השופט אליקים רובינשטיין, חוות דעת "מקצועיות" ומרעילות ומשוא פנים בהליכי גירושין

מרץ 2014 בע"מ 2355/14 – מדובר בערעור אב ישראלי יהודי עובד ונורמטיבי נגד גרושתו הרוצה לשוב עם שני ילדיהם לארץ מוצאה אנגליה. השניים נפגשו בהונג קונג; לעת ההיא היתה האמא חסרת דת. ביום 18.8.06 נישאו באנגליה, שם מתגוררת אמה, ועלו ארצה. לזוג שני ילדים, בת ילידת 2007 ובן יליד 2008. לימים התגיירה האמא בישראל, והצדדים נישאו שוב כדת משה וישראל בשלהי שנת 2009.

השופט אליקים רובינשטיין דחה את הערעור ואיפשר החלטות בית משפט לענייני משפחה המתירות לאמא לשוב לאנגליה ארץ מוצאה עם שני הילדים. בית משפט קמא הורה, כי ייקבעו הסדרים לקיום קשר טלפוני וחזותי עמם. כן נקבע, כי האמא תגיע לישראל לפחות פעמיים בשנה, והיא תשא במימון הטיסות, בתנאי שההאב יפרע את חיוביו למזונות, שאחרת יישא הוא בהוצאות הללו. עד להגירת האמא עם הקטינים יתקיימו הסדרי ראייה במרכז קשר תחת פיקוח. הושתו על המבקש הוצאות בגובה 70,000 ₪.


אליקים רובינשטיין לא הסתפק בשבר הקשה שפקד את המשפחה המפורקת וציטט חוות דעת מכפישות ומרעילות ללא שום ביסוס אובייקטיבי נגד האבא.
אליקים רובינשטיין כתב נגד האבא (סעיף ד): "עולה מחוות הדעת, כי שיפוט המציאות של המבקש לקוי, הוא בעל אישיות פרנואידית… עלול להוות סיכון פיסי למשיבה ולקטינים", עם הכפשות כל כך קשות ומרעילות נגד האב מדוע לא הציג אליקים רובינשטיין תמיכה ראייתית להכפשותיו לדוגמא אשפוז פסיכיאטרי כלשהי בעברו והסיבות, או הרשעה פלילית, או חבלות בקטינים או באמא עקב התוקפנות לכאורה שמתייג רובינשטיין את האב.

אליקים רובינשטיין משקר נגד האב וכותב (סעיף ד)  "אינו משתף פעולה עם גורמי המקצוע", הרי האב נפגש עם בעלי המקצוע של רשויות הרווחה ואף סופג מהם הכפשות מרעילות ללא בסיס ראייתי, מדוע מסלף אליקים רובינשטיין וכותב כי האב אינו משתף פעולה.

אליקים רובנשטיין מרעיל נגד האב בדרך דמגוגית וכותב (סעיף ב): "המבקש הוא יהודי ולעת ההיא היתה המשיבה חסרת דת. ביום 18.8.06 נישאו באנגליה, שם מתגוררת אם המשיבה, ועלו ארצה" – האב מעולם לא עלה ארצה או ירד מהארץ הוא מאז ומתמיד אזרח ישראלי. חזרתה של האמא עם הילדים לארץ מוצאה מכנה אליקים רובינשטיין "הגירה", הרי זוהי ארץ מוצאה, ביתה, שם גרים כל משפחתה, למעשה היא אזרחית בריטניה, מדוע מציג רובינשטיין את האבא כ"עולה" לארץ בעוד היה מאז ומעולם ישראלי, ואת האמא כ"מהגרת" לאנגליה בעוד היא אזרחית בריטית לכל דבר?

אליקים רובינשטיין נוקט באופן סדרתי בהכפשות מרעילות נגד האבא חסרות בסיס בדרך רמיה, עורמה ודמגוגיה.

התנהגותו של השופט אליקים רובינשטיין מדיפה ריח משוא פנים ורמיה. אליקים רובינשטיין משיט בהתנהגותו נורמות פסולות, שנאה ואיבה וחוסר אמון של הציבור במערכת המשפט. רובינשטיין במעמדו והתנהגותו ביזה את הרשות השופטת.

קישורים:

 ויקי היינה פקידת סעד ושופט יצחק עמית – הזדהמות מערכות המשפט והרווחה  – יולי 2013 – מאתר המכון למשפחה ורווחה – יצחק עמית שופט העליון המזעזע מבייש את ביהמ"ש העליון: הכשיר קריעת שתי ילדות מביתן ומשפחתן ללא חקירה נגדית של פק"ס ויקי הנייה מלשכת הרווחה תל אביב, בבמ"ש לנוער – בע"מ 4746/13

  • בכיר בפרקליטות: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים" – פברואר 2010 – בכיר בפרקליטות ואחד התובעים בתיק אולמרט: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים". זה מה שאומר בהרצאות לסטודנטים סגן פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אורי קורב. על בית המשפט העליון: ממציא חוקים • על ביניש: קיבלה הלכה מופרכת שתסכן לכולנו את הילדים • על משפט קצב: איך השופטים יוכלו להכריע כשביניש אמרה שיש די ראיות להרשיע • על השופטים: לפעמים נפרדים באולם מהשכל הישר…
מודעות פרסומת

תיעוד: תינוק יוצאי אתיופיה החטוף קורא לאמו "אמא"

שופטת מרים נאור - הסתמכות על הבלי פיהם של פקידי סעד ומומחיהם לקבוע אימוץ סגור ללא מתן אפשרות אפקטיבית למשפחה טובה

דצמבר 2013 – משרד הרווחה רוצה למסור למאמצים ילד ממוצא אתיופי המכיר את סבו, אמו דודתו ושאר משפחתו, הרוצים ומסוגלים לגדלו. תחילת הפרשה חטיפת התינוק מבית החולים מיד בהיוולדו לבית ילדים, שם סבל מבעיות רגשיות והתפתחות, לאחר שנה למשפחת אומנה, עתה משרד הרווחה רוצה לקבע את החטיפה לאימוץ סגור. משפחתו נלחמה כל העת להחזירו לחיקה והיתה עמו בקשר טוב. משרד הרווחה מוסיף חטא על פשע וטוען כי הפעוט מכיר במאמצים כהוריו ולא ניתן להחזיר הגלגל לאחור.

השופטת מרים נאור בראש צוות 7 שופטים ברוח הנחיות "חותמת הגומי" לרשות השופטת בענייני רווחה קבעה כי הפעוט יישאר בידי המאמצים תוך טיוח הקשר החם בין הילד לאמו ומשפחתו ומבלי שניתנה למשפחתו שום אפשרות לגדלו. התנהגותה של מרים נאור פותחת פתח למעשי שחיתות וסחר בילדים בדלתיים סגורות ללא ראיות.

להלן תיעוד הפעוט עם משפחתו – "תינוק המריבה" קורא לאמו הביולוגית "אמא" , אביעד גליקמן ,  25/12/2013

בית המשפט העליון קבע כי הפעוט האתיופי יילקח ממשפחתו הביולוגית ויוחזר למאמצים, אבל משפחתו מציגה סרטונים שמראים כי בין הילד לאמו יש יחסים חמים. "אנחנו משחקים והוא אומר לי שהוא אוהב אותי", סיפרה האם לחדשות 10. עורכי דינה יגישו בקרוב בקשה לדיון חוז

בני המשפחה הביולוגית של "תינוק המריבה" מסרבים גם היום, יומיים לאחר שבית המשפט העליון פסק כי הילד יישאר אצל ההורים המאמצים, עם ההחלטה. הם מציגים הוכחה שלטענתם מראה את הקשר שנשמר בין הילד לבין אמו הביולוגית – תיעוד של מפגשים ביניהם שבהם הילד קורא לה – "אמא".

האירוע התרחש לפני כמה חודשים. בסרטון נראית האם הביולוגית מחזיקה את בנה כשסבו של הילד מצלם אותם מחייכים למצלמה. סרטונים נוספים שהוגשו לעליון מוכיחים לטענת המשפחה שהשניים קשורים אחד לשני.

"אנחנו משחקים כדורגל, אני קוראת לו סיפורים, מקשיב לי, והוא אומר לי אמא אני אוהב אותך, מתגעגע אליך המון ורוצה לחיות איתך", אמרה האם לחדשות 10. במשפחתה זועמים על השופטים כי לטענתם הם לא ירדו לעמוק הקשר החזק בין האם לבנה.

"מודבר על אמר שראתה את הבן שלה מדי שבוע, מיום שהוא נולד ועד היום. אולי בגלל עומס חומר, לחץ זמן או מורכבות המקרה נראה שלא הובנו שם עד הסוף", הסביר עו"ד עמיקם הדר, פרקליטה של הדודה, שביקשה משמורת על הילד.

לדברי הדודה, על כל אדם שייראה את הסרטון לשאול את עצמו מה הוא מבין מהסרטון. בני המשפחה מתכוונים להמשיך במאבקם הציבורי והמשפטי וכבר בימים הקרובים יגיש פרקליטם בקשה לערוך דיון נוסף בבית המשפט העליון. בדרך כלל, אחרי הרכב מורחב של שבעה שופטים, זה לא אמור לקרות אבל עורכי הדין טוענים כי יש בידיהם ראיות חדשות על חוות דעת לא נכונות שניתנו.

דרכי רמיה בסחר ילדים לאימוץ ע"פ השופטת מרים נאור

בית המשפט העליון מזהיר מפני שימוש מופרז בחוק האימוץ – עיתון "דבר" שנות השמונים

אוקטובר 2013  – תאוותם של רשויות הרווחה לסחר בילדים במסגרות שונות ניכרה מאז ומעולם, החל מחטיפת תינוקות מבתי חולים ומחנות עולים בשנות החמישים ועד ימינו אנו. בשלב הראשון רשויות הרווחה מגדירות מגזר אוכלוסיה על רקע אתני, מוצא, מצב אישי, כלכלי, כגון יוצאי אתיופיה, יוצאי חבר העמים, חד הוריות, משפחות מרובות ילדים ועוד. בשלב השני הן סוחרות בילדים בבתי משפט למשפחה ובתי משפט לנוער בדלתיים סגורות ללא ראיות. מסגרות הסחר הן פנימיות, אומנה, אימוצים וכדו'. רשויות הרווחה משתמשות ב"מאבחנים" ו"ומטפלים" לתייג את הפרט והמשפחה כדי שיוכלו לסחור בהם.

להלן דוגמא לכתבה משנות השמונים בה בית המשפט העליון מזהיר מפני שימוש מופרז בחוק האימוץ. השופטים מתחו ביקורת קשה על ריבוי ההליכים במשפטי אימוץ, על טלטול ילדים קטינים ממשפחה אומנת לרעותה בעת הדיון המשפטי, ועל העובדה שאין ממנים עורכי דין להורים הטבעיים בעת משפטי האימוץ. באותה תקופה שימש שמואל בוקובסקי הידוע רשלנותו ואכזריותו בענייני רווחה ככסגן היועץ המשפטי למשרד העבודה והרווחה ואחראי על נושאי הרווחה, ויהודית שטופמן שימשה כיועצת משפטית במשרד העבודה והרווחה.

להלן המאמר עיתון "דבר" – יום חמישי, 9 בנובמבר 1978 , עמוד 6 – בית המשפט העליון מזהיר מפני שימוש מופרז בחוק האימוץ

קישורים:

מדיניות משרד הרווחה המופקרת: רעות – סרט דוקומנטרי על כשלון והתעללות רשויות הרווחה בילדה מאומצת בטיפולם – הכתבה: לקראת שידור: רעות , אורית הראל, 27.07.11 , מערכת מוטק'ה – סרטה התיעודי של סיגל עמנואל "רעות" (היא דלית מספרה של מילי מאסס "בשם טובת הילד") מציג בפסיפס של עדויות את סיפורה המצמרר של רעות איש-שלום, שחיפשה לעצמה בית ובסופו של דבר נרצחה בבית – מקור עוצמתו של הסרט "רעות" של סיגל עמנואל הוא בסיפור המצמרר שהוא מציג. הסרט התיעודי, שיוקרן ביום ד' (27.7) בערוץ יס דוקו בלוויין, מביא את סיפור חייה הקצרים והקשים, עד למותה האלים בגיל 21, של רעות איש-שלום. יש בסיפור הזה כל האלמנטים שאיתם אפשר היה בקלות לגלוש בסרט למחוזות מלודרמטיים דומעים-רגשניים: ילדות בצל אלימות וניכור, הזנחה, מוסדות, סמים, חיים ברחובות, אימוץ, מאבקים משפטיים, נישואים שלא מאהבה, יהודייה בכפר ערבי, שלוש לידות ורצח…

חה"כ פנינה תמנו שטה על בקשת משרד הרווחה מהעליון לעיון נוסף בפרשת "הנסיך החטוף"  – אוקטובר 2013 – דף פייסבוק של חה"כ פנינה תמנו שטה – על פרשת "הנסיך החטוף" פעוט מיוצאי אתיופיה שנחטף ממשפחתו ע"י משרד הרווחה מיד לאחר לידתו. הוא הלך לישון לבד במשך למעלה משנה בבית ילדים, בלי יד מלטפת, בלי חום של משפחה- למרות שהכל היה נמנע! שבת שעברה הופיעה כתבה בידיעות על ״משפט שלמה של ילד ממוצא אתיופי״– אני מלווה את המשפחה כבר 4 חודשים, היה לי קשה עם הכתבה, אני מודה…

"הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת" – מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים. חברים יקרים, כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים…

פרשת כליאת דודו דהאן במעון מקי"ם – פרצופם המזוהם של רשויות הרווחה לסחר בילדים – המאמר פרשת מעון מקי"ם אוגוסט 2012 – דודו דהאן נולד לאמו, ליליאן ביום 29/12/69 בביה"ח בתר בחיפה. -לאם היולדת נמסר לדבריה לאחר הלידה הקשה שעברה על ידי ד"ר מרגלית כי הוולד מת והיא שולחה לביתה לאחר שלושה ימים בביה"ח…

מפגינים נגד משרד הרווחה: "משרד הרווחה – משרד החטיפה, החזירו את הילד למשפחה!"

פרשת הילד מיוצאי אתיופיה שנחטף ע"י משרד הרווחה – אתמול בבוקר (יום שני 08.07.13) מול בית המשפט העליון הפגינו קבוצת תמיכה הקוראת לחבר השופטים להשאיר את הילד בחזקת הדודה, אך נכון לרגע זה לא נתקבלה החלטה והפסיקה הועברה לעוד יומיים מהיום. קבוצת המפגינים, כשבראשם יאיו אברה ודסלה טקלה, פנו להפגין מול בית משרד הרווחה, הנמצא כ-50 מטרים מבית המשפט העליון. גם חבר הכנסת לשעבר שלמה מולה הגיע להפגין תמיכה ולחזק את הנאבקים. כרגע הילד עדיין בחזקת המשפחה האומנת.
מאת: מערכת noVAge

 "ילד של אמא, לבית קדימה!" זעק בקולי קולות ההמון שהתאסף מול בית המשפט העליון בירושלים, וגם: "משרד הרווחה – משרד החטיפה, החזירו את הילד למשפחה!" נשמעו שם זעקות רבות, בתקווה שאוזן קשבת תימצא במבנה בו מתכנסים עוטי העניבות.עכשיו שלושה שופטים ידרשו לבחון את סוגיית טובת הילד עם משפחתו או משפחתו האומנת.

"רק מי שהיה שם יכל להרגיש את הרצון העז של כל אחד ואחת לצעוק ולדאוג לכך שהצדק ייצא לאור." אמר אפטמו יוסף, אחד הפעילים והמארגנים, "אני מאמין שכל מי שנכח שם היום מבקש להתעדכן ולדעת מה סוכם והוכרע בסופו של דבר. אך בבקשה בוא ניתן למשפחה להרגע, לעכל ולנוח מהיום המתיש הזה."

בשבוע הבא תעלה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד) שתחייב את רשויות הרווחה לספק תרגום בהליכי הוצאת ילדים מבתיהם. תמנו שטה (המלווה את המשפחה) השתתפה היום בדיון וסבורה כי המקרה הנדון מייצג כשל גדול יותר: "עבודת הרווחה המאומצת – מקודשת. אך במקרה הזה אי הצדק זועק לשמים. נדמה כי האצבע קלה על ההדק בכל הנוגע להוצאת ילדים מביתם ועל בית המשפט לתת על כך את הדעת".

הפגנה מול משרד הרווחה - חטופי תימן 2

קישורים:

שופטת העליון עדנה ארבל ורשויות הרווחה – דרכי רמיה להוצאת ילדים בכפיה מביתם ומשפחתם

ספטמבר 2012 – רעא 1672/12 – מדובר בילדה ילידת 1999, בת יחידה להורים גרושים (לאם בן נוסף מאב אחר) במשמורת האם. ביום 15.06.2010 הורה בית משפט לנוער על הוצאת הילדה בכפיה למרכז חירום לאחר שעברה פגיעה מינית ע"י ילדים וחברי ועדת החלטה מלשכת הרווחה יקנעם עילית סברו כי הקטינה נמצאת בסיכון פיזי ורגשי גבוה בשל העדר נוכחות הורית שומרת ומגנה.כעבור שנה ב- 31.07.11 בית משפט לנוער הכריז על הקטינה נזקקת. וכעבור חצי שנה ביום 12.12.11 הועברה הילדה לפנימיה טיפולית שם היא שוהה עד היום. האם ערערה בערכאות השונות להחזרת הבת לביתה.

מתיאור האירוע בפסק הדין של שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל ניתן לראות בדרכי הרמיה של רשויות הרווחה ובתי המשפט על ערכאותיהן השונות בהוצאת ילדים בכפיה מביתם וסחר בהם לרווחת אוכלוסיות חזקות עליהם הם נמנים.

גיוס מומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים להרחקת הילדה מביתה ומשפחתה
בסעיף 2 מציינת עדנה ארבל כי כדי להוציא בכפיה את הילדה מביתה "בית המשפט (לנוער) הוסיף כי כל גורמי הטיפול שהכירו את הקטינה לאורך זמן תמימי דעים כי יש להוציאה למסגרת חוץ ביתית לצורך הגנה וטיפול". עדנה ארבל ביקשה את מכון שלם לקבל חוות דעת אשר סבר כי: "המלצותיו של מכון שלם מפורטות בחוות הדעת, וכוללת השארתה של הקטינה לעת הזאת במסגרת חוץ ביתית אשר תוכל להבטיח את הגנתה" סעיף 8.
כאשר מומחים ובעלי המקצוע מדברים בשפה אחת ודברים אחדים מן הראוי כי בית המשפט (העליון) ישכור ויחקור פעם נוספת לקבל חוות דעת נגדית מבעלי מקצוע. ידוע הוא כי בעלי מקצוע הנשכרים רואים את הכסף וכותבים כמצופה מהרשות השוכרת אותם, להוצאת הילד מהוריו לטובת תעשיית הסחר בילדים במסגרות חוץ ביתיות.

תאוות בצע – הקטינה שהתה במרכז חירום שנה וחודש בניגוד לתקדים העליון, וזלזול בחוק ובזכויות הפרט והמשפחה תוך גרימת נזקים נפשיים וכלכליים למשפחה – 
עדנה ארבל כותבת: סעיף 2 – "ביום 15.6.2010 הורה בית המשפט קמא על הוצאת הקטינה למרכז חירום. יום לאחר מכן הועברה הקטינה למרכז חירום, שם החלה לקבל טיפול רגשי מקיף. ביום 31.7.11 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום לנוער אשר הכריז על הקטינה כנזקקת לפי סעיפים 2(2) ו2(6) לחוק הנוער" – כלומר הילדה נכלאה במרכז חירום במשך שנה וחודש מבלי שהוכרזה נזקקת. וזאת בניגוד לתקדים בית משפט עליון בתיק דנ"א 6041/02, שקבע בהרכב חמשה שופטים כי "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים.
מסתבר כי בית משפט לנוער האריך בכל פעם את הנזקקות כראות עיניו תוך שהוא מסב נזקים כלכליים ונפשיים למשפחה. השופטת שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל מקבלים תופעה פסולה ואכזרית זאת בשרירות ליבם ואינם מתייחסים כלל.

מצב הילדה מחמיר בפנימיה שהוצבה שם בכפייה ע"י הרשויות
הילדה כאמור שהתה כשנתיים במסגרות רשויות הרווחה ע"פ החלטות בית משפט לנוער וכך כתב מכון שלם על מצבה בתום השנתיים: סעיף 7 – "באבחון שנערך נמצא כי הקטינה נמצאת במצב רגשי קשה ביותר ובמצב סיכון לפגיעה מינית. נראה כי הצטבר אצלה עומס רגשי גדול בשנתיים האחרונות בהן היא נתונה בעין הסערה ובתוך הקונפליקט בין הגורמים השונים דורשי טובתה".
ע"פ מכון שלם הצבת הילדה במסגרות חוץ ביתית לא הועילה לילדה נהפוך הוא, מצב הילדה הוחמר. ההתערבות של רשויות הרווחה ובתי המשפט הסבו לילדה נזק.

האשמת האמא בהחמרת מצב בתה באינה מקבלת עמדת רשויות הרווחה
הטיפול שקבעו רשויות הרווחה לילדה הוא הוצאת הכפייה מביתה ומשפחת וכליאתה במוסדות הרווחה בניגוד לחוק (ללא נזקקות) תוך שהם מגייסים עוד ועוד מומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים להרחקת הילדה מאמה ומתן שלמונים למוסדות הרווחה להחזקת הילדה. עדנה ארבל ורשויות הרווחה בדרך בזויה מאשימים את האמא בהחמרת מצב בתה במסגרות הכליאה משום שאינה משתתפת באורגיה הסחר של רשויות הרווחה ובתי המשפט וכך כותבת ארבל: סעיף 13 "המכון אשר היה מודע למצבה הרגשי הקשה של הקטינה הסביר כי הוא נובע מהקונפליקט הקשה והעדר שיתוף הפעולה של המבקשת עם רשויות הרווחה"
השופטת עדנה ארבל משמיצה את האמא לאורך כל פסק דינה המעוות מצד אחד, ואת פקידות הסעד מקדשת במינוחי 'עבודת קודש'. מדובר בדמגוגיה זולה ליצור תחושה בעיני הקורא שמדובר באמא בעייתית. מן הראוי היה שהשופטת תציין דברים טובים על האמא כפי שעשתה על פקידות הסעד.
מכון שלם שנשכר ע"י בית המשפט מנקה את מוסדות הרווחה שם שוהה הילדה במשך שנתיים ומאשים את האמה משום שאינה מקבלת את עמדת הרשויות. מכון שלם לא יאשים לעולם את הרשויות משום שהם משלמות שירותיו ומספקות לו כסף קל על גבם של החלשים.
עדנה ארבל מוסיפה ומאיימת על האמא שתציית לרשויות הרווחה ולא בתה לא תוחזר אליה: סעיף 14 – "ראשית, על המבקשת להבין כי שיתוף פעולה מצידה עם גורמי הטיפול בהתאם לתכנית של מכון שלם רק תקרב את החזרת הקטינה למשמורתה, בעוד שהמשך ניהול המלחמה כנגד גורמי הטיפול, מלבד זאת שיפגע כמובן בקטינה, יפגע בסיכויים להשיב את הקטינה למשמורתה בתקופת זמן קרובה"…
דרישה לצייתנות מוחלטת למוצא פיהם של "מומחים" הוא קרקע פוריה לשחיתות ומעשי סחר בילדים, כל דבר יש לשקול לגופו וע"פ תצפיות, ניתוח, והסקת מסקנות. תפיסתה של עדנה ארבל לצייתנות מוחלטת (שיתוף פעולה כלשונה) הנו דבר מעוות ומקור הרע.
עדנה ארבל חוששת מחשיפה נוספת של מעשי העוולה והנבלה של רשויות הרווחה ובתי המשפט, וכן גרימת נזק לתעשיית הסחר בילדים מהם נהנים מימים ימימה האוכלוסייה החזקה שהיא נמנית בה, ולכן עדנה מתרה באמא לציית לרשויות הרווחה.

עבודה זרה – קידוש העובדים הסוציאליים
עדנה ארבל מייחסת לעובדים הסוציאליים ופקידי הסעד עבודת קודש: סעיף 15 – "אומר בזהירות המתחייבת, ומבלי לפגוע בעבודת הקודש שהן עושות, כי יתכן שיש מקום לבחון אפשרות לגייס לנושא עובדות סוציאליות או פקידות סעד חדשות שתטפלנה בעניינה של הקטינה"
ייחוס עבודת קודש לפקידי סעד ועו"סים נועד לנגח כל ביקורת המופנית אליהם משום שהם עושים "עבודת קודש" שאדם מן היישוב לא בהכרח מסוגל להבין את כל מונחי ומעשי הפולחן שלהם.
עדנה ארבל שבויה בתוך קונספציות שגויות ומעוותות לפיהם אזרח מן היישוב אמור "להקריב" את ילדיו למלאכת הקודש של רשויות הרווחה ולציית להם.

סוף דבר
שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל ורשויות הרווחה נכשלו בהגנה על שלום הילדה. הם הרחיקו אותה בכפייה בניגוד לרצונה ורצון הוריה הגרושים למשך שנתיים מביתה ומשפחתה וכלאו אותה במוסדות רווחה סגורים. שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל מאשימים את האמא בפשעיהם נגד הילדה ומייחסים לעובדים סוציאליים מונחי פולחן כעבודת קודש שאין לערער עליהם ויש לציית להם.
שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל הנם בעלי תפיסות שגויות ומעוותות בענייני רווחה וקיים ספק לשיקוליהם, ויכולותם לשפוט בענייני רווחה.

הילדה שנקרעה מבית אמה עקב תפיסות שיפוטיות העוותות בענייני רווחה של עדנה ארבל
הילדה שנקרעה מבית אמה עקב תפיסות שיפוטיות העוותות בענייני רווחה של עדנה ארבל

קישורים:

אימוץ סגור ע"פ המאמצת השופטת מרים בן פורת

הרשות השופטת מסתירה מהציבור שופטים מאמצים ואומנים גם כאשר הם במשרות בכירות המשפיעות על מדיניות רשויות הרווחה, ו/או מקבלים החלטות שיפוטיות בענייני אימוץ, אומנה ועוד ענייני הוצאת ילדים מהבית בכפייה. 
מדיניות הרשות השופטת היא מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידי סעד המוציאים ילדים מביתם, וגיבויים, משום שהם השופטים הנחשבים לאוכלוסיה חזקה ועשירה נהנת ממדיניות רשויות הרווחה של הוצאת ילדים בכפייה ממשפחות חלשות למשפחות חזקות.

הכתבה החיים הסודיים של השופטת מרים בן פורת , חן קוטס בר | 12/9/2012 , nrg , מעריב

כחודש וחצי אחרי מותה, בתה המאומצת של "הגברת ה-1 במשפט הישראלי" חושפת את הצלקות. "היא אסרה עליי לפגוש באחיותיי הביולוגיות"

"אמא לא רצתה שאני אדבר על זה שאני בת מאומצת, מבחינתה זה היה סוד", מגלה רונית אלמוג, בתה היחידה של מבקרת המדינה לשעבר ושופטת בית המשפט העליון מרים בן פורת, שהלכה לעולמה לפני כחודש וחצי. "היא אסרה עליי להגיד לילדיי שאני מאומצת, שמא הם יאהבו אותה פחות. היא אמרה לי: 'הם לא ייתנו לי יחס של סבתא אמיתית, הם לא יאהבו אותי'".


רונית אלמוג, בתה החורגת של מרים בן פורת. "היא האשימה את אבא בפגיעה בחייה החברתיים" צילום: אריק סולטן
בראיון ראשון חושפת רונית את חייה הכמוסים של הגברת הראשונה של המשפט הישראלי ומבקרת המדינה המיתולוגית וסוגרת חשבון עם אמה. היא מדברת עליה כעל אישה שחשה צורך נואש לעטות מסכה תמידית על פניה, לשמור על פאסון. "אמא אהבה אותי על פי דרכה, אבל הדרך שלה הייתה שונה בתכלית משל כל אמא אחרת שאני מכירה. בטח שונה מהאהבה שלי כלפי ילדיי. זאת הייתה אהבה שונה".

"כל שנותיה היה לה את העיקרון של 'מי שלא רוצה אותי, אני לא רוצה אותו'. זה משהו שנשאר לה עד יומה האחרון. גם עם הנכדים שלה זה היה ככה. נכד שהיה במצב רוח רע ולא נתן לה יחס, השיטה הייתה ברוגז. זה חזר על עצמו עם כל אחד מהם. לילד אין מצב רוח והוא לא רוצה לתת לה היום נשיקה? היא הייתה נעלבת".

"הכל בסודי סודות"

מנגד, רונית מתארת גם אהבה מורכבת, חונקת. "היא הייתה מאוהבת בי בצורה אבסולוטית עד גיל ההתבגרות". את שנות בית הספר היסודי מכנה רונית "התקופה המוסתרת". אמה המאמצת אסרה עליה לשמור על קשר עם אחיותיה הביולוגיות.

יום אחד החליטה רונית לנסוע בכל זאת לבקר את אחותה שחיה בקיבוץ. "הכל בסודי סודות, חס וחלילה אם אמא תדע. מאותו רגע אני חיה עם זה בסוד, בשקר ובסוד, ומרגישה מאוד-מאוד מלוכלכת, מטונפת, שאני עושה את זה. כי הרי אסור לשקר.

"המתח הכי גדול בינינו", מספרת רונית, "היה בגיל ההתבגרות. הוא נבע משמחת החיים הבלתי פוסקת שלי ומהמקום שהיא לא הרשתה לעצמה אף פעם באמת לחיות".


"'מי שלא רוצה אותי, אני לא רוצה אותו"', בן פורת צילום ארכיון: פלאש 90

טיפולי חשמל בני הזוג מרים ויוסף בן פורת מעולם לא הצליחו להביא לעולם ילד. "היא מאוד רצתה שיהיה לה סוף-סוף ילד, ואבא שלי נורא רצה לרצות אותה. אני זוכרת אותנו מכינות לטקעס במטבח, ואבא יושב עצוב בסלון, כאילו לקחתי ממנו את חלקת האלוהים הקטנה שלו, מדוכא לחלוטין מזה שתפסתי לו את המקום ליד אמא. פתאום באה ילדה קטנה ולקחה לו את המקום".

כשהייתה בצבא הידרדר מצבו הנפשי של אביה המאמץ, יוסף. אמה שלחה לה גלויה וכתבה: "עדיף שלא תבואי הביתה כי אבא ב'קולפס'" (התמוטטות, ח.ק.ב). הפצעים נפתחו. בדיעבד התברר לה כי המחלה החלה עוד לפני בואה למשפחה.

"אני זוכרת את אמא מספרת לי בעצב נוראי איך היא יושבת ומחכה שהוא ייצא מטיפול במכות חשמל. הרבה פעמים היא טענה שהוא גרם לה נזק מבחינת החיים החברתיים, שהיא לא הייתה מקובלת על השופטים בעליון בגלל המצב של אבא".

בשנת 2010 יצאה האוטוביוגרפיה של בן פורת, "מבעד לגלימה". "אני מוזכרת בספר פעם אחת, במילה", מציינת רונית בכאב. "על זה התעמתתי איתה", היא מגלה. "התחשבנתי איתה עד היום האחרון על הדבר הזה"

 

 

 

 

 

 

קישורים:

  • כישלון קונספציית האימוץ הסגור – סיפור ילדותה ונעוריה של דלית– להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. – ילדותה ונעוריה של דלית – סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי…

בקשת פסילה נגד השופטת חנה ינון – אמרה בדיון חוזר בפתח שלב ההוכחות כי התוצאה תהא אותה תוצאה

מאי 2012 – ע"א 3078/12 – מדובר בבקשת פסילת שופטת השלום חנה ינון. מבקשת הפסלות טוענת כי בישיבה מקדמית בדיון חוזר שהתקיים ע"פ החלטת ערכאת הערעור ביום 3.11.2011 בבית משפט קמא (בפני כב' השופטת ינון) ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.2.2012. לטענת המערערת, בפתח דיון ההוכחות, הביע בית המשפט את דעתו כי הוא יכול לנמק את פסק הדין בתביעה שכנגד פעם נוספת, אך התוצאה תהא אותה תוצאה. בשל דברים אלו הגישה המערערת בקשת פסילה. בית המשפט דחה את הבקשה.

בקשת פסילה נגד חנה ינון - אמרה בדיון חוזר בפתח דיון ההוכחות כי התוצאה תהא אותה תוצאה

 בית המשפט קבע, "שאין מדובר במשוא פנים, אלא בתיק שהוחזר מבית המשפט המחוזי שדן בערעור על מנת לדון בשנית בתביעה שכנגד. התביעה העיקרית הוכרעה, וראיות התיק בשלמות נשמעו זה מכבר, ובנסיבות אלה אין אפשרות לפסילת שופט… ולהעברת התיק לשופט אחר". על החלטה זו הוגש הערעור לבית משפט עליון. המשיבה הגישה תגובתה לערעור ומבקשת את דחייתו.

גרוניס דחה את בקשת הפסלות ותרץ כי המערערת מבקשת לייחס לבית משפט קמא אמירות, המצוטטות מפיו, שנאמרו במהלך ישיבת ההוכחות, ללא שנמצא להן ביסוס בפרוטוקול הדיון. פרוטוקול הדיון הינו אבן בוחן למהימנות הטענות נגד בית המשפט וקיים קושי רב לבחון אמירות אלו ללא עיגון בפרוטוקול.

קישורים: