אורפז תחזרי הביתה

פברואר 2017 – אורפז שנחטפה בינקותה ע"י מנגנוני הפשע של משרד הרווחה והשירות למען הילד ונשלחה לאימוץ סגור נמצאה ע"י אחותה.להלן הסטטוסים בפייסבוק שפורסמו בינואר , פברואר 2017 ע"י אחותה.

אמא יקרה שלי… אחרי שנים שחיפשת אחרי התינוקת שלך ואחותי שחטפו אותה ועקרו אותה מאיתנו, אחרי שנים של בכי וייאוש ומלחמה במשרד הפושע שנקרא "רווחה" אחרי שסגרו בפנייך את כל הדלתות אתמול בלילה קיבלתי שיחה שסגרה לי את כל המעגל, בעזרת האנשים שבלעדיהם כל זה לא היה קורה אחרי שביקשתי עזרה לאתר את אחותי התקשרו בלילה ואמרו לי שמצאו את אורפז ,רעדתי ובכיתי מאושר אבל גם מעצב, בגלל שלא זכית לראות את הבת שלך לא זכית לתת לה מהטוב שלך ,היא לא זכתה לקבל טיפה מלב הזהב שלך, היום אורפז בת 17 היא גדלה והפכה לנערה, זה כואב שאת כל הילדות לא עברנו ביחד אבלי אני מודה לאלוהים שזכיתי לאתר אותה בזכותכם חברים זה לא היה קורה ,אני באמת רוצה לבקש מכולם תודה רבה וענקית מכל הלב שתזכו למצוות ,תודה שתמכתם בי ועזרתם לי אני מאחלת לכל האנשים שאיבדו את יקיריהם מה"רווחה" את תתיאשו תחפשו אחרים ואל תאבדו תקווה, מה שנותר לי לתת את כל הכוח על מנת לפגוש אותה כי כרגע האישה שגידלה אותה מסרבת ולא מוכנה לשמוע אבל אני לא אוותר זאת אחותי דם מדמי,אמא אני לא אנוח עד שאורפז תדע את כל האמת ואז באמת תוכלי לנוח על משכבך בשלום…

בתאריך 1999\12\31 נולדה אחותי בשם אורפז, מספר הזהות שלה הוא 318764461 ככל הנראה דאגו להחליף לה אותה, לי קוראים מירי ואני רוצה לבקש את עזרתכם בבקשה ממכם תשתפו את הסיפור שלי אני נולדתי ב1997\3\12 לאמא שלי קוראים שרית את אבא שלי לא הכרתי וגדלתי אצל סבתא שלי כמו שמבינים לאמא שלי לא היו חיים קלים וממה שאני קיבלתי ממנה היא נתנה את הלב והנשמה שלה גם מה שלא היה לה, לאחר שנתיים בערך לאחר שנולדתי אחותי נולדה והרווחה התעלקה על המשפחה שלי ועשתה הכול כדי לקחת את אורפז לאימוץ זה התחיל בכך שלקחו אותה למשפחת אומנה ואז אחרי ביקורים במרכז קשר בגיל ארבע בערך לקחו את אחותי שלא מרצונה של אמא שלי ,האחראית והאישה שעמדה מאחורי החטיפה הזאת העובדת הסוציאלית עליזה אופיר ,לפני שבע שנים ב2010\2\16 אמא שלי נפטרה ולא זכתה לראות את אחותי אמא שלי הייתה חולה ולבסוף הכול גבר עליה והיא נפטרה אני רוצה לבקש ממכם בבקשה בבקשה בבקשה!!! תשתפו רק אחותי נשארה לי אני רוצה לראות שהיא בסדר אורפז נשמה שלי בבקשה ממך אם את מזהה בבקשה תצרי איתי קשר בבקשה רק את נשארת לי רק אלוהים יודע כמה חיפשתי אותך בבקשה תשתפו כמה שיותר!!! הסרטון צולם במרכז קשר באשדוד האישה עם המשקפיים זאת האישה שאחותי הייתה אצלה באומנה עד שלקחו אותה לאימוץ ולא ראינו אותה יותר. זה מספר הפלאפון שלי XXX -תודה

שיחת טלפון ראשונה בין האחיות והסבתא

מודעות פרסומת

מחאה מול בית פקידת אימוץ עופרה שיף – מהשירות למען הילד

דצמבר 2014 – כאבה של אמא שילדיה נחטפו לאימוץ סגור ע"י פקידת אימוץ עופרה שיף מהשירות למען הילד. עופרה שיף ניתקה ילדות מאימן בשם טובת הילדות ושלחה אותן לאימוץ סגור. מדובר במדיניות תוקפנית ואלימה של השירות למען הילד לניתןק ילדים מהוריהם וביניהם. מדובר באמא שביקשה סיוע מלשכת הרווחה והארוע התגלגל עד לניתוק טוטלי של הילדים מאימם וניתוקם אחד מהשני לטובת האימוץ הסגור.

בזכות הצלקת מצאתי את אבא שלי – מיכל גולדברג – ידיעות אחרונות – 21.11.2010

סיפור על ילד בן ארבע שנתלש ע"י רשויות הרווחה מביתו ומשפחתו ונמסר לאימוץ.
 
בזכות הצלקת מצאתי את אבא שלי – מיכל גולדברג – ידיעות אחרונות – 21.11.2010

הוא נמסר לאימוץ כשהיה בן ארבע והתקשה להתגבר על הניתוק מהוריו הביולוגים ומאחיו. הוא הסתבך בפלילים וקיווה יום אחד לשוב ולהתאחד איתם. לפני כחצי שנה הם נפגשו בדרך נס, אבל אז איים הכלא להפריד ביניהם. השופטת החליטה לתת לו עוד צ'אנס.

כשהוא נולד, לפני 21 שנה, נתנו לו הוריו את השם פלא, גם בגלל ששרד אשפוז ממושך וגם בשל חיבתו של אביו לכדורגלן האגדי פלה.

באחרונה התרחש פלא נוסף שהצדיק את בחירת השם המיוחד: 16 שנה אחרי שנמסר לאימוץ וחשב שהוריו מתו, התאחד פלא עם משפחתו הביולוגית.

כשהיה פלא בן 4 הוצאו הוא ושלושת אחיו מבית הוריהם, על ידי רשויות הרווחה שטענו כי ההורים לא יכולים לגדלם. פלא ואחותו הקטנה, שהייתה אז בת פחות משנה, נמסרו לאימוץ, ואילו שני האחים הגדולים יוני-מרדונה וענבל, שהיו בני 6 ו- 5, הוחזרו להוריהם.

פלא, שקיבל מהוריו המאמצים את השם אסף, התקשה להשלים עם הניתוק מהוריו הביולוגיים והמשיך לחפשם.

"הייתי ילד קטן וחסר אונים שלא הכיר אף אחד חוץ מאחותי הקטנה", סיפר.

"היינו שנינו מול עולם חדש ולא מוכר, ורציתי לחזור למקום שממנו באתי, למשפחה שלי, אבל אף אחד לא הקשיב לי".

בגיל 10 פגש פלא עובדת סוציאלית שטיפלה בו לפני שנמסר לאימוץ. היא נתנה לו תמונה ישנה שלו עם אחיו שצולמה לפני שהופרדו.

"מאז הלכתי עם התמונה הזאת לכל מקום", הוא מספר.

נפלה עלי פצצה

כשגדל מעט החל פלא להסתבך בצרות. "הייתי בורח לרחוב, ואז התחלתי עם השטויות", נזכר.

"חשבתי בתור ילד שאם אני אעשה צרות אז לא ירצו אותי יותר, ויחזירו אותי למקום שממנו באתי. אני לא כועס על המשפחה המאמצת שלי. להיפך. הם אנשים טובים שניסו לעזור לי. זה אני שהייתי בעייתי".

בגיל 15 עזב פלא – אסף את בית הוריו המאמצים ועבר לחיות לבד. עד מהרה הידרדר לשימוש בסמים ולחיים עברייניים. כל הזמן הזה לא שכח את הוריו הביולוגיים, וכשהיה בן 18 ביקש לפתוח את תיק האימוץ.

"כשהגעתי למשרד הרווחה לא ידעו לומר לי אם הם חיים או מתים", הוא נזכר. "הרגשתי כאילו נפלה עלי פצצה. הייתי בטוח שהם מתים. כבר לא היה לי בית, לא היה לי איפה לישון. ישנתי בבתים נטושים ולפעמים ברחוב עד שפלשתי לדירה. אבל הייתי צריך כסף לאכול אז התחלתי לגנוב, ודבר גרר דבר".

לפני כשנה הוא נעצר והואשם בשוד נהגי מוניות, בהתפצות ובתקיפה. מאחר שהשתמש בסמים הוא נשלח לגמילה בכפר השיקומי "מלכישוע", אך לא הצליח להשתלב וסולק בשל התנהגות פרועה.

בייאושו החליט להסגיר את עצמו למשטרה, אבל ממש כשעמד לעשות זאת הגיעה הידיעה ששינתה את חייו.

יום אחד במארס, יום לפני שעמד להסגיר את עצמו, שוחח פלא עם חבר שידע שהוא מאומץ ומחפש את הוריו הביולוגיים. לתדהמתו, החבר סיפר לו שהוריו בחיים. פלא ביקש מהחבר להעביר לאביו את מספר הטלפון שלו והמתין במתח לשיחה.

ואז זה קרה.
"פתאום אני מקבל טלפון, והאיש מעבר לקו אומר לי 'מדבר עמוס, אבא שלך'", משחזר פלא.
האב, עמוס חג'ג' (60) מבאר שבע, מצטרף בשלב הזה לשיחה ומתאר בהתרגשות את האיחוד המשפחתי: "כשהוא אמר לי 'אני הבן שלך', אמרתי לו 'אני רוצה שתענה על שתי שאלות כדי לוודא שאתה לא עובד עלי: מה תאריך הלידה שלך, והאם יש לך צלקת על הגוף'".
"יש לי צלקת לרוחב הבטן בצד שמאל, השיב הבן, ותאריך הלידה שלי 21.12.1989. היום קוראים לי אסף, אבל אני זוכר שפעם קראו לי פלא ולאח שלי קראו מרדונה".
חג'ג' הנסער הבין שהצעיר מעבר לקו הוא אכן בנו שנלקח ממנו לפני 16 שנה.
הוא עזב הכל, ועוד באותו לילה נסע לפגוש אותו יחד עם יוני-מרדונה.
"נסענו במהירות מטורפת", משחזר עמוס. "התפללתי לאלוהים שלא נמות בתאונת דרכים לפני שאני רואה אותו. כשהגענו לנקודת המפגש יצאתי מהאוטו, ופתאום הגיע רכב מסחרי ויצא ממנו בחור צעיר שנופף לי עם היד ואמר 'זה אני'".
"איך שראיתי אותו קיבלתי סחרחורת. יוני-מרדונה התחיל לבכות ואמר לי 'אבא, תראה איך הוא דומה לי'.
ניגשתי אל הבחור ואמרתי לו 'אל תתבאס, אבל לפני שאני מנשק אותך אני מבקש שתרים את החולצה שלך'.
הוא הרים את החולצה, וכשחשף את הצלקת התעלפתי.
זכרתי את הצלקת הזאת מהתקופה שהוא היה בבית החולים ועבר ניתוחים. כשהתאוששתי חיבקתי אותו חזק ואמרתי לו 'מעכשיו אתה לא יוצא לי מהידיים'".

מצאתי את פלא

עוד באותו לילה נסע פלא-אסף עם אביו ואחיו לביתם בבאר שבע. "בדרך התקשרתי לבתי ענבל, שגרה עם אמא שלה באשדוד, ושגם היא חיפשה את האח שלה כל החיים. אמרתי לה בקול חנוק מדמעות 'אני לא יודע איך להגיד לך, אבל מצאתי את פלא'".

ענבל ואמה מיהרו לתפוס מונית והגיעו גם הן לבאר שבע. שם הכירו בני המשפחה את אשתו השנייה של עמוס ואת בנו הקטן. "שבוע לא כיביתי את המנגל. רק אכלנו, שתינו וחגגנו", מתאר עמוס את האיחוד המרגש. "אמרתי לעצמי שעכשיו לא איכפת לי למות".

אחרי הפגישה המרגשת עם פלא נפגשו בני המשפחה גם עם אחותו, שכיום היא בת 17 ומתגוררת עדיין עם ההורים המאמצים. "אסף הציע לי לחכות עד שהיא תהיה בת 18", מספר האב, "אבל אני אמרתי שאני לא מחכה דקה. קבענו בבית קפה והגעתי עם יוני מרקדונה ועם ענבל, שגם הם רצו להכיר את אחותם.

סיכמתי עם אסף שהוא יכין אותה לפגישה כדי שלא תהיה בהלם. כשהם הגיעו ענבל ויוני יצאו אליה, חיבקו ונישקו אותה. אחר כך היא ניגשה לשולחן, הסתכלה עלי ושאלה 'זה אבא?' ביקשתי ממנה רשות לחבק אותה והתחלתי לבכות".

חגיגות האיחוד המשפחתיות נמשכו שלושה חודשים תמימים, אבל ביוני השנה המסיבה נגמרה. פלא נעצר באילת בחשד שהיה מעורב בתקיפת שוטרים ומאבטחים במועדון. הפרקליטות ביקשה לעצור אותו, אולם פרקליטו של פלא, עו"ד אברהם כהן מהסנגוריה הציבורית, סיפר את הסיפור המשפחתי המסובך וביקש ממנו הזדמנות להשתקם. "הפעם יש לי מה להפסיד", אמר.

הוריו ואחיו הביולוגיים של פלא הגיעו לדיונים והצטרפו לבקשה. פלא עצמו הגיש לשופטת מכתב שבו כתב: "עד שסוף סוף התאחדתי עם המשפחה האמיתית שלי, אני מבקש הזדמנות בחיים להתחיל חיים חדשים איתם. אני לא אאכזב אותך".

השופטת מרים מזרחי מבית המשפט המחוזי לא נותרה אדישה. היא נעתרה לבקשה, לא לעצור את פלא עד תום ההליכים ושלחה אותו למוסד גמילה שאליו ייכנס. לא ניתן להתעלם מהנסיבות המיוחדות קבעה. "הרצון שלו להיגמל הוא אמיתי".

בזכות הצלקת מצאתי את אבא שלי - מיכל גולדברג - ידיעות אחרונות - 21.11.2010
בזכות הצלקת מצאתי את אבא שלי – מיכל גולדברג – ידיעות אחרונות – 21.11.2010

אורה מור יוסף – אם נכה שהתנוקת שלה נחטפה ומועמדת לאמוץ כפוי וסגור

אוגוסט 2014 – מתוך סטטוס בפייסבוק קבוצת "זעקת האמהות" – אורה מור יוסף-  אם נכה שהתנוקת שלה נחטפה ומועמדת לאמוץ כפוי וסגור. משלימה עם הגזירה אך מבקשת שיאפשרו לה להעביר את בתה לאימוץ במשפחה.
אורה מוחה כבר 15 ימים בעיריית דימונה ומחתימה עוברים ושבים על העצומה לבקשה להעביר ילדים הנלקחים מהוריהם לאימוץ במשפחה.
דם זה לא מיים
לילד יש זכות למשפחה ביולוגית
להורים יש זכות על ילדיהם
די לסחר בילדים
די לפשע הנורא הזה של קריעת ילדים מחיק הוריהם באכזריות שלא תתואר
די לכאב הזה
די ללבבות המדממים
די פשוט די

האמא ענת חסן מחפשת את בנה מתן יליד 19/6/1993 שנלקח לאימוץ בגיל 3.5 שנים

ינואר 2014 – האמא ענת חסן מחפשת את בנה מתן יליד 19/6/1993 שנלקח לאימוץ בגיל 3.5 שנים


ענת חסן מחפשת את בנה מתן שנלקח לאימוץ בגיל 3.5 שנים לפני 19 שנים.
מתן כיום בן 21.
מתן נולד בבית חולים 'אסף הרופא' ביום 19/6/1993.

ענת גידלה את בנה מתן באהבה רבה ואושר עצום.
האמא ענת חסן מחפשת את בנה מתן יליד 19/6/1993

האמא ענת חסן מחפשת את בנה מתן יליד 19/6/1993

את האושר הזה פירקו משרד 'הרווחה'. כשמתן היה בן שנתיים הוא הוצא ממשמורת אימו ונלקח למשפחת אומנה באלפי מנשה.

עובדת סוציאלית טענה בכזב כי האמא ענת אינה מתפקדת ואין לה יכולת כלכלית לגדל את בנה מתן.

אז במקום לסייע לאמא ולעזור לה בתוך הקהילה העובדת הסוציאלית לקחה את בנה מתן למשפחת אומנה באלפי מנשה.

"הסיוע" של הרווחה היה הרחקת הבן מאמו הטובה האוהבת והעניה.
האמא ענת המשיכה ונאבקה משפטית להשבת בנה. מאבק חסר סיכוי, שכן לאמא לא היתה יכולת כלכלית לשכור יצוג משפטי הולם.

במשך שנה וחצי האמא ענת נאבקה ונלחמה להשבת בנה לחיקה. נקבעו לה 'הסדרי ראיה' עם בנה במשרד הרווחה, והיה לה קשר מצוין עם בנה.
האמא ענת לא החסירה שום מפגש שנקבע עם בנה מתן. בכל מפגש עם בנה היא אמרה לו שהיא נלחמת להשיב אותו הביתה.
בית המשפט שימש חותמת גומי להמלצות פקידת הסעד, ואישר לעובדת הסוציאלית להוציא את הבן מתן לאימוץ. האמא ענת זעקה ובכתה. לשווא.

בגיל 3.5 שנים נשלח מתן לאימוץ סגור ונותק מאמו ענת.

"מאז לא ראיתי אותו". כך ממררת בבכי אמו ענת.

אנא מכם, עשו כל שביכולתכם להגשים לי את החלום לפגוש את בני מתן. משרד הפנים שינה את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו.

ניתן ליצור עם ענת קשר באמצעות המייל:

anathashn6@walla.com

או בטלפון 054-5927843 ולשלוח לענת הודעות סמס. כל מידע יכול לעזור לענת להתאחד עם בנה מתן.

האמא ענת חסן מעולם לא ויתרה על בנה. כל ילד שהיה דומה למתן ובערך בן גילו, נשמתה של ענת נעתקה מקרבה. אולי הוא הבן שלי? כך היא חשבה.

מתן היום בן 21 שנים ולא פתח את תיק האימוץ.

כל מי שיודע או מכיר פרטים על ילד שנשלח לאימוץ לפני 19 שנים באלפי מנשה, מוזמן ליצור קשר.

אנא עשו שיתופים.

ענת מאמינה בכל לבה שיש תקווה לאיחודה עם בנה האהוב מתן.
כעת זה בידיים של כל אחד מאיתנו לעזור לאמא ענת חסן לפגוש את בנה מתן.

כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לסייע לאמא ענת להגשים חלום.

שופטת מרים נאור – דרכי רמיה לסחר ילדים לאימוץ – פרשת הילד החטוף ממוצא אתיופי

שופטת מרים נאור - הסתמכות על הבלי פיהם של פקידי סעד ומומחיהם לקבוע אימוץ סגור ללא מתן אפשרות אפקטיבית למשפחה טובה

דצמבר 2013 – בפסק דין בדנ"א 6211/13 בן כ- 120 עמודים רובם ככולם אוסף הבלים וחוות דעת של עובדות סוציאליות ו"מומחים" ללא ראיה אובייקטיבית כגון ניסיון ממשי לגדל את הילד במשפחתו קבעה השופטת מרים נאור כי ילד ממוצא אתיופי (הנסיך החטוף) ישלח לאימוץ סגור מבלי שנעשה ניסיון ממשי אחר כלשהו. השופטת מרים נאור הרבתה בהכפשותיה נגד מצב משפחת הילד וציטוטים כאלו ואחרים מבני המשפחה לרעתם, אולם לא ניתחה כלל את המאמצים, אולי ציפתה השופטת למשפחה מושלמת ללא רבב. התנהגותה של מרים נאור פותחת פתח לתפירת תיקי אימוץ מאוסף הבלי פיהם של פקידי סעד ו"מומחים" החוששים לפרנסתם ויכתבו כל מה שפקידי הסעד ינחו אותם, ולהעמיס את המערכת בעוד תיקי אימוץ לילדים להם משפחות טובות וראויות ללא ניסיון ממשי לגדל את הילד במשפחה.  מרים נאור מדשנת את תעשיית הסחר בילדים המזוהמת של משרד הרווחה מזה שנים רבות מחטיפת ילדי תימן, ילדי הגזזת, פרשיות דודו דהאן, רעות איש שלום, ועוד, ומסכנת את הפרט המשפחה והחברה ע"ס חוות דעת של גופים שרלטניים. מרים נאור משתמשת בסיסמת "טובת הילד" בעוד שבפועל לא מיצתה מאומה למימוש זכויותיו לגדול במשפחתו, אלא להפך, הילד נתלש ממשפחתו מיד בהולדתו ונכלא בבית ילדים לשנה בעוד משפחתו נלחמת עליו.

להלן הכתבה אין רווחה: "במקום לפקח, מוציאים מהבית"עומרי אפרים, אביאל מגנזי וגלעד מורג , ynet , דצמבר 2013

פקיד סעד אחד מטפל ב-50 צווים בו זמנית, והתוצאה – ישראל מרבה להוציא ילדים מבתיהם. פרשת "ילד המריבה האתיופי" חשפה את המחדלים, השופטים מתחו ביקורת: "האופציה שהדודה תאמץ לא מוצתה, זו החמצה"
"ילד המריבה" נשאר אצל משפחת האומנה , אבל פרשת הפעוט ממוצא אתיופי אינה רק מקרה בודד ופרטי: המאבק על הפעוט, עוד מעט בן שלוש, חשף שוב את מחדלי מערכת הרווחה, מחדלים שבאו לידי ביטוי בהכרעת הדין של בית המשפט העליון אתמול (יום ב'). לדעת כל הצדדים והמומחים, אילולא שהה הילד זמן כה ארוך אצל משפחת האומנה, היה אינטרס מובהק להעבירו לדודתו הקצינה. גם השופטים, שבהחלטה דרמטית בחרו בסופו של דבר להשאירו אצל ההורים המאמצים, דיברו על "החמצה", אלו שהתנגדו היו חריפים בהרבה.

השופטת עדנה ארבל, שנמנתה עם דעת המיעוט, מתחה ביקורת קשה על רשויות הרווחה ובית המשפט לענייני משפחה בפרשה שנחשפה ב-ynet. היא תיארה כיצד לאורך כל הדרך הביעה הדודה נכונות לאמץ את הילד: "התרשמותי היא שרשויות הרווחה לא עשו די לבחון באופן ממשי גילויי נכונות שהועלו על ידי המשפחה לטפל בפעוט. לא התרשמתי כי נעשה מאמץ לחזק את המשפחה ולבחון אם ניתן, בליווי ובהדרכה מתאימים, להעביר את הקטין למשמורת של מי מבני המשפחה הביולוגית. לו הייתה מתקבלת הכוונה והדרכה שכזו, ייתכן שהצעת אימוץ קונקרטית של הדודה הייתה מתגבשת במועד מוקדם בהרבה".

גם ההחלטה הראשונית של בית המשפט להשאיר את הפעוט אצל משפחתו המאמצת בנימוק ל"קשר המועט" בין הילד למשפחתו הביולוגית זוכה לביקורת של ארבל. "בשלב זה, שבו גם הקשר בין הקטין להורים המיועדים לאמץ עוד היה בחיתוליו, קשה לקבל נימוק זה וממילא קשה גם לקבל את הבהילות שבה התקבלה ההחלטה על מסירתו למשפחת אומנה עם כוונת אימוץ מבלי שנבחנה ומוצתה בקשת הדודה, שהקטין הוא מבשרה, לאמצו בהסכמת אמו ולגדלו כבנה. הצעה זו ראויה הייתה להיבחן ולו משום שהיא הייתה מאפשרת לקטין המשך קשר עם אמו, שנשאה אותו ברחמה 9 חודשים, ולטובת הקטין שיוכל לגדול בכך בחיק משפחתו".

דרכי רמיה בסחר ילדים לאימוץ ע"פ השופטת מרים נאור

 "מצב בלתי מתקבל על הדעת"
השופטת ארבל סיכמה את דבריה ותיארה את המצב שנוצר בתיק, שלפיו הילד הועבר למשפחת אומנה מבלי שמוצתה בדיקת האופציה של אימוץ בידי הדודה ובינתיים שהה כבר זמן רב אצל משפחת אומנה ונקשר אליה – כך שהכתיב למעשה מלכתחילה את ההחלטה בהליך האימוץ: "מצב זה, שמצמצם באופן ניכר את האפשרויות שבפני בית המשפט ומגביל את שיקול דעתו בסוגיה מהותית, דיני נפשות של ממש, הוא בלתי מתקבל על הדעת".

מנגד, המשנה לנשיא העליון, השופטת מרים נאור, טענה בדעת הרוב כי "בתיאור האירועים עד לתחילת שנת 2012 מצוי במידה רבה מענה לטענות המועלות כיום בדיעבד נגד שירותי הרווחה". נאור מציינת כי נבדקה האפשרות שהקטין ייקלט במשפחה המורחבת, אך נסיבות אובייקטיביות הקשו על כך, בהן מצבה הנפשי של האם, היחסים המורכבים בינה לבין אחיותיה, רצונה של האם, עמידתה של המשיבה לגדל את בנה בעצמה, והיותה של הדודה באותה עת בשירות סדיר ורווקה.

עם זאת, גם נאור סייגה את דבריה וכתבה כי על אף הדחיפות "לוח הזמנים שתואר מעורר במבט לאחור תחושה של החמצה. שכן, בזמן שהצעתה של הדודה עמדה לבחינתו של בית המשפט לענייני משפחה, כבר נקבעו למעשה עובדות בשטח. ייתכן כי לפחות במבט לאחור ניתן היה לבחור בחלופות אחרות, אשר הסיכון כי יביאו לשינוי עובדתי ובלתי הפיך הוא קטן יותר".

הדודה כואבת: "הרגשה נוראית"
ההורים המאמצים חגגו את ההחלטה ואמרו כי זה "היום המאושר בחייהם", הדודה הקצינה שנאבקה במשך תקופה ארוכה על אימוץ הפעוט כאבה את הכרעה. "זו הרגשה נוראית, אנחנו לא מעכלים את ההחלטה הזו בכלל", אמרה ל-ynet. "כמה שניסינו באמת להכין את עצמנו לכל אפשרות, אנחנו ממש לא היינו מוכנים להכרעה שכזו – לא רגשית ולא שכלית".

פרשה זו מעלה גם את השאלה אם המקרה הפרטי מסמן בעיה עמוקה יותר במדיניות רשויות הרווחה בכל הקשור להוצאת ילדים מבתיהם, ואם ידם של הרשויות קלה יותר על ההדק כאשר מדובר בהוצאת ילדים ממשפחות עולים. לפחות האחראי על משרד הרווחה סבור כי יש לבחון את השאלות הללו לעומק. שנים של ביקורת הביאו את שר הרווחה מאיר כהן להכריז לפני ארבעה חודשים על הקמת ועדה לבחינת הנושא. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, צפויה להגיש את מסקנותיה בקרוב.

"רשויות הרווחה בישראל לא הפנימו את החשיבות של זכות הילד לגדול אצל המשפחה הביולוגית", אומרת ד"ר רונה שוז, מומחית לדיני ילדים ממכללת "שערי משפט". לדבריה, "אם הזכות הזו הייתה עומדת לנגד עיניהם הם היו שוקלים לחיוב את האפשרות של הילד לגדול אצל משפחתו הביולוגית בשלב מוקדם יותר".

הזכות לזהות, הזכות להשתייכות
באמנת האו"ם לזכויות הילד, שבה עוגנה זכות זו, נכללות גם זכויות אחרות – הזכות לזהות והזכות להשתייכות. "אם הילד לא מודע לשורשים שלו זה יוצר בעיות של זהות עצמית", אומרת ד"ר שוז. "לפיכך, במקרים שבהם הילד יכול לגדול במשפחה הביולוגית יש לתת לכך עדיפות, ורק במקרי קיצון להוציא את הילד מביתו. כאשר מדובר בילד אתיופי שיש לו מראה אחר מזה של המשפחה המאמצת הקונפליקט רק מתחדד".

במשרד הרווחה אמרו אמש כי הוצאת ילד מהבית נעשית במסגרת "תהליך ארוך ורגיש מאוד, שמעורבים בו אנשי מקצוע רבים מתחומי החינוך, הרפואה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית". לדבריהם, ועדה בין-משרדית דנה בתוכניות הטיפול במשפחה בהשתתפות ההורים, ורק אם כל הניסיונות לסייע למשפחה לא צולחים פונה פקיד הסעד לבית המשפט לנוער, והוא זה שמקבל את ההחלטה הסופית על הוצאת הילד מהבית או על דרכי טיפול אחרות.

"קיימת בעייתיות במדיניות הוצאה זמנית של ילדים ובאימוץ, במיוחד כאשר מדובר במשפחות מוחלשות", טוענת מנגד ד"ר שוז, שמוסיפה שישראל מרבה בהוצאה של ילדים מבתיהם. לדבריה, הסיבות לכך נעוצות במחסור במשאבים: "עובדים סוציאליים מבינים שהם לא יוכלו לפקח על הנעשה בבתי הילדים ולכן מעדיפים להוציא את הילד מביתו במקום לפקח ולטפל. שנית, בישראל מסיבות היסטוריות יש הרבה פנימיות ומוסדות ולכן יש אפשרות להוציא ילדים ובכך גם לאפשר את המשך הפעילות של המוסדות הללו".

פרשת הנסיך החטוף – חטיפת תינוק יוצאי אתיופיה לאימוץ

"אין מספיק כלים לטיפול"
חי ישראלי, יו"ר תא פקידי הסעד באיגוד העובדים הסוציאליים, סבור עם זאת כי הרשויות עושות את המקסימום במצבים מורכבים. "פקידי סעד הם אנשים מנוסים שלא מקבלים החלטות לבד או בקלות דעת. אנחנו לא פועלים בחלל ריק, אלא במסגרת חוקית. המדינה קבעה את הסמכויות להוצאת ילדים מהבית וההחלטות מתקבלות רק לאחר תהליך ממושך מאוד שכולל גורמים רבים. הוצאת ילד מהבית היא באמת הפתרון האחרון שלנו". אבל גם ישראלי מסכים כי קיים מחסור במשאבים: "פקיד אחד מטפל לעתים ב-80-50 צווים בו זמנית. העומס גדול מדי ואין מספיק כלים לטיפול".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה לדברים: "המשרד שם לנגד עיניו בראש ובראשונה את עקרון טובת הילד. בית המשפט שותף מלא לתהליך והוא זה שמקבל את ההחלטה על הוצאת הילד מהבית. הוצאת ילד מהבית נועדה לשמור על ביטחונו, להגן עליו ולטפל בו. ההוצאה נעשית רק לאחר שהוצעו תוכניות טיפול למשפחה בתוך הקהילה. המטרה בראש ובראשונה היא לענות על צורכי הילדים ולדאוג לביטחונם, למוגנותם, להתפתחותם ולשלומם הפיזי והנפשי".

קישורים:

 "הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת"מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים – חברים יקרים, – כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחהירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה – המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחהלתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיותאומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה – הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet…

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד – משרד הרווחהפקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה(שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער – כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות – יולי 2006 – ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר…

כישלון קונספציית האימוץ הסגור – סיפור ילדותה ונעוריה של דלית– להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. – ילדותה ונעוריה של דלית – סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי…

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם – השירות למען הילד– משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה…

פשעי משרד הרווחה – סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת – סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה – המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011…

הספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס – אוגוסט 2010 – ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ – פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ – במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך…

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת– ערוץ 1 – ספטמבר 2010 – פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ – פקידת הסעד אירית מעוז– יוני 2006 – פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנהפנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"…

השירות למען הילד – השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם – הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות – בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – מאי 2007 – בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה – מאי 2010 – מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא…

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 – האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים – כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. …

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – מאי 2008 –רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה – התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק – נובמבר 2009 – מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. …

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו – ספטמבר 2007 – שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות …

שיטות הרווחה – הילד הוכרז בר אימוץ סגור – ההורים לא ראו אותו יותר – מאי 2005 – שלא על פי סעיף 5 – לילי גלילי – הארץ – זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד – דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו – ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים… 

שופטת מרים נאור – דרכי רמיה לסחר ילדים לאימוץ – פרשת הילד החטוף ממוצא אתיופי

שופטת מרים נאור - הסתמכות על הבלי פיהם של פקידי סעד ומומחיהם לקבוע אימוץ סגור ללא מתן אפשרות אפקטיבית למשפחה טובה

דצמבר 2013 – בפסק דין בדנ"א 6211/13 בן כ- 120 עמודים רובם ככולם אוסף הבלים וחוות דעת של עובדות סוציאליות ו"מומחים" ללא ראיה אובייקטיבית כגון ניסיון ממשי לגדל את הילד במשפחתו קבעה השופטת מרים נאור כי ילד ממוצא אתיופי (הנסיך החטוף) ישלח לאימוץ סגור מבלי שנעשה ניסיון ממשי אחר כלשהו. השופטת מרים נאור הרבתה בהכפשותיה נגד מצב משפחת הילד וציטוטים כאלו ואחרים מבני המשפחה לרעתם, אולם לא ניתחה כלל את המאמצים, אולי ציפתה השופטת למשפחה מושלמת ללא רבב. התנהגותה של מרים נאור פותחת פתח לתפירת תיקי אימוץ מאוסף הבלי פיהם של פקידי סעד ו"מומחים" החוששים לפרנסתם ויכתבו כל מה שפקידי הסעד ינחו אותם, ולהעמיס את המערכת בעוד תיקי אימוץ לילדים להם משפחות טובות וראויות ללא ניסיון ממשי לגדל את הילד במשפחה.  מרים נאור מדשנת את תעשיית הסחר בילדים המזוהמת של משרד הרווחה מזה שנים רבות מחטיפת ילדי תימן, ילדי הגזזת, פרשיות דודו דהאן, רעות איש שלום, ועוד, ומסכנת את הפרט המשפחה והחברה ע"ס חוות דעת של גופים שרלטניים. מרים נאור משתמשת בסיסמת "טובת הילד" בעוד שבפועל לא מיצתה מאומה למימוש זכויותיו לגדול במשפחתו, אלא להפך, הילד נתלש ממשפחתו מיד בהולדתו ונכלא בבית ילדים לשנה בעוד משפחתו נלחמת עליו.

להלן הכתבה אין רווחה: "במקום לפקח, מוציאים מהבית"עומרי אפרים, אביאל מגנזי וגלעד מורג , ynet , דצמבר 2013

פקיד סעד אחד מטפל ב-50 צווים בו זמנית, והתוצאה – ישראל מרבה להוציא ילדים מבתיהם. פרשת "ילד המריבה האתיופי" חשפה את המחדלים, השופטים מתחו ביקורת: "האופציה שהדודה תאמץ לא מוצתה, זו החמצה"
"ילד המריבה" נשאר אצל משפחת האומנה , אבל פרשת הפעוט ממוצא אתיופי אינה רק מקרה בודד ופרטי: המאבק על הפעוט, עוד מעט בן שלוש, חשף שוב את מחדלי מערכת הרווחה, מחדלים שבאו לידי ביטוי בהכרעת הדין של בית המשפט העליון אתמול (יום ב'). לדעת כל הצדדים והמומחים, אילולא שהה הילד זמן כה ארוך אצל משפחת האומנה, היה אינטרס מובהק להעבירו לדודתו הקצינה. גם השופטים, שבהחלטה דרמטית בחרו בסופו של דבר להשאירו אצל ההורים המאמצים, דיברו על "החמצה", אלו שהתנגדו היו חריפים בהרבה.

השופטת עדנה ארבל, שנמנתה עם דעת המיעוט, מתחה ביקורת קשה על רשויות הרווחה ובית המשפט לענייני משפחה בפרשה שנחשפה ב-ynet. היא תיארה כיצד לאורך כל הדרך הביעה הדודה נכונות לאמץ את הילד: "התרשמותי היא שרשויות הרווחה לא עשו די לבחון באופן ממשי גילויי נכונות שהועלו על ידי המשפחה לטפל בפעוט. לא התרשמתי כי נעשה מאמץ לחזק את המשפחה ולבחון אם ניתן, בליווי ובהדרכה מתאימים, להעביר את הקטין למשמורת של מי מבני המשפחה הביולוגית. לו הייתה מתקבלת הכוונה והדרכה שכזו, ייתכן שהצעת אימוץ קונקרטית של הדודה הייתה מתגבשת במועד מוקדם בהרבה".

גם ההחלטה הראשונית של בית המשפט להשאיר את הפעוט אצל משפחתו המאמצת בנימוק ל"קשר המועט" בין הילד למשפחתו הביולוגית זוכה לביקורת של ארבל. "בשלב זה, שבו גם הקשר בין הקטין להורים המיועדים לאמץ עוד היה בחיתוליו, קשה לקבל נימוק זה וממילא קשה גם לקבל את הבהילות שבה התקבלה ההחלטה על מסירתו למשפחת אומנה עם כוונת אימוץ מבלי שנבחנה ומוצתה בקשת הדודה, שהקטין הוא מבשרה, לאמצו בהסכמת אמו ולגדלו כבנה. הצעה זו ראויה הייתה להיבחן ולו משום שהיא הייתה מאפשרת לקטין המשך קשר עם אמו, שנשאה אותו ברחמה 9 חודשים, ולטובת הקטין שיוכל לגדול בכך בחיק משפחתו".

דרכי רמיה בסחר ילדים לאימוץ ע"פ השופטת מרים נאור

 "מצב בלתי מתקבל על הדעת"
השופטת ארבל סיכמה את דבריה ותיארה את המצב שנוצר בתיק, שלפיו הילד הועבר למשפחת אומנה מבלי שמוצתה בדיקת האופציה של אימוץ בידי הדודה ובינתיים שהה כבר זמן רב אצל משפחת אומנה ונקשר אליה – כך שהכתיב למעשה מלכתחילה את ההחלטה בהליך האימוץ: "מצב זה, שמצמצם באופן ניכר את האפשרויות שבפני בית המשפט ומגביל את שיקול דעתו בסוגיה מהותית, דיני נפשות של ממש, הוא בלתי מתקבל על הדעת".

מנגד, המשנה לנשיא העליון, השופטת מרים נאור, טענה בדעת הרוב כי "בתיאור האירועים עד לתחילת שנת 2012 מצוי במידה רבה מענה לטענות המועלות כיום בדיעבד נגד שירותי הרווחה". נאור מציינת כי נבדקה האפשרות שהקטין ייקלט במשפחה המורחבת, אך נסיבות אובייקטיביות הקשו על כך, בהן מצבה הנפשי של האם, היחסים המורכבים בינה לבין אחיותיה, רצונה של האם, עמידתה של המשיבה לגדל את בנה בעצמה, והיותה של הדודה באותה עת בשירות סדיר ורווקה.

עם זאת, גם נאור סייגה את דבריה וכתבה כי על אף הדחיפות "לוח הזמנים שתואר מעורר במבט לאחור תחושה של החמצה. שכן, בזמן שהצעתה של הדודה עמדה לבחינתו של בית המשפט לענייני משפחה, כבר נקבעו למעשה עובדות בשטח. ייתכן כי לפחות במבט לאחור ניתן היה לבחור בחלופות אחרות, אשר הסיכון כי יביאו לשינוי עובדתי ובלתי הפיך הוא קטן יותר".

הדודה כואבת: "הרגשה נוראית"
ההורים המאמצים חגגו את ההחלטה ואמרו כי זה "היום המאושר בחייהם", הדודה הקצינה שנאבקה במשך תקופה ארוכה על אימוץ הפעוט כאבה את הכרעה. "זו הרגשה נוראית, אנחנו לא מעכלים את ההחלטה הזו בכלל", אמרה ל-ynet. "כמה שניסינו באמת להכין את עצמנו לכל אפשרות, אנחנו ממש לא היינו מוכנים להכרעה שכזו – לא רגשית ולא שכלית".

פרשה זו מעלה גם את השאלה אם המקרה הפרטי מסמן בעיה עמוקה יותר במדיניות רשויות הרווחה בכל הקשור להוצאת ילדים מבתיהם, ואם ידם של הרשויות קלה יותר על ההדק כאשר מדובר בהוצאת ילדים ממשפחות עולים. לפחות האחראי על משרד הרווחה סבור כי יש לבחון את השאלות הללו לעומק. שנים של ביקורת הביאו את שר הרווחה מאיר כהן להכריז לפני ארבעה חודשים על הקמת ועדה לבחינת הנושא. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, צפויה להגיש את מסקנותיה בקרוב.

"רשויות הרווחה בישראל לא הפנימו את החשיבות של זכות הילד לגדול אצל המשפחה הביולוגית", אומרת ד"ר רונה שוז, מומחית לדיני ילדים ממכללת "שערי משפט". לדבריה, "אם הזכות הזו הייתה עומדת לנגד עיניהם הם היו שוקלים לחיוב את האפשרות של הילד לגדול אצל משפחתו הביולוגית בשלב מוקדם יותר".

הזכות לזהות, הזכות להשתייכות
באמנת האו"ם לזכויות הילד, שבה עוגנה זכות זו, נכללות גם זכויות אחרות – הזכות לזהות והזכות להשתייכות. "אם הילד לא מודע לשורשים שלו זה יוצר בעיות של זהות עצמית", אומרת ד"ר שוז. "לפיכך, במקרים שבהם הילד יכול לגדול במשפחה הביולוגית יש לתת לכך עדיפות, ורק במקרי קיצון להוציא את הילד מביתו. כאשר מדובר בילד אתיופי שיש לו מראה אחר מזה של המשפחה המאמצת הקונפליקט רק מתחדד".

במשרד הרווחה אמרו אמש כי הוצאת ילד מהבית נעשית במסגרת "תהליך ארוך ורגיש מאוד, שמעורבים בו אנשי מקצוע רבים מתחומי החינוך, הרפואה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית". לדבריהם, ועדה בין-משרדית דנה בתוכניות הטיפול במשפחה בהשתתפות ההורים, ורק אם כל הניסיונות לסייע למשפחה לא צולחים פונה פקיד הסעד לבית המשפט לנוער, והוא זה שמקבל את ההחלטה הסופית על הוצאת הילד מהבית או על דרכי טיפול אחרות.

"קיימת בעייתיות במדיניות הוצאה זמנית של ילדים ובאימוץ, במיוחד כאשר מדובר במשפחות מוחלשות", טוענת מנגד ד"ר שוז, שמוסיפה שישראל מרבה בהוצאה של ילדים מבתיהם. לדבריה, הסיבות לכך נעוצות במחסור במשאבים: "עובדים סוציאליים מבינים שהם לא יוכלו לפקח על הנעשה בבתי הילדים ולכן מעדיפים להוציא את הילד מביתו במקום לפקח ולטפל. שנית, בישראל מסיבות היסטוריות יש הרבה פנימיות ומוסדות ולכן יש אפשרות להוציא ילדים ובכך גם לאפשר את המשך הפעילות של המוסדות הללו".

פרשת הנסיך החטוף – חטיפת תינוק יוצאי אתיופיה לאימוץ

"אין מספיק כלים לטיפול"
חי ישראלי, יו"ר תא פקידי הסעד באיגוד העובדים הסוציאליים, סבור עם זאת כי הרשויות עושות את המקסימום במצבים מורכבים. "פקידי סעד הם אנשים מנוסים שלא מקבלים החלטות לבד או בקלות דעת. אנחנו לא פועלים בחלל ריק, אלא במסגרת חוקית. המדינה קבעה את הסמכויות להוצאת ילדים מהבית וההחלטות מתקבלות רק לאחר תהליך ממושך מאוד שכולל גורמים רבים. הוצאת ילד מהבית היא באמת הפתרון האחרון שלנו". אבל גם ישראלי מסכים כי קיים מחסור במשאבים: "פקיד אחד מטפל לעתים ב-80-50 צווים בו זמנית. העומס גדול מדי ואין מספיק כלים לטיפול".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה לדברים: "המשרד שם לנגד עיניו בראש ובראשונה את עקרון טובת הילד. בית המשפט שותף מלא לתהליך והוא זה שמקבל את ההחלטה על הוצאת הילד מהבית. הוצאת ילד מהבית נועדה לשמור על ביטחונו, להגן עליו ולטפל בו. ההוצאה נעשית רק לאחר שהוצעו תוכניות טיפול למשפחה בתוך הקהילה. המטרה בראש ובראשונה היא לענות על צורכי הילדים ולדאוג לביטחונם, למוגנותם, להתפתחותם ולשלומם הפיזי והנפשי".

קישורים:

 "הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת"מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים – חברים יקרים, – כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחהירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה – המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחהלתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיותאומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה – הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet…

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד – משרד הרווחהפקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה(שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער – כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות – יולי 2006 – ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר…

כישלון קונספציית האימוץ הסגור – סיפור ילדותה ונעוריה של דלית– להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. – ילדותה ונעוריה של דלית – סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי…

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם – השירות למען הילד– משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה…

פשעי משרד הרווחה – סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת – סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה – המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011…

הספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס – אוגוסט 2010 – ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ – פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ – במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך…

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת– ערוץ 1 – ספטמבר 2010 – פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ – פקידת הסעד אירית מעוז– יוני 2006 – פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנהפנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"…

השירות למען הילד – השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם – הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות – בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – מאי 2007 – בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה – מאי 2010 – מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא…

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 – האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים – כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. …

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – מאי 2008 –רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה – התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק – נובמבר 2009 – מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. …

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו – ספטמבר 2007 – שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות …

שיטות הרווחה – הילד הוכרז בר אימוץ סגור – ההורים לא ראו אותו יותר – מאי 2005 – שלא על פי סעיף 5 – לילי גלילי – הארץ – זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד – דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו – ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים…