מדיניות רווחה במדינת ישראל
"שיקרו לנו, טייחו אותנו, מסרו לנו פרטים לא נכונים על נסיבות הולדתנו והאימוץ שלנו, ונורא מכך, העלימו מכתבים ותמונות שההורים הביולוגיים השאירו לנו, מכתבים שמשוועים ליצירת קשר איתנו".
כך טוענים בנים ובנות מאומצים שבגרו והורים ביולוגיים על מה שמתרחש בין כותלי השירות למען הילד, שאחראי לפתיחת תיקי האימוץ. לטענתם, השירות עושה זאת באופן פטרוני וחסר נהלים מסודרים.
מתוך תחקיר חגית רון רבינוביץ' , 15.08.2019 , ישראל היום, מחדל תיקי האימוץ: "בהינף יד מחקו לי את ההיסטוריה".
שיקולי הרווחה הם כסף. כסף הוא המניע את כל תעשיית הוצאת ילדים מהבית. לכן שיטות הפעולה הן תסקירים מכפישים, חוות דעת מכפישות, הרחקת הילדים מההורים, הלעטת ילדים בסמים פסיכיאטריים בפנימיות, אומנה, אימוץ, הפקרת ילדים להתעללות במוסדות ועוד. בנוסף ההתעסקות עם רשויות הרווחה פוגע באיכות החיים, אובדן שעות עבודה, הוצאות מאות אלפי שקלים על עורכי דין, ותיוג כ"מוכר לשירותי הרווחה".
היזהרו מרשויות הרווחה.
אל תחתמו על נזקקות
חתמתם על בלשכת הרווחה כי הילד הוא קטין נזקק, משמע העברתם סמכויות ההורות שלכם לרווחה. פקיד הסעד יכול לקבוע את מקום מגוריו וגורלו. אין דרך חזרה.
האם תיתן לרשויות הרווחה להחליט על גורלך? ה"טיפולים" של מוסדות משרד הרווחה נעשים באמצעות צווים שיפוטיים – אין דרך חזרה.
יולי 2018 – דרך מוזרה ותמוהה מצאו שופטים בערכאות כדי לבטא לטענתם כי "מילים עלולות לפגוע". ובהקשר החשודה אמרו: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית כי סופכם יהיה רע ומר".
מי שינסה לפרש את הנמשל עלול להבין התבטאות הסתה והטרדה מינית.
מרץ 2017 – בימי המעצר הראשונים, הולכו החשודים כשהם אזוקים בידיהם ורגליהם בפומבי לעיני צלמים ועוברים ושבים במתחם בית המשפט.
צלמי חדשות 2 הוזמנו ע"י פרקליטות המדינה לצילומי תעמולה להשחיר פניהם של הבלוגרים ברבים. סרטון התעמולה שודר בחדשות 2 ליל שבת 3.3.2017 בשעת צפיית שיא.
בתמונה ניתן לראות את מוטי לייבל (במרכז) כשהוא אזוק בידיו וברגליו מלווה בשני שוטרים. מצד ימין יד של מתלונן אוחזת בסמארטפון ומצלם, שהוזמן מבעוד מועד ע"י הפרקליטות לצלם ולהתגרות בלייבל האזוק. בצד שמאל של התמונה רואים את טכנאי הסאונד של חדשות 2 מצמיד את מוט המיקרופון ללייבל.
מצעד הביזוי שאורגן ע"י אנשים קטנים בפרקליטות המדינה.
החשודים העצורים היו מיוצגים באותה העת ע"י הסנגוריה הציבורית.
היכן היתה הסנגוריה האמונה על זכויותיהם של החשודים?
