שלש וחצי שנות מאסר בפועל לאפוטרופסית עו"ד תמר בן אלי

בגזר הדין בתיק ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019 כתב שופט המחוזי ציון קפאח דברים קשים על התנהלות הנאשמת עו"ד תמר בן אלי ששימשה אפוטרופוסית לחסויים על פי מינוי בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון.
להלן ציטוטים מגזר הדין:
"מעשי הנאשמת בנסיבות התיק שבנדון, הינם בעלי חומרה יתרה. ראשית, מדובר בעורכת דין, אשר מתוקף תפקידה חייבת ביחסי אמון ונאמנות ללקוחותיה. שנית, במסגרת תפקידה מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט כאפוטרופוסית על חסויים ותפקידה היה להגן עליהם ולטפל ברכושם לצורך רווחתם. הנאשמת ניצלה לרעה את חולשתם המובנית של החסויים, ובמקום לדאוג להם היא מעלה באמונם ובכספם, בצורה קשה, בוטה ופוגענית. כמו כן מעלה באמון שנתנו בה בתי המשפט אשר מינו אותה כאפוטרופוסית ופגעה באמון הציבור בעורכי הדין.
אפוטרופוס שמונה מטעם בית המשפט נושא באחריות כפולה ומכופלת הן כלפי אותו חסוי שעליו הוא אמון והן כלפי בית המשפט עת הוא מתפקד כ"קצין בית המשפט". האפוטרופוס כשלוחו של ביהמ"ש, אינו רשאי לשלוח יד בכספי החסוי, אין הוא רשאי להכניס כספים לכיסו ללא היתר ואז לתרץ את הגזל בהסברים שונים ומשונים. בנסיבות הללו אין חולק כי הפגיעה בערכים המוגנים חמורה וממשית.

מסכת העבירות בהן הורשעה הנאשמת התפרשה על פני מספר שנים רצופות, בהן שלחה ידה בכספים השייכים לחסויים בהיקף כולל של כ 553,000 ₪ )מתוכם הופקדו בקופת בית המשפט 260,000 שקלים(. אין מדובר אפוא ב"מעידה חד פעמית" או ב"כשל נקודתי" אלא מעשי הנאשמת מעידים על שיטתיות ועל סדרתיות, וכפועל יוצא גם על תכנון מוקדם ודרך פעולה מובנית וסדורה הגם שהיא נעדרת תחכום. האמור מ

למד כי לנאשמת היו ימים רבים להתעשת ולחדול , אך היא בחרה שלא לעשות כן. הנאשמת מעלה באמון שניתן בה על ידי בית המשפט אשר מינה אותה כאפוטרופסא על רכושם של חסרי ישע. מדובר בהפרת אמון משמעותית וקיצונית ושפל מדרגה מוסרי.

הכיעור הרב מתנוסס מעל מעשי הנאשמת אשר ניצלה לרעה את כוחה ומעמדה כלפי החסויים תוך שהיא מסבה להם נזק כספי משמעותי.
קרבנות העבירה –
באישום הראשון : קשישה בת 94 ,ערירית שעלתה בגפה לארץ, חולה בדמנציה מתקדמת ושוכנה בבית אבות. הנאשמת גנבה מספר פעמים את כספיה של הקשישה.
באישום השני אשה בת – 39 עם מוגבלות נפשית ורמת תפקוד נמוכה. היא נפגעה בתאונת דרכים לפני מספר שנים והנאשמת גנבה מכספי הפיצויים.
באישום השלישי קשיש ערירי כבן – 100 ,דל אמצעים.
באישום הרביעי אדם בן – 60 ,ערירי,עם מוגבלות נפשית המתגורר בגפו. הנאשמת גנבה את כספו מספר פעמים.
הסברי הנאשמת לקצינת המבחן כי פעלה כפי שפעלה אך מוסיפים נופך חומרה לתמונה הקודרת בלאו הכי. לדבריה, האפוטרופוס הכללי הערים קשיים על תשלום שכר טרחתה ומשכך הכספים שגזלה מהחסויים הגיעו לה על עבודתה המאומצת. צר לי שהנאשמת בחרה לנהל את מאבקה מול האפוטרופוס הכללי על גבם של חסרי הישע.
בנסיבות הללו ראיתי, בין השאר, שלא להיענות לבקשת שירות המבחן לדחות הדיון על מנת לשלב הנאשמת באפיק טיפולי אודות דפוסי ההסתרה והמרמה שבאישיותה.
מעשי הנאשמת עולים כדי " חומרה יתרה" כאמור בסעיף 40 ד(ב) לחוק. מיהות קרבנות העבירות והיותם חסרי ישע היא העוטה על מעשי הנאשמת את הלבוש שאינו מאפשר חריגה ממתחם העונש ההולם.

השופט ציון קפאח סקר בגזר הדין פסיקות שונות נגד עורכי דין שמעלו בכספי חסויים ועבירות נוספות:

ע"פ 5115/12 מדינת ישראל נ' ירדנה נילמן ( 10.6.13 , פורסם בנבו) המערערת, עורכת דין – במקצועה, שמונתה על ידי בתי המשפט לענייני משפחה כאפוטרופסית של חסויים רבים, ביצעה עבירות שונות של גניבה וזיוף, בצוותא עם בן זוגה ועובדת נוספת, בסכום כולל של כ – 7.25 מיליון ₪. בית המשפט המחוזי גזר עליה 7.5 שנות מאסר בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי. בערעור הוחמר עונש המאסר בפועל שהושת על המערערת, כך שיעמוד על 9 שנות מאסר, זאת, נוכח עוצמת המעשים, מיהות הקרבנות, והרתעה מניצול חולשתו התהומית המובנית של חסוי על ידי אפוטרופוס. בימ"ש העליון ציין כי כתב האישום המתוקן בו הודתה המערערת הוא ביטוי לשפל המדרגה המוסרי. מדובר במסע גניבות של כ – 7.25 מיליון ₪ לאורך מספר שנים מחסויים שונים. בימ"ש קמא ציין את חומרת המעשים והזעזוע שהם מעוררים ודחה את הטענה של השפעת בן הזוג, ואין חולק כי למעלה מ-  50% מסכום הגניבה, ניטלו לצרכי המערערת. עיקר העיקרים הוא מיהות הקרבנות, היות המערערת "גיבורה על חלשים", על מי שתפקידה היה להגן עליהם ולדאוג לרווחתם, שהם לא יכלו לדאוג לה בעצמם, ותחת זאת דאגה לכיסה. יש מגמת החמרה בעבירות כלכליות,
אך במקרה זה שפל המדרגה המוסרי עמוק במיוחד.

בע"פ 10996/03 פנחס נרקיס נ' מדינת ישראל דובר במערער, עורך דין, אשר היה מנהל עיזבון ומעל בכספי העיזבון, והורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ב- 6 אישומים של עבירות גניבה בידי עובד ציבור וכן בעבירות מרמה והפרת אמונים. על פי ממצאי פסק הדין, שלח המערער ידו בסכום המגיע ל- 2,376,581 ₪. בית המשפט המחוזי, לאחר ששקל נסיבות לחומרה ולקולא, גזר על המערער מאסר בפועל של 4 שנים, מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, קנס ופיצויים.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו וקבע: "המערער הינו עורך דין, החב חובת אתיקה מקצועית מכוח השתייכותו לציבור עורכי הדין. העבירות החמורות שעבר פוגעות בכללי יסוד של הגינות ויושר החלים על עורך דין, וגרמו פגיעה קשה למעמד מקצוע עריכת הדין, לדמותו של ציבור עורכי הדין וציבור עורכי הדין בישראל. הם יצרו סדק של אי אמון בהגינות וביושר המוחלטים הנדרשים מעורך הדין המקבל על עצמו תפקיד אמון מיוחד.
סדרי הגודל האדירים של המעילה והבוטות המיוחדת שאפיינה את דרך שליחת היד ברכוש לא לו, מעמידים את העבירות שביצע המערער בהיותו עורך דין ברף העליון של החומרה".

ברע"פ 6190/08 צברי נ' מדינת ישראל ( 5.1.2009 , פורסם בנבו) הוטלו על עו"ד שגנב מלקוח שלו 15,000 שקל,  12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 18,000 שקל,  העונש נותר על כנו בערעור.
ע"פ 2037/05 מכנס נ' מדינת ישראל ( 28.11.2007 , פורסם בנבו) עו"ד אשר גנב מכספי – עיזבון של מתלוננת אותו ניהל סכום של כ- 11 מיליון ₪. הוא מונה לנהל את כספיה בהיותה יתומה בת 8 שנים בלבד. בית המשפט המחוזי גזר עונש של 7 שנות מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם ביחס להכרעת הדין, אולם הקל בעונש והעמידו של 5 וחצי שנות מאסר, לאחר שהובאו בחשבון נסיבותיו האישיות: גילו של המערער ומצבו הבריאותי.

בעפ"ג (מחוזי באר שבע) 25122-02-13 אביטל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3/7/13 ) שם דובר בעורך דין שגנב מבני זוג קנדיים שביקשו לרכוש דירה בישראל סך כולל של 360,000 ₪ ואשר מעל בכספים בשל הסתבכות עסקית וחובות לצד שלישי. הובהר כי מדובר באדם נורמטיבי, וכי שירות המבחן המליץ להעמידו במבחן. על הנאשם הוטלו בסופו של יום  20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 40,000 ₪. הערעור נדחה.

ת"פ (שלום נתניה) – 5597/06 מדינת ישראל נ' לאור ( 22.10.08 , פורסם בנבו) הוטלו – 4 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי למתלוננים בסך כולל של כ- 220,000 ₪, על עו"ד , ללא עבר פלילי, שהסתבכות עסקית הובילה אותו לשלוח ידו בכספי לקוחותיו בסך כולל של מיליוני שקלים ) 370,000 ,$ 700,000 ₪ ו- 560,000 $ קנדי( .

ע"פ 2143/10 שלום נ' מדינת ישראל ) 20.1.2011 , פורסם בנבו( הנאשם, עו"ד במקצועו, – הורשע בעבירות זיוף ומרמה בהיקף של 1.3 מיליון ₪ (מתלונן בודד). בית המשפט המחוזי גזר עונש של 55 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

ת"פ 37190 09 16 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' לביא, אשר אך ניתן זה לאחרונה ) 4.7.19 – ) עורכת דין אשר גנבה סך כולל של 4,217,343 ₪ מכספים אשר הופקדו בידיה בנאמנות לשם ביצוע תשלומים שונים במסגרת הסכמי מכר. כן יוחסו לה עבירות לפי פקודת מס הכנסה בכך שהשמיטה את הכספים שגנבה מהדוחות שהגישה למס הכנסה. נדונה, בין היתר, למאסר בפועל של 3 שנים. הייתה במעצר בית במשך 3 שנים והחזירה למעלה ממחצית סכום הגניבה. נקבע מתחם שבין 3 7 שנות מאסר".

להלן גזר הדין השופט ציון קפאח  מדינת ישראל נגד תמר בן אלי , ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015

מודעות פרסומת

"לקחנו את אמא שלך, הנה זה מספר הטלפון"

יולי 2019 – אפוטרופסות – "לקחנו את אמא שלך, הנה זה מספר הטלפון".

 

אפוטרופוס במינוי בית משפט לענייני משפחה

מטפלים ללא בושה – החלק השני , מקו , אדוה דדון | החדשות | פורסם 04/06/18
מטפלים חסרי בושה – החלק השני: המדינה ממנה אפוטרופסים שיסייעו לקשישים ולחסרי ישע לנהל את חייהם. כך אפוטרופסית אחת כזו ניצלה לכאורה את תפקידה, הפכה להיות מוטבת בצוואה של האיש שהיה תחת חסותה וניסתה להשתלט על חלק מרכושו. וזה לא המקרה היחיד.

תלונות קשות על תפקוד המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

אלפי אפוטרופוסים עובדים ללא כל פיקוח , עופר וולפסון , 10.12.2013 , news1

ועדת החוקה של הכנסת שמעה בדיון שערכה תלונות רבות מצד קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי האפוטרופוסים, תפקודם וכלפי המרכז הישראלי לאפוטרופסות – קרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים בדיון התגלה כי ישנו מפקח אחד בלבד לכל 250 חסויים

אלפי אפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט עובדים ללא כל פיקוח – כך התגלה (יום ג', 10.12.13) בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שדנה בנושאים חסויים שמונה להם אפוטרופוס לניהול ענייניהם הכספיים ו/או הבריאותיים. זאת, לרגל היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

בדיון נשמעו תלונות רבות ע"י קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי אפוטרופוסים, תפקודם וכלפי הקרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים.

היועץ המשפטי של ארגון בזכות, עו"ד יותם טולוב, ארגון שמסייע לחסויים, הביא איתו לדיון אישה שמונה לה אפוטרופוס, וזו סיפרה על מאבקים משפטיים שהיא מנהלת מול המרכז הישראלי לאפוטרופסות – קרן לטיפול בחסויים, על-מנת לקבל כסף מהכספים שהיא הרוויחה מעבודתה, לצורך טיפול שיניים וכן מאבק משפטי שהיא מנהלת על-מנת לעבור דירה. מ' סיפרה: "יש לי מגבלה מזערית, וצריך לדבר איתי ולהתחשב בדעתי. הם לא מחליטים איתי, הם מחליטים במקומי. אני בחוסר אונים".

מנכ"ל הקרן לטיפול בחסויים, ד"ר זאב פרידמן, דחה את הטענות ואמר שהתאגיד עבר שינוי גדול. "יש לנו וועדה בראשות השופט תאודור אור שמפקחת על פעילותנו", אמר. לדבריו, "אנו שמים דגש על כבוד האדם ועל חירותו. אנו מנהלים מאבקים משפטיים נגד אנשים שמנצלים לרעה את החסויים ולוקחים את נכסיהם".

האפוטרופוס הכללי, עו"ד דוד האן, אמר שמשרדו מפקח על כ-5,000 חסויים באמצעות 20 מפקחים בלבד. "המשאבים לפיקוח אינם פרופורציונאליים", אמר האן, שהוסיף כי משרדו לא מפקח כלל על האפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט לעניין קבלת החלטות על בריאותם והטיפול הרפואי באלפי חסויים. "לאחרונה הוקצו לנו שני תקנים בלבד לטובת הפיקוח על האפוטרופוסים שמונו על גופם של חסויים. בשנת 2014 נבצע דגימה של 2,000 תיקים". האן הוסיף ואמר כי משרדו מפתח ממשק ממוחשב מול בתי המשפט, לצורך קבלת מידע על מינוים של אפוטרופוסים.

נציג משרד המשפטים, עו"ד פרץ סגל, אמר כי בשבועות הקרובים תוגש לוועדת שרים הצעת חוק, הצעה שתחדש מושג משפטי חדש של ייפוי כח מתמשך. החוק יקבע שאדם יוכל למנות לעצמו בעודו כשיר אפוטרופוס שיהיה מופקד על ענייני רווחה, בריאות וכספים בעת הצורך. החתימה על ייפוי הכח לא תימנע ממנו לקבל החלטות, כל עוד הוא יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

פרופ' ישראל דורון מאוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת המשפט בשירות הזקנה אמר כי "מוסד האפוטרופסות, אבד עליו הקלח! במרבית מדינות העולם ביטלו את האפוטרופסות. הגישה הישראלית מבוססת על גישה מימי הביניים, גישה שפוגעת בצורה קשה בכבוד האדם וחירותו".

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תפנה למשרד המשפטים בבקשה לערוך השתלמויות לשופטים בנושא החסויים. רותם הבטיח לעשות מאמץ לדון בהצעת החוק בהקדם, מיד שזו תגיע לדיון בוועדה.

אשר גרוניס דחה עתירה לחקור האשמות קשות נגד לשכת הרווחה רמת גן ובית משפט לענייני משפחה על גזל ניצולת שואה

יולי 2008 – בג"ץ 6192/08 –  מדובר בעתירת חנה גאודי לחייב את ועדת החקירה הממלכתית לטיפול בניצולי שואה בראשות שופטת בדימוס דליה דורנר להעתר את בקשת העותרת שנשלחה לוועדה.

העותרת, המתגוררת בבוסטון, ארצות הברית, הינה בת לניצולת שואה. לטענתה, בימים 20.3.08 ו- 15.4.08 היא שלחה לועדת דורנר מכתבים, בהם גוללה את סיפורה של אימה. במכתבים אלה הועלו שלל טענות נגד האפוטרופסית שמונתה לאימה, נגד משטרת ישראל, נגד פקידת הסעד בלשכת הרווחה רמת גן, נגד יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, נגד בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן עצמו
וכן נגד בית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתה של העותרת בעתירתה ובמכתביה, כל הגורמים הללו עשו יד אחת על מנת לעשוק ולהתעלל באימה וכן כדי לרדוף את העותרת עצמה.

אשר גרוניס דחה העתירה על הסף מפאת הגשתה מאוחר לטענתו.


קישורים:

תאוות הקנסות של אשר גרוניס – לא לכל אחד – המאמר נשיא ביהמ"ש העליון מזגזג – גרוניס וההוצאות – איפה ואיפה? , איתמר לוין , news1 , אוגוסט 2013 – נשיא ביהמ"ש העליון לא הטיל על אגד (ע"פ 5187/13) הוצאות בגין בקשה לפסילת שופט, למרות שכינה אותה "פגם דיוני חמור". לעומת זאת, הוא חייב קבלן קטן (ע"א 5137/12) בתשלום 15,000 שקל בבקשתו לפסילת שופט…

אשר גרוניס – מדיניות פאשיזם שיפוטי להסדרי ראיה בין הורים לילדים – אפריל 2013 – בתי משפט לענייני משפחה פוגעים בזכויות הורים וילדים בדלתיים סגורות. מדובר במדיניות מוכתבת מנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. גרוניס חושש מביקורת על הליכים שיפוטיים המתנהלים בדלתיים סגורות שמא יחשפו פשעים ושחיתויות המנוהלים בבתי משפט אלו על גבם של אזרחים טובים. מדובר בגזל קשישים בהליכי מינוי אפוטרופסות, או ניצול משפחות בהליכי גירושין, ע"י "מומחים רפואיים" ו/או מכוני מסוגלות הורית ועוד…

אשר גרוניס כפה על השופטת חנה ינון לדון בתיק נגד רצונה וקנס בעל דין מבקש הפסילה ב- 15,000 שקל – אפריל 2013 – אשר גרוניס נוקט מדיניות הפוגעת בזכויות אדם ע"י הטלת קנסות כבדים על עתירות ובעלי דין בדרכים שונות – אשר גרוניס – שופט עם עבר בהתעמרות ופגיעה בזכויות אדם – האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה חויבו ב- 45,000 שקלים בעתירה נגד הפעלת שירותי בריאות פרטיים (שר"פ) בבית החולים הציבורי המוקם בימים אלה באשדוד…

פצצות מתקתקות עם גלימות – שופטים שסובלים מ"תחושת שחיקה קשה והתמרמרות" – הכתבה הנשיא גרוניס: "פצצה מתקתקת במערכת המשפט" , פברואר 2013 , הפורום המשפטי למען ארץ ישראל – בפרוטוקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים שהועלה היום באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מובא דיון בסוגיית השופטים שסובלים מ – "תחושת שחיקה קשה והתמרמרות"…

תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לענייני משפחה – תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים – ביום רביעי 03.10.12 הגישה אמא ל' תלונה נגד נשיא אשר דן גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לעניני משפחה – להלן התלונה…

פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה – אוקטובר 2012 – השבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'…

אשר גרוניס מניף דגל שחור מעל עתירות ארגוני זכויות אדם

בתקופת גרוניס: בג"ץ מקשה על עתירות חברתיות

נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג מתח ביקורת על התנהלות נשיא בית המשפט העליון

משרד הרווחה מפקיר את ניצולי השואה

שנה לממשלה: כך נראים חייהם של ניצולי השואה  , אילן לוקאץ' | מיכל פעילן | חדשות 2 | פורסם 07/03/14 
לפני שנה קמה ממשלה חדשה. שר האוצר יאיר לפיד ושר והרווחה מאיר כהן הבטיחו שהדאגה לניצולי השואה תעמוד בראש סדר העדיפויות שלהם. אי אפשר לפקפק בכוונות טובות. אם אתם זוכרים, לפני עשרה חודשים פגשנו קבוצת ניצולים ששברו לנו את הלב. השבוע חזרנו לראות מה השתנה. יש לנו תחושה שניחשתם את התשובה


לפני שנה, אולי אתם זוכרים, לקחנו שישה קשישים ניצולי שואה לירושלים אל לשכת שר הרווחה. זה היה אחרי שדורה רוט, ניצולת מחנות הריכוז שגייסה מאות מיליוני דולרים בתרומות למדינה במהלך שנותיה במגבית היהודית המאוחדת, התייצבה בוועדת הרווחה של הכנסת, הישירה מבט אל הנבחרים ובקול בוטח אמרה: "כולכם פושעים".

אלו היו ימים של ממשלה חדשה מהניילונים עם התחייבות לשינוי סדרי עדיפויות. לשר הטרי מאיר כהן היו הרבה כוונות טובות, מצוקת הניצולים שניצחו את היטלר אבל הפסידו למדינת ישראל באמת נגעה ללבו, והוא עשה טעות של פוליטיקאי חדש: הוא הבטיח.

עכשיו כשמלאה בדיוק שנה לממשלה, חזרנו אל אותם ניצולים כדי לברר מה התקיים מכל ההבטחות. רות קריגר, שבגיל 9, בדרך לבית הספר, חייל נאצי ירה באביה מול עיניה, עדיין מתביישת מהנכדים. "אני מקבלת עכשיו מה שקיבלתי מהיום הראשון. 400 ומשהו יורו. זה אפילו לא 3,000 שקל", העידה קריגר. "ששרה נתניהו תיסע פחות לחוץ לארץ. את הכסף שלה, שייתנו לניצולי שואה. טיפ טיפה. הם לא צריכים בכלל הרבה. רק קצת אוכל. שום דבר לא יותר. הייתי רוצה להיראות כמו כל הסבתות. הנכדים שלי באים, 'סבתוש, סבתוש', אבל לסבתוש אין אפילו עשרה שקלים לתת לנכד".

פולה כץ העיוורת הולכת ומאבדת עכשיו גם את השמיעה. היא עדיין גרה בגפה, עדיין משוועת לעזרה. לפני שנה, הזעקה שלה למגע אנושי שברה את הלב. להידרותרפיה בבריכה היא לא הלכה מאז ספטמבר כי לבד היא לא יכולה, ואין מי שיחזיר אותה הביתה. על השולחן נערמות מעטפות, הפניות לבדיקות רפואיות והזמנות לדיונים משפטיים. היא לא יכולה לדעת מה יש שם, כי היא עיוורת ואין מי שיעשה לה סדר בניירות. "מאוד קיוויתי על מאיר כהן שהוא יעזור לי", סיפרה כץ באכזבה. "אם תהיה לי עובדת בבית נאמנה, ואני אוכל ללכת שהיא תלווה אותי לבריכה, אז יש לי מספיק. לא מצפה לשום דבר. אני לא מבקשת ולא דורשת".

"קשה לי להבין שבן של ניצול שואה, אין לו הבנה לניצולים"

איך נסתכל לעצמנו בעיניים? האנשים האלו שדועכים לנגד עינינו בעוני מנוול הם מגש הכסף שעליו ניתנה לנו המדינה. בלעדיהם לא היינו פה, חד וחלק. מדינת ישראל לא הייתה קמה ב-48' אלמלא שואת יהודי אירופה, אלמלא נקיפות המצפון של העולם והרצון לפצות במשהו. המדינה הזו בנתה צבא ותעשייה לא מעט באמצעות שלושה מיליארד מארקים שקיבלנו מגרמניה המערבית בהסכם השילומים, סכום שהוא במונחים של היום 62 מיליארד שקל.

הכסף הזה שולם כדי לממן את שארית חיי הניצולים, את הטיפולים הרפואיים, להחזיר משהו מהרכוש שנלקח. 60 שנה עברו, אפשר להחזיר להם. איפה הכסף? ועדת השופטת דורנר מיוני 2008 קבעה שהמדינה שילמה עד עכשיו לניצולים רק שני שלישים מהשווי הריאלי של הסכם השילומים. שליש נשאר באוצר מדינת ישראל, סכום ששווה היום 23 מיליארד שקל ששייכים מוסרית לניצולי השואה. אם יחלקו את הסכום הזה בין הניצולים שעוד חיים, זה יוצא מיליון שקל לכל ניצול. במקום זה, רובם חיים בעוני וברעב. "כסף", אומרים להם, "עוד אין. תחכו".

ברטה שפורן עדיין מציירת. מצבה הכספי השתפר מאז הפגישה לפני שנה. במקום 2,800 שקל בחודש שקיבלה אז, היא מקבלת עכשיו 5,000. אחת העמותות התקינה לה שני מזגנים בבית, אבל עכשיו בעל הבית רוצה להוציא אותה מהדירה שבה היא גרה בשכירות מוגנת כבר 50 שנה. שאר הדיירים כבר קיבלו את המכתב – עוד חודשיים צריך לפנות. וברטה, בת 95, לאן היא תלך? "אני באמת לא יודעת", היא עונה. "אולי לכם יש איזו עצה?".

איך נסתכל לעצמנו בעיניים? ארכיון - צילום׃ חדשות 2
איך נסתכל לעצמנו בעיניים? ארכיון – צילום׃ חדשות 2

ויוליוס – זוכרים? הוא קיבל השתלת שיניים, אבל לא מהמדינה. רופא שיניים התנדב לעשות את העבודה היקרה בלי תשלום. "עברה שנה, אני מאמין שהוא כבר בקיא בנושא", אמר יוליוס על שר הרווחה. "כי אז הוא אמר 'אני לומד את הנושא, תוך שלושה חודשים אני מסדר את הכל'. להגיד את האמת? כלום לא נעשה. אנחנו לא קיימים והכסף נשמר טוב טוב בכספת של יאיר לפיד".

ודורה רוט שהזעקה שלה התחילה את כל זה אומרת היום "בגדול, נכשלתי". זכות המילה האחרונה בכתבה תינתן לה: "כשהייתי אצל יאיר לפיד, אמרתי לו 'יאיר, הכרתי את אבא שלך. אני נאמתי 32 שנה בארה"ב, לא באופן פוליטי, אלא הוא באופן פוליטי ואני אחר כך בשביל לבקש כספים'. קשה לי להבין שבן של ניצול שואה, אין לו הבנה לניצולי שואה. אתה לא מתבייש לעלות לטלוויזיה ולהגיד 'אני נותן לניצולי שואה עוד 400 שקל'? מתי היית במכולת? מה קונים בשביל 400 שקל? ואל תסתכל עליי, אני לא צריכה – לא זה ולא זה. אבל אבא שלך היה ניצול שואה! איך אתה לא מבין ש-400 שקל לניצול שואה שצריך, זה כלום? ערוץ 2 לקח ניצול שואה שאמר 'הייתי רוצה לאכול תפוח עץ, אבל אין לי שיניים ואין לי כסף לרופא שיניים', איפה אתה בזה? למה אתה לא נותן את הכסף שקיבלתם בשבילנו? ויש את הכסף! על זה אני כועסת. אמרתי את זה לראש הממשלה ואני מוכנה עוד פעם להגיד לו את זה, ועוד פעם ללפיד. תשחררו את הכסף שקיבלתם! זה לא קורה".

"אני כועסת". דורה רוט – צילום׃ חדשות 2

מאיר כהן, שר הרווחה, ביקש למסור בתגובה כי "בשנה האחרונה הוקצו קרוב ל-835 מיליון שקל ל-5 השנים הקרובות על מנת להוסיף סיעוד ותרופות לניצולים. העברת הרשות לרווחת ניצולי השואה ממשרד האוצר למשרד הרווחה נתקלה בקשיים שנבעו מהכרזת סכסוך עבודה של עובדי הרשות ומהסתייגות נציבות שירות המדינה למהלך חלופי. כדי לא לפגוע בניצולי השואה הוחלט בעצה אחת עם שר האוצר שלא להעביר את הרשות למשרד הרווחה, למרות שאנו סבורים שזו הייתה הפעולה הנכונה".

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים מפקיר בשיטתיות מוחלשי החברה

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

תחקיר: הקרן הממשלתית הממונה על חלשי החברה מפקירה אותם בשיטתיות , מיה איידן , יולי 2013

בדיקת חדשות 10 מגלה כי הגוף שאמור לדאוג למוגבלים נפשית ושכלית, "המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים", מתייחס אליהם לפעמים בזלזול. "אף פעם הם לא באו לבקר אותי", אומר ב', חוסה זה חמש שנים

"המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים", הגוף שאחראי על האנשים החלשים ביותר בחברה, אנשים מוגבלים שכלית או נפשית, אמור לדאוג לרווחתם השוטפת, לבקרם באופן קבוע ולספק את צרכיהם היום-יומיים. עם זאת, תחקיר חדשות 10 מגלה כי במקרים רבים, האפוטרופוסים שמונו לחסויים מטעם הקרן אינם ממלאים את הדרישות. הם לא באים לבקר אותם, ובלתי ניתן להשיגם במהלך השבוע.

"אף פעם הם לא באו לבקר אותי", אומר ב', חוסה זה חמש שנים, שטוען גם שלא קיבל את דמי הכיס שהוא זכאי להם במהלך השבועות האחרונים. ר' וב', שני מטופלים של הקרן לטיפול בחסויים, תלויים לחלוטין באפוטרופוסים שלהם, וכל החלטה על הוצאה כספית עוברת דרכם. אך ר' וב' מתקשים להשיג אותם, ויחס הקרן אליהם מחפיר.

הקרן מטפלת בכ-5,000 חסויים, חלקם מתגוררים בקהילה וחלקם במוסדות סגורים. על פי דוח מבקר המדינה מ-2011, שביקר בחריפות את תפקוד הקרן, היא מטפלת בכספים וברכוש של החסויים המוערכים בכ-870 מיליוני שקלים.

אולם, על פי עו״ד יותם טולוב, מארגון בזכות המייצג חלק מהאנשים, לעיתים הם צריכים לעתור לבית המשפט כדי לדעת כמה כסף יש ברשותם. "האדם תלוי לחלוטין בהחלטות של הקרן כדי לשכור דירה, כדי לפרנס את ילדיו", מסביר עו"ד טולוב. "בדרך כלל אין שום שקיפות מול האדם. הוא צריך לבקש ולדרוש באמצעות עורכי דין כדי לבקש מידע על כמה כסף יש לו", טוען עו"ד טולוב.

לארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, מגיעות תלונות רבות על היחס והטיפול של המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים. כך נמסר. "אנו מכירים היטב את התופעה", נמסר מהארגון. תגובת הקרן לטיפול בחסויים: "הקרן בודקת כל הזמן את עצמה, ואת השירות שהיא מעניקה לחסויים. הקרן פועלת על-פי מחויבות סל הטיפול שקבעה המדינה, ומקפידה לבקר את החסויים באופן שוטף וסדיר". מהאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים נמסר כי הטענה לפיה הקרן לטיפול בחסויים מתייחסת אל לקוחותיה בזלזול אינה מוכרת להם.