הוצאת ילדים מהבית – פנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, מוסדות משרד הבריאות ועוד

מרכזי חירום

אימוץ סגור

מוסדות משרד הבריאות

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו

ספטמבר 2007 – שירותי הרווחה בעיריית ראשון לציון חטפו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם.

קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט."

פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות.
המקרה של איציק מליק יוצא דופן, הזדמן לי לפגוש אותו … התרשמתי מאדם מדהים, נחוש, שקול, מסודר עם משפחה חמה ותומכת, הרקע שלו עומד בסתירה מוחלטת לכל מה שמערכת הרווחה מציגה שמאלץ אותה להוציא ילדים מתוכה. .. הרווחה לא יכולים להודות שטעו כי המשמעות של טעות כזאת היא מאוד דרמטית וחמורה"

ראה הכתבות:
.

.

.

.

.
קישורים

פקידת הסעד "טובת הילד/ חסוי", והמוסר הכפול

עבודתם של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים כרוכה בהוצאת ילד/חסוי מהמשפחה, כפיית טיפולים פסיכיאטריים, פסיכולוגים יקרים על חשבון האזרח, חקירות, צווי בית משפט נגד האזרח ובני משפחתו, הוצאות כספיות אדירות, עגמת נפש ועוד.. . המניע לכך לטענת פקידי רווחה היא טובת הילד/ חסוי.
.
פקידי הסעד מוציאים דיבה על המשפחה, מתוך דאגה לנזקק לכאורה.
עבודה זאת מלווה בפגישת פקיד הרווחה עם הסביבה הקרובה למשפחה המטופלת, כן ידוע על ילדה שנחקרה רבות בבית ספרה ע"י מנהלת בית הספר בדרך להוצאתה מהבית (ראה/י עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה). מהאמא של הילדה בכתבה, נמנע אישור עבודה ע"י רופא קופת חולים, בעקבות פגישתו עם פקיד הרווחה.
גם בתסקירים המובאים לבית המשפט ישנם רכילויות ופברוקים, אנשי אקדמיה שקראו תסקיר סעד רשמו כי "לא ברורה כלל מטרתו של המסמך". (ראה/י תסקיר פקידת סעד – תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות). תסקירים אלו מוצגים בחיסיון וב"דלתיים סגורות", אם הציבור היה יודע על המתרחש בבתי משפט אלו, סביר שהיה בהלם, ויוצא נגד ההפקרות. (ראה בתי משפט לענייני משפחה ונוער – אי צדק בדלתיים סגורות). ועדת סלונים נבו מצאה ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לסדרי דין.
.
פקידי הרווחה פוגעים רבות באזרחים נורמטיביים, הורים טובים ומסורים אשר אירועים בחייהם הביאו אותם למצוקה זמנית, קבועה כלשהי. הפגיעה היא לא רק כלכלית אלא בעיקר נפשית שכן פקיד הרווחה לא פעם משאיר אחריו משפחה מפורקת ובני משפחה חרדים לגורל בן משפחתם שהוצא מהבית שאולי אפילו אינם יכולים לפגוש אותו (ראה משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" – ח"כ מרינה סולודקין). פקידי הרווחה יטענו כי הם פועלים לטובת הילד/חסוי.
.
פקידי הרווחה מפקירים את הנזקק לאחר שהוצא מביתו
מה קורה עם הילד/חסוי לאחר שהוצא מהבית? האם פקיד הסעד מוודא שטוב לו? מתברר שלא. בפנימיית "בני ארזים" לדוגמא צולמו מדריכים צועקים על הילדים, משפילים אותם, ואוחזים בהם בתוקפנות, גם בפנימיית "בית טף" העידו ילדים על אלימות כלפיהם ממדריכים. עדות נוספת מצולמת היא של ילדה בת 12 אשר הוטרדה מינית במשפחת אומנה. הילדה פנתה קודם ללשכת הרווחה אך אלו גנזו את התיק.
דוגמה נוספת הוא סיפורה של תמר ( שם בדוי) אשר מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור. תמר מספרת על הרווחה: " אני מרגישה שבגדו בי, שאני קורבן של רשויות מנוולות, שאחרי שקרעו אותי מההורים שלי, הן לא היו מספיק אחראיות כדי לבדוק באיזו משפחה הם שמו אותי".
דוגמאות נוספות הם האירועים של הכוויות הקשות של פעוטה במעון יום בנתניה, או פרשת המין בבית ספר יסודי באשדוד . שירותי הרווחה לא ביצעו שום פעילות בירור או מניעה בעניין גם לאחר שנים.
.
כל מקרים אלו ועוד רבים נחשפו לא ע"י משרד הרווחה והם מעידים על התעללות בנערים במוסדות רווחה או בפיקוח משרד הרווחה הלקוי. ישנם ודאי עוד מקרים רבים שלא נחשפו של ילדים רבים שהוצאו מהבית ע"י הרווחה וסובלים.

טיפול בילד בפנימיית בני ארזים
משרד הרווחה פועל בשיטת המוסר הכפול. כלפי המשפחות במצוקה הוא פועל ביד קשה, מפרק והורס משפחות, גורם לכאב וצער להורים ולילדים, מסלף תסקירים על מנת להוציא את הילד מהמשפחה כל זאת תחת הסיסמה "טובת הילד". ואילו אם קורה אירוע כאשר הילד באחריות מוסד ציבורי כלשהו או אחר, התייחסות המשרד היא מעקב מזערי ורשלני.
מתברר שטובת הילד אינה מטרת המשרד. ישנם שיקולים זרים כגון: השלמת מכסות באימוץ בפנימיות, שמירה על תקנים של עובדי המשרד והגדלתם, ועוד.

משרד הרווחה ימשיך ככל יכולתו בשיטות לעיל כל עוד יש חיסיון על פעילותו, ודיוני בתי המשפט לענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות. ניתן ע"י חקיקה מתאימה לפרסם את הדיונים תוך שמירת פרטיותם של בעלי הדין.

קישורים:

ד"ר לין ורנל על תיאורית "טובת הילד" שכשלה בבריטניה.

ד"ר לין ורנל קרימינולוגית וסוציולוגית בריטית מדברת כל כישלון תיאורית "טובת הילד". רעיון אימוץ ואומנה לילדים צמח עקב משפחות אשר בהם גדלו ילדים שהוזנחו באופן חמור, עברו התעללות, או התעללו באחרים. אותם ילדים ניזוקו . מצד שני היו משפחות בעלות יכולת המוכנות לקבל את אותם ילדים, לשקם אותם. הגיוני היה לחבר בין שני הקצוות.
כיום המציאות שונה לגמרי. הילדים הנלקחים הם תינוקות רכים. במציאות המשפחות המאמצות רוצות תינוקות רכים, יפים, נחמדים, ללא פגמים, ולא ילדים "בעייתיים" בני 10 או יותר. התאוריה של טובת הילד כשלה. על מנת לעמוד במכסות האימוץ שהוגדרו על-ידי שירותי הרווחה, כדי ששירותי הרווחה יקבלו תקציב על כל אימוץ, נלקחים ילדים טובים מהורים טובים ומסורים.
.

.
נקודות

  • משפחות מאמצות מעדיפות תינוקות רכים, ויפים ללא פגמים.
  • שירותי הרווחה על מנת לזכות בתקציב על כל אימוץ, ולספק את הסחורה להורים המאמצים, לוקחים תינוקות לאימוץ מהורים טובים ומסורים.

קישורים:

אימוץ

אימוץ הוא קבלת ילד, למאמצים, והפיכתו באופן חוקי לחלק מהם. פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד המייצגת את המדינה בבקשה להכריז על ילד בר אימוץ.

אימוץ כרוך בדרך-כלל בביטול הזכויות והחובות החוקיות של משפחת הילד, והעברת חובות וזכויות אלה למאמצים. למרות העדר תהליך של הריון מצד בני הזוג המְאמְצים ביחס למאומץ – נהוג בעברית המודרנית (וכך ננהג גם כאן) לכנות את האדם המאמץ בשם "הורה" מאמץ, וזאת משום שבתום תהליך האימוץ – אין הבדל בין יחסו החוקי של ילד מאומץ כלפי האדם המאמץ אותו – לבין יחסו החוקי של ילד ביולוגי כלפי הורהו הביולוגי (אם לא ויתר על זכויותיו כלפי ילדו).

במדינות שונות חוקים שונים לאימוץ ולתהליכים שלאחר האימוץ. בחלק מהמדינות נהוג "אימוץ סגור", שבו נמנע כל מגע בין הילד המאומץ (שלעתים אף אינו יודע שהוא מאומץ) לבין הוריו הביולוגיים. במדינות אחרות יש דרגות שונות של "פתיחות", המאפשרת מידה מסוימת של קשר בין הילד לבין הוריו הביולוגיים.

במקרים מסוימים ילדים אומצו על ידי משפחות לאחר שהופקעו מרשות הוריהם הביולוגיים בשל יחס פטרוני של השלטון לתרבות ההורים. האבוריגינים באוסטרליה סבלו בעבר ממדיניות כזו, כמו גם האינדיאנים בארצות הברית ובקנדה. יש הטוענים שתופעה דומה התרחשה גם בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כשילדי יהדות תימן בישראל נחטפו מהוריהם על ידי הרשויות ונמסרו לאימוץ (ראו פרשת ילדי תימן).

קישורים: