כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם

יהונתן רבינוביץ
עורך דין יהונתן רבינוביץ'

10.06.2020 – פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם.

העותר עורך דין יהונתן רבינוביץ' המשמש כסנגור, טוען על תופעה כלל ארצית במסגרתה, לטענתו, עצורים מובלים לדיון בעניינם בבתי המשפט השונים כשהם נותרים כבולים ברגליהם בתוך אולם בית המשפט, הן בזמן המתנתם לדיון והן בזמן הדיון עצמו. על פי הנטען בעתירה, שירות בתי הסוהר הוציא הנחיה לפיה יש להותיר כל עצור במהלך דיון בבית המשפט כשהוא כבול ברגליו. זאת בניגוד להוראת סעיף 9א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על פיה עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא על פי הוראות אותו סעיף.

בג"צ מסביר כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי לרבות בית משפט, אלא לפי הוראות הסעיף

סעיף 9א לחוק המעצרים קובע כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות הסעיף. ללמדך, כי "ברירת המחדל" היא כי עת מובא עצור לאולם בית המשפט, אשר לא יכולה להיות מחלוקת כי הוא בבחינת "מקום ציבורי" (וראו: סעיף קטן (5) בו מוגדר "מקום ציבורי" כמקום "שלציבור או חלק ממנו גישה אליו") – אין לכבלו אלא בהתקיים אחד מהחריגים המפורטים בסעיף. זאת, בין היתר, כמפורט בסעיף קטן (1): כאשר קיים חשש סביר שהעצור עלול להימלט או לסייע לאחר להימלט; לגרום נזק לגוף או לרכוש; לפגוע בראיות או להעלימן; לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המעצר. כמו כן, לפי סעיף קטן (4) לאותו סעיף, על אף התקיימותם של החריגים, שופט רשאי להורות על שחרור עצור מכבילה כשהעצור שוהה באולם בית המשפט. הוראות דומות בקשר לכבילה במקום ציבורי של מי שנתון במשמורת בית סוהר – בין בהיותו אסיר ובין בהיותו עצור (זאת על פי הגדרת "אסיר" בסעיף 1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה)) – נקבעו בסעיף 11א לפקודה.

בג"צ קבע כי שב"ס ייזום פניה לשופט טרם תחילת הדיון ויסביר מדוע העציר אזוק

מצופה מסוהרי יחידת נחשון עת הם מובילים עצור כבול לאולם בית המשפט, להסב את תשומת לב בית המשפט הדן בעניין שהעציר כבול בשל התקיימותם של החריגים שפורטו בחוק. הנחת המוצא היא כי השופט היושב בדין אינו ער לכבילת העציר המובא לפניו, ולו בשל מגבלות זוויות הראיה, קיומן של "חופות עצורים" והמרחקים הפיזיים הקיימים בין דוכן השופט לבין "ספסל הנאשמים". במסגרת זו אין על הסוהרים להמתין להעלאת הסתייגות מטעם העצור או סנגורו לכבילתו, אלא עליהם ליזום את הפניה לבית המשפט ולנמק מדוע לדעתם עניינו של העציר או האסיר הספציפי נכנס לגדרו של אחד מהחריגים. או אז, ישקול בית המשפט אם העניין מצדיק הפעלת הסמכות להורות על התרת הכבילה לפי סעיף 9א(4) לחוק המעצרים על כל המשתמע מכך.

מצורפת פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם.

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003

Document-page-004

Document-page-005

Document-page-006
פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם

פרשת הבלוגרים: נציב תלונות הציבור על שופטים: "אין להשלים עם מצב בו בעל דין מתייצב לדיון כאשר הוא אזוק בידיו או ברגליו"

אוקטובר 2018 – בתלונה נטען כי מעל לשנה סובלת הגב' שם טוב כבת 50 מהתעללות מתמשכת ע"י הולכתה אזוקה בידיה וברגליה בפומבי ובאולם בית המשפט . ב- 18.10.2017 הולכה הגב' שם טוב בפומבי אזוקה בידיה ורגליה כשסוהרת שב"ס אוחזת בכפות ידיה לעיני קהל במסדרון בית המשפט המחוזי ת"א (צורף סרטון לתלונה). בנוסף ב- 06.11.2017 הובאה הגב' שם טוב לאולם הדיונים בפני כב' השופטת דומב כשהיא כפותה ברגליה לעיני קהל (צורף הפרוטוקול לתלונה). יש דוגמאות נוספות להתעללויות מעין אלו.

אירוע התלונה

במאי 2018 בתחילת דיון משפטי בעניין הגב' שם טוב בפני השופט התברר כי הגב' שם טוב הובאה לאולם הדיונים בבית המשפט כשאזיקים לרגליה בניגוד לחוק ולתקנות. כב' השופט אמר אמירה בסגנון: "בטעות אזקו אותה באולם הדיונים". השופט לא נזף או ביקר או העביר לידיעת הממונים התנהגות שב"ס. הדיונים מוקלטים ע"י בית המשפט.

החלטת הנציבות


הנציב הציג קטעים מהפרוטוקול בהם השופט הורה לשב"ס להסיר האזיקים מיד ולכן קבע כי השופט פעל כשורה.
הנציב קבע כי "ככלל אין להשלים עם מצב בו בעל דין מתייצב לדיון כאשר הוא אזוק בידיו או ברגליו" עוד הוסיף הנציב כי "ראוי שכל הגורמים הנוגעים בכך יעשו את כל הנדרש על מנת שתקלה זאת לא תישנה".

מצורף בירור התלונה

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

השופטת יעל מרמור דומב ואיזוק בעלת דין "נסערת" במהלך דיון בבית המשפט

מתוך סטטוס פייסבוק Moshe Halevi 28.03.2018

מרץ 2018 – חוק המעצרים אוסר על הובלת עצור במקום ציבורי, כשיש עליו אזיקים. לא ברגליים ולא בידיים.

החוק אוסר על הכנסת עצור לאולם בית המשפט עם אזיקים, בין על ידיו ובין על רגליו.

אבל החוק הזה כנראה לא תופס אם השם שלך זה לורי שם טוב.

לפני כמספר חודשים, לורי הגיעה לדיון בתביעות קטנות בבית המשפט השלום בתל אביב. הדיון החל בפני הרשמת הכי בכירה באיזור, יעל מרמור דומב.

סוהרי השב"ס הכניסו את לורי לאולם הדיונים, אך סירבו להסיר את האזיקים מהרגליים שלה. לורי זעקה על כך והיתה נסערת שסוהרי נחשון אינם מקיימים את הוראות החוק ואינם מסירים את האזיקים מרגליה.

רק באמצע הדיון, כשלורי ביקשה שוב ושוב להורות לסוהרי השב"ס להסיר את האזיקים מרגליה, נאותה הרשמת הסופר בכירה, להורות לסוהרים להסיר את האזיקים מרגליה של לורי.

לורי הגישה תלונה כנגד הרשמת בגין אי מתן הוראה לשב"ס להסיר האזיקים מרגליה.

הרשמת טענה בדיון שאין זה מסמכותה. באמצע הדיון היא נזכרה שזה כן בסמכותה, כי לורי הסבירה לה שתוגש תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים.

הנציב בדק ובדק ושם לב שבהחלטות קודמות שלו, הוא גער בשופטים שלא הסירו אזיקים מעצורים שהוכנסו לאולם בית משפט, ורשם לאותם שופטים הערה, ואף מצא את התלונות מוצדקות.

אבל בתלונה האחרונה, הוא שם לב שלמתלוננת קוראים לורי שם טוב.
אז הנציב אליעזר ריבלין "הסמיך" א(שלא כדין) את אחד הפקידים שלו שמצא וכתב שהתלונה של לורי בכלל לא מוצדקת.

למה? כי לורי היתה נסערת שלא הסירו לה את האזיקים בתחילת הדיון, אז בגלל שהיא נסערת, אז לא מסירים לה את האזיקים בדיון.
נשמע כמו בדיחה?
זה אמיתי לחלוטין.
התלונה של לורי נדחתה.

מתברר שאם עצור נסער כי הוא הוכנס אזוק לאולם בית המשפט בניגוד לחוק והוא רוטן על זה, אז אפשר להשאיר אותו באזיקים עד שהוא יירגע או עד שהרגל שלו תירדם ויהיה נמק. ורק אז אפשר להוריד את האזיקים מהרגליים של העצור.

תלונה 722/17
לורי שם טוב נגד הרשמת הבכירה יעל מרמור דומב
העתק הההחלטה

להורדת/ צפיה בהחלטה הקלק כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004