אירנה חיימוב מהמרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל הורשעה בבית דין למשמעת עובדי המדינה עקב התעללות בחוסים ומרמה והפרת אמונים

נובמבר 2011 – בית דין למשמעת של עובדי המדינה בדח. 2011-525 , בד"מ 48/1 , הנאשמת אירנה חיימוב, הועסקה עד למועד השעייתה כאחות מעשית במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל.

אירנה חיימוב הורשעה על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות הליך פלילי שנוהל נגדה בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.פ. 10141-03-09 ), בפני כב' השופט עודד גרשון, לאחר שהוגש נגדה כתב אישום שייחס לה ביצוע עבירה של התעללות בחסר ישע על ידי אחראי לפי סעיף 368 (ג) סיפא לחוק העונשין התשל"ז 1977- (להלן: "חוק העונשין"), ועבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

בכתב האישום נטען כי במועד מסוים שבין חודשים פברואר למאי 2008 , במהלך עבודתה כעובדת ציבור, בתפקיד אחות מעשית בבית החולים, התעללה אירנה חיימוב פיזית ונפשית במטופלת קשישה וחולת נפש (להלן: "המטופלת"). לפי המתואר שם, חיימוב שהתה עם המטופלת אשר הייתה במערומיה בחדר הרחצה, הושיבה אותה בכוח על אסלת בית השימוש תוך שהיא צועקת עליה "שבי", והחלה לרחוץ אותה כשהיא
מכוונת אליה זרם מים. המטופלת קראה כי המים חמים ואמרה לנאשמת "את שורפת אותי". הנאשמת השיבה לה בגסות "טוב מאוד, שייקח אותך אלוהים", ובהמשך חזרה וצעקה עליה "שבי". המטופלת שאלה את הנאשמת אם ידוע לה כי היא חולת סרטן והנאשמת השיבה בגסות "טוב מאוד". בנוסף הורתה למטופלת "תקחי תנקי את הכוס שלך".

בית המשפט המחוזי הרשיע את אירנה חיימוב, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום והטיל עליה, ביום 4.11.2010 , עונש של 12 חודשי מאסר בפועל ו 15 חודשי מאסר על תנאי, תוך שהוא קובע כי דבק קלון במעשי העבירה שביצעה. (קישור לגזר הדין בית משפט מחוזי)

אירנה חיימוב ערערה על גזר הדין של בית המשפט המחוזי, אולם בית המשפט העליון הותיר את רכיבי גזר הדין על כנם, אך החליט להקל בעונשה באופן שגזר עליה 8 חודשי מאסר בפועל בלבד תחת 12 החודשים שנגזרו עליה על ידי בית המשפט המחוזי.

שופטי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כתבו בגזר הדין: " חומרת מעשיה של הנאשמת זועקת מעצם אופיים. למותר לציין כי הרמת יד על מטופל או התעמרות בו, הינה תופעה פסולה מעיקרה ואין לה מקום במערכת הבריאות ובחברה בכלל. הפגיעה שפגעה הנאשמת במטופלת לא היתה פגיעה גופנית בלבד, אלא רמיסה של רגשותיה וכבודה, ויש בה לערער לחלוטין את האמון שנותן הציבור המפקיד את הזקוק לטיפול בידי רשויות הבריאות. מעשים אלה מצדיקים פיטוריה של הנאשמת משירות המדינה, ופסילתה לצמיתות לעבודה סיעודית".

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הטיל הטיל על אירנה חיימוב את אמצעי המשמעת הבאים:
א. נזיפה חמורה;
ב. פיטורים לאלתר;
ג. פסילה לצמיתות לכל תפקיד סיעודי, או לכל תפקיד של אחות במערכת הבריאות;
ד. פסילה לשירות המדינה למשך 5 שנים; – הנאשמת תיפסל למילוי כל תפקיד בשירות הציבורי, שחוק שירות המדינה (משמעת) חל עליו, וזאת למשך תקופה של 5 שנים.

בית חולים פסיכיאטרי טירת הכרמל – קשר השתיקה במלוא כיעורו

מודעות פרסומת

פסיכיאטר יוסף זיסלין כפר שאול הורשע ע"י בית דין למשמעת של עובדי המדינה והוטלו עליו אמצעי משמעת חמורים

פסיכיאטר יוסף זיסלין מנהל בבית החולים לחולי נפש כפר שאול הורשע בטיפול כפוי בניגוד לחוק ללא ניהול רשומה רפואית

אוקטובר 2012 – הפסיכיאטר יוסף זיסלין הורשע ע"י בית דין למשמעת של עובדי המדינה אשר גזר והטיל עליו אמצעי משמעת חמורים ( בד. 2012-976 -בד"מ 70/12 ):

א. נזיפה חמורה.
ב. פיטורים לאלתר.
ג. פסילה לשירות המדינה למשך 10 שנים.
ד. פסילה לכל תפקיד במשרד הבריאות למשך 15 שנים.

 בגזר הדין כתבו שופט בית הדין למשמעת של עובדי המדינה:

.2 הנאשם הורשע על ידינו בעקבות הליך פלילי שהתנהל נגדו בבית משפט המחוזי בתל אביב ת"פ 14449-02-11 בפני כבוד השופט גורפינקל, במהלכו הורשע ביום 12.6.12 , על פי הודאתו, בעבירות של טיפול מרפאתי כפוי בניגוד לחוק, על פי סעיף 44.ד ביחד עם סעיף 11 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א 1991 , וכן עבירה של הפרת חובת ניהול רשומה רפואית, על פי סעיף 17 ביחד עם סעיף 28.ב לחוק זכויות החולה, התשנ"ו 1996

א. הנאשם במסגרת תפקידו כפסיכיאטר בבית החולים כפר שאול בירושלים (להלן: "בית החולים") נפגש ביום 22.11.10 עם המתלוננת, ילידת שנת  1990 ובעלת צרכים מיוחדים, ועם אביה ואחיה. הפגישה התקיימה ביום 22.11.10 בשעות הערב כאשר הנאשם קיבל את פניהם מחוץ לבנין בית החולים. באותו מועד ביצע הנאשם במתלוננת טיפול מרפאתי כפוי בניגוד לחוק לטיפול בחולי נפשי התשנ"א 1991 בכך שהזריק למתלוננת, בניגוד לרצונה, חומרים מסוג ווליום וזיפרקסה אשר גרמו לה לטשטוש.

ב. הנאשם לא קיים כל רישום רפואי לגבי קבלת המתלוננת בבית החולים, לא ניהל רישום על הפעולות שביצע בה, לא תיעד את עברה הרפואי. ואת איבחון מצבה.

שופטי בית הדין למשמעת ציטטו מגזר הדין של נמחוזי וכתבו:

א. חומרת העבירות
בית המשפט המחוזי עמד בגזר דינו על חומרת מעשיו של הנאשם (הפסיכיאטר יוסף זיסלין) בכל שלב של ביצוע העבירות:
"נסיבות ביצוע העבירות הן חמורות: קבלת המתלוננת שלא בפרוצדורה הרגילה תוך עקיפת חדר המיון, אי רישום או תיעוד קליטתה בבית החולים, הבדיקה והטיפול בה, מתן טיפול בניגוד לרצונה ובאופן שהביא לטשטושה, ליווי המתלוננת לנתב"ג והושבתה על כסא גלגלים תוך שהיא מטושטשת והכל תוך התעלמות מהסימנים המעידים על כך שיתכן שמדובר במעשה פלילי. בנוסף נגרמה למתלוננת פגיעה בטווח הקצר, ותוצאות מעשיו של הנאשם עלולות היו להיות בלתי הפיכות כשלולא תושיית המכרים שדיווחו למשטרה המתלוננת הייתה מוצאת עצמה בחוץ לארץ, בניגוד לרצונה באותה עת.
בנוסף, הנאשם ביצע את העבירות במסגרת תפקידו כפסיכיאטר בכיר, בבית חולים ציבורי. ישנו קשר ישיר בין תפקידו ומעמדו לעבירות שביצע ולכן מעשיו גורמים לכירסום באמון הציבור ברופאים פסיכיאטרים ובמערכת
הבריאות הציבורית
".

עוד נאמר:
"לסיכום, העבירות בהן הודה הנאשם אינן מהעבירות החמורות שבספר החוקים, יחד עם זאת הנסיבות בהן בוצעו, כפי שתואר לעיל, חמורות ביותר. לגבי כל אחת מהנסיבות ניתן לטעון שמדובר בטעות, אך צירוף הנסיבות יחד מצייר תמונה של התנהלות חריגה ובלתי סבירה מצד הנאשם. חומרת המעשים נובעת גם מהנזק שנגרם ויכול היה להיגרם למתלוננת.
לעניין זה לא נטען על ידי התביעה כי נגרם למתלוננת נזק מעבר לטשטוש ולבדיקות שנאלצה לעבור במהלך האישפוז, לאחר שהורדה מהמטוס. יחד עם זאת, הנזק שהיה נגרם אלו התוכנית של ההורים להוציאה מהארץ הייתה יוצאת לפועל הוא עצום. לולא פניית המכרים למשטרה התוצאה הייתה יכולה להיות חמורה ביותר.
מעבר לכך, יש לזכור כי מעשיו של הנאשם לא פגעו רק במתלוננת עצמה אלא גם במערכת הבריאות הציבורית. כפסיכיאטר מצופה ממנו לנהוג על פי החוק והפרקטיקה המקובלת. כרופא בכיר עליו לשמש דוגמא ומופת לשאר הפסיכיאטרים ובעיקר לרופאים הצעירים. מעשיו כפסיכיאטר בכיר מערערים את אמון הציבור במערכת ופוגעים בתדמית הרופאים הפסיכיאטריים. בנוסף, ביצוע המעשים בין כותלי בית החולים, הביא להכתמת שמו של בית החולים בפרט ושמה של מערכת הבריאות הציבורית בכלל
".

קישורים:

  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

הפסיכיאטר לאון גרינהאוס הורשע בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בניגודי עניינים וניצול משאבי המדינה לצרכיו

פסיכיאטר לאון גרינהאוס - הורשע והודה בניצול משאבים ציבוריים לטובתו האישית וניגודי עניינים

ינואר 2013 – בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – בד. 2013-128 – בד"מ 100/12 – כנגד הפסיכיאטר פרופ. לאון גרינהאוס עמדו 4 אישומים קשים והוא הודה בכולם במסגרת עסקת טיעון. לאון גרינאוס שימש כמנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, כיו"ר תת הוועדה במועצה הלאומית לבריאות הנפש הועמד לדין בגין 4 אישומים:

האישום הראשון – שימוש בתפקידו הבכיר לניצול משאבי המרכז לצרכיו הפרטיים, תוך דרישה ממזכירות הכפופות לו לבצע עבורו מטלות פרטיות למכביר.

האישום השני – דיווחים כוזבים אודות שעות עבודתו במרכז לבריאות הנפש, וקבלת שכר במרמה מהמדינה עבור ימי עבודה בהם לא עבד במרכז. הנאשם יצא את עבודתו במרכז למרפאתו הפרטית, או לעיסוקיו הפרטיים האחרים, אולם דיווח כאילו שהה בעבודתו במרכז. הנאשם אף הפר את תנאי ההיתר לעיסוק בפרקטיקה פרטית שנקבעו לו על ידי משרד הבריאות, ובכללן שעות העיסוק בפרקטיקה האמורה.

האישום השלישי – פעולה בניגוד אינטרסים בכך שהעסיק רופאה בכירה, במרכז לבריאות הנפש, במרפאתו הפרטית. הגם שאותה רופאה היתה כפופה לו במסגרת עבודתם במרכז, הוא המליץ ואישר לה את  הפרקטיקה הפרטית במרפאתו הפרטית. במהלך עיסוקה של הרופאה במרפאתו העבירה לו אחוזים  מסויימים מהכנסותיה.

האישום הרביעי – ביצוע פעולות תוך ניגוד עניינים בכך שקיבל בחינם מחברות תרופות מסויימות כמויות רבות של תרופות, ונטל אותן למרפאתו הפרטית. בנוסף, ביצע עבודה פרטית בתשלום עבור חברת תרופות ובה בעת טיפל בבקשתה להמליץ על תרופה מסויימת בפני ועדת סל התרופות.

בגזר הדין כתבו השופטים:

 "לאחר ששקלנו את כל השיקולים שציינו לעיל, דעתנו היא שהסדר הטיעון מקל הקלה מופלגת עם הנאשם. הנאשם נכשל כשלון חרוץ באורח התנהגותו וביטל נורמות מוסריות מסויימות כעפרא דארעא, ולמרות זאת יהא זכאי לתשלומי גימלה מתקופת המדינה, מיד עם פרישתו מהשירות, דהיינו כשנתיים לפני גיל הפרישה הקבוע בחוק… עם זאת, איננו יכולים לקבוע שאמצעי המשמעת המוסכמים אינם סבירים באופן בולט, שהרי לאחר פרישתו יאסר על הנאשם, לחלוטין לעסוק בכל תפקיד ניהולי במשרד הבריאות. בנוסף התחייב שלא לעבוד בשירות המדינה בעתיד בכל תפקיד, לרבות בתפקידי ייעוץ. כן התחייב לא להעניק לשירות המדינה שירותים חיצוניים בעתיד, לרבות שירותים קבלניים. בסופו של עיון, ונוכח האמור לעיל, החלטנו, לאחר שישבנו על המדוכה, לכבד את הסדר הטיעון.

… יוטלו על הנאשם אמצעי המשמעת הבאים:
1. נזיפה חמורה.

2. פסילה ללא הגבלת זמן לכל תפקידי ניהול במשרד הבריאות.
3. הורדה בדרגה אחת (מדרגתו בגימלה) למשך שנתיים.

בנוסף רשמנו לפנינו התחייבויותיו הבאות של הנאשם:
1. לפרוש לאלתר משירות המדינה.

2. לא לעבוד בשירות המדינה בעתיד בכל תפקיד שהוא, לרבות בתפקידי ייעוץ.
הנאשם גם לא יעניק למדינה שירותים חיצוניים בעתיד, לרבות שירותים קבלניים.

גזר הדין ניתן ביום 29.1.13 ,…

גזר דין - לאון גרינהאוס
גזר דין – לאון גרינהאוס