שר הרווחה משה כחלון פורש מהחיים הפוליטים – המאפיינים ה"כחולניים"

שר הרווחה הפורש משה כחלון - מדיניות רווחה פושעת נגד משפחות קשות יום

אוקטובר 2012 – השבוע הודיע כחלון על פרישתו מהחיים הפוליטיים. תקופתו של משה כחלון כשר רווחה התאפיינה בפשעים נגד אזרחים מצד גורמי הרווחה, העדר שקיפות, טיוח, חוסר מקצועיות ורשלנות קיצונית של משה כחלון. כחלון שיחק את ה"מריונטה" של פקידי הרווחה ומכר לציבור את הבלי פיהם בדבר תיאוריות סוציאליות מטופשות הפוגעות בפרט במשפחה ובחברה. נגד כחלון הוגשה תביעה בגין עינויים ממוסדים ופשעים כנגד האנושות עקב מעשיו ומעשי פקידי הרווחה הנוראים נגד ילדים ומשפחות.

המאפיינים ה"כחלוניים" בהיותו כשר רווחה:

עלילות נגד אזרחים מוחלשים ושיסוע בהם פקידי סעד

לצורך אכלוס פנימיות ואומנה בילדים, לספק ג'ובים לעובדי רווחה ועמותות חברתיות השתמש משה כחלון בפקידי סעד (עובדים סוציאלייים לחוק) העובדים ללא סדרי דין, ללא ראיות, ובחיסיון מאחורי הדלתיים הסגורות של בתי משפט לנוער. פקידים אלו העובדים ברשויות המקומיות מוציאים בכפייה ילדים מביתם ומשפחתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה. כחלון השתמש ב"מומחים רפואיים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים בבית המשפט בדלתיים סגורות נגד הילדים והוריהם מול שופטים רשלניים הרואים המלצותיהם כסוף פסוק. בדרך זאת איכלס משה כחלון אלפי ילדים ממשפחות טובות קשות יום במוסדות כליאה של רשויות הרווחה. למשפחות נגרמו נזקים של מאות אלפי שקלים בהוצאות לערכאות שיפוטיות מכורות מראש.

מעשי הרמיה של משה כחלון באמצעות ביטוח לאומי

שר הרווחה משה כחלון הוא הממונה על ביטוח לאומי. לאחרונה נחשפו בתקשורת מעשי רמיה של הביטוח הלאומי נגד אזרחים זכאים לקצבאות. כן לדוגמא התברר כי פקידים בביטוח הלאומי עובדים ע"פ כללים חשאיים נוקשים שקבעו לעצמם למתן קצבאות ולא ע"פ חוק. עוד נמצא כי אזרחים עוברים השפלות קשות בועדות רפואיות. זעקתו של משה סילמן ז"ל על המנגנון המייאש והאטום של הביטוח הלאומי נתקלו באוזניים ערלות במשרד הרווחה.

טיוח פשעי משרד הרווחה מול חברי הכנסת

בהשיבו לשאילתא בכנסת בענייני מרכזי קשר, או השאילתא בעניין אי מינוי נציג ציבור במועצת העובדים הסוציאליים הרבה כחלון לומר "לא יודע" תוך שהוא מורח בתשובותיו השטוחות את חברי הכנסת. כן לדוגמא בשאילתא שהוגשה בכנסת במרץ 2012 נשאל משה כחלון שר הרווחה "מדוע אין ממנים שני נציגי ציבור למועצה לעבודה סוציאלית, הן מצד הגברים והן מצד הנשים?", כחלון השיב כי "זה מתעכב קצת, לצערי. אני לא יכול לקחת את זה על עצמי, כי אני מגיש – מבחינתנו אנחנו נותנים שמות, אז אם הם לא מתאימים, או בגלל ניגודי עניינים או משהו אחר – זה התפקיד של המנגנונים, כמו ועדת-שפניץ, או ועדות מהסוג הזה, שמחזירים, ואנחנו צריכים למנות אחרים. אז פה הם היו בעניין של ניגוד עניינים. אנחנו ממשיכים לפעול לאיוש המקומות האלה". כחלון טייח את הכנסת בתשובתו. ע"פ  חוק העו"ס ס' 51 הוא השר ממנה את הנציגים במועצה ובפני הכנסת טען כי הוא מגיש מועמדים ו"מנגנונים" (לאיזה "מנגנונים" התכוון?) דוחים הצעותיו.

סוף דבר

משה כחלון נכשל בתפקידו כשר רווחה וכשר הממונה על הביטוח הלאומי. משה כחלון גרם נזקים קשים פיסיים, נפשיים וכלכליים למשפחות קשות יום, באמצעות מערכת אכזרית ואטומה של פקידות מרושעת, "מומחים רפואיים" המדברים בשפה אחת נגד המוחלשים, ושופטים תשושים תאבי כוח בעליל המשמשים להם חותמת גומי.

משה כחלון משיב לשאילתה בכנסת על מרכזי קשר – בין כסת"ח לתאוות בצע

קישורים:

משה כחלון משיב לשאילתה בכנסת על מרכזי קשר – בין כסת"ח לתאוות בצע – ינואר 2012 – שר הרווחה משה כחלון שובר שיניים ומגלגל עיניים לשאילתה בכנסת מדוע בישראל יש פי 6 מרכזי קשר משאר העולם, האם בישראל ההורים אלימים יותר או למשרד הרווחה יש מדיניות של כסת"ח, ג'ובים למקורבים במרכזי קשר, ועוד דרך לסחוט תקציבים ותרומות…

שר הרווחה משה כחלון משליך אזרחים לעת זיקנה – סיפורה של רעיה שפילמן ניצולת שואה – מדיניות משרד הרווחה בראשות השר משה כחלון מוזילה חיי אזרחים ומשליכה אותם לעת זיקנה – הכתבה למה משרד הרווחה דורש להעביר ניצולת שואה בת 90 מבית האבות? , שמעון איפרגן , מקו , יולי 2012 – רעיה שפילמן, קיבלה מתנת יומולדת משמחת מהמדינה לגיל 90 – משרד הרווחה מסרב להמשיך את מימונה בבית אבות ודורש את העברתה למוסד סיעודי לאלתר, בטענה שמצבה הרפואי אינו מאפשר השארתה בבית האבות. בנה: לא חל שינוי במצבה הרפואי…

משה כחלון טייח בתשובתו לשאילתא בכנסת בדבר אי מינוי נציגי ציבור במועצת העובדים הסוציאליים ובוועדות החלטה ותסקירים – מרץ 2012 – מועצת העובדים הסוציאליים היא גוף המונה 31 חברים הממונים ע"י שר הרווחה. תפקיד המועצה הוא לייעץ לשר הרווחה בעניינים הקשורים למדיניות העבודה הסוציאלית. (ראה חוק העו"ס סעיפים 50 – 51)…

מדיניות ההשתקה האלימה של שר הרווחה משה כחלון נדחתה בבית המשפט – אפריל 2012 – מקור שר "הרווחה" משה כחלון גרם למעצר שווא של פעיל חברתי – שר הרווחה משה כחלון אבי הסחר בילדים וקשישים ניסה לפגוע בזכויות האדם הדמוקרטיות למחות על פשעי משרדו. כחלון נתבע בגין פשעים נגד האנושות, מוציא מידי שנה אלפי ילדים וקשישים בכפייה מבתיהם בשל "העדר" שירותים בסיסיים בקהילה. מדיניות הדיכוי הרמיה והאלימה של כחלון ממומשת באמצעות פקידי סעד וועדות החלטה ברשויות המקומיות המוציאים צווים שיפוטיים ללא הבחנה משופטי משפחה ונוער רשלניים…

משה כחלון אבי הסחר בילדים קשישים ומוחלשים מטייח פשעי משרדו – הכתבה *לכחלון מפריע רק הצילום, לא העוני* , אפריל 2012 , ynet , שמוליק צ'יצ'יק *הממשלה הגדולה בתולדות ישראל גם יצרה עוני וגם התנערה ממנו באמצעות ההפרטה. עכשיו מה שמפריע לשר הרווחה זה צילום חלוקת המזון. אולי עדיף שיטפל בבעיה עצמה? * שר הרווחה, *משה כחלון*, תקף השבוע את עמותות הסיוע שמחלקות מזון למוחלשים בחברה הישראלית. למר כחלון הפריע מאוד שמצלמים את התור הארוך של עניים הנאלצים להיזקק לתרומות מזון לפני החג. הפריע לו דווקא הצילום של הנזקקים. כן הנזקקים שהוא, חבריו וקודמיו יצרו והגדילו את מספרם יותר ויותר מחג לחג. לא נוח לשר הרווחה שלנו שאנחנו נראה את התמונות הללו. ..

עתירה לבג"צ נגד שר הרווחה משה כחלון – המוסד לביטוח לאומי, איננו מקיים הוראות חוק המטיבות עם מבוטחיו, ומסתיר מהם זכויות המגיעות להם – ינואר 2012 – תנועת אומ"ץ עתרה לבג"צ נגד שר הרווחה משה כחלון וביטוח לאומי – המוסד לביטוח לאומי, איננו מקיים הוראות חוק המטיבות עם מבוטחיו, ומסתיר מהם זכויות המגיעות להם. הביטוח הלאומי אינו מפעיל את ערכאת ועדת התביעות, ושולח מבוטחיו לבית הדין. טענת הסתרת הזכויות עומדת בבסיס עתירה שתנועת אומ"ץ הגישה לבג"ץ נגד המוסד לביטוח לאומי ונגד משה כחלון שר הרווחה…

תביעה נגד שר הרווחה משה כחלון בגין עינויים ממוסדים ופשעים כנגד האנושות – הכתבה אב אמריקאי תובע את כחלון ונאמן: "עינו אותי" גלעד גרוסמן, מערכת וואלה! חדשות , באוקטבר 2011 – תביעה בגובה 20 מיליון דולרים הוגשה בשבוע שעבר על ידי אזרח אמריקאי כנגד שר המשפטים, יעקב נאמן ושר הרווחה, משה כחלון, כמו גם נגד שתי עובדות סוציאליות, עובדת משרד הרווחה ופסיכיאטר ציבורי. התובע, תושב ארצות הברית אשר היה נשוי בעברו לאזרחית ישראל ולהם שלושה ילדים משותפים, טוען כי התנהלות שירותי הרווחה ובתי המשפט הישראלים מהווים "עינויים ממוסדים ופשעים כנגד האנושות"…

שר הרווחה משה כחלון – התנהלות תככנית ולקויה – פרשת הבנק החברתי – יולי 2011 – מאז נכנס לתפקידו לפני כחצי שנה שר רווחה שתק משה כחלון נוכח התעללויות קשות ב"מטופלי" הרווחה שנחשפו במהלך תפקידו במשרד הרווחה. מדובר באירועים קשים במוסדות בחסות משרד הרווחה: הפקרת חוסה למותו במעון מוריה בגדרה, חשד לאונס במרכז גמילה לסמים, התעללות קשה בחוסים במוסד סגור אילנית בפרדס חנה, התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים, ועוד. לשיטתו אמהות חסרות בית מאוימות כי ילדיהן ילקחו מהן. במה אם כן עוסק כחלון. להלן מאמר על גימיק "כחלוני": "בנק חברתי"…

משה כחלון – שר רווחה בשירות הציבור או מריונטה (בובת חוטים) של העובדים הסוציאליים – מרץ 2011 – משה כחלון משרת את האינטרסים של העובדים הסוציאליים במקום למלא תפקידו כראוי לשרת את האזרחים המוחלשים. תפיסתו של משה כחלון היא שתיקה והתעלמות מאלו שצריכים סיוע: האזרחים מצד אחד, מאידך תמיכה בסילופים והשקרים של העובדים הסוציאליים. משה כחלון אינו קשוב לאזרח ולא יתן לו שירות ראוי בלשון המעטה…

פולישוק – סאטירה על מערך הרווחה המופקר והמושחת – מדיניות משרד הרווחה מופקרת ומושחתת. מדובר במערך של פקידי סעד הזויים המפוזרים ברשויות המקומיות בעלי סמכויות וגיבוי מלא מהממונים ובתי המשפט לענייני משפחה ונוער.
מערכת המשפט לנוער וענייני משפחה קרסה ופועלת ע"פ הבלי פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים ברשויות הרווחה…

המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה – המנגנון המשפיל, המייגע, המייאש והאטום שנגדו זעק משה סילמן ז"ל

תחקיר ידיעות אחרונות 7 ימים, המוסד לקיפוח לאומי – סילמנים של שחיקה, שחר גינוסר, אוגוסט 2012

אחרי שמשה סילמן הצית את עצמו, החליטו כמה עובדים לשעבר בביטוח לאומי שהם לא יכולים לשתוק עוד. עכשיו הם מספרים ל"7ימים" איך פועל מבפנים המנגנון האטום והשוחק שביותר מידי מקרים דורס דווקא את האזרחים הכי חלשים במדינה.

לכתבה המלאה הקלק על התמונות…

קישורים:

 עובדי סיעוד לקשיש מביטוח לאומי – מציאות בלתי נסבלתפברואר 2012 – רשת ב – יומן אזרחי עם פארלי שחר – משרד הרווחה מוזיל את הקשישים – ביטוח לאומי שוכר חברות קבלן המעסיקות עובדות סיעוד אשר אמורות לתת שירותי סיעוד לקשישים. מתברר שבפועל עובדות הסיעוד אינן מבצעות עבודתן והקשישים נאלצים לסבול בשקט מחשש להסתכסך עם חברות הסיעוד, או עובדיהן…

מדיניות העושק של משרד הרווחה – ביטוח לאומי גבה מאות מיליוני שקלים בניגוד לחוק – הכתבה ביטוח לאומי גבה מאות מיליוני שקלים בניגוד לחוק , רותם סלע , אפריל 2012 – המוסד גבה תשלום כפול ממעסיקים ומחברות ביטוח עבור עובדים שהיו מעורבים בתאונות עבודה ושלשל לקופתו את הפיצויים. עו"ד עופר רון, שזכה בתביעה בנושא: "מעניין איזה הסבר יוכלו האחראים למחדל לתת"…

אורלי סלע – "הראש הקטן" של נשיאת בית דין לעבודה – חתומה על העוול הגוזר גורל קשישים סיעודיים רבים מאוד

שופטת אורלי סלע - חותמת גומי של ועדות ערר
אורלי סלע – חותמת גומי

המאמר הצדק של הביטוח הלאומי: עוול בלתי מעורער , עו"ד חיים קליר , אפריל 2012 , ynet

ועדת הערר של הביטוח הלאומי סותמת את הגולל על אפשרות לסייע לבעלי מוגבלויות רבים. מסתבר שאפילו בית המשפט משלים עם המצב. אז איך ניתן בכלל לערער על העוול של ועדות הערר? מצער ומקומם ככל שזה ישמע – זה בלתי אפשרי

אחד מחברי, עסק משך שנים במחקר השוואתי של משפטי מדינות בעולם. אתה יודע באיזו מדינה, ספר החוקים מקנה לאזרחים הכי הרבה זכויות חברתיות, שאל אותי באחד הימים. בוודאי בשבדיה, השבתי בלי היסוס. אתה טועה, אמר לי. באיראן.

אז איך זה שהחיים שם כל כך קשים, הקשיתי. זה משום שהזכויות קיימות אך אי אפשר לממש אותן. הביורוקרטיה הורגת אותן.

למרבה הצער, מצב עגום זה שורר גם בכל הנוגע לביטוח הלאומי שלנו. חוק הביטוח הלאומי מקנה לנו זכויות למכביר. אלא שהזכויות מצומצמות וגם את המצומצם קשה, עד בלתי אפשרי לממש.

תפנו לוועדת ערר
יצחק הרצוג - חתום על העוול הזה הגוזר את גורלם של כל כך הרבה קשישים סיעודיים
א' בן ה- 87 עבר אירוע מוחי שממנו לא החלים. ידו ורגלו השמאליים לא מתפקדות. הוא סובל מתשישות נפש כתוצאה משיטיון וסקולרי.

אשתו שגם היא עברה את גיל ה- 80 עשתה ככל יכולתה כדי לסייע לו, עד שגם כוחותיה נטשו אותה. בלית ברירה, ביקשה לממש את זכותו של בעלה לקצבת סיעוד מלאה.

המוסד לביטוח לאומי שיגר אל ביתם של בני הזוג "מעריכה". המעריכה שוחחה עם אשתו של א'. כמובן שאת א' היא כלל לא בדקה. בסופו של ביקור המעריכה, חסרת כל השכלה רפואית, הכריעה: א' לא זקוק להשגחה מתמדת.

זמן מה לאחר מכן קיבלו בני הזוג מכתב עם הודעה שתביעתם נדחתה. בסוף המכתב נרשם שיש להם אפשרות לערער על ההחלטה בפני "ועדת עררים לעניין מצב תפקודי".

א' האמינה במערכת. בוודאי בוועדת העררים יושבים אנשים עם לב שיודעים לקרוא מסמכים רפואיים ומבינים יותר מה עבר על בעלי. היא פנתה לוועדת העררים.

לא זקוק לקצבה

חברי הוועדה לא יכלו להתכחש לעובדה שא' עבר אירוע מוחי, נותר עם יד ורגל שאינן מתפקדות ועם הפרעות בדיבור ובבליעה. הם גם נוכחו לדעת כי בנוסף למחלת כלי דם ברגליו, הוא סובל מיתר לחץ דם, מסוכרת, מהשמנת יתר ומדמנציה וסקולרית.

הם התרשמו כי א' מתקשה לקום בכוחות עצמו, כי הליכתו אינה פונקציונלית וכי הוא לא מסוגל ללכת בלי ידיים תומכות. חברי הוועדה שוכנעו כי א' תלוי לחלוטין בזולת לצורך הלבשה ורחצה וגם כי הוא לא מסוגל לאכול או לשתות בלי סיוע. למרות כל אלה, הגיעו חברי הוועדה למסקנה כי הוא לא זקוק להשגחה ולכן גם לא זכאי לקצבת סיעוד מלאה.

ברוך השם שיש לנו שופטים, אמרה אשתו של א', חדורת אמונה בצדק הישראלי. הם בוודאי יעזרו לבעלי. א' פנתה לבית הדין לעבודה בבאר שבע.

בבית הדין לעבודה פגשה אשתו של א' בנשיאה, השופטת אורלי סלע. אשתו של הקשיש החלה לפרוס את מצבו של בעלה בפני השופטת. היא בוודאי תבין כי נעשה לבעלי עוול. כי במצבו איש לא יכול לקבוע שהוא לא זקוק להשגחה מתמדת.

אלא שהשופטת סלע עצרה אותה מיד. יש לך טעות, הודיעה השופטת לאשתו של א'. אני לא הולכת לבדוק אם בעלך זקוק להשגחה מתמדת. זה ממש, אבל ממש לא מעניין אותי. אני עוסקת אך ורק בשאלות משפטיות.

למה הכוונה בשאלות משפטיות, ניסתה אשתו של א' להבין.

הוועדה החליטה – אז למה להתערב?

תפקידי הוא לא לקבוע אם בעלך מצוי במצב סיעודי, הסבירה השופטת. זו שאלה עובדתית. בזה עוסקת הוועדה. מה שהיא קובעת, אלה דברי אלוהים חיים. אי אפשר לערער עליהם. תפקידי הוא אחר לחלוטין: אם הוועדה הייתה קובעת שבעלך במצב סיעודי, הייתי צריכה לפתוח את החוק, לראות שכתוב שם: "קשיש המצוי במצב סיעודי זכאי לגמלת סיעוד" והייתי קובעת שבעלך זכאי לגמלה. אבל הוועדה חסכה לי את העבודה. היא קבעה שבעלך לא במצב סיעודי. אז אין טעם שבכלל אפתח את החוק.

ואם הוועדה קובעת שחולה סיעודי אינו סיעודי וברור שהיא טעתה, הקשתה אשתו של א'. בזה אני לא מתערבת, ענתה השופטת סלע, אפילו שיוכח בפני, באותות ובמופתים שהוועדה טעתה. זו טעות עובדתית.

אז מה אני עושה במקרה של טעות כל כך קשה, שאלה אשתו של א', הרי חיינו תלויים בדבר. על טעות עובדתית של וועדת העררים, את יכולה להלין רק בפני ריבונו של עולם. אני לא פה בשביל לעזור לך בזה, השיבה השופטת.

בסופו של הדיון, הנשיאה סלע רשמה בתמצית "לא מצאתי פגם משפטי שמצדיק את התערבות בית הדין" ושילחה את א' ומשפחתו לחיי עוני.

אתם מבינים את זה? בעצם וועדת העררים שהיא וועדה פנימית של הביטוח הלאומי היא פוסקת עליונה ואין מאחוריה ולא כלום. כמו במדינה טוטליטרית. על עוול שנעשה לך, אתה יכול לערער רק בפני מי שעשה לך את העוול.

עכשיו רק נותר לברר מי שלל מאתנו את הזכות האלמנטרית לערעור ענייני על החלטות כה גורליות בתחום הסיעוד. מי חתום על העוול הזה הגוזר את גורלם של כל כך הרבה קשישים סיעודיים? הצעת החוק הוגשה בחודש דצמבר 2004 במהלך כהונת ממשלתו של אריאל שרון.

אולם כאן יש לדייק. הקמת הוועדות התעכבה משך שנים, עד ששר הרווחה, יצחק הרצוג חתם בחודש יוני 2009 על הצו להקמת הוועדות. בכך סתם סופית את הגולל על עשיית צדק בתחום הסיעוד.

קישורים:

"הראש הקטן" של נשיאת בית דין לעבודה אורלי סלע – חתומה על העוול הגוזר גורל קשישים סיעודיים רבים מאוד

שופטת אורלי סלע - חותמת גומי של ועדות ערר
אורלי סלע – חותמת גומי

המאמר הצדק של הביטוח הלאומי: עוול בלתי מעורער , עו"ד חיים קליר , אפריל 2012 , ynet

ועדת הערר של הביטוח הלאומי סותמת את הגולל על אפשרות לסייע לבעלי מוגבלויות רבים. מסתבר שאפילו בית המשפט משלים עם המצב. אז איך ניתן בכלל לערער על העוול של ועדות הערר? מצער ומקומם ככל שזה ישמע – זה בלתי אפשרי

אחד מחברי, עסק משך שנים במחקר השוואתי של משפטי מדינות בעולם. אתה יודע באיזו מדינה, ספר החוקים מקנה לאזרחים הכי הרבה זכויות חברתיות, שאל אותי באחד הימים. בוודאי בשבדיה, השבתי בלי היסוס. אתה טועה, אמר לי. באיראן.

אז איך זה שהחיים שם כל כך קשים, הקשיתי. זה משום שהזכויות קיימות אך אי אפשר לממש אותן. הביורוקרטיה הורגת אותן.

למרבה הצער, מצב עגום זה שורר גם בכל הנוגע לביטוח הלאומי שלנו. חוק הביטוח הלאומי מקנה לנו זכויות למכביר. אלא שהזכויות מצומצמות וגם את המצומצם קשה, עד בלתי אפשרי לממש.

תפנו לוועדת ערר
יצחק הרצוג - חתום על העוול הזה הגוזר את גורלם של כל כך הרבה קשישים סיעודיים
א' בן ה- 87 עבר אירוע מוחי שממנו לא החלים. ידו ורגלו השמאליים לא מתפקדות. הוא סובל מתשישות נפש כתוצאה משיטיון וסקולרי.

אשתו שגם היא עברה את גיל ה- 80 עשתה ככל יכולתה כדי לסייע לו, עד שגם כוחותיה נטשו אותה. בלית ברירה, ביקשה לממש את זכותו של בעלה לקצבת סיעוד מלאה.

המוסד לביטוח לאומי שיגר אל ביתם של בני הזוג "מעריכה". המעריכה שוחחה עם אשתו של א'. כמובן שאת א' היא כלל לא בדקה. בסופו של ביקור המעריכה, חסרת כל השכלה רפואית, הכריעה: א' לא זקוק להשגחה מתמדת.

זמן מה לאחר מכן קיבלו בני הזוג מכתב עם הודעה שתביעתם נדחתה. בסוף המכתב נרשם שיש להם אפשרות לערער על ההחלטה בפני "ועדת עררים לעניין מצב תפקודי".

א' האמינה במערכת. בוודאי בוועדת העררים יושבים אנשים עם לב שיודעים לקרוא מסמכים רפואיים ומבינים יותר מה עבר על בעלי. היא פנתה לוועדת העררים.

לא זקוק לקצבה

חברי הוועדה לא יכלו להתכחש לעובדה שא' עבר אירוע מוחי, נותר עם יד ורגל שאינן מתפקדות ועם הפרעות בדיבור ובבליעה. הם גם נוכחו לדעת כי בנוסף למחלת כלי דם ברגליו, הוא סובל מיתר לחץ דם, מסוכרת, מהשמנת יתר ומדמנציה וסקולרית.

הם התרשמו כי א' מתקשה לקום בכוחות עצמו, כי הליכתו אינה פונקציונלית וכי הוא לא מסוגל ללכת בלי ידיים תומכות. חברי הוועדה שוכנעו כי א' תלוי לחלוטין בזולת לצורך הלבשה ורחצה וגם כי הוא לא מסוגל לאכול או לשתות בלי סיוע. למרות כל אלה, הגיעו חברי הוועדה למסקנה כי הוא לא זקוק להשגחה ולכן גם לא זכאי לקצבת סיעוד מלאה.

ברוך השם שיש לנו שופטים, אמרה אשתו של א', חדורת אמונה בצדק הישראלי. הם בוודאי יעזרו לבעלי. א' פנתה לבית הדין לעבודה בבאר שבע.

בבית הדין לעבודה פגשה אשתו של א' בנשיאה, השופטת אורלי סלע. אשתו של הקשיש החלה לפרוס את מצבו של בעלה בפני השופטת. היא בוודאי תבין כי נעשה לבעלי עוול. כי במצבו איש לא יכול לקבוע שהוא לא זקוק להשגחה מתמדת.

אלא שהשופטת סלע עצרה אותה מיד. יש לך טעות, הודיעה השופטת לאשתו של א'. אני לא הולכת לבדוק אם בעלך זקוק להשגחה מתמדת. זה ממש, אבל ממש לא מעניין אותי. אני עוסקת אך ורק בשאלות משפטיות.

למה הכוונה בשאלות משפטיות, ניסתה אשתו של א' להבין.

הוועדה החליטה – אז למה להתערב?

תפקידי הוא לא לקבוע אם בעלך מצוי במצב סיעודי, הסבירה השופטת. זו שאלה עובדתית. בזה עוסקת הוועדה. מה שהיא קובעת, אלה דברי אלוהים חיים. אי אפשר לערער עליהם. תפקידי הוא אחר לחלוטין: אם הוועדה הייתה קובעת שבעלך במצב סיעודי, הייתי צריכה לפתוח את החוק, לראות שכתוב שם: "קשיש המצוי במצב סיעודי זכאי לגמלת סיעוד" והייתי קובעת שבעלך זכאי לגמלה. אבל הוועדה חסכה לי את העבודה. היא קבעה שבעלך לא במצב סיעודי. אז אין טעם שבכלל אפתח את החוק.

ואם הוועדה קובעת שחולה סיעודי אינו סיעודי וברור שהיא טעתה, הקשתה אשתו של א'. בזה אני לא מתערבת, ענתה השופטת סלע, אפילו שיוכח בפני, באותות ובמופתים שהוועדה טעתה. זו טעות עובדתית.

אז מה אני עושה במקרה של טעות כל כך קשה, שאלה אשתו של א', הרי חיינו תלויים בדבר. על טעות עובדתית של וועדת העררים, את יכולה להלין רק בפני ריבונו של עולם. אני לא פה בשביל לעזור לך בזה, השיבה השופטת.

בסופו של הדיון, הנשיאה סלע רשמה בתמצית "לא מצאתי פגם משפטי שמצדיק את התערבות בית הדין" ושילחה את א' ומשפחתו לחיי עוני.

אתם מבינים את זה? בעצם וועדת העררים שהיא וועדה פנימית של הביטוח הלאומי היא פוסקת עליונה ואין מאחוריה ולא כלום. כמו במדינה טוטליטרית. על עוול שנעשה לך, אתה יכול לערער רק בפני מי שעשה לך את העוול.

עכשיו רק נותר לברר מי שלל מאתנו את הזכות האלמנטרית לערעור ענייני על החלטות כה גורליות בתחום הסיעוד. מי חתום על העוול הזה הגוזר את גורלם של כל כך הרבה קשישים סיעודיים? הצעת החוק הוגשה בחודש דצמבר 2004 במהלך כהונת ממשלתו של אריאל שרון.

אולם כאן יש לדייק. הקמת הוועדות התעכבה משך שנים, עד ששר הרווחה, יצחק הרצוג חתם בחודש יוני 2009 על הצו להקמת הוועדות. בכך סתם סופית את הגולל על עשיית צדק בתחום הסיעוד.

קישורים: