אין גבול לשערוריות ולהתנהלות החמורה של כל מערכת בית המשפט לנוער.
אמא שילדיה הוצאו ממנה מזה שבע שנים, ובפרוטוקולים שהוצגו בפני לא ראיתי הכרזת נזקקות ולכן שלחתי אותה למזכירות בית המשפט לנוער בירושלים, נמצאת עכשיו במזכירות בית המשפט לנוער בירושלים ומבקשת לקבל את כל הפרוטוקולים בעניין ילדיה וכן את הבקשות שהגישה הרווחה, אלא שנטלי, מזכירת בית המשפט לנוער בירושלים, מסרבת לתת.
למה היא מסרבת לתת? כי לטענתה כבוד הנשיאה גלית מור ויגוצקי (השיחה מוקלטת) נתנה הוראה למזכירות בית המשפט לנוער לא לתת להורים פרוטוקולים של בית המשפט לנוער הקשורים לילדיהם אלא אם ההורים נכחו בדיון. לגבי העתקי בקשות אמרה נטלי שיינתנו לאם העתק בקשות שהיא הגישה בעצמה אבל לא מה שהגישה הרווחה.
ביקשתי לקבל העתק של ההוראה של ויגוצקי מור, נטלי אמרה "לא שולחת". ביקשתי שיראו לאם הנמצאת במזכירות את ההוראה, אמרה נטלי "לא נותנת".
זכותו של ההורה לדעת מה התנהל בהליך ביחס לילדו. זה זכות אלמנטרית, אבל לא מבתי המשפט לנוער. אדגיש כי זה לא פעם ראשונה שנתקלתי בתופעה כזאת.
עוד סיבה המראה כיצד שופטי בית המשפט לנוער פועלים במחשכים ומונעים מידע מההורים.
להזכיר כי החלטות בית המשפט לנוער לא מפרסמות וגם לא תוך מחיקת פרטים מזהים.
מדובר באם שילדיה הוצאו ממנה במסגרת פרשה שקיבלה הד תקשורתי גדול והאם אף ישבה במעצר בחלק מהתקופה (לטעמי פרשה שגרמה עוול גדול למספר אמהות).
כל מה שרציתי לדעת הוא מתי ואם היתה הכרזת נזקקות. איך אדע?
האמת, מתחיל להימאס עלי חוסר תום הלב הזה, ונקטתי בלשון המעטה.
האמא הגישה בקשה לביטול הנזקקות בערכאות השונות. מפסק הדין של בית משפט עליון (שופטת דפנה ברק ארז שדחתה הערעור) עולים ליקויים קשים בדבר התנהגותה של שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי:
1. גלית מור ויגוצקי קבעה נזקקות לקטין בדיון אחד ללא הוכחות כשהאמא לא מיוצגת – השופטת דפנה רושמת בהחלטתה (סעיף 9) – "בעיקרו של דבר, טענה המבקשת כי הקטין הוכר כ"קטין נזקק" לאחר ישיבה אחת בלבד מיום 23.1.2012, שבה המבקשת לא הייתה מיוצגת". – קביעת נזקקות לקטין הינו עניין משמעותי לחייו ולחיי משפחתו, ונאמר בזה כי מדובר בענייני נפשות. החלטה פזיזה בדיון אחד להכרזה על קטין כנזקק מזיקה כלכלית פיסית ונפשית לקטין ובני משפחתו, יוצרת איבה וחוסר אמון במערכת – ועל זה אמרו חז"ל: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח"(אבות, ד 4) – ואכן פזיזותה של גלית מור ויגוצקי יצרה ערעורים על החלטותיה, גרמה לאיבה של רשויות הרווחה נגד הקטין ומשפחתו תוך גרימת נזקים.
2. טיפול בתיק לענייני משפחה ללא סמכות – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3 – " בית המשפט לנוער (ויגוצקי) ציין כי המבקשת … לא קיימה החלטות של בית משפט לענייני משפחה בנוגע להסדרי הראייה של הקטין עם אביו, וכן הפרה החלטות שיפוטיות אחרות בעניינו של הקטין". – מדובר בתיק בית משפט לענייני משפחה הרואה את מצב המשפחה הכולל בענייני הגירושים ועוד ובעל סמכות (ע"פ סעיף 4 א לחוק בתי משפט לענייני משפחה) לטפל בענייני בתי משפט לנוער. גלית מור ויגוצקי בראיה צרה של בית המשפט לנוער מעמיסה על המשפחה צווים שיפוטיים מבלי ראיה כוללת ובניגוד לחוק ולכללים. חוסר המקצועיות, ותאוותה להוציא צווים בפזיזות מעלות תהיות לגבי שיקוליה של גלית מור ויגוצקי בהליך.
3. חותמת גומי של גופים שאינם מעוגנים בחוק ובניגוד לחוק – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 5: "לאחר הדיון, ביום 15.7.2013, התכנסה ועדה לתכנון תוכניות טיפול (ועדת החלטה), בנוכחות הורי הקטין ונציגי מחלקת הרווחה. הוועדה המליצה בפני בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) על מתן צו הוצאה ממשמורת שמכוחו יועבר הקטין למרכז הדסים (מרכז חירום) למשך שלושה חודשים. ביום 17.7.2013 נערך דיון נוסף בבית המשפט לנוער, שבסופו ניתנה החלטתו של בית המשפט לנוער להוצאת הקטין ממשמורתה של אימו והעברתו למרכז הדסים למשך שלושה חודשים" – ע"פ חוק הנוער סעיף 3 רשאי בית משפט לנוער לפעול על פי פניות פקיד הסעד לחוק הנוער. גלית מור ויגוצקי נוהגת כחותמת גומי של ועדת החלטה אשר אין לה עיגון בחוק ובכך מעניקה לועדה לא מעוגנת בשום חוק סמכויות סטטוטוריות. ויגוצקי נוהגת בניגוד לסמכויות שניתנו לה בחוק הנוער. התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, אובדן אמון האזרח במערכת המשפט, זלזול באזרח, זכויות אדם ועוד.
4. קבלת החלטות לא פרקטיות, חוסר מקצועיות – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3: "בחודש יולי 2012 קבע בית המשפט לנוער (ויגוצקי) כי יש להוציא את הקטין ממשמורתה של המבקשת על-מנת שניתן יהיה לערוך לו אבחון מעמיק וכולל. החלטה זו לא קוימה, בשל קשיים ביישומה, ככל הנראה בשל כך שלא נמצא לקטין מקום פנוי במרכז חירום אינטרני. בזמן זה החל הקטין שנת לימודים חדשה בחטיבת הביניים"- גלית מור ויגוצקי הכריזה למעשה מצב חירום לקטין לשווא. הקטין לא הוצא לשום מקום, מאומה לא קרה. התנהגותה של ויגוצקי ליצור תחושת לחץ ובהלה על לא כלום פוגעת באמינות מערכת המשפט.
5. החלטות לא מובנות עם טעויות להתשה בירוקרטית – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 8: "המבקשת הגישה בקשת הבהרה על החלטתו של בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) שנוסחה כך: "הח"מ הפך והפך בהחלטת בית המשפט מיום 1.8.2013 ולא הבין אם בדעת בית המשפט הנכבד כן לקבוע דיון הוכחות לעניין הנזקקות ובאם לאו ולכן מבוקשת הבהרה, על מנת שהמבקשת תוכל לכלכל את צעדיה…". בהחלטתו של בית המשפט לנוער מיום 5.8.2013 ניתן תוקף להחלטה מיום 17.7.2013, המפרטת את דרכי הטיפול בקטין (בהחלטה נכתב, ככל הנראה בטעות, יום ה-17.10.2013)". – החלטתה של גלית מור ויגוצקי אינה מובנת וגורמת לאמא נזקים כלכליים ונפשיים על עניינים פעוטים., התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מצביעה על זלזול וחוסר דעת בעניני נפשות של האזרח המוחלש.
סוף דבר שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי פעלה בענייני הקטין הנדון ברשעות, חוסר דעת, חוסר מקצועיות, וגאוותנות. ויגוצקי פעלה על סמך המלצת ועדת החלטה שאינה מעוגנת בשום חוק. ויגוצקי דנה בתיק לענייני משפחה ולכן כל מעורבותה בתיק היתה מיותרת. ויגוצקי לא רק שפעלה בחוסר אפקטיביות אלא גם גרמה למעמסה נפשית כלכלית ופיסית על הקטין ומשפחתו.
שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער– מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…
האמא הגישה בקשה לביטול הנזקקות בערכאות השונות. מפסק הדין של בית משפט עליון (שופטת דפנה ברק ארז שדחתה הערעור) עולים ליקויים קשים בדבר התנהגותה של שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי:
1. גלית מור ויגוצקי קבעה נזקקות לקטין בדיון אחד ללא הוכחות כשהאמא לא מיוצגת – השופטת דפנה רושמת בהחלטתה (סעיף 9) – "בעיקרו של דבר, טענה המבקשת כי הקטין הוכר כ"קטין נזקק" לאחר ישיבה אחת בלבד מיום 23.1.2012, שבה המבקשת לא הייתה מיוצגת". – קביעת נזקקות לקטין הינו עניין משמעותי לחייו ולחיי משפחתו, ונאמר בזה כי מדובר בענייני נפשות. החלטה פזיזה בדיון אחד להכרזה על קטין כנזקק מזיקה כלכלית פיסית ונפשית לקטין ובני משפחתו, יוצרת איבה וחוסר אמון במערכת – ועל זה אמרו חז"ל: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח"(אבות, ד 4) – ואכן פזיזותה של גלית מור ויגוצקי יצרה ערעורים על החלטותיה, גרמה לאיבה של מרכת הרווחה נגד הקטין ומשפחתו תוך גרימת נזקים.
2. טיפול בתיק לענייני משפחה ללא סמכות – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3 – " בית המשפט לנוער (ויגוצקי) ציין כי המבקשת … לא קיימה החלטות של בית משפט לענייני משפחה בנוגע להסדרי הראייה של הקטין עם אביו, וכן הפרה החלטות שיפוטיות אחרות בעניינו של הקטין". – מדובר בתיק בית משפט לענייני משפחה הרואה את מצב המשפחה הכולל בענייני הגירושים ועוד ובעל סמכות (ע"פ סעיף 4 א לחוק בתי משפט לענייני משפחה) לטפל בענייני בתי משפט לנוער. גלית מור ויגוצקי בראיה צרה של בית המשפט לנוער מעמיסה על המשפחה צווים שיפוטיים מבלי ראיה כוללת ובניגוד לחוק ולכללים. חוסר המקצועיות, ותאוותה להוציא צווים בפזיזות מעלות תהייות לגבי שיקוליה של גלית מור ויגוצקי בהליך.
3. חותמת גומי של גופים שאינם מעוגנים בחוק ובניגוד לחוק – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 5: "לאחר הדיון, ביום 15.7.2013, התכנסה ועדה לתכנון תוכניות טיפול (ועדת החלטה), בנוכחות הורי הקטין ונציגי מחלקת הרווחה. הוועדה המליצה בפני בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) על מתן צו הוצאה ממשמורת שמכוחו יועבר הקטין למרכז הדסים למשך שלושה חודשים. ביום 17.7.2013 נערך דיון נוסף בבית המשפט לנוער, שבסופו ניתנה החלטתו של בית המשפט לנוער להוצאת הקטין ממשמורתה של אימו והעברתו למרכז הדסים למשך שלושה חודשים" – ע"פ חוק הנוער סעיף 3 רשאי בית משפט לנוער לפעול על פי פניות פקיד הסעד לחוק הנוער. גלית מור ויגוצקי נוהגת כחותמת גומי של ועדת החלטה אשר אין לה עיגון בחוק ובכך מעניקה לועדה לא מעוגנת בשום חוק סמכויות סטטוטוריות. ויגוצקי נוהגת בניגוד לסמכויות שניתנו לה בחוק הנוער. התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, אובדן אמון האזרח במערכת המשפט, זלזול באזרח, זכויות אדם ועוד.
4. קבלת החלטות לא פרקטיות, חוסר מקצועיות – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3: "בחודש יולי 2012 קבע בית המשפט לנוער (ויגוצקי) כי יש להוציא את הקטין ממשמורתה של המבקשת על-מנת שניתן יהיה לערוך לו אבחון מעמיק וכולל. החלטה זו לא קוימה, בשל קשיים ביישומה, ככל הנראה בשל כך שלא נמצא לקטין מקום פנוי במרכז חירום אינטרני. בזמן זה החל הקטין שנת לימודים חדשה בחטיבת הביניים"- גלית מור ויגוצקי הכריזה למעשה מצב חירום לקטין לשווא. הקטין לא הוצא לשום מקום, מאומה לא קרה. התנהגותה של ויגוצקי ליצור תחושת לחץ ובהלה על לא כלום פוגעת באמינות מערכת המשפט.
5. החלטות לא מובנות עם טעויות להתשה בירוקרטית – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 8: "המבקשת הגישה בקשת הבהרה על החלטתו של בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) שנוסחה כך: "הח"מ הפך והפך בהחלטת בית המשפט מיום 1.8.2013 ולא הבין אם בדעת בית המשפט הנכבד כן לקבוע דיון הוכחות לעניין הנזקקות ובאם לאו ולכן מבוקשת הבהרה, על מנת שהמבקשת תוכל לכלכל את צעדיה…". בהחלטתו של בית המשפט לנוער מיום 5.8.2013 ניתן תוקף להחלטה מיום 17.7.2013, המפרטת את דרכי הטיפול בקטין (בהחלטה נכתב, ככל הנראה בטעות, יום ה-17.10.2013)". – החלטתה של גלית מור ויגוצקי אינה מובנת וגורמת לאמא נזקים כלכליים ונפשיים על עניינים פעוטים., התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מצביעה על זלזול וחוסר דעת בעניני נפשות של האזרח המוחלש.
סוף דבר שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי פעלה בענייני הקטין הנדון ברשעות, חוסר דעת, חוסר מקצועיות, וגאוותנות. ויגוצקי פעלה על סמך המלצת ועדת החלטה שאינה מעוגנת בשום חוק. ויגוצקי דנה בתיק לענייני משפחה ולכן כל מעורבותה בתיק היתה מיותרת. ויגוצקי לא רק שפעלה בחוסר אפקטיביות אלא גם גרמה למעמסה נפשית כלכלית ופיסית על הקטין ומשפחתו.
שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער– מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…
מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות.
האמא ביקשה כי יתלווה אליה מר י' המכיר את התחום הואיל ואינה מכירה את ההליכים והכללים המקובלים בבתי משפט לנוער (החלטות ופסקי דין אינם מתפרסמים) וידה אינה משגת מאות אלפי שקלים להגן על בתה מפני סברותיה ודעותיה של פקידת הסעד לחוק הנוער, ומערכת של שופטים, עובדות סוציאליות, "מומחים ומאבחנים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים
גלית מור ויגוצקי הורתה כי מר י' יצא מאולם הדיונים בגלל ה"חיסיון, דלתיים סגורות, ואיסור פרסום" לטענתה. בנוסף טענה גלית מור ויגוצקי כי מר י' עובר באופן קבוע על חוק לשכת עורכי הדין ומתייצב במייצג בניגוד לחוק.
מהתנהגותה של גלית מור נודף ריח של מעשה רמיה, טיוח, פחד משקיפות וגרימת נזק לפרט למשפחה ולחברה:
הוצאת המלווה מר י' מהאולם בתרוצים שקריים – חוק הנוער סעיף 24 איסור פרסום קובע: הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים … אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס …1. המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה… מר י' לא פרסם מאומה אודות הקטין ולא עשה דברים אלו בעבר, ואינו מתכוון לעשות זאת בעתיד, ואינו עונה לקריטריונים בחוק הנוער הפוסלות אותו מלהשתתף בדיון. גלית מור ויגוצקי הציגה בצורה מעוותת הוצאת מר י' מאולם הדיונים עקב פרסומים.
ויגוצקי הציגה בצורה מעוותת התנהלות הדיון בדלתיים סגורות בבית משפט לנוער – לא קיים חוק הקובע התנהלות דיון בית משפט לנוער בדלתיים סגורות. חוק בתי המשפט סעיף 68.ה.1 קובע כי דיונים בבתי משפט לענייני משפחה יתנהלו בדלתיים סגורות אולם השופט רשאי להכניס לאולם הדיונים מי שיחפוץ.
ויגוצקי משתשמשת בשיטת הרוכלות מעלילה נגד מר י' – גלית מור ויגוצקי מעלילה נגד מר י' "עובר באופן קבוע על חוק לשכת עורכי הדין ומתייצב בבתי משפט שוני כמייצג בניגוד לחוק…". בהעדר סיבה הגיונית לאפשר למר י' להשתתף בדיון ע"פ רצון בעלת הדין, וע"פ חוק משתמשת גליצ מור ויגוצקי בשיטת הרוכלות והרכלנות בשוק ומנסה למכור עלילת שווא נגד מר י'.
סוף דבר גלית מור ויגוצקי פחדה שמא פשעי משרד הרווחה נגד הציבור יחשפו ולכן הורתה כי מר י' יצא מהאולם. מדובר במערכת מושחתת של פקידי רווחה, שופטי נוער, ו"מומחים" העובדת בחיסיון, ללא ראיות, ומדברת בשפה אחת, מנותקת מהציבור ורצונו. מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער עושקת הורים וסוחרת בילדיהם לסחר בפנימיות, אומנה, אימוץ תקציבי ממשלה, ותרומות. "מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת" חידד הנשיא לנדוי בעניינים אלו, ויפה אמירתו לאולם הדיונים של השופטת גלית מור ויגוצקי.
פלייליסט – שופטת גלית מור ויגוצקי מטייחת בכנס זכויות הילד, ותפיסה מעוותת לשלוח ילדים לאימוץ
עלילות ומעללי רשויות הרווחה נגד הפרט והמשפחה – פרשת כרם נבות מול דרכי פעולת פקידי סעד – בפרשת נבות (מלכים א, כא) מבטיחה איזבל לתת לאחאב המלך את כרם נבות. איזבל אשת המלך שולחת מכתבים בשמו לזקני יזרעאל שישפטו אותו משפט שקר. במשפט נבות מעידים נגדו שני בני בליעל על כך ש"בֵּרַךְ אֱלֹקים וָמֶלֶךְ", כלומר קילל את האל ואת המלך אחאב. נבות מוצא להורג בסקילה…
מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות.
האמא ביקשה כי יתלווה אליה מר י' המכיר את התחום הואיל ואינה מכירה את ההליכים והכללים המקובלים בבתי משפט לנוער (החלטות ופסקי דין אינם מתפרסמים) וידה אינה משגת מאות אלפי שקלים להגן על בתה מפני סברותיה ודעותיה של פקידת הסעד לחוק הנוער, ומערכת של שופטים, עובדות סוציאליות, "מומחים ומאבחנים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים
גלית מור ויגוצקי הורתה כי מר י' יצא מאולם הדיונים בגלל ה"חיסיון, דלתיים סגורות, ואיסור פרסום" לטענתה. בנוסף טענה גלית מור ויגוצקי כי מר י' עובר באופן קבוע על חוק לשכת עורכי הדין ומתייצב במייצג בניגוד לחוק.
מהתנהגותה של גלית מור נודף ריח של מעשה רמיה, טיוח, פחד משקיפות וגרימת נזק לפרט למשפחה ולחברה:
הוצאת המלווה מר י' מהאולם בתרוצים שקריים – חוק הנוער סעיף 24 איסור פרסום קובע: הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים … אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס …1. המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה… מר י' לא פרסם מאומה אודות הקטין ולא עשה דברים אלו בעבר, ואינו מתכוון לעשות זאת בעתיד, ואינו עונה לקריטריונים בחוק הנוער הפוסלות אותו מלהשתתף בדיון. גלית מור ויגוצקי הציגה בצורה מעוותת הוצאת מר י' מאולם הדיונים עקב פרסומים.
ויגוצקי הציגה בצורה מעוותת התנהלות הדיון בדלתיים סגורות בבית משפט לנוער – לא קיים חוק הקובע התנהלות דיון בית משפט לנוער בדלתיים סגורות. חוק בתי המשפט סעיף 68.ה.1 קובע כי דיונים בבתי משפט לענייני משפחה יתנהלו בדלתיים סגורות אולם השופט רשאי להכניס לאולם הדיונים מי שיחפוץ.
ויגוצקי משתשמשת בשיטת הרוכלות מעלילה נגד מר י' – גלית מור ויגוצקי מעלילה נגד מר י' "עובר באופן קבוע על חוק לשכת עורכי הדין ומתייצב בבתי משפט שוני כמייצג בניגוד לחוק…". בהעדר סיבה הגיונית לאפשר למר י' להשתתף בדיון ע"פ רצון בעלת הדין, וע"פ חוק משתמשת גליצ מור ויגוצקי בשיטת הרוכלות והרכלנות בשוק ומנסה למכור עלילת שווא נגד מר י'.
סוף דבר גלית מור ויגוצקי פחדה שמא פשעי משרד הרווחה נגד הציבור יחשפו ולכן הורתה כי מר י' יצא מהאולם. מדובר במערכת מושחתת של פקידי רווחה, שופטי נוער, ו"מומחים" העובדת בחיסיון, ללא ראיות, ומדברת בשפה אחת, מנותקת מהציבור ורצונו. מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער עושקת הורים וסוחרת בילדיהם לסחר בפנימיות, אומנה, אימוץ תקציבי ממשלה, ותרומות. "מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת" חידד הנשיא לנדוי בעניינים אלו, ויפה אמירתו לאולם הדיונים של השופטת גלית מור ויגוצקי.
פלייליסט – שופטת גלית מור ויגוצקי מטייחת בכנס זכויות הילד, ותפיסה מעוותת לשלוח ילדים לאימוץ
עלילות ומעללי רשויות הרווחה נגד הפרט והמשפחה – פרשת כרם נבות מול דרכי פעולת פקידי סעד – בפרשת נבות (מלכים א, כא) מבטיחה איזבל לתת לאחאב המלך את כרם נבות. איזבל אשת המלך שולחת מכתבים בשמו לזקני יזרעאל שישפטו אותו משפט שקר. במשפט נבות מעידים נגדו שני בני בליעל על כך ש"בֵּרַךְ אֱלֹקים וָמֶלֶךְ", כלומר קילל את האל ואת המלך אחאב. נבות מוצא להורג בסקילה…
מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי בכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה. הדיונים בבתי משפט לנוער מתנהלים בדלתיים סגורות ופסקי דין אינם מתפרסמים. הילדים נשלחים למרכזי חירום, פנימיות, משפחות אומנה, ושוהים שם ללא פיקוח. משרד הרווחה אינו מפרסם אף נתון בעניין תעשיית הוצאת הילדים מהבית. מדובר בתעשייה של עובדים סוציאליים, מאבחנים, פנימיות, אומנה, יחצ"נים, לוביסטים, כנסי תרומות ותקציבי ממשלה, המגלגלת מיליארדים בשנה בעוד ניתן היה להחזיק את מרבית הילדים בקהילה בפחות מחצי עלות. הסיבה לכל החלם והפארסה הקפקאית היא תאוות בצע, סחר בילדים תוך ניצול סבלם של משפחות ע"י פקידי רווחה, מלכ"רים, מקורבים לשופטים, מאבחנים ומטפלים, כנסי התרמות ועוד..
קישורים:
פלייליסט – פקיד סעד לחוק הנוער – טיפול והשגחה במשפחות אומנה – ינואר 2012 – דרכי טיפול ופיקוח של ילדים שהוצבו בצו בית משפט לנוער במשפחות אומנה ע"פ המלצות רשויות הרווחה. האומנים במשפחות אומנה הנם עובדים שכירים של רשויות הרווחה המקבלים לידיהם ילדים שהוצאו בכפייה מביתם ומשפחתם מאחר ופקיד הסעד לחוק הנוער סבור כי הילדים בסיכון. ילדים במשפחות אומנה עלולים לסבור התעללות והזנחה במשך שנים ארוכות מאחר והם תחת "השגחתו" הלא מסורה (בלשון המעטה) של פקיד הסעד…
סיפור אומנה – דורסנות רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער מול סבל המוחלשים – ספטמבר 2009 – פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער – קטע מתוך תכניתה של מיקי חיימוביץ משפחה אומנת. מסופר על ילדה שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו אותה מביתה ומשפחתה למשפחה אומנת כי היו "סבורים" ע"פ חוק הנוער כי זה לטובתה. הילדה שהתה מספר חודשים בבית אומנה, תויגה כסובלת מבעיות רגשיות והושלכה לפנימיה שיקומית…
פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים).
אירוע 1 – חטיפת תינוק בלידתו לבית ילדים בעוד ניתן להחזיקו בבית בעלות מזערית בליווי סומכת – פק"ס זויה לרנר בני הזוג כבני שלושים, ולשניהם רקע של פגועי נפש, אך הדיווחים של הרופאים הפסיכיאטרים, שבדקו את האם, קבעו כי היא איננה מסוכנת לעצמה או לאחרים וכי תפקודה תקין, כך גם תפקודו של האב. עם לידת התינוק א' החלה מערכת הרווחה בסדרת עלילות ודרישות אבחונים על מנת להרחיק את התינוק מהוריו בתואנה כי הם מסוכנים לפעוט בלא שיש בידם בדל ראיה לכך. בית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. שופטת המחוזי שושנה שטמר ביקרה את חטיפת התינוק מהוריו והמתח והבלבול שיצרו הרווחה ובית משפט לנוער במשפחה: "בנסיבות אלו, הוצאת התינוק ממשמורת ההורים היא התנהלות בלתי מידתית ובלתי ראויה. ניתן היה ליצור "רשת בטחון" כמו מתן שירותי סומכת. כמו כן יש להתחשב בהודעתו של הבעל שהוא מפסיק את לימודיו בטכניון על מנת להמצא עם אשתו ולעזור לה בטיפול ברך הנולד. המערערים (הורי התינוק) אף מוכנים לרכוש שירותי סומכת נוספת בכספם. מתח זה בו היתה האם שרויה עקב התנהלות המוסדות, בא לידי ביטוי גם בישיבה מיום 4/4/11 שהתקיימה במשרדי גורמי הרווחה במסגרת ועדה רב מקצועית, ומכאן הדיווח השלילי על המערערת, כפי שהתרשמו ממנה גורמי הרווחה באותה ישיבה".
אירוע 2 – הוצאה בכפייה קשישה מביתה וכליאתה בבית אבות ביותר מפי 2 עלות עד סוף ימיה פברואר 2012 – תא 1492-08-11 – מדובר באישה כבת 67 אשר פקידת סעד מלשכת הרווחה חיפה מנסה להוציאה מביתה בכפייה בניגוד לרצונה באמצעות הליכים שיפוטיים לבית אבות "בן יהודה". עלות החזקת האישה בבית אבות הנו כ- 10,000 שקל בחודש בעוד להחזקתה בבית ידרש תוספת תשלום של 3,400 שקל לטיפול ע"י עובדת זרה, נוסף על 2,400 שקל תקבול מביטוח לאומי. שופטת השלום בחיפה עדי חן ברק קבעה כי הקשישה תישאר בביתה בשלב זה בתיקצוב מחסכונותיה, ודרשה ממשרד הבריאות כי ימצא פתרון לאבסורד. השופטת קבעה: "אין לי ספק שטובתה של המשיבה, בשלב זה, מחייבת הישארותה בבית בלוית מטפלת ובפיקוח שירותי הרווחה והקרן לטיפול בחסויים, תחת העברתה למחלקת תשושי נפש (מחלקה סגורה) בבית אבות – העברה (לה היא מתנגדת בתוקף) אשר תשלול את חירותה, ואשר עלולה לגרום להתדרדרות במצבה הנפשי…אבסורד זה חובה לבחון במסגרת הליך משפטי מתאים שיש לנקוט בדחיפות (בג"ץ או בית משפט לענינים מנהליים, כולל סעד זמני)".
סוף דבר פקידות הסעד ושופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים זרוע אכזרית של מוסדות פרטיים מלכ"רים מאבחנים ומטפלים תאבי בצע הרוצים לעשות כסף קל על גבם של אוכלוסיות מוחלשות. התוצאה היא סבל ונזקים קשים בלתי הפיכים. הוצאת קשיש ו/או ילד מביתו למוסד כליאה, לא רק שהיא בעלות כפולה אלא הורסת את חיי הפרט המשפחה והחברה. האחים קורידו – דוגמא אחת מרבות היא פרשת האחים קורידו אשר נחטפו ע"י עובדים סוציאליים ושופטי נוער משום שנראו בגיל 5 "משוטטים" ברחוב. רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער כלאו את האחים קורידו בפנימיות הרווחה שם נאנסו במשך שנים והפכו לפדופילים מסוכנים. בתום תקופת "ההכשרה" לפדופיליה השליכו רשויות הרווחה את האחים קורידו ל"התמחות" ו"התמקצעות" ברחוב על ילדי ישראל. .
האחים קורידו – ילדי פנימיות הרווחה, יצירת הטיפולים של פקידי הסעד – ערוץ 2 – פברואר 2012 – תעשיית הרווחה סוחרת בילדים וקשישים במשך שנים במוסדות כליאה אליהם הם נשלחים בכפייה ע"פ צו בית משפט. בעוד העלות החזקת הילד, קשיש בקהילה הנה פחות מחצי עלות בפנימייה, מוסד, מעדיפים רשויות הרווחה לשלוח למוסדות כליאה בשל שיקולי שחיתות, שוחד, תאוות בצע…
סיפור משפחת חביבי – שיטות הפעולה המעוותות של פקידי רווחה – רדיפות, עלילות, התעמרות… – משרד הרווחה מוציא מידי שנה כ-10,000 ילדים מביתם מסיבות אלו ואחרות. לפקידי הסעד ברשויות המקומיות אין זמן, לסייע למשפחה. משיקולים זרים אלו ואחרים פקידי הסעד מפרקים את המשפחה, צובעים את המשפחה בעלילות, ומפעילים מכבש לחצים באמצעות צווים שיפוטיים, רדיפות, ומעצרים. הילדים נלקחים לאחריות משרד הרווחה שם הם עוברים השפלות, התעללויות, סמים פסיכיאטריים ועוד – להלן סיפורם של משפחת חביבי שפקידי הסעד ברשויות השונות "טיפלו" בהם…
דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ענבל בורנשטיין – מתוך תכנית המקור – ערוץ 10 – נובמבר 2011 – פקידת סעדענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו…
