השופטת יעל מרמור דומב ואיזוק בעלת דין "נסערת" במהלך דיון בבית המשפט

מתוך סטטוס פייסבוק Moshe Halevi 28.03.2018

מרץ 2018 – חוק המעצרים אוסר על הובלת עצור במקום ציבורי, כשיש עליו אזיקים. לא ברגליים ולא בידיים.

החוק אוסר על הכנסת עצור לאולם בית המשפט עם אזיקים, בין על ידיו ובין על רגליו.

אבל החוק הזה כנראה לא תופס אם השם שלך זה לורי שם טוב.

לפני כמספר חודשים, לורי הגיעה לדיון בתביעות קטנות בבית המשפט השלום בתל אביב. הדיון החל בפני הרשמת הכי בכירה באיזור, יעל מרמור דומב.

סוהרי השב"ס הכניסו את לורי לאולם הדיונים, אך סירבו להסיר את האזיקים מהרגליים שלה. לורי זעקה על כך והיתה נסערת שסוהרי נחשון אינם מקיימים את הוראות החוק ואינם מסירים את האזיקים מרגליה.

רק באמצע הדיון, כשלורי ביקשה שוב ושוב להורות לסוהרי השב"ס להסיר את האזיקים מרגליה, נאותה הרשמת הסופר בכירה, להורות לסוהרים להסיר את האזיקים מרגליה של לורי.

לורי הגישה תלונה כנגד הרשמת בגין אי מתן הוראה לשב"ס להסיר האזיקים מרגליה.

הרשמת טענה בדיון שאין זה מסמכותה. באמצע הדיון היא נזכרה שזה כן בסמכותה, כי לורי הסבירה לה שתוגש תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים.

הנציב בדק ובדק ושם לב שבהחלטות קודמות שלו, הוא גער בשופטים שלא הסירו אזיקים מעצורים שהוכנסו לאולם בית משפט, ורשם לאותם שופטים הערה, ואף מצא את התלונות מוצדקות.

אבל בתלונה האחרונה, הוא שם לב שלמתלוננת קוראים לורי שם טוב.
אז הנציב אליעזר ריבלין "הסמיך" א(שלא כדין) את אחד הפקידים שלו שמצא וכתב שהתלונה של לורי בכלל לא מוצדקת.

למה? כי לורי היתה נסערת שלא הסירו לה את האזיקים בתחילת הדיון, אז בגלל שהיא נסערת, אז לא מסירים לה את האזיקים בדיון.
נשמע כמו בדיחה?
זה אמיתי לחלוטין.
התלונה של לורי נדחתה.

מתברר שאם עצור נסער כי הוא הוכנס אזוק לאולם בית המשפט בניגוד לחוק והוא רוטן על זה, אז אפשר להשאיר אותו באזיקים עד שהוא יירגע או עד שהרגל שלו תירדם ויהיה נמק. ורק אז אפשר להוריד את האזיקים מהרגליים של העצור.

תלונה 722/17
לורי שם טוב נגד הרשמת הבכירה יעל מרמור דומב
העתק הההחלטה

להורדת/ צפיה בהחלטה הקלק כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

מודעות פרסומת

דיון תביעה קטנה בפני השופטת יעל מרמור דומב

איזוק עציר בבית משפט06.11.2017 – בית משפט לתביעות קטנות תל אביב, לורי שם טוב נגד הנהלת בתי משפט ושני מאבטחים , תק 23208-12-16.
מדובר באירוע שבו נמנע מהתובעת שם טוב להיכנס למזכירות בית המשפט העליון ועוכבה מחוץ לבניין בפני עוברים ושבים.

להורדת / צפיה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן

מתוך פייסבוק  Moshe Halevi

פרשת השופטים הנוקמים:
אתמול 06/11/2017 התקיים דיון בתביעה קטנה שהגישה לורי שם טוב נגד הנהלת בתי המשפט ונגד שני מאבטחים של משמר בתי המשפט. עילת התביעה: לשון הרע וסירוב להכניס את לורי למזכירות בימה"ש העליון להגשת בקשה.

לורי הובאה לדיון באזיקים.

הרשמת בדיון (לא שופטת אלא רשמת), יעל מרמור דומב, סירבה להורות לשב"ס על הסרת האזיקים מהרגליים של לורי. כך, משך דקות ארוכות, בניגוד לסעיף 9א לחוק המעצרים, שאוסר על הכנסת עצור באזיקים למקום ציבורי כולל בית המשפט, נאלצה לורי להשתתף בדיון בבית משפט ישראלי, עם אזיקים על הרגליים.

רק לאחר מספר דקות, כשלורי אומרת לרשמת שהיא תגיש נגדה תלונה בעניין האזיקים, הואילה הרשמת להורות לשב"ס להתיר את האזיקים מרגליה של לורי. בסמכות! סמכות שבה לא הכירה הרשמת קודם לכן.

דבר הזוי נוסף הוא שהרשמת סירבה להתיר ללורי לשאול את הנתבעים יותר מ 3 שאלות. החלטה הזויה לחלוטין לתובעת שצריכה לנהל תביעה, גם אם קטנה, כנגד המדינה שהגישה כתב הגנה ארוך וענייני עם עובדות מפורטות, שמחייב את התובעת לשאול יותר מ 3 שאלות.

פייסבוק משה הלוי - לורי תביעה קטנה 06.11.2017

התנהלות פרזיטית קלוקלת הפרקליטים עו"ד אביתר אסף ואהרון גל מול בית משפט לתביעות קטנות

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטתחלואי מושב הליצים של שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה שמונע מאמא וילדיה להיפגש במשך 5 שנים בדלתיים סגורות, ללא ראיות, וללא סיבה אובייקטיבית בהתנהגותם ותפקודם, אלא ע"פ עלילות ומעללי פקידות סעד.

אוקטובר 2014 – מדובר במעצר ברוטלי של האמא ל' על ידי מאבטחי בית משפט לענייני משפחה רמת גן בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. עילת המעצר היתה כי ל' מחזיקה מכשיר הקלטה מה שלא נמצא בחיפוש מאוחר יותר. האמא ל' פנתה לבית משפט לתביעות קטנות לבירור ההתפרעות האלימה של מאבטחי הנהלת בתי המשפט – מרינה אוסיפוב. בפסק הדין מה- 16 בספטמבר 2014 ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט, קבע כב' השופט איתי הרמלין (סעיף 36): "סך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 2,200 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל". – נכון ל- 21.10.2014 לא שילמה הנתבעת (המדינה מיוצגת ע"י עו"ד פרקליטים אביתר אסף ואהרון גל)

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן
מאבטחת מרינה אוסיפוב – עצרה בברוטליות את האמא ל' והוחזיקה אותה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים.

רמיית פרקליטות המדינה ונציגיה עו"ד אסף אביתר ואהרון גל

הפרקליטים מטעם המדינה (הנתבעת) פעלו בדרך רמיה. מצד אחד שלח עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014 מכתב לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט, מה שלא ביצע. מצד שני כעבור 4 ימים שלח עו"ד אהרון גל ערעור לבית משפט מחוזי בן 228 עמודים לבטל הפיצויי של 2200 ש' שקבע בית המשפט. שופטת המחוזי עופרה צ'רניאק דחתה את הערעור של עו"ד אהרון גל, וחייבה את המדינה לשלם 5,000 שקלים לתובעת האמא ל'.. ראה החלטה שופטת צ'רניאק מה- 18.01.2015.

ביזו בית משפט לתביעות קטנות –  הפרקליטות ונציגיה עו"ד אביתר אסף ואהרון גל ביזו את בית משפט לתביעות קטנות בכך שלא שילמו סכום הפיצוי בסך 2200 שקלים ע"פ המועד שקבע בית המשפט בפסק הדין.

מרמים את האזרח הקטן – עו"ד אביתר אסף ואהרון גל פעלו גם בדרך רמיה בכך שלא ציינו מאומה במכתבם לתובעת האמא ל' על הכוונה בעוד 4 ימים להגיש ערעור של 224 עמודים, ומקום זה מרחו הבלים לכאורה הם מבקשים את פרטי חשבון הבנק שלה מאחר ואינם מצליחים לאתר אותה, בעוד שברור להם שלא יבוצע שום תשלום.
התנהגותו של עו"ד אביתר אסף, אהרון גל והפרקליטות מדיפים ריח נקמנות, בזבוז משאבי הציבור לשימוש בכוח השררה למטרות אפלות.

מזלזלים בהליך השיפוטי – להוסיף חטא על פשע טוען עו"ד אהרון גל בעזות ובזלזול כעילה בכתב הערעור כי בית משפט לתביעות קטנות נמנע מלהעביר את התיק לבית משפט השלום, בעוד שיכל לערער במועד ההחלטה ב- 16 ביולי, אלא משלא היה פסק הדין מה- 16 לספטמבר לרוחו החליט לערער גם על עניין זה.

להלן קטע מכתבת "הפרופורציות של הפרקליטות – החיוב: 2,200 שקל; הערעור: 228 עמודים" news1 , איתמר לוין, 21.10.2014

ההתנהלות של הפרקליטות נראית כמו נקמנות לשמה במי ש"העזה" לנצח חלק מהמערכת: הנהלת בתי המשפט. תראו אלו משאבים מגויסים כאן – לא כדי להגן על אינטרס ציבורי כלשהו, אלא כדי להגן על המערכת עצמה.

אולי במקום להתמודד עם ל', תבדוק הפרקליטות את ממצאיו העובדתיים של השופט איתי הרמלין? אולי היא תבחן האם יש הצדקה לאזוק אדם במשך שעות במקום פומבי, במקום לקחת אותו מיד לתחנת המשטרה? ואולי הפרקליטות גם תברר מדוע המשטרה משלמת מדי שנה עשרות מיליוני שקלים על פשלות שלה, והנהלת בתי המשפט לא מוכנה להשלים עם חיוב של 2,200 שקל? ובעברית פשוטה: אולי במקום לריב עם המראה, תפיקו לקחים?

….

הנהלת בתי המשפט הגישה (6.10.14) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת רשות ערעור בת 228 עמודים על פסק דין נגדה שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות. הבקשה עצמה כוללת 28 עמודים, ועוד 200 עמודים של מסמכים ומוצגים – והיא נוגעת לפסק דין שהיקפו הכספי 2,200 שקל.

מדובר בפסק דינו של השופט איתי הרמלין, שחייב את המדינה לפצות את שם-טוב ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות בסך 700 שקל בשל איזוקה הממושך לאחר שנחשדה (שלא בצדק) כאילו היא מקליטה בניגוד לחוק דיון משפטי. הרמלין קבע, כי לא הייתה הצדקה להחזיק את שם-טוב אזוקה בפומבי שעות רבות, אלא היה צורך להעביר אותה מיד לתחנת המשטרה הקרובה.

עצם הגשת הבקשה היא מעשה חריג, ודאי מצד המדינה, שכן בתי המשפט המחוזיים נוהגים שלא להתערב בפסקי הדין של בתי המשפט לתביעות קטנות – בעיקר משום שכל מטרתם של בתי משפט אלו היא לסיים את ההליכים במהירות וביעילות. היקפה של הבקשה גם יקשה על שם-טוב להתמודד לבדה עם הערעור ועשוי לחייב אותה להזדקק לשירותי עורך דין, במיוחד כאשר הנהלת בתי המשפט מיוצגת בידי הפרקליטות – וגם זאת בניגוד לעקרונות היסוד של בתי המשפט לתביעות קטנות, החוסכים את הצורך בייצוג משפטי.

המדינה אומרת בפה מלא, כי היא הגישה בכוונה בקשה כה נרחבת – לדבריה, כדי להוכיח שבית המשפט לתביעות קטנות טעה כאשר דן בתביעה מלכתחילה. בערעורים מקובל לצרף אך ורק את פסק הדין עליו מוגש הערעור, ולא את התיק כולו – המצוי ב"נט המשפט" ומועבר לערכאת הערעור. במקרה זה, נראה שהמדינה צירפה את מלוא התיק מבית המשפט לתביעות קטנות, כולל כתב התביעה וכתב ההגנה, וכן בקשות ותגובות להן שעלו במהלך הדיון.

יצויין, כי אם היה בית המשפט לתביעות קטנות מחליט להעביר את התביעה לבית משפט השלום, הייתה המדינה יכולה ליהנות מייצוג משפטי. בכך היא הייתה זוכה ליתרון בלתי הוגן על שם-טוב, או שהאחרונה הייתה נאלצת לשכור עורך דין בתביעה שעמדה במקור על 5,000 שקל בלבד.

עוד תופעה חריגה בערעור היא העובדה, שאורך הבקשה עצמה יותר מכפול מפסק אליו היא מתייחסת. פסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות השתרע על פני 12 עמודים, ובקשת רשות הערעור תופסת כאמור 28 עמודים.

טענה תמוהה בולטת של המדינה היא ש"פסק הדין נשוא בקשה זו מעורר שאלות משפטיות הראויות לבחינת ערכאת ערעור". כידוע, פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות אינם מחייבים אפילו שופטים אחרים באותה ערכאה, כך שקשה להבין מדוע המדינה טוענת שבמקרה זה יש צורך בהכרעה של בית המשפט המחוזי בשאלות המשפטיות. המדינה גם מסתכנת בכך שהמחוזי יאמץ את קביעותיו של בית המשפט לתביעות קטנות, ובכך יקבע הלכה שתנחה את בתי משפט השלום. לפיכך עולה תהייה, האם הפרקליטות הביאה בחשבון סיכון זה.

בבקשת רשות הערעור טוענת המדינה, כי בפסק דינו של הרמלין היו שלוש טעויות קשות המצדיקות ערעור: הימנעותו מהלהעביר את התיק לבית משפט השלום, סירובו לאפשר להנהלת בתי המשפט להיות מיוצגת בידי עורך דין והטלת החבות על המדינה בשל איזוקה של שם-טוב. הבקשה הוגשה בידי עו"ד אהרון גל מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

מכתב עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014  לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט

כבוד השופט איתי הרמלין דחה בקשת פרקליטות המדינה לייצוג בבית משפט לתביעות קטנות נתבעת מאבטחת הנהלת בתי משפט

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות תל אביב – דחה בקשה של משרד המשפטים לייצוג על ידי עורך דין – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי משפט/חשב

החלטה של כבוד השופט איתי הרמלין, בו קיבל את טענותיה של לורי שם טוב, התובעת את מרינה אוסיפוב מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן, משרד המשפטים, הנהלת בתי משפט/חשב , בגין תקיפה, איזוק ומעצר שווא של אזרחית על ידי מאבטחת שלא הוסמכה לכך ושלא כדין. לורי שם טוב טענה לביצוע עוולה כלפיה של הפרת חובה חקוקה, מעצר שווא, נגישה, תקיפה וניצול לרעה של כוח המשרה.

משרד המשפטים הגיש תגובות עתירות דפים ונספחים בהם טען, כי הנתבעת מרינה אוסיפוב, מאבטחת בית משפט, זכאית לייצוג משפטי מטעם המדינה.
טענותיה של לורי שם טוב התקבלו על ידי כבוד השופט הרמלין, וכך נרשם בהחלטה:
"באופן פרדוקסלי הוגשה כאמור הבקשה לייצוג על ידי עורך דין כשהיא חתומה על ידי עורך דין. אם אין די בפרדוקס זה, הרי שעורך דין אריאל נתן, נימק את הבקשה לקבלת היתר יצוג בכך שלפי טענתו ממילא לפי הדין מותר יצוגה של המדינה על ידי עורך דין גם בבית המשפט לתביעות קטנות.
אף על פי שעורך דין אריאל נתן התעלם מהערתי על הפרדוקס הנעוץ בכך שבטרם אושרה בקשתו שהנתבעת תהיה מיוצגת על ידי עורך דין, הוא מגיש בשמה בקשות שונות.
אינני סבור כי לסמכות של היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בכל הליך משפטי רלבנטיות לשאלה הנדרשת להכרעה. סמכות זו אינה קשורה לייצוגו של צד להליך משפטי, אלא בהצטרפות של היועץ המשפטי לממשלה להליך כמביע עמדה נוספת (וחשובה).
אינני סבור גם שניתן לקבוע שההסדר באשר לייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות שלא על ידי עורך דין הוא דין כללי בעוד שההסדר באשר לייצוג המדינה על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה הוא דין מיוחד המסייג אותו.
נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה תומכות במיוחד בדחיית הבקשה לייצוג המדינה על ידי עורך דין בתיק זה.
מדובר במקרה מובהק שבו יצוג על ידי עורך דין יפגע בשוויון, כיוון שלצד השני אין כדאיות בשכירת שירותיו של עורך דין. מצב כזה בדיוק נועדו למנוע ההסדרים הקבועים בסעיף 63 לחוק בתי המשפט.
תביעה זו מתייחדת גם בזהותן של הנתבעות ובמיוחד זהותה של הנתבעת השנייה – הנהלת בתי המשפט. מראית פני הצדק מחייבת כי בתביעה נגד אנשי מערכת המשפט לא ינתן יתרון דיוני או אחר למי שנמנה על המערכת שבה מתנהל המשפט או למערכת עצמה, כשהיא צד להליך.
השורה התחתונה היא שאני דוחה את הבקשה לייצוג על ידי עורך דין."

לקריאת ההחלטה בקובץ pdf – הקלק כאן.

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט/חשב – דחיית בקשת הנהלת בתי המשפט לייצוג משפטי בדיון בתביעה קטנה

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט/חשב – דחיית בקשת הנהלת בתי המשפט לייצוג משפטי בדיון בתביעה קטנה

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט/חשב – דחיית בקשת הנהלת בתי המשפט לייצוג משפטי בדיון בתביעה קטנה

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט/חשב – דחיית בקשת הנהלת בתי המשפט לייצוג משפטי בדיון בתביעה קטנה

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט/חשב – דחיית בקשת הנהלת בתי המשפט לייצוג משפטי בדיון בתביעה קטנה

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט/חשב – דחיית בקשת הנהלת בתי המשפט לייצוג משפטי בדיון בתביעה קטנה