החלטת ערר לורי שם טוב בפני שופט עוזי פוגלמן – 22.05.2017

22.05.2017ניצוץ ראייתי - 80 יום במעצר ללא חומר חקירה – החלטת שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן על ערר החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' הימן) מיום 16.5.2017 , שבמסגרתה הוארך מעצרה של שם טוב עד למתן החלטה אחרת בבקשה למעצרה עד תום ההליכים.

להורדת / צפיה בהחלטת השופט עוזי פוגלמן הקלק כאן

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של לורי שם טוב טוען למעצר לא חוקי על לורי שם טוב משני טעמים:

  1. חלפו 30 יום מיום הגשת כתב האישום ובית המשפט המחוזי (שופט אברהם הימן) לא עיין בחומר החקירה ובכך יש דריסה ברגל גסה חוק המעצרים סעיף 22.ב, ד
  2. הטעם השני הוא שיש לשחרר את לורי שם טוב מאחר ומיום הגשת כתב אישום (ב- 06.04.2017)  לא בוצעה בפניה הקראת כתב האישום כנדרש ע"פ חוק. מאחר ועברו יותר מ- 30 ימים יש לשחררה.

השופט עוזי פוגלמן דחה את הערר בנימוק כי העצורה נמצאת ב"מעצר ביניים" כלומר מעצר לתקופה שבין תחילת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ועד למתן החלטה בה (ע"פ סמכות טבועה בידי בית המשפט). בתקופה זאת די ב"ניצוץ ראייתי", דהיינו קיומה של תשתית ראייתית כלשהי, אשר הנטל להוכחתה קל מזה המוטל על התביעה בבקשה למעצר עד תום ההליכים. פוגלמן טוען כי עיין בבקשת המעצר עד תום ההליכים וראה קיומו ה"ניצוץ הראייתי" ואינו רואה צורך לאור זאת להתערב בהחלטת המחוזי.

פוגלמן שגה בטענותיו.  החוק אינו מסמיך שופט לעצור אדם מעל 30 יום בטרם החל משפטו. יתכן כפי שטוען פוגלמן כי יש "ניצוץ ראייתי" דהיינו הפרקליטות הציגה רשימה של ראיות, ויתכן כי אכן בוצעה מעין הקראה. אולם בפועל ההליך השיפוטי תקוע כ- 50 ימים מאחר וחומר הראיות טרם נסרק ולא החל שום דיון ולו אף בראיה אחת.

נפל פגם בהקראת כתב האישום

בעניין אי הקראת כתב האישום כותב פוגלמן כי נפל פגם בהקראת כתב האישום לעוררת משהדבר לא נעשה במתכונת המדויקת הקבועה בסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי. עם זאת, אינו סבור כי השלכות פגם זה הן שחרורה של העוררת ממעצר.

האם על שלשה יסודות רעועים אלו: "ניצוץ ראייתי" , הקראה פגומה כתב אישום, והליך שיפוטי תקוע 50 יום, יהיו שלשה עצורים מעל 80 יום ולא תינתן להם האפשרות להגן על עצמם. אילו היה לפרקליטות ולו ראיה אחת מוצקה היו מציגים אותה מיד. התנהלות זאת פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, ומשדרת הליך שיפוטי ביוקרטי להתיש את הנאשמים וסנגוריהם כדי לצבור עוד נקודות לנצח במשפט על לא כלום.
Document-page-003

 

 

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007

פרוטוקול דיון בית משפט עליון – ערר לורי שם טוב בפני השופט עוזי פוגלמן – 22.05.2017

23.05.2017 – להלן פרוטוקול הדיון מאתמול – ערר על החלטת בית משפט מחוזי (השופט אברהם הימן) במ"ת 14280-04-17 מיום 16.05.2017

בתחילת הדיון כבוד השופט עוזי פוגלמן הורה לא לאזוק את לורי שם טוב בזמן שהיא נוכחת בדיון. יצוין כי זוהי פעם שניה שלורי מוכנסת לדיון עצורה והשופט מורה להסיר ממנה את האזיקים הפעם הראשונה היתה בפני השופט הימן. לורי לא עלתה לדוכן הנאשמים מאחר ומשמר בתי המשפט לא הסירו ממנה האזיקים. השופט הימן הורה להסיר מלורי האזיקים ולהעלותה לדוכן.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של לורי שם טוב טוען למעצר לא חוקי על לורי שם טוב משני טעמים:

  1. חלפו 30 יום מיום הגשת כתב האישום ובית המשפט המחוזי (שופט אברהם הימן) לא עיין בחומר החקירה ובכך יש דריסה ברגל גסה חוק המעצרים סעיף 22.ב, ד
  2. הטעם השני הוא שיש לשחרר את לורי שם טוב מאחר ומיום הגשת כתב אישום (ב- 06.04.2017)  לא בוצעה בפניה הקראת כתב האישום כנדרש ע"פ חוק. מאחר ועברו יותר מ- 30 ימים יש לשחררה.

להורדת / צפיה בפרוטוקול הקלק כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ

ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת"

מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:


חטיפת התינוקת מחזקת המשפחה המורחבת מיד לאחר הלידה ללא מתן למשפחה הזדמנות ממשית לגדלה – השופט ניל הנדל מתאר: "מיד לאחר לידתה, הועברה הקטינה לבית תינוקות של השירות למען הילד. כחודש לאחר מכן, הוכרזה "קטינה נזקקת" והוצאה ממשמורת הוריה באופן זמני. צו ההכרזה הוארך מעת לעת. בהיותה כבת שנה וחצי, הועברה הקטינה למשפחת אומנה טיפולית, אשר הביעה רצון לאמצה" (עמ' 2 ס' 2).

הליך האימוץ נמשך חרף העובדה שלמאומצת לעתיד יש אחות קטנה במשמורת המשפחה המורחבת – פיסקה 3 עמ' 2 : באותה תקופה, נולדה אחות הקטינה אשר אף היא הוכרזה "קטינה נזקקת" והועברה
למשמורת רשות הסעד. הסבתא עתרה לבית המשפט לנוער לקבל למשמורתה את אחות הקטינה אולם בקשתה נדחתה, כמו גם ערעורה לבית המשפט המחוזי. בית משפט זה קיבל את בקשת רשות הערעור שהוגשה מטעמה, דן בה כבערעור, קיבל את הערעור והורה להעביר את אחות הקטינה, שהייתה אותה עת כבת שנה, למשמורתה של הסבתא לתקופת ניסיון של שנה רע"א 2440/10.

שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד גרמו לילדה נזקים התפתחותיים בכך שקרעו אותה ממשפחתה מייד לאחר הלידה, והציבו אותה במסגרות מופרטות חוץ ביתיות (בית תינוקות ועוד..) – מכון "שלם" חווה דעתו על הקטינה: "הקטינה מושא הדיון סובלת מאיחור התפתחותי ניכר. צרכיה מיוחדים הם ומורכבים מאוד. צוין כי היא זקוקה לטיפולים התפתחותיים אינטנסיביים "על מנת להדביק את הפער ההתפתחותי שניכר כיום, ועל כן חשוב שתמצא משפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים".

לאחר ששיבש את התפתחות הילדה קבע שמואל בוקובסקי כי יש לשלוח אותה לאימוץ סגור בתואנה כי המשפחה לא מסוגלת לגדלה בכשלים ההתפתחותיים שגרם בשיתוף השירות "למען" הילד – השופט הנדל מצטט את שמואל בוקובסקי (עמ' 3 פסקה 2): "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת [הקטינה] מחייבת מסירתה לאימוץ למשפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים כה רבים".

ה"מומחים" ששכר שמואל בוקובסקי מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומכוונים להוצאת הילדה מביתה לתעשיית האימוץ – כפי שצוטט שמואל בוקובסקי בסעיף לעיל: "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת הקטינה מחייבת מסירתה לאימוץ…" ובהמשך מתאר ניל הנדל על בוקובסקי: בית המשפט (שמואל בוקובסקי) תיאר…  והדגיש כי כלל הגורמים המטפלים "אחידים" בדעתם כי זו איננה מתאימה.

דיאגרמה - שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה - שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ
דיאגרמה – שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה – שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ

לאחר הכשלים החמורים שלו ושל השירות למען הילד שגרמו לילדה נזקים התפתחותיים קשים מאשים שמואל בוקובסקי את המשפחה כי אינה מסוגלת להסתייע ב"שירותי" הרווחה – עמ' 3 פס 2: "עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), כי הסבתא נעדרת יכולת אמיתית להסתייע בשירותן של רשויות הרווחה, להפנים וליישם את ההדרכה שתינתן לה". כיצד מצפה שמואל בוקובסקי שינתן אמון ברשויות הרווחה לאחר שקרעו ילדה עם היוולדה ממשפחתה והציבו אותה בצו בית משפט במסגרות מופרטות שם נגרמו לה נזקים התפתחותיים קשים?

שמואל בוקובסקי ומצעד איוולת ה"מומחים" שמינה מהבלים בפיהם בשפה אחת ודברים אחדים לגבי התרחשויות עתידיות אם חלילה ישמר הקשר בין הילדה ומשפחתה (אימוץ פתוח) – עמ' 3 : בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) … נימק את החלטתו זו בכך שעל פי כל הגורמים הטיפוליים המעורבים בעניינה של הקטינה יש לשלול כל אפשרות לקיום קשר בין הקטינה לבין בני משפחתה הביולוגית. דעה זו, הדגיש, היא "נחרצת". וכך מסכם בית המשפט (שמואל בוקובסקי) את חוות דעתו: "ברור הוא ולא מוטל בספק כי אם המשיבה [הסבתא] לא תהיה מסוגלת לכבד את גבולות הקשר המוגבל במסגרת של אימוץ פתוח, ובכך תסכל ותכשיל את האימוץ וייגרם נזק כבד לקטינה".

שמואל בוקובסקי פועל לניתוק מוחלט של הילדה ממשפחתה מבלי שנעשה ניסיון ממשי לשמור על הקשר. הילדה מעולם לא גדלה אצל סבתה והנזקים ההתפתחותיים נגרמו לה בחסותם של שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד. נוצר הרושם כי שמואל בוקובסקי מנתק את הילדה ממשפחתה כדי לטייח כשלים נוספים שלו ושל רשויות הרווחה בענייני האימוץ, כפי שראינו בסיפוריו של דודו דהאן, רעות איש שלום, ועוד ילדים רבים שנחטפו.

שמואל בוקובסקי מוכר לוקשים באחיזת עיניים שכביכול חיי הילדה יהיו יפים אצל המאמצים – בוקובסקי מצוטט: "המשפחה האומנת בה נמצאת הקטינה כיום הביעה רצון להמשיך להחזיק בה ואף לאמצה חרף מצבה, ומשקיעה מאמצים ניכרים ורבים לצורך קידומה והתפתחותה. כאמור, לא בנקל נמצאה משפחה שהסכימה לקלוט את [הקטינה] לביתה, ואין לסכן את סיכוייה של [הקטינה] להיקלט היטב במשפחה זו" – שמואל בוקובסקי משתמש בחוות הדעת האחידות והמקובעות שקיבל ממומחים שונים וגורם למצב ניתוק הילדה ממשפחתה. הקשר עם המשפחה הנו חשוב ביותר שהרי רבים המקרים שמאמצים משליכים או מתעללים ומזניחים המאומץ, ולאן יפנה המאומץ אז? 

שמואל בוקובסקי משמיץ ומכפיש, משתמש במכבסת מילים מבזות מציג בהחלטתו חוסר תובנה בענייני משפחה והורות, בעוד הוא אחראי למצב הקשה ההתפתחותי של הילדה שהפריד ממשפחתה מיד בלידתה ושלח לבית תינוקות – בוקובסקי מצוטט בהחלטתו ומשמיץ את הסבתא: "העדר תובנתה של אם המשיבה [הסבתא] למצבה של בתה המשיבה [המבקשת, האמא] עלה מפורשות ובצורה בולטת ביותר בעדותה בבית המשפט, עת התעקשה לטעון כי המשיבה [המבקשת] אינה סובלת מכל בעיה או לקות כלשהיא, מלבד בעיה של חום גבוה ממנה סבלה בעבר, בעת שהייתה כבת שלוש. עוד טענה, כי לטעמה המשיבה [המבקשת] מסוגלת אף לגדל את בנותיה….אם המשיבה [הסבתא] מגלה חוסר מודעות מוחלט למצבה של בתה, תוך שהיא מוסיפה להתכחש…תוך התעקשות לגמד את בעיותיה ולא להכיר בלקויות מהן סובלת, ואינה מסוגלת לראותן ולהפנימן. והנה, בצורה דומה, היא מתכחשת לבעיותיה ולקשייה של [הקטינה]…התנהגותה ותשובותיה כאמור לעיל מעידות על העדר הבנה מינימאלית ובסיסית ועל תפקוד ושיקול דעת לקויים,…"  – יפה היא האימרה "הפוסל במומו פוסל" – שמואל בוקובסקי מבזה את הסבתא מאחר כי אינה מקבלת את התיאוריות הסוציאליות הכושלות שלו ושל רשויות הרווחה, בעוד הוא הכושל ואינו מבין מאומה. כיצד ציפה בוקובסקי מהסבתא לנהוג כש"חרב" האימוץ הסגור התעשייתי מונפת על נכדתה?
שמואל בוקובסקי בהשמצותיו מנסה לטייח את מחדליו ומחדלי רשויות הרווחה שכשלו בטיפול בנכדה והביאוה למצב של הדורש טיפול מיוחד עקב ליקוי התפתחותי קשה

סוף דבר
השופט שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד ומצעד האיוולת של "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים מאחורי הדלתיים הסגורות, לא רק שכשלו בהגנה על הילד אלא הסבו לה נזקים וכשלים התפתחותיים קשים תוך טלטולה במסגרות מופרטות. שמואל בוקובסקי נכשל לא רק בהליך הסיוע הסוציאלי אלא גם בהליך השיפוטי. שופט אמור לקבל חוות דעת ממומחים בעד ונגד להתייחס לעובדות וראיות תוך הסקת מסקנות. שמואל בוקובסקי נסמך על ערמות חוות דעת אחידות, ומתבסס על "נבואות" מטופשות של התנהגויות צפויות של בעלי דין, ומסגרות מופרטות כאלו ואחרות, תוך שהוא ומצעד האיוולת מכוונים לקידום תעשיית האימוץ הסגור האכזרית.

קישורים:

בכיר בפרקליטות: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים"

פברואר 2010 – בכיר בפרקליטות ואחד התובעים בתיק אולמרט: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים". זה מה שאומר בהרצאות לסטודנטים סגן פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אורי קורב. על בית המשפט העליון: ממציא חוקים • על ביניש: קיבלה הלכה מופרכת שתסכן לכולנו את הילדים • על משפט קצב: איך השופטים יוכלו להכריע כשביניש אמרה שיש די ראיות להרשיע • על השופטים: לפעמים נפרדים באולם מהשכל הישר
.

'המשפט' של הפינק פלויד מתוך "החומה"

.

פרקליט בכיר על מערכת המשפט: רקב וטיפשות – "ידיעות אחרונות" מביא הבוקר ציטוטים קשים מהרצאות שנתן סגן פרקליט מחוז ירושלים. "חלק גדול מהשופטים הם חמורים גדולים", אמר עו"ד אורי קורב – ולא חסך מילים קשות גם מנשיאת העליון ביניש ומפסיקותיה. ומה טוען הפרקליט? "אני נעזר בהרצאות בהומור, ציניות והקצנת דוגמאות"

תגובת קורב: הסדנה שלי מתאפיינת בהומור ובציניות, יש לי כבוד והערכה למערכת השפיטה

טובה צימוקי / ידיעות אחרונות / יום שישי 12.2.10

"חלק גדול מהשופטים הם חמורים גדולים. הם משחקים טטריס בזמן הדיונים".

את ההאשמות הקשות האלה השמיע לא אחר מאשר עו"ד אורי קורב, סגן פרקליט מחוז ירושלים ואחד משני התובעים במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
נוסף על עבודתו בפרקליטות מלמד עו"ד קורב קורס לחקירת עדים במכללת "שערי משפט" בהוד השרון. במהלך שנת הלימודים האחרונה הקליטו סטודנטים את שיעוריו של קורב. תוכן ההקלטות מאפשר הצצה נדירה לוויכוחים בפרקליטות, שמתנהלים בדרך כלל בדיסקרטיות, סביב משפטים שהסעירו את המדינה בשנים האחרונות.

"אין להם מושג"
בחדר ההרצאות, מול סטודנטים ששתו בצמא את דבריו, הרשה לעצמו סגן פרקליט מחוז ירושלים לדבר בחופשיות. קורב אמר בהרצאות דברים קשים על מערכת המשפט בכלל ועל שופטים במיוחד. "חלק גדול מהשופטים במדינת ישראל הם חמורים גדולים", אמר קורב לסטודנטים. "אין להם מושג מה אתה הולך להגיד משפטית. אם לא תיתן להם משפטים, הם לא יידעו משפטים ובטח לא את העובדות".

"בהכירי את המקצוע שלנו ואני אומר לכם, לפעמים השופט מחליט. למה? כובע או כי הוא חמור, או כי הוא חושב שהוא יודע הכל. או כי ליבו נטה (להחלטה) כבר בשלב הזה… בשלב הזה, לפעמים נגמר הסיפור. כלומר בטיעון הראשון שלכם באולם. הוא לא שמע את הצד השני, הוא לא פנוי עכשיו לשמוע יותר, בין בגלל שהוא התחיל לשחק טטריס על המחשב שלו, שגם זה קורה, ובין אם מסיבה אחרת. הוא שהוא נורא השתכנע".

בתגובה להערתו של אחד הסטודנטים, שאמר כי שופטים מתמקדים בעיקר בנקודות המרכזיות, השיב קורב: "אני חושב א', ששופטים הרבה מאוד פעמים אין להם מושג מה הם הולכים לשמוע… ב', חלק גדול מהשופטים במדינת ישראל הם, תסלחו לי על הביטוי, חמורים גדולים, ולכן אין להם מושג מה אתה הולך להגיד… דווקא השופטים היותר חכמים והיותר יודעים יקשיבו לך יותר מהפחות יודעים והפחות חכמים".

"בהבדל מכם, שלכם יש שכל ישר", החמיא קורב לסטודנטים, "באולם לפעמים נפרדים ממנו דווקא שלושת האנשים שאמורים להשתמש בו הכי הרבה. יושבים שלושה שופטים. שומעים עד בחקירה ראשית. הוא שותק בחקירה נגדית, והם לא הבינו שזה תרגיל כדי למחוק את העדות שלו".

"ברגע שהוא שופט, הוא כבר לא בן אדם. שופטים הם משהו מדרגה בין – תלוי את מי שואלים – בין אנשים למלאכים. זו הדרגה שלהם… חלקם, אם אני הייתי צריך לתת להם, הייתי נותן להם דרגה של חמור".

העליון ממציא חוקים
עו"ד קורב לא חסך את שבט ביקורתו גם מהעומדת בראש הפירמידה, נשיאת בית משפט העליון דורית ביניש: "יש ביקורת שלי על מערכת המשפט ועל הליברליות שלה, על הטמטום שלה ועל החלטות כמו של ביניש, שמזכות רוצח… באיזה תירוץ דחוק… הלכה מופרכת שתסכן לכם ולכולנו את הילדים ולא תאפשר להכניס עבריינים לכלא. כשביניש תסתובב מול המראה, והיא בת 65, היא תרגיש בת 55. היא תהיה נורא יפה. אנחנו עובדים בשיטה שבעיני יש בה הרבה רקב וטיפשות".


קישורים: