פרשת הבלוגרים: דחיית בקשת תרגום חומרי חקירה בתואנה שנדרש אישור הסנגוריה הציבורית

28.03.2019 – המכשולים הפרוצדורליים של בית המשפט והפרקליטות לכבול ידי ההגנה בפרשת הבלוגרים.
השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע אימצו נוהל שבו ייאסר על כל אחד מהנאשמים להגיש בקשה לבית המשפט ללא אישור סנגורו מהסנגוריה הציבורית.
נוהל זה מגביל באופן משמעותי את יכולת ההגנה של הנאשמים מאחר והסנגורים כפופים לסנגוריה ולא ללקוח, הנאשם, וכך יכולת ההגנה מוגבלת הן מבחינת המדיניות המגבילה של "הצוות הפנימי" בסנגוריה והן מבחינת השכר שהסנגור מקבל מהסנגוריה.

התוצאה היא יכולת מוגבלת של ההגנה לקבל חומרי חקירה ופגיעה בזכות הטיעון בבית המשפט ופניה לערכאות.

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

דחיית בקשה 242 לתרגום חומרי חקירה_page-0001
החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.
מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: הערמת קשיים בירוקרטים מפרקליטות המדינה נגד הנאשמים

26.11.2018 – בקשה פעוטה לקבלת מסמכי חומר חקירה מתורגמים לשפה העברית הואיל והנאשמת 1 אינה בקיאה בשפה האנגלית נענת בתשובה מתחמקת:
"החומרים שתרגומם נדרש, תורגמו על ידי חברת תרגום וזה הועבר לידי ההגנה באמצעות הדוא"ל בתאריך 06.12.2017 בין היתר לעו"ד רבינוביץ' אשר ייצג את המבקשת באותה עת".

במקום לשלוח ישירות המסמכים המתורגמים לידי המבקשת העצורה מזה כ- 22 חודשים ללא אמצעי תקשורת דיגיטלים עם העולם החיצון, החליטו בפרקליטות המדינה להפנות את המבקשת לעו"ד רבינוביץ' שאינו ייצג אותה מזה כ- 4 חודשים.

מצורף צילום הבקשה ותשובת הפרקליטות

Document-page-001Document-page-002

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – רשלנות, אלימות בירוקרטית

ספטמבר 2018 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות מחוז תל אביב בגין רשלנות ואלימות בירוקרטית. בתאריך 22.08.2018 הומצאה בקשה לפרקליטות מחוז תל אביב (המשיבה) שהוגשה לבית המשפט המחוזי. בתאריך 04.09.2018 שלח השופט הימן החלטה (מצורפת) לפרקליטות מחוז תל אביב ובה רשם: "המשיבה טרם הגיבה לבקשה, המזכירות תפנה לנציגת המשיבה עו"ד XXX ותברר מדוע טרם התייחסה לבקשה". ביום 06.08.2018 הגיבה פרקליטות מחוז תל אביב (ראה נספח) וכתבה כי היא "מתנצלת על כך שלא הגיבה עד היום, בשגגה, לא שמה לב המשיבה לכך שבית המשפט הנכבד הורה לה להגיב על בקשה זו". בהמשך הגיבה הפרקליטות בלקוניות ובסוף המסמך כתבה בסעיף 7 כי: "תשלים טיעוניה בעל פה בדיון שנקבע על ידי בית המשפט הנכבד ליום 20.9.2018".
בתלונה צוין כי אין זו הפעם הראשונה בה נוהגת פרקליטות מחוז תל אביב ברשלנות פושעת ואלימות תוך פגיעה בזכויותיהם וכבודם של נאשמים. הנציב הופנה לתלונה (מצורף הבירור) . באירוע זה פגעה באופן מרובה ושיטתי פרקליטות מחוז תל אביב באופן חמור בפרטיותה של הגב' שם טוב, ולמעשה התירה את דמה כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי פרקליטות מחוז תל אביב ממשיכה בהתנהגותה האלימה בדרך של אלימות בירוקרטית נגד הגב' שם טוב על ידי דחיות ועיכובים למיניהם לרגע האחרון למתן תגובות. בעניין זה יצוין כי אלימותה הבירוקרטית של פרקליטות מחוז תל אביב הבאה לידי ביטוי בעבר בדרך של מסירת חומר הראיות לידי באי כוח הנאשמים בעיכוב של חצי שנה ועדיין לא הוגש חומר הראיות במלואו עד עצם היום הזה.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בידיעת שרת המשפטים איילת שקד, והיועץ המשפטי לממשלה.
מצורפים צילומים:
1. תזכורת השופט להגיב לבקשה.
2. תגובה לקונית של הפרקליטות באיחור
3. בירור תלונה נגד הפרקליטות על פגיעה חמורה בפרטיות.

תגובה לקונית פרקליטות 1
תזכורת השופט לפרקליטות מחוז תל אביב להגיב לבקשה
תגובה לקונית פרקליטות 1
תגובה לקונית פרקליטות מחוז תל אביב

תגובה לקונית פרקליטות 2

 

Document-page-001
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות
Document-page-002
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות
Document-page-003
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות

 

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – פגיעה בזכות לחירות, אלימות בירוקרטית ורגשית

23.08.2018 – מדובר בבקשה דחופה שהגישה עצירה בפרשת הבלוגרים בתקופת הפגרה של בתי המשפט ועניינה מעצרה ופגיעה בחירות.
השופט מסר הבקשה לתגובת הפרקליטות ולתגובת בא כוחה שאינו מייצג בבקשה זו מבלי לציין מועד יעד לתגובתם.
השופט שהינו שופט ותיק ומנוסה המודע לחשיבות ודחיפות עניינים אלו, לא טרח לכתוב את תאריך היעד לתגובת המשיבים כמתבקש בבקשות כאלו. בתלונה נטען כי נוצר הרושם כי השופט מנסה לעכב ההליך בדרך של התעללות בירוקרטית ורגשית בעצירה העצורה מזה כשנה וחצי.

התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
מצורף צילום תגובת השופט.

Document-page-001
החלטת השופט לתגובת המשיבים ללא תאריך יעד לבקשה דחופה

השופטת שפרה גליק סירבה לקבל הודעת מות בעל דין בגלל שילם שילם אגרה

צייתנות אובססיבית לבירוקרטיה ונהלים ליצור עומס מיותר על המערכות
הכתבה שופטת סירבה לקבל הודעה על מות מתדיין; הסיבה: אי-תשלום אגרה , גלובס , חן מענית , 6/7/10

שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שפרה גליק, התעלמה מהודעת עורכת דין על פטירת הלקוח שלה – וקבעה כי תידרש רק לבקשה שתשולם בגינה אגרה ■ ואולם, בשל פטירתו של הלקוח אין מי שישלם את האגרה

שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שפרה גליק, התעלמה מהודעת עורכת דין על פטירת הלקוח שלה וקבעה כי תידרש רק לבקשה שתשולם בגינה אגרה. ואולם, בשל פטירתו של הלקוח אין מי שישלם את האגרה.

דרכו של עולם היא שאנשים הולכים לעולמם. לעתים, מתרחש הדבר בעיצומו של הליך משפטי שמנהל הנפטר. במקרים הללו עורך הדין מודיע לבית המשפט על פטירת הלקוח, ומציין אם בכוונת יורשיו להמשיך לנהל את התביעה. בתגובה מקובל שהשופט הדן בתיק מודיע על קבלת הודעת הפטירה ועל רישומה.

ואולם, בשבוע שעבר בחרה שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שפרה גליק, לנהוג אחרת.

ב-18 ביוני הלך לעולמו לקוחה של עו"ד רות דיין-וולפנר, קשיש שהיה מרותק לכסא גלגלים והגיש באמצעות עו"ד דיין-וולפנר תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, שנועדה למנוע את מכירת הדירה שבה התגורר.

עו"ד דיין-וולפנר מיהרה לדווח לשופטת גליק, שניהלה את התיק, על פטירת הלקוח – ואף הציגה בפניה תעודת פטירה. במסגרת ההודעה כתבה עורכת הדין לשופטת כי לפי החוק, עם פטירתו של הלקוח שלה מתבטל ייפוי-הכוח שהעניק לה. עוד הודיעה עורכת הדין לבית המשפט, כי היורשת היחידה של המנוח לפי צוואתו היא אחייניתו, ובכוונתה לפנות בהקדם לרשם לענייני ירושה למתן צו קיום צוואה.

בתגובה להודעתה הכתובה של עו"ד דיין-וולפנר כתבה שלשום (א') השופטת גליק: "בית המשפט אינו נדרש להודעות – אלא לבקשות בלבד ששולמה בגינן אגרה כנדרש לפי התקנות. לפיכך, אני מורה על סגירת המשימה".

לדברי עו"ד דיין-וולפנר, תגובתה החריגה של השופטת הכתה אותה בתדהמה. "נדהמנו מהעובדה שבית המשפט התעלם מכך שבעל הדין הלך לעולמו ואין באפשרותו לשלם אגרה כנדרש בתקנות", אמרה דיין-וולפנר.

מדוברות בתי המשפט נמסר: "כפי שציינה השופטת, המחוקק קבע כי בית המשפט יידרש לבקשות אשר בגינן שולמה אגרה בלבד – ואיננו יכול להידרש להודעות גם אם אלה נסיבות מצערות".

שופטת נועה גרוסמן – טיוח קבלת מסמכים לתיק בית משפט וביזוי ערכאת ערעור

שופטת נועה גרוסמן - טיוח קבלת מסמכים לתיק בית משפט וביזוי ערכאת ערעור
נועה גרוסמן – שיקרה וביזתה החלטת מחוזי

אוקטובר 2007 – ע"א 2978/07 – ערעור בפני בית משפט עליון על סירובה של השופטת נועה גרוסמן לפסול עצמה עקב התנהלות הזויה בהליך השיפוטי ,תוך טיוח קבלת מסמכים לתיק בית משפט וביזוי ערכאת ערעור

בין הצדדים התנהלה תביעה של המערערת כנגד המשיבה, אשר מקורה בהליך לביצוע שטר בהוצאה לפועל. אחת המחלוקות בתיק נסבה על השאלה האם השטר נשוא התביעה זויף, ולצורך הכרעה בשאלה הגיש כל צד חוות דעת גרפולוג מטעמו.

נועה גרוסמן מטייחת מסירה לבית המשפט חוות דעת גרפולוג ע"י המערערת

ביום 12.7.2005 ניתן פסק דין ע"י נועה גרוסמן הדוחה את התביעה. נועה גרוסמן ציינה בפסק הדין כי המערערת פעלה להגשת חוות דעת גרפולוג, ואולם חוות דעת זו אינה מצויה בתיק בית המשפט, ועד כמה שניתן ללמוד מהרישומים בתיק, היא לא נמסרה גם לבא- כוח המשיבה.

בירור במחוזי – נועה גרוסמן טייחה את מסירת חוות דעת הגרפולוג לבית המשפט

בדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי ביום 9.3.2006 אישר בא- כוח המשיבה כי הוגשה לו חוות דעת גרפולוגית מטעם המערערת, וכי הוא התייחס אליה בסיכומים. כמו כן, הוצג בפני בית המשפט המחוזי פרוטוקול של בית משפט השלום מיום 18.5.2003 בו מאשר בית המשפט שקיבל את חוות הדעת מטעם המערערת. המחוזי קבע כי יבוטל פסק הדין והצדדים יחזרו לבית משפט השלום (נועה גרוסמן) למתן פסק דין חדש.

 נועה גרוסמן מטייחת בשנית וטוענת כי "ננעלה דעתה"

ביום 9.7.2006  הבהירה נועה גרוסמן , כי חוות הדעת מטעם המערערת היתה לנגד עיניה בעת מתן פסק הדין מיום 12.7.2005 ובכל זאת מצאה לנכון להכריע כפי שהכריעה. לאחר הבהרה זו ציינה נועה גרוסמן  "כשלעצמי דעתי ננעלה ואינני רואה מקום לכתוב פסק דין נוסף על פסק הדין מיום 12.7.05 ". בעקבות דברים אלה, ביקשה המערערת מנועה גרוסמן לפסול עצמה מלשבת בדין.

נועה גוסמן מסרבת לפסול עצמה למרות שמודה שדעתה ננעלה ושולחת את המערערים למחוזי בשנית

גרוסמן הסבירה כי ש"דעתה ננעלה" כיוון שלדעתה, המנגנון של עיון חוזר בעדויות שנשקלו לפני מתן פסק הדין, אינו יכול להביא לתוצאות אחרות מאלה שכבר ניתנו בפסק הדין. בהתייחסה לבקשת הפסלות קבעה גרוסמן כי העברת התיק לשופט אחר היא בעייתית שכן הדבר יוליך לשמיעת התיק כולו מחדש על ידי שופט אחר או לחילופין יהפוך שופט אחר באותה ערכאה לשופט ערעור על המותב המקורי, דבר שאינו במקומו. לכן, נקבע, כי תרופתה של המערערת היא לשוב אל ערכאת הערעור.

בית המשפט המחוזי מורה לנועה גרוסמן להחליט אם היא פוסלת עצמה ואם לא שתדון בתיק

בדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי ביום 24.1.2007 הציע בית המשפט כי העניין יחזור לנועה גרוסמן, אשר תחליט אם היא פוסלת עצמה, ואם כך תכתוב את הדברים מפורשות, ואם לא תפסול עצמה, תמשיך בדיון ותשמע אותו בהתאם להנחיות בית המשפט המחוזי בהחלטה הקודמת. הצדדים הסכימו להצעה
וניתן לה תוקף של פסק דין.

נועה גרוסמן מודה כי טייחה כי חוות הדעת היתה מול עיניה בעת מתן פסק הדין אלא רק לאחר ערכאת הערעור הראשונה

גרוסמן, בפסק דין משלים מיום 18.3.2007 , דחתה את בקשת הפסלות וכן את תביעת המערערת. בפסק הדין ציינה גרוסמן כל צד תמך גרסתו בחוות דעת גרפולוג מטעמו. צוין כי בפסק הדין מיום 12.7.2005 הסתמכה נועה גרוסמן על חוות הדעת מטעם המשיבה, וכי חוות הדעת מטעם המערערת לא היתה מונחת לנגד עיניה אותה עת, ולכן סברה כי לא הוגשה לתיק. נקבע כי רק לאחר שהתיק הוחזר מערכאת
הערעור חיפשה גרוסמן ומצאה בתיק את חוות הדעת מטעם המערערת, ובהתאם להוראת בית המשפט המחוזי עיינה בחוות הדעת.

 יוצא אפוא שנועה גרוסמן שיקרה ביום 9.7.2006  שהבהירה כי חוות הדעת מטעם המערערת היתה לנגד עיניה בעת מתן פסק הדין מיום 12.7.2005 והכריעה כפי שהכריעה

נפתלי שילה מתלבט – מאמר מאת יואב יצחק

נפתלי שילה - דוגמא רעה להתנהלות בלתי תקינה
נפתלי שילה – דוגמא רעה להתנהלות בלתי תקינה

נפתלי שילה מתלבט , יואב יצחק , news1 , מרץ 2015

תמ"ש 47888-11-11 – כבודו נמנע במשך כארבע שנים מלהכריע בבקשת האם להשיב לה את ילדיה. כבודו מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ותשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך שנים. כבודו מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים, ושוב חוזר חלילה, וכו' וכו' וכו' וכו'

בית המשפט לענייני משפחה הוא אחד הגדולים והעיקריים במערכת המשפט. מאות אלפי בעלי דין נזקקים לערכאה זו כמעט מדי שנה. אין מדובר רק במשפטי גירושין, משמורת ילדים, מזונות וכל מה שמתלווה לכך, אלא גם במשפטים על כסף גדול באמת: סכסוכי ירושה, עימותים בין בני משפחה על רכוש עצום, כולל מניות שליטה בחברות ציבוריות וכו'.

אלא מה? מכיוון שבית המשפט לענייני משפחה מתנהל על-פי חוק בדלתיים סגורות, מצליחים גורמים רבים, ובהם שופטים, לעשות בין כתליו כאוות נפשם. היכולת לחשוף ולפרסם את כל שנעשה בבית המשפט, מוגבלת מכוח החוק. המחוקק, שביקש למנוע, ובצדק, חיטוט מיותר בריבם האישי של בני זוג, המבקשים להתגרש, לשמור על פרטיותם ולהגן על קטינים, ובצדק, כאמור, לא נזהר מיצירת מסגרת משפטית חסינה יחסית מביקורת ציבורית-עיתונאית, שתאפשר ניצול לרעה של "דלתיים סגורות" כדי למנוע מידע קריטי על עוולות גדולות והליכים משפטיים המתנהלים באופן הנוגד את יסודות המשפט בישראל.

דוגמה רעה להתנהלות בלתי תקינה באה לידי ביטוי בתמ"ש 47888-11-11 "המתנהל" בפני השופט נפתלי שילה. הח"מ מכיר תיק זה מקרוב ומלווה את בעלת הדין, הזועקת בכאב גדול בדרישה לקבל את ילדיה שנגזלו ממנה. לעוולה נגדה שותפים פקידות סעד, הנהלת משרד הרווחה וגם בית המשפט.

כתבנו "מתנהל", שכן למרבה הצער, נראה כי נכון לומר שהתיק "תלוי ועומד" בפני כבודו וכי לכבודו יש המון המון זמן. כבודו שכח, כנראה, את תפקידו או שמא הוא נעדר יכולת ניהול וכושר שיפוטי: לנהל את התיק, לברר את העובדות, לשפוט ולחתוך עניינים תוך זמן סביר. שהרי לא בכדי נבצר ממנו לקבל הכרעה כדבעי.

למרבה הצער, במקום להכריע בסכסוך המובא בפניו, משמש כבודו כ"סלקטור" לבקשות, תגובות, חוות דעת וכו' וכו'. במשך כארבע שנים כבודו סוחב החלטות, מתלבט שוב ושוב ולא מקבל הכרעה בשאלה העיקרית העומדת על הפרק: דרישת בעלת הדין לקבל את ילדיה, למשמורתה. כבודו נמנע מהכרעות למרות הכזבים הרבים המובאים בפניו מצד בעל הדין, ולמרות האיומים הגלויים והסמויים מצד אותו בעל דין, ועל-אף מידע מטעה ו/או מסולף המוצג בפיו שוב ושוב מצד פקידות הסעד, שאותן הוכיחה בעל הדין ונגדן פעלה כדי להביא למיצוי הדין נגדן.

כבודו לא מגיע להחלטות, למרות חוות דעת שהוא מקבל, שוב ושוב, לפי הזמנתו. כבודו לא מתעורר לשמור אפילו על כבוד בית המשפט וכבודו הוא, כאשר הוא נוכח, שוב ושוב, כי פקידות הסעד מצפצפות עליו, פשוטו כמשמעו, ולא מקיימות צווים פשוטים שהוא מוציא. כבודו לא נוקט בהליכים של בזיון בית המשפט, למרות שפקידים בכירים במשרד הרווחה מסכלים, שוב ושוב, החלטות שיפוטיות שהוציא תחת ידיו.

כבודו מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ושוב תשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך כארבע שנים. כבודו מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים וכו' וכו' וכו' וכו'. כבודו שכח, כנראה, מה תפקידו, ו/או טרם הפנים את מחויבותו: לשפוט, לעשות צדק, לסיים את המשפט בהקדם, בטרם יאבדו הקטינים עוד ועוד שנים ויגיעו לבחרותם בלא שייזכו לאהבת אם.

נפתלי שילה מתלבט , יואב יצחק , news1 , מרץ 2015
נפתלי שילה מתלבט , יואב יצחק , news1 , מרץ 2015