שי ניצן טייח מחדלי הפרקליטה דפנה אברמוביץ'

פרקליטה שיבשה ושיקרה, רוזן המליץ לנקוט צעדים, ניצן הסתפק בנזיפה , איתמר לוין , news1 , 24.03.2019

הדוח מגלה: כך טויחה הפרשה שנחשפה ב-News1

דפנה אברמוביץ' ניהלה שיחה עם חוקרת ילדים והביאה לשינוי עמדתה בתיק פדופיליה – ואז העלימה את השיחה מבית המשפט ושיקרה כאשר נשאלה עליה רוזן קבע שבהתנהגותה נפלו פגמים חמורים ניצן החליט שמדובר ב"פגמים מסוימים" שאירעו בתום לב והסתפק בנזיפה

פרקליט המדינה, שי ניצן, הסתפק בנזיפה בלבד לעו"ד דפנה אברמוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים, למרות שבית המשפט קבע שבמשך 3.5 שנים היא הסתירה מידע חיוני ממנו ומן ההגנה ולא אמרה אמת כאשר נשאלה בנושא. כך מגלה (יום א', 24.3.19) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, בדוח השנתי שלו. הפרשה נחשפה ב-News1.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, קבע, כי אברמוביץ' שוחחה עם חוקרת הילדים קרן לונדון ושכנעה אותה לשנות – לטובת הפרקליטות – את חוות דעתה בנוגע לעדותה של ילדה בת שש, שטענה שאביה של חברתה פגע בה מינית. הפרקליטות הסתירה מן הנאשם ומבית המשפט את המידע על שיחה זו ולבסוף גם סירבה להציג את המסמך המתעד אותה.

דרורי העביר את פסק הדין לבחינתו של רוזן, אשר קבע, כי בהתנהגותה של אברמוביץ' נפלו פגמים חמורים. לדבריו, אברמוביץ' מסרה לבית המשפט "הצהרה שאין בה ולא כלום". לדבריו, "ניתן לתמוה ולהעלות מיני השערות מדוע נהגה התובעת כפי שנהגה נוכח

שאלות בית המשפט, אך מוחוור הוא כי תשובותיה הליטו עובדה שצריכה הייתה להיות גלויה ונתונה לבית המשפט, כמו גם לסנגור, שהנושא של שינוי חוות הדעת של חוקרת הילדים שימש מרכיב מרכזי בהגנתו. לא ניתן בשום פנים לומר, כי עניין לנו בתקלה טכנית בעיקרה. מדובר כאן בהתנהלות של תובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם".

בסיכום החלטתו קבע רוזן, כי אברמוביץ' לא תיעדה בזמן אמת את שיחתה עם לונדון; לא וידאה שהמזכר המאוחר שכתבה ייכנס לתיק החקירה; "הצהירה בפני בית המשפט הצהרה לא נכונה"; "לא מילאה אחר החלטת בית המשפט במועד סביר, אלא לאחר חודשים ארוכים"; ולמרות שדרורי ביקש להביא לעדות את הפרקליט ששוחח עם לונדון – הסתירה אברמוביץ' חודשים ארוכים את העובדה שהיא-היא אשר ניהלה את אותה שיחה. לאור זאת, המליץ רוזן בפני ניצן לנקוט צעדים נגד אברמוביץ.

ניצן מצידו קבע, כי "אכן נפלו פגמים מסוימים בהתנהלותה של הפרקליטה, שאינם עולים בקנה אחד עם ההתנהלות הנדרשת מפרקליטה בפרקליטות המדינה". הוא זימן אותה לשימוע והבהיר לה את "חובות התיעוד, העידכון והדיווח הנדרשות מפרקליט, כמו גם החובה הברורה להשיב תשובות מלאות ונכונות לשאלות בית המשפט, בכל עת".

על-פי הדוח, "לצד זאת, ציין פרקליט המדינה את לקיחת האחריות של הפרקליטה על מעשיה, ואת התרשמותו, כי השגגות שיצאו תחת ידיה נעשו כולן בתום לב. פרקליט המדינה מצא לנכון לנזוף בפרקליטה בשל התנהלותה בתיק, והנזיפה נרשמה בתיקה האישי". הדוח אינו מסביר כיצד העלמת מידע מההגנה ומסירת הודעות כוזבות לבית המשפט יכולות להיעשות "בתום לב".

News1 מציין, כי אברמוביץ' זכתה לגיבוי מלא מצד פרקליט המחוז, דני ויטמן, שאף לחץ בהצלחה על דרורי לשנות את פסק דינו ולמחוק ממנו כל אזכור לשמה של אברמוביץ. לאחר ש-News1 חשף עובדה זו, התערב ויטמן וביטל הרצאה של הח"מ בחקר השואה, ביום עיון של פרקליטות המחוז, הסניגוריה הציבורית ותביעות המשטרה במחוז ירושלים.

פרקליטה דפנה אברמוביץ'

מודעות פרסומת

בני שגיא: שופט בעל שש הרשעות בעבירות תנועה קיבל הסדר מקל בשתי עבירות תנועה נוספות

איור - שופט אופנועהסדר מקל לשופט שגיא בעבירות תנועה , איתמר לוין , news1 , 22.05.2018

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב נהג פעמיים בתוך ארבעה חודשים במהירות העולה ב-50% על המותרת. שגיא: בית המשפט מיצה אתי את הדין עד תומו כאשר נקנסתי ב-3,000 שקל
תת"ע 8112-03-17, מדינת ישראל נ' בני שגיא / הזמנה לדין וכתב אישום
תת"ע 8112-03-17, מדינת ישראל נ' בני שגיא / הזמנה לדין וכתב אישום
תת"ע 8112-03-17, מדינת ישראל נ' בני שגיא / פרוטוקול וגז"ד

המשטרה הגיעה להסדר טיעון מקל עם שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, בשני מקרים בהם נתפס נוהג במהירות מופרזת והוא נקנס ב-3,000 שקל – נודע ל-News1. שגיא אומר בתגובה כי במסגרת ההסדר הוא שילם את הקנס המירבי הקבוע בחוק.

שגיא הוא מהבולטים בשופטי הדור הצעיר ומתמחה בתחום הפלילי. בבית משפט השלום דן בין היתר בתיקים של שלומי לחיאני וניסו שחם, ובמחוזי – בפרשת טרור השיימינג הרשתי. בבעלותו של שגיא אופנוע הונדה יפני רב עוצמה, ועליו ביצע את שתי העבירות עליהן הועמד לדין.

ב-14.10.16 נתפס שגיא בצומת דרך קיבוץ גלויות ודרך השריון בתל אביב, בה המהירות המירבית המותרת היא 50 קמ"ש, כאשר הוא נוהג במהירות של 82 קמ"ש. ב-21.2.17 – ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן – נתפס שגיא בצומת הרחובות אלוף שדה ורזיאל ברמת גן, כשהוא נוהג במהירות של 95 קמ"ש – 35 קמ"ש מעל המהירות המירבית. בשני המקרים מדובר בחריגה של למעלה מ-50% מהמהירות המותרת, כך שלא ניתן לטעון שמדובר בהיסח הדעת רגעי.

בכתב האישום המקורי על המקרה הראשון יוחסה לשגיא עבירה של נהיגה בדרך עירונית במהירות של למעלה מ-31 קמ"ש מהמהירות המירבית – עבירה שנושאת עימה עשר נקודות חובה. במקרה השני יוחסה לו נהיגה במהירות של 31 קמ"ש מעל המותר, שגם היא נושאת בחובה עשר נקודות. בשתי העבירות קיימת סמכות של פסילת רישיון מינהלית. בהסדר הטיעון עם שגיא, הומרו שתי העבירות בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת שאינה מצוינת בסעיף האישום, אם כי הוא הודה במהירויות בהן נהג בפועל. בעוד שתי העבירות המקוריות חמורות יותר ומחייבות העמדה לדין, העבירה בה הודה שגיא היא מסוג של ברירת קנס.

הצדדים הגישו לבית המשפט את גליון ההרשעות של שגיא, הנוהג מאז 1988, ובו שש הרשעות קודמות אשר טיבן לא פורט בפרוטוקול הדיון. הם לא נימקו בפני בית המשפט את הסיבה להסדר, ומן הפרוטוקול לא ברור האם ציינו שמדובר בשופט מחוזי – אם כי קרוב לוודאי ששמו היה מוכר. שופט בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה, יוסף ריבלין, כיבד את ההסדר (28.3.18) וכאמור שגיא נקנס ב-3,000 שקל.

שגיא מסר בתגובה (באמצעות דוברת בתי המשפט), כי ב-22.3.17 תוקן צו התעבורה והעבירות שיוחסו לו הפכו לעבירות של ברירת קנס. על-פי החוק, אם לפני מתן פסק הדין חל שינוי בעונש על העבירה – יחול החיקוק המקל עם עובר העבירה. לכן, העונש המירבי במקרה זה היה 1,500 שקל קנס בכל תיק – שכן זהו העונש המקל יותר (למרות שהוא לא היה בתוקף בעת ביצוע העבירות). שגיא אומר כי הוטל עליו הקנס המירבי הקבוע בחוק, בית המשפט מיצה עימו את הדין עד תום והוא גם קיבל נקודות לפי החוק.

בני שגיא הסדר מקל

166637599468232-page-001265041530132294-page-001

975094020366669-page-001975094020366669-page-002

 

 

שופטת עמיתה חיותה כוחן עומר – ריבוי צווים לקויים

 

26.04.2018 , איתמר לוין, news1 – ריבלין: כוחן-עומר התעלמה מהחלטתי
וממשיכה להוציא צווים לקויים רבים

נציב התלונות על שופטים הפנה את תשומת ליבה של חיות להחלטתו בנוגע לשופטת העמיתה בבית משפט השלום בתל אביב, שנתנה למשטרה את כל מבוקשה בנושא החזקת תפוסים

נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, מפנה את תשומת ליבה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, להתנהגות פסולה חוזרת ונשנית של השופטת חיותה כוחן-עומר, המשמשת (לאחר פרישתה בגיל 70) כשופטת עמיתה בבית משפט השלום בתל אביב.

באוגוסט 2017 קבע ריבלין, כי משה הלוי ("הלמו") צדק בתלונתו נגד כוחן-עומר, כאשר נעתרה במעמד צד אחד לבקשת המשטרה להארכת החזקתם של תפוסים רבים שנתפסו אצלו בתיקי חקירה שונים. ריבלין ציין, כי בית המשפט חייב לקבל את עמדתו של בעלי הרכוש לפני ההחלטה, ושבכל מקרה – היא לא הייתה רשאית לקבוע שהתפיסה תימשך עד לסיום ההליכים המשפטיים. הוא גם העיר, כי לא היה מקום למתן החלטה אחת ולקונית – "כמבוקש" – כאשר מדובר היה בתפוסים רבים.

מאוחר יותר קיבל ריבלין תלונה נוספת על אותה החלטה. כוחן-עומר מסרה לו, כי החלטתו הקודמת חידדה את הנהלים וזכתה לטיפול מערכתי ולהפקת לקחים, ולכן לא המשיך בבירור התלונה. אולם בינואר השנה שב הלוי והתלונן, כי כוחן-עומר שוב החליטה "כמבוקש" בבקשת המשטרה, שוב לא שמעה אותו ושוב קבעה שהתפיסה תימשך עד לסיום ההליכים. הלוי ציין, כי במערכת נט המשפט קיימות החלטות רבות דומות שלה.

ברור שהתלונה מוצדקת, כותב ריבלין (25.4.18), ומוסיף: "מסתבר, כי חרף החלטתי הקודמת וחרף דבריה של השופטת בעבר, אודות הבהרת המצב המשפטי והפקת לקחים, המשיכה השופטת ליתן צווים לקויים כשם שנתנה בעבר, ואף מסתבר, כי מדובר בצווים רבים כאלה ולא רק הצו נשוא תלונתו של המתלונן". לאור זאת, הוא הפנה כאמור את תשומת ליבה של חיות להחלטתו.

לצפייה/ הורדת בהחלטת נציב תלונות הציבור על שופטים מספר 162/18 מה- 25.04.2018 הקלק כאן

השופטת חיותה כוחן עומר - ריבוי צוים לקויים

 

החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים מספר 162/18 מה- 25.04.2018 בעניין שופטת עמיתה חיותה כוחן עומר

Document-page-001Document-page-002

 

מחדלי השופט עלאא מסארווה חשפו ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א

ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א , איתמר לוין , news1 , 03.09.2017

שופט עלאא מסארווה - בית משפט השלום תל אביב
עלאא מסארווה – פגיעה בזכויות אזרח חוקתיות

תלונה נגד השופט מסארווה העלתה, כי במשך שנים הוצאו בבית המשפט הגדול בארץ צווי חיפוש ללא שמות מלאים של החשודים, ללא פרטי השוטרים שביקשו אותם וללא מספר התיק המשפטי

להורדת בירור תלונה  פלוני נגד השופט עלאא מסארווה – 341.17

בית משפט השלום בתל אביב הוציא במשך שנים צווי מעצר וצווי חיפוש פגומים – עולה מהחלטתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.

ההחלטה ניתנה בתלונה נגד השופט עלאא מסארווה, המכהן בבית המשפט הגדול ביותר בארץ. התברר, כי מסארווה הוציא צו חיפוש בו לא נרשמו פרטי הזיהוי המלאים של החשוד, לא נרשמו בו כל פרטיו של השוטר שהגיש את הצו לחתימתו ולא נרשם בו מספר התיק בבית המשפט.

בתגובה לתלונה מסר מסארווה, כי מאחר שזו הפעם השנייה שהוגשה נגדו תלונה שכזאת – הוא ביצע בירור מקיף והתברר שמדובר בתקלה רוחבית הקיימת מזה שנים באותו בית משפט: "תיק בית המשפט נפתח במזכירות רק לאחר חתימת השופט על צו החיפוש. כמו-כן נמצא, כי חוות דעת והחלטות הנציבות שניתנו בעבר בעניין דרך מתן צווים על גבי טפסים לא יושמו וכי הליקויים עליהם הצביעה הנציבות לא תוקנו. כך למשל מופיעים חלק מן הפרטים החסרים בצו על גבי בקשת המשטרה בלבד". בעקבות בדיקתו של מסארווה, הורה סגן נשיא בית המשפט על תיקון מיידי של התקלות.

ריבלין אומר (28.8.17): "לא יעלה על הדעת, ששמו המלא של מי שהוצא הצו נגדו ומספר תעודת הזהות שלו יישמטו מן הצו ויצוין בו אך שם משפחתו. הדבר עלול ליצור מכשלה חמורה של ביצוע חיפוש כנגד אדם אחר ששם משפחתו זהה לשמו של החשוד, לא כל שכן במקרה בו מתיר הצו לחפש במספר מקומות שונים, בהם יכול ומתגוררים קרובי משפחה ששם משפחתם זהה לשמו של החשוד. על היושב בדין להקפיד בעניין זה אפוא הקפד היטב".

ריבלין מציין, כי הנציבות עמדה פעמים רבות על הפגמים בצווים ובהם צווי חיפוש, ויש לקוות שהפעם הבעיה נפתרה. לנוכח העובדה שמסארווה הפיק לקחים, נמנע ריבלין מלקבוע שהתלונה נגדו הייתה מוצדקת. הוא הנחה את מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, לוודא שאין תקלות דומות בבתי משפט אחרים. לדעת ריבלין, "יש תועלת במתן הדרכה מתאימה לשופטים העוסקים בפלילים ובטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר, על-מנת לוודא כי יפעלו בהתאם להוראות הדין ולהנחיות הנציבות בהחלטותיה".

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

עלאא מסארווה
ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א , איתמר לוין , news1 , 03.09.2017

23.7 מיליון שקל – הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2017

27.06.2017 , איתמר לוין , news1 – המשטרה שילמה אשתקד פיצויים ב-23.7 מיליון שקלים. זינוק של 51% ביחס לפיצויים ששולמו בשנת 2015 הסכומים הגדולים ביותר – שהגיעו למיליוני שקלים בתיק – שולמו בשל מחדלים קשים בתקופתו של דנינו.

להורדה / צפיה בדו"ח הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2016 הקלק כאן

משטרת ישראל שילמה אשתקד 23.7 מיליון שקל בתיקי נזיקין – עלייה של 51% לעומת השנה הקודמת והסכום הגבוה ביותר ששילמה מאז 2012. כך מגלה דוח הנזיקין של המשטרה, ששוחרר לפרסום לבקשתו של עו"ד פיני פישלר. בדיקת News1 מעלה, כי הסכומים הגדולים ביותר שולמו בשל מחדלים קשים בתקופה בה שימש יוחנן דנינו כמפכ"ל. ככל הידוע, באף אחד מן המקרים לא פעלה המשטרה כדי לגבות מהשוטרים המעורבים את הסכומים ששולמו מקופת הציבור.

בחלוקה לפי מחוזות, "מוביל" מחוז דרום שבשל פעולותיו שולמו 6.6 מיליון שקל. אחריו: מחוז חוף (2.8 מיליון שקל), מחוז צפון (2.4 מיליון שקל), משמר הגבול (2.2 מיליון שקל), לשכת ראש אג"מ (2 מיליון שקל), מחוז תל אביב (2 מיליון שקל), מחוז ירושלים (1.6 מיליון שקל) ולשכת ראש אח"מ (1.1 מיליון שקל).

הסכום הגבוה ביותר, 4.9 מיליון שקל, שולם לאמן של שתי פעוטות שנרצחו בידי אביהן (בעלה לשעבר) במאי 2013. תחנת משטרת ערד התעלמה מפנייתה של האם בדבר הסכנה בה מצויות הילדות, שבאה חמישה ימים בלבד לפני הרצח. ועדת בדיקה של המשטרה קבעה שהטיפול בתלונה נעשה בניגוד לנהלים ומפקד התחנה הודח.

מקרה בולט נוסף היה של האחים חגי פליסיאן ובני פליסיאן, שהואשמו ברצח בבר-נוער בשל עדות שקר שמסר עד המדינה. האחים דרשו 20 מיליון שקל, ובתום מו"מ שילמו להם המשטרה והפרקליטות – בחלקים שווים – 2.2 מיליון שקל. פרשה זו התרחשה בשנת 2013.

אבשלום אבשלומוב קיבל מהמשטרה מיליון שקל, לאחר שנעצר בשנת 2012 בטענה לאלימות כלפי אשתו, קפץ מהקומה השלישית בתחנת המשטרה ונותר נכה. לואי אלעוברה הועמד לדין בשנת 2013 בידי התביעה המשטרתית באשמת שורה של פריצות, הודה במסגרת הסדר טיעון – ורק מאוחר יותר נתפס הפורץ האמיתי; אלעוברה קיבל פיצוי של 800,000 שקל.

לצד זאת, נדחו תביעות רבות שהוגשו נגד המשטרה. בין אלו הנזכרות בדוח: תביעה בעקבות הירצחה בטעות של מרגריטה לאוטין בחוף בת ים, תביעה על מפגעי תעבורה באילת, תביעה על לשון הרע בשל המלצה לשלילת רשיון נשק, וקבלת ערעור של המשטרה על חיובה לפצות אדם שנורה בידי שוטר שחשד בו שהוא עומד לזרוק בקבוק תבערה.

דו"ח הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2016

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025Document-page-026Document-page-027Document-page-028Document-page-029Document-page-030Document-page-031Document-page-032Document-page-033

Document-page-034

Document-page-035Document-page-036

 

שופטת המחוזי דבורה עטר ניהלה הליך בצורה לקויה

נזיפה נדירה של העליון: השופטת עטר מנהלת הליך בצורה לקויה , איתמר לוין , news1 , ינואר 2015

שופט העליון צבי זילברטל זילברטל: דבורה עטר לא הכינה תוכנת משפט כפי שמורה סדר הדין הפלילי ואינה מקיימת את הנחייתו של גרוניס בדבר שמיעה רצופה של הליכים פליליים – בש"פ 258/15, מדינת ישראל נ' אריק חזן ואח' / החלטה 
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, דבורה עטר, לא קבעה תוכנית משפט כנדרש בחוק ואינה מקיימת את הוראתו של נשיא בית המשפט העליון היוצא, אשר גרוניס, בנוגע לשמיעה רצופה של תיקים פליליים. כך אומר (יום ב', 19.1.15) שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל.

עטר דנה בכתב אישום שהוגש לפני שנה נגד ארבעה נאשמים בפרשת סמים, אך עד כה נשמע עד תביעה אחד בלבד וכמעט שלא נקבעו מועדי דיונים. זילברטל אומנם מציין שהעיכובים נובעים ברובם של מה שהוא מכנה "טענות שונות ומשונות" שמעלים הסניגורים, ומשער שזו הסיבה לכך שלא נקבעה תוכנית משפט בהתאם לסעיך 144 לחוק סדר הדין הפלילי, אך מוסיף:

"הדבר הביא לכך שעניינים שצריך היה לברר במסגרת הנ"ל, עלו לראשונה בדיונים שיועדו במקורם לשמיעת עדים וזמן רב ירד לטמיון. בנוסף, נוצר קושי בקביעת מועדי דיונים, ובית המשפט העדיף את הדרך של 'הצעת' מועדים לבאי-כוח הצדדים על-פני קביעתם על-ידו, גם אם תוך התחשבות באילוצי הצדדים.

"כשמדובר בכתב אישום שהוגש נגד שבעה נאשמים, חלקם עצורים, לא תמיד ניתן לרצות את כל המעורבים ולעיתים אין מנוס מקביעת מועדים שאינם נוחים לחלק מבאי-כוח הצדדים. בעניין זה יש לבית המשפט שיקול דעת מלא ואל לו להעבירו לצדדים.

"זאת ועוד, בקביעת המועדים אמור בית המשפט להביא בחשבון את הוראות הנוהל הנ"ל [לשמיעה רצופה], באופן שניתן יהיה לצפות, ולו באופן טנטטיבי, את קצב התקדמות ההליך. במקרה דנא לא ניתן להעריך בשלב זה, כשנה לאחר הגשת כתב האישום, מה יהיה משך ההליך הצפוי, והדבר מעורר קושי".

למרות כל זאת, קיבל זילברטל את בקשתה של המדינה והאריך ב-90 יום את מעצריהם של אריק חזן ואייל ברכה, בעיקר בשל חומרת המעשים המיוחסים להם ועברם הפלילי העשיר. זילברטל מציין, עם זאת, כי אם המשפט ימשיך להתנהל בקצב שאינו משביע רצון, ייתכן שיהיה מקום לשקול חלופות מעצר.

שופטת המחוזי דבורה עטר ניהלה הליך בצורה לקויה

הנהלת בתי המשפט התעקשה – ותשלם עוד הוצאות

הנהלת בתי המשפט התעקשה – ותשלם עוד הוצאות , איתמר לוין , news1 , ינואר 2015

צ'רניאק. העובדה הוכחה [צילום: בוצ'צ'ו]

רת"ק 11987-10-14, הנהלת בתי המשפט נ' לורי שם-טוב / החלטה

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של ההנהלה לערער על חיובה לפצות בלוגרית שהוחזקה אזוקה בפרהסיה וחייב אותה בתשלום הוצאות בסכום הכפול מכלל הפיצוי בו חויבה בתביעות קטנות
  
הפסד נוסף להנהלת בתי המשפט במאבקה מול הבלוגרית והפעילה החברתית לורי שם-טוב. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עופרה צ'רניאק, דחתה (18.1.15) את בקשת ההנהלה לערער על חיובה לפצות את שם-טוב, ואף חייבה אותה בהוצאות בסכום כפול מכלל חיובה המקורי.

שם-טוב הגישה תביעת פיצויים בטענה שהוחזקה אזוקה בפרהסיה במשך למעלה משעתיים (ע"י מאבטחת מרינה אוסיפוב), לאחר שנחשדה (שלא בצדק) כאילו היא מקליטה דיון בבית המשפט למשפחה (שופט נפתלי שילה). בית המשפט לתביעות קטנות קבע, כי משמר בתי המשפט אכן פעל שלא כדין, במיוחד לנוכח העובדה שקיימת תחנת משטרה סמוכה ושניתן היה להעביר אליה מיידית את שם-טוב. הנהלת בתי המשפט חויבה לפצות את שם-טוב ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות של 700 שקל.

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן
מאבטחת מרינה אוסיפוב – עצרה בברוטליות את האמא ל' והוחזיקה אותה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים.

הנהלת בתי המשפט (עו"ד אהרון גל) ביקשה לערער על פסק הדין, לבטלו ולהעביר את הדיון לבית משפט השלום. הבקשה כללה, על נספחיה, למעלה מ-200 עמודים במטרה להוכיח ששם-טוב היא תובעת טרדנית. אולם כבר בדיון המליצה צ'רניאק למדינה לחזור בה מן הבקשה – ומשזו סירבה, נדחתה הבקשה.

צ'רניאק אומרת, כי אין מקום להעסיק את בית משפט השלום בדיון על 2,200 שקל, כאשר "גם עורך דין גדול שבגדולים לא יוכל לשנות מהעובדה שהוכחה והיא כי המשיבה הושבה אזוקה זמן רב בפומבי עת שהיה ביד המאבטחים להחזיקה במעצר במקום מוצנע יותר בבית המשפט". בשל סירובה של המדינה לחזור בה, חייבה אותה צ'רניאק בתשלום הוצאות נוספות בסך 5,000 שקל.

הנהלת בתי המשפט התעקשה - ותשלם עוד הוצאות , איתמר לוין , news1 , ינואר 2015
הנהלת בתי המשפט התעקשה – ותשלם עוד הוצאות , איתמר לוין , news1 , ינואר 2015