקידו וכתוצאה מכך הפקרות מערכתית, התפתחה תעשיית שוחד והונאת עמותות "רווחה", רופאים מטעם עמותות הרווחה כותבים חוות דעת שקריות, בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים חותמות גומי ומסבים נזקים ערכיים ומערכתיים למדינת ישראל.

רופאים משקרים ומסלפים בדיקות רפואיות משיקולי בצע – רופאים הנשלחים מטעם העמותות לבדוק את הילדים דיווחו שמצבם הבריאותי מצוין ואחרי שההורים חתמו על המסמכים והגיעו עם הילדים לארץ התברר השקר והשבר שהתינוק סובל משיתוק מוחין, פיגור שכלי, או מאיידס – HIV.
בסיפורם של מאיה ורונן נמסר להם שמחכה להם ילדה מקסימה בבית היתומים בחו"ל. הם באו לחו"ל לקחו את הילדה מבית היתומים לרופא מטעם העמותה בחו"ל. הרופא בדק את הילדה וקבע כי בריאה לחלוטין וזקוקה למסז' קל. כשבאו עם הילדה לארץ לקחו אותה לבדיקה רפואית ונתברר להם שלילדה יש שיתוק מוחין.

עמותות הרווחה משחדות פקידי ממשל מחו"ל – ההורים מאיה ורונן בכתבה שילמו לעמותת אימוץ ילדים מחו"ל סכום דמיוני של מאה אלף שקלים אשר היה אמור לכסות הוצאות הטיסה והנסיעה ותשלום שצריך לשלם לפקידים במדינה שבה נולדה הילדה שאמורה להיות בתם המאומצת.

משרד הרווחה מפנה לעמותות אימוץ תאבות בצע – מאירה הופנתה ע"י משרד הרווחה לעמותת אימוץ ילדים מחול. מאירה מעידה כי מה שעניין את העמותה זה רק כסף. הם רצו 20,000 דולר רק לעמותה, לא כולל הוצאות טיסה, נסיעה ורופא.
הרופא מהארץ מטעם העמותה בדק את הילדה בחו"ל וקבע כי מצבה הבריאותי מצוין. מאותו שלב דחקו פקידי העמותה במאירה לקחת את הילדה מבית היתומים לארץ. בבדיקה רפואית שבוצעה לילדה בארץ נתברר כי היא לוקה באיידס – HIV.

משרד הרווחה מתנער מאחריות – הממונה על האימוץ במשרד הרווחה אורנה הירשפלד טוענת כי אינה יודעת על ילדים מאומצים מחו"ל עם מחלות סופניות וקשות. הפקידה אורנה אינה מוכנה למסור מידע על עמותות אימוץ של משרד הרווחה שרשיונן הותלה עקב מחדלים.

משרד הרווחה מעודד אימוץ ילדים מחו"ל תמורת כסף (שוחד) בניגוד לחוקי המדינה שמוסרת את הילד לאימוץ – בשיחה שניהלה תחקירנית ערוץ 10 עם אחת ממנהלות העמותות הודתה המנהלת כי נציגי העמותה בחו"ל מקבלים כסף עבור כל אימוץ

משרד הרווחה מפקיר את ההורים המאמצים שעמותות הרווחה הונו אותם – אל מאיה, רונן ומאירה שנחשפו בתחקיר, מצטרפת שורה ארוכה של הורים שאימצו ילדים בחול וגילו שהתינוקות חולים. אך מעבר למה שיכול להיחשב מקריות, ההורים טוענים שגם לאחר שחזרו לישראל הם נותרו לבדם ולא קיבלו סיוע.
"אף אחד מהמדינה לא התקשר לשאול אם אנחנו מסתדרים מבחינה נפשית, מבחינה כלכלית. שום דבר. התעלמות מוחלטת עד עצם היום הזה", הם אומרים. "ההורים חשים מופקרים וגם אומרים להם: אימצתם באופן פרטי, תשברו את הראש באופן פרטי".

משרד הרווחה מתנער מאחריות למצב הרפואי של התינוקות מאימוץ מחו"ל – פקידת הרווחה הממונה על האימוץ אורנה הירשפלד טוענת כי: "מדינה לא יכולה להיות אחראית למצבם הרפואי של ילדים שנמסרים לאימוץ". ובכך היא מודה כי מדיניות משרד הרווחה כושלת ורשלנית. שהרי אם ההורים לא יודעים מראש על מחלה מהותית של הילד הנמסר להם לאימוץ האימוץ יכשל ויגרם סבל ועגמת נפש לילד ולמשפחה המאמצת. טעם נוסף הוא ילדים המובאים לאימוץ מחו"ל עם מחלות סופניות ללא ידיעת ההורים המאמצים בעוד בארץ מאות ילדים כלואים בפנימיות, הנה מדיניות כושלת הפוגעת בכלל המדינה.



קישורים:

הונאות משרד הרווחה – מדיניות מכוונת הוצאת ילדים מהבית למשפחות אומנה, פנימיות פרטיות, מלכ"רים

ישראל היא שיאנית בהוצאת ילדים מהבית. מידי שנה מוציאים פקידי הסעד כ- 8000 ילדים, כאשר 70% לפחות יכלו להישאר בקהילה בעלות כספית נמוכה לפחות ב- 50%. הפנימיות והאומנה הם מקום מסוכן לילדים.
פקידי הרווחה הפכו להיות משרתי אינטרסים של בעלי פנימיות ואומנה, ומפרקים מידי שנה אלפי משפחות על מנת לספק ילדים למסגרות השמה חוץ ביתית.
משרד הרווחה הפך את הילדים לאמצעי להפקת רווח לבעלי פנימיות, אומנה. משרד הרווחה אינו פועל לחקיקת חוק זכויות הילד, למרות שישראל חתומה על האמנה הבינלאומית לזכויות הילד מזה כ-18 שנים.
משרד הרווחה מתנגד למינוי ביקורת חיצונית על מסגרות ההשמה החוץ ביתית.
למשרד הרווחה מדיניות מכוונת של צמצום השירותים בקהילה, על מנת להפנות ילדים בסיכון למסגרות חוץ ביתיות.
.
להלן קטעים מהמאמר מדינה בלי לב , מעריב, טל בשן, נובמבר 2001
"מעגל אבטלה ומצוקה חדש נפתח כאן"
.לפני תשע שנים הגתה נעמי פלמון, מאגף הרווחה בעיריית אשדוד, פרויקט: שילוב ילדים חריגים בקהילה, על מנת שיוכלו להשתלב לאחר מכן במוסדות חינוך רגילים. ילדים עם שיתוק מוחין, תסמונת דאון, חירשים, שבאופן רגיל היו נשלחים אוטומטית למוסדות לחינוך מיוחד, נשלחו לגנים רגילים, ואליהם הוצמדו חונכות שסייעו להם להשתלב, פיזית ונפשית. התוצאה: מאות ילדים נכים השתלבו בהצלחה בגנים ובבתי ספר רגילים.כל זה נעצר. אין תקציב. 60 אלף שקל לחודש ­ עלות אחזקת המטפלות ­ חסרים. החונכות נשלחו החודש הביתה, מהיום למחר, משאירות את הילדים הנכים ללא השגחה ואת הוריהם מיואשים.
.
"אני כל הזמן מוטרדת, מה יהיה עם הילדה עכשיו?", אומרת גלית אביטל (32), אמם של נעמה ואריאל, תאומים בני שנתיים וחצי. נעמה, ממושקפת וערנית, נולדה פגה, נכה בארבע הגפיים, "אבל קוגניטיבית היא בסדר גמור, מבינה, משתתפת, מדברת", מסבירה גלית, "ודווקא בגלל זה היה לי כל כך חשוב שתשתלב בגן רגיל. עכשיו היא לא תוכל להמשיך. בלי השגחה אין סיכוי שהגננת תוכל להתפנות לילדה עם צרכים מיוחדים".
.
מדי יום היתה החונכת אנט כהן עובדת עם נעמה בגן, מורידה ומ
רכיבה את הסדים, מלמדת ללכת בהליכון, עושה לה פיזיותרפיה ומותחת לה את השרירים (ילדים עם שיתוק מוחין סובלים כרונית מהתקצרות שרירים). "היא התפתחה בתוך שנה בצורה מדהימה. מילדה שרק שכבה, היא למדה לעשות הכל עם הילדים ­ לרקוד, לגזור, היא פורחת", מספרת אנט. "עכשיו אני בבית וכואב לי הלב. קודם כל על הילדה, ועל אמא שלה, וגם על עצמי, מה אעשה עכשיו? אני כבר לא צעירה. תראי איזה טמטום: בכסף שישלמו דמי אבטלה אפשר היה להחזיק את המשרה הזו כאן".
.
"מעגל אבטלה ומצוקה חדש נפתח כאן", מזהירה נעמי פלמון. "המטפלות מובטלות, האמהות יצטרכו כנראה להפסיק לעבוד כדי לטפל בפעוטות, וההוצאות על ילד נכה כבירות"."פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, המכשירים ­ הכל עולה המון", מסביר מאיר וזאנה, אב לשני פעוטות נכים (בת שנתיים וחצי ובן שנה וחצי).ביטוח לאומי עדיין לא הכיר בילד כזכאי לקצבת נכות. מאיר עובד כמנהל שיווק ב"כרמית". אשתו, ליאת, עובדת בעירייה. עכשיו אולי תצטרך להפסיק לעבוד. שני ילדיה יצטרכו לעזוב את מעון היום הרגיל שבו השתלבו, כי החונכת שטיפלה בהם במשך שנתיים עזבה. וגם כך, הם אומרים, הם נופלים מהרגליים. "ש
ני ילדים נכים זו עבודה בחמש משרות. זה להקים, להלביש, להסיע ולהחזיר כמה פעמים ביום לפיזיותרפיה, וככה עד הלילה", אומר מאיר. ליאת, לידו, לא מדברת. היא פשוט בוכה."זה מוציא אותי מהדעת", אומר מאיר. "250 מיליארד שקל תקציב המדינה, ואין 430 אלף שקל לפרויקט הזה? איך זה יכול להיות? אני נתתי כל מה שיש לי למדינה הזו, אני משלם מסים, עושה מילואים, שומר על המדינה שלי, אבל אין מי שישמור על הילדים שלי. את המינימום שמגיע להם אני לא יכול לקבל".
.
"כמה עולה ילד שלא מטפלים בו?"
"לילדים מתייחסים אצלנו ברצינות רק כשרוצים שהם יקנו", אומרת ח"כ תמר גוז'נסקי, יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד והכתובת הרצינית בכנסת בכל מה שקשור במצוקת ילדים. "כצרכנים מתייחסים אל הילדים כאל מבוגרים קטנים, אבל כשזה נוגע לזכויות ­ הם לא מעניינים אף אחד".
.
גוז'נסקי מדברת בכאב גדול על ההחמרה במצב: "הקיטוב החברתי גבר, המצוקה הכלכלית גדלה. תוסיפי לזה את אווירת האלימות, הפנימית והחיצונית, והאי ביטחון לגבי המחר, ותקבלי חברה שאין לה מה להפסיד. זה מיד מתבטא ביחס לילדים. על רקע כל זה, היית אומרת: 'סטופ. בואו נגדיל את המשאבים לטיפול בילדים ב­50 אחוז', אבל במקום זה מקצצים כל הזמן: בהבטחת הכנסה, בדמי אבטלה, בחוקים לרווחת ילדים".
לפני שנה העבירה גוז'נסקי את חוק ילדים בסיכון בגיל הרך, שנועד להבטיח מעון יום מסובסד לפעוטות שסובלים מהזנחה או מאלימות. "פעוטות בסיכון הם בגיל הכי קריטי, מכיוון שמה שמפסידים בגיל הזה אי אפשר לתקן. בפועל, ביצוע החוק נדחה בחוק ההסדרים, שנה אחרי שנה. אמרו שזה עולה יותר מדי. וכמה עולה ילד שלא מטפלים בו, שמגיע אחר כך לחינוך מיוחד?"
בינתיים, יש מכסה של 14 א
לף מקומות במעונות לילדים בסיכון שלא משתנה. הבטיחו שיגדילו את המכסות, אבל זה לא קורה. העובדים הסוציאלים צריכים לעשות כל פעם סלקציה אכזרית, כי אין מקומות לכולם. אחר כך את רואה ילד בן שנתיים שהגיע למעון בחולון, העובדת הסוציאלית איתרה אותו אחרי שאמו לא הוציאה אותו מהמיטה במשך שנתיים. הוא לא ידע ללכת.
"בזמנו של אלי ישי (כשר העבודה והרווחה ­ ט.ב) היתה תוכנית לילדים בסיכון; מועדוניות, פנימיות, טיפול משפחתי; זה היה פרויקט הדגל שלו. שנתיים היה תקציב, נעשו פרויקטים, וזהו, נגמר הכסף, הכל נסגר. הלכו הביתה. איך אפשר לפרוץ ככה דרך לילדים בסיכון?
"בש"ס נושאים את דגל שיקום המשפחה כערך עליון. יפה מאוד, אני איתכם. טפלו במשפחות, אל תמהרו להוציא ילדים מהבית לפנימיות. אבל הם רק מדברים, ובפועל לא נותנים את הכסף. אז שולחים הרבה מדי ילדים לפנימיות ­ ובמקום שהמדינה תיקח אחריות ותפתח מוסדות מטעמה, היא מפריטה את הפנימיות ומעבירה את הטיפול בילדים לידיים פרטיות, שפועלות על פי שיקולים של רווח והפסד. ואין מספיק מקומות. בבת­ ים לבדה מחכות 350 נערות בסיכון לסידור. עד שהן יגיעו למעון הן יכולות להתפגר
פעמיים".
.
משרד הרווחה נוטה להפריט, בנוסף לפנימיות, גם משפחות אומנה ואפילו חוקרי נוער. לפחות מחצית מהפנימיות כיום כבר פרטיות. "כל זה מלמד דבר אחד: החברה הישראלית מאוד אכזרית כלפי ילדיה, במיוחד אלה שאין להם. ילדים נרצחים כאן יום­ יום, אם לא פיזית אז נפשית. מי שדפוק ­ דפוק עד הסוף. גם בחינוך, גם ברווחה, גם בתעסוקה, גם בדיור. אין יותר בנייה ציבורית. המדינה לא בונה, העיריות לא בונות. מגיעות אלי עכשיו בלי סוף אמהות חד הוריות שעומדת להיזרק מהדירה לרחוב. זה תסריט קבוע ­ הבעל נעלם, אין להן כסף לשלם 800 שקל משכנתה מתוך 2,400 שהן מקבלות לחודש. עומדים לפנות אותן. למה המדינה מתירה לבנקים לעשות את זה? הרי הכסף של המשכנתה הוא ממשלתי!
"ולאן הלך הכסף מהורדת שיעורי המס למעסיקים? הורידו מס חברות מ-­48 אחוז ל-­36 אחוז, מדובר במאה מיליארד שקל שהלכו למי? למעסיקים, לעשירון העליון. הממשלה מוותרת על הכנסות מאלה, ואחר כך אומרת שאין לה כסף לילדים במצוקה. משדרים לילד מגיל צעיר 'אתה לא תקני', ואנחנו מגדלים כבר דור רביעי לעוני.
.
"האבסורד הגדול הוא שילד בן 17 במוסד או בכלא יעלה למדינה אחר כך פי
מאה. אני אומרת להם שוב ושוב, כל שקל שתשקיעו בגיל הרך, תרוויחו פי אלף מאוחר יותר. אבל באוצר מתייחסים כאילו זו בעיה אישית של המשפחות. אנחנו הרי בעידן הקפיטליזם, עידן זבש"ך, כל אחד יכול ­ הוא רק לא רוצה. מתייחסים להוצאות על רווחה כאל בזבוז. למה הם מתייחסים כצמיחה? לקו רכבת בין באר­ שבע לירוחם. ילד נכה שיודע לזוז, זו לא צמיחה בעיניהם".
.
"אין לי אגורה אחת לרזרבה"
יואב אפלבוים, מנהל הפנימייה הטיפולית "אהבה", לא ישן בלילות. הוא חושש שיקרה משהו לאחד מ-­185 החניכים שלו. לפני חצי שנה ביצע ילד בוגר מעשים מגונים בשני ילדים צעירים, במקרה אחר פרצה שריפה שבמזל אותרה על ידי אחת הנערות. "מדובר בילדים הכי קשים שיש, עם עבר של התעללות מינית או פיזית, ילדים עם סיוטים, חלקם על כדורים. אי אפשר וגם אסור לי על פי חוק להשאיר אותם לבד". אלא שמשרד הרווחה לא מתקצב שומר­מדריך בלילה. הכסף, אומר אפלבוים, מספיק בקושי להשגחה ביום. "משרד הרווחה הופך אותנו לעבריינים ביודעין. הם עצמם מודים שהם חייבים לנו 27 מיליון שקל על מנת לעמוד בתקן שהם עצמם קבעו". התקן, אגב, נקבע בשנת 77'. "מאז רק הבעיות גדלו, התקציבים ממש לא. כל חודש אני בגירעון של 200 אלף שקל.
אם הכספים לא מועברים, אין לי אגורה אחת לרזרבה. זה נורא, מה שעשו עובדי משרד הרווחה. הם ממשיכים לקבל שכר ושובתים על גבם של הילדים. ממש חוכמה גדולה". כדי להגיע לכל מה שמעבר לקיום הבסיסי, אפלבוים נאלץ כדבריו "לחזר על הפתחים", ולבקש טובות ממפעלים. "תרומות של אוכל אני לעולם לא מקבל, אני לא רוצה ליצור אווירת ד
לות. אם אני כועס? בהחלט. ממשלת ישראל מפקידה בידי ילדים ומצפה שאוציא אותם ממצב של שולי החברה למצב של אזרחים מתפקדים, אבל את מה שצריך לתת היא לא נותנת. "מה שמחזיק אותנו זה הילדים. כשילד בוכה כי הוא מתגעגע לאמא חולת איידס, אתה שוכח מהכל ומתגייס בלי חשבון. האנשים שעובדים כאן, בשכר ממוצע של 4,700 שקל לחודש, כל אחד עם 12 ילדים בסיכון, יום ולילה ושתי שבתות מתוך ארבע, הם אנשים עם תחושת שליחות. אחרת הם לא היו כאן". התשתיות במוסד הן משנת 38' במקור, עם שיפוץ חלקי שנערך ב­91'. "פה אני מגייס תורם, שם ירושה, אבל לקבל מועדון נוער ממפעל הפיס, כמו שכל רשות מקבלת, אין לי סיכוי בחיים. כל שנה אני מגיש בקשה, אבל מפעל הפיס מעביר את הסכומים לעיריות שעושות חשבון ­ למי כדאי יותר לבנות, לשכונה עם מצביעים פוטנציאלים או לכפר עם ילדים בעייתיים? אני עובר ליד מועדון נוער בכפר­ ביאליק, שעומד כמעט לא מנוצל, ועיני כלות. "אנחנו בתחתית הרשימה, בכל דבר. השבוע היינו בכנסת, ניגשנו לכמה חברי כנסת לדבר איתם על מצוקת המוסדות שלנו. הם בהו בנו בחוסר עניין מוחלט. יוסי שריד הנהן והלך הלאה. ענת מאור לא הבינה מה הבעיה. זה היה עצוב".

.
"דוחים הכל לשש אחרי המלחמה"
לרמי בר ­גיורא, פסיכולוג קליני, לשעבר מנהל התחנה לטיפול בילד ובנוער על שם אילן בירושלים, שעבד שנים ארוכות עם נוער בסיכון (לא מכבר פרש לגמלאות), יש פרספקטיבה שבאה ממקום אחר לגמרי. אין מה להתפלא על היחס המדכא של החברה לילדים, הוא אומר. "התפישה שלילדים יש זכויות היא בת מאה שנה, לא יותר. לפני כן, במשך כל הדורות, ילדים, כמו נשים, היו העבדים של העולם, בתחתית סולם החשיבות, בלתי נראים, בלתי נשמעים, חסרי זכויות לחלוטין. הם נולדו כמו זבובים, חיו ומתו כמו זבובים, ולא היה פוצה פה ומצפצף. מי שרוצה לדעת איך זה נראה, שיציץ בעולם השלישי.
.
"אצלנו, בעולם הנאור, נעשתה אמנם קפיצה מדהימה בכל מה שקשור לשינויים חברתיים וחוקתיים ­ אלא שהחוק הקדים את הפסיכולוגיה של נפש האדם. לוקח לאנשים זמן להסתגל. אנשים עוד לא הפנימו עד הסוף את התפישה שילדים, כמו נשים, הם בעלי זכויות. זה בא לידי ביטוי ביחס בין הורה לילד פרטי, וגם ביחס של המדינה, כהורה קולקטיבי. לכן אני לא מתפלא על מה שאני רואה: זו פשוט האמת יוצאת לאור. האטימות כלפי ילדים היא בסך הכל התגלות של עמדות פסיכולוגיות ­היסטוריות שעוד לא השתנו.
"מה עושים? צריך להשתמש בתבונה של קבצנים. שלושה מיניסטריונים לפחות מתעסקים כיום בטיפול בילדים ­ משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. מהשקל הבודד שמוקצב לילד נחתכים קופונים לעובדים ומפקחים ומנהלים בשלושה משרדים. במקום לשרת את הילדים משתמשים בהם כדי לבנות שכבות שומן לכל מיני פקידים. "כל משרד נוסע כמו קטר, על המסילה שלו. כשאתה עני כמונו, אתה לא יכול להרשות לעצמך מצב כזה. חייבים לאחד את כל הכספים ואת כל הטיפול בנושא ילדים למיניסטריון אחד. רק ככה אפשר יהיה להחליט ברצינות על קדימויות, למנוע כפילויות ולהשתמש בכספים ביעילות. הרי ילדים במצוקה לא מחולקים כך שהבת שייכת למשרד הרווחה והבן למשרד החינוך. הם ישות כוללת וכך היה צריך להתייחס לזה.
"חסר כוח אדם שאפשר לנצל לטיפול בילדים? במקום לשלוח 20 אלף חיילות להיות פקידות שעושות קפה, שיעשו שירות לאומי עם ילדים. משרד החינוך היה יכול להטיל פרויקט חובה לנוער בתיכון, לעבוד עם ילדים במצוקה. אבל אין פה מי שיחשוב על זה, כי כולם עסוקים כל כך במצוקות הרגע. ידו של העתיד אצלנו כל הזמן על התחתונה, דוחים הכל לשש אחרי המלחמה, ואז זה מאוחר מדי
. כל זה לא ישתנה, אלא אם יהיה פה שר רציני לענייני ילדים. עד אז ילדים כאן לא יקודמו כראוי להם".­ פעם היה כאן יותר טוב במה שקשור למצבם של ילדים?
"פעם היתה כאן חמולה. מסגרת משפחתית מורחבת. לכאורה זה היה שם נרדף לעוני, לפרימיטיביות, לחוסר פרטיות ­ אבל החמולה נתנה המון: חום לב וחמלה, סולידריות. לא היה צריך בייביסיטר, ולא חוגים. איפה איציק? משחק מחבואים עם בן דוד שלו שלמה. לא לחינם יש המון מבוגרים שמתרפקים על ילדותם בחמולה. היום אין יותר חמולה, אין סולידריות. אדם בודד היום, בודד כמו ערער בערבה".

.
קישורים:

הונאות משרד הרווחה: ראיון עם פרופ. סלונים נבו על מדיניות המשרד להוצאת ילדים מהבית

נובמבר 2009 – פקידות הסעד מטילות אימה על משפחות להוצאת ילדיהם מהבית. מדיניות משרד הרווחה של הוצאת ילדים מהבית הנה רבת שנים, ומונעת משיקולים זרים של תעסוקה לעובדי הפנימיות.
ועדות ההחלטה מתפקדות כבית משפט שדה, והחלטתן היא המכרעת משום שבתי משפט לנוער מקבלים את המלצות פקידות הסעד כמעט תמיד (חותמת גומי).
.
האזינו לראיון עם פרופ. ורד סלונים נבו ב"שעה האזרחית" רשת א', בהנחייתה של יעל צדוק.
.
.
קישורים: