פקידת הסעד זיוה גרון: יצא החוטא נשכר?

רבקה מקייס
שופטת רבקה מקייס

השופטת רבקה מקייס דוחה במחי יד חקירת פקידת סעד זיוה גרון הנחוצה לטובת הילד ענייני נפשות

אפריל 2016 – פקידות סעד אינן אוהבות להחקר על דוכן העדים בבית משפט, הרי הן כותבות תסקיר ללא תצהיר, ואינן מחויבות לומר את האמת ולכן מדוע לחקור אותן?

ומה קורה שהן מזומנות להחקר הרי מדובר בענייני נפשות כמו קביעת הסדרי ראיה בין הוריה לילדיו. במצב זה הם מוצאות דרכים לא להחקר כגון נגד שנגד ההורה יש תלונה במשטרה על התבטאויות ההורה. האם תבוא פקידת סעד אחרת להעיד? מתברר שלא. ומה עם טובת הילד שלא יראה את ההורה למשך חודשים או שנים?

להלן החלטת שופטת בית משפט לענייני משפחה רבקה מקייס בעניין. במחי יד דוחה חקירת העובדת הסוציאלית זיוה גרון.

רבקה מקייס
השופטת רבקה מקייס דוחה במחי יד חקירת פקידת סעד זיוה גרון הנחוצה לטובת הילד ענייני נפשות

כשאבא מבקש מבית המשפט לדבר עם בתו בטלפון

אבא שראה את בתו הקטנה רק פעם בשבועיים ביקש מבית המשפט רשות לדבר עמה בטלפון. כמה זמן לקח לבית המשפט להחליט?

ט., אב גרוש, ראה את בתו רק פעם בשבוע, במרכז קשר, מאז שהיתה בת שנה וחצי. מאז שהיתה בת שלוש, בית המשפט התיר לו לקחת אותה מבית האמא ב-10 בבוקר בשבת, ולהחזיר אותה בשעה שש בערב, בתנאי שייראה אותה תחת פיקוחו של אביו הישיש.

הוא ביקש רשות לדבר איתה גם בטלפון.

על מה שקרה לאחר מכן כתב בבלוג את הטקסט הבא (חלק מהמסמכים מצורפים, בלי הפרטים המזהים):

ראשית יובהר שקשר טלפוני בין הורה לילדיו הוא עניין כה בסיס וטריוויאלי שגם לאסירי עולם בכלא (בכללם יגאל עמיר) מאפשרים. לפיכך ביקשתי מפקידת הסעד שתמליץ בתסקירה על קיום קשר טלפוני עם בתי. לאחר שזו סירבה פניתי לביהמ"ש. ביום 23.11.15 הגשתי לביהמ"ש בקשה לקיום קשר טלפוני עם בתי.

ביום 24.11.15 מתקבלת החלטה לתגובה תוך 20 יום.

מדוע נדרשים 20 יום לתגובה על בקשה כה בסיסית וטריויאלית?

הרי זו בקשה שצריך היה להיעתר לה אף מבלי להעביר לתגובה. לשופטת נאוה גדיש הפתרונים.

בחלוף הזמן שהוקצה ולא התקבלה תגובה הגשתי ביום 14.12.15 בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה. לצפייה בבקשה לחץ כאן. כעבור שבוע בו לא מתקבלת החלטה על בקשתי זו למתן החלטה, ביום 20.12.15 מתקבלת תגובת המשיבה.

עוד באותו יום 20.12.15 מתקבלת החלטה.

נאוה גדיש כנראה חושבת שאני מטומטם שלא מסוגל להבין לבד שהתגובה הוגשה. מדוע לא הכריעה בבקשה בשלב זה?

שוב לנאוה גדיש הפתרונים. בכל מקרה יש בקשה לשיחות טלפון שצריך להכריע בה וביום 22.12.15 השופטת אמנם לא הכריעה אבל קבעה מתי תוכרע הבקשה.

נאוה גדיש החליטה שהבקשה תוכרע בדיון הקרוב שנערך ביום 3.2.16 למעלה משלושה חודשים לאחר הגשת הבקשה. רק אז הוכרעה סופית הבקשה ואושרו שיחות טלפון של הקטינה עם אביה.

למה בכדי להכריע בכזו בקשה צריך דיון?

שוב לנאוה גדיש הפתרונים.

תלונה שהגשתי בגין התנהלות זו הוגשה לנציב תלונות הציבור על שופטים נמצאה לא מוצדקת. לצפייה בהחלטת הנציב לחץ כאן מה זה אומר על המדינה?

החליטו בעצמכם.

לאחר תקופה בה פגש את בתו בשבתות, החליט בית המשפט לאפשר לו שוב לפגוש אותה רק במרכז קשר. ט. ראה טת בתו בפעם האחרונה בינואר השנה, אז החליט שאינו מוכן להמשיך לפגוש את בתו במרכזי הקשר. מאז לא פגש אותה.

הכותב מכהן גם כיו"ר תנועת "המשפחה"

 

בקשת אב מבית המשפט לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מבית המשפט לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מהשופטת נאוה גדיש לקבל תגובה לבקשה לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מהשופטת נאוה גדיש לקבל תגובה לבקשה לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה

נציבות תלונות הציבור על שופטים - דוחה התלונה נגד נאוה גדיש

 

 

 

השופטת שפרה גליק מקללת, הנהלת בתי המשפט מטייחת

שופטת שפרה גליק מתפרעת מול בעלי דין ועורכי דינם מאחורי הדלתיים הסגורות.
שופטת שפרה גליק לעו"ד: "אני חולה, מקווה שתידבקו"
שופטת בית הדין לענייני משפחה בתל אביב, שפרה גליק, כבר נתפסה בעבר באמירה בעייתית כשאמרה לעורכת דין שטענה בפניה – "אני אעלה אותך על טיל". בהקלטה שהגיעה לידי חדשות 2 נשמע שהשופטת מסתבכת באמירה בעייתית נוספת.
גיא פלג | חדשות 2 | פורסם 01/04/15

"מקווה שתידבקו בחום שלי" – בהקלטה שהועברה לידי חדשות 2 נשמעת שופטת בית הדין לענייני משפחה בתל אביב שפרה גליק בהתבטאות בעייתית ויוצאת דופן כלפי שתי עורכות דין שטענו בפניה.

גליק נתפסה כבר בעבר באמירה בעייתית כשאמרה לעורכת דין במהלך דיון "אני אעלה אותך על טיל". בהקלטות החדשות שהובאו מידי נוכחים באולם בית הדין, נשמעת השופטת כמי שמאחלת לשתי עורכות הדין שהיו איתה  שיידבקו בחום שממנו ככל הנראה סבלה.

"אין לי זמן, אני יושבת כאן עם חום", נשמעה גליק אומרת לעורכות הדין. "אנחנו נתחלק מצוין בזמן ואנחנו לא נבזבז דקה ויש לי כדורים נגד חום, תרגישי טוב", השיבו לה עורכות הדין. אלא שאז אמרה להן גליק: "אני מקווה שאתם תידבקו וזה יוריד לי קצת מהלחץ שיש לי".

"ייתכן שההקלטה שובשה"

יש לציין שבפרוטוקול הדיון נכתב כי השופטת אמרה "אני מקווה שלא תדבקו". יחד עם זאת, מוסרי ההקלטות טענו שמדובר בהקלטות אותנטיות. הן הועברו יחד עם תלונה חריפה להנהלת בתי המשפט ולמבקר המדינה.

ההקלטה הגיעה בין השאר גם לח"כ אילן גילאון (מרצ) שמתח ביקורת על התנהלותה של השופטת. "ההקלטה מעידה על התנהלותה של השופטת גליק, חובה לשמור שהצדק ייעשה ויישמר גם מאחורי הדלתיים הסגורות לבל ייפגע אמון הציבור במערכת המשפט", טען.

חבר הכנסת גלאון אף פנה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בבקשה כי תבחן את המשך כהונתה של השופטת גליק, או לכל הפחות תעביר אותה מהתיק הרגיש שהיא מנהלת.

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה כי "יש פרוטוקול המדבר בעד עצמו ואינו תואם את ההקלטה, אשר יכול ושובשה. מדובר בקלטת שהוקלטה בניגוד לדין וללא אישור בית המשפט לענייני משפחה, אשר הדיונים בו מתנהלים בדלתיים סגורות ואסורים בפרסום".

שופטת שפרה גליק לעורכות דין: "אני מקווה שאתן תידבקו"

רונית זמיר מטייחת התנהלות עבריינית נפתלי שילה והמאבטחים מול בעלת דין

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטמרץ 2015 – מדובר בתשובת נציבות תלונות הציבור על שופטים לתלונה נגד השופט נפתלי שילה מבעלת דין אשר מעל 6 שנים אינה רואה את ילדיה על לא עוול בכפה מאחר והשופט נפתלי שילה מתלבט. נפתלי נמנע במשך כארבע שנים מלהכריע בבקשת האם להשיב לה את ילדיה. נפתלי שילה מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ותשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך שנים. נפתלי מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים, ושוב חוזר חלילה, וכו' וכו' וכו' וכו'.

מחוסר מעש ואולי מחשש כי החרפה תחשף החל נפתלי שילה להעליל ולהתנכל לאמא ל' ובאחד הדיונים העליל כנגדה כי היא מקליטה את הדיון ובכוונתה לפרסם את תוכנו. מה עשה? הרעיל בלחש המזימה באוזני העוזרת המשפטית שלו וזו פנתה לעמדת המאבטחים והרעילה על דיון בעייתי של מישהי שמצלמת ומעלה לאינטרנט דברים וחומרים מתוך בית המשפט.

 לאחר הדיון נעצרה בברוטליות האמא ל' על ידי מאבטחי בית המשפט בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב והוחזקה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. בסיום פרק זמן זה הגיעו אנשי משטרת ישראל (מרחב דן) לבית המשפט ולקחו את האמא ל' לחקירה בתחנה. בחקירה לא נמצאו ראיות לביסוס החשדות שהוזכרו לעיל.

התלונה נגד נפתלי שילה

 בתלונה נטען כי נפתלי שילה לא רק שהעליל על האמא כי היא מקליטה את הדיון ושיסה בה את המאבטחים, אלא הוסיף חטא על פשע ונתן למאבטחים את פרוטוקול הדיון שהתנהל בתיק חסוי שעשו בו שימוש פסול נגד האמא.

נפתלי מטייח מסירת הפרוטוקול למאבטחים

בתגובה לתלונה השיב נפתלי (ראה סעיף 5 בתשובת הנציבות) כי לא זכוור לו כי מסר הפרוטוקול למאבטחים ולכן לא תועד הדבר בפרוטוקול. מדובר במעשה רמיה של נפתלי שילה. הכיצד פרוטוקול דיון חסוי דולף לידי המאבטחים ולשופט המנהל הדיון נפתלי שילה אין מושג בדבר. יתרה מכך אם נפתלי שילה כה קנאי לחיסיון הדיון לטובת בעלי הדין וילדיהם עד כדי ששיסה את המאבטחים באמא לבדוק את הדיון הוקלט, מדוע  מסתפק נפתלי בתשובתו הלקונית כי לא זכור לו שמסר הפרוטוקול ואינו מבצע בדיקה כיצד דלף הפרוטוקול.

הערה מטופשת של עו"ד ד"ר רונית זמיר מהנתל"ש

לאחר שטייחה את התלונה עם תשובתו הלקונית של נפתלי שילה מוסיפה ד"ר רונית זמיר (סעיף 6 בתשובת הנציבות): "נעיר כי מאבטחי בית המשפט נוכחים בדיונים מתוקף תפקידם, לרבות דיונים הנעשים בדלתיים סגורות, כפי שנעשה במקרה דנן".
קשה להבין מדוע כתבה רונית שמיר הערה מטופשת זו. האם ניסתה להצדיק את מעשה הפשע של המאבטחים בהחזקת פרוטוקול חסוי. או ניסתה לומר שבמקום להשים ליבם לנושא האבטחה בדיונים הם מאזינים לתכנים וממילא זה לא משנה אם הפרוטוקול הגיע לידיהם או לא.

השופטת שפרה גליק סירבה לקבל הודעת מות בעל דין בגלל שילם שילם אגרה

צייתנות אובססיבית לבירוקרטיה ונהלים ליצור עומס מיותר על המערכות
הכתבה שופטת סירבה לקבל הודעה על מות מתדיין; הסיבה: אי-תשלום אגרה , גלובס , חן מענית , 6/7/10

שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שפרה גליק, התעלמה מהודעת עורכת דין על פטירת הלקוח שלה – וקבעה כי תידרש רק לבקשה שתשולם בגינה אגרה ■ ואולם, בשל פטירתו של הלקוח אין מי שישלם את האגרה

שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שפרה גליק, התעלמה מהודעת עורכת דין על פטירת הלקוח שלה וקבעה כי תידרש רק לבקשה שתשולם בגינה אגרה. ואולם, בשל פטירתו של הלקוח אין מי שישלם את האגרה.

דרכו של עולם היא שאנשים הולכים לעולמם. לעתים, מתרחש הדבר בעיצומו של הליך משפטי שמנהל הנפטר. במקרים הללו עורך הדין מודיע לבית המשפט על פטירת הלקוח, ומציין אם בכוונת יורשיו להמשיך לנהל את התביעה. בתגובה מקובל שהשופט הדן בתיק מודיע על קבלת הודעת הפטירה ועל רישומה.

ואולם, בשבוע שעבר בחרה שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שפרה גליק, לנהוג אחרת.

ב-18 ביוני הלך לעולמו לקוחה של עו"ד רות דיין-וולפנר, קשיש שהיה מרותק לכסא גלגלים והגיש באמצעות עו"ד דיין-וולפנר תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, שנועדה למנוע את מכירת הדירה שבה התגורר.

עו"ד דיין-וולפנר מיהרה לדווח לשופטת גליק, שניהלה את התיק, על פטירת הלקוח – ואף הציגה בפניה תעודת פטירה. במסגרת ההודעה כתבה עורכת הדין לשופטת כי לפי החוק, עם פטירתו של הלקוח שלה מתבטל ייפוי-הכוח שהעניק לה. עוד הודיעה עורכת הדין לבית המשפט, כי היורשת היחידה של המנוח לפי צוואתו היא אחייניתו, ובכוונתה לפנות בהקדם לרשם לענייני ירושה למתן צו קיום צוואה.

בתגובה להודעתה הכתובה של עו"ד דיין-וולפנר כתבה שלשום (א') השופטת גליק: "בית המשפט אינו נדרש להודעות – אלא לבקשות בלבד ששולמה בגינן אגרה כנדרש לפי התקנות. לפיכך, אני מורה על סגירת המשימה".

לדברי עו"ד דיין-וולפנר, תגובתה החריגה של השופטת הכתה אותה בתדהמה. "נדהמנו מהעובדה שבית המשפט התעלם מכך שבעל הדין הלך לעולמו ואין באפשרותו לשלם אגרה כנדרש בתקנות", אמרה דיין-וולפנר.

מדוברות בתי המשפט נמסר: "כפי שציינה השופטת, המחוקק קבע כי בית המשפט יידרש לבקשות אשר בגינן שולמה אגרה בלבד – ואיננו יכול להידרש להודעות גם אם אלה נסיבות מצערות".