אימוץ קטין על פי עיריית ירושלים

מרץ 2020 – מאומץ (כיום בן 37) תבע את המאמצת, לשכת רווחה ירושלים והשירות למען הילד, על התעללות חריגה יקבל פיצויים בסך 436,570 ש”ח תמ”ש 18770-07.
אר’ נולד ב-1982 במרוקו, כילד שישי למשפחה ברוכת ילדים. בגיל שנה עלתה משפחתו לישראל, וחיו בעוני קשה. בגיל 5 שנים (אוקטובר 1987) החל הליך אימוצו של אר' על ידי עובדות סוציאליות של עיריית ירושלים.

אר' עבר  התעללות קשה ביותר על ידי המאמצת בליווי העובדות הסוציאליות, ונשלח למוסד פסיכיאטרי איתנים בירושלים למשך תקופה ארוכה.
אר' תבע את המאמצת ואת גורמי הרווחה עיריית ירושלים ויקבל פיצוי  בסך 436,570 ש”ח, על ההתעללות וההזנחה הקשה שחווה על ידי רשויות הרווחה ירושלים והמאמת.
סיפורו של אר' הוא סיפור אימוץ טיפוסי של התעללות והזנחה של ילד שנלקח מהוריו ועבר התעללות קשה על ידי גורמי הרווחה

לצפייה / הורדת פסק דין השופטת רוזנבלט תמ”ש 18770-07 מה- 15 במרץ 2020 הקלק כאן

https://drive.google.com/file/d/1NuodotvfpzIrYZIPMKwjcpr8OVnJkih7/view?usp=sharing

התעללות קשה בבית המשפחה המאמצת

אימו המאמצת של אר’ אילצה אותו לאכול בניגוד לרצונו, עד אשר הקיא את המזון, ואז אולץ לאכול את הקיא. אר’ אולץ לעמוד מול הדלת, עם הפנים לדלת, למשך כל היום, והמאמצת נעצה את האגודל שלה בתוך גבו, על מנת להכאיב לו.

אימו המאמצת של אר’ הכעסה עליו כי הטיס מטוס מנייר דרך החלון, ובתגובה הפשילה את מכנסיו ונתנה לו מכות בישבנו. אחר כך ניערה אותו דרך החלון, ולאחר מכן החטיפה לו שתי סטירות חזקות. באחד המקרים, הפילה המאמצת את אר’ על הרצה, סטרה לו וירקה עליו, ואמרה לבעלה לצלם את האירוע בוידיאו. לאחר מכן אילצה את הילד לצפות בוידיאו ולהגיד שהוא ילד רע.

המאמצת היכתה את אר’ באוטו מכות רצח, וכששבו הביתה המשיכה להכותו.

באחד הימים המאמצת שלחה את אר’ לבית הספר עם חולצה שבה השרוולים נתפרו, כך שלא יכול היה להוציא את כפות ידיו מחוץ לשרוולי החולצה.

בנוסף, אילצה את אר’ להכין שיעורי בית בעמידה עד שעה מאוחרת בילה, ואילצה את אר’ לכתוב 500 פעמים משפטים כגון “אסור לכדרר בבית”, ואם לא מילא את הדפים לשביעות רצונה, הכתה אותו.

ארוחת הבוקר של אר’ מידי יום היתה שיבולת שועל טבולה במים, כשקערת האוכל הוגשה לו במרווח שבין הדלת החיצונית של הדירה, כשהיא מונחת על הרצפה.

באחד הימים במהלך ויכוח בין הילד לבין המאמצת, דחפה אותו המאמצת על דלת זכוכית, ומעוצמת הדחיפה, זכוכית הדלת נשברה, ואחת הזכוכיות נתקעה בגבו של אר’. המאמצת גררה את את אר’ הצורח, שפכה אלכוהול על גבו וצעקה עליו לשתוק.

באחד הבקרים ירד שלג בחוץ בירושלים, והמאמצת זרקה את אר’ החוצה, אל השלג בעודו בתחתונים בלבד. רק לאחר ששכנה שאלה את אר’ למה הוא מסתובב בלי בגדים בחוץ בשלג, הכניסה אותו המאמצת חזרה הביתה.

באחד הימים המאמצת דרשה מאר’ לעדור את כל הגינה, ולא נתנה לו להיכנס הביתה עד שיסיים את העבודה, על אף שהיה זה יום חם מאוד. אר’ נאלץ לעבוד בגינה במשך יום שלם, לבד, בחוץ, ללא אוכל ושתיה.

המאמצת הכתה את אר’ עם פסי גומי של משחק הרכבת שלו, ירקה עליו וסטרה לו. המאמצת הכתה את אר’ כמעט מדי יום גם באמצעות מחבת. בשלב מסוים, עו”ס עיריית ירושלים הזהירה את המאמצת ואסרה עליה להתעלל בא’. לאחר שהוזהרה המאמצת, היא נעלה את אר’ בחדר בבית למשך רוב שעות היום, למשך 4 חודשים, כשהוא מורשה לצאת מן החדר רק לשם אכילה, עשיית צרכים וטיול, בהמשך לא התאפשר לאר’ לעשות את צרכיו בשירותים של המשפחה, והוא אולץ במשך חודש ימים לעשות את צרכיו בדלי, כשהמאמצת נעלה אותו במקלט למשך חודש ימים. מתוך החדר שבו הוחזק, הוצאו רוב החפצים, כי אר’ החל לזרוק אותם ולהשמיד אותם. מתוך חדר זה, יצא אר’ לאשפוז בבית חולים איתנים למשך שנתיים, כשהוא ננטש על ידי המאמצת.

להלן מספר צילומי קטעים מפסק הדין:

ת1

ת2

ת3

ת4ת5

ת7

ת8

ת9
אימוץ ילד על פי עיריית ירושלים – מתוך תמ”ש 18770-07 מה- 15 במרץ 2020

פייק אימוץ

אוגוסט 2019 – מדוע השירות למען הילד מסתיר מידע מההורים וילדיהם שנמסרו לאימוץ גם לאחר הגיעם לגיל 18? הסיבה לכך היא שבישראל מקובל אימוץ סגור (שיטת אימוץ אדיפוס), כלומר מחיקת הזהות הקודמת של המאומץ ויצירת זהות חדשה עם המאמצים.
שיטת האימוץ הסגור כושלת, אולם רשויות הרווחה אינם מוחקים לעולם אף מתודולוגיה גם אם היא כושלת משום שמדובר באוכלוסיה חזקה הנהנת מסבלה של אוכלוסיה מוחלשת.

פייק תיק אימוץ

ת2.PNGעדויות מטרידות של מאומצים ושל הוריהם הביולוגיים • במשך שנים אבדו בשירות למען הילד מכתבים ומתנות ששלחו ההורים לילדיהם • הסיפור המלא – ב"שישבת"
חגית רון רבינוביץ' , 15.08.2019 , ישראל היום.
מחדל תיקי האימוץ: "בהינף יד מחקו לי את ההיסטוריה"

לצפייה / הורדה תחקיר חגית רון רבינוביץ' – ישראל היום מה- 16.08.2019 הקלק כאן

"שיקרו לנו, טייחו אותנו, מסרו לנו פרטים לא נכונים על נסיבות הולדתנו והאימוץ שלנו, ונורא מכך, העלימו מכתבים ותמונות שההורים הביולוגיים השאירו לנו, מכתבים שמשוועים ליצירת קשר איתנו".
כך טוענים בנים ובנות מאומצים שבגרו והורים ביולוגיים על מה שמתרחש בין כותלי השירות למען הילד, שאחראי לפתיחת תיקי האימוץ. לטענתם, השירות עושה זאת באופן פטרוני וחסר נהלים מסודרים.

סיתוונית עצמון נמסרה לאימוץ מייד עם היוולדה, וכשמלאו לה 18 החליטה לפתוח את תיק האימוץ שלה. "ישבתי מול העובדת הסוציאלית בשירות למען הילד בחיפה", היא מספרת בדמעות, "והיא אמרה לי 'מעולם לא שאלו עלייך, מעולם לא השאירו לך כלום בתיק'. מרוב תסכול ואכזבה עזבתי את הארץ מייד אחרי שחרורי מצה"ל. 22 שנה אחרי שהוריי ואחיי הביולוגיים מצאו אותי בקנדה, שם אני גרה, התוודעתי לגודל השערורייה כשהבנתי שהשאירו לי עשרות מכתבים ותמונות במהלך השנים. זרקו את המכתבים שההורים שלי השאירו לי, ובהינף יד מחקו את ההיסטוריה שלי ורצחו לי את הנשמה. אני רק רוצה לשאול מי אחראי לטירוף הזה של העלמת המכתבים, ואיך הוא ישן בלילה? איך?"

מורן תמיר, אחותה הקטנה של סיתוונית, כועסת. "איבדנו שנים חשובות כל כך עם סיתוונית בגלל התנהלות רשלנית שהיא עילה לתביעה בבית משפט", היא אומרת, "היא לא היתה יורדת מהארץ אילו ידעה שמחכה לה כאן משפחה חמה ואוהבת".
בשבועות האחרונים הגיעו לידי "ישראל היום" עשרות עדויות של מאומצים ושל הורים ביולוגיים בנושא פתיחת תיקי אימוץ. מכולן עולה חשד למחדלים חמורים בהתנהלות של השירות למען הילד, הפועל במסגרת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. רבים מהמאומצים שפתחו את תיקי האימוץ שלהם, נתקלו בתיקים ריקים, אף שהוריהם הביולוגיים השאירו להם מכתבים, תמונות ופרטים ליצירת קשר, ליום שבו יבקשו להתחקות אחר עברם ואחר מוצאם. רק לאחר שפגשו את הוריהם ואת אחיהם, הם למדו על קיומם של המכתבים.
דינה מימון ילדה את בנה כשהיתה קטינה ונאלצה למסור אותו לאימוץ. כשבנה פתח את תיק האימוץ והם נפגשו, היא התפלאה לשמוע שהוא לא קיבל מהעובדות הסוציאליות מכתבים שהשאירה, מתנות, ואף תכשיטי זהב. "בבר מצווה שלו השארתי לו שרשרת לב חצוי מזהב", היא מספרת, "כשהיה בן 16 השארתי צמיד גורמט. הוא לא קיבל את הדברים האלה, וגם לא כמה וכמה מכתבים שהשארתי לו".
מהשירות למען הילד נמסר בתגובה: "יש מכתבים שמגיעים ללא זהות ולא ניתן לאתר למי הם מיועדים".
ממשרד העבודה והרווחה מסרו: "מדובר בתהליכי אימוץ שהחלו לפני כ־20 שנה לפחות. פרקטיקת העבודה עברה מאז שינויים משמעותיים, בארץ ובעולם".

ש1ש2מחדל תיקי האימוץ_page-0002מחדל תיקי האימוץ_page-0004מחדל תיקי האימוץ_page-0005מחדל תיקי האימוץ_page-0006מחדל תיקי האימוץ_page-0007מחדל תיקי האימוץ_page-0008

אימוץ על פי אדיפוס

ערעור של האמא לשמור על קשר עם בנה שנשלח לאימוץ נדחה על ידי בית המשפט העליון בתואנה כי הקשר אינו לטובת הילד.
על פי הערכים היהודיים לא קיים דבר הנקרא אימוץ סגור דהיינו נתק מוחלט מהמשפחה (המולידה). הדוגמה הקלסית לכך מהתורה היא אימוצו של משה רבנו על ידי "בת פרעה" (שמה של בת פרעה לא הוזכר בתנ"ך). משה אומץ עקב היותו בסכנת חיים מיידית. כל היילודים מבני ישראל הושלכו ליאור.. משה שמר על קשר עם הוריו, אחיו ומשפחתו וידע היטב מהו מוצאו.
במערכת המשפט הישראלית האימוץ המקובל הוא על פי שיטת "אדיפוס", דהיינו נתק מוחלט בין המאומץ למשפחה.וכפי שידוע נתק זה גורם לבעיות קשות בהמשך. לדוגמא אם כעבור מספר שנים האימוץ כושל, הילד כבר לא בקשר עם אימו יולדתו והוא תלוש ללא משפחה.

מצורפת החלטת שופט העליון הנדל על קביעת אימוץ סגור. בע"מ 1410-19 מה- 14.03.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

"מחקו את שמות המשפחה ממכתבי האימוץ" – עדות מרופא שעבד בבית שבתאי לוי

"מחקו את שמות המשפחה ממכתבי האימוץ" , ידיעות אחרונות , 25.12.2018 , תלם יהב

ד"ר פאול סטריהובסקי, שטיפל בילדי העולים בשנות ה־50, העיד לפני 20 שנה: "כאשר ילד יצא לאימוץ ממוסד רפואי, המכתב יצא עם שם פרטי למניעת זיהוי ההורים הביולוגיים. זה היה הנוהג" • "לאן הילדים נשלחו? את המידע הזה הסתירו מהרופאים ומהאחיות"

עדויות רבות נמסרו בפני ועדת החקירה הממלכתית בפרשת ילדי תימן. חלק מהעדים, ובהם אחיות, עובדות סוציאליות ובני משפחות הילדים, אישרו את הטענות שנשמעו שוב ושוב: ילדים שעלו מתימן נלקחו ממשפחותיהם על ידי המדינה – ונמסרו למשפחות אחרות. "ידיעות אחרונות" מפרסם היום לראשונה את עדותו הדרמטית של ד"ר פאול סטריהובסקי, רופא שהעיד בוועדה.

ד"ר סטריהובסקי מסר את עדותו ב־1998 בעת ששהה בבית אבות. הוא סיפר כי לפני שעלה ארצה התמחה ברפואת ילדים בפראג, וכי בתחילת שנות ה־50 עבד בכמה בתי חולים ומוסדות רפואיים בישראל, ובהם מוסד "שבתאי לוי", שם הוקמה פנימייה טיפולית־רפואית שאליה הגיעו בעיקר ילדים שעלו מתימן. מספרם המדויק איננו ידוע עד היום.

עדותו מעלה תהיות על התנהלות מוסדות המדינה ומאששת טענות וזעקות מצד עולי תימן ומצד עדים שהופיעו בפני ועדת החקירה. "תינוקות וילדים נשלחו מהמחנות ומהמעברות לאשפוז בבתי חולים, שממש הוצפו בילדים באותן שנים. לאחר מכן הם הועברו למוסדות מיוחדים שהמשיכו לטפל בהם", הוא סיפר. אחד המוסדות הללו היה "שבתאי לוי", שבו עבד שנים רבות.

סטריהובסקי גם העיד על שחרורם של הילדים מהמקום. "הילדים שהו במוסד עד שהבריאו, עד שאומצו או עד שנמצאה להם משפחת אומנה", הוא הסביר והוסיף: "לכל ילד היה שם, גם לילדים התימנים. לי לא היה ספק שזה שמו הנכון של כל ילד. אני לא עסקתי במינהלה, אבל כאשר ילד יצא לאימוץ הייתי מוציא מכתב רפואי על מצבו ועל תולדותיו במוסד. המכתב הוצא רק עם שם פרטי למניעת זיהוי ההורים הביולוגיים. זה היה הנוהג ואני לא יודע מהיכן הוא צמח".

עוד סיפר ד"ר סטריהובסקי: "האינפורמציה לגבי המקום שממנו הגיעו הילדים למוסד, או לאן נשלחו בעוזבם את המוסד, הוסתרה מהרופאים ומהאחיות. אני לא יודע מי נתן את ההוראה להסתיר מאיתנו את המידע הזה, ומאוד הצטערתי על כך כי רציתי להתעניין בהמשכיות מצבו של הילד שאומץ. אבל לא איפשרו לי".

לדבריו, באותה תקופה הוא שמע שקיימת אפשרות להחזיר את הילד למשפחתו הביולוגית לאחר שנה, אם האימוץ לא מצליח. עם זאת ציין: "אני לא זוכר אם היו מקרים של החזרה, וגם נאמר לא להתערב בהליך האימוץ".

בחלק הדרמטי ביותר בעדותו סיפר הרופא כי רבים מעולי תימן חששו לשלוח את ילדיהם לבתי החולים, מכיוון ששמעו על ילדים רבים שהגיעו לשם – ומתו. השאלה המרכזית העולה מדבריו היא האם הילדים הללו אכן נפטרו, או שמא נשלחו לאימוץ, כשלהוריהם נמסרה הודעה כאילו הלכו לעולמם. עוד סיפר הרופא כי שמע על מקרים שבהם הורים לא הגיעו לאסוף את ילדיהם מבית החולים משום שכלל לא ידעו שהם נמצאים שם.

יו"ר הוועדה המיוחדת שהקימה הכנסת לחקר היעלמות ילדי תימן, המזרח והבלקן, ח"כ נורית קורן (ליכוד), אמרה בתגובה: "העדות הנוקבת של ד"ר סטריהובסקי איננה משאירה מקום לספק שהיה כאן פשע מאורגן בחסות המדינה דאז. כעת ברור שאלמלא הקמת הוועדה בראשותי המסמכים הללו לא היו נחשפים".

מחקו את שמות המשפחה ממכתבי האימוץ