כלובי אדם ותרופות ללא אבחון: ממצאי ביקורי הפתע במעונות לבעלי מוגבלויות

הביקורים מטעם ארגון "בזכות" מציגים תמונה קשה של דרכי הטיפול במעונות וההוסטלים בישראל 2018. עדויות של גורמים נוספים מגבים את ממצאי הביקורים. "שאנשים יידעו שזה מה שעושים", אומרת נעמה לרנר מהארגון. במשרד הרווחה דוחים את הטענות: "מידע מוטה"

כלובי אדם ותרופות ללא אבחון: ממצאי ביקורי הפתע במעונות לבעלי מוגבלויות , סדר יום עם קרן נויבך , 09 בדצמבר 2018 , כאן

האם ייתכן שבישראל 2018 בעלי מוגבלויות מוחזקים בכלובים ונקשרים לכיסאות? לפי ממצאי ביקורי הפתע שנערכו במעונות לבעלי מוגבלויות על ידי ארגון "בזכות", התשובה היא כן. נעמה לרנר מ"בזכות" הציגה היום (ראשון) את ממצאי הביקורים בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב', וסיפרה כי "כשמגיעים למעונות בזמנים שהצוותים לא מוכנים אליהם, מגלים דברים שלא רואים בדרך כלל".

על התנאים המזעזעים שנראו בביקורים סיפרה לרנר: "את הכלובים ראינו בכמה מקומות, כמו במעונות 'סלם נגב'. אלו למעשה כלובי אדם. אנשים בגירים שרוצים לכלוא אותם בשעות מסוימות כשרוצים שינוחו. לדוגמה כמו לול לאדם מבוגר. הצוות מאוד ישיר ואמר לי שזה בשביל שאנשים לא ייצאו מהמיטות כשלא רוצים שייצאו.

"יש כיסאות קשירה ממתכת שמרותקים לרצפה ממתכת. גם בהם מגבילים אנשים לדקות ולפעמים לשעות. בבמקרה שנתקלתי בו במעון בטבריה, ישב אדם בכיסא כזה, ואיש צוות אמר לי שהוא צריך להכין אוכל והוא לא יוכל שהמטופל הסתובב לו בין הרגליים. המשכתי להסתובב במעון, וכשחזרתי לביתן בו הבנאדם היה מרותק לכיסא, ראיתי שהוא עוד שם. במעון "רוגלית" מצאנו את המעון בשנת לילה בשעה שמונה בערב. רוב האנשים היו ערים אבל הצוות לא נתן להם לצאת מהמיטות".

עדויות נוספות חיזקו את הממצאים שהוצגו על ידי ארגון "בזכות", ואף הציגו תמונה קשה עוד יותר. ריקי פז, שבנה ערן מטופל במעון "נווה האירוס", סיפרה בתוכנית על המצב שבו מצאה את בנה כשביקרה במעון. "אחרי תלונות רבות של ערן לא הודעתי למעון ופשוט באתי. הכל נראה פסטורלי לכאורה כמשגיעים", סיפרה ריקי. "בכניסה יש מישהו ששואל אותך לאן אתה צריך ומודיע על כך לצוות. איך שפתחו לי את השער רצתי לחדר וערן לא היה שם, אף אחד לא ידע איפה הוא.

"הרכזת ביחידה אמרה לי שתחפש אותו. היא מסתובבת עם צרור מפתחות עם ידית תלושה של דלת. היא רצה למעלה ומחפשת את ערן. ערן יורד ונראה מוזנח. אז המרכזת רצה למנהל המעון ואמרה לו שאני מצלמת, והוא נכנס להיסטריה. אמרתי למנהל המעון 'מה אתה מפחד? תראה לי את היחידה'. ערן היה ביחידה הסגורה והוא סיפר לי על קקי ופיפי על הרצפה – גועל נפש. אף אחד לא ראה את היחידה הסגורה".

אורי שחף, שעבד בתור מתאם טיפול סוציאלי במעון "בית גיל עד", הציג בעיות נוספות ומטרידות לא פחות, כמו מתן תרופות למטופלים ללא אבחון מתאים. "המעונות מחזיקים צוותים רפואיים משל עצמם. במעון שהייתי, הפסיכיאטר כתב לאחד המטופלים אבחון של סכיזופרניה מבלי להסתכל בתיק ובלי לדבר עם אנשים שמכירים אותו. זאת כדי לתת תרופות שעליהם המעון יקבל החזר כספי", סיפר שחף.

עוד אמר שחף: "בדקתי את התיקים הרפואיים ומצאתי שבתוך מעון של אנשים עם מוגבלויות, 50% מהמטפולים מאובחנים כסכיזופרנים, והם קיבלו את האבחנה במעון". ריקי פז הוסיפה: "לבן שלי הוציאו ארבעה ליטר מים מהריאות בבית החולים, כתוצאה מעודף כדורים פסיכיאטריים".

נעמה לרנר מ"בזכות" סיכמה: "מה שגרם לנו להוציא את הדברים החוצה זה השיטתיות. המעונות וההוסטלים בישראל פועלים ככה כמדיניות. אנחנו רוצים שאנשים יידעו שזה מה שעושים במדינת ישראל. הציבור צריך להגיד 'אנחנו לא רוצים לחיות במדינה שבה זה קורה'".

משרד הרווחה: "אינפורמציה לא מדויקת ומוטה"

במשרד הרווחה דחו את ממצאי הבדיקה של "בזכות", ובתגובה נמסר: "אנו מצרים על כך שארגון 'בזכות' מפיץ אינפורמציה לא מדויקת ובעיקר מוטה הפוגעת בדימוי של מסגרות הדיור ובכך גם בדיירים בעלי המוגבלויות, כדי לקדם את האג'נדה הפרטית של גברת לרנר ואת האינטרסים של הארגון. מדיניות המשרד הינה שקיפות ושיתוף פעולה ולכן אפשר את הביקורים של ארגון בזכות בידיעה שהביקורים מוטים מראש ונועדו לנגח את מסגרות הדיור".

ממעון "בית גיל עד" נמסר: "המעון פועל ברישיון משרד הרווחה ובהתאם לנהליו. אורי שחף פוטר בעקבות ליקויים בתפקודו ותגובותיו האלימות כלפי המנהלת המקצועית, שעבדה במעון בזמנו והייתה אחראית על עבודתו, לצערי מדובר כאן בייצר נקמנות".

ממעון "נווה אירוס" נמסר: "המעון מהווה בית חם לחניכים מזה כ-50 שנה. כל טענותיה של גברת פז ידועות לנו. הן נבדקו על ידנו ונבדקו על ידי פיקוח משרד הרווחה".

מודעות פרסומת

תיעוד קשה: קללות ואיומים בהוסטל פוירשטיין בירושלים

תיעוד קשה: קללות ואיומים בהוסטל בירושלים  , ירון אברהם, חדשות 2  , 06/06/2017

הקלטות שהגיעו לידי חדשות 2 חושפות קללות, איומים והשפלות של מדריכים כלפי החוסים, בהוסטל פוירשטיין בירושלים, מכון שאמור להכין אנשים בעלי מוגבלויות להשתלבות בקהילה

הוסטל פוירשטיין בשכונת עין כרם בירושלים הוא מרכז שיקומי הקולט דיירים עם מוגבלות מכל רחבי הארץ, ומטרתו המוצהרת היא להכין את הדיירים לקראת חיים עצמאיים בקהילה. אך המרכז, שמטפל בין היתר בלקויות כמו מוגבלות שכלית התפתחותית, בעיות התנהגות, הפרעות רגשיות, תסמונת דאון ועוד, הפך בשנים האחרונות למקום אלים, תוקפני ודורסני, כך עולה מההקלטות שהגיעו לידי חדשות 2.

בהקלטות שאנחנו מפרסמים נשמעים מספר מדריכים, חלקם נעדרי הכשרה מקצועית לטיפול בחוסים, הגם שהכשרה זו אינה תנאי מחייב. בהקלטות נשמעים איומים באלימות פיזית, השפלות והתעמרות מילולית מצדם של מספר מדריכים במקום, אלה שאמורים להגן ולשמור שבעתיים על אוכלוסייה חסרת ישע, ברגישות ובעדינות.

"מי אוכל ככה? תנקי את זה מהר! קומי! תנקי את זה מהר! תנקי את זה מהר!", נשמע אחד המדרכים צועק על דיירת. "את לא אוכלת יותר, מטורפים לא אוכלים פה, תשטפי מהר, תנקי את זה. אני אראה לך מה זה! תלכי תנקי את זה מהר! חזירה אחת! תראי איך את מתנהגת, רק חיה אוכלת ככה, רק חיה אוכלת ככה, תתביישי!". במקרה אחר צועק העובד: "תמשיך לאכול, אם לא אני אבוא להרביץ לך".

מכון פוירשטיין: ''תמשיך לאכול או שאכה אותך''
מכון פוירשטיין: "תמשיך לאכול או שאכה אותך"

אל ההקלטות האלה מתווספות עדויות של עובדים לשעבר, שמספרים מה קורה מאחורי הדלתות הסגורות של הוסטל פוירשטיין. "מדובר בקבוצה מקרב העובדים שנמצאים בהוסטל הזה, הם הפכו פחות או יותר לוועד של המקום והם מנסים לנהל את ההנהלה של פוירשטיין וגם את המקום עצמו תוך כדי חיפוי הדדי אחד על השני", מספר אחד העובדים.

העובדים טוענים: ההנהלה ידעה

העובדים גם מספרים שאת המידע הזה הם לא השאירו לעצמם. "אמרתי ואיימו עליי שאנחנו יכולים לעשות לך ככה, הרבה מאוד, תיזהר", מספר עובד נוסף. "ההורים נשבים בקסמם, ואלה שלא – הילדים שלהם חוטפים. יש קורלציה בין אלה שההורים שלהם לא מסכימים עם מה שקורה שם, לבין אלה מבין הדיירים שסובלים".

"את מה שאני סיפרתי חשפתי בפני כל שדרת הניהול של מכון פוירשטיין, כולל נציגת ההורים והדברים ידועים. אמרו לי בהנהלה שהדברים ידועים, גם מפקחים של משרד הרווחה בתמונה והם יודעים על מה מדובר".

ועכשיו, כשקשר השתיקה במקום הותר נשאלת אותה השאלה שוב: איך מדריכים חסרי הכשרה מקצועית, מצליחים להשליט אווירת טרור כלפי אוכלוסיית חסרת ישע, כשכל הגורמים מיודעים ברמה זו או אחרת, ואין פוצה פה?

מהנהלת המכון נמסר בתגובה: "המידע שהבאתם בפנינו זיעזע אותנו דווקא כמי שפועלים מתוך תחושת שליחות ערכית עמוקה, סיוע למוחלשים ומתן הזדמנות שווה לבעלי מוגבלות. אנו פועלים למניעת תופעות שכאלו על בסיס שוטף בשיתוף עם משרד הרווחה המפקח עלינו, וומגלים אפס סובלנות לתופעות של שפה לא ראויה כלפי הדיירים וכך יהיה בכל מקרה גם בעתיד. אנו ומצרים על כך שמקרים אלו התרחשו והגורמים המעורבים יוזמנו לבירור מיידי, יתבצע ריענון נהלים לכלל הדרג הניהולי והמקצועי לרבות פעולות פיקוח הדוקות למניעת הישנות מקרים דומים".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "כמדיניות, המשרד נוקט ביד קשה כנגד כל התנהגות פוגענית כלפי החוסים במוסדותינו. לאחרונה, נחשף מנהל מערך הדיור בבית פויירשטיין למקרים של אלימות מילולית מצד מדריכים ובעקבות זאת הוגשה תלונה למשטרה והופסקה עבודתם. במקביל, הוגבר הפיקוח של המשרד במסגרת ובאם לא יפעלו לתיקון הליקויים באופן מיידי, לא נהסס לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו".

מדוע צרחה משטרת מבשרת ציון על נכה מרותקת לכסא גלגלים?

מרץ 2015 – אורה מור יוסף, אשה נכה מרותקת לכיסא גלגלים מוחה במבשרת ציון מקום מגוריה של פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד. משטרת מבשרת ציון לא אהבו את המחאה וצרחו על אורה בטלפון.

 להלן סטטוס בפיסבוק:

אמל'ה איזה צרחות חטפתי היום בטלפון ממשטרת הירשפלד
אופס סליחה משטרת מבשרת ציון
איפה את? תבואי עכשיו! תבואי עכשיו או שאנחנו מפוצצים לך את הרכב!
אני מסבירה לה אני נכה אני בדימונה אני לא יכולה אני לא נוהגת
והיא בשלה – תבואי תזיזי את הרכב
זה הרכב הראשון בסדרת רכבים שיעטרו את מבשרת ציון
ידע עם ישראל מי היא אורנה הירשפלד פקידת אימוץ ראשית
כפי שתראו בתמונות הרכב שלי חונה בחנייה מסודרת על-פי חוק
אז למה אני צריכה להזיז את הרכב שלי
אני משלמת מיסים על פי חוק – משלמת!
אני משלמת אגרת רישוי על פי חוק – משלמת!
יש לי תעודת זיהוי כחולה – יש!
אז למה רק אני יזיז את הרכב שלי – שיזיזו כולם אני יזיז!

אורנה הירשפלד - פקידת אימוץ ראשית - חטפה תינוק מבית חולים
אורנה הירשפלד – פקידת אימוץ ראשית – חטפה תינוק מבית חולים

סטטוס פייסבוק – אורה מור יוסף מוחה על חטיפת בתה התינוקת ע"י פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד

ככ

הרווח-ה משסה את המשטרה נגד "ביריונית" על כיסא גלגלים

ינואר 2015 – משטרת ישראל מטייחת פשעי משרד הרווחה. מתוך סטטוס פייסבוק .

משטרת הרווח-ה ממשיכה במעלליה
היום באו לביתה של אורה מור יוסף נכה הרתוקה לכסא גלגלים לחקור אותה.

נושא החקירה:
ניסיונה העיקש לקבל את בתה בחזרה מהרווחה.
אורה מור יוסף התעקשה להיות אם ואכן הצליחה להביא לעולם בת באמצעות פונדקאית.
אבל הרווחה כמו כלבי צייד התנפלו על ה"שלל" וחטפו את בתה.
אורה ביקשה והתחננה "השיבו לי את בתי" עצם היותי נכה לא צריכה להורות שלי. ואם בכל זאת אתם מתעקשים תנו לאחותי לאמצה.
אבל העוסית אורנה הירשפילד בשלה לא ניתן לך או לאחותך את הילדה…
מה נותר לאורה מור יוסף לעשות חוץ מלזעוק ולפרסם את כאבה?
אבל אורנה הירשפילד העוסית הבלתי נכובדת בעליל גם את זה לא מרשה
ומיד את המשטרה הפרטית שלחה לביתה של הנכה
כי גם להגיד איי זה מסוכן במשטרת הרווחה
כי מה יקרה אם כולם יתעוררו וידרשו להפסיק את חטיפות הילדים?
איפה יעשו סחר על חשבון הילדים אם כל המדינה תקום על רגליה האחוריות ותזעק די?

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה

אוזלת היד של לשכת הרווחה תל אביב לסייע לקשישים, נכים וניצולי שואה מול מדיניות תוקפנית ואלימה של עיריית תל אביב, נגד קשיש, נכה, ניצול שואה שעשה לכאורה עבירת חניה. מדובר בקנס של 1000 שקל על עבירת חניה, עיקול חשבון הבנק ועיקול קצבת ביטוח לאומי.

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  – ארין הלל מזרחי – ידיעות תל אביב – 19.12.2014

 קשיש ניצול שואה המרותק לכיסא גלגלים תובע את עיריית תל אביב לפצותו לאחר שזו עיקלה את חשבון הבנק שלו משום שלטענתה חנה במקום המיועד לנכה.
מהתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, עולה כי באפריל 2012 חנה משה בן דוד את רכבו ברחוב החשמונאים במקום חניה המיועד לנכים. בן דוד בן ה- 70 מתנייד בכיסא גלגלים בעקבות שיתוק בשתי רגליו, וברשותו תו חניה לנכים. כששב לרכבו, כך עולה מהתביעה, נדהם לגלות כי קיבל דו"ח חניה בסך 1000 שקל.

לדבריו, הוא פנה לעיריייה וביקש לברר מדוע נרשם לו הדוח, אך לא זכה למענה. בהמשך עיקלה העירייה את חשבון הבנק שלו ואף את קצבת הביטוח הלאומי שהוא מקבל בכל חודש, בסך 1,655 ש"ח.


"אני פונה לבית המשפט שיעזור לי לכפות את השבת ההוצאות המיותרות שנגרמו לי עקב התנהלות עיריית תל אביב", כתב בן דוד בתביעה.
"בעקבות עיקול החשבונות ניתקו לי את המים והחשמל והסבל היה רב. אני לא עובד, חי מקצבת נכות וניצול שואה. קשה לי מאוד להחזיר את ההלוואות שלקחתי בגלל הדוח הזה".

בן דוד מבקש לפצותו ב- 8,000 ש"ח.

מהעירייה נמסר: "הדוח המדובר ניתן למר בן דוד בשל חנייתו בחניה השמורה לרכב נכה אחר, שמספרו מצויין בתמרור במקום. כתב התביעה טרם התקבל בעירייה. כשיתקבל תגיב העירייה לבית המשפט כנדרש".

העיריה עיקלה את חשבון הבנק וקצבת הזקנה של ניצול שואה
עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  – ארין הלל מזרחי – ידיעות תל אביב – 19.12.2014

זאת ועוד. עו"ד רועי טאובי, נכה המרותק לכיסא גלגלים, תובע מהעירייה לפצותו במאה אלף ש"ח, בטענה כי היא מנפיקה בניגוד לחוק רישיונות עסק לבתי קפה ולמסעדות ללא אכיפת חוק הנגישות לנכים. מהתביעה, שהגיש לבית המשפט השלום ת"א, עולה כי הוא הגיע עם חבר לבית קפה במרכז העיר ונוכח לדעת כי אינו יכול להיכנס למקום.

לדבריו, הוא חווה עלבון והשפלה כשנותר בחוץ. טאובי עתר לבית המשפט נגד בית הקפה והעירייה וטען כי הרישיון שניתן לעסק נמסר בניגוד לחוק, שכן הוא אמור היה לחייב את המקום לאפשר גישה לנכים. מנגד טענה העירייה כי בעת שטאובי ביקר במקום לא היה לו רישיון עסק, ולכן היא פטורה מאחריות.

כעבור שנה גילה טאובי כי העירייה חידשה את הרישיון לבית הקפה "ועברה על חוק שוויון הזדמניות, שלפיו אין למנוע מבעלי מוגבלויות גישה או הנאה במקום ציבורי".

"עיריית תל אביב פועלת ממניעים זרים שחורגים ממתחם הסבירות, תוך רמיסה גסה של שלטון החוק", נטען בתביעה. "העירייה בהתנהלותה משרישה את הדעות הקדומות כלפי ציבור המוגבלים ופוגעת קשות בזכותם לשוויון. התנהלותה גרמה לתובע עוגמת נפש, השפלה וכאב כשנוכח לדעת כי מוגבלותו הפיזית מהווה מכשול להשתלבותו בחברה".

מהעירייה נמסר: "התביעה התקבלה במשרדנו לפני כיומיים. נסיבותיה נבדקות ונשיב עמדתנו במסגרת כתב ההגנה בבית המשפט". 

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  - ארין הלל מזרחי - ידיעות תל אביב - 19.12.2014
עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  – ארין הלל מזרחי – ידיעות תל אביב – 19.12.2014

קישורים:

האמא ביקשה סיוע מלשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ויקי היינה תלשה בנותיה הפעוטות מחזקתה – תרבות סחר בילדים בראשות שר הרווחה מאיר כהן, מנכ"ל משרדו יוסי סילמן ולשכת הרווחה תל אביב לרבות פקידת הסעד ויקי היינה – ספטמבר 2013 – חדר חדשות – מי שלא תזכה ללוות את בנותיה לבית הספר מחר היא א' מתל אביב, אם לתאומות בנות שמונה הנמצאות במוסד לילדים חוסים. לדבריה, רשויות הרווחה הוציאו את הבנות מחזקתה, שלא בצדק. ציונה דסטה פגשה אותה. צלם: איוון אלכסייביץ', עריכה: טוביה חזקיהו…

דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ענבל בורנשטיין – מתוך תכנית המקור – ערוץ 10 – נובמבר 2011 – פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו…

דרי רחוב – תכנית "שתולים" – מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב – אפריל 2010 – בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים – הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים – דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. – עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח – פברואר 2010 – סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. …

נרדפת – קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב – המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות – 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. – שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

המדינה נכשלה בשמירה על הבת שלי – אתי אברמוב – ידיעות אחרונות – 7.5.2007

תאוות הבצע של עמותת ש.פ.ר וכוח השררה של פקידות הסעד בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער הביא לתלישת ילדה בת 17 מבית חם ואוהב למוסד פסיכיאטרי איתנים מנוכר ומתעלל

המדינה נכשלה בשמירה על הבת שלי – אתי אברמוב – ידיעות אחרונות – 7.5.2007

המדינה נכשלה בשמירה על הבת שלי - אתי אברמוב - ידיעות אחרונות - 7.5.2007
המדינה נכשלה בשמירה על הבת שלי – אתי אברמוב – ידיעות אחרונות – 7.5.2007

כל חייה היא גידלה לבדה את בתה הסובלת מפיגור שכלי, עד שהמדינה החליטה שהיא אמא לא מספיק טובה ושלחה את הילדה ל"איתנים", מוסד ממשלתי לחולי נפש. רק לאחר שהתפוצצה פרשת ההתעללות במוסד, התברר לאם שדווקא שם, על פי החשד הוכתה הבת והושפלה. עכשיו היא נאבקת בבית המשפט על זכותה לגדל אותה. "אף אחד חוץ ממני לא באמת אוהב את הילדה הזו. היא זקוקה לאמא שלה".

בביתה במרכז הארץ ישבה ש' וחלמה על הרגע שבו תפגוש את בתה, פ', המאושפזת בבית החולים לחולי נפש "איתנים". היא כבר תיכננה איך תכין לבתה את האוכל שהיא הכי אוהבת – צ'יפס והמבורגר, ואיך ייצאו יחד לשוטט ברחובות העיר. אלא שהמפגש היה מעט שונה מהציפיות.
"הביאו לי אותה עם נעליים קרועות, בגדים קרועים, עם תחתונים של סבתא ובלי חזייה", מספרת ש'. "שאלתי את האחות האחראית: 'איפה החזייה של הילדה? למה היא מסתובבת ככה?' התביישתי ללכת איתהברחוב. בסוף הלכתי וקניתי לה הכל חדש. בלילה, כשהיא ישנה איתי, חיבקתי אותה, נישקתי אותה, והיא ביקשה: 'אמא, תוציאי אותי מאיתנים. יש לי מחנק, נמאס לי'. ביום שהיא חזרה לבית החולים, לא יכולתי לחזור הביתה. הסתובבתי בין חברות.
מאז אני לא ישנה בלילות. גם אני מרגישה מחנק. הראש שלי רק עליה. אתמול היא התקשרה ואמרה ששמו אותה בצינוק, כי השותפה שלה לחדר משכה לה בשערות. כשהיא סיפרה לי, שמעתי מישהו לידה אומר לה: 'שקט, אל תספרי הכל לאמא'".
זה שש שנים שהמפגשים בין ש' לבתה היחידה פ' בת ה-23, הלוקה בפיגור שכלי, נתונים לחסדיה של המדינה, או יותר נכון – לחסדיהן של עובודת רווחה ועמותת ש.פ.ר, המייצגת את משרד האפוטרופוס הכללי.
פ' הוצאה מחזקת אמה יום למחרת יום הולדתה ה-17.
לדברי אנשי המקצוע, סובלת פ' מאוטיזם ולא מפיגור קל בלבד, כפי שטוענת אמה, ולאור המצב אין לש' מסוגלות הורית לגדל ילדה כזו.
ש' אינה מסכימה עם הקביעה, ומאז 2001 היא מנהלת מאבק משפטי להחזרת החזקה על בתה.
"שאלתי את השופט מה הסיבה שלקחו ממני את הילדה. הילדה הזו זקוקה לאמא שלה, לא לאפוטרופוסות שלא מכירה אותה.
אף אחד לא באמת אוהב את הילדה הזו – לא הרווחה, לא בית החולים. רק אני".
ארוחה מתחת לספסל

השופט לא השתכנע, ובאפריל 2005 פסק לרעת ש'. אלא שבכך לא תמו ייסוריה. בעודה מתכננת מאבק נוסף גילתה ש' לזוועתה, כי בתה היא אחת מקבוצת חוסים מפגרים ואוטיסטים שנפלו קורבן להתעללות בבית החולים איתנים. הפרשה נחשפה על ידי סטודנטים שהתמחו במקום. על פי כתב האישום החמור, שהוגש בפברואר 2006, במשך שלוש שנים, בין 2001 ל- 2004, עברו כעשרה מטופלים התעללות מצד אנשי צוות בכירים, ביניהם מנהל בית החולים, מנהל מחלקת האוטיסטים, האחות הראשית במחלקה ואנשי כוח עזר.

על פי כתב האישום אסרה האחות הראשית לעזור לחוסים שהתקשו ללכת, גרמה לנפילתם שוב ושוב עד כדי גרימת נזק גופני חמור ובלתי הפיך, אילצה חולים לאכול את קיאם והשתמשה בעונשים קשים כמו קשירה וכליאה.

פ' נאלצה, על פי כתב האישום לשהות זמן רב מתחת לספסל ואולצה לאכול מהרצפה. ובמקרה אחר הוכתה בראש ובצווארה.

בחודש האחרון נפתח משפטם של האנשמים שהודחו מתפקידים, ופ' הופיעה כאחת מעדות התביעה.

בעקבות החשיפה התחזקה דעתה של האם כי היא חייבת להשיב אליה את בתה. באמצעות עו"ד טל לביא טענה בבית המשפט שעקב שינוי נסיבות וחשיפת פרשת ההתעללות באיתנים, בתה צריכה לחזור אליה.

"המדינה נכשלה בשמירה על הבית שלי", זועמת ש'.
"אני אמרתי לשופט שאני מפחדת שיתעללו בילדה, אמרתי שיהרסו אותה באיתנים, והנה זה קרה.
התעללו בה, היא אכלה מהרצפה, הוכתה באכזריות, והמדינה עוד מתווכחת איתי על חוסר מסוגלות הורית?"

טענתה של האם נדחתה, ובימים אלה מגיש עו"ד לביא ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

"אני מאמין שנוצר שינוי נסיבות מהותי, צריך לתת לאמא הזו את בתה", הוא אומר. "מאבקה המחודש של האם לקבל בחזרה את האפוטרופוסות של בתה היחידה, שעברה בחסות המדינה התעללןות קשה, הוא המעשה היחיד העומד בפניה".

חיים קשים יש לה ל-ש'. בדירתה המצוחצחת באחת משכונות העוני במרכז, דירה השייכת לעמידר, אין כלל רהיטים. פ' שברה את כל חפצי הבית באחד מהתקפי הזעם שלה לפני שאושפזה בבית החולים.

כבר שנים ישנה ש' על מזרן, הנמצא באמצע מה שאמור היה להיות הסלון, ומעבירה את הזמן בבהייה בתמונות המשפחתיות שלה ושל הבית מימים טובים יותר.

הנה פ' כתינוקות. הנה פ' בת ארבע בתחפושת פורים, ראשה עטור תלתלים בתסרוקת בקבוקים.

הנה פ' ואמא מחובקות בצילום סטודיו מאושר. הנה פ' ביום הולדתה השישי, השביעי, ה- 17.

הנה השולחן העמוס כל טוב שהכינה אמא לאורחים, חוסים שאושפזו לצידה בבתי חולים לחולי נפש.

ש' אומרת, שאם הייתה צריכה לבחור את הרגע שבו נהרסו חייה הרי שזה הרגע שבו הכירה ת מ', עבריין שכונתי, שחיזר אחריה במשך שנים.

"ידעתי שהוא בעולם הפשע ולא רציתי להתחתן איתו", מספרת ש'.

"אני הייתי ילדה טובה, אבל הוא נדבק אליי. שבעה חודשים יצאנו, ואז גיליתי שאני בהריון. רציתי לעשות הפלה, אבל הוא לא נתן לי. התחתנתי כי ההורים שלי לא רצו להתווכח איתו. אחרי ארבעה חודשים הגיעו אלי שוטרים, דפקו בדלת ואמרו לי: 'הבעל שלך עצור על שוד. הוא הולך לשבת 14 שנה בכלא'. נכנסתי ללחץ, נפלתי על הרצפה. מיד נכנסתי לשמירת הריון, ובחודש השביעי ילדתי".

אחרי חמש שנות נישואים הם התגרשו. "הוא היה בא אלי, מבקש ממני שאמכור לו סמים בבית, ואני בכלל לא אישה כזאת", מספרת ש'. "הגענו להסכם. לא ביקשתי ממני כלום, רק שקט".

כשהייתה בת ארבעה אובחנה פ' כסובלת מפיגור קל. בגיל 8, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, עברה עם אמה מבית הסבא והסבתא למאהל מחוסרי הדיור וממנו לקרוואן.

"כל בוקר היא נסעה במונית לבית ספר מיוחד", מספרת ש'. "היא תיפקדה אז, לא כמו היום שהיא על כדורים ומסטולית כמו נרקומנית. היינו מבלות בקניון או בגינה. אף פעם לא הזדקקתי לעובדות רווחה. מעולם לא אמרתי 'חסר לי'".

את אביה נהגה פ' לפגוש אחת לחודש, כשיצא לחופשות מהכלא. מדי פעם יצאה איתו לטיולים.

"יום אחד, כשפ' הייתה בת עשר, ישבנו בקניון", משחזרת ש'. "שתיתי קפה והיא אכלה גלידה, ואז פתאום היא באה, סוחבת אותי לדוכן של קלטות פורנו, ואומרת: 'רואה אמא, ככה זה היה לי פעם'. הלב נעמד לי במקום. מהר מהר חשבתי: מה, בבית הספר? עם המדריך? עם המנהל? בסוף, כשהצלחתי לדבר, שאלתי אותה: 'עם מי?' היא אמרה שעם אבא שלה. היה לי צמרמורות בכל הגוף. לא ידעתי מה לעשות. הרגשתי שחרב עלי העולם. בסוף הלכתי איתה למשטרה. היא סיפרה דברים, ואני התחרפנתי".

האב, שהשתחרר בינתיים מהכלא, שהה באותה תקופה בחו"ל. כשחזר לארץ, מספרת ש', התייצב בקרוואן שלהן. "פ' ראתה אותו, צעקה: אממממא! וברחה", מספרת ש'.

"אני אמרתי לו: 'עזוב את הילדה, אני לא רוצה לדבר איתך. אתה סוטה, ואני אכניס אותך לכלא'. בתגובה הוא נתן לי בעיטה בבטן ושבר לי את הצלעות".

חלומות על עתיד

סמוך ליום הולדתה ה- 13 עברו האם והבת לדירת עמידר. התנהגותה של הילדה החמירה. "הילדה השתנתה", מספרת ש'. "היא קיבלה התקפים פסיכוטיים וזרקה הכל, כולל הטלוויזיה, למטה. היא גם תקפה אותי. בסוף לקחתי אותה לאברבנאל ואישפזתי אותה מרצוני".

במשך ארבעה חודשים היתה פ' מאושפזת באברבנאל. "היא לא תיפקדה. הייתי הולכת בבוקר, מקלחת אותה, יושבת לצידה. איבדתי את החיים שלי, את הכל. לא ראיתי אף אחד ממטר. כל מה שעניין אותי זו רק הבת שלי".

לטענת האם, האב המשיך לבקר את הילדה, בהתחלה בבית החולים ולאחר שהשתחררה בבית הספר המיוחד שבו למדה, ובעקבות ביקוריו חלה הידרדרות במצבה של הילדה. פ' אושפזה שוב. ש' לא ידעה, שבינתיים התלונן האב בפני פקידות הרווחה על הטיפול שהיא מעניקה לבתם.

"בנובמבר 2000 עשיתי לה יום הולדת 17 באברבנאל", משחזרת ש'. "הזמנתי לה את העוגה הכי גדולה מהקונדיטוריה. היא היתה כמו נסיכה, עם פן ובגדים חדשים. למחרת התקשרתי לבית החולים, ואמרו לי: 'שתי פקידות סעד לקחו אותה לירושלים'. התחלתי לצעוק: 'למה לא אמרתם לי? איפה היא?' בסוף מישהו אמר לי שהיא נמצאת באיתנים. הרגליים התחילו לרעוד לי. לא עיכלתי, לא הבנתי. מה זה, זו הילדה שלי, בשיניים נלחמתי לגדל אותה, ובשנייה אחת לוקחים אותה ממני?

אמרתי לשופט שאני לא מבינה. אני אמא למופת, אני לא משוגעת, אני לא נרקומנית, לא הולכת עם עבריינים. על מה לקחו לי אותה? טיפלתי בה לבד, גידלתי אותה לבד, ויום בהיר אחד היא לא אצלי. נכון ששמתי אותה באברבנאל, אבל לא עזבתי אותה. ואז התברר לי שבעלי לשעבר דיבר נגדי בבית החולים. גם למשפט הוא היה מגיע, ובכל דיון מעיד נגדי כמה אני אמא גרועה".

ש' הפסידה את בתה. חצי שנה לאחר המשפט נהרג בעלה לשעבר, שעבד כגובה חובות, ממטען חבלה שהכינו לו. בינתיים נחשפה בתקשורת פרשת ההתעללות באיתנים. "קראתי והזדעזעתי", מספרת ש'. "תמיד ידעתי שהיה שם בלאגן והתעללות, ובגלל זה כל הזמן נלחמתי להוציא אותה משם, אבל אבא שלה לא נתן שיוציאו אותה". עכשיו, לאחר שהאב הסתלק מחייהן, חולמת האם על היום בו תצליח להחזיר אליה את בתה. "אני מתכננת לפצות אותה על הכל", היא אומרת בעיניים בורקות. "אני אשלח אותה למסגרת, שתלמד. אני רוצה להחזיר לה את שמחת החיים שהפסידה, שיהיה לה טוב. לא מגיע לה?"

בית המשפט יכריע

בתגובה לטענותיה של האם על הדרך שבה הוצאה בתה מחזקתה ועל התנאים שבהם היא מוחזקת היום, נמסר בתגובה ממשרד הבריאות: "מפאת החיסיון הרפואי לא ניתן למסור למידע פרטני לגבי המקרה. הליך בקשה למינוי אפוטרופוס הוא באחריות פקיד הסעד, וההחלטה למינוי אפוטרופוס נעשית על ידי בית המשפט.

ההליכים המשפטיים בעניינם של מספר מעובדי בית החולים איתנים עדיין נמשכים. כל העובדים נגדם הוגשו כתבי אישום אינם עובדים יותר במקום, או שהועברו ליחידות אחרות.

משרד הבריאות ממשיך בבחינת הצרכים של כל המטופלים במקום ומציאת פתרונות חלופיים, כאשר אלו נדרשים.

צוות בית החולים דואג למטופל הן בעת היותו בבית החולים והן בעת יציאתו לחופשה, כולל לבוש הולם. אין במחלקת ההמשך באיתנים חדר המוגדר צינוק. לעתים, כדי להרגיע חולה, הוא מוכנס לחדר מבודד לרגיעה תחת השגחת איש צוות. שימוש בחדר זה מהווה אלטרנטיבה לטיפול תרופתי".

ממשרד הרווחה נמסר: "בקשותיה של ש' נדונו כמה פעם בבית המשפט ונדחו.

עורך דינה של האם מסר בתגובה: "לנו יש חוות דעת נגדיות, המראות שהקשר בין הבת לאם לא רק חשוב, אלא גם הכרחי, ונציג אותן בבית המשפט".

אפוטרופסות: מושגי יסוד, הליך מינוי אפוטרופוס ודרכי התמודדות

אפוטרופסות: מושגי יסוד, הליך מינוי אפוטרופוס ודרכי התמודדות – מאמר מארגון בזכות

רקע

הגבלת כשרותו המשפטית של אדם ומינוי אפוטרופוס עליו מהווה פגיעה קשה בזכותו של האדם לאוטונומיה אישית ולחירות. מינוי האפוטרופוס מצמצם את העצמאות של האדם ופוגע ביכולת שלו לקבל החלטות על חייו, לבטא את שאיפותיו, לבחור בחירות עצמאיות והכל על פי רצונו. עם זאת, בעיני החוק, ישנם מצבים בהם אנשים אינם יכולים לדאוג לעניינם ועל כן הם זקוקים לאפוטרופוס.

עמדת 'בזכות' היא כי כל אדם זכאי לאוטונומיה אישית מלאה על חייו. במקרים בהם אדם זקוק לסיוע כדי לקבל החלטות בנוגע לחייו הרי שיש להעדיף חלופות מתונות יותר ופוגעניות פחות בכדי לסייע לו, כגון מתן סיוע וייעוץ אישי וכן באמצעות הנגשה. במקרים בהם אין מנוס מלמנות אפוטרופוס על המינוי להיות כמה שיותר מצומצם הן במשך המינוי והן בנושאים שתחת המינוי. לבסוף, גם כאשר מונה לאדם אפוטרופוס, יש לו זכויות רבות אשר על האפוטרופוס ועל הסביבה הרחבה יותר לכבד.

מטרת דף מידע זה הינו לתת כוח בידיך, אדם עם מוגבלות אשר מינו לו אפוטרופוס או שרוצים למנות לו אפוטרופוס, להבין את ההליך ואת זכויותיך בהליך. כמו כן דף מידע זה נועד לסייע לכם, קרובי המשפחה של אדם עם מוגבלות, לקבל החלטות אשר לא יפגעו יתר על המידה בחירות ובזכויות של קרובכם בעודכם מתלבטים על מינוי אפוטרופוס. בדף המידע נבקש להסביר מושגי יסוד בנוגע לאפוטרופסות, להכיר את השחקנים המרכזיים הרלוונטיים להליך מינוי האפוטרופוס, להסביר את המשמעות המשפטית של מינוי אפוטרופוס, להסביר את זכויותיו של האדם עם המוגבלות וכן כיצד ניתן .

מושגי יסוד:

כשרות משפטית – אדם עם כשרות משפטית הוא אדם אשר מכירים ביכולת שלו לבצע פעולות משפטיות ובעצם לקבל החלטות שדורשות הסכמה או הכרה של מישהו אחר. כך למשל רק אדם עם כשרות משפטית יכול לחתום על חוזה, לרכוש מוצר, לשכור דירה.

חסוי – אדם אשר בית המשפט מינה לו אפוטרופוס.

פסול דין – אדם ללא כשרות משפטית. בית המשפט רשאי להכריז על אדם כי הוא פסול דין אם האדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו בשל מחלת נפש או ליקוי בשכלו. בפועל בית המשפט כמעט ולא מכריז הכרזה כזו.

מה ההבדל בין חסוי לפסול דין?

מה שונה – לחסוי יש כשרות משפטית מלאה ולפסול דין אין כשרות משפטית.

מה דומה – גם לחסוי וגם לפסול דין ניתן למנות אפוטרופוס.

אפוטרופוס – אדם או גוף אשר מתמנה על ידי בית משפט לקבל החלטות עבור אדם אחר ולדאוג לענייניו.

אפוטרופוס טבעי – עד גיל 18 הוריו של האדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של האדם. על כן הם יכולים לקבל החלטות רבות על חייו. בהגיע אדם לגיל 18, פוקעת האפוטרופוסית הטבעית של ההורים ורק עם הגשת בקשה מיוחדת לבית המשפט לענייני משפחה ניתן למנות לאדם אפוטרופוס.

אפוטרופוס לעניינים אישיים (לענייני גוף) – אפוטרופוס אשר אחראי לכל ענייניו האישיים של האדם. אפוטרופוס לעניינים אישיים אחראי על:
מקום מגורים
צרכים גופניים – ביגוד, אוכל ותזונה נכונה.
צרכים רפואיים – מעקב ודאגה למצב רפואי, לקיחת תרופות, מתן הסכמה או סירוב לביצוע טיפול רפואי.
תעסוקה – מציאת מסגרת תעסוקתית מתאימה, תנאי השכר.
מיצוי זכויות – מיצוי זכויות מול גופים אחרים כגון ביטוח לאומי או סל שיקום
פנאי – פיתוח תחומי עניין ועידוד פעילויות העשרה ופנאי
צרכים נפשיים, חברתיים ורוחניים – כגון השתלבות בקהילה, התמודדות עם מצוקה נפשית, שמירת הקשר עם המשפחה.

אפוטרופוס לענייני רכוש – אפוטרופוס אשר אחראי לכל ענייני הרכוש של האדם, ובהם:
ניהול חשבון הבנק והנכסים של האדם
מיצוי זכויות כספיות של האדם (כגון הגשת תביעה כלכלית)
הגנה מפני ניצול כלכלי
פיתוח היכולת של האדם להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית
אישור הוצאות לצרך שיפור רווחת האדם

אפוטרופוס לעניין מסוים – אפוטרופוס יכול להתמנות רק לעניין מסוים. דוגמאות:
אפוטרופוס לקבלת החלטה בנוגע לניתוח מסוים.
אפוטרופוס לכל הוצאה כספית שהיא מעל ל-5,000 ₪.
אפוטרופוס רק בנוגע למקום המגורים.

מיהם השחקנים המרכזיים

האדם עם המוגבלות – אנשים עם מוגבלות ואנשים זקנים הם 'קהל היעד' המרכזי לבקשות למינוי אפוטרופוס. למרות שלעיתים קרובות המוגבלות אינה משליכה על התפקוד ועל היכולת של האדם לקבל החלטות בעניינו, בכל זאת מרבים למנות אפוטרופוסים על אנשים עם מוגבלות. הדבר נובע מתפיסה פטרנליסטית בנוגע ליכולת של אנשים עם מוגבלות להיות עצמאיים ולקבל את האחריות המלאה על חייהם. אנשים רבים עם מוגבלות מגלים כי בגיל 18 הוגשה בעניינם בקשה למינוי אפוטרופוס.

הורי האדם ומשפחתו – עד גיל 18 הוריו של אדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. לעיתים קרובות הורים (או קרובי משפחה אחרים) הם שמגישים בקשה להתמנות כאפוטרופוסים על ילדיהם מתוך רצון כן ואמיתי להמשיך ולדאוג לעניינם. חלק מהקושי של אנשים להיאבק במינוי האפוטרופוס נובע מכך שמדובר במאבק באנשים הקרובים ביותר והיקרים ביותר בחייו של אדם. על פי רוב, במידה ובית המשפט החליט על מינוי אפוטרופוס הוא ייתן עדיפות למינוי מישהו מהמשפחה הישירה.

בית משפט לענייני משפחה – בית המשפט אשר עוסק בכל בקשה בנושא אפוטרופסות. ישנם 14 בתי משפט לענייני משפחה בארץ. אופי הדיונים בבתי משפט לענייני משפחה הוא פחות פורמאלי ממרבית בתי המשפט.

פקידת הסעד לסדרי דין– עובדת סוציאלית מטעם הרווחה אשר אחראית על הגשת תסקירים (דוחות) לבית המשפט לענייני משפחה עם המלצות מקצועיות בנוגע לשאלת האפוטרופסות. פקידת הסעד היא הזרוע הארוכה של בית המשפט, היא זו שנפגשת עם כל הגורמים הרלוונטיים (האדם עצמו, האפוטרופוס, קרובי המשפחה, גורמים טיפוליים) ובית המשפט נותן משקל מכריע להמלצות שלה.

גורמי הרווחה – במסגרת הקשר השוטף של גורמי הרווחה עם אנשים עם מוגבלות עשויה להתעורר שאלת האפוטרופסות. פעמים רבות העובדת הסוציאלית ברווחה פונה לבית המשפט בבקשה כי ימנה אפוטרופוס עבור אדם אשר לדעתה זקוק לאפוטרופוס. כמו כן, בכל הליך בנוגע לאפוטרופוס יהיה עורך דין של משרד הרווחה אשר ייצג את עמדת המדינה.

בא כוח היועץ המשפטי לממשלה מטעם משרד הרווחה – עורכי דין מהמחלקה המשפטית של משרד הרווחה מייצגים בבתי משפט לענייני משפחה את המדינה בבקשות למינוי אפוטרופוס. היות ומדובר בעורך דין מטעם משרד הרווחה, עמדתו מושפעת בעיקר מעמדת גורמי הרווחה ופקידת הסעד לסדרי דין. בכל תיק המנוהל בבית משפט לענייני משפחה בנוגע לאפוטרופוס, אחד הצדדים יהיה משרד הרווחה באמצעות עורך דינו (השם הרשמי של המדינה בתיקים אלה הוא – בא כוח היועץ המשפטי לממשלה).

האפוטרופוס הכללי – גוף במשרד המשפטים אשר מפקח על תפקוד האפוטרופוסים.

אפוטרופוס חיצוני (שירותי אפוטרופסות) – ישנם חברות ועמותות אשר כל ייעודם הוא לספק שירותי אפוטרופסות. כאשר בית המשפט מתרשם כי אין מישהו בסביבה הקרובה של האדם אשר מתאים להיות אפוטרופוס או כאשר יש סכסוך משפחתי בנוגע לזהות האפוטרופוס, עשוי הוא למנות אפוטרופוס חיצוני. האפוטרופוסים החיצוניים הידועים והגדולים ביותר כיום הם: הקרן לטיפול בחסויים, ש.פ.ר, ואקי"ם אפוטרופסות.

מתי ימנו לי אפוטרופוס?

כאשר בית המשפט יתרשם כי אינך יכול לדאוג לחלק מעניינך או לכל עניינך, הוא עשוי להחליט על מינוי אפוטרופוס.

מהם החלופות למינוי אפוטרופוס?

אדם אשר מקבל סיוע מסביבתו ובעזרת סיוע זה הוא מצליח לדאוג לענייניו אינו חייב אפוטרופוס. עמדת בזכות היא כי על בית המשפט לקחת בחשבון את התמיכה והסיוע שיש לאדם במסגרת ההחלטה האם יש צורך במינוי אפוטרופוס.

כמו כן אם הסיבה המרכזית למינוי אפוטרופוס היא החשש מפני ניצול כלכלי, הרי שיש מספר פתרונות פשוטים אשר מצמצמים את הפגיעה באוטונומיה של האדם:
נכס – רישום הערת אזהרה בטאבו על הנכס כי לא תימכר ללא אישור בית משפט או אדם אחר.
חשבון בנק – הגבלת החשבון לחתימה נוספת, הגבלה של משיכת כספים.
כרטיס אשראי – הגבלתו לסכום מוגדר.

מהם פתרונות ביניים במסגרת מינוי אפוטרופסות?

אפוטרופסות לעניינים מוגבלים או נקודתיים – ניתן למנות אפוטרופוס רק לנושא ספציפי ובכך להותיר את האוטונומיה של האדם בכל יתר הנושאים. כך למשל ניתן למנות אפוטרופוס על כל סכום מעל 5,000 ₪ לחודש ובכך להותיר לאדם את חופש הפעולה לגבי 5,000 ₪ לחודש. כן ניתן למנות אפוטרופוס לעניין טיפול רפואי אך לא לגבי יתר הנושאים שבאחריות אפוטרופוס לעניינים אישיים.
אפוטרופוס זמני – יש לשאוף למנות אפוטרופוס לתקופה המינימאלית ביותר. כך אדם עם מוגבלות נפשית שנמצא במשבר, עשוי להיות זקוק לאפוטרופוס רק לתקופת המשבר ועל כן חשוב לקבוע אפוטרופוס זמני.

את מי ממנה בית המשפט להיות אפוטרופוס:

בית המשפט ימנה מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת האדם.
עדיפות ראשונה לאדם קרוב (משפחה או איש אמון).
ישנם מקרים בהם יתמנה אפוטרופוס חיצוני:
א) כאשר יש מחלוקת במשפחה לגבי המינוי.
ב) כאשר בית המשפט סבור כי האדם הקרוב אינו מתאים להיות אפוטרופוס .

ג) כאשר האדם מתנגד למינוי כל אדם קרוב.

ההליך המשפטי למינוי אפוטרופוס

מי רשאי לפנות בבקשה למנות אפוטרופוס?
בן זוג.
קרוב (הורים, ילדים, אחים, סבים ונכדים)
המדינה באמצעות לשכות הרווחה ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
האדם עם המוגבלות או בא כוחו.

מהו משך התהליך?

במקרים דחופים הוא עשוי לקחת יום אחד אבל ביתר המקרים, בשל העומס על מערכת המשפט ועל פקידות הסעד, התהליך יכול לקחת מספר לא מועט של חודשים.

מה כולל ההליך?
הגשת הבקשה:
א. בקשה בכתב עם נימוקים מדוע יש למנות אפוטרופוס.

ב. חוות דעת רפואית אשר צריכה להתייחס לשתי שאלות: האם החסוי יכול לדאוג לענייניו והאם הוא יכול להביע את רצונו לגבי זהות האפוטרופוס.

ג. תצהיר חתום על ידי עורך דין אשר מציין את פרטי כל קרובי המשפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחים וילדים מעל גיל 18) וכן מציין מי מסכים ומי מתנגד לבקשה.

ד. תשלום – הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה של כ-400 ₪. ניתן לבקש פטור מאגרה על סמך מצב כלכלי.
מינוי פקידת הסעד- על פי רוב ימנה שופט פקידת סעד לסדרי דין לבחון את הבקשה (למרות שיש מקרים בהם ניתן הצו ללא תסקיר). פקידת הסעד משוחחת עם האדם ועם כל מי שהיא מוצאת לנכון לדבר איתו (קרובי המשפחה, הגורמים המטפלים). ישנה חובה לשתף פעולה עם פקידת הסעד על פי חוק.
תסקיר פקידת הסעד- פקידת הסעד מגישה תסקיר ובו המלצותיה בנוגע לאפוטרופסות. היא יכולה לכלול המלצות שחורגות מהבקשה. כך למשל יכולה להיות בקשה למינוי אפוטרופוס לרכוש והיא תמליץ על מינוי אפוטרופוס גם לעניינים אישיים.

דיון – בית המשפט יקיים דיון במקרים בהם עולה מחלוקת בין הצדדים.
החלטה ומתן צו – בסוף ההליך מתקבלת החלטה של בית המשפט. בית המשפט יכול לתת צו למינוי אפוטרופוס על נושא מסוים, על כלל הנושאים, או להחליט שלא למנות אפוטרופוס.

איזה סיוע משפטי אני יכול לקבל?

עזרה במילוי טפסים – בחלק מבתי המשפט לענייני משפחה יש סטודנטים למשפטים שמסייעים למלא טפסים.
סיוע משפטי של משרד המשפטים – ישנו גוף במשרד המשפטים אשר בהתאם למבחני הכנסה וסיכויי הצלחה מעניק סיוע משפטי באמצעות עורכי דין.
ארגונים חברתיים –ישנם כמה ארגונים שמסייעים לאוכלוסיות שונות בנושא אפוטרופסות– יד ריבה, ידיד, סינגור קהילתי. אנו בארגון 'בזכות' נותנים סיוע משפטי באמצעות מתן מידע, ייעוץ, ליווי טלפוני ולעיתים אף ייצוג.

מהם הזכויות שלי בהליך למינוי אפוטרופוס עבורי?
הזכות להיות צד להליך – פעמים רבות ההליך מתנהל מעל ראשו של האדם מבלי שנותנים לו הזדמנות להיות חלק מההליך. חשוב להבהיר כי לכל אדם יש זכות להיות צד פעיל בהליך מינוי אפוטרופוס עבורו.
הזכות לעיין בתסקיר פקידת הסעד ולהגיב עליו – תסקיר פקידת הסעד אמור להימסר לצדדים ולצדדים יש זכות להגיב על התסקיר בפני בית המשפט.

שימו לב – פעמים רבות התסקיר לא נשלח לצדדים ולכן צריך לפנות ישירות לפקידת הסעד או למזכירות בית המשפט ולבקש העתק של התסקיר.

הזכות לדיון – בית המשפט חייב לשמוע את דעתו של האדם אשר שוקלים למנות לו אפוטרופוס, אם אותו אדם מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו. לצערנו פעמים רבות זכות זו אינה מיושמת.

שימו לב – אם נפתחה בבית המשפט לענייני משפחה בקשה בעניינך בנוגע לאפוטרופוס, ואתה רוצה שהשופט ישמע אותך תגיש בקשה בכתב לבית המשפט בה תבקש לקיים דיון בבקשה למינוי אפוטרופוס וכי תזומן לדיון. כך תוכל לוודא כי עמדתך תישמע ישירות על ידי השופט.

הרצון שלך צריך להילקח בחשבון בהחלטה – הרצון שלך חשוב בשני נושאים:
א. עצם מינוי האפוטרופוס – יכול להיות שאתה מסכים שימנו לך אפוטרופוס לרכוש אך לא על הגוף.

ב. מי ממונה לאפוטרופוס – יכול להיות שאתה מסכים למינוי אפוטרופוס אבל אתה רוצה שזה יהיה ידיד שלך ולא הוריך.

בית המשפט צריך להתחשב ברצונות שלך.

החובות של האפוטרופוס?

ישנו דף מידע מפורט של 'האפוטרופוס הכללי' שמסביר מהן החובות של האפוטרופוס. חפש באינטרנט תחת: "סל טיפול בחסויים – הנחיות לאפוטרופסים".

בקצרה נציין כי אפוטרופוס לא חייב במזונות של האדם אבל הוא כן אחראי על נושאים רבים אשר נמצאים תחת אחריותו בין אם בעניינים אישיים ובין אם בענייני רכוש.

היחסים בין האדם לבין האפוטרופוס שלו?

על פי החוק האפוטרופוס חייב לשמוע את דעת החסוי ואילו החסוי חייב למלא אחרי הוראות האפוטרופוס בנושאים שנמצאים תחת אחריותו.

במקרה של מחלוקת בין הצדדים – יכול האדם ו/או האפוטרופוס לפנות לבית המשפט ולבקש את התערבותו והכרעתו.

ביטול או החלפת אפוטרופסות

אדם אשר מינו לו אפוטרופוס יכול להגיש בקשה לבית המשפט לבטל את האפוטרופסות, לצמצם אותה או להחליף אותה.

דוגמאות:
אדם יכול לבקש כי תבוטל האפוטרופסות עליו וכי הוא יהיה עצמאי לחלוטין.
אדם יכול לבקש כי תצומצם האפוטרופסות עליו כך שהוא יישאר עם אפוטרופוס לרכוש אך ללא אפוטרופוס לעניינים אישיים.
אדם יכול לבקש כי חבר קרוב יהיה אפוטרופוס שלו במקום קרוב משפחה.

איך מגישים בקשה כזו?

יש לגשת לבית משפט לענייני משפחה בו נתקבלה ההחלטה על מינוי האפוטרופוס ולהגיש בקשה. הבקשה יכולה להיות בכתב יד והיא צריכה להסביר למה לדעתך צריך לשנות את ההחלטה הקודמת של בית המשפט.

דוגמאות להנמקות:
לא נתנו לי להופיע בדיון בפעם הקודמת, אם בית המשפט היה רואה אותי הוא יכול היה להתרשם שאני לא זקוק לאפוטרופוס.
מאז ההחלטה הקודמת, המצב שלי השתנה, עברתי הליך שיקומי ואני יכול כעת לדאוג לחלק מהעניינים האלה בעצמי.
יכול להיות שאני זקוק לאפוטרופוס על הרכוש אבל אין סיבה שמישהו אחר יקבל החלטה על מקום המגורים שלי או על מקום העבודה שלי ולכן אני מבקש לבטל את האפוטרופוס לעניינים אישיים שלי.

שים לב – כדאי לצרף לבקשה חוות דעת של איש מקצוע (עובד סוציאלי או רופא כגון פסיכיאטר) שמסביר מדוע אתה יכול לדאוג לענייניך ואינך זקוק לאפוטרופוס.

לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט יבקש מפקידת הסעד להגיש תסקיר ומשלב זה התהליך דומה מאוד לתהליך בקשה למינוי אפוטרופוס.

מה תוקף הפעולות המשפטיות של אדם חסוי שמונה לו אפוטרופוס

כפי שציינו בסעיף ההגדרות יש הבדל בין חסוי לבין פסול דין. לחסוי יש כשרות משפטית. לכן גם אם ממנים לו אפוטרופוס נותרה לו הכשרות המשפטית. לכן פעולה משפטית שעושה חסוי – כגון חתימה על הוראת קבע או רכישת מכשיר אינה מבוטלת אוטומטית.

עם זאת ניתן להיעזר בדיני החוזים כדי לבטל פעולה משפטית אם ניתן לטעון לניצול כלכלי של האדם על ידי גורם אחר.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים מפקירה בשיטתיות מוחלשי החברה