תלונה נגד השופט נעם סולברג – משוא פנים

20.12.2019 – תלונה הוגשה נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בגין הארכת מעצרה של חשודה מרכזית בתיק פלילי מתוקשר שהפרקליט המחוז שלמה למברגר שניהל התיק הנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם סולברג.

בתלונה נטען כי כנגד לורי שם טוב נפתח תיק פלילי הידוע בשם "פרשת הבלוגרים" או "טרור רשתי" שעניינו פרסומים מכפישים על עובדי ציבור באינטרנט. התיק נוהל על ידי פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר ולורי שם טוב היא החשודה המרכזית בתיק. הפרקליט למברגר הנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם כב' השופט סולברג .
הקשר המשפחתי והחברתי של השופט סולברג לא מנע ממנו להחליט החלטות בענייני מעצרה של החשודה המרכזית לורי שם טוב בפרשה ידועה שבה למברגר ניהל. בתאריך 03.03.2017 כתב כבוד השופט סולברג בהחלטתו בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 על שם טוב ציטוט מספר משלי (סעיף 9): "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד). כלומר השופט סולברג השווה את שם טוב לאשת זנונים, פתיינית ואפיקורסית. ובתאריך 09.10.2018 האריך מעצרה של שם טוב ב- 150 יום בפעם הרביעית בש"פ 6589/19 .

הנציב התבקש לברר כיצד השופט סולברג בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם הפרקליט מחוז למברגר דן בענייני מעצרה של חשודה מרכזית לורי שם טוב בתיק תקשורתי וידוע אותו הפרקליט למברגר מנהל החקירה.

פרקליטות המדינה היא היא אשת הזנונים הפתיינית והאפיקורסית

בשולי הדברים צוין בתלונה כי אשת הזנונים הפתיינית והאפיקורסית היא פרקליטות המדינה ורק פרקליטות המדינה ושהשופט סולברג מודע היטב להתנהלותה הואיל ועבד בה כפרקליט מספר שנים והנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם בכיר בה.

1. פרקליטות המדינה היא אם האכיפה בררנית על מנת לשרת את אג'נדה שלה להתעלל באזרחים מוחלשים. בינואר 2019 הגיש בן זוגה של שם טוב בשמה תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגד שם טוב של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה (מצורפים צילומי מקצת הפרסומים):
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוו
ת".

כעבור 8 חודשים קיבלה שם טוב הודעה ממערכת מנ"ע כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור. ערר הוגש לפרקליטות המדינה ומתנהל בעצלתיים עד עצם היום הזה.
כיצד ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי הסתה לרצח, ריבוי איומים ברצח, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח את הגב' שם טוב, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור את הגב' שם טוב שם טוב עד תום ההליכים על ריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור.
2. פרקליטות המדינה היא אם שיבוש מהלכי המשפט והטיית משפט לקדם את האג'נדה שלה. בתאריך 02.08.2018 נאם פרקליט המדינה (מצורף סרטון) בכנס פרידה מהשופט אורי שהם, דברי הסתה והטעייה נגד לורי שם טוב בפני שופטי בית המשפט העליון הדנים בעניינה של שם טוב ועוד נכבדי מערכת המשפט בעוד משפטה תלוי ועומד. פרקליט המדינה שי ניצן אמר:
"עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו (של כב' השופט שהם) בעניין לורי שם טוב, בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו, של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט של עובדי ציבור, בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית. החלטה זו תורמת לטעמי רבות לחיזוק המאבק בתקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה ובמסירות למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורא וללא חת לטובת הציבור. לצד קביעות חשובות אלו ורבות אחרות בתחום הפלילי".
פרקליט המדינה המדינה שי ניצן הטעה בנאומו שפורסם בתקשורת את שופטי בית המשפט העליון שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב שבסיסם העלבת עובדי ציבור הנם כאלימות פיסית. אילו לתפיסת פרקליט המדינה שי ניצן פרסומיה הלכאוריים הנם כאלימות פיסית ודאי לא היה סוגר כלאחר יד תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח נגד שם טוב כלאחר יד.
אדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים מחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק אם שופטי העליון כשירים לשפוט את הגב' שם טוב.
פרקליטות המדינה פועלת בחוסר תום לב ומנהל מסע ציד נגד שם טוב.
3. פרקליטות המדינה היא אם הפגיעות החוקתיות בכבודם, חירותם, קניינם, פרטיותם, וצנעת חייהם של האזרחים כשיטה. הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לאורך כל ההליך השיפוטי נגד הבלוגרים הנה פרקטיקה של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים .
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים שרכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שבסיסו העלבת עובדי ציבור. מדובר בהתנהלות נוסח "המטרה מקדשת את כל האמצעים" שתכליתה חיסול אזרחים במצב סוציואקונומי חלש באופן ממוקד.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג לנציבות תלונות הציבור על שופטים – 20.12.2019.
– קטע מהחלטת סולברג בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 שבה משווה כב' השופט סולברג את החשודה המרכזית בפרשת פרסומים באתרי ג'נק במרשתת לורי שם טוב לאשת זנונים פתיינית ואפיקורסית.
– החלטת השופט נעם סולברג שבה הוא מודיע שהוא בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר (בג"ץ 8410/19 ).
– קטע מהחלטת סולברג בש"פ 6589/19 מה- 09.10.2019 שבה הוא מאריך מעצרה של שם טוב ב- 150 יום בפעם הרביעית על פרסומים מכפישים במרשתת נגד עובדי ציבור.
– קטע ממסמך 3740 מחקירה לורי טוב בתיק פרשת הבלוגרים מתאריך 14.2.17 חתום על ידי שלמה למברגר כמנהל החקירה.
– דוגמאות לריבוי איומים ברצח, לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות שהופנו נגד שם טוב ואשר התיק נסגר עקב "חוסר עניין לציבור".

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-007Document-page-008Document-page-010Document-page-014Document-page-018Document-page-021Document-page-022

 

"תלונה יש מאין" "תלונת סרק"

האם לשופט המעצר מותר לומר על העצור כי הוא חשוד ב"טרור רשתי" בעוד לא מופיע סעיף החוק למלחמה בטרור בכתב האישום?
תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן כי בבקשת דחייה תביעה קטנה מחמת חסינות שיפוטית שהגיש לבית משפט לתביעות קטנות , על תביעה קטנה שהגישה נגדו שם טוב, כתב מייצגו מהפרקליטות כי נגד שם טוב מתנהלים הליכים פליליים בחשד ל"טרור רשתי".
בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן הוא שופט הליך המעצר של שם טוב, ושכתב אישום נגד שם טוב כולו הנו בבסיסו על חשד להעלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת. מעולם לא הועלתה על ידי הפרקליטות טענה או חשד למעשה טרור במישרין או בעקיפין, ולא דובר על כך בתיק המעצרים או בתיק העיקרי.
עוד נטען כי על פי כללי אתיקה לשופט בעניין משוא פנים נכתב: "שופט … ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים". ועל פי התבטאות השופט הימן כי שם טוב חשודה ב"טרור רשתי" עולה כי דעתו של השופט הימן אינה נקיה.
נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה התלונה בתואנה כי מדובר ב"תלונה יש מאין… תלונת סרק שאין בה ולא כלום"

מצורף בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

Document-page-001Document-page-002

הנציב נמנע לברר תלונה על עינוי דין בתואנה כי מדובר בהחלטה שיפוטית

הנציב נמנע לברר תלונה שהוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין עינוי דין ללורי שם טוב העצורה כשנתיים וחודשיים על עבירות "שיימינג" במרשתת ללא משפט. התלונה התבססה על ביקורת נוקבת שנמתחה על השופט הימן על ידי שופט העליון גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019.
גרוסקופף כתב בהחלטתו בין השאר: "היה על בית המשפט המחוזי לקיים דיון בהקדם האפשרי בבקשה לשחרור לחלופת מעצר, מתוך שאיפה למצוא פתרון פרקטי שימנע את התמשכות המעצר, תוך שמירה על האינטרס הציבורי. דחיית הדיון בשחרור לחלופת מעצר בחודשיים תמימים, כך שהוא יתקיים למעלה משלושה חודשים לאחר המועד בו ניתנה הנחיית בית המשפט העליון, היא בלתי סבירה בעליל".
בתלונה נטען כי השופט הימן פעל נגד לורי שם טוב העצורה כשנתיים וחודשים בעינוי דין תוך פגיעה בכבודה חירותה.
הנציב נמנע לברר התלונה בתואנה כי התלונה נסובה על החלטה שיפוטית של שופט גם אם נטען על ידי ערכאת הערעור כי היא "מעוררת קושי ניכר".
מצורף בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן – נציב תלונות הציבור על שופטים – תיק 332-19 מה- 19.05.2019.

Document-page-001Document-page-002

סיכול דיון בית משפט ופגיעה בזכות לחירות – הנציב נמנע מלהתערב

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין ניהול לקוי של דיון שהיה אמור להערך בדצמבר 2018, ופרוטוקול לקוי. מדובר בבקשת הקלה בתנאי חלופת מעצר שהגישה לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.
הדיון לא התקיים מאחר ושם טוב לא הובאה לדיון, גם סנגוריה מהסנגוריה הציבורית לא התייצבו לדיון. בסופו של יום סוכל הדיון ונפגעה הזכות לחירות של לורי שם טוב בבית המשפט.

בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן לא הוציא הוראה לשב"ס להבאת לורי שם טוב לדיון, ולא ציין בפרוטוקול כי באי כוחה של שם טוב מהסנגוריה הציבורית לא הופיעו לדיון, וכי במהלך הדיון פתח בשיח מיותר עם הפרקליטה שבא הואשמה שם טוב באי הבאתה לדיון על ידי שב"ס. ובכך למעשה סוכל הדיון ונפגעה חירותה של שם טוב.

נציב תלונות הציבור על שופטים לא התייחס לטענותיה של שם טוב והשיב כי השופט פתח בבירור מדוע לא הובאה שם טוב לדיון ותינתן החלטה.

מצורפים:
בירור נציב תלונות הציבור על שופטים , תלונה 74/19 מיום 11.02.2019
פרוטוקול הדיון בפני השופט אברהם הימן תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 23.12.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-001Document-page-002