פנימיית קמר לקיה – הילדים התלוננו על הטרדה מינית, המנהל השתיק הפרשה

פנימיית קמר – הילדים התלוננו על הטרדה מינית, מנהל הפנימייה השתיק הפרשה , דנה ויילר פולק , פברואר 2015

כך מפקירה המדינה את הילדים בסיכון: למרות רצף של עדויות שהגיעו לוואלה! חדשות על אלימות ופגיעה מינית בפנימייה בדרום, משרד הרווחה הורה להמשיך את פעילות הפנימייה ולא החליף את הצוות

הטרדה מינית, אלימות פיזית קשה ואוכל לא מספק – כך נראים חייהם של ילדי פנימיית "קמר" בלקיה שבצפון הנגב, פנימייה לילדים בסיכון של משרד הרווחה, על פי עדויות שהגיעו לידי וואלה! חדשות. מהעדויות עולה כי דווקא אותם ילדים שהוצאו מביתם בשל סיכון, נמצאים בסיכון גבוה גם בחסות המדינה. במשרד הרווחה התקבלו כמה תלונות באשר להתנהלות צוות הפנימייה. רשמית טוענים במשרד כי חקירת משטרה לא העלתה דבר, אולם שלא באופן רשמי הוחלט על יצירת "מתווה לשדרוג הטיפול בילדי הפנימייה" ועל מינוי צוות שיבחן את התלונות שיתקבלו בהמשך.

פנימיית "קמר" היא פנימייה טיפולית ושוהים בה כ-40 חניכים מהמגזר הבדואי, ובהם ילדים ובני נוער. את הפנימייה מנהלת ומפעילה חברת "מעונות ג'אודת נשאשיבי" עבור משרד הרווחה. מאחת העדויות עולה כי מדריך שהחל לעבוד בקבוצת הבוגרים בפנימייה ביולי האחרון פגע מינית לכאורה באחד החניכים בכמה אירועים שונים. לדברי החניך, המדריך שכב במיטתו, נגע בו, הצמיד אותו אליו וביצע בו מעשים נוספים. החניך, שהיה נבוך מאוד, סיפר על שאירע לחבריו הקרובים. הם החליטו שלא לשתוק וחשפו את המעשים בפני מדריכים שעליהם סמכו.

העדויות הגיעו לאוזניהם של מנהל הפנימייה, של רכז הפנימייה ושל עובד סוציאלי במקום. עם זאת, במקום להשעות או לפטר את העובד לאלתר ולדווח על האירוע למשרד הרווחה ולמשטרה, הנחו את הילדים ואת צוות המדריכים, כך על פי העדות, להימנע מלדבר על הנושא. זאת לאחר שנאמר להם כי העניין נמצא בטיפול מנהל הפנימייה, שהעדיף שהעובד יעזוב מרצונו והוא לא יצטרך לדווח על האירוע, וכך היה.

מעדויות נוספות עולה כי מנהל הפנימייה עצמו הוא דמות בעייתית וכי הוא נוהג באלימות באופן שיטתי וכך גם המדריכים במקום. באחת העדויות נטען כי במהלך טיול של הפנימייה הכעיס אחד הילדים את המנהל, וזה הפיל אותו לרצפה וחנק אותו באמצעות הנחת רגלו על צווארו. לפי העדות, אחותו של הילד, השוהה גם היא בפנימייה, ביקשה לסייע לו והותקפה גם היא, זאת לעיניי כל הילדים והמדריכים ששהו במקום ולא עשו דבר. במשך היומיים שלאחר המקרה לא הצליח הילד לקום ממיטתו ולא קיבל טיפול רפואי.

ככל הנראה שימוש באלימות אינו אירוע נדיר בפנימייה, שכן במרץ האחרון הוגש כתב אישום נגד מדריך בפנימייה, תושב כסייפה בן 37, בגין אלימות נגד חסר ישע. זאת לאחר שהכה חניך בן 13 באמצעות מקל וגרם לו לפציעות קשות.

בשל ריבוי מקרי האלימות בפנימייה החליטו כמה מהילדים השוהים במקום כי הם אינם מוכנים להמשיך כך, ובאחת ההזדמנויות שהצליחו לצאת מהמקום פנו למשטרה והגישו תלונה נגד צוות הפנימייה. עם קבלת התלונות זומן המנהל לחקירה ואף הורחק מהפנימייה ל-15 ימים. במקביל החל צוות הפנימייה לפעול לכאורה מול ההורים והילדים במטרה למנוע מילדים נוספים להעיד נגד הצוות ואף נעשו ניסיונות לשכנע ילדים והוריהם לחזור בהם מגרסתם.

צוות הפנימייה נחקר בחשד לאי-דיווח, לשימוש באלימות ולהעלמת ראיות, אך בתום החקירה הוחלט במשטרה כי אין מקום להגיש כתב אישום. אלא שעל פי משרד הרווחה לא מדובר בתלונה הראשונה באשר להתנהלות צוות המקום. "בתלונות קודמות נגד המסגרת פגעו גורמים זרים במהלך החקירה", ביקשו להבהיר במשרד הרווחה. על כן ערכו במשרד בדיקה משלהם, סודית לטענתם. בהמשך להחלטת המשטרה חזר מנהל הפנימייה למקום, לצד אותם ילדים שהגישו את התלונה ונתונים למרותו.
הצוות ימשיך בעבודתו – בפיקוח

חרף ממצאי חקירת המשטרה, שבהם נאחזים באופן רשמי במשרד הרווחה, ובשל קבלת תלונות נוספות על המקום, נערכה במשרד ישיבה דחופה בנושא. במהלך ישיבה זו סוכם על המשך העבודה של צוות המקום, אך בליווי הפיקוח הארצי והמחוזי. כמו כן, הוחלט למנות צוות בוחן שיכלול שני מפקחים ומנהל פנימייה לשעבר, שתפקידם יהיה לבדוק פניות שיתקבלו באשר להתנהלות הפנימייה ומנהלה.

מלבד מקרי האלימות נראה כי גם חיי השגרה במקום אינם מספקים לחניכים את הנדרש. לטענת החניכים, במקום לא מתקיימת כל פעילות פנאי מלבד חוגים, והפעילות היחידה המתאפשרת היא משחק כדור, אם נמצא כזה. עוד נטען כי על אף התחייבות החברה להימצאותם של שני מדריכים בכל קבוצה, בפועל שוהה במקום מדריך אחד. כמו כן, נטען כי דמי הכיס שאמורים להינתן לילדים מוחזקים בידי רכז הפנימייה, וזה לא תמיד נותן להם את הסכום שהם אמורים לקבל ולהוציא על פי רצונם. טענה נוספת נוגעת למזון במקום, ולפיה האוכל שניתן לילדים אינו מספיק וילד שמבקש תוספת נענה כי עליו להמתין לארוחה הבאה.

"פגיעות בלתי-נסבלות"

לפני שבועיים דווח בוואלה! חדשות על מצבה של פנימיית ארזים שבה שוהים יותר ממאה ילדים בסיכון בתנאים פיזיים קשים, ובהם חדרים ללא חימום, מזרנים שאינם תואמים לגודל המיטה, מצעים בלויים ומצחינים ושירותים בתנאי היגיינה ירודים. בשנים האחרונות הגיעו גם למועצה לשלום הילד פניות על פגיעות בילדים במסגרת פנימיות לילדים בסיכון ובמצוקה.

"הפגיעות הנטענות, בין שעוסקות בתנאים פיזיים קשים והזנחה סביבתית ואישית, בין שעוסקות בדלות הפעילות והטיפול ובין שעוסקות באלימות ובהשפלה של הילדים החוסים, הן בלתי-נסבלות ובלתי-נסלחות", אמר מנכ"ל המועצה, ד"ר יצחק קדמן. "התלונות שהגיעו אלינו הועברו מידית למשרד הרווחה האחראי על פנימיות אלה. ילדים החיים בפנימיות נמצאים מראש במצב פגיעות גבוה ורובם עברו טראומות לא פשוטות. נוסף על כך, במקרים רבים, מדובר בילדים שאין להם עורף משפחתי חזק ואין מי שיילחם עבורם וייאבק לשמירת זכויותיהם". הוא עוד הוסיף כי בלא מעט מקרים הילדים בפנימיות חיים בצל, רחוקים מהעין ורחוקים מהלב. "חייבת לקום מסגרת עצמאית ובלתי-תלויה שתשמש מגן לילדים אלה", הוסיף קדמן. "פנימייה שאינה שומרת על סטנדרטים מעולים הן בתחום הפיזי, הן בתחום איכות החיים והן בתחום איכות התוכן ורמת הצוות, דינה להיסגר. עם זאת, צריך להיזהר מהכללות ולא לפגוע בפנימיות שלמרות תנאים לא פשוטים, מצליחות לשמור על רמה גבוהה ונותנות לילדים בית חם ואוהב"

"המשטרה בדקה ולא מצאה דבר"

מהנהלת פנימיית קמר נמסר: "מדובר בטענות של גורמים אינטרסנטיים שנבדקו על ידי המשטרה ולא העלו דבר".ממשרד הרווחה נמסר: "משטרת ישראל ביצעה חקירה ולא מצאה ראיות לטענות המועלות, וגם משרד הרווחה בדק את התלונות. המשרד שם בראש מעייניו את ביטחונם של הילדים הנמצאים בפנימיות ופועל על פי התפיסה שמוסד חינוך פנימייתי האחראי על ילדים בסיכון חייב לפעול בתנאי יציבות ותחושת ביטחון שמועברת למתחנכים בו. המשרד לא מהסס לפעול בנחישות לבדיקת כל טענה המועלית נגד פנימייה כזו או אחרת, וכך פעל המשרד גם במקרה זה"

פנימיית קמר לקיה - הילדים התלוננו על הטרדה מינית, המנהל השתיק הפרשה
פנימיית קמר לקיה – הילדים התלוננו על הטרדה מינית, המנהל השתיק הפרשה

מודעות פרסומת

פנימיית ארזים של משרד הרווחה בעמק חפר – מיטות מסריחות משתן ודלתות מתפרקות

מיטות מסריחות משתן ודלתות מתפרקות: הצצה לפנימיית ארזים , דנה ויילר-פולק , ינואר 2015  , וואלה! חדשות

140 ילדים מתגוררים במוסד השיקומי בעמק חפר, אולם התנאים הפיזיים במקום מהווים סכנת בריאות ממשית – החדרים לא אטומים, אין חימום או קירור והשירותים מצחינים מצואה. בעקבות פניית וואלה! חדשות תוקנו חלק מהליקויים 

"זה לא אמור להיות ככה". קירות מתקלפים בחדרים בפנימיית ארזים

מיטות מסריחות משתן, חדרים ללא אמצעי חימום או קירור וקירות מתקלפים: אלו התנאים שבהם חיים ילדים שהוצאו מבתיהם בחסות משרד הרווחה ושוהים בפנימיית ארזים שבעמק חפר. לטענת ההורים, מדובר בפנימייה ישנה וללא תנאי מחייה בסיסיים, וככזו היא מקשה עוד יותר על הילדים.

פנימיית ארזים היא פנימייה שיקומית טיפולית הממוקמת במושב שדה יצחק, אליה מפנים שירותי הרווחה ילדים ונערים בני 18-6. הפנימייה משמשת בית לכ-140 ילדים, אולם התנאים הפיזיים במקום לא הולמים הגדרה זו. כך, למשל, מתלוננים הילדים כי בשירותים אין נייר טואלט באופן קבוע, מצעי המיטה אינם מוחלפים תדיר והמזרונים עליהם הם ישנים אינם מתאימים למידות המיטות.

"סכנה ממשית". דלתות מתפרקות בחדרי ילדים בפנימיית ארזים בעמק חפר

רון (שם בדוי) שוהה בפנימייה זה כמה חודשים, לאור בקשת אימו שחשה כי בבית היא אינה מסוגלת להעניק לו את כל מה שהוא זקוק לו. "היו שנים קשות ורון היה חשוף בבית לבעיות קשות ותכנים קשים שלא תואמים את גילו, מה שהשליך על ההתנהגות שלו ויצר בעיות רגשיות רבות", אומרת אימו אלונה. "זו הייתה החלטה קשה מאוד כי אנחנו אנשים נורמטיביים, אך יחד עם ניתוח קשה שעברתי, שהוביל לאירוע מוחי ופגע בתפקודי, הבנתי שבחוץ יהיה לו טוב יותר, כשאני בתמונה ודואגת לו כל הזמן".

כשהגיעה לסיור ראשוני במקום, ראתה אלונה כי התנאים הפיזיים בפנימייה בכי רע. עם זאת, היא הניחה כי מדובר בזוטות שניתן לתקן ולטפל בהן במהרה. "עניין אותי יותר הצוות במקום, שיעניק לרון חום ואהבה, ולא אם מדובר בבית חדש או ישן", היא מסבירה. "אמרתי לעצמי שנתחיל ותוך כדי תנועה ניצור את השינוי – אדרבן אנשים לעשות זאת. מההתחלה התרעתי על הבעיות הקשות, אך ראיתי שדבר לא נעשה ועולם כמנהגו נוהג".

"הדיפו צחנה של צואה". השירותים בפנימיית ארזים עמק חפר

 ההזנחה במקום ניכרת כבר בכניסה לביתן המגורים: מדרגות הכניסה שבורות והקירות בביתנים מלאי עובש ומתקלפים בשל נזילות. בחדרים נמצאות מיטות עם מזרונים שאינם תואמים את מידות המיטה, כך שקצה אחד של המזרון נשען על מעקה המיטה ויוצר קיעור. נוסף על כך, רבים מהמזרונים מסריחים משתן והמצעים דהויים ולא מוחלפים באופן קבוע. על ציפה לכרית אין מה לדבר.

בכך לא מסתיימים התנאים הקשים בפנימייה. על אף שמדובר בחדרי ילדים, הקירות עירומים, ללא תמונות או וילונות, מה שיוצר תחושת הזנחה ועליבות. נוסף על כך, החלונות בחדרים לא אטומים, אין אמצעי חימום או קירור, חלק מדלתות החדרים יצאו מהצירים והארונות מתפרקים – תנאים המהווים סכנה ממשית. אם לא די בכך, הרי שלילדים אין פינה בחדר שבה הם יכולים לשים את חפציהם.

"חיים בלי טיפת כבוד". קירות מלאי עובש בפנימיית ארזים עמק חפר

אלונה הגיעה למקום כמה פעמים, ללא הודעה מוקדמת, והתקשתה להמשיך לאחר המראות הקשים. "השירותים היו מטונפים ומדיפים צחנה של צואה, האסלות מלוכלכות", פירטה.

"כששאלתי מתי ניקו, הם עוד העזו לומר 'בבוקר'. אין נייר טואלט, סבון, נייר או מגבת לשטיפת ידיים, ואפילו לא מעמד לתליית מגבת", הוסיפה. "יש שם בקטריות והמקום ממש מהווה סכנה לבריאות".

לאחר הסיור, פנתה אלונה לכמה גורמים במשרד הרווחה, בהם המנכ"ל יוסי סילמן ומפקחת אזור צפון נועה גפני. לדבריה, הראשון לא ענה לה, ואילו גפני השיבה "את צודקת". היא סירבה להשלים עם המצב ופועלת להעברתו של רון לפנימייה אחרת. "תחילה חשבתי שככה נראות כל הפנימיות, אך כשהבנתי שזה לא המצב, ובטח שזה לא אמור להיות ככה, הפכתי להיות נחושה, להילחם ולזעוק את זעקתם של כל ההורים שלא יכולים לבטא את עצמם ושל הילדים המסכנים שחיים בתנאים האלה בלי טיפת כבוד".

תגובת משרד הרווחה: "התלונות מטופלות"

ללא ציפה לכרית ומצעים שלא מתחלפים בקביעות. פנימיית ארזים עמק חפר
ללא ציפה לכרית ומצעים שלא מתחלפים בקביעות. פנימיית ארזים עמק חפר

בעקבות פניית וואלה חדשות הוכנסו לחדרים רדיאטורים וכן מגבות, מצעים, שמיכות ומושבי אסלה חדשים. כמו כן, ההורים הדגישו כי אין להם תלונות כלפי הצוות המקצועי, אלא רק לגבי התנאים הפיזיים במקום.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "ראשית, נדגיש כי משרד הרווחה מתייחס לכל תלונה בחומרה רבה וכל תלונה נבדקת ומטופלת במהירות וביסודיות. התלונות הספציפיות הללו מטופלות ומתוקנות בימים אלה. פנימיית ארזים היא פנימייה ותיקה אשר צברה ניסיון והצלחות רבות. הפנימייה עומדת בפני שיפוץ נרחב. בנושא החימום נציין כי קיים מזגן מרכזי לחימום וקירור. נושא הבלאי מטופל באופן רציף".

ילד של אף אחד: משרד הרווחה מטרטר יתום בין מסגרות ללא פתרון

שר הרווחה מאיר כהן - בריונות בירוקרטית - טרטור ילדים במוסדות הרווחה שלא לצורך

ילד של אף אחד: כך מועבר יתום בין מסגרות ללא פתרון , מאת: דנה ויילר פולק, מערכת וואלה! חדשות , יום רביעי, 10 בספטמבר 2014,

אבי (שם בדוי), נער בן 14 הסובל מבעיות רגשיות, עבר בחודשים האחרונים מעיר לעיר ומפנימייה לפנימייה – ופתרון קבוע אין. במשרד הרווחה אטומים למצוקה. "לאיש לא אכפת"

אבי (שם בדוי), נער יתום בן 14 מראשון לציון, מצא עצמו בחודשים האחרונים מועבר מפנימייה לפנימייה וממסגרת למסגרת. בשל מחלוקת פנים-משרדית על מימון, אבי מופקר על ידי משרד הרווחה ומתגלגל בין מקומות זמניים כשפתרון קבוע לא נראה באופק. היום (רביעי) אמורה להתקבל החלטה בעניינו, לאחר שהועבר שוב למסגרת זמנית. אנה (שם בדוי), אם חד-הורית שהכירה את אבי לפני שנה והחליטה לקחת אותו תחת חסותה, איננה אופטימית.

אנה, אם לשלושה ילדים, הכירה את אבי לפני כשנה, כשהוא התחיל את שנת הלימודים בפנימייה בראשון לציון, העיר שבה הוא גם לומד. לפנימייה הועבר לאחר שהפנימייה הקודמת שבה שהה נסגרה. אנה, שמהווה עבורו קרן אור של ממש, החליטה להגיב על מודעה שבה פנו למשפחות המעוניינות לארח ילדי פנימיות. "זה הילד שלי יותר ממה שהיה של מישהו אחר אי פעם", אמרה אנה לוואלה! חדשות. "הוא נכנס למשפחה ונוצר בינינו קשר חזק מאוד".

אך השתקמותו של אבי, ילד עם בעיות רגשיות מורכבות, נקטעה לאחר שבמהלך השנה הוחלט במשרד הרווחה – מסיבה שאינה ברורה – על העברתו לפנימיית "בית עומר" באשדוד, השייכת לאגף ילדים ונוער, ומרוחקת מביתה של אנה. "הפנימייה כאן הייתה אידיאלית", אמרה אנה, "כי היינו קרובים מאוד. היינו אוספים אותו לים, ולכל פעילות שעשינו. ואז, יום אחד, בלי להודיע לי, שלא לומר להתייעץ – כאילו אני כלום – הוא הועבר לפנימייה באשדוד. אם יש לו חום אני עוזבת הכול ונוסעת שעות לכל כיוון, אבל לאיש לא אכפת".

בתום שנת הלימודים הוחלט כי פנימיית "בית עומר" תיסגר גם היא בשל בעיות תקציב, ובמסיבת סוף השנה נרמז לאנה שכדאי שתיקח את אבי לביתה, "אחרת יישאר לבד ויבואו לקחת אותו". "הצוות בפנימייה היה צוות נהדר ובאמת היה אכפת לו", היא סיפרה. "מובן שלקחנו אותו, וככה חודשיים הוא שהה לסירוגין אצלנו ומעט בפנימייה, כשהם כביכול מחפשים לו מסגרת".

אך במשך חודשיים שלמים לא הצליחו במשרד הרווחה לאתר מקום חלופי לאבי. עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית הודיעו לאנה כי היות שכך הם פני הדברים, אבי יועבר למרכז שהייה זמני. אנה התנגדה לכך בתוקף. "אמרתי, 'לא עוד מקום חירום, אני אשאיר אותו אצלי ואתם תמצאו פתרון', אך איש לא התרגש". אנה ציינה כי על אף רצונה, היא אינה מסוגלת לשכן את אבי בביתה יחד עם שלושת ילדיה. "לא נכון לו לגור אצלנו ואני לא מתפקדת היטב מול הילדים והעבודה", היא הסבירה. "יש לדאוג לאבי בצורה המיטבית. במשרד הרווחה ניסו להציע לי תשלום עבור החזקתו אצלנו, אך מעולם לא עשיתי את זה בשביל כסף ולא אעשה זאת".

העובדה כי לא נמצא מקום חלופי לאבי מקוממת במיוחד בשל העובדה שבמהלך הקיץ הציעו כמה גורמים בעיר כי הוא יועבר למסגרת פנימייה הקיימת בבית הספר "בית ארזים" בראשון לציון, שנמצא סמוך לביתה של אנה. אך במשרד הרווחה בחרו לדחות את ההצעה בטענה כי אבי שייך למסגרת של אגף ילד ונוער, ואילו פנימיית "בית ארזים" שייכת לאגף השיקום במשרד, כך שהדבר לא אפשרי. זאת, בשל מחלוקת על מימון שהייתו במקום. "זו טענה אבסורדית כי אבי זקוק לשיקום", טענה אנה. "הוא חי על תרופות ואינו יכול להיות במסגרת רגילה, הוא מכיר את המקום, אוהב את המקום, זה פשוט לא הגיוני לשלוח אותו למקומות אחרים בגלל ביורוקרטיה של המשרד".

"אבי הוא פנים ולא רק שם על נייר"

מיואשת, החליטה בשבוע שעבר אנה לעשות מעשה והודיעה למשרד הרווחה כי היא לוקחת את אבי לבית הספר עם מעט הציוד שלו, ובעצם מעבירה אותו לרשות רשויות הרווחה. "באותו שבוע הבנתי שדוחקים אותי לפינות בעייתיות. בשלב הזה החלטתי לדבר בשפה שיבינו – איומים – בתקווה שזה יוביל למציאת פתרון. נכנסתי אתו אל המנהלת ובבכי אמרתי לה שאני עושה את זה כי אולי זו הדרך היחידה שבה משהו יזוז. בשקט אמרתי לה שאם אין מי שייקח אותו בארבע, אני מיד מגיעה".

באותו יום טלפנה מנהלת בית הספר לאנה ועדכנה אותה כי אושרו לאבי שלושה ימים במרכז קלט חירום הקיים באזור. השבוע תאזל מכסת שלושת הימים.

"עצוב, מכעיס ומקומם שלילד שאין לו נפש חיה בעולם, הרשויות מפנות את הגב בגלל מריבות ביורוקרטיות חסרות פשר", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. "פנינו ללשכת שר הרווחה מאיר כהן, ואני מקווה שלא רק שידאגו לילד שיסודר מידית במסגרת, אלא שמישהו יערוך תהליך הפקת לקחים כיצד ילד הופקר בחודשיים האחרונים ומדוע פנימיות לילדים במצוקה נסגרות השכם והערב ואיש לא מביא בחשבון משמעות לגבי נפשם של הילדים שנמצאים באותם מקומות".

"אחרי כל העבודה שעשינו אתו, היום אני איאבק לשמר ולקדם אותו, כי הברגים הקטנים במערכת באמת מסייעים בכך", סיכמה אנה. "הם יודעים שאבי הוא פנים ולא רק שם על נייר כמו אלה שם למעלה – שמבחינתם זה חפץ שאין בעיה להעביר ממקום למקום".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "השבוע תתכנס ועדת חריגים של משרד הרווחה הכוללת את השירותים השונים הרלוונטיים ותקבל החלטה בעניינו" של אבי.

פלייליסט – מעון מסילה – רשות חסות הנוער משרד הרווחה

תחלואי הסחר בילדים: בגלל תפוסה מלאה במעונות הרווחה – בן 16 נשלח לכלא אופק

הכתבה בגלל תפוסה מלאה במעונות הרווחה – בן 16 נשלח לכלא , דנה ויילר-פולק, מערכת וואלה! חדשות
יום חמישי, 24 באוקטובר 2013

ח', בעל נכות נפשית בשיעור 100%, שהה במעצר בית לאחר שלא נמצא לו מקום בפנימיות. כשרצתה אמו לזרז את קליטתו, הציעו לה הרשויות להפר את מעצר הבית. "עשו ממנו שעיר לעזאזל"

שר הרווחה מאיר כהן - כליאת ילדים בדרך רמיה בבתי כלא בניגוד לאמנות בינלאומיות

 רשויות הרווחה הציעו לאם להפר את מעצר הבית, והבן נשלח לכלא

נער בן 16 כלוא בשבוע האחרון בכלא אופק בשל מחסור במקום פנוי במעונות של משרד הרווחה. ח', נער שסובל מבעיות התנהגות קשות, שהה במעצר בית במשך ארבעה חודשים בשל אותו מחסור במקום פנוי. ההצעה הטובה ביותר שהעניקו הרשויות לאמו, הייתה לאפשר לבנה להפר את מעצר הבית כדי לקדם את הליך איתור המקום עבורו. לאחר ששוטט ברחובות העיר והפר המעצר – נשלח למאסר. "הוא שעיר לעזאזל של המערכת, ולי אין למי לפנות", אמרה האם.

ח', נער מקריית גת, מוכר כנכה בשיעור 100% בשל בעיות התנהגותיות, נפשיות ונטיות אובדניות. לפני כארבעה חודשים הוצא מהמסגרת שבה שבה שהה, בשל עבירות שביצע – בהן חיתוך צמיגי ניידת משטרה. מצוקת מקום במעונות סגורים של משרד הרווחה גרמה להעבירו למעצר בית. אלא שאת המעצר, כאמור, מרצה ח' בבית אימו, אישה קשת יום שמתקשה לטפל בו לבדה, בעוד שאביו סובל ממצב רפואי קשה לאחר שעבר אירוע מוחי. "הוא ילד מקסים, הוא לא עשה שום דבר בכוונה אבל בפועל הוא לא יכול לשהות בבית כי אין לי יכולת להשתלט עליו", אמרה האם.

חנה סלוצקי - גלית מור ויגוצקי - מדיניות רווחה מופקרת מחריבה ילדים ומשפחות
"שחררתי אותו למעצר בית וחשבתי שתוך שבוע ימצאו לו מקום, אך הזמן חלף וכל הזמן אומרים לי 'אין מקום, אין מכסות', וככה יצא שהוא נשאר פה. הזמן חולף והוא לא מקבל טיפול", סיפרה. האם ביקשה לדעת מה עליה לעשות כדי לזרז מציאת מקום לבנה, ונענתה בהצעה מפתיעה. "אני פונה לרשויות הרווחה, המקומית והארצית, וכל מה שהם אומרים לי זה 'נחכה שיעשה משהו, יפר תנאי מעצר בית, ואז יעבור למעצר ואולי ימצאו לו מקום'. איזו מן תשובה זו? ככה עובדים הדברים כאן? בינתיים הוא במעצר, לא מקבל טיפול ומצבו מדרדר", אמרה בכאב.

"המדינה מפנה את הגב לילדים האומללים ביותר"

ח' אינו הקטין היחיד שנכלא ללא טיפול מתאים בשל מחסור במקומות פנויים. לפי נתוני משרד הרווחה, כיום ישנם 11 קטינים שממתינים במעצר – בהם שישה שממתינים למקום במעון נעול, בעוד היתר מחכים לחלופות מעצר. עוד עולה מהנתונים, כי 180 קטינים נוספים שביצעו עבירות ממתינים בביתם ובמסגרות חוץ ביתיות. "מדינת ישראל מפנה את הגב לילדים הכי אומללים, שמסכנים עצמם ואחרים יום יום", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד. "לא אחת, במקום שבו כושלים לחלוטין כל שירותי הרווחה, מתבקשת דווקא משפחתו של הקטין לטפל בו. אלה משפחות שממילא חלשות ובקושי מצליחות להתמודד עם יתר הקשיים", הוסיף.

ואכן, במהלך השהות בבית הוריו, ח' נהג להכות את אחיו הצעיר בן ה-12 ששוהה גם הוא בפנימייה. כיוון שח' לא הועבר למעון סגור ונותר במעצר בית, האח הצעיר נמנע מלבקר בבית בשל חשש האם לשלומו. האם עצמה מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה, והחל מחודש יוני עליה לשהות כל העת לצד בנה, ובשל שאינה יכולה להתייצב בלשכת התעסוקה – נשללה קצבתה. "במשך מספר חודשים ילד עם בעיות קשות, בעל נכות של 100% עם רקע נפשי קשה ונטיות אובדניות, צריך להיות באחריות אימו כאשר לא נמצא לו מקום באף אחת מהמסגרות שמיועדות לכך. העובדה הזאת היא תעודת עניות קשה ביותר לכל מי שמופקד על הנושא", אמר ד"ר קדמן. "אנחנו ערים לכך ששר הרווחה מעוניין לתקן את המצב, אך יש לזכור שלילדים האלה אין זמן לחכות. כל יום שעובר הם עלולים לפגוע בעצמם, במשפחתם ולפגוע גם באחרים בחברה", הוסיף.

משרד הרווחה: "הנער אמור להיקלט בתוך שבועיים"

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "הנער אמור להיקלט במסגרת של משרד הרווחה בתוך שבועיים". בעניין המצוקה הכללית של האם נמסר: "נושא המעונות הנעולים טופל באופן מידי על ידי שר הרווחה עם כניסתו לתפקיד, באמצעות תוספת תקציב של 70 מיליון שקלים בשלוש השנים הקרובות לטובת שדרוג והרחבת מערך המעונות הנעולים. בהמשך לכך, המשרד גיבש תכנית שתכלול בינוי של מרחבים נעולים במעונות הממשלתיים שיתנו פתרון לכלל הנערים ופתרון לתור ההמתנה".

 בגלל תפוסה מלאה במעונות משרד הרווחה - בן 16 נשלח לכלא
 בגלל תפוסה מלאה במעונות משרד הרווחה – בן 16 נשלח לכלא

 קישורים:

 משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים – קלונה של לשכת הרווחה נתניהמשרד הרווחה נוקט מדיניות דורסנית על מנת להוציא ילדים מבתיהם ומשפחתם תוך טענה כי הם מוזנחים או בסיכון. פקידי הרווחה אינם מחויבים לראיות כדי להוכיח טענותיהם, והם זוכים לגיבוי מלא ממערכת בתי משפט לנוער, משטרה, פרקליטות, מערכת החינוך, בריאות, ועוד. מולם ניצבת משפחה לעתים גם חד הורית מוגבלת באמצעים המנסה למנוע הוצאת הילד מביתו…

 משרד הרווחה לא הפיק לקחים מדו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער – נער בן 13 נכלא למרות שלא ביצע כל עבירה  –  יולי 2009 – הנער היה שנתיים בטיפול משרד הרווחה – הילד גדל במשפחה בעייתית בשכונת מצוקה בנתניה. כשהיה בן 11 הוחלט להוציאו מחזקת הוריו ולהעבירו למוסד סגור…

 משרד הרווחה ובתי משפט לנוער מפקירים נערים למעשי סדום ואלימות בכלא אופק  – הכתבה מעשי סדום ואלימות: כך חיים הנערים בכלא אופק , מיכאל פרוסמושקין , נובמבר 2012 , mynet  – ביצוע מעשי סדום ואונס, עבירות אלימות קשות והתעללות מתמשכת. mynet ו"ידיעות השרון" חושף את עדויותיהם הקשות של נערים הכלואים בכלא "אופק" שבשרון, החושפות מציאות בלתי אפשרית. גורם בכיר בכלא: "אין לאסיר הקטין דרך להיות מוגן". שירות בתי הסוהר: "גילויי האלימות חריגים ומטופלים"…

נשיא בתי משפט לנוער הפורש אברהם שיינפלד מודה על פשעי הרווחה – הפקרת והשחתת קטינים בידי מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער מתמשכת – הכתבה הפקרת הקטינים נמשכת , הארץ , יולי 2011 – שופט הנוער הפורש, אברהם שיינפלד, מתח בסוף השבוע ביקורת קשה על טיפול המדינה בנוער בסיכון. "נאלצתי לשלוח נערים בסיכון לכלא בגלל חוסר מקום במוסדות סגורים", אמר לתומר זרחין ("הארץ", 1.7), והוסיף כי זמני ההמתנה של נערים ונערות למוסדות אבחון וטיפול הם מתכון לאסון חברתי. "החברה", ציין השופט, "מתעלמת מהמקרים הקשים ביותר של בני נוער בסיכון"… 

מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה – תרבות הסאדיזם – ככה זה עובד

תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד

המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום" , שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012

משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות.

בעקבות חשיפת פרשת ההתעללות בבית החולים לפגועי נפש "נווה יעקב" בפתח תקווה היום (רביעי), מספרים בני משפחה של חוסים המטופלים במקום על מסכת ההתעללות שעברו יקיריהם, ועל התלונות שלא קיבלו מענה. אמו של צעיר בן ה-24, השוהה במוסד זה שלוש שנים בשל פגיעת ראש שנגרמה בתאונת דרכים, אמרה כי הבינה מהר מאוד להיכן נשלח בנה. "כבר כשנכנס למקום היו מופיעות שריטות, פגיעות, 'פנסים' בעיניים. הוא סיפר לי שמרביצים לו, שהיו מקרים של הטרדה מינית, אך כשפניתי ושאלתי אמרו לי 'הוא מדמיין', 'הוא דופק את הראש בקיר'", מספרת האם.

פלייליסט – מעון נווה יעקב של משרד הרווחה

"עם הזמן, אני רואה שהוא נופל ובקושי הולך ואומר שנותנים לו זריקות וכדורים. פתאום הילד מתחיל להתכווץ, ואחרי שצעקתי התברר שזה קרה בעקבות טיפול תרופתי לא מתאים. ככה לא אמורים לטפל באנשים, זה לא טיפול. אנחנו בגיהינום הזה שלוש שנים. זו מערבולת שאין איך לצאת ממנה", היא ממשיכה. "מדובר בצוות של סדיסטים שמכים ומאביסים אותו בכדורים כדי להשבית אותו".
לדבריה, בנה סבל מחבלות רבות: "הוא נחבל בראשו מספר פעמים ונפתח לו הראש. היו לו פנסים בעיניים מאגרופים שהוא קיבל. הרגליים שלו היו נפוחות מבעיטות שהוא חטף. באחת הפעמים ראיתי שהוא נכווה בגבו, וכששאלתי איך זה קרה הוא לא ידע להסביר, ואמר שאולי הדליקו מצית אבל הוא לא ראה".
לטענתה, כל הצוות שותף להתנהלות הזו. "מדובר בצוות סדיסטי שכולם שותפים לעניין. האחות הראשית אפילו מצ'פרת את מי שמתעלל יותר", הוא אומרת. "כשפניתי למנהל, הוא קילל אותי וצעק עליי. באחת הפעמים הוא אמר לי שאני לא אוהבת את הבן שלי. כששאלתי אותו אם הוא מאיים להתנקם בו, הוא ענה לי שאת זה אני אמרתי. הבן שלי מבין מה קורה והוא פשוט מפחד כבר מהם. הבן שלי מבין ומדבר, ולפעמים הדיבור שלו נפגע מרוב כדורים ואני ממש לא יודעת מה לעשות, אין לאן לקחת אותו כי הבעיה שלו גבולית ואנחנו לא ידועים מה לעשות. זו ההתנהלות של הצוות במקום, אבל כולם מפחדים לדבר ואומרים שהכל בסדר. כל מי שהתלונן מהעובדים פשוט פוטר".


"אמרו לי שאם אני רוצה אני יכולה לקחת אותו הביתה"

 פשיטת המשטרה על מוסד נווה יעקב של משרד הרווחה ומשרד הבריאות (צילום: יותם רונן)
 פשיטת המשטרה על מוסד נווה יעקב של משרד הרווחה ומשרד הבריאות (צילום: יותם רונן)
הוריהם של החוסים לא מורשים להיכנס לחדרים של ילדיהם במוסד. אמו של הצעיר מספרת כי פעם אחת נכנסה לאזור המוגבל, וחשכו עיניה: "ראיתי סיוט מול העיניים", היא אומרת בבכי, "הבן שלי יושב צמוד לקיר, מעשן סיגריה ובצמוד אליו יושבת אישה מבוגרת עירומה. הייתי בהלם, הוצאתי אותו משם בבכי ולא הייתי מסוגלת לעזוב את המקום. בשלב זה, עוד ניסו לתת לי תקווה ואמרו שיסדרו לו מקום אחר, אבל זה לא קרה".
האם לא השלימה עם המצב, והמשיכה לפנות למשרד הרווחה והבריאות, אך לדבריה אף גורם לא עשה דבר עם תלונותיה. "הסברתי שמתעללים בבן שלי, אך התשובות היו שיבררו עם המוסד ולאחר מכן טענו שהדברים נובעים ממצבו של בני. אני כבולה למקום הזה. מסבירים לי שהוא לא מפגר, לא חולה נפש ולא אוטיסט, על כן אין מוסד אחר בשבילו, ואם אני רוצה אני יכולה לקחת אותו הביתה. אני באמת לוקחת אותו כל סוף שבוע כדי שייצא מהמקום הזה, אבל אני עובדת ואנחנו לא אנשים עשירים. אין לי אופציה להשאיר אותו בבית ולהישאר איתו בבית", היא מסבירה.

  "ניסו לתת לי תקווה ואמרו שיסדרו לו מקום אחר, אבל זה לא קרה" (צילום: יותם רונן)

אחות של אחד החוסים במוסד, בן 51, אומרת כי היא המומה ממה שהיא שומעת, אבל עכשיו היא מתחילה להבין כל מיני דברים. "בסך הכל מדובר בצוות שנראה מסור, אבל לפעמים ראיתי אותו לא נקי ואולי קצת מוזנח ואני לא אוהבת את זה. חבר טוב של אחי כל הזמן אמר לי כשבאתי שהרביצו לו, ולא הבנתי על מה הוא מדבר. עכשיו אני מתחילה להבין שאולי הוא לא דיבר סתם, זה פשוט לא ייאמן".
עו"ד דוד הורביץ, המייצג את בעלי המקום, אומר שהוא סבור כי ההר הוליד עכבר. "למיטב ידעתי, יש תלונות מלפני חצי שנה. הורים של חוסה אחד טענו שהכו אותו, אבל הצוות מספר שהוא מאוד אלים ובאחד המקרים הם פשוט ניסו להשתלט עליו. בעקבות ההתנהגות האלימה שלו הם העבירו אותו למחלקה סגורה ועל זה ההורים מתרעמים".

המאמר ביקור במוסד ב-2011: "אלימות, צחנה ועירום" , כתבי ynet  , אוקטובר 2012
בעיטות, אגרופים, תנאי מחיה בלתי נסבלים וחוסים שמסתובבים ללא בגדים – כבר לפני יותר משנה קיבל סגן השר ליצמן תלונות על הזוועות ב"נווה יעקב", רק באפריל הוגשה תלונה. עד פשיטת המשטרה המשיכו החוסים לפי החשד לסבול מהתעללות והזנחה
שנים התלוננו בני משפחותיהם של החוסים במוסד נווה יעקב לחולי נפש על התעללות והזנחה – אבל רק אתמול בבוקר (יום ד') פשטה המשטרה על המוסד שבפתח תקווה, חקרה עשרות עובדים ועצרה 13. מפרוטוקול שהגיע לידי ynet עולה כי כבר לפני יותר משנה קיבל סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, דיווח על הזוועות במקום – אך המוסד המשיך לפעול עד עתה.

במשרד הבריאות אמרו אתמול כי באפריל 2012 הגישו תלונה למשטרה, אבל כבר באוגוסט 2011 שלחו ח"כ אילן גילאון (מרצ) וארגון "בזכות" לסגן השר ליצמן מכתב עם רשמים מזעזעים מהמקום בעקבות שני ביקורי פתע שערכו.

"זהו ביקורנו השני במקום, ולשמחתנו גילינו כי תוקנו מספר ליקויים שעליהם הצבענו בעקבות ביקורנו הקודם, לפני כחודשיים", נכתב לליצמן, "במקלחות הוצבו וילונות פלסטיק כדי לשמור מעט יותר על פרטיותם של המתקלחים, השירותים במחלקה היו נקיים והחצר נשטפה".

עם זאת, ח"כ גילאון ועדי סרגוסטי ונעמה לרנר מ"בזכות" התלוננו על ליקויים מהותיים שמצאו במוסד וסיפרו כי אחד החוסים התלונן בפניהם על אלימות מצדם של חלק מאנשי הצוות. "אנו מזכירים שגם בביקורנו הקודם ניגשו אלינו לפחות ארבעה דיירים ודיווחו על אלימות מצד המטפלים", כתבו, "לארגון 'בזכות' הגיעו גם דיווחים של בני משפחה שראו סימני אלימות על גופם של יקיריהם".

מיטות חלודות ומקקים

בנוסף, הצביעו השלושה על כך שבשירותים במוסד אין הפרדה בין נשים לגברים ומחו על כך שבמחלקה הפסיכיאטרית שוהים אנשים שאינם סובלים מבעיות נפשיות. הם גם טענו כי המקום נראה מוזנח ואין בו סממנים ביתיים, אף על פי שחלק מהחוסים מתגוררים בו שנים רבות: "בחדרים מיטות ברזל ישנות וחלודות, קירות עירומים, היעדר פרטיות (ארבעה-חמישה דיירים בכל חדר), היעדר מקום לאחסון חפצים אישיים ומראה כללי מוזנח".

ח"כ גילאון, סרגוסטי ולרנר ציינו כי מצאו ליקויים גם בתחום ההיגיינה: "בביקורנו הקודם במחלקה נתקלנו בזוהמה, כולל צואה שהייתה מרוחה על רצפת חדרי השירותים ובריח חריף של צואה ושתן. לשמחתנו לא נתקלנו במראות וריחות אלו בביקור הנוכחי, ונראה כי ניקוי המחלקה הסתיים רגעים ספורים לפני תחילת הביקור. עם זאת, המקקים שראינו בעת ביקורנו המשותף מעידים על כך שרמת ההיגיינה במקום אינה משביעת רצון". בנוסף, ציינו כי חוסים סיפרו להם שסדר היום שלהם כולל עישון סיגריות ותו לא.

צילום: חגי דקל - החשודים בהתעללות בחוסים בבית המשפט
צילום: חגי דקל – החשודים בהתעללות בחוסים בבית המשפט

אחד החשודים בהתעללות בחוסים במוסד נווה יעקב  בבית המשפט (צילום: עידו ארז)
אחד החשודים בהתעללות בחוסים במוסד נווה יעקב  בבית המשפט (צילום: עידו ארז)
נווה יעקב, אחרי הפשיטה (צילום: ירון ברנר)
נווה יעקב, אחרי הפשיטה (צילום: ירון ברנר)

 ב-16 במאי 2012, כמעט שנה לאחר מכן, נשלח מכתב נחרץ הרבה יותר מארגון "בזכות" לסגן השר ליצמן, ששולט בפועל במשרד הבריאות. הארגון דרש שמשרדי הבריאות והרווחה יקימו ועדת חקירה שתבדוק את הטענות הקשות בנוגע למקום, ואם הן יימצאו נכונות – לסגור את המוסד.

"בשנים האחרונות ואף בימים אלה ממש מגיעות לארגון 'בזכות' שוב ושוב פניות של דיירים, בני משפחה ואנשי מקצוע, בדבר התעללות ואלימות מצד הצוות, יחס משפיל, תנאי חיים קשים והזנחה פושעת בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב", נכתב במכתב שהועבר גם לשר הרווחה משה כחלון.

למה פוטרה האחראית על העו"סים?

עוד נכתב כי נוהלי משרדי הבריאות והרווחה "נרמסים ברגל גסה" על-ידי מנהלי המקום וכי "מושקע מאמץ רב על-ידי הנהלת המקום להסתרת המתרחש במקום מפני גורמי הפיקוח וזאת תוך הטעיה, טיוח ודיווחים לא אמינים". בארגון ציינו כי הם מסתמכים בין היתר על עובדת סוציאלית ששימשה במשך חמישה חודשים כאחראית על העובדים הסוציאליים במוסד, ופוטרה מתפקידה באפריל "בשל הביקורת הרבה שלה נגד המקום והנהלתו".

במכתב מוזכרים כמה מקרים של אלימות כלפי חוסים. לפי המכתב, אחד הדיירים התלונן כי עובד כוח עזר תקף אותו כמה פעמים: "פעם אחת בעט בראשו וגרם לזעזוע מוח שהביא לאשפוזו בבית חולים ופעם אחרת הפיל אותו לרצפה ובעט בו". במקרה אחר, דייר במקום התלונן על כך שקיבל אגרוף בעינו מאחד מאנשי העזר, מה שגרם לעין להתנפח. "בשני המקרים הללו נעשה ניסיון לטשטש את אירועי האלימות מצד ההנהלה", נכתב. אחד העובדים המכים פוטר רק לאחר שהבכירה שפוטרה התלוננה במשטרה.

פשיטת המשטרה על נווה יעקב של משרד הרווחה (צילום: ירון ברנר)
פשיטת המשטרה על נווה יעקב של משרד הרווחה (צילום: ירון ברנר)

מוסד נווה יעקב – "קשה להתעלם מהצחנה" (צילום: ירון ברנר)

הארגון תיאר כיצד החוסים והחוסות הסתובבו בשטח המוסד עירומים כביום היוולדם: "לאחר המקלחות, הנשים מתלבשות בשטח הציבורי של המחלקה, חשופות לעיני כול. כך גם גברים מסתובבים בחלק מהמחלקות בעודם עירומים".

עוד נכתב לליצמן וכחלון כי במשך חודשים, אחת הדיירות נקשרה על-ידי הצוות לכיסא פלסטיק באמצעות סדין מגולגל, מדי יום, תוך הפרה של תקנות טיפול בחולי נפש. תקנות אלה מגבילות את הקשירה לארבע שעות אלא אם כן רופא נתן הארכה של ארבע נוספות, וכן קובעות שהקשירה צריכה להיות מקצועית ולא מאולתרת כמו במקרה הזה.

"אנשים מסכנים שאף אחד לא סופר אותם"

ח"כ גילאון סיפר ל-ynet על ביקורי הפתע שערך במוסד. "כבר בפתח המקום היה קשה להתעלם מהצחנה הרבה שהייתה בכל המחלקות ורעש עצום של מיקרופונים שקוראים לאנשים בכל רגע, לדוקטור כזה ודוקטור אחר". לדבריו, "אנשים הסתובבו שם בחוסר מעש, בצחנה מחרידה, אין הפרדה בין נשים לגברים בשירותים. זה היה נורא".

"כשהאחראית של המקום עזבה אותי", סיפר חבר הכנסת, "הגיעו אליי מטופלים שסיפרו שהם קיבלו מכות. כמובן מיד דיווחתי לשר הרווחה ולשר הבריאות ושם אמרו לנו שהמטפלים המכים פוטרו. ליצמן הגיע איתי לשם אחרי שלושה חודשים לסיור. הבעיה היא שמשפחות מפחדות להתלונן".

ח"כ גילאון הוסיף כי "במקום הזה, נווה יעקב, לקחתי על עצמי להיות מפקח במקום מפקח משרד הבריאות. דיווחתי אז וגם היום אני מדווח על כל ביקור שלי לפרטי פרטים. אני נתקל באנשים מסכנים שאף אחד לא סופר אותם. בנווה יעקב יש אנשים יותר מ-20 שנה ואין להם אף אחד בעולם. זה המקום שלהם".

גם נעמה לרנר מ"בזכות" סיפרה ל-ynet על הביקורים במוסד: "דיירים ניגשו אלינו ופשוט סיפרו סיפורים קשים. 'זה מרביץ לי, זה מתעלל בי'. פנינו לסגן השר ליצמן ולחבר הכנסת גילאון, הם דווקא התייחסו לזה יחסית מהר והזדעזעו מהמצב. לזכותו של משרד הבריאות צריך לומר שנתנו לנו להיכנס מתי שאנו רוצים למוסד".

מוסד נווה יעקב – "ניסיון לטשטש את אירועי האלימות" (צילום: ירון ברנר)

"הפרשנות שלנו היא שברגע שיש מקום סגור ופרטי שפועל ממניעים כלכליים, והצוות לא מוכשר ולא מקצועי, ויש אוסף גדול של אנשים עם בעיות התנהגות וליקויים קוגטיביים, נוצרת בערה", הוסיפה לרנר, "אם אתה לא איש מקצוע – לא נותר לך אלא לנסות לטפל בזה באלימות ובעונשים".

אתמול הובאו 13 העצורים לדיון בהארכת מעצר בבית משפט השלום בפתח תקווה. מעצרם של חלק הוארך בכמה ימים, אך אחרים שוחררו למעצר בית, בהם אחד הבעלים. עו"ד עמיר מלצר, שייצג חלק מהחשודים יחד עם עו"ד דוד הורוביץ, מסר ל-ynet: "כנראה גם בית המשפט הבין שההר הוליד עכבר. אני בטוח שלא יוגשו כתבי אישום, וגם אם כן – אנו נוציא אותם זכאים". לאחר חצות הודיע עורך הדין מלצר כי שני מנהלי המוסד, האחות הראשית ושתי הסגניות שוחררו למעצר בית עד יום ראשון.

מלשכתו של ליצמן נמסר בתגובה: "סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ערך במקום ביקור פתע לפני תקופה, בעקבות פניות רבות על חוסר באיכות הטיפול לחוסים. בביקורו נחשף לליקויים שונים, במספר תחומים, שהועברו מיידית לטיפול הגורמים הנדרשים. בוצע מעקב אחר יישום ההערות השונות. במקביל הוגשה תלונה למשטרה בידי פסיכיאטרית מחוז המרכז. סגן השר סומך על המשטרה שתפעל כנדרש".

מינוי אפוטרופוס לחסוי – הונאה ועושק בחסות בתי משפט לענייני משפחה ופקידות הסעד

שמואל בוקובסקי - מינוי מופקר אפוטרופוס לאישהתחקיר הארץ – 3.5 מיליארד שקלים של חסרי ישע מנוהלים על ידי אפוטרופוסים ללא פיקוח , דנה ויילר-פולק , הארץ , מרץ 2012
למרות פרשת הונאה של מיליונים ואינספור תלונות, האפוטרופוס הכללי מודה שאין בידיו את המידע הדרוש לפיקוח על סכומי העתק של חסרי הישע

"יש כאן שרשרת שלמה… במחלקות הרווחה התיק המורכב של האדם בעל המוגבלות הוא אחד ממאות, והעובדת הסוציאלית תעדיף לעתים קרובות לדחוף למינוי אפוטרופוס בו. גם הרופאים ירשמו דבר ראשון שאדם זה זקוק לאפוטרופוס. והשופט עמוס התיקים, שסומך על אנשי המקצוע, ייתן להמלצותיהם תוקף של פסק דין – והנה מונה עוד אפוטרופוס. לצערי, במדינת ישראל כלי האפוטרופסות משמש את אנשי המקצוע כדי לקבל החלטות על האדם מעל ראשו, בלי שיפריע".
היד הקלה על ההדק הובילה לריבוי אפוטרופוסים: כיום יש בארץ קרוב ל-54 אלף – יותר ממספר החסויים

עובדת סוציאלית ועורכת הדין לשעבר ירדנה נילמן אהבה את החיים הטובים. נסיעות לחו"ל, מסעדות, טיפולי ספא. מיליוני השקלים שעברו בחשבונות הבנק שלה מימנו בנדיבות את האהבה הזאת. אלא שהמיליונים האלה לא היו שלה. זה היה כספם של 20 מבין 130 חסרי ישע, בהם חולי נפש ולוקים בשכלם, שנילמן עמדה בראש תאגיד האפוטרופסות שהיה אחראי להם. היום, בעוד נילמן מרצה שבע שנות מאסר וחצי לאחר שהורשעה בגניבה של 7.2 מיליון שקלים, ממתין להחלטת הפרקליטות תיק נגד תאגיד אפוטרופסות נוסף והעומדת בראשו. גם את התאגיד הזה, קרן דורי דורות, האחראי ל-200 חסרי ישע, ניהלה בעבר נילמן לפני שפרשה והקימה תאגיד משלה.

ההונאה של נילמן והחשד להונאה בקרן דורי דורות הם מקרים קיצוניים אבל משקפים בעיה רחבה: היעדר פיקוח על האנשים המנהלים את חייהם של כ-44 אלף חסרי ישע, מקבלים למענם החלטות משמעותיות ואף הרות גורל ושולטים בכספם וברכושם. קשה להפריז בנחיצות הפיקוח בתחום האפוטרופסות, המשלב בין אנשים חסרי הגנה ורכוש הנאמד כיום ב-3.5 מיליארד שקלים – שילוב נפיץ מלכתחילה. אבל למרות ההדים של פרשות נילמן ודורי דורות, למרות השנים שחלפו מאז, בפועל לא השתנה הרבה: במסמך המצוי בידי "הארץ" מודה הגוף האחראי לפיקוח – אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים – כי אין בידיו המידע שיאפשר כלל פיקוח אפקטיבי.

המסמך הזה הוא תשובה למכתב ששיגר ארגון "בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות", הפועל בתחום זה כמה שנים. "קיבלנו תלונות רבות מחסויים, מבני משפחה ואף מאנשי מקצוע, ובעקבותיהן החלטנו להיכנס לעומק הנושא וחיפשנו מידע", מסביר עו"ד יותם טולוב מ"בזכות". "כשהבנו שאין ממש מידע כזה, פנינו לאפוטרופוס הכללי על פי חוק חופש המידע".

התשובה של אגף האפוטרופוס הכללי, שמאז מאי 2011 עומד בראשו ד"ר דוד האן, הדליקה נורה אדומה. בתשובתו מודה האגף כי אין בידיו שורת נתונים בסיסיים: לאפוטרופוס הכללי אין נתונים על החלוקה המדויקת בין אפוטרופוסים חיצוניים בתשלום לאלו שהם קרובי משפחה או ידידים, גם לא תיעוד כולל של תלונות. רבים מהאפוטרופוסים אינם שולחים אליו דו"חות פעילות שנתיים כמתחייב מהחוק, ולכן הוא אינו מתוודע למצבם של חסויים רבים ולמה שנעשה לרווחתם וברכושם. את מבקר המדינה, כפי שנחשף כאן, כבר הניע המצב הזה לפתוח בחקירה.

האפוטרופוס הנעלם

י', שחווה בעבר התמוטטות עצבים ופגיעת נפש, הוא אחד מעשרות אלפי האנשים שפקידת סעד המליצה למנות להם אפוטרופוס ובית המשפט לענייני משפחה אישר את בקשתה, על פי הנוהל. בתחילה דאגה בתו לכל ענייניו אך לפני חמש שנים היא נהרגה בתאונת דרכים. מאז יש לו אפוטרופוס חיצוני. כמו אחרים כמותו – גם אלו המתקיימים מקצבת נכות חודשית של 2,160 שקל – נאלץ י' לשלם לאפוטרופוס החיצוני תשלום חודשי: 450 שקל. הוא מעיד שלא ראה את אנשי האפוטרופוס שלו תקופה ארוכה.

"אני משלם להם בכל חודש בחודשו מאות שקלים והם מגיעים לכאן פעמיים, אולי שלוש בשנה. בזאת מסתכם הקשר מבחינתם", הוא מספר. "יש לי מספר כללי ואליו פניתי לפני שנה כשרציתי שישחררו לי סכום גדול יותר מהקצבה החודשית. לקח לי כמעט חודשיים להשיג את האדם שאמור לעשות את זה. כשביקשתי פגישה כדי לדעת מה מצבי הכלכלי אמרו לי בכל פעם שיחזרו לתאם, ועד היום אני מחכה".

תלונות מהסוג של י' – על הקושי של מי שמכונים "חסויים" ליצור קשר עם האפוטרופוסים שלהם ולקבל מהם מענה לבקשות – הן השכיחות ביותר בין אלו שהניעו את ארגון בזכות לפנות לאפוטרופוס הכללי. אבל, על פי טולוב, הבעיה מתחילה עוד לפני כן, בעצם מינויים של האפוטרופוסים בארץ.

"יש כאן שרשרת שלמה", הוא אומר. "במחלקות הרווחה התיק המורכב של האדם בעל המוגבלות הוא אחד ממאות, והעובדת הסוציאלית תעדיף לעתים קרובות לדחוף למינוי אפוטרופוס בו. גם הרופאים ירשמו דבר ראשון שאדם זה זקוק לאפוטרופוס. והשופט עמוס התיקים, שסומך על אנשי המקצוע, ייתן להמלצותיהם תוקף של פסק דין – והנה מונה עוד אפוטרופוס. לצערי, במדינת ישראל כלי האפוטרופסות משמש את אנשי המקצוע כדי לקבל החלטות על האדם מעל ראשו, בלי שיפריע".

היד הקלה על ההדק הובילה לריבוי אפוטרופוסים: כיום יש בארץ קרוב ל-54 אלף – יותר ממספר החסויים – ועוד 11 תאגידי אפוטרופסות המורכבים מעורכי דין ועובדים סוציאליים, העיקריים שבהם הקרן לחסויים, ש.פ.ר, אקי"ם לאפוטרופסות, גג לחוסה ולנזקק. באגף האפוטרופוס הכללי מסבירים את ההפרש המספרי בכך שלעתים יש לחסוי יותר מאפוטרופוס אחד; טולוב טוען שבישראל שיעורם גבוה יותר מבמדינות אחרות, בהן אנגליה למשל. למרות האינפלציה הזאת, החוק בארץ לא קובע קריטריונים שאדם או תאגיד צריכים לעמוד בהם כדי למלא את התפקיד. לפני כמה שנים גיבשו אמנם משרד הרווחה והאפוטרופוס הכללי נוהל לאישור תאגידים בתחום, אבל גם הוא לא מכיל כללים מהותיים.

המגבלה הזאת רק מחדדת את הצורך בפיקוח על אלו האחראים לענייניהם של החלשים ביותר בחברה. ואכן החוק כשלעצמו מחייב כל אפוטרופוס חדש להגיש בתוך 30 יום דו"ח המפרט את נכסי החסוי וחובותיו, ומכאן והלאה למסור דו"ח פעילות שנתי עם פירוט פעולותיו, אופן ניהול רכושו של החסוי והתשלומים שנעשו. אלא שמכתב התשובה של האפוטרופוס הכללי מגלה שאין בידיו מידע על מספר האפוטרופוסים שהגישו דו"ח עם מינויים, וכי דו"חות שנתיים הוגשו רק על 21,232 חוסים, מחצית בלבד מהמספר הכולל (נכון ל-2010).
המקרה של עו"ד ירדנה נילמן, שמעלה בכספים במשך שלוש השנים 2006-2008, ממחיש עד כמה המצב הזה בעייתי.

יאכטה במקום טיפול שיניים

בשנת 2006 פרשה נילמן מניהול תאגיד דורי דורות והקימה חברה לשירותי אפוטרופסות בתל אביב. כמה שנים אחר כך, בדיון בבית משפט על מכירת דירה של חסויה, היא צירפה לתיק את הדו"חות הכספיים. רק אז החלו נציגי האפוטרופוס הכללי לחשוד שלא הכל תקין בחברה של נילמן, ושהחסויים שבטיפולה לא זוכים בהכרח לטיפול מסור וחף מאינטרסים.

בדיקה העלתה שהחשדות מוצדקים: נילמן ובן זוגה, יהושע שאול, הקימו חברת קש, "א.י.ש סיוע שירותים ואחזקה בע"מ", בכתובת זהה לכתובת חברת האפוטרופסות. כבעלת החברה החדשה נרשמה חברתה של נילמן מירב לוי. לוי פתחה לחברה חשבונות בנק, אבל בפועל היו נילמן ושאול בעלי השליטה בחברה ובחשבונותיה.

במשך שלוש שנים, על פי גזר הדין, הורתה נילמן על העברת כספי חוסים לחשבונות א.י.ש. על פי הוראותיה הוציאה לוי לשאול כרטיסי אשראי ומסרה לו שקים פתוחים וחתומים. באמצעות אלה יצא שאול לחגיגת קניות מתמשכת בהיקף של כחצי מיליון שקלים. בני הזוג גם משכו במזומן סכום מצטבר של יותר ממיליון שקל, ובסך הכל הונו כך את החוסים בקרוב לשלושה מיליון שקלים.

אבל לנילמן היו עוד דרכי פעולה. ביולי 2007, למשל, היא מכרה את דירתה של החסויה מ"א בהרצליה ביותר מ-800 אלף שקל. עד שהסכום הועבר לחסויה, שסבלה מאי התמצאות בסביבה, הוא כבר ירד לפחות מ-300 אלף. בו בזמן הלכו חשבונותיה של מ"א והתרוקנו. 69 אלף שקל נמשכו מחשבון הבנק שלה, 175 אלף שקל נוספים יצאו מקופת הגמל. את חובה של מ"א לבית האבות שבו שהתה מימנה נילמן בכספו של חסוי אחר.

נילמן ושאול הסוו את הגניבות על ידי זיוף מסמכים וחשבוניות ורישומים חשבונאיים כוזבים. כשעורכת הדין גנבה 15 אלף שקל מא"ב, חסוי פגוע ראש, היא רשמה שהכסף נמשך לצורך טיפול שיניים. היא רק שכחה להוסיף שהמטופלת היתה היא עצמה. ובכלל, טיפולי שיניים התגלו בתאגיד האפוטרופסות כמכרה זהב. כאשר כצ"ס, חסויה בשל מחלת פרקינסון, קיבלה טיפול שיניים ב-800 שקל, חייבה נילמן את חשבונה ב-38,800 שקל וצירפה קבלה משופצת.

גם משקפיים ומכשירי שמיעה היו סעיף נוח למשיכת כספים. מחשבונה של מ"א, אותה מחלבה אין-סופית, משכה נילמן 12 אלף שקל לרכישת משקפיים ומכשירי שמיעה – למרות שמ"א כלל לא הרכיבה משקפיים. מחשבונו של דב"ע, שסבל מדמנציה, משכה נילמן רק 2,600 שקל לרכישה מדומה של משקפי ראייה. מצד שני, ביולי 2007 היא העבירה מהחשבון הזה 200 אלף שקל לשלושה חשבונות שונים של חברת א.י.ש. נילמן לא ויתרה גם על גניבת 200 אלף שקל מחסויה לאחר אירוע מוחי, ממש ביום מותה.

הכספים הללו מימנו את החיים הטובים ואפשרו דאגה לרווחתם של בני המשפחה. כ-18 אלף שקל שולמו תמורת מעגן ליאכטה של שאול במלון בטבריה, 29 אלף לרכישת אופנוע ים, ו-40 אלף מימנו טיול של שאול ובני משפחתו לתאילנד. 200 אלף הועברו לאחיה של נילמן, ומדי חודש דאגה זו גם להעביר 3,500 שקל לבנה.

בינואר 2011 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב על נילמן שבע וחצי שנות מאסר. לוי הורשעה ונידונה לחמישה חודשי מאסר בעבודות שירות. שאול נהרג בתאונת דרכים בנובמבר 2008, לפני תחילת ההליכים.
.
פלייליסט על האפוטרופסית העובדת הסוציאלית ירדנה נילמן יקירת בתי משפט לענייני משפחה


.
פרשת נילמן לא היתה סוף פסוק. ב-2009 התעוררו חשדות לגבי קרן דורי דורות, התאגיד שנילמן ניהלה לפני שהקימה את החברה העצמאית שלה. אנשי האפוטרופוס הכללי חשדו כי גם כאן נעשתה מעילה בהיקף של מיליוני שקלים והגישו תלונה במשטרה נגד התאגיד והעומדת בראשו, אתי לוי. ביוני 2009 פשטה המשטרה על משרדי העמותה ועל ביתה של לוי. בפשיטה נתפסו ספרי העמותה, והחקירה שנפתחה אז העלתה את החשד שגם כאן נעשה שימוש בשיטות הדומות לשיטותיה של נילמן. בינתיים נסגר דורי דורות, אך תיק החקירה עדיין פתוח.

למרות הסכנות ששני המקרים מגלמים – וכך גם חשדות שהובילו לבירור הנערך בתאגיד ש.פ.ר ממש בימים אלה – אין פעולת אכיפה ממשית בהגשת הדו"חות. מבקר המדינה, בדו"ח מ-2004, כבר קבע שאפוטרופוסים רבים לא מגישים את הדו"חות במשך שנים. אך גם היום המצב לא השתנה באופן ניכר. מצד שני, לנוכח היקף כוח האדם במשרד האפוטרופוס הכללי – 21 עובדים שבדיקת הדו"חות היא אחד מתפקידיהם – לא מופרך לתהות איך היו נבדקים כל הדו"חות, אילו הוגשו.

אם בענייני האפוטרופוסים האחראים לכל היבטי חייו של החסוי או רק לענייני הרכוש יש פיקוח רופף, תחום מינויי האפוטרופוסים לענייני הגוף בלבד כבר פרוץ לגמרי. זה שנים שמשרד הרווחה ומשרד המשפטים מטילים זה על זה את האחריות לאפוטרופוסים האחראים לענייני הגוף בלבד, כלומר למקום המגורים, לצרכים רפואיים, תעסוקה ועוד. משרד המשפטים, באופן פרדוקסלי, טוען שהוא מבין ברכוש ולא ברווחתם של מוגבלים ולכן זה תפקידו של משרד הרווחה. משרד הרווחה עונה שאין לו תקנים ושהפיקוח מופקד בידי משרד האפוטרופוס. ובינתיים איש לא מופקד על התחום הזה ולאפוטרופוס הכללי אין עליו שום נתון.

אפוטרופוס לנצח

מגבלות המערכת לא הרתיעו את סופי ציגלר, מתאמת טיפול במסגרת דיור מוגן בקהילה "שלו". במהלך עבודתה הכירה ציגלר את ד', הסובל מסכיזופרניה. באחד מאשפוזיו חווה ד' התקף פסיכוטי ואמר כי יחלק את כל כספו ברחוב. הפסיכיאטר שטיפל בו נבהל ומיהר להחתים אותו על אפוטרופסות. מאז, במשך 18 שנה, הופקד עליו אפוטרופוס. תחילה היתה זו אחותו, אך ד' לא היה מרוצה וביקש אפוטרופוס חיצוני.

"שילמתי להם 450 שקל בחודש וכשביקשתי להפחית דמי ניהול לא הצלחתי", הוא אומר. "כל פעולה באמצעותם היתה מסורבלת, אם רציתי טיפול שיניים היה צריך לקבל אישור ולהסדיר את העברת הכסף. אתה מרגיש כמו אדם עם בייביסיטר בכל הנוגע לכספים".

ציגלר נרתמה לסייע לד'. "אני מלווה משתקמים רבים עם בעיות כלכליות אבל ד' שונה. הוא אדם עצמאי שמנהל את חשבונותיו ודירתו באופן מוקפד, זה לא האדם שיש לשלול ממנו את עצמאותו", היא אומרת. היא ערכה בירורים, השיגה המלצות וצירפה את שלה. "לי לא היו הכוחות להילחם", מעיד ד', "אבל סופי לא ויתרה. היא בדקה מה הדרך לעשות זאת, רדפה אחרי אנשי הטיפול שהמלצתם נדרשה, כתבה המלצה והביאה לביטול המינוי. מאותו יום אני עובד בשוק החופשי, מנהל את הדירה באופן עצמאי, וזה תרם להמשך חיי בצורה טבעית יותר".

"מתוך בורות אנשים חושבים שמינוי אפוטרופוס זה הפתרון הקל, ‘יאללה, תחתום והכל יהיה טוב'. לא מעמיקים במשמעות של ביטול חירות של אדם", אומרת גם ציגלר. "איש גם לא עורך ביקורת תקופתית, לבדוק אם יש צורך בהמשך המינוי. כך קורה שאנשים נשארים עם אפוטרופוס שנים רבות, לעתים ללא צורך. אני שמחה שהמאבק שלנו הצליח".

אבל ד' הוא רק חסוי אחד והמאבק לא הסתיים. בדצמבר 2011 התקיים דיון בעניין בוועדת חוקה, חוק ומשפט, שבו הודתה נציגת האפוטרופוס כי בשל מחסור בכוח אדם הם אינם מצליחים לעמוד בחובותיהם. מה ששמע בדיון הניע את יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, למתוח ביקורת חריפה: "לצערי הרב, אנחנו לא עושים עבודה טובה, הן בחקיקה, הן בפסיקה, הן בפיקוח, וצריך לשנות את המצב".
.
פלייליסט על התעמרות והתעללות הממסד בקשישים


.
בניסיון נוסף לעשות בדיוק את זה פנה באחרונה בזכות למשרד מבקר המדינה בבקשה שיחקור את טענותיו. בדיקת "הארץ" מעלה שהתפרץ לדלת פתוחה וכי דו"ח בנושא עומד להתפרסם בקרוב. בשורה אחת טובה יש בכל זאת לחסרי הישע: בעקבות פרשת נילמן גיבשו נציגי משרד הרווחה, האפוטרופוס הכללי והיועץ המשפטי לממשלה קריטריונים מהותיים להכרה בתאגיד אפוטרופסות, לרבות היעדר עבר פלילי וניסיון הצוות.

תגובת משרד המשפטים: "הטענה שאין בידי האפוטרופוס הכללי מידע לגבי החסויים שבפיקוחו אינה נכונה. כל צווי המינוי לאפוטרופוסים מועברים לאפוטרופוס הכללי על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, ובימים אלה שוקדים צוותים משותפים על יצירת ממשק ממוחשב להעברת המידע באופן שוטף. ככלל, הפיקוח הוא פרטני ביחס לכל חסוי וחסוי, וכל תלונה נבדקת לגופה ומצויה בתיק הפיקוח. בעקבות דו"חות קודמים של מבקר המדינה שיפר האפוטרופוס הכללי את מערך הפיקוח, והדבר בא לידי ביטוי בשיפור ניכר בהיקף הדו"חות המוגשים ובקיצור משך הזמן לבדיקתם. האפוטרופוס הכללי רואה לנגד עיניו את טובת החסויים, וכתוצאה מפעילותו נדרשו אפוטרופוסים שלא מילאו תפקידם כיאות לתת על כך את הדין".

תגובת משרד הרווחה: "האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי מכנס ועדות אבחון בכל שלוש שנים, ועל פי צורך, לבחינת הצורך באפוטרופוס".

גיא סתיו, מנהל ש.פ.ר: "האפוטרופוס הכללי ערך ביקורת במקום במסגרת תפקידו ונציגו הגיש טיוטת ביקורת. התבקשנו להעביר תגובתנו, וזו תימסר בימים הקרובים. אני מניח כי כשיתקבלו תשובותינו ויתקיימו הידברויות הכל יסתדר".

סופי ציגלר עם ד'. "לי לא היה כוח להילחם", הוא אומר, "אבל סופי לא ויתרה והביאה לביטול מינוי האפוטרופוס" – צילום: מוטי מילרוד

משרד האפוטרופוס הכללי. מקבל דו"חות רק על מחצית מהחסויים – צילום: אמיל סלמן

קישורים:

פשעי משרד הרווחה – מתעלל ומזניח מטופליו – צואה על הקירות וחוסים שכבולים לכסא במשך שעות – מעון אילנית בפרדס חנה

הכתבה ממצאי הביקורת: מוגבלים נקשרו לשעות ובודדו בחושך , דנה ויילר-פולק , דצמבר 2011 , הארץ

במהלך ביקור פתע של עמותה למוגבלים במוסד אילנית בפרדס חנה עלו ממצאים קשים. "אין מדובר במענה מניעתי, אלא בדרך חיים שגרתית"

אנשים כבולים לכיסאות שעות ארוכות, אדם שוכב במיטתו לבד כשהוא נעול בחדר חשוך ודיירים שעל גופם ניכרים סימני אלימות. אלו הם חלק מהמראות שהתגלו לאנשי עמותת "בזכות" בביקורי פתע במוסד אילנית בפרדס חנה, שמטפל באנשים עם פיגור שכלי ובעיות פסיכיאטריות קשות. חרף הממצאים, שידועים למשרד הבריאות ולמשרד הרווחה, המוסד הפרטי ממשיך לקלוט מטופלים.

אנשי העמותה טוענים כי כששאלו את אנשי הצוות במוסד מדוע יש מטופלים שכבולים לכיסא, הם לא ידעו לתת הסבר – ושחררו אותם מיד. בעמותה טוענים כי הכבילה נועדה להקל על אנשי הצוות בלבד, דבר המנוגד ללשון החוק.

עמותת בזכות היא עמותה לזכויות אדם של בעלי מוגבלויות, שמעסיקה עובדים סוציאליים ויועצים משפטיים. בשנה האחרונה ערכו אנשי העמותה כמה ביקורים במוסד אילנית, שמטפל ב-140 דיירים בגילים 20-70. העמותה מבצעת את ביקורי הפתע בתיאום ובאישור משרד הרווחה.

מהעמותה נמסר כי בביקורות התגלו הפרות זכויות אדם חמורות: כבילות שלפי אנשי הצוות נמשכו שעות; נעילת מטופלים בחדרים מבודדים; דיירים עם סימני אלימות על גופם; וצואה מרוחה על הקירות. העמותה דיווחה על כך הן למשרד הבריאות והן למשרד הרווחה, ובחודש יוני עתרה לבג"ץ בבקשה שיורה על סגירת המוסד. משרד הרווחה הודיע אז על הפסקת התקשרותו עם המוסד, אולם חזר בו כעבור כחודש. משרד הבריאות הודיע כי לא יסגור את המוסד, אך יערוך ביקורות קפדניות במקום. על כן החליטו אז שופטי בג"ץ שלא להתערב, והעתירה נמחקה.

אולם בביקור שערכו נציגי העמותה במוסד בספטמבר, התברר שהמקום אמנם שופץ, אך תנאי הדיירים לא השתפרו משמעותית. בביקור נמצאו חמישה כיסאות כבילה מברזל – להם מגש הנעול מעל ירכיו של המטופל ולכן הוא אינו יכול לקום באופן עצמאי – כשבשלושה מהם מטופלים שבודדו מיתר הדיירים. יצוין כי אחד הדיירים הכבולים היה כבול לכיסא באותה תנוחה גם בשני הביקורים הקודמים של העמותה. יתרה מכך, צוות המוסד סיפר שהוא כבול לכיסא כל יום, במשך כל שעות היום. עוד התגלה כי המוסד נוהג לבודד דיירים בחדרים נעולים – ובמקום אותרו שלושה חדרי בידוד, שבאחד מהם ננעל אחד הדיירים. למבקרים נאמר כי מדובר באדם אלים ולכן הוא נעול בחדר באופן קבוע.

גם בביקורים קודמים של גורמים ממשרד הרווחה במקום עלה עניין הכיסאות המגבילים וחוקיותם. מנהלת האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד, ד"ר חיה עמינדב, כתבה בדו"ח מדצמבר 2010 לאחר ביקורה באילנית כי "בביתנים ישנם כיסאות הגבלה. פגשנו בדיירת אחת ישובה בכיסא המגביל את תנועתה. לשאלה כמה זמן היא שם נאמר לנו שישנה תוכנית הגבלה כתובה. התוכנית היתה רשומה על לוח המודעות, אך לצערי התברר שהדיירת ישובה שם מספר שעות, כשבטופס הרישום היה שינוי של השעות במחיקה ידנית והאריכו כל הזמן את תקופת ההגבלה".

באוגוסט 2010 ביקר במקום ח"כ אילן גילאון (מרצ), שהזדעזע מהתנאים בהם חיים הדיירים. "ביקרתי במקום לא אחת והתרשמתי באופן קשה מאוד, וכתבתי למשרד על הממצאים", אומר גילאון, "אנשים נמצאו עם חבורות על הגוף, ואנשי הצוות טענו שהם מכים אחד את השני. לא היו בגדים בארונות וטענו שהם קורעים אותם; צואה היתה מרוחה על הקירות והיתה שם טמפרטורה של 40 מעלות. במקום בו פוגשות המשפחות את האנשים, מחוץ לשער, היה ריח חריף של שתן".

גלאון מוסיף כי "במשרד כעסו על ביקור הפתע וטענו כי ‘המקום השתפר'. אלא שביקור נוסף שלי שם הבהיר שדבר לא השתנה". פנייתו של גילאון למנכ"ל המשרד נחום איצקוביץ נענתה באוקטובר 2010 כי המשרד מגבש מתווה להעברת החוסים למוסד אחר. אך דבר לא נעשה.

על פי חוק טיפול בחולי נפש ונוהל בתי חולים פסיכיאטריים – וכן על פי נוהל האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה – שימוש באמצעי כפייה ייעשה רק במידה הדרושה, לפרק זמן מוגבל וגם אז למטרות מצומצמות, בהן מתן טיפול רפואי או מניעת סכנה ברורה לאדם עצמו או לאחר, וכל זה באישור רופא. באשר לבידוד חולה בחדר נעול, דורש החוק הוראה כתובה של רופא, וגם זאת באופן מידתי. כמו כן נדרש אינטרקום דו-צדדי והשגחה מיוחדת, מה שלא קיים, לטענת העמותה, באילנית.

"קשירות הדיירים לכיסאות ונעילתם דרך קבע בחדרים סגורים נועדה לשמש ברובה לענישה, להרתעה וכדרך טיפול בדיירים שהצוות מתקשה להתמודד איתם מסיבות שונות", אמרה היועצת המשפטית של עמותת בזכות, עו"ד שרון פרימור. "אין מדובר במענה מניעתי או הגנתי נקודתי, אלא בדרך חיים שגרתית. אמצעי הכפייה אלו מהווים השפלת הדיירים, התעללות קשה בהם ופגיעה בזכותם לחיים בכבוד אנושי".

פנייה של העמותה לשר הרווחה, משה כחלון, לא נענתה ואילו פנייה לסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, העלתה תגובה מפתיעה מצד ראש האגף לבריאות הנפש במשרד, ד"ר גד לובין. "כיסאות אלו דומים במבנם ובתפקודם לכיסאות האכלה ומנוחה בהם עושות שימוש אמהות רבות", כתב לובין. "על פי המדווח לי, יש בידי היושב בהם אפשרות לפתוח את החיבור של השולחן לכיסא עצמו. כיסאות מסוג זה קיימים בכל המוסדות המטפלים באנשים הזקוקים לסוג זה של גבולות, כעזרה להתארגנות במטלות פשוטות עבורנו ומורכבות עבורם, כגון אכילה. לעתים גבולות פיזיים אלו מנטרלים באבם דחפים תוקפניים. הם מצמצמים את הסיכון לתאונות של שאיפת מזון העלולות להסתיים בחנק".

מאילנית נמסר בתגובה כי "עתירה לבג"ץ של ארגון בזכות נגד מרכז אילנית נדחתה לא מכבר ולא בכדי. מרכז אילנית פועל כבר עשרות בשנים כדי להעניק טיפול מיטבי לחניכים בעלי בעיות קשות ביותר. חלק מהחניכים מגיעים למעון משום שטיפול בהם במוסדות אחרים נכשל. המרכז מעסיק את מיטב אנשי המקצוע ופועל בשיתוף צמוד עם משרדי הרווחה והבריאות ובהתאם להנחיותיהם, משדרג ומשפר באופן מתמיד את רמת השרות ואיכות הטיפול".
.


.

פשעי משרד הרווחה - מתעלל ומזניח מטופליו -  צואה על הקירות וחוסים שכבולים לכסא במשך שעות - מעון אילנית בפרדס חנה
פשעי משרד הרווחה – מתעלל ומזניח מטופליו –  צואה על הקירות וחוסים שכבולים לכסא במשך שעות – מעון אילנית בפרדס חנה

קישורים: