אשר גרוניס – מדיניות פאשיזם שיפוטי להסדרי ראיה בין הורים לילדים

אפריל 2013 – בתי משפט לענייני משפחה פוגעים בזכויות הורים וילדים בדלתיים סגורות. מדובר במדיניות מוכתבת מנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. גרוניס חושש מביקורת על הליכים שיפוטיים המתנהלים בדלתיים סגורות שמא יחשפו פשעים ושחיתויות המנוהלים בבתי משפט אלו על גבם של אזרחים טובים. מדובר בגזל קשישים בהליכי מינוי אפוטרופסות, או ניצול משפחות בהליכי גירושין, ע"י "מומחים רפואיים" ו/או מכוני מסוגלות הורית ועוד…

קישורים:

אשר גרוניס כפה על השופטת חנה ינון לדון בתיק נגד רצונה וקנס בעל דין מבקש הפסילה ב- 15,000 שקל – אפריל 2013 – אשר גרוניס נוקט מדיניות הפוגעת בזכויות אדם ע"י הטלת קנסות כבדים על עתירות ובעלי דין בדרכים שונות – אשר גרוניס – שופט עם עבר בהתעמרות ופגיעה בזכויות אדם – האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה חויבו ב- 45,000 שקלים בעתירה נגד הפעלת שירותי בריאות פרטיים (שר"פ) בבית החולים הציבורי המוקם בימים אלה באשדוד…

פצצות מתקתקות עם גלימות – שופטים שסובלים מ"תחושת שחיקה קשה והתמרמרות" – הכתבה הנשיא גרוניס: "פצצה מתקתקת במערכת המשפט" , פברואר 2013 , הפורום המשפטי למען ארץ ישראל – בפרוטוקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים שהועלה היום באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מובא דיון בסוגיית השופטים שסובלים מ – "תחושת שחיקה קשה והתמרמרות"…

תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לענייני משפחה – תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים – ביום רביעי 03.10.12 הגישה אמא ל' תלונה נגד נשיא אשר דן גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לעניני משפחה – להלן התלונה…

פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה – אוקטובר 2012 – השבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'…

אשר גרוניס מניף דגל שחור מעל עתירות ארגוני זכויות אדם

בתקופת גרוניס: בג"ץ מקשה על עתירות חברתיות

נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג מתח ביקורת על התנהלות נשיא בית המשפט העליון

שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – דרכי רמיה בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים

שופטת לענייני משפחה - עליסה מילר - חוסר דעת, גאוותנות, ורשעות בהליך העברת משמורת והסדרי ראיה

דצמבר 2012 – רבי ישמעאל ע"ה היה אומר: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות ד, 7).
והכוונה היא לשופט המבקש מבעלי הדין להגיע לפשרה, מסיר מבעלי הדין גזל, איבה, ושבועת שווא, אך השופט הממהר לחרוץ דין ללא עיון ראוי בחומר, הריהו חסר דעת, גאוותן, ורשע.

ובימינו קיימת תופעה אפידמית בבתי משפט לענייני משפחה , שופטים ממהרים לחרוץ דין, וחותמים בחוסר דעת על הבלי פיהן של פקידות הסעד,לא קוראים את החומר ואוטמים אוזניהם לבעלי הדין. בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.

 שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – חוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים – תמ"ש 4745-07-12

מדובר בתובענה שהגיש אב להעברת משמורת בתו הקטינה מהאם. פקידת הסעד תלמה מודן והשופטת לענייני משפחה העבירו את המשמורת כמבוקש בדרך של הכפשות ועלילות, יצירת איבה בין בני המשפחה,וגרימת נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים.

להלן מקצת מאפייני דרכי עבודתן של השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן:

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן ניתקו את הקטינה ממשפחתה – עליסה קובעת בהחלטתה הסדרי ראיה בין האם ובתה במרכז קשרבכפוף לשיקול דעת פקידת הסעד. עליסה למעשה ניתקה את הילדה מאחיה ואחיותיה, סבה וסבתה, דודיה, מבלי שנימקה על כך. מדובר בשינוי מהותי בחיי הילדה הדורש התייחסות. עליסה מילר ותלמה מודן התרשלו בקביעת הסדרי ראיה הולמים וביזו את מוסד המשפחה.

עליסה מילר אינה מבחינה בין ראיות לדעות וחוות דעת – עליסה כותבת: "על בסיס התשתית הראייתית שהובאה בפני השתכנעתי כי התרשמותם של שרותי הרווחה מבוססת כדבעי. לכך נוספה התרשמותי מהקטינה ומסקנתי… (סעיף 29) " – עליסה מילר מטייחת, אין בידה שום ראיה, שום הרשעה פלילית חרף ההאשמות ועלילות פקידת הסעד תלמה מודן למכביר. התסקיר עצמו אינו מאומת בתצהיר וכן כל מי שנחקר ע"י פקידת הסעד להכנתו. עליסה אינה מבחינה בין ראיות אובייקטיביות לדעות, חוות דעת ועלילות פקידת הסעד, ואו "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד ההורים.

פקידת סעד בפעולה - אילוסטרציה
פקידת סעד בפעולה – אילוסטרציה

עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה – ידוע ומקובל כי פקידות סעד משתמשות בביקור בית להעליל ולהכפיש משפחות ואזרחים. כן ראינו ביקור בית אלים של פקידת הסעד שירה שביט ועו"ס אורגד ונעמי הלימי בו שיקרו וכתבו בתסקיר כי נזרק לעברן כיסא ע"י חולה דמנטיה שבקושי זזה. גם במקרה זה עליסה מילר ותלמה מודן ניצלו את ביקור הבית כדי להעמיק את הקרע במשפחה וכך כתבה עליסה בהחלטה: "פקידת הסעד התרשמה גם מביקור הבית, … ראתה כיצד הקטינה מתפקדת עם האחים שלה "פרץ ויכוח בינה לבין האחים שלה וזה חידד מאד את המצב שבו נמצאת א' בבית" … ועוד ציינה כי ש' "היא סיפרה לא' על הסיטואציה ממקום שלה, א' התווכחה איתה שזה לא היה המצב…"  – עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה וניתוק הילדה מאחיה ואחיותיה.

האשמות חמורות נגד ההורים ללא ציון התייחסותם, יצירת איבה בין בני המשפחה –  השופטת עליסה מילר מצטטת תסקיר משנת 2005 וכותבת בסעיף 6: " … לפנינו שילוב של ילדים המושפעים מצד אחד מחוויות וזיכרונות קשים מהתנהגות אביהם בבית במשך שנים, ומצד שני, מהשפעה וחשיפה מצד האם והסבים למידע רב מידי על הקונפליקט שבין ההורים", עליסה ממשיכה ומציינת: "כבר אז ההתרשמות של פקידת הסעד וביהמ"ש היתה, כי קיימת קואליציה של האם והילדים הגדולים נגד האב" עליסה מצטטת החלטתה משנת 2006: "במקרה שלפנינו ישנם 4 ילדים קטנים אשר הפכו להיות חללים של ההליכים של הוריהם, תפקידו של בית המשפט להגן עליהם עד כמה שניתן". .., עליסה ממשיכה להאשים ולהכפיש את ההורים והילדים ואינה מציינת התייחסותם להאשמות חמורות אלו. רישום האשמות חמורות בהחלטת השופטת ללא ציון תגובה ראויה מיידית לכל האשמה הופכת את בית המשפט לשוק רכילויות מפה לאוזן, ויוצרת איבה ושנאה בתוך המשפחה.

כתיבה חלקית של העובדות תוך השמטת פרטים מהותיים – עליסה כותבת סעיף 8: "הסדרי הראיה עם שני הילדים נמשכו כל השנים עד שבספטמבר האחרון ארע דבר בין האב לבן או' ומאז הקשר עמו נותק". נתוק קשר בין אב לבנו אינו עניין פעוט, מדוע השופטת עליסה משמיטה הסיבה?. כתיבה חלקית של עובדות מהותיות על בעל דין כזה או אחר מדיפה ריח של חוסר מקצועיות, משוא פנים.

מתן תשבוחות מיותרות לפקידת הסעד ככלי לניגוח ביקורת על העובדות – עליסה כותבת בסעיף 27: "ב"כ האם ניסה בכל כוחו להמעיט מערכו של התסקיר ומקביעותיה של פקידת הסעד. אני דוחה מכל וכל את כל טענותיו. פקידת הסעד בעלת השכלה נרחבת בתחום טיפול, בעלת ניסיון רב שנים" – ניסיונה והשכלתה של פקידת הסעד אינם רלוונטים. החלטות מקבלים על סמך עובדות, היגיון ומסקנות. התשבוחות המיותרות של השופטת לפקידת הסעד מעלות תמיהות לגבי שיקול דעתה ופוגעות באמון הציבור במערכת המשפט.

דמגוגיה – שימוש בסיסמת "טובת הילד" להכפשת ההורים – לאחר שהשמיצה את ההורים בסעיפים 6-10, עליסה מילר מדגישה בסעיפים 14-18 את עיקרון טובת הילד העומד מול עיני בית המשפט. תחילה עליסה מכפישה את ההורים ולאחר מכן בצדקנות טוענת כי טובת הילד עומדת מול עיני בית המשפט ופקידת הסעד, בעוד שהעובדות מוכיחות אחרת. הורי הילדים הם המקדישים את שנות חייהם, למען הילדים ללא כל תמורה מטעמים ערכיים, בעוד שעליסה ופקידת הסעד מכפישות את ההורים יוצרים שנאה ואיבה בתוך המשפחה ופוגעות בילדים. מן הראוי כי בית המשפט יצניע את הצביעות השיפוטית.

עיוות המציאות, יצירת איבה – שימוש בתיאורים פתטיים להעצמת אירוע או עניין מסוים – עליסה מצטטת את פקידת הסעד סעיף 22:  "אני עובדת עשרות שנים בעבודה סוציאלית ומעולם לא נשמעו במשיבון של המחלקה קריאות לעזרה כל כך קשות וכואבות כמו שא. השאירה שש פעמים" – השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן מכפישות את האמא ולהעצים סיטואציה ומתארות בפאתוס רכילותי אירוע מסוים.  מן הראוי כי היה כי יציינו עובדות אוביקטיביות על האירוע כגון תאריכים, מקום, עדים, סיטואציה ורקע, במקום תיאורים פתטיים שמעוררים איבה ועיוות המציאות.

השופטת עליסה מילר מודה – בשורה התחתונה מסחטות הכספים האבחונים והתיוגים של מכוני מסוגלות הורית ותסקיר הסעד אינם רלוונטים – לאחר ציטוטי השמצות נגד ההורים בתסקיר משנת 2005 בסעיף 6 , "כדי להבהיר את הרקע ולתאר את ההיסטוריה המשפחתית, אשר יש לה השלכות על המצב היום ועל פסק הדין" (סעיף 13) עליסה מילר כותבת בסעיף 19 : "בענייננו, לאורך שנות ניהול ההליכים הוגשו תסקירים, נערך אבחון פסיכו דיאגנוסטי על ידי מכון שלם ונערכו סיכומי אינטראקציה של הילדים עם כל אחד מההורים. חלפו מספר שנים מאז ההליכים הקודמים והתסקירים אינם רלוונטיים להיום". – נשאלת השאלה אם התסקיר משנת 2005 אינו רלוונטי מדוע הכפישה השופטת עליסה מילר את ההורים בציטוטים ממנו?. המוסר הכפול של השופטת פוגם בהליך השיפוטי, והופך אותו לכלי לרמאות ולסחיטת כספים לידי מכוני מסוגלות הורית ועוד מאבחנים ומטפלים מסבלה של משפחה.

מדיניות פאשיסטית – עליסה מילר מעניקה סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד תלמה מודן – עליסה כותבת (סעיף 26): "פקידת הסעד התייחסה לטענה ועמדה על דעתה כי אין צורך באבחון לקטינה. לדעת פקידת הסעד "אני לא חושבת שצריך מומחה אובייקטיבי. מספיקה ההתרשמות שלי כעו"ס עם הרבה ניסיון והרבה השכלה, וגם בוגרת החוג לפסיכולוגיה" – כלומר פקידת הסעד היא המאבחנת המטפלת, קובעת הסדרי ראיה, מציגה את ההורים הילדים והמשפחה בפני בית המשפט הרואה המלצותיה כסוף פסוק – מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידת סעד שאין מאחוריה שום סמכות ערעור שהרי בתי משפט רואים המלצותיה כסוף פסוק, הופכת את ההליך כקרקע פוריה לשיקולים זרים, שחיתות, על גבה של המשפחה.

סוף דבר

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן פעלו בחוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך העברת המשמורת וקביעת הסדרי ראיה. עליסה מילר בהחלטתה לא הבחינה בין עובדות לדעות, השתמשה במונחים פאטתיים נגד המשפחה, ובעלילות והכפשות מהבלי פיה של פקידת הסעד. עליסה מילר ותלמה מודן ניתקו את הילדה מאחיה ואחיותיה, מסבה, סבתה ודודיה מצד האם והעמיקו את האיבה במשפחה תוך שהן מכפישות את בני המשפחה ללא מתן התייחסות ראויה לדברי הבלע שנאמרו נגדם ובכך הופך ההליך לאווירת שוק ורוכלות. עליסה מילר ותלמה מודן פגעו באמון הציבור במערכת המשפט ורשויות הרווחה. התנהגותן של עליסה מילר ותלמה מודן בהליך מהווה קרקע פוריה, לאיבה במשפחה, רמיה, שיקולים זרים ושחיתות ועוד…

המשפט פינק פלויד – בתי משפט לענייני משפחה ונוער

קישורים:

בקשת פסילת השופט יורם שקד – אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" – הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 – שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים…

אורי שהם – שופט עליון ובג"צ – שיטות טיוח הליכים שיפוטיים בענייני רווחה לסחר בילדים –  בג"ץ 6981/16 – דצמבר 2012 – מדובר באמא אשר ילדיה נלקחו מחזקתה בניגוד לחוק ולכללים למרכז חירום מאחר ופקידת הסעד סברה כי הם בסיכון. לאחר כליאה של כששה חודשים הועברו הילדים לחזקת גרושה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה כ- 4 שנים ואת בנה בן ה- 8 רואה פעם בשבוע במרכז קשר למשך כשעה…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער – מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שמואל בוקובסקי, שופט – סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישהרשלנות קיצונית, רמיה, חוסר מסוגלות לקבל החלטות, והתנהלות שיפוטית מופקרת של שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בוקובסקי הביאה לסבל קשה וחורבן חייה של אשה בה "טיפל"…

שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – דרכי רמיה בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים

שופטת לענייני משפחה - עליסה מילר - חוסר דעת, גאוותנות, ורשעות בהליך העברת משמורת והסדרי ראיה

דצמבר 2012 – רבי ישמעאל ע"ה היה אומר: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות ד, 7).
והכוונה היא לשופט המבקש מבעלי הדין להגיע לפשרה, מסיר מבעלי הדין גזל, איבה, ושבועת שווא, אך השופט הממהר לחרוץ דין ללא עיון ראוי בחומר, הריהו חסר דעת, גאוותן, ורשע.

ובימינו קיימת תופעה אפידמית בבתי משפט לענייני משפחה , שופטים ממהרים לחרוץ דין, וחותמים בחוסר דעת על הבלי פיהן של פקידות הסעד, לא קוראים את החומר ואוטמים אוזניהם לבעלי הדין. בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.

 שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – חוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים – תמ"ש 4745-07-12

מדובר בתובענה שהגיש אב להעברת משמורת בתו הקטינה מהאם. פקידת הסעד תלמה מודן והשופטת לענייני משפחה העבירו את המשמורת כמבוקש בדרך של הכפשות ועלילות, יצירת איבה בין בני המשפחה,וגרימת נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים.

להלן מקצת מאפייני דרכי עבודתן של השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן:

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן ניתקו את הקטינה ממשפחתה – עליסה קובעת בהחלטתה הסדרי ראיה בין האם ובתה במרכז קשרבכפוף לשיקול דעת פקידת הסעד. עליסה למעשה ניתקה את הילדה מאחיה ואחיותיה, סבה וסבתה, דודיה, מבלי שנימקה על כך. מדובר בשינוי מהותי בחיי הילדה הדורש התייחסות. עליסה מילר ותלמה מודן התרשלו בקביעת הסדרי ראיה הולמים וביזו את מוסד המשפחה.

עליסה מילר אינה מבחינה בין ראיות לדעות וחוות דעת – עליסה כותבת: "על בסיס התשתית הראייתית שהובאה בפני השתכנעתי כי התרשמותם של שרותי הרווחה מבוססת כדבעי. לכך נוספה התרשמותי מהקטינה ומסקנתי… (סעיף 29) " – עליסה מילר מטייחת, אין בידה שום ראיה, שום הרשעה פלילית חרף ההאשמות ועלילות פקידת הסעד תלמה מודן למכביר. התסקיר עצמו אינו מאומת בתצהיר וכן כל מי שנחקר ע"י פקידת הסעד להכנתו. עליסה אינה מבחינה בין ראיות אובייקטיביות לדעות, חוות דעת ועלילות פקידת הסעד, ואו "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד ההורים.

פקידת סעד בפעולה - אילוסטרציה
פקידת סעד בפעולה – אילוסטרציה

עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה – ידוע ומקובל כי פקידות סעד משתמשות בביקור בית להעליל ולהכפיש משפחות ואזרחים. כן ראינו ביקור בית אלים של פקידת הסעד שירה שביט ועו"ס אורגד ונעמי הלימי בו שיקרו וכתבו בתסקיר כי נזרק לעברן כיסא ע"י חולה דמנטיה שבקושי זזה. גם במקרה זה עליסה מילר ותלמה מודן ניצלו את ביקור הבית כדי להעמיק את הקרע במשפחה וכך כתבה עליסה בהחלטה: "פקידת הסעד התרשמה גם מביקור הבית, … ראתה כיצד הקטינה מתפקדת עם האחים שלה "פרץ ויכוח בינה לבין האחים שלה וזה חידד מאד את המצב שבו נמצאת א' בבית" … ועוד ציינה כי ש' "היא סיפרה לא' על הסיטואציה ממקום שלה, א' התווכחה איתה שזה לא היה המצב…"  – עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה וניתוק הילדה מאחיה ואחיותיה.

האשמות חמורות נגד ההורים ללא ציון התייחסותם, יצירת איבה בין בני המשפחה –  השופטת עליסה מילר מצטטת תסקיר משנת 2005 וכותבת בסעיף 6: " … לפנינו שילוב של ילדים המושפעים מצד אחד מחוויות וזיכרונות קשים מהתנהגות אביהם בבית במשך שנים, ומצד שני, מהשפעה וחשיפה מצד האם והסבים למידע רב מידי על הקונפליקט שבין ההורים", עליסה ממשיכה ומציינת: "כבר אז ההתרשמות של פקידת הסעד וביהמ"ש היתה, כי קיימת קואליציה של האם והילדים הגדולים נגד האב" עליסה מצטטת החלטתה משנת 2006: "במקרה שלפנינו ישנם 4 ילדים קטנים אשר הפכו להיות חללים של ההליכים של הוריהם, תפקידו של בית המשפט להגן עליהם עד כמה שניתן". .., עליסה ממשיכה להאשים ולהכפיש את ההורים והילדים ואינה מציינת התייחסותם להאשמות חמורות אלו. רישום האשמות חמורות בהחלטת השופטת ללא ציון תגובה ראויה מיידית לכל האשמה הופכת את בית המשפט לשוק רכילויות מפה לאוזן, ויוצרת איבה ושנאה בתוך המשפחה.

כתיבה חלקית של העובדות תוך השמטת פרטים מהותיים – עליסה כותבת סעיף 8: "הסדרי הראיה עם שני הילדים נמשכו כל השנים עד שבספטמבר האחרון ארע דבר בין האב לבן או' ומאז הקשר עמו נותק". נתוק קשר בין אב לבנו אינו עניין פעוט, מדוע השופטת עליסה משמיטה הסיבה?. כתיבה חלקית של עובדות מהותיות על בעל דין כזה או אחר מדיפה ריח של חוסר מקצועיות, משוא פנים.

מתן תשבוחות מיותרות לפקידת הסעד ככלי לניגוח ביקורת על העובדות – עליסה כותבת בסעיף 27: "ב"כ האם ניסה בכל כוחו להמעיט מערכו של התסקיר ומקביעותיה של פקידת הסעד. אני דוחה מכל וכל את כל טענותיו. פקידת הסעד בעלת השכלה נרחבת בתחום טיפול, בעלת ניסיון רב שנים" – ניסיונה והשכלתה של פקידת הסעד אינם רלוונטים. החלטות מקבלים על סמך עובדות, היגיון ומסקנות. התשבוחות המיותרות של השופטת לפקידת הסעד מעלות תמיהות לגבי שיקול דעתה ופוגעות באמון הציבור במערכת המשפט.

דמגוגיה – שימוש בסיסמת "טובת הילד" להכפשת ההורים – לאחר שהשמיצה את ההורים בסעיפים 6-10, עליסה מילר מדגישה בסעיפים 14-18 את עיקרון טובת הילד העומד מול עיני בית המשפט. תחילה עליסה מכפישה את ההורים ולאחר מכן בצדקנות טוענת כי טובת הילד עומדת מול עיני בית המשפט ופקידת הסעד, בעוד שהעובדות מוכיחות אחרת. הורי הילדים הם המקדישים את שנות חייהם, למען הילדים ללא כל תמורה מטעמים ערכיים, בעוד שעליסה ופקידת הסעד מכפישות את ההורים יוצרים שנאה ואיבה בתוך המשפחה ופוגעות בילדים. מן הראוי כי בית המשפט יצניע את הצביעות השיפוטית.

עיוות המציאות, יצירת איבה – שימוש בתיאורים פתטיים להעצמת אירוע או עניין מסוים – עליסה מצטטת את פקידת הסעד סעיף 22:  "אני עובדת עשרות שנים בעבודה סוציאלית ומעולם לא נשמעו במשיבון של המחלקה קריאות לעזרה כל כך קשות וכואבות כמו שא. השאירה שש פעמים" – השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן מכפישות את האמא ולהעצים סיטואציה ומתארות בפאתוס רכילותי אירוע מסוים.  מן הראוי כי היה כי יציינו עובדות אוביקטיביות על האירוע כגון תאריכים, מקום, עדים, סיטואציה ורקע, במקום תיאורים פתטיים שמעוררים איבה ועיוות המציאות.

השופטת עליסה מילר מודה – בשורה התחתונה מסחטות הכספים האבחונים והתיוגים של מכוני מסוגלות הורית ותסקיר הסעד אינם רלוונטים – לאחר ציטוטי השמצות נגד ההורים בתסקיר משנת 2005 בסעיף 6 , "כדי להבהיר את הרקע ולתאר את ההיסטוריה המשפחתית, אשר יש לה השלכות על המצב היום ועל פסק הדין" (סעיף 13) עליסה מילר כותבת בסעיף 19 : "בענייננו, לאורך שנות ניהול ההליכים הוגשו תסקירים, נערך אבחון פסיכו דיאגנוסטי על ידי מכון שלם ונערכו סיכומי אינטראקציה של הילדים עם כל אחד מההורים. חלפו מספר שנים מאז ההליכים הקודמים והתסקירים אינם רלוונטיים להיום". – נשאלת השאלה אם התסקיר משנת 2005 אינו רלוונטי מדוע הכפישה השופטת עליסה מילר את ההורים בציטוטים ממנו?. המוסר הכפול של השופטת פוגם בהליך השיפוטי, והופך אותו לכלי לרמאות ולסחיטת כספים לידי מכוני מסוגלות הורית ועוד מאבחנים ומטפלים מסבלה של משפחה.

מדיניות פאשיסטית – עליסה מילר מעניקה סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד תלמה מודן – עליסה כותבת (סעיף 26): "פקידת הסעד התייחסה לטענה ועמדה על דעתה כי אין צורך באבחון לקטינה. לדעת פקידת הסעד "אני לא חושבת שצריך מומחה אובייקטיבי. מספיקה ההתרשמות שלי כעו"ס עם הרבה ניסיון והרבה השכלה, וגם בוגרת החוג לפסיכולוגיה" – כלומר פקידת הסעד היא המאבחנת המטפלת, קובעת הסדרי ראיה, מציגה את ההורים הילדים והמשפחה בפני בית המשפט הרואה המלצותיה כסוף פסוק – מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידת סעד שאין מאחוריה שום סמכות ערעור שהרי בתי משפט רואים המלצותיה כסוף פסוק, הופכת את ההליך כקרקע פוריה לשיקולים זרים, שחיתות, על גבה של המשפחה.

סוף דבר

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן פעלו בחוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך העברת המשמורת וקביעת הסדרי ראיה. עליסה מילר בהחלטתה לא הבחינה בין עובדות לדעות, השתמשה במונחים פאטתיים נגד המשפחה, ובעלילות והכפשות מהבלי פיה של פקידת הסעד. עליסה מילר ותלמה מודן ניתקו את הילדה מאחיה ואחיותיה, מסבה, סבתה ודודיה מצד האם והעמיקו את האיבה במשפחה תוך שהן מכפישות את בני המשפחה ללא מתן התייחסות ראויה לדברי הבלע שנאמרו נגדם ובכך הופך ההליך לאווירת שוק ורוכלות. עליסה מילר ותלמה מודן פגעו באמון הציבור במערכת המשפט ורשויות הרווחה. התנהגותן של עליסה מילר ותלמה מודן בהליך מהווה קרקע פוריה, לאיבה במשפחה, רמיה, שיקולים זרים ושחיתות ועוד…

המשפט פינק פלויד – בתי משפט לענייני משפחה ונוער
<

קישורים:

בקשת פסילת השופט יורם שקד – אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" – הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 – שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים…

אורי שהם – שופט עליון ובג"צ – שיטות טיוח הליכים שיפוטיים בענייני רווחה לסחר בילדים –  בג"ץ 6981/16 – דצמבר 2012 – מדובר באמא אשר ילדיה נלקחו מחזקתה בניגוד לחוק ולכללים למרכז חירום מאחר ופקידת הסעד סברה כי הם בסיכון. לאחר כליאה של כששה חודשים הועברו הילדים לחזקת גרושה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה כ- 4 שנים ואת בנה בן ה- 8 רואה פעם בשבוע במרכז קשר למשך כשעה…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער – מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שמואל בוקובסקי, שופט – סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישהרשלנות קיצונית, רמיה, חוסר מסוגלות לקבל החלטות, והתנהלות שיפוטית מופקרת של שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בוקובסקי הביאה לסבל קשה וחורבן חייה של אשה בה "טיפל"…

בית משפט מחוזי קבע כי מכון שלם העניק טיפול פסיכותרפי ללא הסמכה

מכון שלם - בית משפט מחוזי קבע כי העניק טיפול פסיכותרפי ללא הסמכה

דצמבר 2012 – מכון שלם מופעל לעיתים קרובות בידי בתי המשפט כמומחה בסכסוכים בין בני זוג העליון קובע שהמכון העניק טיפול משפחתי במקום טיפול פסיכותרפי כפי שדרש ממנו בית הדין הרבני


פסק דין מחוזי – ע"א 3670-07

לאחר 15 שנות התדיינות משפטית, קובע סופית בית המשפט העליון, כי אתי דנינו ממכון שלם העניקה טיפול משפחתי במקום טיפול פסיכותרפי כפי שהינחה אותה בית הדין הרבני. מכון שלם מופעל לעיתים קרובות בידי בית המשפט למשפחה ובית הדין הרבני, כמומחה מטעמם בסכסוכים בין בני זוג בכלל וכאשר מעורבים בהם ילדים בפרט.

בית הדין הרבני הורה למכון שלם לבצע טיפול פכיסותרפי לגרושתו של עו"ד פנחס פישלר, במסגרת סכסוך משמורת ביניהם. בשורה של תביעות, שנמשכו כאמור 15 שנה, טען פישלר שדנינו לא הייתה מוסמכת להעניק טיפול שכזה, שכן אין לה הסמכה כנדרש בחוק הפסיכולוגים. התיק הוגש לבית משפט השלום, הוחזר אליו בערעור במחוזי, נפסק שוב בשלום, נפסק שוב במחוזי והסתיים (4.12.12) בהחלטת בית המשפט העליון שלא להעניק לדנינו ולמכון שלם רשות ערעור.

כיוון שכך, נותר על-כנו פסק דינו של השופט דאז זאב המר, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שניתן בשנת 2010. המר אומר, כי דנינו וד"ר אליצור ברנשטיין נאלצו להודות, כי בפועל העניקה דנינו טיפול משפחתי – משום שלא הייתה מוסמכת להעניק טיפול פסיכותרפי. עדותה, קובע המר, הייתה מתחמקת ותשובותיה לא היו חד-משמעיות כאשר נשאלה לגבי השכלתה והכשרתה.

"המערער [פישלר] החל איפוא טיפול שהיה לו יסוד להניח שהוא טיפול פסיכותרפי על-ידי מי שהוסמך לכך", כתב המר. "המשיבים לא קיבלו את הסכמתו לטיפול משפחתי, גם אם לדעתם זה הטיפול הראוי, הנכון, או השווה ביעילותו לטיפול פסיכותרפי, וגם אם לדעתה של המשיבה 1 [דנינו] טיפול כזה 'כולל' פסיכותרפיה". בשולי הדברים העיר המר, כי הוא מסתייג מקביעתו של בית משפט השלום, לפיה חוק יסוד חופש העיסוק אינו מונע ממי שאינו פסיכולוג קליני לעסוק בפסיכותרפיה.

בעליון אומרים השופטים אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר ודפנה ברק-ארז, כי הם מניחים בצריך עיון את השאלה העקרונית לגבי ההסמכה הנדרשת לצורך עיסוק בפסיכותרפיה, אם כי מעירים שחבל שהמדינה לא הביעה את דעתה בנושא. לגופו של עניין קבע העליון, כי אין מקום לגלגול שלישי – שהוא למעשה גלגול שישי – בתיק זה ולכן לא העניק למכון שלם רשות ערעור.

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד"

דצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד".

להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012

נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן.
התלונה הוגשה על ידי אבא בהליך גירושין אשר טען שהשופט לא זימן אותו להביע עמדה בדיון הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לילדיו. לדבריו, בהסתמך על תלונה שקרית שהגישה נגדו אשתו במשטרה, החליט השופט שהילדים יהיו במשמורתה.
"מדובר בהחלטה אכזרית בשרירותה", כתב האבא בתלונתו – אשר נמצאה מוצדקת.
נפתלי שילה אמר להגנתו: "ההחלטה ניתנה בהתחשב בטובת הקטינים בלבד. למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".

דרכי הרמיה של השופט נפתלי שילה:

קביעת עובדות בשטח הפוגעות קשות בהורים וילדיהן מבלי לשמוע עמדתם – נפתלי שילה לא זימן את בעל הדין (האב) להביע עמדה בדיון הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לילדיו. לדבריו, בהסתמך על תלונה שקרית שהגישה נגדו אשתו במשטרה, החליט השופט שהילדים יהיו במשמורתה.

היתממות, רמאות וזריית חול בעיני בעלי הדין והציבור – נפתלי שילה שילה טען להגנתו: "למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".נפתלי שילה יודע כי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה לא נסוגים מהחלטותיהן המרושעות שניתנו במעמד צד אחד מחשש שקלונם ופשעיהן יחשפו, נפתלי גם מודע להוצאות המשפט הכבדות והקשות על בעלי הדין, נפתלי מיתמם וטוען כי טענה שיקרית כי "למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".

שימוש בתירוצי פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים לרשלנותו הפושעת – נפתלי שילה תרץ מעשיו כי "ההחלטה ניתנה בהתחשב בטובת הקטינים בלבד". נפתלי שילה זורה חול בעיני הציבור. טובת הילדים מחייבת שמיעת הוריהם, אם כן מדוע לא שמע את האב. נפתלי משתמש בתרוצי פושעים רוצחים ואנסים הטוענים כי עשו מעשיהם הנפשעים כביכול למען "הצדק", "הטוב", או "כבוד המשפחה" וכדו'.

סוף דבר

נפלי שילה בתירוציו מוריד את מערכת המשפט לרמת השוק על גבם של אזרחים טובים אשר שרתו ומשרתים את המדינה נאמנה ובית משפט לענייני משפחה נקרה בדרכם. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". נפתלי שילה גרם להורים ולילדים נזקים פיסיים, נפשיים, וכלכליים.

קישורים:

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…