מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – חוסר תפקוד מוחלט של בית החולים

תחקיר // מה קורה מאחורי הדל%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9aתות הסגורות של בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל?, TheMarker , רוני לינדר-גנץ ,13.09.2014 

שורה של מחדלים ניהוליים ונורמות התנהגות בעייתיות בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל הובילו למה שבכיר במשרד הבריאות מגדיר "חוסר תפקוד כמעט מוחלט של בית החולים" ■ משרד הבריאות: "אם המנהל לא יפרוש – נפעל בהתאם"

"אמרתי לעצמי, חבל שלא היתה רעידת אדמה באברבנאל. היינו מתגייסים, בונים את הכל, בונים בית חולים חדש". את המלים הקשות האלה אמר לפני ארבע שנים מנכ"ל משרד הבריאות דאז, ד"ר איתן חי־עם, לאחר סיור מצמרר בבית החולים שנהפך לסמל לחצר האחורית של מערכת הבריאות הישראלית. גם סגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, אמר אחרי ביקור בבית החולים כי "בתי חולים כאלה לא ראויים אפילו למגורים של בעלי חיים", ולא מעט כתבות וצילומים נסתרים וגלויים מהמקום חשפו הזנחה פיסית קשה ועזובה נוראה.

מזועזע מהמראות שנגלו לפניו, תיאר חי־עם בדיון בכנסת את רשמיו מהביקור באברבנאל: "…אני עולה למחלקת מבוגרים שיש שם תאי רחצה. גודל התא זה מטר וחצי על מטר. אי אפשר להוריד את הבגדים. אתה צריך להתפשט במסדרון. אני לא רוצה להגיד את האסוציאציה שזה מביא… ואז אתה שואל את עצמך את השאלה – נגיד מגיע נער בהתקף פסיכוטי. בשביל שייצא מההתקף, אין צ'אנס שהוא ייצא ממנו במקום כזה. הדרך היחידה, יגידו גם הפסיכיאטרים, שהוא ישמור על עצמו, שיישאר בהתקף… הוא ישר צריך לברוח להיות פסיכוטי כי אחרת הוא ישתגע שם".

ארבע שנים חלפו מאז הסיור ההוא, שבעקבותיו משרד הבריאות הקצה תקציבים מיוחדים לפיתוח בתי החולים הפסיכיאטריים, אבל באברבנאל, שנמצא בבת ים, לא הרבה השתנה. קירות ערומים, צבע מתקלף, סדקים בקירות, צחנת שתן, ג'וקים, מרצפות שבורות וחדרים מוזנחים מקבלים את פניהם של אלה שנפגעו בנפשם וזקוקים לעזרה: ניצולי שואה, נערים ונערות על הספקטרום האוטיסטי, מבוגרים שלקו בדיכאון עמוק, חולים בתחלואה כפולה (מחלת נפש והתמכרות לסמים), עצורים שמאושפזים להסתכלות וחולים כרוניים שיבלו את שארית חייהם במחלקות סגורות.

אברבנאל הוא אחד מבתי החולים הפסיכיאטריים הגדולים בישראל, וכנראה הידוע שבהם. יש בו יותר מ–300 מיטות, קרוב ל–400 עובדים, ומשויכים אליו יותר ממיליון איש – תושבי תל אביב, יפו, חולון ובת ים, שלפי החוק מחויבים להתאשפז בו, ולא רשאים לבחור בבית חולים אחר.

המוניטין הגרוע שיצא לבית החולים אינו חדש. לא מעט כתבות סיפרו על תנאי התברואה הקשים ועל ההזנחה והאדישות שלה זוכים המטופלים. ההסבר הקבוע למוניטין הגרועים היה תקציבי: בכירי בית החולים התראיינו ודיברו לא אחת בפורומים פומביים על מצבו הקשה, תוך הפניית אצבע מאשימה לממשלת ישראל שהפקירה תקציבית את המוסד, בעיקר לאחר שהחליטה לסגור אותו ב–2003 – בהחלטת ממשלה שעד היום לא בוטלה באופן רשמי.

ואולם, נראה כי מדובר בהסבר פשטני או לכל הפחות חלקי לתיאור מצבו הקשה של המוסד. תחקיר Markerweek חושף שורה של מחדלים ניהוליים ונורמות התנהגות בעייתיות בבית החולים, שהלכו וגברו עם הזמן, והובילו למה שבכיר במשרד הבריאות מגדיר "חוסר תפקוד כמעט מוחלט של בית החולים". המחדלים האלה לא קשורים ברובם לתקצוב המוסד, אלא לניהול בעייתי ולתרבות ארגונית רעה שפשתה בו. "זהו בית החולים הכי לא מנוהל בישראל", קובע בכיר במערכת הבריאות.

אנשי צוות רפואי בכירים מאברבנאל שעמם שוחחנו אומרים כי קצרה היריעה מלתאר את כל תחלואיו של המוסד. "אין כמעט אספקט אחד בבית החולים הזה שמתפקד כמו שצריך – הצוות, הניהול, התחזוקה, ההוראה – הכל בתת־תפקוד", אומרים אנשי הצוות (כל השמות שמורים במערכת). "בבית החולים שוררת אווירה קשה מאוד, אין היררכיה ואין סמכות, וכשאומרים משהו, אף אחד לא מתייחס לזה – מראש הפירדמידה ועד לתחתית. יש גם מעשי השפלה של אנשי צוות בכירים כלפי זוטרים, או מצד אנשי צוות כלפי מטופלים. חלק מהמנהלים הם נוכחים נפקדים בבית החולים, אם כי המצב השתפר במידת מה לאחר הכנסת שעון הנוכחות לפעולה".

לדברי אחד מאנשי הצוות, "חולים במחלקות מסוימות מספרים לנו שהם ספגו יחס מהצוות משפיל ומזלזל, לעתים אפילו אלים. העומס, השחיקה, העובדה שכמעט לא נכנסים לבית החולים אנשי צוות צעירים, העובדה שאין קידום ואקדמיזציה של הצוות הסיעודי המבוגר – כל אלה גורמים לשחיקה של העובדים ולהידרדרות ביחסי מטפל־מטופל. בכלל, בבית החולים יש רוח של אנטי גאוות יחידה. אנשים מפחדים לדבר. שורר כאן דיכאון ארגוני".

רופאים שעמם שוחחנו מספרים כי מתמחים בפסיכיאטריה לא רוצים להגיע לבית החולים, בוודאי שלא כעדיפות ראשונה. "התורנויות בבית החולים הן זוועה בגלל שילוב של מחסור בכוח אדם, העובדה שזה בית חולים אזורי גדול יחסית שבית המשפט שולח אליו חולים להסתכלות והתנאים הפיסיים. תורן המיון נמצא במשמרת כמעט לבד, לפעמים עם חולים שחלקם מסוכנים, שיכולים להיות אלימים או לברוח", הם מספרים לנו.

"המנהל אומר כן לכולם"

מנהל בית החולים אברבנאל בעשור האחרון הוא ד"ר יהודה ברוך, שמוכר לרבים בציבור דווקא בשל תפקיד אחר שמילא – האחראי על הקנביס הרפואי במשרד הבריאות. ברוך, שהיה לפני כן קצין בכיר בחיל הרפואה וראש מינהל רפואה במשרד הבריאות, ניהל במשך שנים ארוכות שלושה ארגונים גדולים ומורכבים: אברבנאל; המרכז הקהילתי לבריאות הנפש יפו, הכפוף לאברבנאל; ופרויקט הקנביס הרפואי של מדינת ישראל. לפני כשנתיים, בנובמבר 2012, סיים את עבודתו כמנהל תחום הקנביס (ראו מסגרת).

עובדים שאתם דיברנו שולחים אצבע מאשימה לעברו של המנכ"ל, בטענה לניהול בעייתי לכאורה. "הוא מוכן להקשיב, הוא מבין עניין ויודע איך דברים אמורים להתנהל – אך כל זאת בתיאוריה", אומר לנו איש צוות. "אחת הבעיות שלו היא שהוא אומר 'כן' לכולם. הוא יכול להגיד למתמחים מה שהם רוצים לשמוע, ומיד לאחר מכן להגיד 'כן' גם למנהלי המחלקות שרוצים משהו אחר. יום אחד זה מתפוצץ, כי מגיע השלב שצריך לחתוך".

עם זאת, כפי שנחשף פה לראשונה, ברוך אינו רק מנהל חלש בעיני עובדיו: הוא גם הסתבך בכמה החלטות תמוהות שהביאו לחקירה פנימית כנגדו. כדור השלג שמשך את תשומת לבם של הרגולטורים – משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה – למתרחש בהנהלת אברבנאל, מעבר לתנאים הפיסיים הקשים הידועים לכל כבר שנים רבות, החל להתגלגל סביב פרשה שולית לכאורה – סערה שהתחוללה בבית החולים סביב מינוי אחות ראשית (מנהלת סיעוד) לבית החולים.

ד"ר ברוך לא היה שבע רצון, בלשון המעטה, מהמועמדת שנבחרה לתפקיד במכרז בניגוד לדעתו, והעדיף מועמדת אחרת שנפסלה לפני כן במכרז פנימי. באופן חריג, הוא עירער לנציבות על החלטת ועדת המכרזים, וכשהערעור לא התקבל, הביע את מורת רוחו במכתב נוסף, הפעם למשרד הבריאות, ועליו חתומים לצדו גם סגניו. חוסר שביעות הרצון הזה נהפכה עד מהרה למוקד מלחמה פנימית חריגה ומכוער בבית החולים בין חברי הנהלה לבין עובדים, שכללה השמצות, מחנאות, תלונות על התנכלות ועימותים חריגים.

בעקבות העימות החריג, שהדיו הגיעו עד לאוזניו של מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, ולממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה יוני דוקן, הוחלט למנות ועדה בראשותו של מנהל בית החולים פוריה לשעבר, ד"ר יעקב פרבשטיין, "שילווה מקרוב את התנהלות הנהלת בית החולים בעניינה של האחות הראשית, והוא שיחליט בעניין עמידתה בתקופת הניסיון", כתב דוקן. כך נוצרה הוועדה בראשותו של פרבשטיין, שעקבה אחר המתרחש באברבנאל וחזרה אל גמזו עם מסקנות מטרידות.

למרות המנדט המצומצם יחסית שניתן לחברי הוועדה – להעריך במקומו של ברוך את תפקודה של האחות הראשית ולהחליט אם להעניק לה קביעות בתום שנה – חבריה חשו שאינם יכולים להתעלם מהדברים שראו באברבנאל, וכך נהפכה הוועדה למעין ועדת בדיקה לתפקודה של הנהלת אברבנאל. "למרות התקופה הממושכת, שבה נפגשנו כמה פעמים עם מנהל בית החולים, חברי הוועדה אינם מתרשמים כי ד"ר יהודה ברוך מפנים את העובדה כי יש מנהלת סיעוד חדשה בבית החולים", כתבו חברי הוועדה. "נוכחנו כי (ברוך) נותן, לא פעם אחת, הנחיות לעובדים הכפופים למשית (האחות הראשית החדשה, רל"ג), מאפשר לאחות הקודמת (השם שמור במערכת, רל"ג) להסתובב ללא מעש בבית החולים, וזו ממשיכה לשבש בזדון את עבודתה של משית".

באשר לתפקוד הכולל של בית החולים כתבו חברי הוועדה: "במהלך התקופה הוצפו בעיות קשות על ידי הצוותים שרואיינו, החל ביחסי צוות קשים וכלה בחוסר תפקוד של מחלקות השירות השונות בבית החולים (מטבח, כביסה, תחזוקה)… ד"ר יהודה ברוך, חרף נכונות מילולית לשפר את המצב ולתקן עבודה סדורה, אינו עושה דבר לקידום הנושא. נוצר לנו הרושם שבית החולים פועל מתוך אינרציה ואין כל רצון לשינוי".

רודפים אחרי מלשינים

ד"ר ברוך אינו המנהל הבכיר היחיד באברבנאל שעלה על הכוונת של הרגולטורים. לפני כמה שבועות רעדה שוב האדמה מתחת לבית החולים: לאחר חקירה סמויה ממושכת הגישה נציבות שירות המדינה תובענות משמעתיות נגד שני המנהלים הבכירים ביותר בבית החולים: סגן מנהל בית החולים, ד"ר מוטי משיח; והפסיכולוג הראשי של בית החולים, ד"ר עמי שפיגלמן.

על פי התובענות, במשך תקופה ארוכה נהג שפיגלמן להחתים את כרטיס הנוכחות של משיח בהזדמנויות רבות בתחילתו או בסופו של יום העבודה. בכל אותם מקרים הגיע משיח לעבודה שעות לאחר שכרטיסו הוחתם על ידי שפיגלמן, או יצא מהעבודה לפני שכרטיס הנוכחות שלו הוחתם על ידיו. עוד הואשם משיח, כי בהזדמנויות שונות יצא בשעות העבודה לענייניו הפרטיים לפרקי זמן ממושכים, ובכל אותם מקרים לא החתים כרטיס ליציאה.

גם הפרשה הזו, כמו פרשת מינוי האחות הראשית, העכירה את האווירה בבית החולים: להגשת התובענות קדמה תקופה ארוכה שבה העובדים ידעו כי משהו מתרחש וכי השניים מסובכים בהליך משמעתי. חלק מהעובדים גם נחקרו על ידי אנשי הנציבות, והעידו נגד שני הבכירים. עובד באברבנאל סיפר ל-Markerweek כי במהלך תקופה זו שררה בבית החולים תחושה של רדיפה וחיפוש אחר "המדליף" שהתלונן על הרופאים הבכירים. ברוך, מצדו, מאשר בשיחה עמנו כי התקופה היתה מתוחה וקשה, אך מבהיר כי הוא עצמו ניסה לעצור את מחול השדים, ואף אמר בישיבת הנהלה כי אין מקום לרדוף אחר "המלשינים" וכי יש לאפשר לנציבות לעשות את עבודתה.

באחרונה הגיעה הנציבות להסכם טיעון עם השניים, שלפיו יסיים משיח את תפקידו בבית החולים בקרוב, ואילו שפיגלמן ימשיך לעבוד בבית החולים. ממשרד עוה"ד רונאל פישר, בלום־דוד ושות', פרקליטיו של ד"ר משיח, נמסר בתגובה: "ד"ר משיח תרם תרומה משמעותית לבית החולים במשך יותר מ–25 שנה, ודאג במסירות למטופלים ולבני משפחותיהם. באחרונה החליט ד"ר משיח על סיום עבודתו כסגן מנהל בית חולים אברבנאל, וזאת מסיבות אישיות (רפואיות), וכן מתוך תחושת מיצוי ורצון להתפתח ולתרום בדרכים נוספות".

"יש תחושה קשה של דה־מורליזציה ומרמור בבית החולים, בעיקר בחודשים האחרונים", מסכם איש צוות רפואי בכיר אחר. "החל מחרושת שמועות סביב מה שקרה עם בכירי בית החולים, ועד התחושה שכל אחד מחפש מי הדליף לעיתונות ומי הלשין לנציבות. אבל זה קשה בעיקר כשמדובר ברמה הרפואית של בית החולים: התחושה היא שמתמחים לא רוצים להגיע לבית החולים, שגם החולים ממש לא רוצים להגיע לכאן, ושאין עתודה ניהולית – רבים ממנהלי המחלקות יפרשו בשנים הקרובות וכרגע אין באופק מי שיחליף אותם מתוך בית החולים". לדבריו, הפרשות האחרונות חילקו את בית החולים למחנות, גרמו לחשדנות בין העובדים, והאווירה במוסד קשה מאוד.

אף אחד לא רוצה 
להתאשפז באברבנאל

ואיפה החולים בסיפור הזה? דליה וירצברג־רופא ובן זוגה צביאל רופא, המתמודדים עם מחלות נפש, מובילים בשנים האחרונות מאבק ציבורי ומשפטי לפתיחת בתי החולים הפסיכיאטריים לבחירה. כיום זכות הבחירה במוסד המאשפז מצומצמת ביותר, והחולים מאושפזים לפי מקום מגוריהם. ניסיונה הרב של וירצברג־רופא חושף אותה לסיפורים קשים ממוסדות האשפוז השונים, והופך אותה למקור ידע לגבי העדפות האשפוז של פגועי הנפש. "אם הייתי צריכה לעשות סקאלה של ביקוש לבתי חולים פסיכיאטריים, אברבנאל נמצא בתחתית הסקאלה", אומרת וירצברג־רופא – מה שעולה בקנה אחד עם עדויות אנשי הצוות שעמם שוחחנו.

לדבריה, הסיפורים שהיא שומעת ממטופלים במוסד קשים במיוחד: "פנתה אלי אשה שממש התחננה שנעזור לה להתאשפז בבית חולים אחר. היא סיפרה שבאשפוז הקודם שלה באברבנאל היא היתה צריכה ללבוש שתי פיג'מות אחת על השנייה, כי שתיהן היו מחוררות מסיגריות. יש עוד המוני סיפורים כאלה, שהמשותף להם הוא פחד וכאב ודיווחים על אשפוז נורא. אנשים אמורים לפחד מהמחלה, אבל למה שיפחדו מהמקום שבו הם עומדים לקבל טיפול?", היא תוהה.

לדבריה, "לא מעט אנשים מחליפים כתובת במשרד הפנים לכתובת של קרובי משפחה או חברים באזור אחר כדי להימנע מאשפוז באברבנאל. הדבר כל כך נפוץ, עד שמשרד הבריאות עלה על הטריק, והוחלט שגם במקרה שהוחלפה כתובת יש להתאשפז בבית החולים באזור המגורים הקודם – אלא אם כן חלפה לפחות חצי שנה מהאשפוז האחרון".

מצבם הפיסי של רוב בתי החולים הפסיכיאטריים קשה למדי, אך נדמה כי יש קונצנזוס על כך שמצבו של אברבנאל הוא הקשה מכולם – בעיקר מצבן של שתי המחלקות הכרוניות הסגורות שפועלות בו, אך גם של מחלקות אחרות. רבים מהאנשים שעמם שוחחנו קושרים בין הפיסי לנפשי: "אנשים מתנהגים בצורה מגעילה במקום שבו הסביבה הפיזית מגעילה", אומר לנו איש צוות. "חלק מבית החולים הזה נראה כמו פח. מחלקת האשפוז הכרונית מדיפה ריח שתן, עצבות וכרוניות. בבית החולים מסתובבים עכברים, חולים בפיג'מות מוזנחות, ג'וקים, סירחון, לכלוך, דברים שבורים. עצוב".

ד"ר ברוך מזכיר כי מאז שהוחלט לסגור את אברבנאל ב–2003 ועד 2012 קיבל בית החולים תקציב שוטף בלבד, ולא קיבל תקציבי פיתוח. "נעצרנו במשך עשור בגלל החלטת הממשלה, עבדנו בצורה של תחזוקת שבר", הוא אומר. אך לא כולם מקבלים את ההסבר הזה: "התקצוב הוא הסבר חלקי בלבד", אומר לנו איש צוות בכיר במוסד. "תקציב הפיתוח הוא חלק קטן, והתקצוב השוטף של בית החולים לא שונה מהותית מזה של בתי חולים אחרים – וזה לא ההסבר לתרבות העוני שהתפתחה פה. רבות מהבעיות הן ניהוליות והיו יכולות להיפתר ללא תקציב נוסף, אלא באמצעות שינוי גישה".

לפי נתוני משרד הבריאות, תקציבו של אברבנאל צמח ביותר מ–50% בשנים האחרונות: מ–74.6 מיליון שקל ב–2008 ל–116 מיליון שקל ב–2014 – גידול שאמנם נמוך מהגידול בכלל בתי החולים הפסיכיאטריים בשנים אלה (כ–70% בממוצע), אך לדעת צמרת משרד הבריאות ועובדים במוסד, אין בו כדי להסביר את מלוא תחלואי המקום.

במכתב אנונימי, אחד מבין רבים שנשלחו בשנה האחרונה למשרד הבריאות, כתבו עובדים מהמוסד כי "הבעיות באברבנאל נמשכות כבר כמה שנים. בית החולים מוזנח בכל המובנים. ההזנחה הפיזית איומה ונוראה… אין בית חולים ממשלתי בישראל שנראה כמו אברבנאל. הרמה המקצועית־רפואית ירודה ואינה תחת פיקוח. חולים לא רוצים להתאשפז באברבנאל בגלל שמו הרע. אין הרגשה שיש הנהלה שמובילה את בית החולים, יש אווירה של תככים, פחד וחתרנות". העובדים מסיימים בקריאה כמעט נואשת לפעולה: "לחולי אברבנאל ולעובדיו מגיע שינוי והחזרת בית החולים לתפקוד תקין. אנחנו מבקשים שהמשרד יפעל במהירות ונחישות להסדרת הניהול בבית החולים".

תגובת עו"ד משה אוסטרובר, בא כוחו של ד"ר יהודה ברוך: "ההתקשרות להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערכת מחשוב לניהול פניות ואישורים לקנביס רפואי ולניהול ספקים ומגדלים, הגורם שנבחר להקים ולהפעיל את המערכת, וכל עניין אחר הקשור בכך, היו בידיעה מלאה של הנהלת משרד הבריאות ובהסכמתה, ובכללם מנכ"ל המשרד היוצא. בכוחו של ד"ר ברוך להוכיח את הדבר על נקלה, כמו גם להוכיח כי הטענה כאילו היתה הפרה של סודיות רפואית של אלפי מטופלים או בעניין העברת המידע אודות צרכני הסם אינה אמת.

"אברבנאל פועל תחת החלטת ממשלה מ–2003 שעניינה סגירת בית החולים. בעשור האחרון היה תקצוב בית החולים נמוך מתקציבי בתי החולים האחרים, ופער זה נשמר. תקציבי פיתוח שהופנו היו מזעריים ונועדו לטיפול בצרכים נקודתיים שנדרשו על פי החוק. ד"ר ברוך פעל בעניין זה ללא לאות וכיום נמצא בית החולים בעיצומם של שיפוצים ובניית מחלקות חדשות. במהלך השנה האחרונה הצטרפו כ–30 אנשי צוות חדשים, בהם רופאים מומחים, מתמחים ועוד, והוחלפה כמעט כל הנהלת הסיעוד. ד"ר ברוך התווה נהלי טיפול בכל תלונה על אנשי הצוות באופן אישי ומקיף, לרבות בדיקת מצלמות שהוצבו בשטחים הציבוריים.

"דו"ח פרבשטיין לא נמסר לידיו של ד"ר ברוך עד היום, הוא לא ידע שהועלו טענות נגדו אשר נבדקו בדו"ח, איש לא הודיע לו מהן הטענות נגדו, לא כל שכן שלא נתנה לו הזדמנות לשטוח טענותיו ולהגיב.

"אף אחד מהגורמים הרשמיים הנזכרים בכתבה לא הציג מעולם בפני ד"ר ברוך את שורת הטענות כנגדו כפי שהוצגה בפניו לראשונה מכתבת העיתון, הוא לא התבקש ולא ניתנה לו ההזדמנות להשיב על הטענות ולהזים אותן".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו מודעים לבעיות הקשות הקיימות בתפקודו של בית החולים אברבנאל. בעקבות פניות שהגיעו למשרד, מונתה ועדת בדיקה בראשותו של ד"ר יעקב פרבשטיין אשר הגישה את מסקנותיה למנכ"ל. המנהל האדמיניסטרטיבי והאחות הראשית הקודמת הוחלפו. בעקבות מסקנות הוועדה החלו תהליכי הבראה בשיתוף עם נציבות שירות המדינה. ד"ר ברוך מנהל מזה זמן שיחות עם משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה לגבי בקשתו לפרוש. אנו ממתינים לתשובתו של ד"ר ברוך להצעה שגובשה בנציבות שירות המדינה. במידה שלא תתקבל הסכמתו, משרד הבריאות יפעל בכל אמצעי העומד לרשותו ובהתאם לנסיבות מתוך דאגה לבית החולים ולמטופלים".

צרכן הקנביס מנהל את המערכת

אחת ההסתבכויות של מנהל בית החולים אברבנאל, ד"ר יהודה ברוך, נוגעת לתפקידו כמנהל תחום הקנביס, שגררה הסתבכות של משרד הבריאות כולו ועלתה למדינה לא פחות ממיליון שקל.

שתי פגישות מכריעות התקיימו בינואר ובמרץ במשרדו של עו"ד אסף רוזנברג, ממונה בכיר על המשמעת בנציבות שירות המדינה. בין הנוכחים היו מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו; הסמנכ"ל למינהל במשרד הבריאות, דב פסט; ונציגי המחלקה המשפטית של המשרד. על הפרק היה עתידו של ד"ר ברוך, בעקבות הפיאסקו שהתחולל סביב פרויקט המחשוב של הקנביס הרפואי.

ממכתב שהעביר רוזנברג אחרי הפגישה למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ושהגיע לידי Markerweek, עולה כי ב–2008 החל משרד הבריאות לחלק רישיונות לשימוש בקנביס רפואי. שנתיים לאחר מכן, ב–2010, עם התרבות מספר מקבלי האישורים, החליט ד"ר ברוך להתקשר עם חזי (שם בדוי), שהתנדב להקים מערכת ממוחשבת לניהול חלוקת הקנביס הרפואי ופיקוח על המגדלים והרישיונות. חזי, כך התברר בדיעבד, היה צרכן קנביס רפואי בעצמו, ואף בעל רישיון לגידול קנביס לשימוש עצמי. לצדו עבד מנהל מערכות המידע של אברבנאל, פליקס וכשטיין.

לטענת הנציבות, ד"ר ברוך, עובד מדינה בכיר, התקשר עם חזי על דעת עצמו, "באופן לא מוסדר וללא יידוע או קבלת אישור מגורם כלשהו בהנהלת המשרד". חזי עבד למעשה "מתחת לרדאר" הממשלתי על אחד הפרויקטים הרגישים – מחשוב החלוקה של מה שמוגדר כסם מסוכן ושל מאגר המשתמשים בו, חולים במחלות קשות.

בשלב מסוים נכנסה לתמונה חברת דרונט, שעוסקת בפיתוח תוכנות מחשב, שפיתחה ותיחזקה את המערכת עבור משרד הבריאות – אך גם זה, כפי שעלה באותו דיון בנציבות, נעשה "ללא ידיעת מי מהנהלת המשרד ומבלי שיש התקשרות חוזית או אחרת מולה".

שלוש שנים לאחר תחילת התהליך, ב–2011, החלו גורמים במשרד הבריאות להבין כי יש בעיה עם מחשוב תחום הקנביס הרפואי וכי יש לצאת במכרז לפיתוח מערכת חדשה. רק אז, באפריל 2011, נודע למשרד לראשונה כי לצד חזי עובדת דרונט כשותפה להליך הפיתוח – בלי חוזה, בלי מכרז ובלי להסדיר את זכויות היוצרים על התוכנה.

מכאן העניינים החלו להסלים, ומה שהחל כהתנדבות נהפך לתביעה נגד משרד הבריאות, לאחר שהמכרז שפירסם המשרד ביולי 2012 נוסח באופן שהשאיר את דונרט בחוץ. התוצאה: איומי תביעה של החברה נגד משרד הבריאות, שהסתיימו בהליך גישור שבו סוכם כי המשרד ישלם לחברה פיצוי של מיליון שקל.

למרות הניסיון של משרד הבריאות לסגור את הסיפור "בתוך הבית", הדבר נודע לנציבות – שביקשה לבדוק את הפרשה. כך התגלה לאגף המשמעת בנציבות כי "לאורך תקופה ממושכת התנהלה תכתובת ענפה בין העובד (ד"ר ברוך, רל"ג) ומנהל המחשוב של בית החולים לבין אגף מערכות מידע של המשרד בנוגע להיבטים שונים של אבטחת מידע בכל הנוגע למערכת. אנשי אגף המחשוב של המשרד התריעו בפני העובד ומנהל המחשוב של בית החולים כי המערכת אינה עומדת בסטנדרטים של המשרד בהיבטי אבטחת מידע…". כך למשל, מנהל אבטחת המידע במשרד הבריאות התריע כי "במצב הקיים יש חשש כבד כי מאגר הנתונים שבמערכת יגיע לידי המתנדב, שהינו מגדל קנביס בעצמו". למרות ההתרעות, המשיך חזי לעבוד על המערכת, מתוך שרת שהוצב בביתו ובו המידע המלא והסודי על מטופלים שמקבלים אישור לשימוש בקנביס רפואי.

מסקנות הנציבות היו קשות: יש עילה לכך שהפרקליטות תשקול חקירת משטרה בחשד להפרת סודיותם הרפואית של אלפי מטופלים משתמשי קנביס רפואי. רוזנברג הוסיף במכתבו לפרקליטות "כי מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, קבע כי ברוך היה האדם היחיד שראה את התמונה המלאה לאורך כל התהליך, היה מעורב בו, שלט בו וניהל אותו".

בסופו של דבר, הוחלט כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד ד"ר ברוך, אך לנציבות היו גם מסקנות שנגעו להמשך דרכו של ד"ר ברוך בתפקידו באברבנאל. "המלצתי בפני מנכ"ל המשרד לשקול בחינת המשך תפקידו של העובד כמנהל בית החולים", כתב רוזנברג, "וזאת נוכח שורת כשלים מנהליים־תפקודיים שאליהם נחשף מנכ"ל המשרד ביחס לעובד בתקופה האחרונה, ובראש וראשונה האירועים נשוא מכתב זה (פרשת דרונט, רל"ג)… התנהלותו זו, באופן עצמאי, מבלי לתת דין וחשבון לאיש וכמי שאינו חלק ממערכת ציבורית, עלתה למשרד סכום של כמיליון שקל. הפרה כה בוטה וחמורה של חובותיו הבסיסיות של העובד כמנהל בית חולים מחייבת, לטעמי, כי ייבחן המשך תפקידו כמנהל בית החולים". מארגון רופאי המדינה (אר"מ) נמסר בתגובה: "ארגון רופאי המדינה רואה בחומרה את טקטיקת ציד המכשפות, בה משתמשת נציבות שירות המדינה כדי להכפיש מנהלי בתי חולים, שעה שאין בידיה תשתית ראייתית מספיקה להעמידם לדין או להעבירם מתפקידם, כפי שבסמכותה לעשות. אנו דורשים מיחידת החקירות בנציבות שירות המדינה לחקור כיצד הגיע חומר חקירה חסוי לידי התקשורת ומיהו בעל האינטרס שהדליף אותו".

פלייליסט – מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים

תחקיר // מה קורה מאחורי הדלתות הסגורות של בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל?, TheMarker , רוני לינדר-גנץ ,13.09.2014
מודעות פרסומת

פרופ. פנחס סירוטה – מנהל מחלקה באברבנאל פוטר בשל מעשים מגונים

מנהל מחלקה באברבנאל פוטר בשל מעשים מגונים , יצחק דנון , news1 , 28/08/2014

פרופ' פנחס סירוטה מערער על פיטוריו וטוען שהתלונה נגדו הייתה עלילה, אשר נרקמה בשל יחסיו העכורים עם מנהל בית החולים ולאחר שקידם רופא אחר ולא את המתלוננת

לקריאת החלטת ערעור על זכויו של פרופ. סירוטה מחמת הספק מה- 22.02.2015 הקלק כאן

פרופ' פנחס סירוטה, מנהל מחלקה בבית החולים אברבנאל, מערער (20.8.14) בבית המשפט המחוזי בירושלים על הרשעתו בעבירות משמעת בבית הדין של עובדי המדינה. סירוטה הורשע בביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית ופוטר מעבודתו.

לדברי סירוטה, לשני העדים העיקריים – המתלוננת ומנהל בית החולים, ד"ר יהודה ברוך – היה אינטרס לפגוע בו. התלונה נגדו היא תולדה של האינטרסים הללו, ולא של אירוע שקרה במציאות. בנוסף, עדי תביעה אחרים תמכו בגרסתו וסתרו את גרסתה עתירת הסתירות של המתלוננת.

לטענת סירוטה, הוכח שברוך היה שרוי בעימות קשה עימו בשל השימוש שעשה ברוך שלא בסמכות בכספי קרנות המחקר של סירוטה בסכום של 500,000 שקל. לטענת סירוטה, בניגוד לרופאים אחרים -אשר מקרנות המחקר שלהם נלקחו כספים לשימושים שונים של בית החולים – הוא התנגד בתוקף לכך.

על-רקע זה, טוען סירוטה, נקט ברוך בצעד חריג עם קבלתה של המתלוננת לעבודה במחלקה שבניהולו, כאשר הזהיר אותה מפני "נוהגו" כביכול של סירוטה לגעת בנשים בצורה בלתי הולמת, ואף הפציר בה לפנות אליו לאלתר אם דבר מעין זה יתרחש.

לדברי סירוטה, אישיותה של המתלוננת הייתה בעייתית והיא חיפשה כל העת את קרבתו ואת עצתו. זאת, בניגוד מוחלט לעדותה, לפיה בשל ההטרדה כביכול מצידו היא ניסתה להפחית את פגישותיה עימו למינימום האפשרי. לדבריו, התלונה הוגשה מיד לאחר שנודע לה שהוא מעדיף רופא אחר על פניה כסגנו.

לדברי סירוטה, באמצעות עוה"ד גיורא אדרת ונמרוד ליפסקר, מדובר בתלונה כוזבת, ועדותה של המתלוננת כאילו נשים אחרות במחלקה הוטרדו אף הן על ידו והתלוננו על כך בפניה – התבררה כשקרית, כאשר עדות תביעה סתרו את דבריה. לדבריו, ריבוי הטעויות והסתירות בהכרעת הדין מחייב את זיכויו מכל אשמה או לחלופין מחמת הספק.

לחלופין, הוא מערער על חומרת עונשו וטוען שלנוכח עברו המופתי, תרומתו הרבה, היותו קרוב לגיל הפרישה (66), מצבו הבריאותי והשעייתו הממושכת – לא היה מקום לפטרו.

עמש"מ 29933-08-14

פרופ. פנחס סירוטה

פלייליסט – מוסד פסיכיאטרי אברבנאל

בית משפט מנע טיפול כפייתי בהלם חשמלי במוסד פסיכיאטרי אברבנאל בניגוד לרצון מנהל בית החולים יהודה ברוך

דוקטור יהודה ברוך - מנהל בית חולים אברבנאלרשת ב – הכל דיבורים – 2011 – בית משפט מחוזי הוציא צו מניעה לטיפול במכות חשמל במאושפזת בכפייה במוסד פסיכיאטרי אברבנאל.
בהעדר יכולת לתת הסבר הגיוני מדעי כלשהו על התועלת במכות חשמל בראשו של מאושפז ניסה מנהל בית החולים יהודה ברוך לטעון תרוץ מטופש למתן מכות חשמל בשל התנאים התת אנושיים בבית החולים (הסירחון, שתן, עכברים וג'וקים) ומכות החשמל יקצרו את שהיית המאושפזת במוסד. בית המשפט לא קנה את ההבלים של הפסיכיאטר יהודה ברוך.
.

.
קישורים:

  • בית חולים אברבנאל בת ים – ברוכים הבאים לזומבילנד – מחדל, הזנחה, רשלנות – הכתבה אשפוז שפוי , ליאור דיין , מרץ 2011 , מעריב , סופשבוע – אינני יודע כמה מהאחריות על ההזנחה הכללית – אם בכלל – מוטלת על כתפיו של ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים אברבנאל בת ים, אבל אני מנחש שלו היה ד"ר ברוך נאלץ לישון במשך שבוע באחת המחלקות והיה חווה על בשרו את אימת התשתית הרעועה, המצב היה נראה אחרת. הייתי שמח לראות את ד"ר ברוך, את מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו ואולי אפילו גם את שר הבריאות בנימין נתניהו וסגנו יעקב ליצמן, נאלצים להתגורר במשך כמה ימים באחת המחלקות. אני מבטיח לכם שלאחר החוויה הזו כולם היו מאבדים סופית את שפיותם. במשחק האסוציאציות שאני מנהל עם עצמי, הערך "אברבנאל" מתקשר לי מיד למילים כמו "מחדל", " הזנחה", "רשלנות" ו"התפטרות". כל יום שהמקום הזה ממשיך להתקיים הוא יום שחור למדינת הרווחה שאנחנו חושבים שאנחנו.
  • מוסד פסיכיאטרי באר יעקב – אשפוז בכפייה בשם "טובת" האזרחית ו"הגנתה" הביא למותה תוך ימים ספורים – הכתבה מחפש תשובות , יחזקאל אדירם, משה רונן , צילום עמית מגל , ידיעות אחרונות, 24 שעות, 21 במרץ 2011 – ג'ון בורקט לא מבין איך זה קרה. כשהגיע עם אישתו מרילין לבית החולים כדי לטפל בסיבוכים של מחלת הסוכרת, הוא לא האמין שכך זה יגמר. היא אושפזה בכפיה במוסד פסיכיאטרי באר יעקב, והלכה לעולמה ימים ספורים לאחר מכן, מבלי שיהיה לצידה. "הם טוענים שניסו להציל אותה אבל חייה הסתיימו"…

12 ימי סיוט במוסד אברבנאל לחולי נפש – תובע מיליונים: אישפזו אותי ב"אברבנאל" לשווא

דוקטור יהודה ברוך - מנהל בית חולים אברבנאלליאור עזיז תובע פיצויים של מיליונים מבית חולים "אברבנאל", מרופאים בו וממשרד הבריאות, בטענה שכלאו אותו לשווא ובניגוד לחוק במשך 12 יום, והדבר הוביל לכך שחלה בדיכאון עמוק, וכיום הוא סובל מנכות נפשית. טרם הוגשו כתבי הגנה. הנתבעים: נגיב כשנקבל את התביעה.
תובע מיליונים: אישפזו אותי ב"אברבנאל" לשווא , אורה חושחו
, 14.05.2010 , פברואר 2010 , mynet

12 יום בקן הקוקייה: "היה אחד שהיה מטיל שתן על המיטה שלי מדי פעם, והיה אחד שהכניס לי מכות. זוועה". כך מתאר ליאור עזיז (41) מתל אביב את 12 הימים שבילה בבית חולים"אברבנאל" ב-2005, ושבגללם הוא תובע מבית החולים, ממנהלו, ד"ר יהודה ברוך, מארבעה רופאים בבית החולים, ממשרד הבריאות ומסגן הפסיכיאטר המחוזי במשרד הבריאות 2.4 מיליון שקל על כליאת שווא.

עזיז פרסם שני ספרים: "מה הסטייה שלך" (הוצאת זמורה-ביתן) ו"סיפור מתוק לנערה שאהבתי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד). לדבריו, סיפורים קצרים שלו נכללו באנתולוגיות של ספרות ישראלית קצרה, שראו אור בישראל ובארגנטינה. בצה"ל שירת בחיל הקשר ובחיל המודיעין, ויש לו תארים אקדמיים בקולנוע ובמשפטים.

עזיז טוען בכתב התביעה, שהגיש בכוחות עצמו, ונכתב בגוף ראשון, כי נעצר לפנות בוקר בשל חשד לאיומים כלפי גורם בכיר בעולם הספרות ובתו. בדיון המשפטי באותו בוקר הורה השופט להאריך את מעצרו ביממה ולשלוח אותו להסתכלות ב"אברבנאל".

לטענתו, רופאה בבית החולים ערכה את ההסתכלות. "למרות שהיא כותבת שאני מודע וצלול ובעל קצב חשיבה מהיר, היא טוענת שאני במצב פסיכוטי. איך יתכן מצב פסיכוטי ושאדם בכל זאת יהיה מודע וצלול? זה בלתי אפשרי. הרופאה ביקשה הוראה לאשפוז כפוי. סגן הפסיכיאטר המחוזי הוציא הוראת אשפוז כפוי בענייני, למרות שלא בדק אותי".

עוד טוען עזיז, בכתב תביעתו, כי בגליון הקבלה שלו למחלקה 6 ב' בבית החולים, כתב רופא כי הוא עצור עד למחרת ב-8:30. בסיכום ובהמלצות כתב כי יש לשלוח אותו למחרת בבוקר לבית המשפט עם המעטפה, "כלומר, הרופא לא מוצא אותי במצב פסיכוטי, שהרי אם הייתי במצב פסיכוטי, לא הייתי נשלח אל בית המשפט, וצו השופט היה ניתן בהיעדרי ובנוכחות באי כוחי".

עזיז טוען בכתב התביעה שבדוח אחר כתב רופא אחר: "מחר הנ"ל יוצא לבית המשפט בליווי שוטרים", וטוען: "גם רופא זה לא מוצא כי אני במצב פסיכוטי. למרות זאת, לא יצאתי אל בית המשפט. מדובר בהפרת החובה לחוק הטיפול בחולי נפש, הקובע כי הצו לא ינתן אלא בנוכחות סנגורו של החולה".

בכתב התביעה מדגיש עזיז, כי עורכת הדין מטעם הסנגוריה הציבורית, שייצגה אותו בדיון הראשון, ציינה בפניו כי לא ניתן צו של שופט, ושלא היתה נוכחת במעמד מתן צו כזה. לטענתו, בכתב התביעה, "במחשב הסנגוריה הציבורית אין עדות על אף סנגור שייצג אותי בעת מתן צו של שופט בענייני; אין בבית המשפט ציון של דיון בענייני, שבו שופט נתן צו על אשפוזי עם משך זמן האשפוז הנדרש. מדובר בכליאת שווא. חירותי נשללה למשך 12 יום באמצעים פיזיים. היתה חובה להביא אותי בפני שופט, כפי שביקשו רופאים ב'אברבנאל', או לזמן סנגור שלי לעדות על הוצאת צו של שופט על המשך אשפוזי. כאמור, אין צו כזה".

עזיז טוען בכתב התביעה שארבעה ימים לאחר מכן ביקש רופא בבית החולים את הארכת משך האשפוז שלו, למרות שכתב שחל שיפור חלקי במצבו, והוא שקט יותר ומשתף פעולה. לטענתו, שלושה ימים מאוחר יותר הוציא סגן הפסיכיאטר המחוזי הוראה לאשפוז כפוי, שלא בהתאם להוראות החוק לטיפול בחולי נפש. "אין פה תום לב, יש פה הפרה בוטה של החוק", טוען עזיז בכתב התביעה.

ארבעה ימים לאחר מכן שוחרר לטענתו בכתב התביעה מבית החולים בעקבות החלטת ועדת השחרור הפסיכיאטרית, ולמרות התנגדות רופאי בית החולים. "גם דבר זה מעיד על חוסר תום הלב ועל כוונת זדון של רופאי 'אברבנאל' בטיפול בענייני לכל אורך הדרך".

עזיז טוען שבעקבות האשפוז לקה בדיכאון עמוק, מכיוון שבית החולים הכריחו לקבל טיפול רפואי כפוי, "דבר שהעמיק את דכאוני". כמו כן הפסיד את לימודי המשפטים, וסיים אותם רק הודות לעזרתו של מנהל בכיר במרכז בינתחומי, ש"ידע על מצוקותי ועזר לי לסיים את לימודי אחרי שבע שנים". בשל ההידרדרות במצבו, נאלץ להסתייע באשפוז היום במרפאה לבריאות הנפש.

הנתבעים טרם הגישו כתבי הגנה.

דוברת משרד הבריאות, עינב שימרון-גרינבוים, מסרה בתגובה, כי "התביעה טרם התקבלה במשרד הבריאות, לכשתתקבל תטופל כמקובל. תגובת משרד הבריאות תוגש בבית המשפט כמקובל".

מנהל המרכזי לבריאות נפש אברבנאל, ד"ר יהודה ברוך, אמר בתגובה, כי "אני לא יודע על כתב התביעה. כשנקבל את התביעה נדון עליה".

קישורים:

בית חולים אברבנאל – בת ים: חשד להתעללות במטופל

דוקטור יהודה ברוך - מנהל בית חולים אברבנאלהכתבה רק לא "אברבנאל" , mynet , מאי 2010 , אורה חושחו

אב מבת ים מבקש מבית המשפט שיורה להעביר את בנו מ"אברבנאל" לבית חולים אחר, מכיוון שהוא מוטרד שם מינית ואיימו על חייו. מנהל בית החולים: "אנחנו לא מחזיקים חולים כבני ערובה"

דרישה מבית המשפט: אב מבת ים שבנו מאושפז בבית חולים "אברבנאל", מבקש מבית משפט השלום בראשון לציון להעביר אותו משם. בבקשתו ציין האב: "הוא מותקף מינית ומאויים ברצח".

האב מפרט בבקשה כי בנו (25) אושפז בבית החולים בגלל תלונה במשטרה שהגישה אמו על הטרדה. השופטת שבפניה נערך הדיון קבעה, בהמלצת חוות דעת פסיכיאטרית, כי הבן זקוק לטיפול פסיכיאטרי.

האב מבקש להתמנות כאפוטרופוס זמני לבנו. "לאחר שישוחרר הוא יעבור לגור איתי, מאחר שאני ואמו גרושים", נאמר בבקשה. "עמדת האם חיובית בהחלט. אנחנו רוצים את טובת הבן: להעביר אותו למקום שבו לא יפגע, כפי שהוא נפגע בבית החולים".

האב טוען שערער על האשפוז לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, אך היא דחתה את בקשתו. עוד הוא אומר שבנו הוטרד מיניות, והוגשה על כך תלונה במשטרה. "לא יתכן שהוא יותקף מינית מדי לילה או שיאוים ברצח". לטענת האב, בעת ביקורו בבית החולים "הותקפנו על ידי אחד החולים, שאף איים על בני שירצח אותו".

מנהל המרכז הרפואי "אברבנאל", ד"ר יהודה ברוך, אמר בתגובה כי טרם קיבל את הבקשה, אך הוא מכיר את המקרה. "אנחנו שוללים כמובן את הטענה שלו על תקיפה מדי לילה. נגיב על כך בבית המשפט, אם נצטרך. לגבי הבקשה להעברה, כפי שהוסבר לו, זכותו לבקש. אנחנו מוכנים להעביר אותו לכל בית חולים אחר שיהיה מוכן לקבל אותו. אנחנו לא מחזיקים חולים כבני ערובה", אמר ד"ר ברוך.

קישורים: