לשכת הרווחה ברשות המקומית – מה שהציבור רואה, ומה שמתרחש במציאות

לשכת הרווחה ברשות המקומית - מה שהציבור רואה
לשכת הרווחה ברשות המקומית - מה שמתרחש במציאות
פרשיות האשפוזים הפסיכיאטרים של עשרות בני נוער ללא צורך, ואונס ילד כבן 5 במשך 4 שנים במשפחת אומנה, בלי שפקידי הסעד והרווחה למיניהם טרחו לבדוק מה קורה עם הפעוט ששלחו למשפחת האומנה, ועוד אינספור פרשיות אחרות, מצביעות על כך שכל התעסקות עם לשכת הרווחה הנה ענייני נפשות ומסתיימת אם לא במוות אז בטראומות קשות לכל החיים.
.
פקידי הרווחה מציגים את שירותי הרווחה כמסייעים לחסויים, וילדים בסיכון. הם משתמשים בביטויים נחמדים כגון: השמה חוץ ביתית, טובת הילד, טיפול תרופתי, חיבוק דוב, ועוד.., אולם בפועל מדובר טיפולים כפייתיים וכואבים לקטין, לחסוי, ולבני משפחתם.
בכוחם של פקידי הסעד, שהם עובדי עירייה ברשויות המקומיות, לשלוף ילד מביתו ומשפחתו ללא התראה, בתואנות והערכות שונות. משם הוא נלקח למרכז חירום או מוסד אחר על מנת ל"הגן" עליו או מפניו. בפועל מעט מאוד ידוע אודות תוצאות ה"טיפול" ב"מטופלים" אלו.
.
משרד הרווחה אינו מספק מידע אודות אפקטיביות הטיפול, ומסרב לביקורת חיצונית אפקטיבית על פעולותיו. במדינת ישראל לא קיים חוק המגדיר את זכויות הילדים המוצאים מבתיהם ע"י פקידי הסעד באמצעות בתי המשפט לנוער.

מרכזי השמה חוץ ביתית, פסיכיאטרים, חברות התרופות, ומטפלים למיניהם הם המרוויחים הגדולים מהוצאת החוסים והקטינים ממסגרת הקהילה. גורמים אלו יוזמים אבחונים וטיפולים שונים מיותרים, תרופתיים, אשפוזים פסיכיאטריים שלא לצורך, אשר תוצאותיהם הרות אסון ל"מטופלים", ומשפחותיהם.
.

פלייליסט – הצביעות של אגפי הרווחה בעיריית תל אביב – גורמים סבל ונזקים לתושבים ומשפחות מוחלשים וחסרי ישע

.
קישורים:

השירות למען הילד – אי סדרים חמורים וקיצוניים בכל הקשור לאימוץ

ההורים הביולוגיים מבקשים לחקור השירות למען הילד , הארץ , רותי סיני , 12.07.2004

לטענתם, ישנם "אי סדרים חמורים וקיצוניים" בכל הקשור לאימוץ; דובר משרד הרווחה: השירות פועל בלא דופי

עורך הדין משה לוי, שמייצג את ההורים הביולוגיים בפרשת "תינוק המריבה", פנה אמש (שני) לוועדה לביקורת המדינה בבקשה שתחקור את התנהלותו של השירות למען הילד – הגוף במשרד הרווחה שמופקד על מסירת ילדים לאימוץ. במכתבו ליו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), האשים לוי את השירות "באי סדרים חמורים וקיצוניים".

לוי מעלה תהיות לגבי היבטים הנוגעים לפרשת האימוץ, לרבות העובדה שהתינוק נמסר להורים שביקשו לאמצו אחרי שהמתינו רק כשנה – במקום חמש וחצי שנים, שהוא אורך התור בדרך כלל. זאת משום שעל פי מדיניות השירות, ילדים לא יהודים נמסרים למשפחות שומרות מצוות כדי שיגיירו אותם. כך גם היה במקרה זה, שבו התינוק נולד לאם נוצרייה. אלא שלטענת לוי, תמונות של האב המאמץ שהתפרסמו בעיתונים מראות שהוא לא חובש כיפה. בתגובה מסר דובר משרד הרווחה, נחום עידו, כי בית דין לגיור נתן אישור בכתב שהמשפחה כשירה לגייר את הקטין.

לוי גם תוהה במכתבו אם השירות למען הילד ידע שהאב המאמץ סובל ממחלת כליות. זאת לאחר שב"ידיעות אחרונות" נטען תחילה שהשירות הופתע מהמידע ולאחר מכן נמסר רשמית שהיועץ הרפואי של השירות ידע על מחלת האב המאמץ ואישר שהוא כשיר לאמץ את התינוק. עידו חזר והדגיש שהשירות ידע על מחלתו של האב המאמץ.

תחת מעטה של חשאיות מתנהל השירות למען הילד כמדינה בתוך מדינה, תוך שהוא מבטיח לנשים שרוצות למסור תינוק לאימוץ שיוכלו לחזור בהן ובמקביל מבטיח למשפחות שמקבלות ילד לאימוץ שהוא שלהן – למרות תקופת המבחן של שישה חודשים שבמהלכה האם הביולוגית יכולה להתחרט. נחום מסר בתגובה כי בדיקת התנהלותו של השירות בפרשת תינוק המריבה העלתה כי עובדיו פעלו על פי כל הנהלים ובלא דופי.

 ההורים הביולוגיים מבקשים לחקור השירות למען הילד , הארץ , רותי סיני , 12.07.2004
ההורים הביולוגיים מבקשים לחקור השירות למען הילד , הארץ , רותי סיני , 12.07.2004

פלייליסט – אימוץ – השירות למען הילד