מתמחים עובדים בלי פיקוח – ופגועי נפש מקבלים טיפול מסוכן

בביה"ח "מעלה הכרמל" מטופלים מאות לוקים בנפשם, חלקם במצב מורכב • למרות זאת – עשרות רופאים מבצעים התמחות ללא פיקוח חיצוני • משרד הבריאות: "ננסה למצוא פתרון".
 מתמחים עובדים בלי פיקוח – ופגועי נפש מקבלים טיפול מסוכן , רן רזניק , 07.01.2020 , ישראל היום.

את מרבית הטיפול הרפואי ברוב שעות היום והלילה מקבלים המאושפזים הישראלים מרופאים מתמחים בכל מחלקות בתי החולים בארץ, ולכן בקרה ופיקוח קבועים על רמת ההתמחות מחויבים על פי חוק, והיא קריטית לשמירה על חיי החולים ועל בטיחות ואיכות הטיפול הרפואי. הם גם חשובים מאוד לצורך שמירה על רמת ההתמחות של הרופאים המתמחים, שהם הדור הבא של הרופאים הבכירים בישראל.
על פי החוק, לבקרה ולפיקוח על ההתמחות במחלקות בתי החולים אחראים משרד הבריאות והמועצה המדעית בהסתדרות הרפואית, המאגדת את מרבית הרופאים בישראל. אולם, ל"ישראל היום" נודע כי בשבע מחלקות פסיכיאטריות בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "מעלה הכרמל" בטירת הכרמל לא חודשה כבר כמה שנים ההכרה, כמתחייב בחוק, ובחלק מהמחלקות כבר ארבע־חמש שנים, וכי הבקרה האחרונה בחלק מהמחלקות נעשתה לפני עשר שנים ויותר.

התמחות רפואית מסוכנת | פרשנות

עוד עולה כי 22 הרופאים המתמחים עושים במשך שנים רבות את ההתמחות ומטפלים במאות חולי נפש, חלקם קשים שמצבם מורכב מאוד, ללא כל בקרה ופיקוח חיצוניים של המועצה המדעית ושל משרד הבריאות.
כל זאת באופן המנוגד לחוק ולהוראות משרד הבריאות. לדברי רופאים בכירים, הדבר מביא גם להעמדה בסכנת חיים מתמדת של מאות חולי נפש קשים, שחלקם אושפזו בכפייה במצבים נפשיים ורפואיים מסכני חיים.

מבדיקת "ישראל היום" עולה עוד כי משרד הבריאות כלל לא ידע על ממצאים חמורים אלה בבית החולים, אף שהוא בבעלות מלאה ובאחריות ישירה שלו, ושהוא עצמו היה אמור לבצע בקרה ופיקוח קבועים על בית החולים.

"חשיפה חשובה"

בעקבות פניית "ישראל היום" מסרה הנהלת משרד הבריאות כי "הנושא נכון וראוי לבדיקה ולטיפול, ובכוונת המשרד לדון בסוגיה עם כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות המועצה המדעית, על מנת למצוא פתרון".
בכיר בהנהלת משרד הבריאות אמר ל"ישראל היום" כי "מדובר בחשיפה חשובה מאוד של כשלים חמורים ביותר שלא היו ידועים למשרד הבריאות, שמחייבים חקירה ותיקון דחופים, וכי יש לבדוק זאת עכשיו גם בכל בתי החולים האחרים בארץ".

עוד נודע ל"ישראל היום" כי גם בגלל היעדר מוחלט של בקרה חיצונית על ההתמחות בבית החולים במשך שנים רבות וגם בגלל מחסור מתמשך ואקוטי במרבית המחלקות ברופאים מומחים בכירים, הועלו באחרונה תלונות על כמה מקרים שבהם הושארו רופאים מתמחים ממש בתחילת ההתמחות לטפל לבדם במחלקה פסיכיאטרית, ללא כל רופא גיבוי ועזרה מרופא מומחה תורן.
היה אף מקרה שבו נשלח רופא מתמחה לבד לבצע טיפול בנזעי חשמל במטופל. במקרה זה הצוות הסיעודי התריע כי הדבר אסור ומסוכן, והוזעק רופא בכיר ממחלקה אחרת.
עוד נודע כי ב־19 בדצמבר 2019 התריע בצעד חריג מאוד במערכת הבריאות פרופ' אנטולי קריינין, מנהל מחלקה סגורה 5א' בבית החולים בפני מנהל בית החולים, ד"ר יעקב פולאקביץ, וכתב לו כי במחלקה סגורה 6ב' "נמצא מתמחה בחודשים הראשונים להתמחות, אשר כבר יומיים מתמודד עם המחלקה ללא כל כיסוי (של רופא מומחה, ר"ר), הנהלת בית החולים יודעת על המצב ולא מזיזה אצבע!!! אני דורש עבור המטופלים להתערב במה שקורה במחלקה, מצב זה בלתי נסבל ומסוכן!!!"
נוסף על השאלות הקשות בנוגע לאיכות הטיפול הרפואי שקיבלו מאות מאושפזים, עולים גם סימני שאלה כבדים על תוקף ההתמחות שעשו הרופאים.
לפי החוק, התמחות של רופאים נחשבת רק אם נעשתה במחלקה שיש לה הכרה של המועצה המדעית. לאור זאת עולים סימני שאלה אם ההתמחות שעשו בפועל 22 מתמחים בבית החולים במשך כמה שנים תיחשב להם כהתמחות.

"ללא פיקוח"

עו"ד שי פויירינג, מומחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית ורופא בהכשרתו, אמר: "מפרשה זו עולה חשש כבד כי משרד הבריאות והמועצה המדעית חוטאים ובוגדים בחובתם המהותית לבצע בקרה ופיקוח על האיכות הרפואית והאקדמית של ההתמחות. לכך עלולות להיות השלכות קשות מאוד על המטופלים שבתחום הפסיכיאטריה, שהם המוחלשים ביותר במערכת הבריאות, וגם על הרופאים המתמחים עצמם. ההתמחות שהם עשו במשך שנים עלולה להיות לא מוכרת".
ל"ישראל היום" נודע כי לפני חודש התריע פרופ' קריינין בפני ראשי המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית, פרופ' גדעון פרת ופרופ' חנוך קשתן, על המחדל החמור בהתמחות הרופאים בבית החולים.
עוד בנושא:

קריינין התריע כי זה כמה שנים נמצאים מתמחים בבית החולים בניגוד לחוק ולכל הנהלים והדרישות. באחרונה גם חלפו כבר 3 שנים לאחר תום אישור ההכרה במחלקה שהוא מנהל, וכי חלפו כבר כ־9 שנים מאז בוצעה הבקרה האחרונה על ההתמחות במחלקתו.
ל"ישראל היום" אמר קריינין: "ההתמחות כאן מתנהלת ללא כל בקרה ופיקוח כבר הרבה מאוד שנים וזה מאוד־מאוד חמור".
הוא הוסיף כי "במחלקות השונות אין מספיק רופאים מומחים בכירים ובחלק מהמחלקות ההתמחות הופכת להיות 'ישראבלוף', והרופאים לא לומדים בכלל את רוב מה שהם חייבים לדעת כשהם מסיימים התמחות".

"ראוי לבדיקה"

לדבריו, "המשמעות היא שהמטופלים מקבלים טיפול רפואי שנפגע קשה מאוד. יש מחלקות בבית החולים שזה ממש מסוכן ומסכן את החולים, כאשר אין שום בקרה על הרופאים המתמחים. אנחנו לא נותנים אפילו לא רפואה סבירה, וההתמחות מתנהלת כאן בהפקרות מוחלטת ובדרך המנוגדת לחוק ואפילו חלילה גובלת בפלילים. אני התרעתי במשך שנים בפני מנהלי המחלקות, הנהלת בית החולים וגם בפני המועצה המדעית".
לדובר משרד הבריאות הועברה שורה ארוכה של שאלות בפרשה זו, והתבקשה תגובת מנהל "מעלה הכרמל" והנהלת משרד הבריאות. אולם הוא מסר בתגובה רק כי "הנושא שאתה מעלה נכון וראוי לבדיקה וטיפול. בכוונת המשרד לדון בסוגיה עם כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות המועצה המדעית, על מנת למצוא פתרון".
מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה: "פרוטוקול המדידה, שמאפשר הארכת הכרה במחלקה רפואית, יכול להתבצע רק בחלוף שנה מכניסת מנהל מחלקה לתפקיד. עם זאת, עקב תחלופה תדירה של מנהלי מחלקות במרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, לא היה ניתן לבצע מדידה לצורך הארכת ההכרה.
"בעקבות הממצאים ובתיאום עם הנהלת בית החולים ייקבעו תאריכים לוועדות הכרה במהלך החודשים הקרובים. המועצה המדעית תדאג לשמור על איכות ההתמחות וההכשרה המקצועית, בהתאם לסטנדרטים הנדרשים".

בית חולים מעלה הכרמל - מתמחים בלי פיקוח

 

שופטת מחוזי שלחה את אביה לאבחון פסיכיאטרי בכפייה שלא לצורך

ינואר 2019 – מתוך כאן 11 רשת ב , תמר אלמוג ומוטי גילת. שופטת בית משפט מחוזי ניצלה מעמדה וקשריה כדי לשלוח את אביה לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה מבלי שפגשה אותו או ראתה אותו. ניסיונה של השופטת לא צלח.

מי משחית את מערכת המשפט?

התעללות בחוסה בית חולים מעלה הכרמל

מתוך "סדר יום עם קרן נויבך" – 18.03.2018 – "עדי", שם בדוי, נקשרה והוכנסה לבידוד 14 פעמים בפרק זמן של שבועיים, במהלך אשפוז כפוי בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי מעלה הכרמל. באחת הפעמים היא נקשרה ל14 שעות רצופות. ע"פ מסמכים ועדויות שהגיעו לידנו, בשום שלב, עדי לא היתה מסוכנת לעצמה או לאחרים.
‏בין הסיבות לקשירה שצוינו במסמכים שמצוטטים במכתב תלונה של ארגון בזכות למנכ"ל משרד הבריאות: אי שקט, צעקות, סירוב לקחת תרופה, זריקת טלפון, דפיקה על השולחן, התעמתות מילולית עם הצוות וניבול פה וגרימת נזק לרכוש.
‏אין ספק, זה לא פשוט לצוות, זו התמודדות לא קלה, אבל ע"פ מסקנות הוועדה לצמצום הקשירות במערכת הבריאות, מסקנות שאומצו במלואן ע"י משרד הבריאות, הן אינן מצדיקות, בשום שלב קשירה של מטופל. קשירה שהיא פגיעה קשה בגופו, בנפשו ובכבודו של האדם. ‏יותר מזה: השימוש בקשירות הופך את הטיפול למועד לכישלון מראש. הוא מביא לפגיעה אנושה בכבודה, בגופה ובנפשה של עדי, להתנהגות סוערת יותר מצידה, לקשירה נוספת, להתנגדות נוספת וכך, מעגל אינסופי ומיותר שלא יביא מזור לאיש. האם לא הבינו בביה"ח מעלה כרמל שהמטרה אינה לשבור את רוחו של המטופל?

יסמין מוחזקת במוסד פסיכיאטרי שער מנשה 30 שנה ללא סיבה

מתוך פייסבוק "כאן חדשות" , 13.02.2018 – אישה חירשת ועיוורת מוחזקת 30 שנה בבית חולים פסיכיאטרי שער מנשה בלי סיבה ובלי שתוכל לתקשר עם איש. נשמע לכם לא אמיתי? זה הסיפור של יסמין. זה הזמן להשמיע אותו.

הזנחה וזלזול במאושפזים בית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בת ים

הזנחה וזלזול במאושפזים: תיעוד מתוך המוסד לבריאות הנפש "אברבנאל" ,  ליאור אילתי , 11.01.2018 , ynet
תנאים פיזיים עלובים, הזנחה וזלזול בחולים הם רק מחלק מהדברים שנחשפו לכתבת "ידיעות אחרונות", שהתקבלה לעבודה ללא הכשרה או בדיקת רקע. משרד הבריאות: "המוסד בעיצומו של תנופת פיתוח והתחדשות". צפו בתיעוד

הזנחה, תנאים פיזיים עלובים, זלזול בחולים המאושפזים. במשך ימים אחדים, בלי שום הכשרה או בדיקת רקע, עבדה כתבת "ידיעות אחרונות" במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל. הדברים שראתה שם אמורים להדיר שינה גם מעיניהם של אלה שלעולם לא יאושפזו שם.

בחרנו להתמקד בתמונה הכוללת – איך נראית השגרה של אנשים שחייהם התרסקו ונקלעו לשם. כיצד מתייחסים אליהם אנשי הצוות הרפואי, ומה הם תנאי המגורים שלהם. בדרך ראינו גם את האלמנטים הבעייתיים שחוזרים במוסדות רבים: פרקטיקת הקשירות השנויה במחלוקת; הפעלת האלימות – לרוב מילולית ולעיתים גם פיזית, כדי להשתלט על המטופלים; תלונות על שימוש מוגזם בכדורי הרגעה ועוד. נתקלנו שם בסיטואציות ששברו את ליבנו.

ניסינו להימנע משיפוט. הרי מדובר במרכז לבריאות נפש, ובלתי אפשרי לשים את עצמנו במקומם של הרופאים, האחיות ושאר אנשי הצוות שמתמודדים מדי יום עם סיטואציות שקשה אפילו לדמיין. יש בהם מלאכים אמיתיים, אנשי שליחות. אבל יש למרבה הצער גם כאלה שמנצלים את כוחם מול המאושפזים והמאושפזות, החלשים והחלשות. כפי שהגדירה את זה אחת מהן: "אני לא יכולה להתקשר למשטרה או לתקשורת ולהגיד שאני מאושפזת באברבנאל ועושים לי ככה. אף אחד לא יתייחס".

אלה לא רק התנאים הפיזיים הירודים בחלק מהמחלקות – קירות מתקלפים, חלודה, טחב, זוהמה, ריחות נוראיים – ואפילו לא היחס הכוחני לעיתים שמקבלים המטופלים. זו בעיקר התחושה הכללית שחוזרת ברוב המוסדות שקשורים לבריאות ורווחה בישראל, שאין על מי לסמוך, שאנשים שנותרו מאחור מופקרים לגורלם.

כבר ביציאה מהמעלית – בחור שרוע במשך דקות ואיש מהצוות הרפואי לא ניגש אליו (צילום: ליאור אילתי)

כבר ביציאה מהמעלית ביום הראשון לעבודה, בחור שרוע על הרצפה במשך דקות ארוכות ואיש מהצוות הרפואי לא ניגש אליו. בהמשך, רוב המחלקות הסגורות התגלו במצב פיזי רע: ריחות של שתן וצואה, חורים מסיגריות על המצעים ועוד. במקום שבו אוכלים המטופלים, ממש מעל ראשיהם, ניצבת מלכודת ובתוכה מאות זבובים. נראה שהם מתים שם כבר זמן רב ולא ברור איך לא מחליפים אותה. מעת לעת הם נופלים למטה, סביב הצלחות של החולים.

במחלקה הסגורה לנשים, שלושה גברים גדולי גוף נראו אוחזים בבחורה שאושפזה לאחר שעברה בעבר תקיפה מינית, ואחר כך הם איימו עליה שיזריקו לה את התרופות בכוח. לטענתה, במינון מוגזם. רק לאחר תחנונים, ולאחר שהבהירה שהיא לא מוכנה שגברים ייגעו בה, הם הניחו לה, אבל בהמשך חזרו. "אתמול העירו אותי משינה, קשרו אותי והזריקו לי בתחת משהו שאני אלרגית אליו. הם לקחו לי את כל הדברים. לא שמים עליי, אף אחד לא עונה פה לאף אחד", אמרה.

ת2

ת3
(צילום: ליאור אילתי)
ת4
כבר ביציאה מהמעלית – בחור שרוע במשך דקות ואיש מהצוות הרפואי לא ניגש אליו(צילום: ליאור אילתי)

ת1

הפגנת מחאה על התעללות במטופלת בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל בת ים

ההפגנה התקיימה מול שער בית החולים הפסיכיאטרי ביום רביעי 6 בדצמבר בין השעות 9:30 ל-11:30. ההפגנה מטרתה למחות על הפרות זכויות האדם וההתעללות בבית חולים אברבנאל.

בעקבות זעקה לעזרה של בחורה בת 27 אינטליגנטית ומשכילה, שסבלה מאונס לפני שנים, ושאושפזה בכפיה במחלקה סגורה באברבנאל – הבחורה סובלת מחבלות, קשירות ומסוממת על ידי זריקות ותרופות פסיכיאטריות.

הבחורה המדוברת מצטרפת לכמות רבה של עדויות שאספה עמותת מגן לזכויות אנוש בהן התגלו מקרים רבים של ההתעללות במטופלים שחסו בבית החולים אברבנאל בבת ים .

ההתעללות בבית החולים כוללת יחס משפיל, טיפולי הלם חשמלי, ריסונים כימיים וקשירות פיסיות. מהעדויות עולה שטיפולים רבים ניתנים כעונש ומוצגים כעונש לחולים והם למעשה פעולות ריסון ולא טיפול. מהעדויות עולה שעשרות חולים נקשרו למיטתם ובוססו בצרכיהם משך שעות ארוכות. מעדויות נוספות עולה שמאושפזים רבים מטופלים בתרופות בעלות פוטנציאל ממכר, הגורמות בנוסף לנזק מוחי בלתי הפיך, גם להתפרצויות זעם, אלימות ופסיכוזה כללית בדיוק אותם תופעות שהתרופות הפסיכיאטריות היו אמורות לרפא.

עמותת מגן לזכויות אנוש דורשת לשחרר את המאושפזת. ומבקשת שמשרד הבריאות יחשוף לציבור את תופעות ההתעללות והמוות בבתי החולים הפסיכיאטריים.

יהודה קורן- סגן יו"ר עמותת מגן לזכויות אנוש

לקבלת תגובה אפשר להתקשר לטלפונים הבאים

נייד: 052-3350928

דוא"ל: cchr_isr@netvision.net.il

תמונה 1תמונה 2תמונה 3תמונה 4

טיפול פסיכיאטרי בבית חולים שער מנשה – עשר שנים בבידוד

ועדה מקצועית תבחן מחדש את הטיפול בחולים פסיכיאטרים המאושפזים בבידוד ממושך , עידו אפרתי, 15.06.2017, הארץ
הוועדה שמינה משרד הבריאות תבדוק אפשרויות התערבות חדשות למען 11 החולים הפסיכיאטריים המורכבים ביותר אשר מאושפזים בבית החולים שער מנשה, כמה מהם במשך שנים ארוכות

ועדה מקצועית מיוחדת תבחן מחדש את הטיפול ב–11 החולים הפסיכיאטרים המאושפזים בבידוד ממושך בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה. בוועדה, שמונתה על ידי משרד הבריאות, חברים מנהלי בתי חולים פסיכיאטריים, רופאים פסיכיאטרים ומטפלים נוספים. הוועדה אמורה לבדוק דרכי התערבות חדשות למען החולים, הנחשבים למורכבים ביותר במערכת הפסיכיאטרית, ואף לדון באפשרות של סיום אשפוזם בבידוד והעברתם למחלקה או לבתי חולים אחרים.


בכתב המינוי של הוועדה נכתב כי "הייעוץ יינתן תוך בחינת משך ואופי הבידוד, תוכנית ההתערבות הקיימת לכל מטופל והכנת תוכנית התערבות כוללת ורב-ממדית הדרגתית – אשר תאפשר את העברת המטופלים המורכבים מהבידוד הממושך בו הם שוהים, בזמן קצר ככל שניתן". לצד זאת, מצוין כי ההעברה תיעשה תוך הימנעות מלקיחת סיכונים שאינם הכרחיים – כך שתימנע פגיעה אפשרית של המטופלים בעצמם, במטופלים אחרים ובאנשי הצוות. זאת, תוך התחשבות בקיומם והתאמתם של התנאים והמשאבים הנדרשים, למידת המסוכנות של המטופלים.

הוועדה, שהוקמה ביוזמת פורום מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים, באה בהמשך לבדיקה מקיפה שערכו גורמי מקצוע בחודש שעבר, לכל החולים המאושפזים בבידוד. בבדיקה הראשונה – שנערכה לבקשת איגוד הפסיכיאטריה בישראל, האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות והנהלת שער מנשה – השתתפו 18 רופאים, שישה פסיכיאטרים מחוזיים ו–12 פסיכיאטרים מומחים. הם העריכו את מצבם של כל המאושפזים בבידוד, ופרסמו דו"ח מסקנות מפורט לגבי כל אחד מהם, שהוגש להנהלת משרד הבריאות.

מתוך כ-20 אלף אשפוזים פסיכיאטריים בשנה, קבוצת החולים בבידוד ממושך מצומצמת ומונה כיום 11 חולים בבידוד קבוע או מזדמן, בהם גם כאלה השוהים כעשר שנים בבידוד — כולם בבית החולים בשער מנשה. האגף לביטחון מרבי במוסד, שהוקם בשנת 1997, כולל כ-130 מטופלים, בארבע מחלקות, שמצויות במתחם מאובטח היטב. הוא שוכן בלבו של מרכז בריאות הנפש שער מנשה, הכולל עוד מגוון מחלקות אשפוז ומרפאות – והוא כיום מוסד בריאות הנפש הגדול בארץ. כשני שלישים מהמטופלים באגף לביטחון מרבי נמצאים בו בצו בית משפט, והיתר בהוראת פסיכיאטר מחוזי. רובם המכריע של המטופלים סובלים מסכיזופרניה על גווניה השונים, בדגש על סכיזופרניה פרנואידית ומאניה־דיפרסיה, שמאופיינות במחשבות רדיפה, מחשבות שווא, שיגעון גדלות ואובססיות. אלו מובילות לעתים להתפרצויות אלימות בלתי נשלטות. החולים במצב הקשה ביותר נמצאים בבידוד.

בכל מחלקה יש שלושה חדרי בידוד, שבהם נמצאים המטופלים לפרקי זמן שונים שיכולים לנוע בין שעות ספורות, כמה שבועות ובמקרים מסוימים אף שנים. גודלו של כל חדר בידוד הוא כ–16 מטרים רבועים, והוא מכיל חלון מסורג גדול הפונה אל החצר ושתי מיטות מקובעות לרצפה. בחלקו העליון של אחד הקירות מוצבים שני רמקולים ומקרן שבהם ניתן להשמיע מוזיקה או להקרין סרט למטופל. החדר מפוקח דרך קבע במצלמה. מחוץ לחדר יש מבואה צרה, יחידת שירותים ומקלחת.

החולים יוצאים מחדרי הבידוד אל מבואת המחלקה או החצר כשהם מלווים בארבעה, ובמקרים קיצוניים אף בעשרה, אנשי צוות מחשש להתפרצויות אלימות. לפי גורמי מקצוע, הקושי טמון לא רק באלימות אלא באימפולסיביות של החולים, שבהתקף פרנויה עשויים לפגוע בסביבתם מאוד.

מפני שמדובר בקבוצת חולים מורכבת כל כך, לפחות חלק מגורמי המקצוע סבורים שטווח הפתרונות שניתן להציע מוגבל, ונע בין שינוי הטיפול התרופתי לשיפור איכות חייהם בבידוד, באמצעות שדרוג מבני הבידוד או בניית חצר פרטית. פתרון אחר, שהוא כיום ההצעה המועדפת, בניסיון לצמצם הגבלות מכאניות של מטופלים, הוא תוספת של אנשי צוות, והכשרות בתחום של מניעת הסלמה (דה-אסקלציה), שעשויות לסייע ברוב בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל. במקרה של החולים בבידוד, הערכות גורמי מקצוע גורסות כי גם שיטות כאלה לא יוכלו להביא להוצאתם הקבועה מבידוד, אך הן עשויות להעניק לצוות כלי התמודדות טובים יותר, כאשר הם מלווים את החולים אל מחוץ לחדר. תובנות אלה מוכרות זה כבר בקרב גורמי המקצוע ובמשרד הבריאות, ולביצוען נדרשים משאבים כספיים.