תלונה נגד השופט שמואל מלמד – הוצאת צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

שופט שמואל מלמד - צו חיפוש לקוי
שופט שמואל מלמד – צו חיפוש לקוי

ינואר 2015 – הקשר הלקוי בין משטרת ישראל מרחב דן ושופטים מבית משפט השלום תל אביב. מוציאים צווי חיפוש לקויים בבתי אזרחים, במחשביהם מבלי לציין מספר תיק, מהות החשד והעילה, מי הופיע בפני השופט והוזהר כחוק והבין את האזהרה ואימת את תוכן הבקשה. הצווים חסרים פרטים נוספים.

דוגמה לכך ראינו בצו החיפוש הלקוי של השופטת דנה אמיר לחיפוש בבית עיתונאית. התלונה שהוגשה בעניין נגד השופטת דנה אמיר נמצאה מוצדקת.

שופט השלום תל אביב שמואל מלמד לא נשאר חייב וגם הוא הוציא צו חיפוש לקוי במחשב שהיה בשימוש העיתונאית ושותפה לדירה מ'.

התנהגות השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד משדרים הוזלת חיי אדם ומהווים קרקע פוריה לשחיתות, שיקולים זרים תוך ניצול כוח השררה למטרות אפלות.
השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד ביזו את המוסד הציבורי שבו הם עובדים ופגעו באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק.

להלן נוסח התלונה ונגד השופט שמואל מלמד והצו חיפוש:

התלונה נגד השופט שמואל מלמד:

ינואר            2015
לכבוד:
נציבות תלונות הציבור על שופטים
מכובדי,
הנדון: שופט שמואל מלמד – הוצאת צו חיפוש במחשבי מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
1.      שמי מ…
2.  בימים אלו נודע לי כי בתאריך 18.06.2014 הוציא השופט שמואל מלמד צו חיפוש (ראה נספח) במחשבי הכולל חדירה למחשב והפקת פלטים לצורכי חקירה. השופט קבע כי החיפוש יערך ללא עדים.
3.  בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק בית משפט ומהות החשד והעילה למתן הצו. לא צוין מי הופיע בפני השופט והוזהר כחוק והבין את האזהרה ואימת את תוכן הבקשה. הצו חסר פרטים נוספים.
4. התנהגות השופט שמואל מלמד מהווה קרקע פוריה להפקרות, זילות באזרח, וניצול כוח השררה למטרות אפלות. בהתנהגותו יוצר השופט מלמד תחושה כי הצו ניתן כלאחר יד. השופט שמואל מלמד פוגע בהתנהגותו באמון הציבור בבתי המשפט ומשטרת ישראל.
5.   השופט שמואל מלמד פגע בכבודי, חירותי, פרטיותי ושמי הטוב.
6.      אבקש לבדוק בדקדקנות מדוע התנהג כך השופט שמואל מלמד.
7. נא טיפולכם ועדכונכם.
מצורפים: צו החיפוש
מ…

שמואל מלמד – צו חיפוש לקוי בחסות משטרת ישראל מרחב דן

 

 צו החיפוש הלקוי של השופט שמואל מלמד

צו החיפוש הלקוי של השופט שמואל מלמד
צו החיפוש הלקוי של השופט שמואל מלמד

תלונה מוצדקת נגד השופטת דנה אמיר – הוציאה צו חיפוש בבית עיתונאית בלי לציין מס' תיק, מהות חשד והעילה למתן הצו

אוגוסט 2014 – התנהלות מופקרת של שופטת מהווה קרקע פוריה לשחיתות ומטרות אפלות ומבזה את בתי המשפט.

בתאריך 12/6/2014 הוציאה השופטת דנה אמיר, בימ"ש שלום תל אביב, צו חיפוש בביתה של עיתונאית לתפוס חפצים.
צו-חיפוש-לקוי-של-השופטת-דנה-אמיר
צו חיפוש לקוי השופטת דנה אמיר בית משפט השלום תל אביב
בצו החיפוש לא ציינה השופטת מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו. העיתונאית הגישה תלונה על פגיעה קשה ותהומית בכבודה, פרטיותה וחירותה מבלי שצוינה הסיבה לכך.
השופטת דנה אמיר, גרמה לאירוע מתגלגל של ליקויים חמורים במימוש הצו ב- 15/6/2014, כגון: מעצר שווא של העיתונאית. בסופו של יום לא נמצא בבית העיתונאית שום מסמך השייך למתלונן, והיא שוחררה כעבור מספר שעות. התנהגות השופטת דנה אמיר מהווה קרקע פוריה לשיקולים זרים ושחיתות תוך שימוש בכוח השררה למטרות אפלות.
מכתב התלונה שהוגש נגד השופטת דנה אמיר מצ"ב בקישור כאן.
נציבות תלונות הציבור על שופטים מצאה את התלונה נגד השופטת מוצדקת וקבעה:
"במקרה הנדון לא מולא הצו כנדרש. לעניין זה נדרשה הנציבות פעמים רבות בעבר, ובכלל זה ניתנו גם חוות דעת של הנציבות שבאינטרנט. גם המערכת השיפוטית מצאה ליידע את השופטים אודות הצורך להקפיד על מתן צווים כדבעי; חרף כל אלה ממשיכות להתקבל תלונות בעניינים אלה.
התוצאה היא שראוי לחזור ולהדגיש, פעם נוספת, כי השופט הדן בבקשה אינו יכול לסמוך על האמור בטופס הבקשה הממולא על ידי המבקש את הצו, וכי חלק הבקשה (כמודפס בבירור בצדו הימני העליון של הטופס), אינו מועבר למחזיק אצלו מתבצע החיפוש.
התלונה נמצאה מוצדקת".
ד1
אליעזר ריבלין נציב תלונות הציבור על שופטים קבע תלונה מוצדקת נגד השופטת דנה אמיר – הוציאה צו חיפוש בבית עיתונאית בלי לציין מס' תיק, עילת החיפוש ומהות מתן הצו
ד2
אליעזר ריבלין נציב תלונות הציבור על שופטים קבע תלונה מוצדקת נגד השופטת דנה אמיר – הוציאה צו חיפוש בבית עיתונאית בלי לציין מס' תיק, עילת החיפוש ומהות מתן הצו
ד3
אליעזר ריבלין נציב תלונות הציבור על שופטים קבע תלונה מוצדקת נגד השופטת דנה אמיר – הוציאה צו חיפוש בבית עיתונאית בלי לציין מס' תיק, עילת החיפוש ומהות מתן הצו

 

תלונה נגד השופטת דנה אמיר – הוצאת צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

דנה אמיר - הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מהות החשד והעילה ומספר התיק
דנה אמיר – הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מהות החשד והעילה

יוני 2014 – תלונה נגד השופטת דנה אמיר בית משפט שלום תל אביב על הוצאת צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו. מדובר בצו חיפוש בביתה של עיתונאית חוקרת מבלי שצוינו מהות החשד והעילה. במהלך החיפוש לא נמצא שם מסמך או מידע כלשהו בבית העיתונאית. מאידך הבלשים (בילוש דן – משטרת רמת גן) הובילו את העתונאית כשהיא אזוקה  מביתה אל הניידת כברת דרך באיזור מגוריה לעיני עוברים ושבים והשכנים. העיתונאית שוחררה כעבור מספר שעות.

התנהגותה של השופטת דנה אמיר משדרת הוזלת חיי אדם ומהווה קרקע פוריה לשחיתות, שיקולים זרים תוך ניצול כוח השררה למטרות אפלות.
השופטת דנה אמיר ביזתה את המוסד הציבורי שבו היא עובדת ופגעה באמון הציבור במערכת המשפט.

נציבות תלונות הציבור על שופטים מצאה את התלונה נגד השופטת דנה אמיר מוצדקת.

להלן נוסח התלונה ותמונות צו החיפוש:

17      ביוני      2014
לכבוד
נציבות תלונות על שופטים                                                                     פקס': 02-6595516
מכובדי,
הנדון:   שופטת דנה אמיר – הוצאת צו חיפוש בביתי
מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
1.      שמי מ' הגר ברחוב …
2.      בתאריך 12.06.2014 הוציאה השופטת דנה אמיר צו חיפוש במקום מגוריי ולתפוס את החפצים הבאים: דברי דואר ומסמכים אישיים של המתלונן ואחרים וכן מחשבים וכל חפץ ואו משמך הקשור.
3.      בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו.
4.      מדובר בפגיעה קשה ופתאומית בכבודי פרטיותי וחירותי מבלי שצוינה הסיבה לכך.
5.      השופטת דנה אמיר גרמה לאירוע מתגלגל של ליקויים חמורים במימוש הצו ב- 15.06.2014, כגון מעצר העיתונאית ל' המתגוררת עמדי, באזיקים והולכתה לניידת המשטרה כברת דרך לעיני השכנים ועוברים ושבים מבלי שיש בידנו שמץ מושג במה החשד או העילה. העיתונאית ל' שוחררה כעבור מספר שעות. בסופו של יום לא נמצא בבית העיתונאית, שום מסמך השייך למתלונן.
6.      התנהגות השופטת דנה אמיר מהווה קרקע פוריה לשיקולים זרים ושחיתות תוך שימוש בכוח השררה למטרות אפלות.
7.      אבקש לבדוק בדקדקנות מדוע לא ציינה השופטת אמיר את מספר התיק ומהות החשד והעילה למתן הצו ולהודיע לי מהם.
8.      בנוסף אבקש לפעול נגד השופטת דנה אמיר בכל האמצעים המשמעתיים שיידרשו למניעת הישנות התופעה.
9.      מצורף העתק צו החיפוש שהוציאה השופטת.
10. נא טיפולכם ועדכונכם.
בכבוד רב,
מ'
עותק:
שרת המשפטים ח"כ ציפי לבני – פקס': 02-6496659.
סה"כ 3 עמודים כולל עמוד זה.

 תמונות צו החיפוש שהוצא ע"י השופטת דנה אמיר מבלי שציינה מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

משרד הרווחה משתמש במשטרת ישראל ובתי משפט נגד עיתונאות חוקרת

קישורים:

אלימות ביורוקרטית וטובת הקטין – מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג – מאמר מאת פרופ' אסתר הרצוג [1] – ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם בשיעור הקטינים המושמים במוסדות מחוץ לביתם ולישוב מגורי משפחתם[2]. הוצאת קטינים מביתם כרוכה, במקרים רבים, בהפקעת האפוטרופסות עליהם מידי הוריהם והעברתה, בעזרת הליכים משפטיים וחוקיים…

 תחנה 2 בהדרדרות לתעשיית המין: מעון מסילה לנערות חוסות של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה – הכתבה אשה בת 25 רוצה להיחלץ מחיי הרחוב ולהפסיק להתפרנס מזנות. עדות , מאת אורלי וילנאי , הארץ , מאי 2010…

קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער – נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרודמאי 2010 – לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?

שופטת חנה ינון – פסק דין מנותק מהעובדות ומהחוק בפרשת המעצב עודד קאשי

שופטת חנה ינון - דרוש בירור מעמיק על תפקודה הלקוישופטת חנה ינון – דרוש בירור מעמיק על תפקודה הלקוי

ינואר 2014 – כמה טעויות יכולה השופטת חנה ינון לעשות בפסק דין אחד? הרבה מאוד. היא נכשלה בהבנת הנקרא: ההסכם בין עודד קאשי לבין אודמר פיגה ברור וחד-משמעי, ומלמד שקאשי חיקה שעונים והתחייב לשלם פיצוי. היא נכשלה בקריאת חוק לשון הרע ופסקה פיצויים כפולים. היא נכשלה בקריאת דוחות כספיים והעניקה לקאשי אישית פיצוי על נזק שלכאורה נגרם לחברה שבבעלותו. היא נכשלה במשפטים שנה א' וחייבה בפיצוי על-פי עילה בה לא דנה. היא נכשלה בהבנת הראיות והעדויות בנוגע לפנייתו של בר חיון לקבלת תגובתו של קאשי.

שורה כזו של פשלות מחייבת לכל הפחות בירור מעמיק עם ינון. היא מטרידה ביותר, משתי סיבות. האחת: מי לידינו יתקע, שזהו המקרה היחיד בו פסק דין של ינון מנותק מן העובדות ומן החוק? השנייה: האם מדובר רק ברשלנות תהומית, או שמא בפסיקה שמסיבות כלשהן נטתה מן האמת?

הכתבה המעצב עודד קאשי חיקה שעוני יוקרה , איתמר לוין , news1 , ינואר 2014

ביהמ"ש המחוזי ביטל את חיובו של הארץ לפצות את קאשי לאחר שחשף את החיקוי שביצע קובע: הידיעה הייתה אמת – קאשי חיקה את השעונים והתחייב לפצות את היצרנית ב-10,000 דולר

המעצב עודד קאשי ייצר שעונים שחיקו שעוני יוקרה שווייצריים. כך קובע (יום ד', 22.1.14) בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר ביטל את חיובו של העיתון הארץ לפצות את קאשי בגין לשון הרע.

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, חנה ינון, חייבה את הארץ לשלם לקאשי 150,000 שקל בעקבות ידיעה בה נאמר, כי יצרנית השעונים אודמר פיגה טענה שקאשי זייף שעונים השייכים לה. הכתב בר חיון הסתמך על מקור חסוי, ומסר גם שקאשי התחייב להעביר לאודמר פיגה את השעונים המחקים ולפצות אותה ב-10,000 דולר. לדעת ינון, הפרסום נעשה בחוסר תום לב משום שהעיתון לא המתין לקבלת תגובתו של קאשי, ומה שנאמר בהסכם אינו תומך בדברים שהובאו בידיעה.

שופט בית המשפט המחוזי, חגי ברנר, קובע, כי הפרסום היה אמת. הוא מצטט באריכות את ההסכם בין אודמר פיגה לבין קאשי, בו נקבע שהאחרון יצר "שעוני חיקוי" הדומים עד כדי הטעיה לשעונים השווייצריים ומסכים לשלם לה 10,000 דולר. קאשי אומנם לא הודה במפורש בחיקוי, מעיר ברנר, אך הוא עשה זאת במשתמע, ולכן האמירה בידיעה לפיה הוא הודה בכך היא פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש. גם העובדה שאודמר פיגה ייחסה לקאשי זיוף בעוד שהוא "רק" (המרכאות במקור) חיקה את השעונים, היא פרט לוואי שכזה.

"בהינתן העובדה שקאשי הינו מעצב ידוע של תכשיטי יוקרה, המסקנה הברורה היא כי היה אינטרס ציבורי בפרסום, שכן ישנו אינטרס חברתי בחשיפת העובדה שמעצב תכשיטי יוקרה נכשל בעניין של שיווק והפצת שעוני חיקוי עליהם הטביע את שמו", מוסיף ברנר.

עוד דן ברנר בשאלת תום הלב של הארץ וחיון, וגם כאן הוא דוחה את מסקנותיה של ינון. ברנר מציין, כי חיון פנה לבאי-כוחו של קאשי, הותיר עבורו הודעות – אך הלה לא הגיב. משחלפו ארבע שעות, רשאי היה חיון להסיק שקאשי אינו מעוניין להגיב ולפרסם את הידיעה, בפרט כאשר היה בידיו ההסכם בינו לבין אודמר פיגה. ברנר מעיר, כי קאשי לא הגיב גם לאחר הפרסום, עובדה המחזקת את המסקנה שלא היה מעוניין להגיב.

ברנר מוסיף וקובע, כי ינון לא הייתה יכולה לפסוק לקאשי גם פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק וגם פיצוי על הנזק המוערך שנגרם לו. מדובר במסלולים חילופיים ולא במסלולים מצטברים בחוק איסור לשון הרע, אומר ברנר. הוא גם מעיר, כי חוות הדעת על הנזק שגרם הפרסום נגעה לחברה שבבעלות קאשי ולא לו אישית, ולכן לא ניתן היה לפצות את קאשי עצמו בהקשר זה. בנוסף לכך, ינון לא יכולה הייתה להעניק פיצויים בגין רשלנות כאשר התביעה הייתה בגין לשון הרע.

קאשי חויב להחזיר להארץ את כל הסכומים שקיבל ולשלם הוצאות בסך 50,000 שקל בשתי הערכאות. את הארץ ייצג עו"ד עומר אשכר ממשרד ליבליך-מוזר, ואת קאשי – עו"ד יעקב קלדרון.

קישורים:

שופטת חנה ינון – מעיפה פיצויי נזק וקובעת "עובדות" ללא הוכחה בתביעת דיבה – מרץ 2013 – מדובר בתביעה לפיצוי בגין לשון הרע במכתבים ששלח הנתבע למשרדי ממשלה ולבתי עסק בסמוך לתובעת, ולפיהם התובעת (חברת מקור הפורמאיקה) משתמשת, כביכול, בחומרים המזיקים לציבור…

יצא המרצע מן השק – משוא הפנים השופטת חנה ינון לעו"ד צ'ארלי בוזגלו ופסילתה – נובמבר 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס (איציק פרי), ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים שנפגעו וממשיכים להיפגע מפשעי משרד הרווחה ואינם רואים את ילדיהם. הבלוגרים חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג…

השופטת חנה ינון: מידע מודיעיני או מזימה ודברי שטנה מעו"ד צ'ארלי בוזגלו – אפריל 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג…. משוא פנים של השופטת חנה ינון – שופט בבית משפט חייב ביושר לנהוג ללא משוא פנים, או אפלייה. לא כך נהגה השופטת חנה ינון. השופטת קיבלה הודעת שטנה מהועברה מב.כ התובעים צ'ארלי בוזגלו, לא תיעדה בפרוטוקול את תכנה ושולחה, לא יידעה את הנתבעים בהודעת השטנה נגדם, ולכן לא יכלו להתייחס לדברי השטנה נגדם…

תלונה נגד השופטת חנה ינון – בית משפט השלום תל אביב ת"א -10-09 – התנהגות פוגענית, וניהול משפט לקוי – מאי 2012 – בתחילת דיון שיפוטי בענייני לשון הרע הוציאה השופטת חנה ינון מאולם בית המשפט בעל דין, נתבע, לא מיוצג, למהלך הרוב המכריע של הדיון, כך שלא יכל לשמוע טענות התובעים ולהגיב עליהם בזמן אמת. חנה ינון הוציאה גם את הצופים מהאולם ולא נתנה לכך ביטוי בפרוטוקול. השופטת חנה ינון השתמשה במילים פוגעניות נגד הנתבע בתחילת הדיון לעיני הנוכחים באולם. התנהגותה של השופטת חנה ינון גרמה לחוסר אמון הציבור במערכת המשפט והדיפה ריח של משוא פנים, שיקולים זרים…

תלונה נגד השופטת חנה ינון – רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים – פומביות הדיון הינה כי המשפט מתנהל באולם פתוח בו רשאי הקהל הרחב לצפות ולהיות עד לדיון. פומביות הדיון הינה הערובה העיקרית לתקינות ההליך המשפטי דהיינו בתחום עשיית הצדק ובירור האמת הלכה למעשה ובתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה…

חנה ינון – החלטה מזלזלת ועילגת לבקשה לתיקון פרוטוקול – השופטת חנה ינון דנה בתביעת לשון הרע שהגיש רופא השיניים ד"ר אפרים צור נגד רשת ידיעות תקשורת, בעקבות כתבה שפורסמה עליו. בשלב מסוים במהלך, בדיון שהתקיים באולמה של ינון בינואר 2011, לאחר שנשמעו הוכחות ובטרם סיכומים, ביקשה השופטת מהצדדים לצאת מהאולם, וקיימה שיחה לא פורמלית עם עורכי הדין בלבד…

שופטת חנה ינון – שקרים ומניפולציות בבית המשפט – המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012 – "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי…

חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב – ניהול משפט לקוי ומלוכלך – אפריל 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג…

שופטת חנה ינון בית משפט שלום תל אביב – תלונות חמורות מוצדקות ובקשות פסילה – מאי 2012 – מדובר בתלונות חמורות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור על שופטים נגד חנה ינון שופטת בית משפט שלום. שתי תלונות התבררו מוצדקות. ..

בקשת פסילה נגד השופטת חנה ינון – אמרה בדיון חוזר בפתח שלב ההוכחות כי התוצאה תהא אותה תוצאה – מאי 2012 – ע"א 3078/12 – מדובר בבקשת פסילת שופטת השלום חנה ינון. מבקשת הפסלות טוענת כי בישיבה מקדמית בדיון חוזר שהתקיים ע"פ החלטת ערכאת הערעור ביום 3.11.2011 בבית משפט קמא (בפני כב' השופטת ינון) ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.2.2012. לטענת המערערת, בפתח דיון ההוכחות, הביע בית המשפט את דעתו כי הוא יכול לנמק את פסק הדין בתביעה שכנגד פעם נוספת, אך התוצאה תהא אותה תוצאה. בשל דברים אלו הגישה המערערת בקשת פסילה. בית המשפט דחה את הבקשה…

ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית – הכתבה דו קרב השופטות: צ’רניאק נגד ינון , מערכת ספונסר , יולי 2007 – שופטת בית המשפט המחוזי מתחה ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית; תביעה כספית בסך 1.2 מיליון ₪ נגד עו"ד ציון סמוכה, היא הסיבה לביקורת…

שופטת חנה ינון – בקשת פסילה בגין גיבוש עמדה ברורה וחד משמעית בקדם משפט באשר לתוצאה הראויה בתיק – יולי 2000 – בית משפט עליון ע"א 4520/00 – ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון. – קדם משפט – בין המערערים למשיבה מתנהלת תביעה בגין ליקויי בניה שנמצאו בדירה שרכשו המערערים מהמשיבה. ביום 30.4.00 התקיים קדם משפט. בית המשפט (חנה ינון) הציע הצעה לסיומו של התיק בפשרה. הצעת הפשרה הוכתבה לפרוטוקול כפסק דין, תוך שבית המשפט מכתיב גם את הסכמת הצדדים, למרות שבא כח המערערים הביע התנגדותו להסכם…

בקשת פסילה נגד חנה ינון בגין אי רישום בפרוטוקול, קביעת עמדה טרם הוכחות, והתבטאות נטענת – יולי 99 – ע"א 4000/99 ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון – חנה ינון קבעה עמדה באופן נחרץ בתחילת הדיון והתבטאה בצורה נטענת – לטענת המערער, חנה ינון קבעה עמדתה באופן נחרץ בתחילת הדיון לגבי המסכת העובדתית ולגבי המסקנה המשפטית ולפיכך עליה לפסול עצמה מליישב בדין. את טענתו זו סומך המערער על האופן הנחרץ והפסקני בו תיארה חנה ינון נסיבות האירוע ובכללן את אי כריתתו של הסכם בין הצדדים, וכן על התבטאות נטענת של בית המשפט (חנה ינון), שלא נרשמה בפרוטוקול, לפיה אם טרם שילם המערער את האגרה נראה שניתן לחסכה, באם לא יידרש בית המשפט לקיום הדיון.

שופטת חנה ינון – בקשת פסילה עקב אמירות בדיון המלמדות כי עמדתה הוכרעה מראש ללא קשר לתיק ונטישת האולם באמצע השמעת הטיעונים – יולי 2003 – ע"א 5422/03 – מדובר בבקשת פסילה מהשופטת חנה ינון לפסול עצמה מלדון בתיק תובענה בסדר דין מקוצר נגד המערערים ונתבעים נוספים. – בקשת הפסילה – עמדתה של חנה ינון הוכרעה מראש, וזאת ללא קשר לתיק וטרם שמיעתו. – בבקשת הפסילה טענו המערערים, כי בישיבה מיום 1.5.03 אמרה חנה ינון, עוד בטרם שמעה את טענות ההגנה של המערערים, כי אם מסמכי הבנק תקינים ואמינים, סופו של התיק ברור למי שמבין בטענות ותיקים בנקאיים, וכי בסופו של דבר יש לשלם את החוב לבנק…

בבית משפט השלום בתל-אביב מכהנים שני שופטים שהם חותנת וחתן- השופט שמאי בקר נשוי לבתה של השופטת ריבה ניב

הכול נשאר במשפחה – גלובס – פברואר 2012 – תקנות שירות המדינה קובעות הוראות מחמירות בנוגע להעסקת קרובי משפחה בתוך אותה יחידה ממשלתית, כך בכל משרדי הממשלה וכך גם בבתי המשפט. בעקבות הביקורות בשנים האחרונות על העסקת בנים ובנות של שופטים כמתמחים בלשכות של עמיתיהם בבתי המשפט, מפרסם כיום אתר בתי המשפט מידע על קרבת משפחה בקרב השופטים. אלא שכפי שמתברר, לא כל סוגי הקרבה המשפחתית מתפרסמים, אלא רק הורים וילדים, בני-זוג וכן אחים ואחיות.

בבית משפט השלום בתל-אביב מכהנים שני שופטים שהם חותנת וחתן- השופט שמאי בקר נשוי לבתה של השופטת ריבה ניב

הנה תוספת קטנה למידע הרשמי: בבית משפט השלום בתל-אביב מכהנים גם שני שופטים, שהם חותנת וחתן. מתברר כי השופט שמאי בקר נשוי לבתה של השופטת ריבה ניב.
הנהלת בתי המשפט אינה מתרשמת מהקרבה המשפחתית, ומבחינתה אין מניעה שהשניים יכהנו כתף לצד כתף לא רק כשופטים במערכת בכלל, אלא באותו בית משפט ממש. על מה מדברים במשפחת ניב-בקר סביב שולחן ארוחות השבת?
"השופטים ניב ובקר מכהנים במחלקות שונות בבית משפט מן הגדולים ביותר בארץ, כאשר לא קיימת כל נגיעה בין תחומי עיסוקם", מתגוננת דוברת בתי המשפט בתגובתה, "השופטת ניב מכהנת במחלקה האזרחית, בעוד השופט בקר מכהן כשופט למעצרים עד תום ההליכים במחלקה הפלילית. הדברים אינם מתפרסמים באתר בתי המשפט, מאחר שזה משמש לפרוט יחסי קירבה ממדרגה ראשונה בלבד".