ערר על החלטת השופט אברהם הימן מיום 03.12.2019 שדחה בקשת לורי שם טוב להסיר מגבלות מעצר בית

ערר הוגש לבית המשפט העליון על החלטת השופט אברהם הימן (מצורף צילום ההחלטה) מיום 03.12.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 שבה דחה בקשת לורי שם טוב להסרת מגבלות המעצר בית עקב, אכיפה בררנית, חוסר תום לב והסתה של פרקליטות המדינה נגד שם טוב.

לצפיה / הורדת פרוטוקול דיון בפני השופט אברהם הימן מיום 01.12.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 הקלק כאן.

לצפיה / הורדת  החלטת השופט אברהם הימן מיום 03.012.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 הקלק כאן

שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לפרסום פרסומי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נגד עובדי ציבור. באוקטובר 2017 קבע השופט אברהם הימן מעצרה של שם טוב עד תום ההליכים. מעצרה של שם טוב מאחורי סורג ובריח עקב חשד לריבוי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נמשך כשנתיים וחודשיים עד מאי 2019 ומאז כחצי שנה שם טוב במעצר בית ומגבלות נוספות

השופט אברהם הימן התעלם מאכיפה בררנית

בערר נכתב השופט הימן התעלם בהחלטתו מאכיפה בררנית של פרקליטות המדינה נגד שם טוב. בינואר 2019 הגיש בן זוגה של שם טוב בשמה תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגד שם טוב של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה:
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה. גזר דין מוות
".

כעבור 8 חודשים קיבלה שם טוב הודעה ממערכת מנ"ע (מערכת נפגעי עבירה) כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור. ערר הוגש לפרקליטות המדינה ומתנהל בעצלתיים עד עצם היום הזה.
השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך על חוסר תום הלב ואכיפה בררנית של פרקליטות המדינה. כיצד ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי הסתה לרצח, ריבוי איומים ברצח, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח את שם טוב, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור את שם טוב עד תום ההליכים על ריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור.

השופט אברהם הימן התעלם שפרקליט המדינה שי ניצן הטעה את שופטי בית המשפט העליון

עוד נטען בערר כי השופט אברהם הימן התעלם בהחלטתו בדברי הטעייה של פרקליט המדינה שי ניצן נגד שם טוב בעוד משפטה תלוי ועומד שנאם בכנס פרישה של השופט אורי שהם ביום 2.8.18 בפני שופטי בית המשפט העליון הדנים בעניינה של שם טוב ועוד נכבדי מערכת המשפט.

שי ניצן אמר: "עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו (של כב' השופט שהם) בעניין לורי שם טוב, בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו, של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט של עובדי ציבור, בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית. החלטה זו תורמת לטעמי רבות לחיזוק המאבק בתקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה ובמסירות למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורא וללא חת לטובת הציבור. לצד קביעות חשובות אלו ורבות אחרות בתחום הפלילי".

השופט אברהם הימן התעלם מכך שפרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו שפורסם בתקשורת את שופטי בית המשפט העליון שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב שבסיסם העלבת עובדי ציבור הנם כאלימות פיסית. אילו לתפיסת פרקליט המדינה שי ניצן פרסומיה הלכאוריים של שם טוב הנם כאלימות פיסית ודאי לא היה סוגר כלאחר יד תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח נגד שם טוב כלאחר יד.

השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שאדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים מחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק אם שופטי העליון כשירים לשפוט את העוררת.
השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שפרקליט המדינה שי ניצן פועל בחוסר תום לב ומנהל מסע ציד נגד שם טוב.

השופט אברהם הימן התעלם מהפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעה בזכויות חוקתיות של לורי שם טוב

עוד נטען בערר שהשופט אברהם הימן התעלם מהפרקטיקה של פרקליטות המדינה לאורך כל ההליך השיפוטי שמקצתו פורט בפניו. מדובר בפרקטיקה של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים (לדוגמא צו חיפוש של השופט מסארווה).
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים ורכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שבסיסו העלבת עובדי ציבור. מדובר בהתנהלות נוסח "המטרה מקדשת את כל האמצעים" שתכליתה חיסול העוררת באופן ממוקד.

בערר נטען כי שגה השופט אברהם הימן שהתנה הקלות במעצרה של שם טוב בחוות דעת ק. מבחן. כפי שהוזכר לעיל אילו סברה פרקליטות המדינה כי העוררת שם טוב עקב פרסומיי העלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת, מדוע פרקליטות המדינה סגרה תלונה על ריבוי איומים ברצח נגד שם טוב באתר תקשורת ידוע במרשתת ולא פתחה בחקירה מידית?
יתרה מכך, על פי הפרקטיקה של פרקליטות המדינה, אם פרקליט המדינה הסית והטעה את שופטי בית המשפט העליון נגד שם טוב כפי שהוזכר לעיל, קל וחמר שפרקליטות המדינה תטעה ותסית את ק. המבחן נגד שם טוב.

עוד נטען בערר כי טעה השופט אברהם הימן שכתב כי הערר על סגירת תלונה ריבוי איומים ברצח נגד מטופל. מדובר בריבוי איומים ברצח באקדח. כגון: "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב", "היא תירצח בקרוב מילה שלי", "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת".
איומים מסוג במרשתת זה היו צריכים להחקר מידית על פי תפיסת הפרקליטות ותפיסתו של השופט הימן כפי שנהג כלפיה שם טוב. (שלח אותה למעצר עד תום ההליכים על העלבת עובדי ציבור). אולם תלונה על איומים אלו נסגרו מחוסר עניין לציבור על ידי משטרת ישראל, ובירור הערר מתנהל בעצלתיים.
יתרה מכך, על פי תפיסת השופט אברהם הימן, כל עוד לא נפתחה חקירה על איומים ברצח במרשתת, מדוע להגביל את שם טוב על דברים פחות חמורים בהרבה?

סוף דבר

פרקליטות המדינה פועלת נגד לחיסול ממוקד של שם טוב על פי פרקטיקות של:
– אכיפה בררנית.
– התעלמות מאיומים לרצח העוררת.
– הסתה נגד העוררת והטעיית שופטי העליון ושופטים האמורים לשפוט אותה בעוד משפטה תלוי ועומד.
– פגיעה חמורה בכבודה, חירותה, פרטיותה, קניינה, וצנעתה, וזכות להתפרנס בכבוד.
– הסתה נגד העוררת באמצעי התקשורת.
– ניצול מעמדה הרם של פרקליטות המדינה נגד העוררת במצב סוציואקונומי ירוד.
למצער השופט אברהם הימן לא נתן דעתו לסיטואציה ולטענותיה של שם טוב, והגיב בתגובה מעוררת השתהות כי המשטרה סגרה התיק מחוסר עניין לציבור ופרקליטות המדינה מזה כשנה שוקלת אם לפתוח בחקירה על ריבוי איומים ברצח נגד שם טוב במרשתת בעוד שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים במעצר עקב חשד לעבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור ונמצאת בהגבלות עד עצם היום הזה.

תיק ערר בש"פ 8065/19

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן שעליה הוגש הערר , החלטה מיום 03.12.2019 בתיק מ"ת 14280-04-17.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

פומביות הדיון בבית משפט

פומביות הדיון היא עיקרון יסוד במערכת המשפט בישראל המגלם את אחת מהזכויות החוקתיות הבסיסיות במשטר דמוקרטי, היא זכות הציבור לדעת, ואשר מהווה את אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי. ככלל, בית המשפט ידון בפומבי, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת.

שופטים וקלדניות פוגעים לעתים בפומביות הדיון על ידי כיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקול דיון שנעשה בדלתיים פתוחות. פגיעה זו הנה פגיעה חוקתית בזכויות יסוד של האזרחים, ובעיקר של העומד לדין שאינו זוכה לביקורת הציבור על התנהלות המשפט נגדו.

מצורף בירור תלונה על שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא שלטענת המתלונן הוציא השופט שגיא פרוטוקול עם הכיתוב "דלתיים סגורות" לדיון בדלתיים פתוחות פעמים מספר.

הנציב החליט כי "ראוי לכל היושב על הדין להקפיד כי הכיתוב על גבי הפרוטוקול ישקף נכונה את סוג הדיון שהתקיים בפניו, שהרי לקיומו של הדיון בדלתיים סגורות השלכות שבדין, ובכלל זה באשר לאיסור פרסומו של הפרוטוקול".

בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

Document-page-001
בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

Document-page-002

בקשת לורי שם טוב למימון הוצאות הגנה ע"י המדינה תועבר לדיון חוזר

09.07.2019 – שופט העליון מני מזוז החליט כי בקשתה של לורי שם טוב למימון הוצאות הגנה על ידי המדינה בתיק פרשת הבלוגרים תוחזר לדיון בבית המשפט המחוזי (ת"פ 14615-04-17) בפני השופט שגיא. נגד שם טוב 120 אישומים שבסיסם העלבת עובדי ציבור. התיק מכיל חומר ראיות של כ- 50,000 דפים וכ- 500 דיסקים, ודיסק 4 טרה (שקול ל- 6,000 דיסקים). לשם טוב אין השכלה משפטית, ומצבה הסוציו אקונומי אינו מאפשר לה לממן עו"ד למשפט כה מורכב בתיק פרשת הבלוגרים.

שגיא דחה בקשתה של שם טוב למימון הוצאות הגנה ובהחלטה לקונית מה- 03.06.2019 כתב שגיא: "לבקשה זו התייחסתי בהחלטה קודמת, במסגרתה נימקתי מדוע יש לדחותה..".

שם טוב ערערה על החלטת שגיא לבית המשפט העליון (ע"פ 3798-19) ובערעור טענה כי שגיא לא התייחס לעובדה כי היא נמצאת בהליך פשיטת רגל ואינה יכולה לממן הגנתה. בנוסף טענה כי הנימוקים אליהם כיוון שגיא כשדחה בקשתה למימון הוצאות הגנה שגויים.
הנימוק הראשון אליו כיוון שגיא הוא שמירה על עיקרון השוויון. נהפוך הוא , כל עוד שם טוב אינה מיוצגת הרי יש פגיעה בעיקרון השוויון הואיל ונאשם 2 מיוצג על ידי סנגורית, ונאשם 3 עו"ד בעצמו.
הנימוק השני אליו כיוון שגיא הוא יצירת תקדים מסוכן שכל אחד שלא ירצה ייצוג סנגוריה יבקש מימון הוצאות הגנה מהמדינה. נימוק זה שגוי הואיל והסנגוריה מאוגוסט 2018 ביקשה להשתחרר מייצוגה של שם טוב ומאז לא ייצגה בפועל.

בנוסף טענה שם טוב כי השופט שגיא בעצמו טען כי לא יעלה על הדעת כי שם טוב תייצג עצמה במשפט כה מורכב.

הפרקליטות מצידה טענה בפני מזוז כי אינה מתנגדת למימון הוצאות הגנה לשם טוב על פי סעיף 19 לחסד"פ כל עוד הוצאות אלה אינן מעבר להוצאות הגנה המקובלות על ידי הסנגוריה הציבורית.

מזוז החליט כי הסוגיה תוחזר לדיון בפני השופט שגיא לאחר שישמע את טענות הצדדים.

מצורפת החלטת השופט מני מזוז ע"פ 3798-19 מה- 09.07.2019

Document-page-001Document-page-002

פרשת הבלוגרים: מועדי שמיעת הראיות ידחו לספטמבר 2019

27.03.2019 – דחייה נוספת במועדי שמיעת הראיות בתיק פרשת הבלוגרים לספטמבר 2019.
לורי שם טוב נעצרה בפרשה ב- 27.02.2017 על חשד לביצוע עבירות שיימינג ברשת האינטרנט כלפי שופטים ועובדות סוציאליות. שם טוב במעצר מזה כשנתיים וחודש וטרם החל משפטה.
על פי המועדים החדשים שנקבעו היום על ידי השופט שגיא, שם טוב תהיה עצורה שנתיים ושבעה חודשים עד שמשפטה יתחיל.
עורך דינה מהסנגוריה, גיל פרידמן מסר כי לא יוכל לייצגה בדיוני שמיעת הראיות בהיותה במעצר בשל מורכבות המשפט.

מצורף:
החלטת השופט בני שגיא על דחיית תחילת שמיעת הראיות, תיק ת"פ 14615-04-17 מה- 27.03.2019

Document-page-001
החלטת השופט בני שגיא על דחיית תחילת שמיעת הראיות, תיק ת"פ 14615-04-17 מה- 27.03.2019

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב הגישה בקשה לשחרור ממעצר עקב העדר ייצוג

24.12.2018 – שם טוב עצורה מזה כ- 22 חודשים עקב פרסומים במרשתת שבבסיסם העלבת עובדי ציבור שונים. בבקשה לשחררה מהמעצר טענה שם טוב כי מעולם לא קוימה בינה פגישת עבודה אחת עם מי מסנגוריה שמונו על ידי המדינה ולא גובש קו הגנה. הסנגוריה אינה בקשר כלשהו איתה ואינה מעדכנת אותה על החלטותיה באשר לייצוג או החלטות בית המשפט. הסנגוריה לא העבירה אליה חומר ראיות מודפס בקלסרים וקרגלים.
לאחרונה חדלה הסנגוריה לייצג אף למראית עין ולא הופיעה לדיון ב- 23.12.2018 שהשופט אברהם הימן זימנה על מנת שתבהיר עניין הייצוג.

הבקשה הוגשה לשופט המעצרים אברהם הימן.
מצורף צילום הבקשה

בקשת שחרור לורי תיק 14280-04-17 מה- 24.12.2018
בקשת שחרור לורי תיק 14280-04-17 מה- 24.12.2018

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב הגישה בקשה משופט המעצרים אברהם הימן שיפסול עצמו מלדון בעניינה

19.11.2018 – שם טוב טוענת כי השופט הימן אינו מסוגל לשפוט אותה. והראיה התבטאויות לא ראויות של השופט הימן כנגדה, חסרות כל בסיס עובדתי וראייתי שנאמרו מול קהל בית המשפט, בפרוטוקולים ובהחלטות . שם טוב טוענת כי מדובר בהתבטאויות שמקומן אינו בבית משפט בחברה דמוקרטית. יש לזכור כי חזקת החפות עומדת לשם טוב, ויתרה מכך התבטאויות השופט הימן רחוקות לחלוטין מכתב האישום.
ב- 26.10.2017 הקריא השופט הימן קטעים מהחלטתו למעצר שם טוב עד לתום ההליכים (מ"ת 14280-04-17, עמ' 306 שורה 25) וצטט משל מספר משלי בהקשר שם טוב: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) .

שם טוב טוענת כי השופט הימן ברמיזה או במשל הציג אותה כ"זָרָה" במובן ספר משלי: נכריה, אישה מופקרת, אשת זונים ואפיקורסית גורמת למוות, שאסור כי תבוא במגע עם קהל ישראל. "זָרָה" ע"פ ספר משלי הוא הרוע בהתגלמותו. עוד טוענת שם טוב כי מעבר ללשון מדובר בהטרדה מינית, והסתה לאלימות נגדה.
האישה ה"זרה" בספר משלי מיוחסת לפיתוי, זנות, אפיקורסיות, וגורם למוות. ראו (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראה גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

אפיקורוס ע"פ האמונה היהודית הוא אדם המפקיר ומבזה את התורה ולומדיה ודינו: פסול לעדות, אסור להחזיר לו אבדה, שחיטתו נבלה כשחיטת גוי, אסור לספר עמו ולהשיב עליו תשובה כלל, אין מקבלים אפיקורוס בתשובה לעולם, אפיקורוס שמת אין קרוביו מתאבלים עליו, אין לו חלק בעולם הבא, ספרי תורה תפילין ומזוזות שלו יגנזו, אפיקורסים הם מאלה שמורידים אותם לבור ולא מעלים אותם מהבור.
שם טוב מעולם לא עסקה בזנות ומעולם לא גרמה למוות או נזק פיסי, נפשי או כלכלי לאדם כלשהו. נהפוך הוא, שם טוב הנה עיתונאית המשמשת קול שופר לזעקתם של אנשים שאין להם מנחם בחברה הישראלית הנפגעים קשות מידי יום.

הצגת שם טוב כאובססיבית

ב- 14.04.2018 פרסם השופט הימן החלטה (מ"ת 14280-04-17) בעניין מעצר לורי שם טוב. השופט הימן כתב על שם טוב: "שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית בעתיד, שכן למשיבה 1 יש נטייה להתנהלות אובססיבית, אגרסיביות, וחסרת גבולות…" (עמוד 2).
שם טוב טוענת כי אלו מונחים, מעולם הפסיכיאטריה שאינם נסמכים על שום חוות דעת פסיכיאטרית ואין להם שום קשר אליה. לדוגמא "אובססיה" היא הפרעה טורדנית כפייתית המכונה באנגלית Obsessive-compulsive disorder – OCD. אדם עם OCD יכול לחשוב ללא הפסקה שהוא יכול לקבל מחלה מחיידקים ויחשוב ללא הפסקה שהוא עומד להדבק או להדביק אחרים. אדם יכול לחשוב בצורה אובססיבית שהוא קיים יחסי מין עם בן משפחה קרוב למרות שהוא יודע שזה לא נכון ולא יקרה בעתיד. בדרך-כלל אובססיות מלוות בתחושות של פחד, אשמה או ספקות.
לשם טוב אין מחשבות כאלו ומעולם לא היו. בפני השופט הימן או קצין המבחן לא הוצגה שום חוות דעת פסיכיאטרית הואיל ואין כזו והואיל ואין לשם טוב הפרעות כאלו שהשופט הימן וקצין המבחן מייחסים לה.
שם טוב טוענת עוד כי תסקיר המבחן אמור לכלול את נסיבותיה האישיות של הנבחנת כגון מצבה הסוציו אקונומי הקשה, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם. תסקיר המבחן אינו אמור להוות "בנק הכפשות" נגד הנבחנת.

בבקשת הפסילה הועלו עילות נוספות.

הדיון בעניין בקשת הפסילה נקבע ל- 26.11.2018 בשעה 12:00 בבית משפט מחוזי תל אביב בפני השופט הימן.
מצורף צילום העמ' הראשון בבקשה והחלטת השופט הימן למועד הדיון.

Document-page-001

התלונה על כב' השופט מחוזי תל אביב רענן בן יוסף נמצאה מוצדקת

מאי 2018 – נציב תלונות הציבור על שופטים הצליח לאחר שלשה חודשים לפענח את שארע בדיון הקצרצר ב- 25.02.2018 של לורי שם טוב בפני שופטי מחוזי. בדיון שהחל בפתאומיות באיחור של שעה ווחצי ונמשך כ- 3 דקות, לא היה ברור מי השופטים שהקריאו לגב' שם טוב את פסק הדין.
נציבות תלונות על שופטים כהרגלה עשתה חצי עבודה ולא התייחסה לאיחור של שעה וחצי לתחילת הדיון ולכך שהחל בפתאומיות ללא נוכחות בא כוחה של שם טוב.
בתלונה נטען כי הדיון החל באיחור של כשעה וחצי בשעה 15:30 במקום השעה 14:00. נוסף לעגמת הנפש של הממתינים כשעה וחצי לתחילת הדיון נוספה גם אי הודאות לתחילת הדיון עד הרגע האחרון שהחל ללא התראה או הכנה, מה שגרם למרבה הצער לאי נוכחות הסניגור בכל הדיון הקצר וחלק מהקהל בתחילת הדיון.
בנוסף, בפרוטוקול הדיון חתומים השופטים שי יניב וצבי גורפינקל כנוכחים בדיון בעוד שבפועל לא נכחו כלל בדיון. בנוסף, לאחר מספר ימים יצאה החלטה מוטעית כאילו השופט קאפח נכח בדיון מה שלא היה נכון.

מצורפות תמונות הפרוטוקל הלקוי ובירור הנציב ריבלין.

פרוטוקול רענן בן יוסףת3ת4