מדיניות רווחה במדינת ישראל
שיקולי הרווחה הם כסף. כסף הוא המניע את כל תעשיית הוצאת ילדים מהבית. לכן שיטות הפעולה הן תסקירים מכפישים, חוות דעת מכפישות, הרחקת הילדים מההורים, הלעטת ילדים בסמים פסיכיאטריים בפנימיות, אומנה, אימוץ, הפקרת ילדים להתעללות במוסדות ועוד. בנוסף ההתעסקות עם רשויות הרווחה פוגע באיכות החיים, אובדן שעות עבודה, הוצאות מאות אלפי שקלים על עורכי דין, ותיוג כ"מוכר לשירותי הרווחה".
היזהרו מרשויות הרווחה.
אל תחתמו על נזקקות
חתמתם על בלשכת הרווחה כי הילד הוא קטין נזקק, משמע העברתם סמכויות ההורות שלכם לרווחה. פקיד הסעד יכול לקבוע את מקום מגוריו וגורלו. אין דרך חזרה.
האם תיתן לרשויות הרווחה להחליט על גורלך? ה"טיפולים" של מוסדות משרד הרווחה נעשים באמצעות צווים שיפוטיים – אין דרך חזרה.
יולי 2018 – דרך מוזרה ותמוהה מצאו שופטים בערכאות כדי לבטא לטענתם כי "מילים עלולות לפגוע". ובהקשר החשודה אמרו: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית כי סופכם יהיה רע ומר".
מי שינסה לפרש את הנמשל עלול להבין התבטאות הסתה והטרדה מינית.
מרץ 2017 – בימי המעצר הראשונים, הולכו החשודים כשהם אזוקים בידיהם ורגליהם בפומבי לעיני צלמים ועוברים ושבים במתחם בית המשפט.
צלמי חדשות 2 הוזמנו ע"י פרקליטות המדינה לצילומי תעמולה להשחיר פניהם של הבלוגרים ברבים. סרטון התעמולה שודר בחדשות 2 ליל שבת 3.3.2017 בשעת צפיית שיא.
בתמונה ניתן לראות את מוטי לייבל (במרכז) כשהוא אזוק בידיו וברגליו מלווה בשני שוטרים. מצד ימין יד של מתלונן אוחזת בסמארטפון ומצלם, שהוזמן מבעוד מועד ע"י הפרקליטות לצלם ולהתגרות בלייבל האזוק. בצד שמאל של התמונה רואים את טכנאי הסאונד של חדשות 2 מצמיד את מוט המיקרופון ללייבל.
מצעד הביזוי שאורגן ע"י אנשים קטנים בפרקליטות המדינה.
החשודים העצורים היו מיוצגים באותה העת ע"י הסנגוריה הציבורית.
היכן היתה הסנגוריה האמונה על זכויותיהם של החשודים?
פברואר 2018 – אוזלת יד הסנגוריה הציבורית נוכח פגיעות חוקתיות סידרתית באזרחים ע"י מערכות אכיפת החוק ובתי המשפט. צווי חיפוש לקויים ולא חוקיים ללא פתיחת תיק בית משפט, חיפוש במחשבים ומסמכים ללא עדים בניגוד לחוק. החלטות שיפוטיות להחזקת רכוש שנתפס בחיפוש במעמד צד אחד בניגוד לחוק, ועד תום ההליכים בניגוד לחוק, ועוד… ועוד…
הסנגוריה כובלת ידי הסנגורים מטעמה בשכר טירחה זעום ללא שום פרופורציה להיקף התיק, אינה מספקת להם מומחים מקצועיים כפי שבידי הפרקליטות, ואינה מגבה את סנגוריה נוכח התנהלות מזלזת של שופטים בנאשמים.
מדובר בדפוס זלזול בחוק ובאזרח שהפרקליטות השיתה על בתי המשפט והסנגוריה שותקת.
פרשת מעצר הבלוגרים – דוגמא איכותית להתרפסות הסנגוריה
דוגמא איכותית למחדלי הסנגוריה הציבורית היא פרשת מעצרם של הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר העצורים כשנה עד היום ה- 10.08.2018 מבלי שהחל משפטם. עילת המעצר: "מילים עלולות לפגוע" בעקבות פרסומים שפרסמו לכאורה ברשת האינטרנט.
העצורים הובלו להארכת מעצרם בפני השופט עלאא מסארווה במתחם בית משפט השלום תל אביב בפומבי כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם.
כל צווי החיפוש שהוצאו בפברואר 2017 ע"י שופט המעצרים עלאא מסארווה לקויים ובלתי חוקיים, ללא ציון מספר תיק בית משפט וללא נימוק מדוע החיפוש בדברי המחשב יבוצע ללא עדים. והחיפוש בדברי המחשב אכן בוצע ללא עדים בניגוד לחוק.
שופטת המעצרים חיותה כוחן האריכה החזקת הרכוש התפוס במשטרה עד לתום ההליכים במעמד צד אחד בניגוד לחוק. כוחן נימקה החלטתה בנימוק: "כמבוקש".
מחדלים צורמים רבים אחרים היו לאורך כל השנה בהם היו הבלוגרים במעצר כגון עיכוב במסירת חומרי חקירה, כליאת העיתונאית לורי שם טוב בבידוד והפרדה בניגוד לחוק ובניגוד לאמנות בינלאומיות לעינויים.
כיום כשנה לאחר מעצרם כלואה שם טוב בבית כלא נווה תרצה וברשותה כמות מזערית מחומרי החקירה שבו היא זכאית לעיין ע"פ חוק.
