יחצנות מערכת המשפט

יחצנות מערכת המשפט

בלי דיון בלי נימוקים

בלי דיון בלי נימוקים , שר המשפטים אמיר אוחנה , מני מזוזNews1 , 01.05.2020

השופט מזוז הגדיל ועשה ונתן סעד שכלל לא התבקש לו על-ידי העותרים: צו המונע את מינויו של כל מועמד אחר עד לדיון בעתירה, אותו קבע לעוד שבועיים. כלומר – ואקום תפקודי במערכת המשפט מעשה ידיו של ביהמ"ש העליון. טוב היה עושה השופט מזוז אם היה פוסל עצמו מלדון בסוגיה בה בעצם הכריע כבר מראש.

להורדת / צפיה  בקשת פסילת השופט מני מזוז בג"צ 2740/20 הקלק כאן

בחצות הלילה, תפקע כהונתו של מי שמיניתי לפני שלושה חודשים למלא את מקומו של פרקליט המדינה – דן אלדד. כפי שאמרתי לאחרונה, יש לי הערכה רבה לדן, ועל כן הצעתי לו להאריך את כהונתו – מתוקף סמכותי על-פי חוק (סעיף 23א לחוק המינויים) המורה כך:

"(ב) נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה (בסעיף זה – השר), בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

(ג) השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופת הטלת התפקיד באופן זמני לא תעלה על שישה חודשים".

אני דוחה מכל וכל את הטענות שהעלה כלפיו היועץ המשפטי במכתב המפורסם שאני רואה בו שפיכת דם והלבנת פנים, על לא עוול בכפו.

אתמול, בין יתר ההחלטות השערורייתיות שיצאו תחת ידיו של ביהמ"ש העליון בימים האחרונים, החליט השופט מני מזוז, שביד המקרה כל העתירות נגד החלטותיי במשרד המשפטים הגיעו לידיו, להוציא צו המונע את הארכת מינויו של דן.

השופט מזוז הגדיל ועשה ונתן סעד שכלל לא התבקש לו על-ידי העותרים: צו המונע את מינויו של כל מועמד אחר עד לדיון בעתירה, אותו קבע לעוד שבועיים. כלומר – ואקום תפקודי במערכת המשפט מעשה ידיו של ביהמ"ש העליון. בלי דיון, בלי נימוקים.

מדובר בשופט היחיד המכהן בבית המשפט העליון שהתבטא באופן מפורש נגדי, באמירה פומבית בכנס חיפה למשפט ציבורי לפיה זה בעייתי ששר המשפטים לעומתי למערכת (ואולי הבעיה היא שהמערכת לעומתית לשר המשפטים? אולי זהו הסדר ההיררכי הנכון?).

זהו גם השופט המכהן היחיד בביהמ"ש העליון שנשא בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת תפקידו, התבטא באופן חריף ואף פעל נגד יוזמתו של שר המשפטים (פרופסור פרידמן) להעמיק את המעורבות הממשלתית בבחירת פרקליט מדינה.

טוב היה עושה השופט מזוז אם היה פוסל עצמו מלדון בסוגיה בה בעצם הכריע כבר מראש, בפומבי ובאופן ברור ומובהק (ומנוגד לחוק האמור).

טוב היה עושה השופט מזוז אם לא היה מתבטא בפומבי נגד שר המשפטים ומכהן, ומשעשה זאת – היה פוסל עצמו מלדון בעתירות נגדו. ולו לשם מראית פני הצדק.

החלטתי לצאת למאבק משפטי. מאבק נגד החלטת בית המשפט העליון, מאבק נגד העותרים, מאבק נגד המניעה שיצר היועץ המשפטי לממשלה ומאבק בעד שלטון החוק (המפורש!), בעד הדמוקרטיה ובעד המשילות.

לצורך כך שכרתי את שירותיו של עו"ד שמחה רוטמן אליו יש לי הערכה רבה, אידאולוגית ומקצועית. שמחה הגיש הבוקר בקשה לפסלות שופט ובקשה לביטול הצו.

כולי תקווה שדן אלדד יאבק על שמו הטוב, שהוכתם על-ידי היועץ המשפטי לממשלה על לא עוול בכפו, ויקבל על עצמו את הארכת התפקיד. אתן לו את כל הגיבוי הדרוש לשם כך. משפטית וציבורית.

המשך, מן הסתם – יבואבלי דיון בלי נימוקים

ת1ת2ת3ת4ת5ת6ת7

 

הכל נשאר במשפחה

כדאי לך תמיד לבדוק אם יש קשר משפחתי או חברתי בין הפרקליט המקטרג נגדך לבין השופט ששופט אותך אחרת אתה עלול למצוא את עצמך משך מספר שנים במעצר על העלבת עובדי ציבור ללא משפט. למעשה גם אם תדע ותתריע על הקשר המשפחתי חברתי בין השופט לפרקליט, רוב הסיכויים שזה לא יעזור לך.
כיצד השופט סולברג בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם הפרקליט מחוז למברגר דן בענייני מעצרה של חשודה מרכזית לורי שם טוב בתיק תקשורתי וידוע אותו הפרקליט למברגר מנהל החקירה?

סולברג למברגר

מעצר בית לורי שם טוב: דיון בפני השופט גרוסקופף – 29.12.2019

29.12.2019 – דיון בעניין ערר שהגישה לורי שם טוב התקיים בבית המשפט העליון בפני כב' השופט פרופ. עופר גרוסקופף ב- 29.12.2019 בעניין הסרת מגבלות מעצר הבית.
לורי שם טוב הודתה בתחילת הדיון לשופט גרוסקופף על ששיחרר אותה במאי 2019 ממעצרה הממושך מאחורי סורג ובריח בו הייתה כשנתיים וחודשיים בגין עבירות "שיימניג" במרשתת.
שם טוב הגישה בקשה לשחרורה ממעצר בית. התביעה ממשיכה לטעון ל"מסוכנות" ברף הגבוה. השופט גרוסקופף סייג את התביעה בו במקום והזכיר להם שמדובר בכתיבה ועבירות אינטרנט ויש לסייג את האמירה לגבי עבירות ברף הגבוה…
התביעה ניסתה לטעון שלורי שם טוב מהתלת בבית המשפט ובמערכת ויש סכנה שאם בית המשפט ייעתר לבקשתה ילכו בעקבותיה נאשמים נוספים…
השופט גרוסקופף תהה אם להיות במעצר במשך שנתיים ורבע ועוד שמונה חודשים במעצר בית זה כזה "פרס". התביעה לא מרפה. מה שנותר לנו זה לסמוך על הנס ועל יושרו של השופט הנכבד גרוסקופף ואכן לורי שם טוב תוכל להשתחרר מהתנאים המגבילים ותוכל להסתייע באינטרנט לצורך הגנתה מול 120 אישומים (הזויים) ללא שום ייצוג משפטי.

לצפייה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן – בש"פ 8065/19 מה- 29.12.2019.

זיקה משפחתית חברתית – סולברג למברגר

חשיפה: סולברג דן לפני שלושה שבועות בעתירה נגד למברגר , אמיר לוי | 19/12/2019 , מידה
שופט העליון שפסל את עצמו אתמול מלדון בעניין מינוי פרקליט המדינה בשל “זיקה משפחתית”, ישב רק לאחרונה בהרכב שדן בעתירה נגד למברגר

סולברג למברגר
שופט העליון נעם סולברג (מימין) ומשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר – בקשר משפחתי חברתי באותו אולם דיונים

אתמול בבוקר (רביעי) החליט (בג"ץ 8410/19) השופט נעם סולברג, ששימש כשופט התורן בבית המשפט העליון, לפסול את עצמו מדיון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויה של אורלי בן ארי לממלאת מקום פרקליט המדינה, משום שהוא נמצא ב”זיקה חברתית ומשפחתית” עם שלמה למברגר, מי שנחשב למועמד המועדף לתפקיד. סולברג העביר את ההחלטה לשופט הבא בסדר התורנות, מני מזוז, שהוציא צו ביניים המעכב את מינוי בן ארי, ולמעשה מונע את כניסתה לתפקיד.

למרות זאת, רק כשלושה שבועות לפני כן דן השופט סולברג (בג"ץ 5693/19) (יחד עם ג’ורג’ קרא ויעל וילנר) בעתירה שהוגשה ישירות נגד שלמה למברגר, שי ניצן והיועמ”ש מנדלבליט, ופסק כי יש למחוק אותה. זאת הוא עשה מבלי שום הודעה ודיווח על ניגוד עניינים אפשרי בדיון שעניינו החלטותיו המקצועיות ושיקול דעתו של למברגר, שאיתו הוא עומד בקשרים “חברתיים-משפחתיים”, ועוד בנושא רגיש הנוגע לשופט אחר.

בעתירה פנתה הפעילה החברתית אורי נחמן בבקשה לבטל הודעה שנמסרה לה מטעם לשכתו של למברגר, על דחיית בקשתה לפתוח בחקירה פלילית נגד שופט מכהן. הרכב השופטים בראשות סולברג פסק בעד דחיית העתירה. לשאלת ‘מידה’ האם יידע את הצדדים בדבר אותה “זיקה חברתית ומשפחתית” בינו לבין למברגר, השיבו הבוקר במערכת המשפט בשלילה, בטענה כי “לא דומה עניין שבו מייצג עו”ד למברגר את המדינה, לעניין שבו על הפרק עניין אישי שלו, כמועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה”. בהקשר זה יש לציין כי סעיף 77א’ לחוק בתי המשפט אינו עורך הבחנה כזו וקובע כי: “שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת”.

שאלות חמורות

בשיחה שערכנו עם העותרת נחמן היא סיפרה כי השופט סולברג לא הזכיר בשום שלב בדיון את הזיקה הקיימת בינו ובין למברגר. “הוא לא ציין דבר כזה, ובכלל לא הרחיב או נתן נימוקים להחלטה”. פרקליטה של נחמן, עו”ד דוד לוי, אמר ל’מידה’ כי “אם אכן סולברג נמצא בניגוד עניינים מול למברגר, נשקול לפעול לפסילת ההחלטה שנתן”.

כזכור, עו”ד שלמה למברגר, המשמש כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, היה המועמד המועדף על היועמ”ש מנדלבליט לתפקיד ממלא מקומו של שי ניצן הפורש, אך שר המשפטים אוחנה בחר לבסוף באורלי בן ארי שכעת מינויה מוקפא. ברשימת ניגודי העניינים האחרונה של שופטי העליון שפורסמה על ידי ‘דה מרקר’ בחודש מאי בשנה שעברה, לא ציין השופט סולברג שום מקרה בו הוא נמצא בניגוד עניינים עם אדם או גוף כלשהו. למעשה, סולברג היה השופט היחיד מבין כל שופטי בג”ץ הנוכחיים שלא ציין אפילו מקרה אחד של ניגוד עניינים. לבקשתנו לקבלת רשימת ניגוד העניינים המעודכנת של השופט סולברג השיבו בדוברות הרשות השופטת כי “אין רשימת מניעויות ולא הסדר ניגוד עניינים”.

עורך הדין זאב לב, מנהל תחום המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר ל’מידה’ כי “תמוה בעיני מדוע בעתירה הנוגעת למינויה של אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, עתירה שלמברגר כלל אינו צד לה, בחר השופט סולברג לפסול עצמו מטעמים של “קרבה משפחתית”, בעוד שבעתירה בה למברגר הוא משיב לעתירה, גם אם שולי, כלל לא טרח כבוד השופט לעדכן את הצדדים בנוגע לאותה הקרבה”. לדברי עו”ד לב, “חשוב להבין כי עניינו של למברגר בתוצאות העתירה נגד מינויה של בן ארי הינו שולי ביותר, מאחר וגם אם תתקבל העתירה אין כל מחויבות לשר המשפטים למנות דווקא אותו או כל מועמד אחר מתוך השמות שנשמעו”.

השאלות העולות ממקרה זה חמורות. ראשית, הכיצד יכול להיות שסולברג דן בתיק המשליך ישירות על למברגר, מבלי להצהיר על ניגוד העניינים? הטענה שמדובר בעניין מקצועי ולא אישי איננה מתקבלת על הדעת, משום שכל ניגודי העניינים במהותם עניינם קשר אישי שעשוי להשליך על הקשר המקצועי. זהו תירוץ דחוק, שסולברג כשופט היה דוחה בכל תיק שהוא דן בו. שנית, מדוע לא עודכנה רשימת ניגודי העניינים של סולברג כמתחייב מכל עובד מדינה, ומשופט על אחת כמה וכמה, וכאשר מדובר בניגוד עניינים עם בכיר בפרקליטות, עוד יותר מכך? ושלישית, יש לשאול, האם יכול להיות שסולברג, כשופט שמרן, לא רצה לפסול את בן ארי מתוך הבנה שאין כאן עילה להתערבות בית המשפט, אך הבין שאם יפסול את עצמו, מני מזוז יעשה עבור למברגר, שאיתו כאמור עומד סולברג בקשר “חברתי-משפחתי”, את העבודה?

Document-page-001Document-page-002Document-page-007אמיר לוי - מידה