בית משפט לנוער ירושלים מסרב למסור לבעלת דין פרוטוקולים בעניין ילדיה

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר מה- 27.07.2017

אין גבול לשערוריות ולהתנהלות החמורה של כל מערכת בית המשפט לנוער.

אמא שילדיה הוצאו ממנה מזה שבע שנים, ובפרוטוקולים שהוצגו בפני לא ראיתי הכרזת נזקקות ולכן שלחתי אותה למזכירות בית המשפט לנוער בירושלים, נמצאת עכשיו במזכירות בית המשפט לנוער בירושלים ומבקשת לקבל את כל הפרוטוקולים בעניין ילדיה וכן את הבקשות שהגישה הרווחה, אלא שנטלי, מזכירת בית המשפט לנוער בירושלים, מסרבת לתת.

למה היא מסרבת לתת? כי לטענתה כבוד הנשיאה גלית מור ויגוצקי (השיחה מוקלטת) נתנה הוראה למזכירות בית המשפט לנוער לא לתת להורים פרוטוקולים של בית המשפט לנוער הקשורים לילדיהם אלא אם ההורים נכחו בדיון. לגבי העתקי בקשות אמרה נטלי שיינתנו לאם העתק בקשות שהיא הגישה בעצמה אבל לא מה שהגישה הרווחה.
ביקשתי לקבל העתק של ההוראה של ויגוצקי מור, נטלי אמרה "לא שולחת". ביקשתי שיראו לאם הנמצאת במזכירות את ההוראה, אמרה נטלי "לא נותנת".

זכותו של ההורה לדעת מה התנהל בהליך ביחס לילדו. זה זכות אלמנטרית, אבל לא מבתי המשפט לנוער. אדגיש כי זה לא פעם ראשונה שנתקלתי בתופעה כזאת.

עוד סיבה המראה כיצד שופטי בית המשפט לנוער פועלים במחשכים ומונעים מידע מההורים.
להזכיר כי החלטות בית המשפט לנוער לא מפרסמות וגם לא תוך מחיקת פרטים מזהים.

מדובר באם שילדיה הוצאו ממנה במסגרת פרשה שקיבלה הד תקשורתי גדול והאם אף ישבה במעצר בחלק מהתקופה (לטעמי פרשה שגרמה עוול גדול למספר אמהות).
כל מה שרציתי לדעת הוא מתי ואם היתה הכרזת נזקקות. איך אדע?

האמת, מתחיל להימאס עלי חוסר תום הלב הזה, ונקטתי בלשון המעטה.

פייסבוק יוסי נקר בית משפט לנוער ירושלים

מודעות פרסומת

משרד הרווחה – חרדה, ילדים במסתור, בתי משפט, הוצאות עורכי דין

משרד הרווחה – חרדה, ילדים במסתור, בתי משפט, הוצאות לעורכי דין – מדף פייסבוק שלי דינר, 16.07.2017 – מה קורה לאמא שלי דינר שלשכת הרווחה אילת בוקר אחד מחליטה להוציא את ילדיה ממנה למוסדות הסגורים, מרכזי חירום חסויים, אימוצים, אומנה ועוד מסגרות רווחה חשוכות?

החיים מתהפכים ברגע אחד כל משאביה של האמא מוקדשים להצלת ילדיה מפקידים בירוקרטים אטומים, נפתח תיק בית משפט עם הוצאות גבוהות שהאמא מתקשה לעמוד בהם והיא פונה לעזרת הציבור.

צפו ועיקבו כיצד לשכת הרווחה אילת ואחרות הורסות חיי משפחות.

 

הדרך למשרד הרווחה
הדרך למשרד הרווחה

שופטת מרים נאור – דרכי טיוח פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים

שופטת מרים נאור - הטיית משפט נגד הורים וילדים
שופטת מרים נאור – הטיית משפט נגד הורים וילדים

מאי 2014 – מרים נאורפסק-דין בתיק ע"פ 1182/14 – מדובר בערעור על עונש של שנתיים מאסר לאם חד הורית ש"חטפה" את בתה ממרכז חירום של משרד הרווחה. הערעור הובא לעליון בערכאה של שלשה שופטים בראשות השופטת מרים נאור.
מהעובדות המקרה עולה כי ה"טיפול" שביצעו רשויות הרווחה לאם ובתה כשל משום שבסופו נגזר על האמא שנתיים מאסר בבית סוהר משום שניסתה לקחת את בתה מהמרכז חירום למתחם הרשות הפלסטינית.

במקרים מעין אלו החוק עומד לרעתם של ההורים והילדים בשל העדר חוק זכויות הילד הנגזר מאמנת האו"ם לזכויות הילד. מרים נאור לא רק שלא התחשבה בלקויות חקיקה אלו, אלא טייחה עובדות רבות באירוע לטובת האם ובתה, לדוגמא מה עשתה האמא שרשויות הרווחה הוציאו אותה מביתה ומשפחתה למרכז חירום? או מדוע הסתכנה האמא להוציא את בתה ממרכז החירום?

מרים נאור בהחלטתה אף ביקשה להשפיע על השופטים האחרים לדחות הערעור ופעמיים בהחלטתה הציעה לשופטים דנצינגר ושוהם לדחות את הערעור. (סעיפים 15, 19 בהחלטה).

מדובר בהתנהלות תוקפנית ומתעמרת של מרים נאור נגד אמא וילדה מוחלשות ללא זכויות חקיקתיות ע"פ אמנת זכויות הילד.

דוגמאות להתנהלות לקויה של מרים נאור:

סעיף 2 בהחלטה – מרים נאור מטייחת מדוע הוצאה הילדה מחזקת אמא:

"על פי עובדות כתב האישום, ביום 8.9.2011 הורה בית משפט השלום לנוער בחיפה על הוצאת בתה של המערערת, קטינה ילידת שנת 2005 (להלן: הקטינה), מרשות המערערת למרכז חירום לילדים בסיכון לצורך אבחון והגנה. כמו כן הורה בית המשפט על מינויה של אפוטרופוסית לדין לקטינה. בית המשפט קבע כי המערערת סיכנה בהתנהגותה את שלומה הנפשי, הגופני, החומרי וההתפתחותי של הקטינה.".
 סעיף 4 בהחלטה – מרים נאור מטייחת מדוע הוטלו על האמא והילדה הגבלות להסדרי ראיה בניגוד לאמנת האו"ם לזכויות הילד:
" בהתאם לצו המשמורת, המערערת היתה רשאית לפגוש בקטינה רק בשטח הפנימייה, במסגרת מפגשים מתואמים מראש, ונאסר עליה לפגוש בה בכל מקום אחר, לרבות בשטח בית הספר. על המערערת נאסר להוציא את הקטינה משטח בית הספר והפנימייה".

סעיף 5 בהחלטה – מרים נאור מטייחת מדוע ניסתה האמא להוציא בתה מהפנימיה לרשות הפלסטינית:
"על אף שהמערערת היתה מודעת לתנאים אלו, היא החליטה להוציא את הקטינה ממשמורת רשות הסעד ולהעבירה לשטחי הרשות הפלשתינית לצמיתות, וזאת ללא אישורה של האפוטרופוסית לדין".

סעיפים 15, 19 – מרים נאור מבקשת להטות המשפט נגד האמא ומבקשת פעמיים מהשופטים היושבים עמה בכס להחליט כמוה נגד האמא:

סעיף 15 – אציע לחברי שלא להיעתר לערעור.
סעיף 19 – אציע לחברי לדחות את הערעור.

מרים נאור לא ציינה שם שופט בית משפט לנוער בחיפה, פקידת הסעד, מרכז החירום, האפוטרופסית לשכת הרווחה, ועוד. חלק בלתי נפרד מפומביות הדיון ע"פ חוק הוא ציון שמם של עובדי ציבור ומוסדות שנטלו חלק מהותי בהליך. מרים נאור לא עשתה כן ולא נימקה.

 

החלטת כבוד הנשיאה מרים נאור

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

שופטת דנה מרשק מרום – דרכי רמיה לסחר בילדים

שופטת דנה מרשק מרום - התנהגותה מדיפה סחר בילדי משפחות מוחלשות

אוקטובר 2014 – שלמה המלך עליו השלום היה אומר "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ" (משלי טו, ד) והכוונה: לשון שמרפאת בדבריה את כאבי הנפש של הזולת דומה לעץ חיים, המציל את השומע ממוות נפשי או התאבדות; אולם סילוף ועיוות במילים או בטון הדיבור עלול לשבור את רוחו של השומע ולדכא אותו, כמו עץ הנשבר ברוח חזקה.

ובימינו הפכו בתי משפט לנוער על ערכאותיהן מכבסת הבלים ודברי בלע נגד הורים וילדים אשר רשויות הרווחה נקרו בדרכם. דברי התרעלה של העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה אלעד מצאו את דרכן אל פסק הדין של שופטת המחוזי דנה מרשק מרום. ומה מועילות מילות חיצי הרעל  העובדות סוציאליות למשפחה, או שמא תאוות בצע ושוחד הוא ההסבר לחוסר ההיגיון בהתנהגות בית המשפט ורשויות הרווחה.

ענ"א 57203-09-14 – מדובר בערכאת ערעור בפני השופטת דנה מרשק מרום על בדיקות פסיכולוגיות הנכפים על הורים קשי יום ע"י לשכת הרווחה אלעד ולא ילדיהם יסחרו במוסדות הרווחה המופרטים, משפחות אומנה ועוד. לשכת הרווחה אלעד במקום לתת יד ברוח טובה להורים הם כופים עליהם אבחונים וטיפולים משפילים וחסרי תועלת וזאת כדי לסחור בילדים במוסדות הרווחה, וע"י כך ינותבו המשאבים לכיסם פסיכולוגים, מכוני מסוגלות, מוסדות מופרטים ועוד תוך שהם משאירים משפחה מפורקת.

בפסק הדין נוקטת השופטת מרשק בדמגוגי ודברי תרעלה בעיקר נגד ההורים ואינה מתייחסת לשלמות המשפחה שזהו הדבר הראשון במעלה לטובת הילדים.

להלן דרכי הרמיה של השופטת דנה מרשק מרום לסחר בילדים:

1. טשטוש האבחנה בין עובדות לדעות ודיווחים  – בסעיף 5 כותבת מרשק: "ב.כ המערערים כלל לא פירט או התייחס למסכת העובדות….על כן הרקע העובדתי אשר יפורט להלן…". ובהמשך בסעיף 6 כותבת מרשק: "הדיווחים הראשונים הגיעו מבית הספר…. בדיווחים אלו נמסר… בחודש אפריל 2011 התקבל דווח…". מרשק המשיכה במסכת ה"דיווחים" עד סעיף 11 ועוד. עובדתית הגיעו דיווחים אך לא ציינה מרשק כי הדיווחים אומתו או שהמדווחים עומתו עם ההורים ובא כוחם. יוצא אפוא כי פסק הדין של מרשק אינו מבוסס על תשתית ראייתית או עובדתית כלשהי אלא אוסף גיבובי הבלים ודברי בלע סלקטיבים של פקידת הסעד.

2. טשטוש אהבת ההורים לילדיהם כדי לבזות את ההורים – מרשק כותבת בסעיף 15: "מהחלטת בית משפט קמא… עולה כי ההורים עברו להתגורר בסמוך לקטינים, דבר אשר הקשה על התנהלות המשפחות האומנות אשר ביקשו שלא להמשיך את סידור האומנה" – הרי ברור שההורים החרדים לילדיהם ואוהבים אותם יהיו קרובים אליהם, מדוע אם כן לשונה של מרשק מרעילה נגד ההורים בעוד שהתנהגות משפחות האומנה הנה חוסר סובלנות וסבלנות אשר מטיל ספק ליכולתן לשמש אומנה, ומעלה תהיות לכוונותם. מרשק משרה תפיסה של סחר בילדים באומנה, יוצרת אוירת הפקרות לגורל ילדים שנלקחו מהוריהם בכפייה. התנהגותה של מרשק מהווה קרקע פוריה לעשיית כסף קל והרס משפחות תוך הפקרת ילדים ללא פיקוח.

3. מרשק מטייחת התעללות הרווחה והאומנה בילדים – לאחר שגוננה על רשלנות ועצלות משפחות האומנה ממשיכה מרשק ומטייחת את מצבם הריגשי הקשה של הילדים באומנה וכך כותבת מרשק בסעיף 15: "… המשפחות האומנות אשר ביקשו שלא להמשיך את סידור האומנה. בנוסף האבחונים אשר נערכו לקטינות ר' ונ' העלו מצב רגשי קשה…". וברור ששתי קטינות אשר נתלשו בפתאומיות מביתם ומשפחתם והופרדו מהוריהם וביניהן לא יהיו במצב רגשי קשה?, מדובר בהתנהלות מופקרת של לשכת הרווחה אלעד ושופטת הנוער שרון הלוי שבמקום לסייע למשפחה, תלשו ממנה בברוטליות את ילדיה לסחור בהם במוסדות הרווחה המופרטים. מרשק משיתה מדיניות טיוח הסחר בילדים תוך האשמת ההורים בכל מצב עניין. מדובר בהנהגות מכוערת ושטחית של השופטת דנה מרשק מרום אשר פוגעת באיכות ואמון בבית המשפט.

4. טיוח כשלון אנשי מקצוע מטעם הרווחה –  מרשק מטייחת כשלון אנשי מקצוע בסיוע למשפחה ומפסק הדין ניתן להבין כי מדובר בחבורת פקידים קצרי רוח נכשלים. מרשק מנסה להפיל את אשמת הכשלון על המשפחה האומללה. כן לדוגמא בסעיף 15 כותבת מרשק: "כן צוין כי שילוב הסומכת לא צלח על רקע התנגדות המערערת וכן בשל שינוי מקום המגורים". מרשק בדרך רמיה מאשימה את המשפחה בשינוי מקום מגוריה שגרם לכשלון "עבודת הסומכת". מרשק כרגיל אינה רושמת את תגובת המשפחה.

מרשק ממשיכה ומשחירה את ההורים בכל דבר ועניין מבלי לציין ולו בפעם אחת התייחסותם. ואולם מתוכן הדברים עולה התנהלות רשלנית ופרועה של לשכת הרווחה אלעד ובית משפט לנוער פתח תקווה שופטת שרון הלוי, שתלשו בפתאומיות ילדים מביתם ומשפחתם, הפרידו ביניהם והפקירו אותם במוסדות מופרטים ואין מושיע.

התנהגותה של השופטת דנה מרשק מרום מדיפה ריח סחר בילדים תוך פגיעה באמון מערכת המשפט תוך סילוף עובדות, וטיוח מחדלי משרד הרווחה ובתי משפט לנוער המתנהלים בדלתיים סגורות ללא ראיות. מדנה מרשק מרום משיתה בהתנהגותה נורמות פסולות ולמעשה מייתרת את הערכאות השיפוטיות על החלטות הרווחה, שכן פסק הדין כולו נראה כמו אוסף הבלים בצורת "דיווחים" ו"חוות דעת" שעל פיהם סובלת משפחה מנזקים כלכליים פיסיים ונפשיים.

שופטת דנה מרשק מרום - דרכי רמיה לסחר בילדים
פלייליסט – טיפול והשגחה במשפחות אומנה


תלונה נגד השופטת טובה פרי ביהמ"ש לנוער תל אביב – דחתה בקשה מבלי לנמק

טובה פרי - מגיבה בצורה עילגת ומזלזלת לבקשות בענייני נפשות
טובה פרי – מבזה את מערכת המשפט
אוקטובר 2014 – מדובר בבקשה של אמא להחליף את פקיד הסעד לחוק הנוער אורי שמואלי, שמונה על ידי שופטת בית משפט לנוער תל אביב טובה פרי לטפל בענייני בתה.
הבקשה נבעה עקב העדר טיפול העו"ס באירועים חמורים של אונס והתעללות שחוותה ילדתה הנמצאת בטיפול והשגחת העו"ס אורי שמואלי.
תגובת השופטת לבקשה היתה:

"הבקשה נדחית".

טובה פרי, לא קיימה דיון בנושא, לא עימתה את העובדות החמורות שנטענו נגד העו"ס ומבלי לנמק.
חובת הנמקת פסקי דין מעוגנת בתקנה 192 לתקנות הסדר דין האזרחי הקובעת כדלקמן:

"פסק דין בתובענה שהוגש בה כתב הגנה יכיל הרצאה תמציתית של הענין, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה".

כבר נפסק לא אחת, כי ההנמקה הינה חלק מהותי ובלתי נפרד מפסק הדין. נקבע כי "ההנמקה היא שמאפשרת לצדדים להבין את הבסיס להחלטה והיא שמאפשרת לבית משפט שלערעור לבקרו. יתרה מזאת, להנמקה חלק חשוב בתהליך של גיבוש ההחלטה ובלעדיה לא ניתן לומר שזכה להתברר בבית המשפט" (ראו רע"א 1982/05 מקומון כל הצפון נ' פלוני, ראו גם רע"א 8228/08 יוסף סגל נ' קורן).

התנהלותה של השופטת משרה אווירת הפקרות, שיקולים זרים ואפלים, מבזה את בית המשפט ואינה הולמת את רוח בית המשפט לנוער. מדובר בדיני נפשות של פעוטה חסרת ישע הסובלת מהתעללות קשה ואין מושיע.

יצויין שהאם יוצגה על ידי עורך דין מהסיוע המשפטי, שלא הגיש ערעור ולא הגיש בקשה לעיון חוזר. התנהגותו של עורך הדין מהסיוע מעלה תהיות על שיקוליו ונאמנותו וכשירותו לשרת את הלקוחה כנדרש.
תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים נגד טובה פרי ביהמ"ש לנוער תל אביב – דחתה בקשה מבלי לנמק בניגוד לחובת ההנמקה
תלונה נגד טובה פרי - שופטת בית משפט לנוער תל אביב בגין אי קיום חובת הנמקה
תלונה נגד טובה פרי – שופטת בית משפט לנוער תל אביב בגין אי קיום חובת הנמקה
טובה פרי מגיבה בזלזול לבקשה בהולה בענייני נפשות
טובה פרי מגיבה בזלזול לבקשה בהולה בענייני נפשות

שופטת הנוער רות בן-חנוך נחבלה קשות בשייט תענוגות בשווי 130,000 שקלים ולכן פרשה מכס השיפוט

שופטת נוער רות בן חנוך - שייט תענוגות ב- 130,000 שקל
שופטת נוער רות בן חנוך – שייט תענוגות ב- 130,000 שקל

יוני 2014 – שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך תולשת מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם בבית משפט לנוער המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות. הילדים שנתלשו מביתם ומשפחתם הועברו בצווים שיפוטיים למוסדות הרווחה, משפחות אומנה שם שהו ללא פיקוח, וללא זכויות בניגוד לאמנת זכויות הילד. השופטת רות בן-חנוך נחבלה קשות בשייט תענוגות בשווי 130,000 שקלים ולכן פרשה מכס השיפוט.

להלן כתבת "כלכליסט" על החבלות והתביעות נזיקין.

השופטת רות בן-חנוך נחבלה בטיול ותובעת מאות אלפי שקלים , ענת רואה  , 10.06.14

תביעה לא שגרתית: השופטת רות בן־חנוך טוענת שנחבלה במהלך שיט ותובעת פיצוי מחברת הטיולים על שבעקבות כך, לטענתה, נאלצה לפרוש מכס המשפט

תביעות נזיקין שנולדו בעת נופש הן מאורע נפוץ. ישראלים רבים חוזרים מחו"ל בכעס רב על חברת הנסיעות שהזמינו ממנה את חופשתם, מה שהופך לתביעת פיצוי שמגיעה לבירור בבית המשפט. מאורע הרבה פחות נפוץ הוא תביעה כזו שחתומה עליה שופטת, שאף מקפידה לציין את העובדה הזאת כבר בסעיף הראשון בכתב התביעה.

מדובר בשופטת בית המשפט לנוער רות בן־חנוך, שתובעת מאות אלפי שקלים מחברת נסיעות בטענה להתרשלות שגרמה לפציעתה. לפי בן־חנוך, במהלך שיט נופש היא הוטחה בכוח ברהיט שהיה בתאה ונפלה על הרצפה. השופטת טוענת שהיעדר נקודות אחיזה בתוך התא שלה ובתאי האונייה בכלל הוא רשלנות של חברת התיירות. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים נגד פלמינגו נסיעות ותיירות ונגד מדריך הטיולים ד"ר גילי חסקין.

הטיול התקיים בדצמבר 2011 ובינואר 2012, ולדברי השופטת, היא שילמה עבורו 130 אלף שקל והוא אמור היה לכלול ביקור בדרום אמריקה ובאנטרקטיקה; עוד לדבריה, השתתפות בו לא כללה דרישה למיומנויות מיוחדות, להפך, הוא הוצג כנוח ונטול קשיים או סכנות. בסוף דצמבר, כשהאונייה עשתה דרכה לאנטרקטיקה, בעת ששטה בים גלי, השופטת קמה ממיטתה כדי להגיע לתא השירותים, וכשניסתה לאחוז בדפנות התא כשלה ובשל גל או ים סוער נפלה ונפצעה. כך לטענתה.

את יתרת הטיול, אומרת השופטת, היא נאלצה להעביר בשכיבה, ולדבריה הנתבעים כשלו בארגון טיפול רפואי ראוי ורק אחרי ארבעה ימים היא הגיעה לארץ, "לאחר שטולטלה חבולה ושבורה מהקצה השני של העולם". השופטת הגיעה לבית החולים איכילוב ושם אובחנו בגופה שברים בשש צלעות, שתי חוליות מרוסקות בעמוד השדרה, פגיעה בשכם ושבר בעצם הזנב. לאחר יומיים של אשפוז היא שוחררה לביתה בהנחיה לנוח שבועיים. התאונה, כך לפי התביעה, הובילה אותה למצב של "אי־כושר מלא" למשך ארבעה חודשים, ולאחר ההחלמה הראשונית היא נאלצה להפחית את שעות עבודתה לחמש ביום. רופא שבדק אותה, לטענתה, קבע שהתאונה גרמה לה נכות של 23%, מה שבהמשך אילץ אותה, לטענתה, להקדים את פרישתה מכס המשפט ולסיים בכך קריירה רבת־שנים.

לפי התביעה, התפקיד השיפוטי נושא עמו אחריות כבדה, הדורשת השקעה עצומה של שעות עבודה, בחינת ראיות וריכוז ברמה גבוהה ביותר, "והדברים אמורים ביתר שאת כשמדובר בנוער, שם הכרעה שיפוטית חורצת גורלות של אנשים צעירים ומלווה אותם בשארית חייהם". טענת השופטת היא שחברת הנסיעות התרשלה בתכנון הטיול, לא נקטה אמצעי בטיחות ואף לא פעלה להזהיר אותה מפני ההשלכות של הפלגה בים גועש או לספק לה תא הכולל אמצעי מיגון נאותים.

השופטת תובעת את השבת הכספים ששילמה על הטיול (130 אלף שקל), הפסד השתכרות (85 אלף שקל), הוצאות רפואיות ועזרת הזולת (25 אלף שקל) ורכיב פיצוי, שעדיין לא נאמד, על כאב וסבל ואובדן השתכרות עתידי, לרבות הפסד פנסיה והוצאות רפואיות.

החברה הנתבעת מסרה בתגובה שטענותיה יפורטו בכתב ההגנה שתגיש.

קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער – נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד

כתבת כלכליסט - השופטת רות בן-חנוך נחבלה בטיול ותובעת מאות אלפי שקלים
כתבת כלכליסט – השופטת רות בן-חנוך נחבלה בטיול ותובעת מאות אלפי שקלים

טובה פרי שופטת נוער – בין פסיכופטיות לפרנואידליות

ספטמבר 2014 – טובה פרי שופטת בית משפט לנוער תלשה ילדיה של האמא ד' מביתם ומשפחתם ע"פ דיון בבית משפט לנוער בדלתיים סגורות ללא ראיות והציבה אותם להתעללות והזנחה במכלאות משרד הרווחה. העילה של טובה פרי למעשיה המעוותים היא "טובת הילדים" בשם "עבודת הקודש" – עד כאן ההתנהלות הפסיכופטית של שופטת הנוער טובה פרי.

ההתנהלות הפרנואידלית – משחשפה האמא ד' את התנהגותה של טובה פרי, החליטה השופטת להתפטר מהתיק. נשאלת השאלה מה עם "טובת הילד" ו"עבודת הקודש". אלא ששיקולים אפלים עומדים מאחורי התנהגותה של טובה פרי מאחורי הדלתיים הסגורות והרחק מעיני הציבור.

להלן סטטוס בפייסבוק שפורסם על התנהגותה הלקויה של טובה פרי:

"מי שמאמין ונדבק לאמת שלו מעבר לכל הסיכויים של רמאים ופושעים…בסופו יצליח….במשימתו…למרות הרדיפות של המשטרה כדי להשתיק אותי מלשים פוסטרים נגד השופטת הרומסת חוקים….היום נודע לי שהורידה את עצמה מהתיק שלי ושל בני!!!! ברוך ה' כשמשהו דובר אמת בלי פחד , הכל מסתדר, צריך לדעת מה אתם רוצים את ה" איך "תשאירו לאלוהים….תודה לעולמות עליונים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
השיבו את הילדים הביתה!!
האם של התאומות נלקחה שוב לחקירה בגלל הפוסט הזה.
את אמו של ד' (
הבן) המשטרה מנסה למצוא על מנת לחקור אותה על הפוסט הזה.
מה שמעניין את המשטרה זה הפוסט הזה?
ואני רק שאלה…
את הילדים חטפו
את ד' מלעיטים בתרופות פסיכיאטריות במוסד ויצו הדסים ללא הסכמת האם
התאומות עברו פגיעה מינית חמורה במוסד ויצו הדסים
המשטרה לא אמורה לבדוק פגיעות בחסרי ישע הנתונים לציפורני הרווחה ומופקרים להתעללות?"

שלט – השופטת טובה פרי (מבית משפט לנוער ת"א) מנתקת ילדים מהוריהם נגד החוק

סטטוס בפייסבוק חושף התנהלותה המעוותת של השופטת טובה פרי
סטטוס בפייסבוק חושף התנהלותה המעוותת של השופטת טובה פרי