ילד מאומץ נרצח בפנימיית "כנף של אהבה" משרד הרווחה

גם אימוץ וגם פנימיה לילדים בסיכון של משרד הרווחה – הילד שנרצח השבוע בפנימיה של משרד הרווחה היה ילד מאומץ שנלקח בגיל שנתיים מהוריו למאמצים. המאמצים שלחו אותו לאחר תקופה מסוימת לפנימיה של משרד הרווחה שם נרצח.

מתוך חדשות וואלה , 8 בפברואר 2018 , יניר יגנה
"ואז שאלתי את השוטר: מי מת, בני היחיד? הילד השני שאני מאבדת?"

אחרי שעופרה וסימון איבדו את בנם בגיל שנה ושלושה חודשים בגלל מחלה, הם אימצו את אדיר בגיל שנתיים – הילד שהיה כל עולמם. כשהשוטרים דפקו על דלתם, הם חשבו שיגידו להם באיזו תחנה נמצא הבן שלא ענה משעות הצהריים – אך הייתה זו בשורת האיוב על הירצחו בפנימייה

כשהשוטרים דפקו אתמול בשעת לילה מאוחרת על דלת ביתם של סימון ועופרה ישראל באופקים, הם ציפו להתעדכן באיזו תחנה בדיוק מוחזק בנם, שלא ענה להם משעות אחר הצהריים. אלא שהפעם, הייתה זו בשורת איוב שנחתה על ביתם: אדיר נרצח. בן יחיד הוא היה, ואומץ בגיל שנתיים על ידי הוריו, זמן קצר לאחר שאיבדו את בנם הראשון בעקבות מחלה קשה בגיל שנה ושלושה חודשים. אדיר הוא למעשה אובדן שני עבור עופרה וסימון, שמנסים להתמודד עם האבל הכבד שנפל עליהם.

"רצו שמועות, לא יכולתי להתקשר כי לקחו לו את הטלפון. הייתי בטוחה שהוא זה שדקר מישהו אחר. הפנימייה לא ענו, העובדת הסוציאלית לא ענתה, המדריך לא ענה. הבנתי מכל השיחות שמשהו חמור קרה. התחילו לרעוד לי הרגליים, אף אחד לא יידע אותנו", סיפרה אתמול (רביעי) עופרה. "ב-23:00 הייתה נקישה בדלת. כשהשוטר נכנס לא חשבתי על הגרוע מכול, השאלה שלי, בראש, הייתה 'איפה הוא עצור'. ואז השוטר סיפרה שהייתה תקרית בין הילדים, ואני רק שמעתי את המילים האחרונות במשפט: 'הוא מת'. אמרתי לו: 'מי מת? לא הבנתי'. אמרתי לו: 'אל תגיד לי את זה. זה הילד המאומץ שלי. הילד היחיד שלי. הבן השני שאני מאבדת. חיכיתי לו בכיליון עיניים'".

ההורים מספרים על נער חכם שסבל מהפרעות קשב וריכוז. "הוא אינטליגנט ברמה מדהימה. ביסודי המורה ביקשה שיוריד את היד כי היה עונה על כל השאלות. היה לו זיכרון צילומי, הוא למד לבגרות במתמטיקה פעם אחת והצליח", סיפרה אמרה. אביו מתאר נער שהתכונן ללכת למכינה קדם צבאית ותכנן את חייו העתידיים, "גלש וניגן בגיטרה, אהב כדורגל ולרכב על אופניים". "אדיר קיבל הכול", אמרה אמו בצער. "כל כך חיכינו לילד הזה".

אתמול הוארך מעצרו של הנער בן ה-17 שדקר למוות את אדיר. בית המשפט באשקלון הורה להאריך את מעצרו בשישה ימים "לטובת המשך פעולות החקירה הנדרשות". "גם הילד שדקר מסכן", אומרת עופרה. "הוא פשוט ברח מהזירה. מהיום הראשון אמרתי שאין שם משמעת".

בסביבת הנערים ובמושב רווחה, שבו נמצאת פנימיית "כנף של אהבה" לנוער בקצה הרצף שזקוק למסגרת מתאימה, מתארים "רצח על כלום". ככל הנראה מדובר היה בוויכוח על סיגריות שהתלהט מהר לאלימות קשה. "הם הכינו ארוחת ערב והיה ויכוח בין אדיר לרוצח. ויכוח שטותי", אמר חבר המשפחה. "ואז היה ריב, הנער לקח סכין, רדף אחריו ודקר אותו בגרון".

דודתו של אדיר הביעה זעם על התנהלותה של הפנימייה והמחדל, לדבריה, שעומד מאחורי הרצח. "אין שם מצלמות, אין שמירה, איך זה יכול להיות עם נערים כאלה? זה לא באשמתם, הם בעייתיים. אמרו לי 'אין מצלמות, רוצים לתת להם הרגשה של חופש'. לילדים מהסוג הזה? זה מחדל. אני לא יודעת מי הבן אדם שתכנן מקום כזה שיהיה פתוח. אלה נערים בסיכון, הם מסוכנים לעצמם ולאחרים. היו שם ארבעה או חמישה תלמידים ושלושה מדריכים. הם אומרים שזה קרה בשניות".

הבוקר כינסו הגורמים החינוכיים בפנימייה את התלמידים לשיחות על הרצח. חלק מהורי הנערים הגיעו אמש לפנימייה ונפגשו עם ילדיהם ועם הצוות, וקציני המבחן של כל אחד מהנערים יעבדו עמם לאורך התקופה הקרובה באופן אינטנסיבי בניסיון לעבד את הטראומה. הפנימייה נותנת מענה חינוכי-טיפולי ל-20-15 בני נוער בקצה הרצף בגילאי 18-14, הכולל בתי ספר, חוגים וטיפולים משלימים. משך השהות בפנימייה כשנתיים עד שלוש שנים, ובמהלכן עוברים הנערים תהליך טיפולי סביב הסוגיות שהביאו אותם למצבי סיכון ולביצוע עבירות, במטרה להשיבם לקהילה לאחר שהשלימו תהליך שיקום מלא.

תושבי המושב החליטו להתערב בעצמם בנעשה בפנימייה שבשטחו, ופנו במכתב לראש מועצת שפיר, אשר אברג'ל, ודרשו שהיא תהיה תחת פיקוח צמוד כדי שילדיהם לא ייפגעו. "אנחנו מבקשים שהמקום יהיה תחת פיקוח ושמירה 24/7 על מנת שאירוע חריג שכזה, ראשית לא יחזור, ושנית, חלילה, לא יצא מכותלי הפנימייה. ילדנו מבלים את שעות הצהרים בגן השעשועים שבסמיכות לפנימייה, הנערים משתמשים במבנים הציבוריים, ישנם נערים שמסתובבים ללא השגחה כלל וללא פיקוח של מדריך, והדבר מאוד מאוד מדאיג לאחר האירוע אמש", נכתב.

ממנכ"ל משרד העבודה והרווחה, ד"ר אביגדור קפלן, נמסר: "הוקמה ועדה לחקירת המקרה. הבוקר גורמי הטיפול במסגרת ובמשרד ממשיכים בליווי צמוד של הנערים ומגבשים תכנית טיפול מקיפה לשבועות הקרובים, בכדי לצמצם את השפעת הטראומה של הנערים".

כ0
זירת הרצח בפנימיית כנף של אהבה – צילום דוברות המשטרה

כ1

כ2
הפנימייה "כנף של אהבה שבה אירע הרצח (צילום: רועי עידן)

ככה יעשה לאמא שבתה נחטפה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה

מתוך דף פייסבוק יוסי נקר , 14.11.2017
ביקרתי הערב את אמא ג' בטירת הכרמל. עקב מצבה הופסק ההליך הפלילי המיותר נגדה לאחר חודשים ארוכים בכלא, לרבות בבידוד, שהחמירו את מצבה. גם אני וגם אתם זעקתם שזה מה שיקרה וזה אכן קרה.
על אמא ג' נגזרו תשעה חודשי אשפוז בכפיה. לא מבין את ההחלטה הזאת. על עבירה מינורית. בא כוחה בהליך הפלילי כנראה יערער.
אמא ג' משלמת מחיר יקר מאד, מולעטת בכדורים פסיכיאטרים וזריקות שסוס לא היה מקבל.
תודה לMiri Urman על הטשטוש.

פייסבוק יוסי נקר

במשך 4 שנים הוכנו ונאנסנו במשפחה אומנת

ילדים מופקרים לאונס והתעללות במסגרות משרד הרווחה08.05.2017  -עדות מאומץ על אונס והתעללות שעברו הוא ואחיותיו  במהלך אומנה ואימוץ. פניותיהם לרשויות הרווחה לסיוע נתקלו באוזניים ערלות. השירות למען הילד סרב לפתוח בפיו את תיק האימוץ בהגיעו לגיל 18 כדי שיוכל לאתר את הוריו.

"אני מאומץ, בן 44 ואני עד היום נקרא ילד מאומץ. אני עברתי אומנה במשך 4 שנים ביחד עם שתי אחיות ביולוגיות שלי. שלושתנו במשך 4 שנים הוכנו ונאנסנו במשפחה אומנת. עברנו משם האחיות שלי הופרדו ממני, עברתי אני לאימוץ והם המשיכו אומנה בקיבוצים. במשפחה המאמצת שלא קיבלה מעולם הדרכה מעולם לא קיבלו הכוונה, מעולם לא נבחנו כי הם היו סוג של סלב (celeb) ואני לא אחשוף את שמם, שם עברתי חוויה מאוד קשה של אימוץ שכללה אלימות, שכללה השפלות. בגיל 10 שאלו מה אתה רוצה ליום הולדת אז ביקשתי שיתגרשו ושיחזירו אותי חזרה לאחד המוסדות".

 

אורפז תחזרי הביתה

פברואר 2017 – אורפז שנחטפה בינקותה ע"י מנגנוני הפשע של משרד הרווחה והשירות למען הילד ונשלחה לאימוץ סגור נמצאה ע"י אחותה.להלן הסטטוסים בפייסבוק שפורסמו בינואר , פברואר 2017 ע"י אחותה.

אמא יקרה שלי… אחרי שנים שחיפשת אחרי התינוקת שלך ואחותי שחטפו אותה ועקרו אותה מאיתנו, אחרי שנים של בכי וייאוש ומלחמה במשרד הפושע שנקרא "רווחה" אחרי שסגרו בפנייך את כל הדלתות אתמול בלילה קיבלתי שיחה שסגרה לי את כל המעגל, בעזרת האנשים שבלעדיהם כל זה לא היה קורה אחרי שביקשתי עזרה לאתר את אחותי התקשרו בלילה ואמרו לי שמצאו את אורפז ,רעדתי ובכיתי מאושר אבל גם מעצב, בגלל שלא זכית לראות את הבת שלך לא זכית לתת לה מהטוב שלך ,היא לא זכתה לקבל טיפה מלב הזהב שלך, היום אורפז בת 17 היא גדלה והפכה לנערה, זה כואב שאת כל הילדות לא עברנו ביחד אבלי אני מודה לאלוהים שזכיתי לאתר אותה בזכותכם חברים זה לא היה קורה ,אני באמת רוצה לבקש מכולם תודה רבה וענקית מכל הלב שתזכו למצוות ,תודה שתמכתם בי ועזרתם לי אני מאחלת לכל האנשים שאיבדו את יקיריהם מה"רווחה" את תתיאשו תחפשו אחרים ואל תאבדו תקווה, מה שנותר לי לתת את כל הכוח על מנת לפגוש אותה כי כרגע האישה שגידלה אותה מסרבת ולא מוכנה לשמוע אבל אני לא אוותר זאת אחותי דם מדמי,אמא אני לא אנוח עד שאורפז תדע את כל האמת ואז באמת תוכלי לנוח על משכבך בשלום…

בתאריך 1999\12\31 נולדה אחותי בשם אורפז, מספר הזהות שלה הוא 318764461 ככל הנראה דאגו להחליף לה אותה, לי קוראים מירי ואני רוצה לבקש את עזרתכם בבקשה ממכם תשתפו את הסיפור שלי אני נולדתי ב1997\3\12 לאמא שלי קוראים שרית את אבא שלי לא הכרתי וגדלתי אצל סבתא שלי כמו שמבינים לאמא שלי לא היו חיים קלים וממה שאני קיבלתי ממנה היא נתנה את הלב והנשמה שלה גם מה שלא היה לה, לאחר שנתיים בערך לאחר שנולדתי אחותי נולדה והרווחה התעלקה על המשפחה שלי ועשתה הכול כדי לקחת את אורפז לאימוץ זה התחיל בכך שלקחו אותה למשפחת אומנה ואז אחרי ביקורים במרכז קשר בגיל ארבע בערך לקחו את אחותי שלא מרצונה של אמא שלי ,האחראית והאישה שעמדה מאחורי החטיפה הזאת העובדת הסוציאלית עליזה אופיר ,לפני שבע שנים ב2010\2\16 אמא שלי נפטרה ולא זכתה לראות את אחותי אמא שלי הייתה חולה ולבסוף הכול גבר עליה והיא נפטרה אני רוצה לבקש ממכם בבקשה בבקשה בבקשה!!! תשתפו רק אחותי נשארה לי אני רוצה לראות שהיא בסדר אורפז נשמה שלי בבקשה ממך אם את מזהה בבקשה תצרי איתי קשר בבקשה רק את נשארת לי רק אלוהים יודע כמה חיפשתי אותך בבקשה תשתפו כמה שיותר!!! הסרטון צולם במרכז קשר באשדוד האישה עם המשקפיים זאת האישה שאחותי הייתה אצלה באומנה עד שלקחו אותה לאימוץ ולא ראינו אותה יותר. זה מספר הפלאפון שלי XXX -תודה

שיחת טלפון ראשונה בין האחיות והסבתא

עמותת "טף" לאימוץ ילדים מחול נעלמה עם הכסף – עו"ד חוה קליין מטייחת אחריות משרד הרווחה

פברואר 2015 – המלכודת להורים הרוצים לאמץ ילדים מחו"ל. סיפורם של זוג הורים שנפלו למלכודת. משרד הרווחה מתנער מאחריות, עמותת טף לקחה את הכסף מההורים אך לא סיפקה הילד, ועו"ד חוה קליין המיצגת את ההורים מטייחת אחריות משרד הרווחה.

מדוע צרחה משטרת מבשרת ציון על נכה מרותקת לכסא גלגלים?

מרץ 2015 – אורה מור יוסף, אשה נכה מרותקת לכיסא גלגלים מוחה במבשרת ציון מקום מגוריה של פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד. משטרת מבשרת ציון לא אהבו את המחאה וצרחו על אורה בטלפון.

 להלן סטטוס בפיסבוק:

אמל'ה איזה צרחות חטפתי היום בטלפון ממשטרת הירשפלד
אופס סליחה משטרת מבשרת ציון
איפה את? תבואי עכשיו! תבואי עכשיו או שאנחנו מפוצצים לך את הרכב!
אני מסבירה לה אני נכה אני בדימונה אני לא יכולה אני לא נוהגת
והיא בשלה – תבואי תזיזי את הרכב
זה הרכב הראשון בסדרת רכבים שיעטרו את מבשרת ציון
ידע עם ישראל מי היא אורנה הירשפלד פקידת אימוץ ראשית
כפי שתראו בתמונות הרכב שלי חונה בחנייה מסודרת על-פי חוק
אז למה אני צריכה להזיז את הרכב שלי
אני משלמת מיסים על פי חוק – משלמת!
אני משלמת אגרת רישוי על פי חוק – משלמת!
יש לי תעודת זיהוי כחולה – יש!
אז למה רק אני יזיז את הרכב שלי – שיזיזו כולם אני יזיז!

אורנה הירשפלד - פקידת אימוץ ראשית - חטפה תינוק מבית חולים
אורנה הירשפלד – פקידת אימוץ ראשית – חטפה תינוק מבית חולים

סטטוס פייסבוק – אורה מור יוסף מוחה על חטיפת בתה התינוקת ע"י פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד

ככ

שופטת חנה בן עמי: נתקלתי במקרה אימוץ שהתנהלות פקידות הסעד גבלה בפלילים

פברואר 2015 – דנה ספקטור ורן שריג בתוכנית 103 FM – שיחה עם כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי על אימוץ ילדים.

הקלות שבהוצאת ילדים מבית הוריהם
רן ספקטור-שריג: אנחנו שוב בסדרת הראיונות והכתבות שאנו עושים בנוגע לקלות הבלתי נסבלת מבית הוריהם על ידי שירותי הרווחה בישראל, ואנו מדברים עם שני הצדדים במהלך השבוע האחרון. נדמה לי שיש לנו עליית מדרגה. כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי, המרואיינת הבכירה ביותר.
דנה ספקטור-שריג: לך תקרא לשופטת סהרורית…
רן ספקטור-שריג: חנה בן עמי, מעבר לזה שהיא אישה רבת פעלים ומעשים, היא הקימה את בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, היא מטאור משפטי. בשנת 2013 כשהיא מחוץ לבתי המשפט, העזה למתוח ביקורת, וביקורת לא קלה ואנו רוצים לדבר איתה.
לילה טוב לשופטת בדימוס חנה בן עמי, כבוד שאת מדברת איתנו. אני אתחיל בציטוט שלך: "לעיתים התנהלותם של עובדות סוציאליות גובלות בפלילים. לצערי, עד מהרה נדהמתי לגלות שלפקידות סעד יש עניין בתוצאה אליה חותרים ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהם. הורים שילדיהם הוצאו מחזקתם, על מנת לקבל אותם בחזרה, אני נתקלתי במקרים של העלמת מסמכים, של העברת מידע מוטעה ועוד. תקצר היריעה מלתאר". את זה את אמרת.
כבוד השופטת חנה בן עמי: כן. אני מניחה שאתה מצטט מדברים שנאמרו על ידי במסגרת הרצאה אליה שהוזמנתי על ידי הורים וסברתי שיש מקום שאני אביע את עמדתי לאור הניסיון שהיה לי בבית המשפט לענייני משפחה והן כשישבתי בראש הרכב לערעורי משפחה בבית המשפט המחוזי בירושלים. הדברים האלה, אני רוצה שהם יתפרשו לא נכון. אני לא אומרת שמעשיהן של פקידות הסעד גובלים בפלילים.
אני התייחסתי לתיק ספציפית, ואני תיארתי אותו, לגביו אני בהחלט יכולה לומר שבאותו מקרה המעשים שלהן גבלו בפלילים. אני יכולה אפילו לציין בתיק אחר שנדון על ידי וגם שם המעשים גבלו בפלילים.
דנה ספקטור-שריג: מה בעצם קורה, כשאת אומרת פלילים בתיקים מסויימים כמובן, אני מסייגת?
כבוד השופטת חנה בן עמי: אני אביא בפנייך איזה שהיא דוגמא שיש בה למצות את הנושא מכל הכיוונים שבו. אני חייבת לומר שמלכתחילה כשמוניתי לתפקיד עצמו בבית משפט לענייני משפחה, סברתי ששופט זקוק לעזרה כשיש לו עומס של עבודה, ואם נותנים לו מן זרוע ארוכה שזה פקיד סעד, שהוא מומחה בתחום שלו, שהוא מקבל את משכורתו מקופת המדינה וממילא הוא אמור להיות נייטרלי, אז יש לי כוח שאני יכולה להשתמש בו. אני התחלתי לטפל, וכעבור איזה שהוא זמן הגיע לידיי בקשה חריגה. מדובר היה בשלושה ילדים בני ארבע וחצי עד שנתיים שהוצאו מאימם שהתגוררה בצפון.
לא היה מדובר באישה שהיתה נרקומנית או חולה או מסוכנת או מסכנת. היא היתה אישה שהתחתנה נישואים לא טובים בגיל צעיר. בעלה בסופו של דבר עזב אותה, היא עברה תאונת דרכים, ויש להניח שהיה לה קשה לגדל את הילדים, ואני גם מניחה שהיא פנתה לרשויות הרווחה וביקשה עזרה.
מה שנעשה, היא באה וביקשה עזרה, וביום בהיר אחד הובהר לה שעומדים לקחת לה את שלושת הילדים.
רן שריג-ספקטור: יותר ויותר סיפורים אנחנו שומעים על אנשים שפנו לרווחה, ביקשו לקבל סיוע כספי, ביטוח לאומי, סיוע בדיור ציבורי ונכנסו למערכת והמערכת בלעה אותם. יש פה משהו שאת אומרת שאני חייב לברר.
את אומרת "בתחילת דרכי כשופטת הנחתי שכאשר מכריזים על קטין בר אימוץ, הדבר נעשה לאחר כל הבדיקות. לצערי, עד מהרה נדהמתי לגלות כי לפקידות הסעד יש עניין לתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן". מהו העניין?
כבוד השופטת חנה בן עמי: יש איזשהו עיוות במערכת האימוץ. אותו גוף שמוציא ילדים הוא גם הגוף שמוסר את הילדים לאימוץ. הגוף שמוציא את הילדים מחזקת ההורה, הוא גם הגוף שמוסר את הילדים לאימוץ. יש תור גדול של הורים, שאני זוכרת שהתגאו בפני שבבית יש מחשב וכן הלאה, אז יש בתים מבוססים, ומצד שני באים מבתים שיש בהם עזובה ועוני וקושי, אז הם אומרים "כמה טוב, אנחנו ניקח את הילד הזה וניתן לו עתיד טוב יותר", אז מצד אחד זה מפתה להוציא את הילד, במיוחד כשעומדים בתור אנשים שהם ממתינים לילדים האלה ואולי נראים מצוחצחים. אני לא מדברת על אינטרס, אני מדברת על מעשים שנעשו בתיקים שלי כדי להעלים ממני את האמת.
הילדים האלה, שלושה ילדים קטנים, הוציאו אותם על ידי המשטרה והעבירו אותם למקום רחוק ממגורי ההורים ומבית האמא, והוציאו צו מבית המשפט שהאמא יכולה לראות את הילדים האלה פעם בחודש לשעה. הגברת הזו, הפצועה והמסכנה והחלשה, הגיעה עד למקום הזה כדי לראות את ילדיה, אז אמרו שהיא איחרה בחצי שעה, ומאחר שהיא איחרה אז היא כבר לא יכולה לראות את הילדים, ואז הם באו לבית המשפט וטענו שהאישה לא מתעניינת בילדים.
בסופו של יום, הם החזיקו את הילדים שם קרוב לשנתיים. הילדים כבר גדלו. היו סיפורים שהילדים היכו את הראש שלהם בקיר. הם הרביצו לילדים אחרים, המצב שלהם היה מאוד חמור, ואז אני מקבלת בקשה להכריז על הילדים האלה ברי אימוץ בלי שהאמא תהיה נוכחת, בלי שהפרוטוקול של הדיון יועבר לאמא. בלי האמא. בלי שהיא תדע על הדיון ועל מה שיתנהל בו והטענה היתה שהאמא אלימה, אז הן חוששות מפניה.
אני לא מדברת על זיוף מסמכים. אני מדברת על העלמת מסמכים. יושבות פקידות סעד ודנות בנושא, איך חוות דעתן אינה זהה, אז לא מביאים בפני בית המשפט את המחלוקות שקיימות. בית המשפט אומר "אני רוצה לראות פרוטוקולים שהתנהלו בדיון מסויים", והן אומרות: "לא, זה עניין חסוי אנחנו לא נוציא אותו ולא נראה אותו".
פקידות הסעד העלימו פרוטוקולים של פקידות הסעד ביניהן. איך כל הדבר הזה התגלה לי? הוגשו תצהירים של עובדות סוציאליות שעבדו בבית הילד איפה שהיו הילדים שמה, והן כתבו לי:
"אנחנו חשבנו שאפשר להחזיר את הילדים לטיפול בקהילה מיד אחרי שהוציאו אותם מהבית, ונערכנו לזה והכנו תוכניות, ואז פקידת הסעד אמרה לנו שאם נחזיר את הילדים, פרויקט האימוץ בצפון יכשל, דהיינו, לא יהיו להם מספיק ילדים למסור אותם לאימוץ".
ביקשתי לשמוע את העובדות הסוציאליות האלה, ואז קם עורך הדין ואמר זו עדות עוינת, צריך לבטל אותה, כל מיני טענות חסרות שחר. בסופו של דבר, הגעתי למסקנה שיש מקום להחזיר לאמא את הילדים. פגשתי את האמא וכשראיתי שזה המצב, אמרתי לפקידות הסעד, אתן חוששות מהאמא? הדיון יתקיים בטלויזיה במעגל סגור. האישה תשב באולם, ואתן תשבנה בקומה אחרת, בלי שהיא תראה אותכן. היא הגיעה לאולם שלי, אני לא אשכח את זה. אולם רחב ידיים, הגיעה אישה קטנה, צנומה, שברירית, התיישבה בפינה לא הרימה את הראש, ואז אמרתי: ממנה אתן חוששות? וכעבור זמן קצר מאוד הן חזרו בהן, הן נכנסו לאולם, העידו באופן ברור ופתאום הן לא פחדו מהאישה.
הן חשבו שאני אקבל את הבקשה שלהן, כמו שבדרך כלל מקבלים, וכשכותבים לי אלימות, אז אני אראה אלימות מול העיניים, ואני אקבל את הבקשה, ואז כל הבעיה תיפתר. אך באיזה שהוא מקום ברגע שאני קצת הכנסתי מקלות בגלגלים, כשניסיתי לברר את הדברים לגופם, אז הסתבר שהסיפור הוא עורבא פרח.
רן ספקטור-שריג: כבוד השופטת האם את אמא?
כבוד השופטת חנה בן עמי: אני אמא לארבעה ילדים.
רן ספקטור-שריג: את חושבת שישנה סיבה כלשהי בעולם שמצדיקה הפרדה של ילד מההורים שלו?
כבוד השופטת חנה בן עמי: אני חושבת שאם אדם מתנהג באלימות כלפי ילדו, אלימות מינית או אחרת, ואין מנוס, יש לגונן על הילד. צריך לגונן על הילד.
רן ספטקור-שריג: ואם האמא נרקומנית או חולה?

כבוד השופטת חנה בן עמי: כל דבר בימינו אנשי מקצוע יודעים, הוא עניין של כמות. יש נשים חולות נפש שהן ברגרסיה ויכולות לטפל בילדיהן. יש אנשים שגורלם המר עליהם, והם הגיעו לדרגות של קושי שהם לא יכולים לגדל את הילדים ולכן יש הזנחה. כל מקרה צריך להיות מטופל לגופו. כשיש הזנחה של ילד עקב מצב כלכלי רעוע, אפשר לטפל בקהילה, לטפל בבית, לשלוח מישהי שתהיה בבית 5-6 שעות ביום, וזה עשרת מונים יותר זול מאשר לקחת ילד ולזרוק אותו לאיזשהו מוסד והאישה לומדת תוך כדי כך איך לטפל בילד ואיך לגדל אותו והילד מאושר והאמא מאושרת.אותו סכום שמוציאים על מוסד, שמוציאים מספר ילדים מהבית, אותו סכום או רבע ממנו, אני לא רוצה להיכנס למספרים, היו משקיעים בבית הזה, אז הבית היה פורח, ההורים היו פורחים והילדים היו פורחים, ומה שעושים, מאוד קל להוציא ילד ואחר כך הצרה הגדולה יותר היא שמנתקים את הילד, גם ילד שאמא שלו חולת נפש ואין לו סבים, דודים וכן הלאה, גם אז לא צריך לנתק אותו מאמא שלו, היא יכולה לבוא ולשחק איתו תחת עין פקוחה, אבל להישאר אמא. מפני שילד שנלקח מההורה שלו – אז מה הוא חושב? או שההורה שלו לא רוצה אותו והוא זנח אותו או שהוא אשם, שהוא לא ילד טוב ולכן זה עונש שמגיע לו.
יש מקרים שאין מנוס מלהוציא אבל אפשר תמיד לא לנתק. יש מקרים שאין מנוס, אז הורה יראה את הילד במרכז קשר. יש מחקרים שמראים שיש חריגה שלמעלה מ- 1200%! יחסית לרמה פה בארץ. זה בדרך כלל על רקע סכסוכי גירושין.

רן ספקטור-שריג: האם את לא רואה קשר בין הפרטת הרווחה בישראל לבין הטעויות ההולכות וגדלות והעדויות המצטברות על מקרים שבהם ילדים מוצאים מהבית מהסיבה הזו?
כבוד השופטת חנה בן עמי: עשרת מונים גבוה.

רן ספקטור-שריג: האם אי אפשר היה להשקיע את הכסף הזה על המשפחה, להשאיר את הילד בבית?
כבוד השופטת חנה בן עמי: בדיוק על זה אני מדברת. אם היו מקצים סומכת למשפחה קשת יום, ראשית היה בידה, אפילו עובדת סוציאלית היה בידה ללמד אותם איך מכלכלים משק בית, איך מגדלים ילדים, כל מה שאדם צריך, כדי שהוא בעצמו ידע לטפל בעניינים וכדי שהטיפול בילד יהיה טוב, בלי שיוציאו אותו למקום. בסופו של יום, טובת הילד משמעה שאתה עושה משהו שיהיה לו יותר טוב מאשר היה לו קודם לכן. הרי טוב מוחלט אין, וגם רע מוחלט אני מעריכה שיש מעט מאוד. אז טובתו של ילד היא צריך שאתה מוציא ילד לראות מה קורה לו באותו מוסד שמוציאים אותו אליו, ויש הרבה מקומות שהם מקומות ואני ביקרתי במקומות כאלה, שילדים יושבים על יד החלון מחכים לרגע, אני מדברת על ילדים יותר מבוגרים, בגיל העשרה וכן הלאה, מחכים לרגע שהם יוכלו לברוח או כל דבר אחר. יש התאבדויות ויש סיפורים אחרים. ילד צריך הורים, אז גם כשההורים לא מתפקדים באופן מלא, צריך למצוא את הדרך לאפשר להורה להיות בקשר עם הילד. כמובן להגן על הילד שההורה לא יפגע בו אבל לא לנתק את הקשר. יש הורים מאוד חמים שהם בקריזה או מחלה הם לא יודעים לתת יחס, אבל כשהמצב שלהם קצת יותר רגוע, אז הם יכולים. אני לא מדברת על לטפל בהורה, אבל בהחלט אפשר לטפל בהורה בכל מה שקשור בטיפול בילד, כדי שלילד יהיה יותר טוב.