מותר לפרקליטות המדינה לאבד עצמה לדעת

18.06.2020 – מתברר שאם מאיימים על אזרח מן השורה ברצח במרשתת ומבזים אותו, והוא מתלונן במשטרה, יכולה הפרקליטות לאחר כשנה וחצי להשיב כי האיומים ברצח אינם עומדים ב"מבחן ההסתברות" וזה בסדר, כך קבע נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
לדוגמא להלן מקצת האיומים ברצח וההכפשות שהופנו נגד העיתונאית לורי שם טוב:
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת
".

תלונתה של שם טוב נדחתה על ידי פרקליטות המדינה, ולאחר שנה וחצי השיבו בפרקליטות כי האיומים אינם עומדים במבחן ההסתברות וזה תקין מבחינת הנציב.

מאידך מותר לפרקליטות המדינה לאבד עצמה לדעת ולהגיש נגד שם טוב 120 אישומים על העלבת עובדי ציבור פחותים לאין שיעור מאילו שהופנו נגד שם טוב ונסגרו.

מצורפים:
– תגובה פתטית של פרקליטות המדינה לדחיית תלונה (מינואר 2019) על עשרות איומים ברצח והכפשות במרשתת נגד העיתונאית לורי שם טוב, 26.05.2020.
– נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות קובע כי תגובת הפרקליטות שנשלחה לאחר שנה וחצי תקינה ומנומקת – תיק 288-20 , 18.06.2020.

Document-page-001

Document-page-002
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות קובע כי תגובת הפרקליטות שנשלחה לאחר שנה וחצי תקינה ומנומקת – תיק 288-20 , 18.06.2020
תגובת הפרקליטות
תגובה פתטית של פרקליטות המדינה לדחיית תלונה (מינואר 2019) על עשרות איומים ברצח והכפשות במרשתת נגד העיתונאית לורי שם טוב, 26.05.2020.

 

פרשת הבלוגרים – בקשה לביטול כתב האישום

ינואר 2020 – לורי שם טוב הגישה בקשה (מספר 240) לביטול כתב האישום נגדה בתיק פרשת הבלוגרים (ת"פ 14615-04-17) .
שם טוב טוענת שפרקליטות המדינה והיחידה החוקרת חרגו מהחוק והכללים בהליך הפלילי שניהלו נגדה ולא שמרו על הגינות ותום לב, ולא פעלו על פי עיקרון השיוריות (נקיטת הליך פלילי כמוצא אחרון) המתבקש בכתב אישום עב כרס זה חרף היותה במצב סוציואקונומי קשה ביותר ושאינה רואה את ילדיה מעל 10 שנים. החל מיומו הראשון של הליך זה פרקליטות המדינה והיחידה החוקרת גרמו עוול לשם טוב הגבוה עשרות מונים מהעוול הלכאורי ששם טוב גרמה לטענתם. משום כך הבקשה לביטול כתב האישום.

השופט שגיא כתב בהחלטתו לבקשה כי תידון לאחר ליבון סוגיית הייצוג של שם טוב במשפט זה. יובהר כי שם טוב הייתה עצורה משך כשנתיים ושלשה חודשים על חשד עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור במרשתת, כיום כשלש שנים לאחר הגשת כתב האישום אין לשם טוב עו"ד מייצג והיא אינה יכולה לייצג עצמה הואיל ואין לה השכלה משפטית וגם הואיל והיא הנאשמת המרכזית בתיק עב כרס זה.

אכיפה בררנית
שם טוב טענה כי פרקליטות המדינה פעלה נגדה באכיפה בררנית מתוך כוונה להפליל אותה אותה והראיה שתלונות על פרסומים במרשתת החמורות עשרות מונים נסגרות כלאחר יד על ידי גורמי האכיפה בעילת "חוסר עניין לציבור". יתרה מכך, פרקליטות המדינה פועלת באופן נבזי והיא עצמה משתמשת ב"שיימינג" באמצעי תקשורת מרכזיים כדי לסכל. דוגמא לכך הוא פרסומים מכפישים שפורסמו על ידי פרקליטות המדינה נגד שם טוב כדי להשחיר אותה בציבור, או נגד הפרקליטה אורלי בן ארי כדי לסכל מינויה למ"מ מקום פרקליט המדינה.

פרקליטות המדינה מסיתה ומטעה את מערכת המשפט
האכיפה הבררנית אינה הפרקטיקה היחידה שמפעילה הפרקליטות להרשעת שם טוב הוודאית בניגוד לסדרי דין ועקרונות ההליך הפלילי. פרקטיקה נוספת היא הכפשת המבקשת בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטה תלוי ועומד.
בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר על שם טוב שהיתה עצורה מזה כשנה וחמישה חודשים): "בעניין לורי שם טוב, פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר פרקליט המדינה. שם טוב באותה עת הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמה נגד דברי הסלף של פרקליט המדינה מול השופטים הבכירים הדנים בעניינה.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים הנם כאלימות פיסית. פרסומיה הלכאוריים לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתה שם טוב במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".
אדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים ומחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק רב אם מערכת המשפט כשירה לשפוט את שם טוב , ויש לבטל את כתב האישום ולו רק למראית העין.
פרקליט המדינה שי ניצן פעל בחוסר הגינות ותום לב ומנהל מסע ציד נגד המבקשת ולכן יש לפסול את כתב האישום נגד שם טוב.

פרקליטות המדינה חרגה מהחוק והכללים בהליך הפלילי
ההליך הפלילי נגד שם טוב נוהל תוך חריגה מהחוק והכללים תוך גרימת עוול לשם טוב הגבוה עשרות מונים מכתב האישום כולו. פרקליטות המדינה והיחידה החוקרת פגעו באופן חמור בכבודה של שם טוב , חירותה, קניינה, צנעתה, ופרטיותה. זאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן;
כל הצווים בהליך החקירה לקויים ולקוניים. לדוגמא צווי החיפוש ללא הנמקה מהו החשד או העילה ומהי נחיצות החיפוש, והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים .
חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
פגיעה בפרטיותה של שם טוב וחשודים בדרך של הפצת חומר מחשב וסמרטפון שנתפסו שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות, סרטי וידאו, ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר. פרקליטות המדינה גרמו למבקשת עוגמת נפש, ועוול בל יתואר הנמשך עד עצם היום הזה.
תנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שעיקרו העלבת עובדי ציבור שבגינו הייתה המבקשת במעצר כשנתיים ושלשה חודשים.

מצורפת
בקשה מספר 240 לביטול כתב האישום נגד שם טוב בתיק פרשת הבלוגרים ת"פ 14615-04-17 והחלטת השופט שגיא מיום 07.01.2019.

בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0001בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0002בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0003בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0004בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0005בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0006בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0007בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0008

הקומבינות של הפרקליטות בתוך הפרקליטות

24.11.2019 – יש פרקליטים העושים מלאכתם במסירות ובנאמנות, אולם בפרקליטות ובעיקר בצמרת הפרקליטות יש פרקליטים המבצעים צייד אדם שאינו לטעמם או שאינו לפי האינטרסים שלהם ושל שולחיהם. בין הפרקטיקה שלהם ניתן למנות:
– הדחת עדים.
– אכיפה בררנית.
– יחצנות תמורת שוחד.

שר המשפטים אמיר אוחנה תקף בחריפות את פרקליט המדינה שי ניצן בראיון חדשות 12 והאשים אותו בביצוע עסקת שוחד, על רקע חשיפת המכתב ששיגר לבכירי הפרקליטות בעבר.
"כשפרקליט המדינה שולח מכתבים לא רק לשופטים מכהנים בעליון ובמחוזי ירושלים, אלא גם לדבורה חן, עורכת דין פרטית שמייצגת נאשמים ובאה לפרקליטות לחתום על עסקאות טיעון, והוא אומר לה במכתב 'אנא צאי להגן עליי' – זו עסקת שוחד.
"כשאתה אומר 'את צאי להגן עליי בתקשורת' ואתה שולח את זה במכתב סמוי, ואח"כ כשהיא באה לבקש הסדרי טיעון ללקוחותיה, היא מקבלת עדיפות או לא? אם זה לא שוחד אז 4000 זה ודאי לא שוחד".

הבעיה של פרקליטות המדינה היא שלשקר אין רגליים

20.11.2019 – מעצרם של הבלוגרים ב- 27.02.2017 שהחל בהכפשות על ידי עיתונאי חצר של פרקליטות המדינה וגם קיבל הכינוי "טרור רשתי" מתברר כפרשיה של העלבת עובדי ציבור ולשון הרע ועבירות נוספות שהמשטרה אינה פותחת תיקים בעבורם.
יתרה מכך משטרת ישראל ופרקליטות המדינה סוגרים תלונות על ריבוי איומים ברצח במרשתת, וריבוי עבירות על הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות במרשתת.
פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל נוקטות אכיפה בררנית כמסע צייד נגד אזרחים שאינם לטעמם.
על אכיפה בררנית זו הגישה הבלוגרית לורי שם טוב בקשת שחרור ממעצר הבית הנמשך כ- 8 חודשים לאחר מעצר ממושך של שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח על העלבת עובדי ציבור.

ומה תגובתה של הפרקליטה מרב גבע?
הפרקליטה מרב גבע התעלמה משיטת האכיפה הבררנית של הפרקליטות ובחרה להשיב כי שם טוב הגישה בקשת שחרור באותו יום שבו דחה העליון בקשת שחרור אחרת. טענה תמוהה היא זו, שכן האם שם טוב צריכה לשבת במעצר בית בחיבוק ידיים עד שהפרקליטות תחליט מה לעשות בעניין?.

גבע טענה גם כי שם טוב "אינה מעלה נימוק ענייני או סיבה".
אם לדעת הפרקליטה גבע צריכה שם טוב להיות במעצר על העלבת עובדי ציבור במרשתת, מדוע סוגרת פרקליטות המדינה תלונות חמורות עשרות מונים שעניינם במרשתת כגון איומים ברצח והטרדה מינית?

מצורפים:
בקשה מספר 347 של לורי שם טוב לשחרור ממעצר בית עקב אכיפה בררנית – תיק מ"ת 14280-04-17 מיום 12.11.2019.
תגובת הפרקליטה מרב גבע מיום 19.11.2019.

Document-page-001Document-page-002

"איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"

לקרוא את פסק דין בג"צ 7545-19 ולא להאמין. איומים לרצח באמירות זוועה במרשתת נגד אזרחית מינואר 2019 לא נחקרו עדיין, ופרקליטות המדינה שלחה התיק חזרה למשטרה לבדוק האם יש מקום לחקור אולי "לשון הרע".

ומה תגובת שופטי בג"צ ניל הנדל, אלכס שטיין ודוד מינץ?
דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת הפרקליטות… שעה שטרם התקבלה החלטה סופית בדבר גורלה של התלונה העומדת במרכזה של העתירה, אין כל מקום להידרש לטענות בעניינה".

המוסר הכפול של שופטי בג"צ
יצוין כי על חשד לפרסומים מעליבים קלים מאלו עשרות מונים (ללא איומים כלשהם) נגד שופטים ועובדות סוציאליות, הושיבו שופטי העליון את העיתונאית לורי שם טוב שנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח.

מצורפים:
– תמונות שופטי בג"צ (מימין לשמאל) אלכס שטיין, ניל הנדל ודוד מינץ.
– פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.
– דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.

יחס שופטי בגץ לאיומים ברצח על אזרח במרשתת

Document-page-001Document-page-002איומיםת1