שופט מחוזי: פקידת אימוץ אסתר פיטוסי שיבשה הליכי משפט – פקידות הסעד ימימה גוטליב ורחל מרום הפרו צו

שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו – הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995

שופט בית משפט מחוזי בבאר שבע, יהושוע פלפל, מתח ביקורת חריפה על התנהגות פקידת הסעד אסתר פיטוסי, בטיפול בתיק אימוץ של תינוקת, וקבע כי בגלל דיווחים כוזבים וסותרים שמסרה לשופט נוער, בדיונים קודמים, שובש ההליך המשפטי התקין. השופט הורה להעביר העתקים של פסק דינו ליועצת המשפטית של משרד הרווחה ולממונים על פקיד הסעד, כדי שינקטו מעדים בעניין זה.

בפסק הדין גם נמתחת ביקורת על התנהגות פקידות הסעד ימימה גוטליב ורחל מרום, שהפרו החלטת ביניים של שופט, לאפשר לאם לבקר אצל בתה פעם בשבועיים, עד שיוכרע התיק, והפסיקו על דעתן את הביקורים. השופט פלפל קבע שמדובר, למעשה, בביזיון בית המשפט.

פסק הדין של השופט עוסק בתינוקת שנולדה מחוץ לנישואין, לאם רווקה בת 23 ולאב גרוש בן 44 כשהיתה התינוקת בת חודש הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה לערכאות המשפטיות לאשר את אימוץ התינוקת ומסירתה למשפחה. האב לא הופיע לשום דיון בתיק האימוץ. הוא הדיע לפקידת הסעד שקשריו עם האב נותקו.

התברר גם שהורי האם התגרשו בילדותה, והיא התגלגלה במוסדות והיתה בטיפול היחידה לנערות במצוקה. בדיקות פסיכולוגיות מלמדות שהיא לוקה בפיגור שכלי קל. לפני כשלוש שנים היא ילדה גם בן לאב בלתי ידוע. בילד זה מטפלת אמה, לפי צו בית המשפט. לאחר שנודע לה שהיא שוב בהריון, סיפרה על כך לעובדי לשכת הרווחה, ואלה השיגו את הכרת האב באבהותו. עם זאת, הצהיר האב שאינו מוכן לקבל אחריות על הילוד.

כשבוע לאחר שנולדה התינוקת, הגישה הפקידה פיטוסי לבית המשפט השלום לנוער להורות על הוצאתה מרשות האם והעברתה למשמורת שירותי הרווחה. השופט פלפל מציין בפסק דינו שבבקשה לא צויין שם האב, אף שהיה ידוע לרשויות. כמו כן התייחסה הפקידה אל התינוקת כל הזמן כאל "תינוק".

בדיון, שהיה צריך להתקיים לפני שופט הנוער, אך התקיים מסיבות טכניות לפני שופט שלום, הודיעה פיטוסי ששוחחה עם האב, האם והסבתא, וכולם אינם מעוניינים ב"תינוק". האם לא נכחה בדיון, ופקידת הסעד נתנה הסברים סותרים להיעדרותה. תחילה טעה שהאם עוכבה בבית החולים "בשל טובת התינוק". אחר כך הסבירה שהאם לא הופיעה "בשל רגישותה הנפשית ומשום שהשירות למען הילד מטפל בה".

שופט השלום החליט, בסופו של דבר, להעביר את ה"תינוק", ל- 45 יום בלבד, לחסות פקידת הסעד, אך הורה לזמן את האם להמשך הדיון כדי לשמוע את עמדתה.

המשך הדיון לא התקיים, משום שבינתיים החל הדיון העיקרי בבית המשפט המחוזי בתיק האימוץ.

במשפט זה הודתה הפקידה פיטוסי שההודעה שמסרה לשופט הנוער, כי האם לא הובאה לפניו משום שהיתה מאושפזת בבית חולים, לא היתה נכונה.

על כך כתב השופט פלפל בפסק דינו: "אם כך, ולשיטתה של הגברת פיטוסי, לעולם אין לזמן אם לבית המשפט, לדיון שבו מתבקש צו להוצאת בנה, שזה עתה נולד, מרשותה, שכן אם שכזאת נמצאת במצב רגיש".

השופט פלפל מוסיף כי פיטוסי עצמה הודתה שדיווחה על ה"רגישות הנפשית" של האם על סמך דיווח ששמעה מפי עובדת סוציאלית בבית החולים. עם זאת פסק השופט פלפל שיש למסור את התינוקת לאימוץ, משום שהשיקול המכריע הוא "טובת הילד".

שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו - הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995
שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו – הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995

מחדלי לשכת הרווחה באר שבע – עשרות הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים

הכתבה לא רואים את ילדיהם בגלל מחסור בעובדים , שמעון איפרגן , nrg , דצמבר 2008

129 משפחות בבאר שבע הנמצאות בהליכי גירושים ממתינות זה חודשים לתסקיר פקידות הסעד. עד אז לא רואים ההורים את ילדיהם

עשרות הורים אינם יכולים לראות את ילדיהם עקב עיכוב בהגשת תסקירים: 129 משפחות בבאר שבע הנמצאות בהליכי גירושים ממתינות זה חודשים ארוכים לקבלת תסקיר של פקידות הסעד, בשל מצוקת כח אדם. עד אז, מנועים ההורים לראות את ילדיהם. לעיתים אף במשך עשרה חודשים.

בתסקירים ממליצות פקידות הסעד לבית המשפט על גובה תשלום דמי המזונות, על משמורת הילדים, ועל הסדרי הראייה (מספר הפעמים בחודש בו יורשה ההורה לראות את ילדיו).

"המציאות הקיימת היא בלתי נסבלת", קובל עורך דין ותיק מדרום הארץ המתמחה בענייני משפחה. "אם שופט מורה לפקידות הסעד להגיש תסקיר תוך 60 יום והן לא מגישות אותו במועד עקב מצוקת כח אדם, השופט לא יכול לקבל החלטות, והעיכובים גורמים לפגיעה קשה בעיקר בילדים ובהורים".

בלי תסקיר אין החלטה

"במצב הנוכחי ההורים והילדים נופלים בין הכיסאות", הסביר. "משרד העבודה והרווחה צריך להקצות תקנים רבים של פקידות סעד כדי להפסיק את עוגמת הנפש שנגרמת לאותן משפחות".

א', תושב באר שבע שאשתו מסרבת לאפשר לו לראות את ילדיו, מחכה שבעה חודשים לפקידת הסעד שתגיש תסקיר לבית המשפט, אשר יקבע את הסדרי הראייה. "אשתי מעלילה עליי כל מיני עלילות, והקשר שלי עם
הילדים נפגע", סיפר א'. "השופט שמע את גרסתי, אבל בלי התסקיר הוא לא יכול לקבל החלטה עניינית", אמר בכאב.

שופט בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, ישעיהו טישלר, מתח ביקורת על התנהלות משרד העבודה והרווחה ועל כך שאין מספיק תקנים של פקידות סעד. "אין לי ספק שפקידי הסעד עושים כל שביכולתם ואולי גם מעבר ליכולתם כדי להגיש דוחות ותסקירים", כתב השופט.

שידעו מהי המצוקה

השופט החליט לחשוף את התופעה בפני משרד העבודה, והעביר את התייחסותו בנושא לשר העבודה והרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג למנכ"ל משרדו ולמפקחת מחוז הדרום, מירי בקר. זאת, "כדי שידעו מהי המצוקה, וכיצד זו משפיעה על גורלן של משפחות רבות".

לדבריו, "לא ניתן להשלים עם המציאות שבה משפחות ממתינות חודשים ארוכים לקבלת תסקיר בעניינן, ובוודאי שלא ניתן להשלים עם המציאות שבעלי הדין אינם יכולים לדעת אף מה הוא מועד המשוער שבו עניינם יטופל".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "משרד העבודה והרווחה רואה חשיבות עצומה בתפקודם של פקידי הסעד ברשויות המקומיות. לכן הוא הקצה לכך תוספת של תקנים לרשויות המקומיות, ובהן גם עיריית באר שבע".

נקודות:

  • פקיד הסעד בלשכת הרווחה העירונית הוא מונופול בהגשת תסקירים לבית משפט. בתי משפט לענייני משפחה חסרי אונים ללא התסקיר של פקיד הסעד.
  • פקיד הסעד יפר צו שיפוטי להגשת תסקיר ויבזה את בית המשפט בתואנות שונות: מחסור כוח אדם, שביתות ועיצומים ועוד.
  • פקיד הסעד יעכב הורה לראות את ילדיו בתואנות שונות: מחסור כוח אדם, שביתות ועיצומים, ועוד.
  • משרד הרווחה אינו אוכף הפרות צוים שיפוטיים ע"י פקידי הסעד, גם כאשר כתוצאה מכך נגרם סבל רב להורים אשר אינם יכולים לראות את ילדיהם.
קישורים:

תאוות בצע וכוח העובדים הסוציאליים דרסה צו בית משפט והסדרי ראיה בין אב לבנו שלא ראה שנה מיום היוולדו

יוני 2008 – תמש 049841/06 – מדובר במקרה של אב אשר לא ראה את בנו מיום הוולדו מעל שנה. פקידת סעד לסדרי דין הוזמנה כדין לבית משפט לענייני משפחה אך לא הופיעה. השופט ביקש הסבר היועמ"ש ונימוקים למה לא לפעול בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט כנגד פקידת הסעד. התשובות שקיבל לא התייחסו להפרת צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון. השופט ציין כי קשר בין אב לבין קטין הינו דיני נפשות וחייב את המדינה בסך 3500 שקלים לטובת האב.

תשובת איגוד העובדים הסוציאליים ויועץ משפטי משרד הרווחה לבית המשפט כי אין מדובר בענייני נפשות נשללה ע"י השופט פאול שטרק. השופט קבע (סעיף 10): "תמוהה תגובת האיגוד אפילו אם מדובר בהנהגת המאבק. הרי קשר בין אב לבין קטין הינו דיני נפשות, "סכנת החיים" משתמעת מכך שתסכול הורה שנמנע ממנו לראות את בנו יכול לגלוש לאפיקים אחרים".
בהעדר מעורבות של פקידת סעד עקב סכסוך עבודה כאמור, בית המשפט לקח על עצמו את התפקיד כמארגן מפגש בין האב לקטין.
קישורים:

השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן" – ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד, מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…