תביעה נגד מדינת ישראל, נפתלי שילה ואליקים רובינשטיין בקליפורניה בגין הפקעת רכוש בניגוד לחוק הבינלאומי

הוגשה תביעה נגד מדינת ישראל, נפתלי שילה ואליקים רובינשטיין בקליפורניה ע"י אבא גרוש בגין הפקעת רכוש בניגוד לחוק הבינלאומי
אפריל 13, 2014 | newsfamil

בתאריך 9 באפריל 2014 הגיש גבר גרוש אזרח קליפורניה, איתן אליהו, תביעה נגד מדינת ישראל על סך של $700,000 בגין הפקעת רכושו בקליפוניה ע"י תפישת הדירות של אימו ואחותו כדי לעקלן ולמסור את הסף לגרושתו, שגם היא תושבת קליפורניה. הגירושין התרחשו בקליפורניה מקום מגורי הזוג וב 2007 נקבע שם שהאישה איננה זכאית לסכום של $400,000 אשר הגבר קיבל מבני משפחתו בארץ. האישה שהשתתפה בתביעה לקחה את עו"ד אבנר זינגר ותבעה בארץ את הגבר, אחותו ואימו כדי לקבל את הכסף שאותו הפסידה בבית המשפט האמריקאי. נפתלי שילה עיוות כל דין אפשרי וקבע שיש לפצות את האישה על כך שבית הדין האמריקאי "גזל" ממנה כספים של הגבר באמצעות עיקולים על הדירות של האחות והאמא של הגבר. מדובר במעשה בית דין מקליפורניה, ובשום מצב לא ניתן היה לאשר לגרושה שבכלל לא גרה בארץ, לפתוח את הדיון מחדש בישראל. בעליון השופט אליקים רובינשטיין לא קיים דיון, ואישר את פסק הדין בבת אחת. הגבר החליט לא לשתוק ותבע את מדינת ישראל להחזיר את כספו.

בתביעה נטען שמדינת ישראל מפרה ברגל גסה את כל החוקים הבינלאומים. על פי החוק האמריקאי למדינת ישראל אין חסינות כאשר מדובר בהפקעת רכוש בניגוד לחוקים בינלאומיים. הדין הבינלאומי הוא שכאשר יש קביעת בית דין ממדינה אחת, מדינה אחרת לא יכולה לפתוח את הפסק דין מחדש. הפקעת הרכוש במקרה זה נועדה לשרת מטרות שאינן מוכרות בדין הבינלאומי.

דיון ראשון נקבע לתאריך 12 באוגוסט 2014.

:

ADRMOP

U.S. District Court
California Northern District (San Jose)
CIVIL DOCKET FOR CASE #: 5:14-cv-01636-PSG

Eliahu v. Israel
Assigned to: Magistrate Judge Paul Singh Grewal
Demand: $2,000,000
Cause: 28:1332 Diversity-Personal Property
Date Filed: 04/09/2014
Jury Demand: Plaintiff
Nature of Suit: 380 Personal Property: Other
Jurisdiction: Diversity
Plaintiff
Eitan O. Eliahu represented by Kent Wycliffe Easter
Wilson Sonsini Goodrich & Rosati
650 Page Mill Road
Palo Alto, CA 94304-1050
(650) 493-9300
Fax: (650) 565-5100
Email: kentweaster@gmail.com
ATTORNEY TO BE NOTICED
V.
Defendant
The State of Israel

 

Date Filed # Docket Text
04/09/2014 1 COMPLAINT and Jury Trial Demand against Israel ( Filing fee $ 400, receipt number 0971-8520574.). Filed byEitan O. Eliahu. (Attachments: # 1 Exhibit, # 2 Civil Cover Sheet)(Easter, Kent) (Filed on 4/9/2014) (Entered: 04/09/2014)
04/09/2014 2 Proposed Summons. (Easter, Kent) (Filed on 4/9/2014) (Entered: 04/09/2014)
04/10/2014 3 Case assigned to Magistrate Judge Paul SinghGrewal.Counsel for plaintiff or the removing party is responsible for serving the Complaint or Notice of Removal, Summons and the assigned judge's standing orders and all other new case documents upon the opposing parties. For information, visit E-Filing A New Civil Case at http://cand.uscourts.gov/ecf/caseopening. Standing orders can be downloaded from the court's web page at http://www.cand.uscourts.gov/judges. Upon receipt, the summons will be issued and returned electronically. Counsel is required to send chambers a copy of the initiating documents pursuant to L.R. 5-1(e)(7). A scheduling order will be sent by Notice of Electronic Filing (NEF) within two business days. (sv, COURT STAFF) (Filed on 4/10/2014) (Entered: 04/10/2014)
04/10/2014 4 Initial Case Management Scheduling Order with ADR Deadlines: Case Management Statement due by 8/5/2014. Case Management Conference set for 8/12/2014 10:00 AM in Courtroom 5, 4th Floor, San Jose. (cv, COURT STAFF) (Filed on 4/10/2014) (Entered: 04/10/2014)
04/10/2014 5 Summons Issued as to The State of Israel. (cv, COURT STAFF) (Filed on 4/10/2014) (Entered: 04/10/2014)

1-main-001-001 1-main-002-002 1-main-003-003 1-main-004-004 1-main-005-005 1-main-006-006 1-main-007-007 1-main-008-008 1-main-009-009 1-main-010-010 1-main-011-011 1-main-012-012 1-main-013-013 1-main-014-014 1-main-015-015 1-main-016-016 1-main-017-017 1-main-018-018 1-main-019-019 1-main-020-020 1-main-021-021 1-main-022-022 1-main-023-023 1-main-024-024 1-main-025-025

מודעות פרסומת

השופט אליקים רובינשטיין, חוות דעת "מקצועיות" ומרעילות ומשוא פנים בהליכי גירושין

מרץ 2014 בע"מ 2355/14 – מדובר בערעור אב ישראלי יהודי עובד ונורמטיבי נגד גרושתו הרוצה לשוב עם שני ילדיהם לארץ מוצאה אנגליה. השניים נפגשו בהונג קונג; לעת ההיא היתה האמא חסרת דת. ביום 18.8.06 נישאו באנגליה, שם מתגוררת אמה, ועלו ארצה. לזוג שני ילדים, בת ילידת 2007 ובן יליד 2008. לימים התגיירה האמא בישראל, והצדדים נישאו שוב כדת משה וישראל בשלהי שנת 2009.

השופט אליקים רובינשטיין דחה את הערעור ואיפשר החלטות בית משפט לענייני משפחה המתירות לאמא לשוב לאנגליה ארץ מוצאה עם שני הילדים. בית משפט קמא הורה, כי ייקבעו הסדרים לקיום קשר טלפוני וחזותי עמם. כן נקבע, כי האמא תגיע לישראל לפחות פעמיים בשנה, והיא תשא במימון הטיסות, בתנאי שההאב יפרע את חיוביו למזונות, שאחרת יישא הוא בהוצאות הללו. עד להגירת האמא עם הקטינים יתקיימו הסדרי ראייה במרכז קשר תחת פיקוח. הושתו על המבקש הוצאות בגובה 70,000 ₪.


אליקים רובינשטיין לא הסתפק בשבר הקשה שפקד את המשפחה המפורקת וציטט חוות דעת מכפישות ומרעילות ללא שום ביסוס אובייקטיבי נגד האבא.
אליקים רובינשטיין כתב נגד האבא (סעיף ד): "עולה מחוות הדעת, כי שיפוט המציאות של המבקש לקוי, הוא בעל אישיות פרנואידית… עלול להוות סיכון פיסי למשיבה ולקטינים", עם הכפשות כל כך קשות ומרעילות נגד האב מדוע לא הציג אליקים רובינשטיין תמיכה ראייתית להכפשותיו לדוגמא אשפוז פסיכיאטרי כלשהי בעברו והסיבות, או הרשעה פלילית, או חבלות בקטינים או באמא עקב התוקפנות לכאורה שמתייג רובינשטיין את האב.

אליקים רובינשטיין משקר נגד האב וכותב (סעיף ד)  "אינו משתף פעולה עם גורמי המקצוע", הרי האב נפגש עם בעלי המקצוע של רשויות הרווחה ואף סופג מהם הכפשות מרעילות ללא בסיס ראייתי, מדוע מסלף אליקים רובינשטיין וכותב כי האב אינו משתף פעולה.

אליקים רובנשטיין מרעיל נגד האב בדרך דמגוגית וכותב (סעיף ב): "המבקש הוא יהודי ולעת ההיא היתה המשיבה חסרת דת. ביום 18.8.06 נישאו באנגליה, שם מתגוררת אם המשיבה, ועלו ארצה" – האב מעולם לא עלה ארצה או ירד מהארץ הוא מאז ומתמיד אזרח ישראלי. חזרתה של האמא עם הילדים לארץ מוצאה מכנה אליקים רובינשטיין "הגירה", הרי זוהי ארץ מוצאה, ביתה, שם גרים כל משפחתה, למעשה היא אזרחית בריטניה, מדוע מציג רובינשטיין את האבא כ"עולה" לארץ בעוד היה מאז ומעולם ישראלי, ואת האמא כ"מהגרת" לאנגליה בעוד היא אזרחית בריטית לכל דבר?

אליקים רובינשטיין נוקט באופן סדרתי בהכפשות מרעילות נגד האבא חסרות בסיס בדרך רמיה, עורמה ודמגוגיה.

התנהגותו של השופט אליקים רובינשטיין מדיפה ריח משוא פנים ורמיה. אליקים רובינשטיין משיט בהתנהגותו נורמות פסולות, שנאה ואיבה וחוסר אמון של הציבור במערכת המשפט. רובינשטיין במעמדו והתנהגותו ביזה את הרשות השופטת.

קישורים:

 ויקי היינה פקידת סעד ושופט יצחק עמית – הזדהמות מערכות המשפט והרווחה  – יולי 2013 – מאתר המכון למשפחה ורווחה – יצחק עמית שופט העליון המזעזע מבייש את ביהמ"ש העליון: הכשיר קריעת שתי ילדות מביתן ומשפחתן ללא חקירה נגדית של פק"ס ויקי הנייה מלשכת הרווחה תל אביב, בבמ"ש לנוער – בע"מ 4746/13

  • בכיר בפרקליטות: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים" – פברואר 2010 – בכיר בפרקליטות ואחד התובעים בתיק אולמרט: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים". זה מה שאומר בהרצאות לסטודנטים סגן פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אורי קורב. על בית המשפט העליון: ממציא חוקים • על ביניש: קיבלה הלכה מופרכת שתסכן לכולנו את הילדים • על משפט קצב: איך השופטים יוכלו להכריע כשביניש אמרה שיש די ראיות להרשיע • על השופטים: לפעמים נפרדים באולם מהשכל הישר…

הוצאת ילדה בת שש וחצי ממשמורת אמה בגין ספק במסוגלותה ההורית של האם על קושי בסיפוק צרכים רגשיים של הילדה

מרץ 2007 – רע"א 1362/07. בפסק דין בערכאה עליונה דחו השופטים בקשת החזרת ילדה בת שש וחצי לאימה עקב הטלת ספק במסוגלותה ההורית של האם בשל הקושי בסיפוק צרכים רגשיים של בתה.

להלן: המבקשת – אם הילדה, משיבה 1- פקידת סעד לסדרי דין מלשכת רווחה עירית יקנעם, משיבה 2- אפוטרופוסית לדין – עו"ד גל טורס.

השופטת עדנה ארבל:
1. המבקשת היא אם לשלושה ילדים, הבן הבכור כבן 17.5, בת כבת 16 שנים, והקטינה נשוא דיון זה, בת 6.5 שנים. המשפחה עלתה ארצה מחבר העמים בשנת 1997 והיא מטופלת על ידי רשויות הרווחה. במהלך השנים דווח על אלימות פיזית של האב כלפי הילדים והזנחתם. הוחלט בהסכמת ההורים להוציא את שני הילדים הגדולים לפנימיות. תפקוד לקוי התגלה גם לגבי הקטינה, אשר לא קיבלה חיסונים, נצפתה מוזנחת פיזית, הראתה קשיי תקשורת ובעיות אלימות ונראתה מנותקת ומוזנחת רגשית. לאחר שהופנתה לגן טיפולי הגיעה לגן כולה חבולה וסיפרה כי אביה ואחותה מכים אותה. גם לאחר כשנה דווח שמצבה של הקטינה אינו טוב. לפני כשנה הוגשה תלונה מצד הבת הגדולה על התעללות מינית על ידי האב. האב הורשע ונידון ל-17 שנות מאסר. הבת הגדולה אושפזה בבתי חולים פסיכיאטריים בעקבות ביצוע ניסיון אובדני.

2. ביום 9.5.06 החליט בית המשפט לנוער על הוצאתה של הקטינה מבית הוריה מכוח סמכותו לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער) וזאת לאור מצבה הקשה ביותר של הקטינה וחוסר יכולתה של המבקשת לתת מענה למצוקתה. ביום 13.6.06 מונתה לקטינה אפוטרופא על פי דין אשר תמכה בבקשת גורמי הסעד להעביר את הקטינה למשפחה אומנת. ביום 3.7.06 קבע בית המשפט לנוער ששוכנע כי הקטינה הינה נזקקת וכי יש עילה להוצאתה ממשמורת המבקשת למרכז חירום.

3. ממרכז החירום בו שוהה הקטינה דווח כי המבקשת מבקרת במעון אך הבת מרוחקת ממנה ולעיתים אף מבקשת לקצר את הביקורים. הקטינה חזרה ודרשה במכתבים לבית המשפט להוציאה ל"משפחה חדשה". יצוין כי האם הכחישה בפני הקטינה את מה שקרה בין האב לבתה הגדולה, וזאת למרות שהקטינה היתה עדה למעשים. האם הסבירה לקטינה כי האב נמצא בטיול. בחלוף הזמן נמסר מהמעון כי מצבה הרגשי של הקטינה הולך ומתדרדר וכי היא זקוקה לדמות מכילה אשר מולה לא תצטרך לשמור על הסוד בבית. לאם נעשתה הערכת מסוגלות הורית על ידי פסיכולוגית קלינית אשר התרשמה כי המבקשת מתקשה ביותר במילוי וסיפוק צרכיה הרגשיים של הקטינה. ממצאי חוות הדעת העלו ספק במסוגלות ההורית של המבקשת והומלץ לגדל את הקטינה במשפחה אומנת, תוך שמירת קשר בין המבקשת לקטינה ותוך מתן הדרכה למבקשת בעניין צרכיה הרגשיים של הקטינה. בעקבות התפתחויות אלו החליט בית המשפט לנוער ביום 3.12.06 כי הקטינה תועבר למשפחה אומנת טיפולית, וכך אירע ביום 8.3.07. צו בית המשפט מוגבל עד לסוף חודש יוני 2007.

4. על החלטת בית המשפט לנוער הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי לנוער בחיפה. בית המשפט קבע כי קיימת עילה להעברת המשמורת לידי פקידת הסעד והכנסתה של הקטינה למשפחה אומנת חינוכית, וזאת לאור חוות הדעת השונות הקיימות בעניין מסוגלותה של המבקשת וצרכיה של הקטינה. בית המשפט קבע כי הקטינה מצויה במשבר נפשי ויש לאפשר לה למען בריאותה הנפשית בעתיד להתחזק בפיקוח של משפחה טיפולית. בית המשפט קבע כי יש לתת למבקשת הדרכה מקצועית על מנת להיטיב את מצבה כך שתוכל בבוא העת לקבל את הקטינה חזרה לביתה. בית המשפט ציין כי בית המשפט לנוער קבע ישיבה נוספת בחודש מרץ על מנת לקבל דיווחים על מצבה של הקטינה בבית המשפחה האומנת. לפיכך נדחה הערעור.

5. המבקשת הגישה לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין במקביל לבקשת רשות ערעור עליו. ביום 27.2.07 דחיתי את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע, וזאת לאור מצוקתה המיידית של הקטינה, כפי שדווחה על ידי מרכז החירום. כעת עומדת בפנינו בקשתה של המבקשת למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כאמור, בהסכמת הצדדים בדיון שנערך בפנינו, הוחלט לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור. יוער כי בדיון שנערך הצענו למבקשת לקבל הדרכה הורית עד סוף חודש מאי ולקיים דיון בעניין תדירות ביקוריה אצל הקטינה, אך בקשה זו סורבה.

6. בא-כוח המבקשת טען בפנינו כי לא מתקיימות עילות חוק הנוער להוצאת הקטינה ממשמורת המבקשת, וכי יש להפעיל סמכות זו רק כשיש ראיות מוצקות להתקיימות אחת העילות, דבר שלא מתקיים בעניין זה. לטענתו, הקטינה היתה שרויה במשבר בעקבות היעלמותם של האב והאחות מהבית, ואין בכך להצדיק הוצאתה מהבית. הוא טען כי מאז שהוצאה מהבית מצבה של הקטינה רק הורע. כמו כן הוא טען כי אפשר לתת אותו טיפול שהקטינה זקוקה לו גם במשמורת אימה באמצעות עזרה מהקהילה.
באת-כוח המשיבה 1 טענה כי ההחלטה על הוצאה למשפחה אומנת תקפה רק עד ליום 30.6.07, ולכן לא יהיה נכון להחליט כעת מה יהיה המשך הטיפול, בייחוד כאשר מדובר על סיטואציה שבמהותה הינה דינמית. עם זאת ציינה, כי בפועל ניתן לזהות סימני שיפור מאז שוהה הקטינה אצל המשפחה האומנת, ואין לקבל את טענתו של בא-כוח המבקשת כי המצב רק הורע. עוד הדגישה, כי המבקשת אינה נמצאת בקשר עם פקידי הסעד ואינה מקבלת כל טיפול. כן ציינה כי למבקשת נערכה בדיקת מסוגלות הורית וזו קבעה כי האם אינה יכולה לתת מענה לצרכיה הרגשיים של הקטינה. לטענת באת-כוח המשיבה 1, אין מקום, חרף הדיווח לפיו מצבה של הקטינה השתפר 20 יום לאחר העברתה למשפחה אומנת, לקבוע מראש מסמרות לגבי ההמשך, שכן הקטינה באופן כללי במצב נפשי קשה. היא הציעה כי המבקשת תקבל הדרכה הורית. עם זאת, אין המשיבה 1 משנה את גישתה כי בסופו של יום הכוונה היא לפעול להשבת הקטינה לביתה. האפוטרופא הצטרפה ביסודם של דברים לטיעוני המשיבה 1.

7. לאחר ששמענו את טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. מדו"חות המומחים השונים עולה כי אכן התקיימה עילת סעיף 2(6) לחוק הנוער להוצאת הקטינה ממשמורת המבקשת לאחר שהגורמים השונים סברו כי שלומה הנפשי של הקטינה בסכנה, ולו זמנית. הקטינה נקלעה למשבר נפשי לאחר הסיטואציה הקשה אליה נקלעה משפחתה והטראומה שהיא חוותה בעקבותיה, והיתה זקוקה לתמיכה ולטיפול. הדו"ח המאבחן את מסוגלותה ההורית של המבקשת קבע כי מוטל ספק במסוגלותה ההורית של המבקשת בשל הקושי בסיפוק צרכים רגשיים של הקטינה. בדו"ח הומלץ כי הקטינה תגדל מחוץ למסגרת המשפחתית, תוך שמירת קשר עם המבקשת ומתן הדרכה הורית למבקשת. מדו"חות שירותי הרווחה עולה כי המבקשת אינה משתפת פעולה עם שירותי הרווחה ועם גורמים טיפוליים וכי מהטיפול שנערך לקטינה עלה כי חסרה לה דמות אימהית שומרת ומגנה, ודבר זה גרם לה להיווצרות של חרדה קיומית בה היא נדרשת להתמודד לבד עם העולם. דיווחים אלו תומכים בהחלטה להוציא את הקטינה באופן זמני ממשמורת אימה.

כרגע שוהה הקטינה במסגרת של המשפחה האומנת. הדיווח האחרון מהמשפחה מעלה כי הקטינה נקלטה במשפחה ובגן הילדים בצורה טובה ויצרה קשר יפה עם המשפחה האומנת. כמו כן דווח כי הקטינה הביעה את רצונה לא פעם למצוא לה משפחה חדשה ולא לחזור הביתה, אם כי נראה שאימה חשובה לה. במצב דברים זה, בו נראה כי שהותה של הקטינה במשפחה האומנת מיטיבה את מצבה, אנו סבורים כי נכון יהיה לאפשר לקטינה להמשיך ולשהות שם תוך שהיא ממשיכה לשמור על קשר עם המבקשת, ותוך בחינת ההתפתחויות וצרכי הקטינה. יש לזכור כי צו בית המשפט הוא זמני ומוגבל עד לסוף חודש יוני בלבד. תקופה זו תאפשר בחינה מושכלת יותר של צרכיה של הקטינה ולאור זאת יגובשו ההמלצות על המשך הטיפול בקטינה לקראת תום תקופה זו. לפיכך איננו סבורים כי יש להתערב בהחלטת בית המשפט לנוער והערעור נדחה. אין בכך כדי למנוע לדעתנו כי הסדרי הראיה יורחבו בהסכמה במהלך התקופה, אם הדבר יהא מועיל לקטינה לדעת הכל.

לסיום אעיר כי לפנינו שני תהליכים, מזה שיקום הקטינה ומזה שיפור המסוגלות ההורית של המבקשת. בהקשר אחרון זה ראוי שהמבקשת תקבל את המלצת הגורמים השונים לקבל בתקופת זמן זו הדרכה הורית, על מנת שתוכל לרכוש כלים להתמודדות בהמשך עם קשייה של הקטינה ועם צרכיה הרגשיים.

ניתן היום, י' בניסן תשס"ז (29.3.2007).

נקודות:

  • בית המשפט לא התייחס לטענת בא כוח האם כי אפשר לתת אותו טיפול שהקטינה זקוקה לו גם במשמורת אימה באמצעות עזרה מהקהילה.
  • שירותי הרווחה, האפוטרופוס בדין, מרכז החירום, ומשפחת האומנה מדברים בשפה אחת ודברים אחדים על מנת להרחיק את הבת מאמה. השופטים הסתמכו על דווחי פקידת הסעד ללא בקרה ו/או סייג.
  • החלטת שירותי הרווחה בעבר להוציא את שני הילדים הגדולים לפנימיה לא הביאו תועלת למשפחה. הבת הגדולה נאנסה ע"י האב ונשלחה למוסד פסיכיאטרי, האב נשלח ל-17 שנה בכלא. לא סופר מה עלה בגורל הילד שנשלח לפנימיה.
  • עמדת האפוטרופוס לדין של הקטינה היתה אחת: "האפוטרופא הצטרפה ביסודם של דברים לטיעוני המשיבה 1.(פקידת הסעד)."

קישורים: