ציפרלקס תופעות לואי וסיכונים

סם פסיכיאטרי נגד דיכאון - ציפרלקס -  (Escitalopram) - תופעות לוואיעריכה: אילן סלומון, רוקח
בעקבות הצפה בדואר אלקטרוני של מסע הקידום הדיכאון ותרופת הציפרלקסהנה כמה דברים שחברות התרופות לא מספרים לכם.   
תופעות לוואי של תרופה הן השפעותיה הבלתי רצויות, שלא ניתן להפרידן מהשפעותיה הרצויות. העובדה שהן רשומות באותיות קטנות לא גורמת להן להופיע פחות או להשפיע פחות. 
הסכמה מדעת:
ההסכמה ליטול תרופה מחייבת ידיעה והבנה מלאה של כל תופעות הלואי והסיכונים הכרוכים בנטילתה, ולכן ראוי שאלה תהיינה רשומות באופן קריא ובשפה מובנת. הפירוט הבא מבוסס על העלון לרופא של התרופה, שהוא מפורט יותר מהעלון לצרכן.
סיכונים:
החמרה של תסמיני החרדה
החמרת מצב הדיכאון
התגברות מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית
מאניה (מצב רוח סוער שאינו תואם את הנסיבות)
פרכוסים (בדומה לאפילפסיה)
אי שקט, רעד, תת חום, התכווצויות שרירים פתאומיות (סינדרום סרוטונין)
שיבוש רמת הסוכר בדם.
שיבוש מאזן הנוזלים וירידה ברמות מלחים
דימומים תת עוריים


סיכונים בהריון ולידה:
הפרעות עצביות והתנהגותיות אצל העובר כגון: רגישות יתר, רעד, מתח שרירים מוגבר, בכי תמידי, קשיי יניקה ובעיות שינה.
הנקה: התרופה מופרשת בחלב האם.
תופעות לואי נפוצות:
חוסר תיאבון, אימפוטנציה, ירידה בדחף ובתפקוד המיני, נדודי שינה
טשטוש, סינוסיטיס (דלקת מוגלתית במערות האף), חום, בחילה (נפוץ מאד), שלשולים/עצירות, הזעה מרובה, עייפות וישנוניות, פיהוקים
תופעות לואי נוספות:
הזיות, בלבול, אי שקט, חרדה, אובדן עצמיות, התקפי פאניקה, עצבנות, הפרעות תנועה, הפרעות ראייה, ירידה בלחץ דם בעת שינוי תנוחה, הקאות, יובש בפה, אנורקסיה, שיבוש תפקודי כבד, פריחה, גרד ואדמומיות בעור
כל תופעות הלואי והסיכונים הללו מפורטים בעלון לרופא של הציפרלקס ולכן תקפים גם עבור אסטו שהינו תחליף גנרי של ציפרלקס (מכילים אותו חומר פעיל).

אילן סלומון רוקח יועץ
אתר "נפש בריאה"
www.helpful.co.il
054-5481939

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

ריטלין קונצרטה סיכונים תופעות לואי – אילן סלומון


שמי אילן סלומון, אלפי הורים נעזרו בי בשנים האחרונות, ועזרו לילדיהם להצליח בבית הספר בלי ריטלין, קונצרטה וסמים אחרים. להלן כמה שאלות ותשובות שהורים שואלים:

שאלה: אמרו לי שריטלין איננו סם. מדוע אתה מכנה אותו כך?

תשובה: ריטלין (או בשמו הכימי מתיל פנידאט) נמצא בארץ תחת 'פקודת הסמים המסוכנים'. סמים אלה מאוחסנים בכספת של בית המרקחת יחד עם תרופות נרקוטיות (שגורמות לשיכוך כאבים חזקים) כגון מורפין. סמים אלה נמצאים תחת פיקוח עקב נטייה של צרכני סמים להשתמש בהם כתחליף לסמי הרחוב הקשים שהם נוטלים. הוא דומה במבנהו הכימי, בהשפעתו ובמנגנון הפעולה שלו במוח לקוקאין, לאקסטזי, ולמתאמפתאמין (קוקאין קריסטל). משפחה כימית זו קרויה: אמפטאמינים. האמפטאמינים הם כולם סמי מרץ. הם מאופיינים בגרימת ערנות מוגברת, אולם גם בדיכוי התיאבון, עצבנות, חוסר שינה, דיכאון, אפטיות, תלות, וכן מחשבות שווא עד כדי התנהגות פסיכוטית בעת הנטילה או במהלך גמילה.

כיצד מסתירים מן האזרח את הסיכונים שבתרופות – מאמר מאת מאת עו"ד אריק גינזבורג והרוקח אילן סלומון

תרופהכיצד מסתירים מן האזרח את הסיכונים שבתרופות

מאת עו"ד אריק גינזבורג והרוקח אילן סלומון

השימוש הרווח במונח "תרופה" מתייחס למעשה לכל "כדור" שהאדם מקבל כהמלצה מהרופא. ישנן תרופות שניתן לקבל אותן רק עם מרשם רופא, וישנן כאלה שכל אחד יכול לקבלן וליטול אותן לפי שיקול דעתו. הצרכן שלא למד את הנושא לעמקו עשוי לשגות ולהאמין שכל תרופה שהוא נוטל מבצעת פעולה של ריפוי. בפועל, רובן המוחלט של התרופות אינן משמשות ל"ריפוי" אלא נמצאות בשימוש קבוע ל"תחזוקה" של הגוף, כגון תרופות להפחתת סוכר, תרופות להפחתת לחץ דם וכו'. ישנן כמובן גם תרופות לשיכוך כאבים גופניים ונפשיים, שמספקים רק הקלה זמנית בתחושות.

בפועל נמנע המחוקק מלסווג את ה"תרופות" באופן שיציין את פעולתן האמיתית באמצעות שימוש במונח הכוללני "תכשיר", אולם עדיין קיים הבדל בין "תרופות שאינן דורשות מרשם" כמו אקמול, תרופות בעלות רעילות נמוכה שמחייבות מרשם רופא, כגון אנטיביוטיקה, "רעלים" ו"סמים מסוכנים".

רעלים הינם חומרים, שחריגה קטנה בכמותם עלולה לגרום נזק רב או אף להמית את המשתמש.

סמים מסוכנים הינם חומרים המשפיעים על מערכת העצבים ואשר הנוטלים אותם עלולים להתמכר אליהם או לפתח תלות בהם ולרצות להשתמש בהם למטרות שאינן רפואיות, כמו למשל "לתפוס ראש" או לברוח מן המציאות, מה שקרוי "שימוש לרעה" (Abuse). על תרופות המשתייכות לסיווג הזה מתקיים מעקב צמוד מצד הרשויות, והן נשמרות בכספת של בית המרקחת.

בסעיף 20 ל"תקנות הרוקחים, תכשירים- 1986" מפרט המחוקק את הנתונים שנדרש "לגלות" לצרכן על גבי התכשיר.

מעיון בתקנה זו עולה כי אין חובה ספציפית לציין בעלון התרופה את סיווג התכשיר. אמנם תרופות המשתייכות לסיווג של "רעלים" זוכות לסימון זעיר בצורת האות T עבור Toxica ("רעילות" בלטינית), אך ניתן להתווכח אם סימון זה הינו בולט או מובן מספיק עבור הצרכן הישראלי.

אולם בנושא הסימון של תרופות שהחוק הגדיר כי הן משתייכות לרשימת ה"סמים המסוכנים" המידע לצרכן לוקה בוודאות בחסר, היות שאין אזכור לעובדה זו בעלון התרופה או על גבי האריזה, ולכן אדם מן הישוב אינו יכול להבחין כאשר הוא נוטל או נותן לילדיו תרופה המשתייכת לקבוצת הסמים המסוכנים.

דוגמא מובהקת לכך היא הריטלין, שגם הרופא, גם הרוקח וגם חברת התרופות מציגים אותו למטופל כ"תרופה", מבלי לציין את השתייכות החומר הפעיל שבו – מתילפנידאט – לרשימת החומרים המסווגים כסמים מסוכנים בכל הליך רישום התרופה וניפוקה.

הסיבה לכך נעוצה בחשש הקיים בקרב רופאים וחברות תרופות, שאם האדם יידע כי הוא נוטל סמים מסוכנים ולא תרופות, הוא לא יסכים ליטול את התכשירים המוצעים לו, ובמילים אחרות: הוא לא יקנה!

כאשר הורה נותן לילד ריטלין על בסיס יומיומי למשך שנים, אין זה סביר להסתיר ממנו כי התרופה מסווגת כסם מסוכן, שיש העושים בו שימוש לרעה. חשוב ליידע את ההורים על האפשרות שחברים יפנו לילדיהם בניסיון לרכוש מהם כדורים לשימוש לא חוקי. או האפשרות שימצאו את הילד המתבגר שלהם כשהוא "מסניף" כדורים היישר דרך אפו כדי "לתפוס ראש" לאחר שנטילה של שנים דרך הפה כבר לא מספקת לו את אותן תחושות – מאחר שגופו התרגל לכדור, ומבקש כעת להגדיל את המינון ואת ההשפעה שהוא תלוי בה.

חובת ה"הסכמה מדעת" כחלק מזכויות החולה, מחייבת גילוי נאות באשר לטבעם של החומרים שהרופא ממליץ לו ליטול, כדי שיוכל לקבל החלטה מושכלת ואחראית. היעדר מידע מלא על סיווג התכשיר פוגע לכן בזכויות החולה, ויש לו השלכות משפטיות וכלכליות מרחיקות לכת גם בתחום ביטוחי הבריאות וחוק הבריאות הממלכתי.

ההמלצות שלנו הן כי לאור המצב הקיים על המחוקק להבטיח כי במיוחד בנוגע לריטלין ודומיו יש לגלות לצרכן בצורה מפורשת ובולטת בעלון לצרכן או על האריזה כי מדובר בסם המשתייך לפקודת הסמים המסוכנים.

הערה: המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי או רפואי, ויש לפנות לרופא או לעורך דין בכל עניין פרטני.

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03 טלפון עמותה: 5660699

גת מגידו מנכ"לית ורוקח אילן סלומון מעמותת מגן זכויות אנוש בפתיחת תערוכת פסיכיאטריה תעשיית המוות 2013

אוגוסט 2013 – תמונות מתערוכת "פסיכיאטריה – תעשיית המוות" של עמותת מגן לזכויות אנוש. התערוכה מוצגת ע"פ שטח של 600 מ"ר בנמל יפו, בהאנגר הדרומי 2, גלריית סלון יפו. בין התאריכים 30.8.2013 עד ה- 12.09.2013. בשעות 11:00 עד 23:00 – הכניסה ללא תשלום.

פלייליסט – תערוכת פסיכיאטריה תעשיית המוות 2013 – נמל יפו

קישורים:

טיפול נפשי לילדים- מידע חיוני להורים – מאמר מאת אילן סלומון

יולי 2013 – טיפול נפשי לילדים- מידע חיוני להורים! – אילן סלומון-רוקח, מטפל ומאמן לילדים

יש לעשות הכול כדי שילדים יקבלו טיפול נפשי ללא תרופות
בעידן שבו ערוצי התקשורת הם מסחריים, הציבור חשוף ל"הפגזה" בלתי פוסקת של מידע "רפואי" בשירותן הסמוי של חברות התרופות או גופים המייצגים אותן. התוצאה היא שאדם בוגר שנתקל בקשיים נפשיים פונה מיד לרופא המשפחה או לחדר המיון בבית החולים. התוצאה: תרופות הרגעה ושינה ותרופות נגד דיכאון וחרדה ניתנות לאנשים כמעט בכל מצב נפשי לא אופטימלי. במקרים רבים ההנחיה היא לקחת אותן לפחות חודש, חצי שנה או שנה, ו"אז נראה". כשהם מנסים להפסיק או להיגמל מהתרופות הללו ההתרסקות מיידית או שאינה מיידית אבל היא מובטחת. מאות אנשים שעזרתי להם בשנים האחרונות חזרו והשתמשו באותה המילה כדי לתאר את זה: גיהינום.

לפני שתפנו לטיפול נפשי רגשי לילדים דאגו לבצע בדיקה גופנית מקיפה אצל רופא המשפחה
תפקידו של הרופא הינו לטפל בגופו (ולא לסמם את נפשו) של הילד. שיבושים הורמונאליים, חוסר או עודף ברזל, בעיות ראייה או שמיעה, בעיות במערכת העיכול, כאבים גופניים, כל אלה עלולים להציק לילד ולהקשות עליו. רופא לא מיומן עלול לדלג על שלב הבדיקה הגופנית ולגשת ישר לטיפול תרופתי פסיכיאטרי.

לפני שתפנו לטיפול נפשי רגשי לילדים בקרו אצל נטורופת או תזונאי. שפרו את תזונתו של הילד
תזונה שהינה דלה בחלבונים וירקות ועשירה בסוכר ובמזונות תעשייתיים עלולה להשפיע לרעה על מערכת העצבים ועל תפקודם הגופני והנפשי של ילדים. ישנם ילדים הסובלים מרגישויות מיוחדות לצבעי מאכל, חומרים משמרים ואף מזונות מסוימים כגון חיטה, מוצרי חלב, סויה או סוגי פירות שונים. חוסר בויטמינים ומינרלים מסוימים עלול לגרום לילדים לחרדות, עצבנות, התקפי זעם, בעיות שינה, חוסר מוטיבציה ואף דיכאון.

בדרך לטיפול נפשי רגשי לילדים הימנעו מאבחון פסיכו דידקטי. היעזרו במורה פרטי טוב שיתרגל את הילד, ויעזור לו להצליח בלמידה.
קשיי למידה בהחלט עלולים לגרום לילדים לחוש אי הצלחה, שעמום, תסכול, כעסים ואף חרדות. לילד שמצליח בבית הספר קל בהרבה לצאת ממשבר נפשי ולהשתלב מחדש במסגרת. כאשר תלמיד עובר קשיים נפשיים הוא יישלח במוקדם או במאוחר לאבחון פסיכולוגי או פסיכו- דידקטי (שגם בודק קשיי למידה) על ידי גננת, או יועצת חינוכית. הבעיה עם אבחון פסיכולוגי היא שהוא מכפיש את הילד בעקבות משבר זמני, ויוצר לגביו רישום מתועד שילווה אותו כל חייו ועלול לפגוע בעתידו. הבעיה עם אבחון דידקטי היא שברוב המקרים הוא קובע כי הילד סובל מ'ליקוי' ולכן ממליץ על 'הקלות' לימודיות או על שיעורי 'אסטרטגיות למידה' שבפועל הינן שיטות וקיצורי דרך שנועדו 'לחפף' את הלמידה ו'להשיג' ציונים במקום לשים דגש על חיזוק יכולת הלמידה עצמה.

תנו לילד זמן להתאושש ואל תרשו שילחיצו אתכם לפעול מיד. ילד מטבעו נוטה להגיב באופן קיצוני ללחצים שונים, כאשר הלחץ פוחת הוא נוטה להתאושש מהמצב החריף שסבל ממנו.
ילדים הינם לרוב שבריריים בהשוואה למבוגרים כיון שחסרות להם התנסויות החיים הרבות, והביטחון העצמי שנרכש באמצעותן. משום כך קל לערער אותם, ותגובותיהם עשויות להיות חריפות במיוחד בגילאי היסודי אך בהחלט גם בגילאי התיכון ובצבא. קל מאד להגזים בפרשנות לתגובותיהם. כשילד אומר: "אני רוצה למות", מערכת החינוך הממלכתית, הפועלת על פי נהלים, ומושפעת כמובן מהקמפיין הרשמי למניעת התאבדויות שנוצר בהשפעתן (הסמויה) של חברות התרופות, תגיב לכך, כמובן, תמיד בהגזמה. עובדי הרווחה יקבלו דיווח ויחייבו כעת את ההורים לערוך לילד אבחון פסיכיאטרי כתנאי לכניסתו לבית הספר. במקרה שההורים משוכנעים מתוך היכרותם עם הילד כי אין כאן סכנה אמיתית, מומלץ לגשת לאבחון פרטי למרות העלויות הגבוהות יותר ולנסות להתעקש שהמערכת תסתפק באבחון פסיכולוגי או חוות דעת של המורים שלו או במסמך משפטי שבו ההורים מסירים אחריותם מבית הספר במקרה שיקרה משהו. עליהם גם להקפיד שלא להשאיר את המסמך בידי בית הספר. המשמעות של אבחון פסיכיאטרי הינה כמעט תמיד תיוג והמלצה לטיפול תרופתי ולעיתים אף אשפוז יום פסיכיאטרי, שאותם תוכל כעת המערכת לכפות על ההורים עקב מעורבותו של "גורם מקצועי מוסמך". ההורים, אם כן, חשופים ללחץ גדול מצד המערכת ולמרות זאת עליהם להקפיד לא לערב בכך את הילד ולתת לו את האפשרות להתאושש בקצב שלו.

'ריפוי בעיסוק' הינו התרפיה היעילה ביותר לילדים עם בעיות נפשיות חריפות, בניגוד ל'טיפול רגשי' לא זהיר שעלול להציף ילדים, ולגרום בהמשך דווקא להחמרה במצבם
למרות שהנחת היסוד של טיפול רגשי היא שכאשר משוחחים על נושא מסוים ניתן לעבד אותו ולהשיג לעיתים הקלה, חשוב מאד לדעת שלא נכון לעסוק בנושאים טעונים כאשר האדם מרגיש מוצף בהם, אלא לעשות זאת רק לאחר שחזר לעצמו והוא יציב מספיק. בנוסף, עיסוק יתר או דיבור יתר על נושא טעון יכול לגרום להצפה כרונית שלא ניתן לכבות אותה, והופכת את המטופל לתלוי במטפל או באנשים שסביבו כדי שיקשיבו לו, אחרת הוא מרגיש שהוא "טובע". עם ילדים, עקב אי יציבותם (ראה לעיל) אזהרות אלה חייבות לקבל משנה תוקף. יש להיזהר מאד עם ילדים שמצויים במצב רגשי חריף מלהיכנס איתם לדיון בנושאים הטעונים ולא לאפשר להם טיפול רגשי שמתמשך לאורך שנה ויותר כפי שקורה לעיתים. דרך הטיפול הנכונה במקרים של הצפה או מצב נפשי חריף היא דווקא להסיח את תשומת ליבו של הילד מן הבעיה בכך שלוקחים אותו לסביבה אחרת, לטיול לא מאומץ, נותנים לו לעסוק בתחביביו, מאפשרים לו לעזור באמצעות ביצוע פעולות שאינן קשות עבורו, לטפל בבעל חיים וכו'. זו הסיבה שטיפולים באמנות ובבעלי חיים מוצלחים כל כך כיון שהם מהווים ריפוי בעיסוק והסחה מהכאב הנפשי עד שהוא מתפוגג.

הישמרו במיוחד מפסיכולוגים שמפנים אתכם לקבל תרופה פסיכיאטרית במקביל לטיפול הרגשי שלהם. הם מחפשים חיים קלים ו/או מפקפקים ביכולתם לעזור לילד שלכם.
גם לימודי הפסיכולוגיה כיום מושפעים מאד מכוחן הכלכלי העצום של חברות התרופות. עשרות שנים של השקעה עולמית במחקר מגמתי באוניברסיטאות ופרסום מאמרי מחקר בכתבי עת "מדעיים" גרמו לפסיכולוגים רבים לפקפק בכוחם לעזור. תזהו אותם לפי זה שיספרו לכם טענות חסרות בסיס מדעי, כמו הטענה שהילד שלכם סובל מ- 'חוסר איזון כימי במוח'. פסיכולוגים כאלה יקבלו ילדים או מבוגרים לטיפול רגשי רק בתנאי שייטלו גם תרופות. זה לא יעיל ומסוכן בדיוק כמו אצל אותו רופא שיניים שבא לטפל בשן כואבת בעת שהמטופל מצוי תחת השפעת משככי כאבים ובעצמו לא בטוח איזוהי השן החולה.

אם הבעיה לא משתפרת חפשו בסביבת הילד מישהו שמאיים עליו, מלחיץ אותו או מדכא אף ילדים אחרים סביבו מבלי שיוכלו להשיב לו או להתגונן מפניו. טיפול נפשי נכון יאתר את הגורם הזה וישים לו סוף.
חלק נכבד מהבעיות הנפשיות של ילדים נובעות מלחצים שמופעלים עליהם על ידי מבוגרים או על ידי ילדים בני גילם. הסיבה לכך היא שילד נוטה להתאושש מטראומות שהוא עובר עם חלוף הזמן, אולם אם הוא נשאר במצב נפשי מעורער ולא מתאושש, זה אומר שאותו גורם מלחיץ או מאיים נמצא באופן קבוע בסביבתו ומלבה את הפחדים או הכעסים שלו כל יום מחדש. זה לא משנה אם לילד יש פחד מכלבים או פחד לעזוב את אימא. מי שמלחיץ אותו או מדכא אותו מעיר את השדים הללו. מטפל נפשי טוב לילדים יידע להימנע מלהיכנס לתוכנן של החרדות אלא יחפש את הגורם המלחיץ שמעיר את הפחדים הללו בסביבתו של הילד, וידאג לכך שאותו גורם יפחית את הלחץ או ידאג להרחיק את הילד לזמן מה מאותו גורם מלחיץ. דוגמא לכך היא ילד שמאיים על חברו כי יהיה ברוגז איתו אם לא יעשה את רצונו והילד מציית, אולם מגלה סימנים של חרדת נטישה כאשר אמא רוצה ללכת. הטיפול במצב יהיה לאסור על הילד המדכא מלאיים על אחרים, ולא עיסוק יתר בחרדת הנטישה.

טיפול נפשי רגשי לילדים חייב להבחין בין ילד שהוא קורבן לבין ילד שהופך אחרים לקרבן, וצריך לספק לילד מהסוג השני מסגרת שתדרוש ממנו יותר משמעת ואחריות כתנאי לקבלת תמיכה.
ישנם ילדים שמטילים אימה על ילדים אחרים ואף על מבוגרים. ישנם ילדים שמטילים גם אשמה על אחרים ומייחסים את הקשיים שלהם למעשיהם של אחרים. ילדים אלה אינם קרבנות כפי שהם מנסים לכאורה להציג, וייתכן מאד שילדים אחרים נמצאים בטיפול נפשי רגשי לאחר שילדים אלה הפכו אותם לקרבנות. טיפול נפשי נכון לילדים לא ינסה לתת סימפטיה או יחס חם לילד שנוהג בחוסר אחריות בכך שהוא מאשים אחרים במצבו. הטיפול הנפשי בילדים כאלה יתמקד בדרישה להתנהגות אחראית, ולא בהקשבה לתלונותיו של הילד שממילא לא נראה שתסתיימנה.

לסיכום: טיפול נפשי לילדים הוא נושא עדין כעדינותם של ילדים. הוא דורש סבלנות ואורך רוח, אולם יותר מהכול הוא דורש ערנות וזהירות של ההורים מפני אנשי המקצוע המוסמכים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדי רווחה שעשויים להציע או לדרוש 'פתרונות' מערכתיים שלטווח ארוך יפגעו בעתידו של הילד. רק אתמול נפגשתי עם אישה שנולד לה בן שהוגדר כסובל מפיגור, ועד כיתה ג' שום מסגרת חינוכית רגילה לא הסכימה לקבל אותו. האם סירבה לתת לו תרופות. בכיתה ו' התגלה שהילד מחונן, הוא התקבל לפנימייה יוקרתית וסיים תיכון ואוניברסיטה בהצטיינות. זה אולי מקרה קיצוני, אבל הוא מדגים את ההכרח שלא לקבל עצות מאנשי המקצוע לגבי טיפול נפשי רגשי לילדים באופן עיוור ולהיות נאמנים להבנתכם והשקפתכם.

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

טלפון עמותה: 5660699 03