שר הרווחה מאיר כהן – מדיניות תלישת ילדים מביתם ומשפחתם ללא מתן להורים אפשרויות דיון הוכחות

שר הרווחה מאיר כהן - משיב בלעג לפניות האזרחים
שר הרווחה מאיר כהן – משיב בלעג לפניות האזרחים

ינואר 2015 – במאמרה של נעמה לנסקי על האמא אביגיל (האמא ש') מעידים עו"ד יוסי נקר, והאמא על מדיניות אלימה ותוקפנית של משרד הרווחה בתקופת השר מאיר כהן. מדובר בתלישת ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות לאימוץ סגור מבלי לאפשר להורים דיון הוכחות או להציג עמדתם.

שר הרווחה מאיר כהן הוסיף חטא על פשע ופרסם סטטוס בפיסבוק נגד האמא וכתב כי  "לא היה מקרה שבו התנהלות הרווחה היתה מוצדקת כל כך."
האלימות שנקט שר הרווחה מאיר כהן נגד האמא ש' ובנה אינו חריג והוא מדיניות קלוקלת מקובל, של השר מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן אשר אינם משיבים לפונים אליהם לגופו של עניין אלא מזמרים בלעג "טובת הילד" , עבודת קודש ועוד מיני סיסמאות.

מאיר כהן השיב בלעג לפניותיה של ש' להשבת בנה אליה - מתוך מאמר של לנסקי - ינואר 2015
מאיר כהן השיב בלעג לפניותיה של ש' להשבת בנה אליה – מתוך מאמר של לנסקי – ינואר 2015

יוסי סילמן – מתנה החזרת ילד לאימו בהפסקת פעילותה הציבורית

ישראל היום - ינואר 2014 - יוסי סילמן - מתנה החזרת ילד לאימו בהפסקת פעילותה הציבורית
ישראל היום -שישבת – 23.01.2015

ינואר 2015 – במאמרה של נעמה לנסקי על האמא אביגיל (האמא ש') מעידים עו"ד יוסי נקר, חנה בית הלחמי, ונחמה דיכנה כי בפגישה שערכו עם מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן, היתנה סילמן החזרת הילד לאימו אביגיל תנאי: "שהיא תדומם את מאבקה ברשתות החברתיות,".

מדובר בהתנהלות תוקפנית ואלימה שמנהלים משרד הרווחה והמנכ"ל יוסי סילמן במחשכים בדלתיים סגורות ללא ראיות בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער לסחר בילדים במוסדות משרד הרווחה, אומנה ואימוץ. חששם של הפקידים המושחתים במשרד הרווחה הוא שפשעיהם ומעלליהם נגד הורים וילדים יחשפו ולכן הם מתנים החזרת הילדים לביתם ומשפחתם בהסרת פרסומים על פשעיהם.

תמוהה גם התנייתו של סילמן להחזרת הילד לאימו בכך שהיא "תשכיר דירה לבדה" הרי משרד הרווחה משלם להחזקת הילד מחוץ לביתו פי עשר מעלות השכרת דירה, מדוע אם כן משרד הרווחה אינו מסייע למשפחות לשכור דירה בטרם יתלוש מהם את הילדים?

יוסי סילמן - מתנה החזרת ילד לאימו בהפסקת פעילותה הציבורית

ילד אסור

ילד אסור - מוסף הארץ, עינת פישביין וורד לי, 18/2/2000
ילד אסור – מוסף הארץ, עינת פישביין וורד לי, 18/2/2000

זה היה בערב סוכות, השכנים של דודה שגרה ברחוב למעלה הזמינו אותי לאכול איתם, ואני הגעתי בהסכמת אמא. אחר כך הדודים שלי הציעו לי לישון אצלם. אמא שלי טילפנה בערב לחפש אותי והם אמרו לה שאני והבן דוד שלי מסתדרים וביקשו שאשאר לישון אצלם, והיא הסכימה. למחרת בבוקר היא התקשרה שוב וגילתה שלקחו אותי משם שוטר, פקידת סעד ועובדת סוציאלית, למרכז חירום בצפון הארץ.

"קמתי בבוקר, חיפשתי את הבן דוד שלי והתברר שהם הוציאו אותו, כדי שהוא לא יראה שום דבר. בדיוק התעוררתי והיה נדמה לי שזה חלום, שהאנשים האלה לא אמיתיים. הם הסתכלו אחד על השני והעובדת הסוציאלית התקרבה אלי ואמרה לי שאני צריך לבוא איתם. אמרתי שאני לא רוצה ללכת לשום מקום. השוטר התקרב אלי ואמר שאם לא תהיה ברירה הוא יקח אותי בכוח. התחלתי לבכות. הם לקחו אותי לרכב כשהשוטר כל הזמן החזיק לי את היד. הם אמרו שאני נוסע למקום אחר, רק לבקר, ושזה כמו בית רגיל ואם לא ימצא חן בעיני אני ארים אליהם טלפון ואגיד להם והם יבואו ויקחו אותי משם. אבל זה לא היה ככה".
ג' הוצא מביתו והועבר למוסד בניגוד לרצון אמו לאחר שפקידת הסעד של משרד הרווחה בעיר מגוריו קבעה שהוא ילד בסיכון. נסיבות הוצאתו של הילד מרשות אמו חסויות מאחר שמשרד הרווחה הוציא צו איסור פרסום על הפרשה בנימוק של טובת הילד. אפשר רק לציין כי הוא לא סבל בביתו מהתעללות או מהזנחה.
במשך שנה וחצי נלחם משרד הרווחה נגד פרסום הכתבה הזו ורק לאחר מאבק משפטי, הוסר האיסור על פרסום עדויותיו של הילד והוא הצליח להגשים את רצונו לספר מה עבר עליו בשני המוסדות שבהם שהה.
העדויות שלהלן נגבו ממנו בכמה פגישות שנערכו בתקופה שבה שהה במוסדות.
כיום הוא חי במשפחה אומנת, קרובה ביותר לו ולאמו.
המוסד הראשון

הגענו ל"מקום האחר". נכנסתי וראיתי עשרה ילדים יושבים ואוכלים ארוחת בוקר. העובדת הסוציאלית הציעה לי להצטרף אליהם. לא רציתי, לא התחשק לי לאכול. הרגשתי נורא ורציתי הביתה. חמישה ימים הסתובבתי ולא הבנתי איפה אני נמצא. כל הילדים היו ממשפחות הרוסות. לא למדנו, רק שיחקנו וראינו טלוויזיה. אני קראתי הרבה ספרים.

רק אחרי חמישה ימים אמא שלי הגיעה לבקר אותי. ראיתי אותה בנוכחות עובדת סוציאלית. היא ליטפה אותי וחיבקה אותי חזק, ואני בכיתי על הכתף שלה. קיללתי את העובדת הסוציאלית שהביאה אותי למקום הזה, כעסתי והתפרצתי עליה. בכיתי הרבה ואמא ניסתה לנחם אותי. ככה זה היה כל שבוע, בכל יום רביעי היא באה לשעה.

הבנתי שזה כמו בית רגיל, רק שלא לומדים ולפעמים גם מרעיבים. אחרי כמה ימים מדריך בשם ר' ישב לי על הצלעות. ככל שנשארתי שם יותר זמן ככה קיבלתי יותר מכות. תמיד המדריכים באו ושאלו אותי איזה עורך דין אמא שלך לוקחת וכל מיני דברים שקשורים למשפטים. אני תמיד שתקתי והם הרביצו לי בגלל זה, וככה זה היה במשך 11 חודשים.

"כל המדריכים הרביצו לי, כל פעם מישהו אחר. המדריך ש' ישב לי על הצלעות ועיקם לי את היד, המדריך ת' נתן לי אגרוף באוזן וירד לי דם. הוא שאל איפה הקלטות ולא עניתי לו. הוא חשב שזה יעזור. המדריכה נ' עיקמה לי את היד ודפקה לי את הראש ברצפה, והתנפח לי המצח. התקשרתי לאמא והיא הגישה תלונה ושלחה שוטרת. החוקרת שהגיעה אמרה שזה שום דבר, שזה קורה לפעמים. לא הבנתי מה זאת אומרת 'זה קורה לפעמים', זה כאב לי, זאת התעללות."

לפעמים גם היו מרעיבים אותי, ולא נתנו לי לאכול ארוחות צהריים. היינו מסתפקים בקצת אוכל, כי המדריכים הסבירו שאנחנו צריכים להתחשב בילדים אחרים, ואני ושאר הילדים היינו רעבים אחרי הארוחה. גם הכניסו אותי לחדר לכל היום. השיא היה כשהשאירו אותי למשך תשע וחצי שעות בחדר בלי אוכל ובלי מים.

אני לא הילד היחיד שהרביצו לו. היה לי חבר, ע', שביום העצמאות ביקשו ממנו שילך לטקס בבית ספר קרוב. הוא לא רצה, ואני כבר התכוננתי לצאת, והמדריך תפס אותו וזרק אותו על הידית של הדלת. הוא התחיל לבכות ואמר 'אני אגיד את זה לאמא שלי, אמא שלי תתלונן עליך במשטרה'.

היה עוד ילד, אתיופי, בשם פ', שביקש עוד אוכל ולא נתנו לו והוא קילל, והמדריך ו' נכנס לחדר והכה אותו, ודפק לו את הראש בקיר. אחרי שהוא השתחרר מהאחיזה של המדריך הוא התחבא מתחת למיטה והמדריך ו' הרים את הרגל וקפץ על המיטה, וכל המיטה נשברה לפ' על הגב. פלא שלא נשבר לו כל עמוד השדרה. כל הילדים שראיתי נשארו במרכז חירום רק שלושה – ארבעה חודשים, ואני הייתי המקרה המיוחד, שנשאר שם במשך 11 חודשים.

פעם, לפני הפגישה עם אמא, באתי למדריכה נ' ואמרתי לה שזה לא פייר, שאי אפשר ללמוד כאן ושאני רוצה להרחיב את הדעת, וחוץ מלקרוא אני רוצה גם ללמוד, ושאפשר לסגור להם את המקום בגלל זה. בגלל זה היא דפקה לי את הראש ברצפה. רצתי לאמא שלי שבדיוק הגיעה ובכיתי, והיא ניחמה אותי. היא ראתה בעצמה שהמצח שלי נפוח.

לקריאת המשך הכתבה הקליקו על התמונות או על קובץ ה- pdf למעלה.

רווחה במלחמה – יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה ותסביך הביריון השכונתי

אוגוסט 2014 – מלחמת "צוק איתן" – משרד הרווחה אינו מעניק סיוע לעשרות אלפי ילדים בסיכון ממתקפות טילים והסובלים מטראומות בדרום הארץ.

יוסי סילמן המנכ"ל תלוש לחלוטין מהמציאות ומדבר על "בריון שכונתי" במקום לתת מענה אפקטיבי בזמן אמת לעשרות אלפי ילדים בסיכון.

להלן פרסום מתוסבך תלוש מהמציאות של יוסי סילמן בדף הפייסבוק שלו

רווחה במלחמה – יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה ותסביך הביריון השכונתי

מדיניות הביריונות של יוסי סילמן הלכה למעשה – תלישת ילדים מביתם ומשפחתם באיומים וביריונות – אילנה דהאן עו"ס לחוק הנוער לשכת הרווחה עפולה ברצף תאוות הבצע והשררה


דוד גולן – דברי שנאה ושטנה בשם איגוד העובדים הסוציאליים נגד נפגעי משרד הרווחה

דוד גולן - מוזיל חיי נפגעי הרווחה
דוד גולן – מוזיל חיי נפגעי הרווחה

המדיניות האלימה והתוקפנית של דוד גולן וצפרא דוויק יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים נגד נפגעי משרד הרווחה – מאחלים לנפגעי משרד הרווחה למכור כליותיהם לממן הוצאות בענייני רווחה כדי להגן על משפחתם וילדיהם.

יוני 2014  – דוד גולן המשמש דובר איגוד העובדים הסוציאליים מרעיל מפיו בשם איגוד העובדים הסוציאליים דברי שטנה ושנאה ברשת הפייסבוק. מדברי השטנה שלו ניתן ללמוד על השנאה של איגוד העובדים הסוציאליים נגד הורים, קשישים וילדים נפגעי משרד הרווחה. דוד גולן ואיגוד העובדים הסוציאליים מוזילים חיי אדם כדי שיוכלו לסחור בהם ביתר קלות.

להלן ציטוט מדברי התרעלה של דוד גולן ברשת הפייסבוק שבו מאחל כי נפגעי הרווחה ימכרו כליותיהם לממן הוצאות המשפט היקרות בבתי המשפט בו הם נאלצים להופיע להגן על ילדיהם מפני עובדים סוציאליים:

צפרא דוויק - מעודדת אלימות אינטרנטית נגד נפגעי רווחה
צפרא דוויק – מעודדת אלימות אינטרנטית נגד נפגעי רווחה

בתאריך 18/6/14 פרסם דוד גולן סטטוס בפייסבוק, שם נכתב על ידו:

" David Golan

כולנו באותה סירה, עובדים סוציאליים ואלה העובדים עם הרווחה. אנחנו ננצח בסופו של דבר את אותה חבורת חוליגנים כי האמת תמיד מנצחת – בסופו של דבר. יש חוק במדינה והטרדה מאיימת כפי שאותם קומץ אנשים נוהגים אין לה מקום במקומותינו. חזק ואמץ אדוני המנכ"ל בסוף ננצח ואותם אנשים ישלמו באבי אביהם את שיפסוק בית המשפט נגדם על הוצאת לשון הרע……… שימכרו מצידי כליה כדי לשלם את הפיצויים ויהיו כל חייהם בדיאליזה. נעשה ביננו תחרות מי יקבל מהם את הכסף ראשון... אבל גם אם הפיצויים על לשון הרע יגיעו לי כשאהיה בר זקן ובבית אבות לא ארפה מהם. לא אשקוט ולא אנוח עד שהצדק יצא לאור!"

יוני 2014 - דוד גולן תוקף באלימות נפגעי משרד הרווחה ברשת האינטרנט בשם איגוד העובדים הסוציאליים ועובדי רווחה
יוני 2014 – דוד גולן תוקף באלימות נפגעי משרד הרווחה ברשת האינטרנט בשם איגוד העובדים הסוציאליים ועובדי רווחה

יצויין כי גם העבריין יוסי סילמן הצטרף לדוד גולן ותקף באלימות את האמא ל' ברשת הפייסבוק. ידוע עובדי רווחה רודפים אזרחים עד למותם כגון המקרים הטרגיים של רעות איש שלום , נדיה אליוכין ועוד.