מעון מסילה – מדיניות טיפול משרד הרווחה בילדות חוסות

שלמה שוהם - מנהל מעון מסילהפרשת ההתעללות בנערות חוסות במעון מסילה של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה שפורסמה בתחקיר מעריב ביוני 2010, חושפת עדויות נערות החוסות במעון על מדיניות משרד הרווחה לטיפול בנערות במקום. ידועים אינספור פרשיות התעללויות קשות בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה … ועוד.

עיקרי מדיניות משרד הרווחה לטיפול בילדים במעונות נעולים:

כליאה בצינוק למשך כ- 48 שעות – במעון 'מסילה' ישנו צינוק המכונה "חדר פסק זמן", או לחלופין ב"החדר הבטוח", המעון נועל את החוסות לתקופות ממושכות, ללא מאווררים או גישה לשירותים. הנערות ששוחחנו איתן כינו את החדר הזה: "הצינוק". "לפעמים, כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפני", מספרת מיכל, נערה בת 19 ששהתה במוסד קרוב לשנתיים. "לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים".
דוח הסנגוריה הציבורית תיאר את חדר "פסק הזמן" כך: "מדובר בחדר קטן (בערך עשרה מ"ר) המצופה כולו (לרבות קירותיו) בשטיח מקיר לקיר. אין בו שירותים או מיטה. בחדר ישנו משטח מוגבה בגובה 30 ס"מ, שלא ניתן לשבת עליו בנוחות. גם משטח זה מכוסה בשטיח צמוד. האור בו מעומעם ואין לשוהה בו יכולת שליטה על עוצמת האור. התחושה מחניקה וקלסטרופובית. בדלת החדר קבוע חלון דרכו המדריך בודק את מצבה של הנערה. שהייה של למעלה מ-20 דקות טעונה אישור של המנהל.
שהייה של למעלה משעתיים טעונה אישור של המפקח. דווח לנו על ידי הצוות המנהל על מקרים שבהם נערות שהו בחדר זה לילה שלם. הוסבר לנו כי מדובר בחדר המיועד למצבים קיצוניים בלבד, בהם הנערה מסוכנת לעצמה אולם בשיחות עם הנערות סופר לנו כי כמעט כל "אירוע פיזי" מסתיים שם ונוצר הרושם כי מדובר בסנקציה עונשית ולא בברירת מחדל שתכליתה להרגיע את הנערה הנסערת.

אירועים פיסיים – אחיזת "הולדינג" – נערות סיפרו גם כי לעתים כיפוף היד מאחורי הגב הוא "עד העורף" באופן המכאיב לכתפיים ולמפרקי הידיים. אחת הנערות הדגישה כי הדבר עלול לעורר תחושות קשות שבעתיים ולעורר טראומות מן העבר, כאשר מדובר בנערה שעברה פגיעה מינית.
מדבריהן של הנערות עולה כי השימוש בשיטת ריסון זו אינו מידתי ונעשה באופן תדיר. ויודגש: מדובר באמצעי המשמש גם לענישה ולא רק לצורך ריסון. בדוח צוין עוד כי נערה דיווחה שבשנה אחת היא עברה למעלה מ-50 "אירועים פיזיים" וכי נערה אחרת נזקקה לטיפול אורתופדי בעקבות "אירוע פיזי".

נעילת בנות חוסות בחדרים נטולי חשמל – סנקציה נוספת שנוקטים המדריכים היא נעילת הבנות בחדרן או בחדר אחר, נטול חשמל. בשפת המעון זה נקרא: "להוריד שקעים". במסמכים הפנימיים של המקום, תחת הסעיף "בנות בנעילה", נכתב: "לא לנעול באוטומט. על בנות בנעילה להתעורר יחד עם שאר הבנות. נערות סיפרו לסופשבוע כי "על כל דבר קטן שולחים אותך להיות נעולה בחדר".
"נאמר לנו שמדובר באמצעי ראשוני לריסון התנהגותה של הנערה, "נכתב בדוח הסנגוריה הציבורית". באגף מגן נאמר לנו שהדלתות נעולות בלילה והמדריך בודק את החדרים כל חצי שעה. יודגש: מדובר בדלתות פלדה כבדות ואטומות, שאין בהן כל חלון הצצה. משיחות עם הנערות עולה כי בלילה המדריך עובר בחדרים כל שעתיים. אחת הנערות סיפרה כי פעם לא פתחו לה את הדלת במשך ארבע שעות למרות שהייתה חולה. אחת הנערות סיפרה כי כאשר שהתה באגף הקידום הייתה נעולה בחדרה במהלך ארבעה ימים שלמים לאחר שחזרה מבריחה.

חוקים נוקשים באגף הנעול – אסור לנערות לשבת על מיטות של נערות אחרות. בזמן הארוחה אין לאפשר הערות מתריסות על האוכל. אין לעמוד או לשבת במפתן הדלת. נערה שלבושה לא הולם תאבד בכל פעם שאיבר יציץ שתי נקודות. הקפדה יתרה חלה בעניין הטלפונים: "יש להקפיד על כללי דיבור נאותים של הבנות ולהתערב בשיחה במידת הצורך. הנערות נדרשות לדבר עם משפחותיהן באמצעות רמקול הטלפון ואינן זכאיות לשום פרטיות". אפילו בכלא מותר לאסירים לנהל שיחות חופשיות. צריך לאפשר להן לפרוק את מה שהן מרגישות. מדובר בנערות צעירות",אמר הגורם.
עוד עולה מהמסמכים הפנימיים כי חל איסור על הנערות לדבר ביניהן בשפה זרה, דבר שגורם למתחים רבים וכעס שמוביל פעמים רבות למרד. כך, למשל, נכתב לגבי האגף הפתוח: "אין לדבר בביתן בשפות זרות. נערות יכולות לשמוע מוזיקה בערבית רק כשהן לבדן בחדר". לגבי האגף הנעול נכתב: "נערות ערביות/ רוסיות/ אתיופיות יכולות לשמוע מוזיקה ערבית/ רוסית/ אמהרית בחדרן כשהן לבד".
.
פקידי הרווחה מעלילים על החוסות כדי להתיר התעללות בהן – אסתר הרצוג, פרופ' לאנתרופולוגיה חברתית שחקרה את המתרחש במוסדות לנוער, אומרת כי "ממש לא מפתיע אותי שיש כישלון חד משמעי. המנהלים נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית. הם יודעים שזה נכשל ושהן סובלות ושונאות אבל הם מצדיקים את זה ברטוריקה שמכנה את הנערות האלה "קצה הרצף", "התחתית". אין לנו ברירה. עשינו הכל, השקענו את הנשמה אבל הן בקצה הרצף. אלה מושגים מאוד מניפולטיביים, מכבסת מילים שמשרתת את המטרה. הם כולאים נערות שהם לא יכולים לעזור להן ועושים להן עוול נורא יום אחר יום".

בנות בפער גילאים גדול שוהות יחד – מיכל מספרת כי העובדה שבנות בגילאי 18-13 שוהות יחד ללא הפרדה משפיעה מאוד על הנערות הצעירות שמגיעות לשם לראשונה. "אני זוכרת נערה בת 12. ילדה טובה. אין לה תיק. היום כולה חתכים, תיקים במשטרה, מקללת. היינו עושות את המרידות כדי לקבל יותר חופש אבל זה לא שווה כי מה שאת מקבלת בסוף זה פחות חופש ותיק במשטרה".
גם בדוח הסנגוריה צוינה הבעייתיות שבעובדה שבנות בגילים ומרקעים שונים דחוסות יחד: "אין כל התייחסות למאפיינים השונים ולצרכים הטיפוליים של הנערות בהקשר של חלוקתן בחדרי המגורים. אין הפרדות בין נערות בעייתיות לשקטות, בין נערות אובדניות לנערות בעלות נטייה לתוקפנות. אין התייחסות לפער המנטלי המשמעותי הקיים בין נערה בת 13 ובין נערה בת 18, הדבר יוצר תופעות של כוחניות ושליטה והפיקוח של הצוות המקצועי בעניין זה מצומצם ביותר".

בנות מעדיפות כלא במקום מעון מסילה – עורכי דין שמייצגים נערות מ"מסילה" מדווחים כי כשהן מגיעות לבית המשפט הן מבקשות מהשופט להישלח לכלא נווה תרצה, במקום בחזרה למעון. "רק לא מסילה", הן אומרות לשופט. "זה חוזר על עצמו בפרוטוקולים. נערות מעדיפות להיכלא במגרש הרוסים או בבית כלא עם נשים מבוגרות מאשר להישלח למעון שכביכול אמור לשקם אותם. זה בלתי נתפס", אומרת עו"ד פוליטיס.

שימוש במעצר פלילי ככלי ענישה – בעיה נוספת שעליה מצביעים סולומון ואחרים נוגעת לעבודה שמעצר פלילי הפך ב"מסילה" לכלי ענישה. "המעון מזמין את המשטרה, המנהל ממלא דוחות. בתיקים של הנערות אני רואה שהצוות כותב: "את הנערה אני מציע להשאיר במעצר". זה נדמה כאילו המעצרים הם כלי לחנך את הנערות. הדברים עולים גם מחומר שהגיע לידי המשטרה בעקבות מעצרן של בנות מהמעון בשנה שעברה בעקבות הצתה. מנהל המעון, שלמה שוהם, הביע במכתב את דעתו שמעצר ושיפוט מהיר נחוצים כדי להבהיר להן שההתנהגות מסוכנת וכשמדובר בעבירות חמורות יש בצדן תגובות משמעתיות ושיפוטיות כואבות.

מעון מסילה אינו מעניק טיפול שיקומי – למעשה , אפילו הצוות ב"מסילה" מודה שהמקום לא מעניק טיפול שיקומי לנערות שמגיעות אליו. "כששוחחתי עם המנהל, שלמה שוהם, הוא אמר משהו שזעזע אותי, אומרת עו"ד פוליטיס. "הוא אמר שזה שנערה לא התחתנה עם בעל מכה או הפכה לזונה – מבחינתו זה הצלחה. ממנהל מקום טיפולי של נשים שאמור לשלב אותן בחברה זה פשוט איום ונורא. בהמשך השיחה הוא הודה שמבחינה טיפולית יש הרבה נערות שאין לו מה לתת להן. אין לך מה לתרום? אז מה אתם עושים שם? מה זה, מחסן של נערות שמאופסנות שם עד שהצו שלהן נגמר בגיל 18? איך מנהל של המקום משלים עם דבר כזה? …. וכך מסכם דוח הסנגוריה: "במעון אין ביקורת על הצלחת השיקום. נאמר לנו כי לגבי נערות מסוימות ברור כי הן הגיעו לנקודת רוויה טיפולית והן במצב שבו לא יוכלו עוד להיתרם מהתהליך הטיפולי. כך, נשללת חירותן ולמעשה הן נענשות אף שלא ביצעו כל מעשה פלילי. לא נעשה כל מחקר באשר לנעשה במעון ולא נבדקת הצלחת השיטות הטיפוליות הנהוגות בו במשך שנים כה רבות".

קישורים:

פנימייה טיפולית רננים בזכרון יעקב של משרד הרווחה – חשש להתעללות בילדים – כסף תמורת ילד – סרט דוקומנטרי

פברואר 2010 – כסף תמורת ילד – תחקיר מבט שני על רשויות הרווחה הקורעות ילדים מבתיהם ושמים אותם בפנימיות מופרטות. בפנימיות אלו הקטינים חסרי אונים, מוכים, עוברים טיפולים פסיכיאטריים, ואחרים מזיקים שלא לצורך. בעוד שניתן בעלות נמוכה בהרבה לסייע למשפחות במסגרת קהילתית. ישנן פנימיות של משרד הרווחה אשר אינן מספקות לילדים הגנה מאלימות, וגורמות לנזק ולא לתועלת.

סיפורה של מ' בת ה- 14 חזרה לאמה לאחר מאבק מתמשך של רשויות הרווחה שחשבו שהפתרון עבור הילדה הוא רחוק מהבית. מ' מספרת על שהותה בפנימיית רננים.
המדריכה לשעבר א' בפנימייה מספרת: "יש ילדים שהם באמת עם בעיות התנהגות והם מטופלים עם ריטלין … היו הרבה ילדים שהם באמת בסה"כ ילדים טובים, .. את אומרת איפה? למה? את לא מבינה בכלל מה הם עושים פה. זה ממש לא המקום שלהם … ברגע שאת רואה ילד שהוא הוצא או שההורים שלו החליטו לשים אותו בפנימייה כזאת ,כי הם לא יכלו להתמודד ודברים כאלה. ואת אומרת מהרגע שהילד הגיע לשם הוא רק יורד במדרגות".
.

.

.

פרופ. אסתר הרצוג: "ילדים זה סחורה, ילדים זה משאב להשגת משאבים נוספים, להשגת כוח, לצ'פר (לתגמל) תומכים, כשהיום אנחנו מדברים על הפרטה, של מוסדות אז מדברים על הרבה כסף.
הבעיה החמורה והקשה זה שמוציאים ילדים בכפייה מבתיהם, ילדים לא רוצים שיוציאו אותם מבתיהם, ושמים אותם במוסדות שאינם מספקים להם פתרון יותר טוב לבעיות שקיימות או לא קיימות, למעשה שמים אותם במוסדות שהם גרועים פי כמה מאשר הבית, אפילו בית שהוא פוגע. אבל אנחנו יודעים שבהרבה מאוד מהמקרים לא מדובר בבתים שהם פוגעים, מדובר הרבה פעמים בבתים שהם דלים, הם חלשים, הם עניים, והרבה פעמים באים אל ההורים ואומרים: 'אתם לא יכולים לתת לילדים כל מיני שירותים, אין לכם כסף, אנחנו נעזור לכם, ניקח את הילדים נשים אותם במוסדות, אנחנו נהיה אחראים עליהם' ".

קישורים:

מעון מסילה – רשות חסות הנוער במשרד הרווחה – שימוש חריג באלימות נגד נערות

דצמבר 2009 – מעון מסילה של משרד הרווחה – מדריך מעקם ידיה של חוסה, מפילה לרצפה ובועט בראשה. אחיזות מרסנות, משטר קפדני וקשוח. המעון מצהיר כי אינו תורם לחוסות מבחינה טיפולית. בנות ללא עבר פלילי מסתבכות בפלילים בשהותן במעון. המדריך עדיין עובד בפנימייה.

הכתבה "תלונה על תקיפה נגד מדריך במעון לנערות בסיכון" , דנה ויילר פולק , הארץ , דצמבר 2009

מעון מסילה עלה לכותרות פעמים רבות באשר ליד הקשה הננקטת כלפי כ-70 נערות בסיכון השוהות במקום. כעת הגישה לראשונה הסנגוריה הציבורית תלונה נגד מדריך במעון בגין תקיפת אחת הנערות. לטענת הנערה המדריך בעט בראשה ועיקם את ידיה במהלך "אחיזה מרסנת" שביצע בה. שוטרים שהיו במקום טוענים כי ניתן היה להשתלט על הנערה ללא שימוש בכוח, כפי שנעשה.

מרבית הנערות שנשלחות ע"י בית המשפט למעון במושב אורה, הסמוך לירושלים, מגיעות לאחר שחוו אלימות קשה, התעללות והזנחה בביתן. רבות ברחו ושוטטו ברחובות מגיל צעיר אך לא היו מעורבות בפלילים, עובדה שמשתנה ברוב המקרים במעון. המקום מאופיין במשטר קפדני וקשוח, נערות שמסרבות לצאת לבית הספר ננעלות בחדריהן, ומדריך בודק את מצבן כל 15 דקות.

על מנת לרסן את הנערות נוקטים המדריכים ב"אחיזה מרסנת" – נוהל מוכר במקום שבו תופסים את ידי הנערה מאחורי גבה ועם העלאת היד למעלה, הנערה נופלת לרצפה וידה כמעט נשברת.

בחודש אוגוסט החלה התפרעות של כמה נערות במעון. על מנת לרסן את הנערות נקט אחד המדריכים ב"אחיזה מרסנת". אלא שהוא לא הסתפק בזה, לדברי הנערה, ובעט בראשה בעודה על הרצפה תוך שהוא מעקם את ידיה. הנערות הואשמו בתקיפה ואיומים, ואילו המדריך נחקר ושוחרר, והוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום אלא רק נגד הנערה. לאחר הגשת התלונה על ידי הסנגוריה הציבורית, הועבר חומר לפרקליטות לעיון מחודש בנושא.

"עד היום נמנעו מהגשת תלונה במשטרה, היות והבנות חוזרות למעון ולא מעוניינות להתלונן נגד הצוות" אומרת סגנית ומ"מ סנגור מחוזי ירושלים ומנהלת מחלקת נוער, עו"ד נוחי פוליטיס. "לאחר סיור שערכנו במקום, קבלנו על העובדה שהמוסד מחזיק בנות שהצהיר כי אין לו כיצד לתרום להם מבחינה טיפולית, והם שם רק בשל החלטת בית משפט, לדאבוננו מצב זה הופך את המקום למחסן אנושי לנערות שאין להם מסגרת אחרת".

בחקירתה סיפרה הנערה כי המדריך פגע בה פיסית, פגיעה שבה חשה כי ידיה קרובות לשבירה. כשהתלוננה על הכאבים, אמר לה המדריך: "אז מה, אשבור לך את היד", בסוף חקירתה אמרה שהיא מבקשת דבר אחד – ש"האמת תצא לאור. מה שקורה במוסד נעלם מהעין".

אחד השוטרים שנכח במקום בעת האירוע אמר החקירתו, כי ראה את הנערה שוכבת על הרצפה כשהמדריך אוחז בה, ושמע אותה צועקת "כואב לי, אבוא בטוב". לדברי השוטר, הוא אמר למדריך כי הנערה בשליטה ושישחררה, אך הוא לא הרפה. לסיכום דבריו אמר כי אפשר היה להתגבר על הנערה גם מבלי לעקם את ידיה אלא ב"טוב", כהגדרתו.

המדריך שעובד במקום זה ארבע שנים, הכחיש בחקירתו כי בעט בנערה וטען כי עיקום הידיים הינו חלק מנוהלי המקום. בחקירתו הגדיר זאת "הולדינג" וסיפר כי עבר סדנאות בנושא, וכי חלק מהולדינג הוא עיקום היד ובמקרה הצורך גם הפלת הנערה לרצפה.

"אין מחלוקת כי מדובר במקום שבו הנערות לא רוצות להיות היות שסביבתן מזיקה להן", אומרת פוליטיס. "בדיון בתיק אחר סירב תובע משטרתי לשחרר נערה למעצר בית, ואמר כי 'משאת נפשן של בנות מסילה היא לחזור הביתה. שחרור הנערה יהווה דוגמא לנערות אחרות ויש למנוע זאת'. כיום אין ספק שהשיטה הטיפולית במקום אינה מתאימה לחלק מהבנות, והן כלואות במקום שמצהיר שאינו יכול לשקם אותן. על רשויות הרווחה להתערב בנושא ולהראות לבנות את האור בקצה המנהרה".

לטענת הנערה המדריך בעט בראשה ועיקם את ידיה

מדריכים אלימים במעון מסילהפלייליסט על מעון מסילה


.
קישורים:

אלימות קשה של מדריכים על בני נוער בפנימיית רננים

מרץ 2007פנימיית רננים – החניך הותקף, נחבל, טופל בבית חולים, והמדריך החשוד בתקיפה התלונן נגדו במשטרה.

הכתבה אלימות קשה בפנימיית רננים , מגזין המושבות , סמי עלי , מרץ 2007

ביום רביעי שעבר הגיע לבית החולים הלל יפה, תלמיד בן 17 מפנימיית "רננים", כשהוא חבול קשות בפניו, החבלות הן כתוצאה של עימות אלים שפרץ בין התלמיד לבין אחד המדריכים בפנימייה. המשטרה עדיין חוקרת. המוסד החינוכי מגבה את המדריך. מידע פנימי אשר הגיע ל"מגזין המושבות" מעלה את החשד כי המדריך הפעיל כח חריג ולא לראשונה. לעומת זאת, מי שהולך לשלם את המחיר הוא הנער ומשפחתו אשר אין ביכולתם לעמוד מול הממסד.
.

ביום רביעי ה-28 לחודש ביצע מדריך מפנימיית רננים השכמה בביתני המתבגרים שהם הנערים המבוגרים ביותר בפנימייה. אחד מהחניכים נער בן 17, שאינו מקובל חברתית ומשמש כקורבן לחבריו שלא אוהבים אותו מסיבות שונות הקשורות למצבו האישי, התקשה להתעורר. המדריך ניסה להעירו מספר פעמים, ולא היסס להשתמש בשיטות לא שגרתיות ואף בברוטליות ובבעיטות למיטה ומשיכת השמיכה בכוח מהילד וזריקתה אל מחוץ לחדרו. בעקבות זאת התלמיד שסובל מבעיות רבות ובעיות התנהגותיות, (להזכיר שהנער בגיל התבגרות ומדובר בפנימייה פוסט אישפוזית), החל לקלל את המדריך, שנכח לבד בביתן החניכים בניגוד להנחיות ולתקנות. אז החלה מריבה אלימה בין המדריך לחניך. לפי המידע שקבל מגזין המושבות ממקורות פנימיים, המדריך חנק את הנער והפילו לרצפה בכוח תוך כדי מכות עזות ואגרופים. דבר שאסור לעשות. ודאי שלא לבדו, ללא נוכחות מדריך נוסף, שיכול לעזור לו לרסן ולפקח על מעשיו של המדריך הראשון. הנער הגן על עצמו ניבל את פיו כלפי המדריך והשליך עליו סל כביסה.
.
בעקבות האירוע המזעזע נחבל הנער קשות ונפצע בגופו, הוא דמם מפיו ושיניו, דם דלף מאוזניו, חבלות קהות ויבשות עם שטפיי דם רבים, חבלות בצווארו, פניו ושריטות בכל חלקי גופו ואפילו נימיי דם שהתפוצצו בעיניו וגרמו לשטפי דם גדולים בעיניים, ולנפיחות עקב מכת אגרוף בפניו, מכל התקרית הזו המדריך יצא ללא כל פגע או פצע ואפילו שריטה מהחניך המדמם.
.
הנער הובהל לבית החולים הלל יפה על ידי העובדת הסוציאלית של הפנימייה, ושם הוא ניבדק וקבל טיפול רפואי. מבית חולים הילל יפה נמסר שביום רביעי בצהריים הגיע קטין לבית החולים והוא טופל במשך מספר שעות עקב פציעתו – מכות יבשות, שטפי דם מסביב לעיניים, חתכים שטחיים וחבלות יבשות הנער עבר סדרת בדיקות וצילומים, ולא התגלו שברים. הנער שוחרר לאחר מספר שעות. החבלות היו בעיקר בפנים, פניו של הנער היו נפחות אך מבחינה רפואית לא נשקפה סכנה לחייו. המשטרה זומנה על ידי הצוות הרפואי, המשטרה גבתה עדות מהקטין ומהמדריך. המדריך טען שהוא נפצע במהלך ניסיון להרגיעו ולא עקב תקיפה. כמקובל בית החולים הזמין משטרה והחוקרים גבו עדויות מהנער, במקביל המדריך מהר והגיש תלונה במשטרה נגד הנער, לאחר שקבל הנחייה מהנהלת הפנימייה, שדאגה בראש וראשונה לדאוג לעצמה ולפנימייה. משפחתו של הנער הגיעה למקום. והוריו מתכוונים לעקוב אחר החקירה.
עדויות תלמידים שהגיעו לידינו מציירות תמונה אחרת. לדברי התלמידים, החוששים להיחשף, התקיף המדריך, שזו אינה הפעם הראשונה שהוא נוקט באלימות, את התלמיד, בעודו ישן. האלימות של המדריך הסלימה את תגובתו של הנער, שכאמור אכן סובל מבעיות שונות, והוא הגיב באלימות משל עצמו.
.
עוד נודע למגזין המושבות כי המדריך החשוד בתקיפה, העובד במקום עשר שנים, ניהל שיחות אינטנסיביות עם עמיתיו המדריכים ועם תלמידים רבים, ואף יצר איתם קשר טלפוני במהלך היום. הוא, על פי מקורותינו, דאג לעשות להם מין שטיפת מוח, והקים מטה מאבק כנגד הנער, שגם כך איננו אהוד ואינו מקובל בקרב הצוות או חבריו. הוא ביקש מעמיתיו שיעידו לצידו ויטילו את האשמה על הנער. ואף גבש גרסה לאירוע, שמתכונתה היא שהנער התחיל ותקף אותו ופגע בו ואז הוא התגונן והגן על עצמו מפני הנער המשתולל, בעת שניסה לרסן אותו, וכך הנהלת הפנימייה תדאג שנער לא יחזור למתחמה ויגורש ממסגרת רננים.
.
הנהלת הפנימייה, מגבה כאמור את המדריך. רוית לוי מנהלת הפנימייה, סיפרה שהמדריך עשה השכמה בבוקר שלמחרת מסיבת פורים, הוא ניסה להעיר את הנער אשר סירב לקום, הנער קם עצבני והחל להשתולל טרק דלתות. המדריך עזב את החדר וירד במדרגות, הנער הטיח בראשו של המדריך סל כביסה מלא בגדים באופן מכוון. המדריך נפגע בראשו עקב כך, המדריך חזר וניסה להרגיע את הנער שהיה בתקרית זעם, ניסה לרסנו. הנער התנגד פיזית. המדריך עשה כל מאמץ להרגיעו מאחר והוא סיכן את הנערים, המדריך והסביבה. באירוע נכחו הנערים הנוספים השוהים בביתן מספר 15. בסופו של דבר הצליח המדריך להרגיעו והנער נלקח למרפאה הפנימייה הרופא המליץ להעבירו למיון מאחר ומדובר בפציעות ראש, פנים וחתכים. הנער נלקח על ידי אחות ופסיכולוגית וטופל בנוכחות הוריו. ההורים זעמו על המקרה ובמקביל דיווחה ההנהלה לכל הגורמים. המדריך הגיע אף הוא לרופא מאחר וסבל מפגיעה בראשו ובחילות. עקב זאת יצא לחופשה ולא הגיע לעבודתו. המשטרה גבתה עדות מהמדריך והנער והוא שוחרר לאחר מספר שעות לביתו לבלות שם את חופשת הפורים. הנער אמור לחזור ביום שלישי בבוקר מהחופשה. ההורים היו נסערים והבינו שהתרחש אירוע חמור, סיפרנו להם את אשר נאמר למפקחת ואנו ננקוט בהליכים רק לאחר סיום החקירה המשטרתית ונקבל החלטות. אם התברר שהמדריך התנהג שלא כשורה ינקטו נגדו הליכים על פי החוק והנהלים. לגבי פציעות ודימום היא אמרה שהמידע מוטעה לחלוטין והוא רק סבל מפציעות בפנים וחבלות יבשות. בינתיים הכל ממשיך כרגיל והחניך יישאר בפנימייה עד לסיום החקירה והבדיקה.
לשאלה "האם היא מודעת שפתיחת תיק פלילי במשטרה יכולה לגרום לנער לפגיעה חמורה בעתידו?"
היא ענתה ש"נפתח תיק במשטרה מאחר ומדובר באשמה חמורה ונאלצנו לעשות זאת כי היה מצב מסוכן שיכל לגרום נזק לאנשים רבים. במקרים שכאלה הנושא תלוי בנער עצמו ובהתנהגותו. הטיפול עובר לידי שירות מבחן, שם ישנה הזדמנות לנער להביע חרטה ולשקם את עצמו ובכך להביא לסגירת התיק ומניעת מצב בו התיק יתגלגל הלאה ויביא לכליאתו."
היא מקווה מאד שהכתבה תציג את מלוא התמונה והעובדות ולא תעסוק בהכפשות. הפנימייה אינה סובלת מאירועים כאלו וזה מקרה יוצא דופן והוא מטופל בצורה המקצועית והטובה ביותר.
נחום עידו, דובר משרד הרווחה אמר שמבדיקה ראשונית של משרד הרווחה עולה כי הנער הוא זה שתקף את המדריך בזמן שזה בה להעירו. הנער סירב להתעורר ותקף בחמת זעם והמדריך היה חייב לרסן אותו בשיטה הנקראת בשפה המקצועית "הולדינג" אשר פירושה להצמיד לרצפה כדי לא לפגוע באחרים. יצוין כי מדובר בנער שניסה להפעיל את כוחו נגד המדריך, ומדובר בנער חזק מאד המדריך וגם הנער הגיעו לבית החולים וקבלו טיפול. שניהם הגישו תלונה במשטרה, המשרד ימתין עד לסיום חקירת המשטרה וקבלת מסקנות, ואז המשרד יסיק מסקנות וינהג בהתאם.
המידע שקבלנו ממקורות פנימיים, מצייר תמונה שונה במקצת. המקור מציין שזו לא הפעם הראשונה שהמדריך החשוד בתקיפת הנער נוהג באלימות כנגד חניכים. המידע מדגיש שהמדריך נוהג לתת סטירות, צביטות ובעיטות לחניכים באופן די קבוע בהתנהלותו. ומאידך זוכה לגיבוי של הנהלת הפנימייה אליה הוא מקורב באופן אישי.
יצוין כי פנימיית רננים הינה מסגרת מיוחדת, פוסט אשפוזית, וחניכים אשר נפלטים ממנה מוצאים את דרכם או לכלא או למוסדות נוער סגורים, ובמצבים קיצוניים מוצאים עצמם בבתי חולים לחולי נפש. ההתנהלות והתגובות מסמנות שאכן הולכים לנקוט צעדים קשים ביותר נגד הנער שעלולות לפגוע בעתידו. בניגוד למדריך שהתנהל בצורה מחפירה כנגד הילד ואף התסיס את שאר הנערים כלפיו, כנראה במטרה להרחיק את הנער לצמיתות מהפנימייה וכל זאת נעשה תחת חסותה של ההנהלה. בצל הקשיים שחיים הוריו שסובלים מבעיות נפשיות, ואינם יכולים לטפל בבעיה ללא מעורבות ותמיכה של צד שלישי. מבלי שיש לו או למשפחתו את היכולת והאפשרות להגן עליו מפני ההשלכות של התנהלות הפנימייה שהעדיפה לגלגל את האחריות כלפי הנער.
.
תגובות:
בוקסה: תגובת המשטרה – רפ"ק אבי דניאלי
הנושא הגיע לידי רפ"ק אבי דניאלי, מפקד תחנת זכרון יעקב, בינתיים חוקרים את המקרה וצוין כי המדריך מהפנימייה הגיש תלונה מיד לאחר האירוע נגד הנער שתקף אותו. התלמיד הגיע למחרת, רק לאחר ששוחרר מבית החולים, יום לאחר האירוע, הגיע עם הוריו למשטרת חדרה שם הוגשה תלונה מטעם ההורים והנער נגד המדריך בגין תקיפה אלימה במסגרת חינוכית אשר הועברה לטיפול בתחנת זכרון. לפי החקירה יש לנער סימני חבלה, המדריך נחקר. החקירה נמשכת ועדיין אין התקדמות.
.
לידים:
החלה מריבה אלימה בין המדריך לחניך. לפי המידע שקבל מגזין המושבות ממקורות פנימיים, המדריך חנק את הנער והפילו לרצפה בכוח תוך כדי מכות עזות ואגרופים. דבר שאסור לעשות. ודאי שלא לבדו, ללא נוכחות מדריך נוסף, שיכול לעזור לו לרסן ולפקח על מעשיו של המדריך הראשון.
בעקבות האירוע המזעזע נחבל הנער קשות ונפצע בגופו, הוא דמם מפיו ושיניו, דם דלף מאוזניו, חבלות קהות ויבשות עם שטפיי דם רבים, חבלות בצווארו, פניו ושריטות בכל חלקי גופו ואפילו נימיי דם שהתפוצצו בעיניו וגרמו לשטפי דם גדולים בעיניים, ולנפיחות עקב מכת אגרוף בפניו, מכל התקרית הזו המדריך יצא ללא כל פגע או פצע ואפילו שריטה מהחניך המדמם.
ההורים היו נסערים והבינו שהתרחש אירוע חמור, סיפרנו להם את אשר נאמר למפקחת ואנו ננקוט בהליכים רק לאחר סיום החקירה המשטרתית ונקבל החלטות. אם התברר שהמדריך התנהג שלא כשורה ינקטו נגדו הליכים על פי החוק והנהלים. לגבי פציעות ודימום היא אמרה שהמידע מוטעה לחלוטין והוא רק סבל מפציעות בפנים וחבלות יבשות. בינתיים הכל ממשיך כרגיל והחניך יישאר בפנימייה על לסיום החקירה והבדיקה.
.
קישורים:

מוסד לנערות "מסילה" – משרד הרווחה לא הפיק לקחי דוח מבקר המדינה, ומסכן את החוסות בצו בית משפט, במעון מסילה

מדיניות משרד הרווחה ממשיכה להסב נזקים לנוער ולחוסים, המוצבים במסגרות ההשמה החוץ ביתית בצו בית משפט, והחוסים תמיד אשמים.

להלן הכתבה: "הבנות במסילה תכננו מבצע הרס" , אוגוסט 2009 , יפעת ראובן
.
שש נערות ממעון לחוסות מסילה זעמו על כך שהצוות פסל להן ביקורים, ולא איפשר להן לשוחח בטלפון. תגובתן לא אחרה: ברגע שכבו האורות במוסד, הן פתחו במרד שכלל תקיפת מדריכים ושוטרים, ניפוץ חלונות והבערת פחים.
.
ביום רביעי שעבר נראה מעון מסילה לנערות חוסות כמו זירת קרב. שש בנות במעון, חמש מהן בנות 17, והשישית בת 15, תכננו בקפידה מבצע מלחמתי לשעות הקטנות של הלילה. בזמן שהנערות האחרות והמדריכים ישנו, קמו הבנות וע"פ החשד החלו לזרוע הרס במעון. הן התיזו מים על המדריכים בזרנוק, השליכו עליהם תמונות, כוסות, ספרים ומכל הבא ליד.
תקפו מדריך באמצעות מגב, שברו חלונות ואיימו שיתקפו כל מי שינסה לעצור אותן. כמו כן הציתו פחי אשפה, וגרמו לשרפה במעון.
.
המדריכים לא הצליחו להשתלט על הבנות, והזעיקו את כוחות המשטרה. שוטרי תחנת מוריה הגיעו למעון אך הם מצאו את עצמם מותקפים. לבסוף הצליחו לעצור את הבנות ולביאן לתחנת מוריה.
.
מסילה הוא מעון לנערות שמצבן הנפשי וההתנהגותי מחייב טיפול אינטנסיבי כפוי במסגרת מגבילה. במעון צוות מדריכים שכולל צוות חינוכי טיפולי, אם בית, מחנכת, עובדת סוציאלית, וסטודנטים המתמחים במקצועות הטיפול השונים.

בדיון להארכת מעצרן, טען נציג המשטרה, רס"מ יעקב בן יקר, כי זאת אינה הפעם הראשונה שהנערות הללו מתפרעות. לדבריו, גם יומיים קודם לכן הוזעקה המשטרה למקום, לאחר שהנערות ניסו לזרוע הרס במקום. הן נעצרו ושוחררו בחזרה.
.
הבנות טוענות שהחליטו למרוד מכיוון שפוגעים בזכויותיהן בניגוד לחוק. לדבריהן, הצוות אינו מאפשר להן לדבר בטלפון, ופסל להן ביקורים. נציג המשטרה סיפר בדיון כי בחקירתן טענו הבנות שהמדריכים מכאיבים להן. הן סיפרו על פעולה שנקראת 'הולדינג' – אחיזה מרסנת שמופעלת נגד בנות שמסכנות את עצמן או גורמות נזק לסביבתן.לפי אחת הבנות, במהלך ה'הולדינג' המדריכים תופסים את הבנות בשתי ידיהן ומרימים אותן למעלה, מאחורי הגב. בעקבות טענות אלו נחקרו גם המדריכים.
במקביל הסביר נציג המשטרה כי ידוע שהבנות מבצעות את העברות הללו מכיוון שהן רוצות לצאת מהמוסד, ושלא פעם הן גם מנסות לברוח.
.
מנהל המוסד, שלמה שוהם, טען כי כל הבנות במסילה שם לצורך טיפול והשגחה. עוד טען כי תפקידו של המעון לעזור לבנות שלא הצליחו להיקלט במסגרות אחרות. לזבריו, הבנות עברוהרבה מסגרות מכיוון שהן פחות מתאימות למסגרות אחרות.
"מסילה היא פחות או יותר הזדמנות אחרונה שלהן, והמטרה היא להרחיק אותן מחיי הפשע. השיקום אינו משימה קלה משום שבדרך כלל הבנות לא רוצות להיעזר. אתמול יכולנו לגמור עם גופות", טען. "הבנות הציתו פחים, ניסו להצית ספרייה אבל ניסו גם להציף אותה במים ולכן לא הצליחו בניסיון ההצתה, הן זרקו שברי זכוכית ובקלות רבה זה היה יכול להיגמר בפציעות".
.
להמשך הכתבה הקלק/י על התמונה …
קישורים – מאתרי הרהורים על משפחה וילדים:

אחיזת הולדינג

מסילה

קישורים נוספים:

נרדף – ילד שעבר התעללות במוסד טיפולי, בורח מרשויות הרווחה

האם היית שומע/ת בעצת פקידת הסעד לחוק הנוער, ושולח את בנך לפנימייה טיפולית של משרד הרווחה? האם ביקרת בפנימייה לפני כן? פגשת את המדריכים, החניכים? האם שוחחת עם הורים אחרים שבניהם טופלו ע"י הרווחה בפנימיות שבנך עומד להישלח ע"פ צו בית משפט?
.
יוני 2009 – מדובר בר', ילד כבן 11, אשר שהה במוסד טיפולי של משרד הרווחה וברח משם משום שלטענתו עבר התעללות.
.
אחיזות, חניקות, גרירות, פחד מוות, צעקות, בכי, חוסר אמון
ר' הקטן עוד לא בן 12 אך הספיק לחוות מסכת ייסורים של חיים שלמים. לטענתו עבר התעללות קשה מצד המדריכים. לפני כחודש וחצי כשיצא הביתה החליטו הוא ואימו שלשם הוא לא חוזר עוד.
"גררו את הבן שלי חצי ערום", אומרת אימו של ר'.
ר' מספר: "לא טוב לי שם, גוררים אותי שם, אוחזים אותי שםאתה צריך לשמור על עצמך כי שם אף אחד לא ישמור עליך … ההרגשה שאתה נלחם על החיים שלך כל יום … אתה לא יכול לחיות במקום כזה, אתה לא יכול להרגיש בסדר, כשאתה שומע ילד שעושים לו אחיזה והוא צועק ובוכה שם, … בלתי אפשרי להמשיך את היום בלי לעשות שום דבר … אתה מנסה לחבק אותי ואז אתה חונק אותי, במה שנקרא חיבוק דב".
.
אימו בבית סובלת עקב ההתעללות בבנה בפנימייה, מוכנה לסיוע אך מתנגדת להתעללות בבנה
האם: "הוא מאוד סובל … אני לא ישנה בשקט, כי אני יודעת שגוררים אותו ורע לו ולא אוכל, רע לי. אני האמא שילדתי אותו … שייקחו אותו למסגרת מתאימה".
.
בית משפט לנוער
צו בית משפט בדיון שנערך לפני שבוע בעניינו קבע כי עליו לשוב למוסד ממנו ברח.
.
תגובת משרד הרווחה – זריית חול בעיני הציבור
תגובת משרד הרווחה הנה כי בית המשפט החליט על החזרתו של הילד לפנימייה במסגרת חוק הנוער, ומעבר לכך הם מנועים להגיב בשל חיסיון.
בעוד הציבור מבקש לקבל תשובות בקשר לתנאי הפנימייה באחריותם, הקשים, והטראומטיים, משרד הרווחה מגיב בתשובה סתמית ומתחמקת כי הם פועלים ע"פ החלטת בית משפט. יש לזכור כי אין פיקוח של משרד הרווחה על הנעשה בפנימיותיו.
.
פיקוח לקוי של משרד הרווחה על הנעשה בפנימיותיו
בדוח מבקר המדינה 2008 על רשות חסות הנוער נכתב על סדרי הפיקוח על המעונות ברשות: "המפקח הארצי על הטיפול בחוסים אינו מבצע, ככלל, זה כמה שנים את תפקידו אלא ממלא תפקידים אחרים בהנהלת האגף….אשר למערך הפיקוח המחוזי העלתה הבדיקה כי היקף הפיקוח המחוזי על המעונות אינו עונה על צורכי הפיקוח – למרות הגידול במספר המסגרות ובפיזור הגאוגרפי שלהן, ואף שהבעיות של החוסים בעשור האחרון נעשו מורכבות יותר, לא התרחב היקפו של מערך הפיקוח המחוזי בהתאם לכך. עוד הועלה כי הגדרת תפקידיו של המפקח, בכל הנוגע לקיומה של סמכותו הניהולית כלפי מנהלי המעונות, לא הייתה מוסכמת על כל דרגי הניהול ברשות. נוסף על כך, מפקחים על המעונות שימשו במשך פרקי זמן ארוכים גם מנהלי מעונות בפועל, ועקב כך נפגעו הן הפיקוח במחוז והן ניהול המעונות שכן המפקחים מילאו תפקידים אלה באופן חלקי וב"שלט רחוק", ואף טושטשו הגבולות בין פונקציות הניהול של המעון והפיקוח עליו".
.
מעקב לקוי ובניגוד לחוק אחר בוגרי הפנימיות וליווים

עוד נרשם בדוח המבקר: "על פי חוק הנוער, על בוגרי מעונות הרשות להיות נתונים להשגחתם של עובדי מעקב של הרשות במשך השנה שלאחר תום שהותם במעונות. מטרות המעקב אחר הבוגרים הן סיוע בשילובם בקהילה כדי למנוע מהם לחזור לדפוסי התנהגות עבריינית ומתן משוב לרשות על מצב הבוגרים לצורך שיפור הטיפול בחוסים.
בתחילת שנת 2004 קוצץ מספר עובדי המעקב, ומספר הבוגרים שבהם טיפלו העובדים הופחת למחצית. משנת 2005 מתבצע מעקב רק אחר שליש מהבוגרים המשתחררים בכל שנה ממסגרות הרשות ואשר יש לבצע מעקב בעניינם. החל משנה זו גם חדלה הרשות להפיק דוחות שנתיים שבהם רוכזו נתונים על בוגרי המעונות שטופלו בידי עובדי המעקב, אף שהדוחות סיפקו להנהלת הרשות ולמנהלי המעונות מידע חשוב על תוצאות הטיפול בחוסים. יש בכך כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לשפר את הטיפול הניתן לחוסים במסגרותיה
".
כלומר:
אם אין להם יכולת לטפל, לפקח, ולעקוב אחר הנערים באחריותם, מדוע הם מוציאים אותם מביתם ומשפחתם וגורמים להם נזק פיסי ונפשי?


נקודות:

  • משרד הרווחה לא רק שנכשל בסיוע לילד, אלא גם פגע באמון המשפחה במערכת הרווחה והמשפט.
  • משרד הרווחה לא הפיק לקחים מהליקויים המהותיים ברשות חסות הנוער שנמצאו בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2008.
  • משרד הרווחה מתחמק מלהסביר לציבור את העדויות החמורות על ההתעללויות בפנימייה, ומגיב תשובה סתמית ולקונית כי הוא פועל ע"פ צו בית משפט, למרות שידוע וברור לכל כי בית המשפט מאמץ כמעט תמיד את המלצות פקידות הסעד הפועלות ע"פ הנחיות המשרד.

קישורים:

פנימיית "בני ארזים" בראשון לציון – השפלות, צעקות, ואחיזות מכאיבות

ספטמבר 2008 – פנימיית בני ארזים ממוקמת בראשון לציון בניהולה של הפסיכיאטרית ד"ר שולמית בלנק. שיחות עם נערים המטופלים, וכן הצילומים במצלמה נסתרת מראים כי הנערים עוברים השפלות, צעקות, ואחיזות מכאיבות. בפנימיה ישנו חדר באורך של 2 מטר, ללא חלונות אוורור ונקרא: "חדר רגיעה".

בראיון אומר אחד הנערים: "כשמדריך וילד נכנסים למקום הזה וסוגרים את הדלת, את יכולה לשמוע צרחות שאת רק יכולה לדמיין מה קורה שם בפנים, ואין מי שיראה ויגיד ויבוא ויגיד 'זה לא בסדר'שוברים שם אנשים". הנערים טוענים כי מציעים להם תרופות פסיכיאטריות בפנימיה. אמא שבתה בפנימיה אומרת: "לא ידעתי לאיזה גיהנום אני נכנסת".

תגובת 'בני ארזים' : "התערבות פיסית בפירוש אינה ענישה, וכמוה גם לא "חדר הרגיעה" במרכז הטיפולי, בו נעשה שימוש לעתים נדירות בפיקוח מדריך" .
.


.המועצה לשלום הילד פנתה בעבר למשרד הרווחה בעקבות דיווחים על שיטות טיפול אלימות בפנימיה הטיפולית "בני ארזים". "יש לציין כי הבעיה היא הרבה מעבר לכתבת תחקיר מסוימת, או לסצנה מחרידה כזו או אחרת של יחס לילדים", כתב יו"ר המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן אל מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', "מדובר למעשה במוסד פרטי לחלוטין שהגדרתו לא ברורה, השיוך שלו לגורם ממלכתי מפקח, לוטה בערפל, החוקיות של החזקת חלק מהילדים השוהים במקום טעונה בדיקה יסודית, וזהות הגורמים המפקחים על המסגרות ויכולת הפיקוח הממשי שלהם על המתרחש במקום, מעלה סימני שאלה רבים", קבע.

נקודות:

  • בפנימיות משרד הרווחה צועקים על הילדים, אוחזים בהם באופן מכאיב, וסוגרים אותם מידי פעם ב"חדרי רגיעה".
  • הורה השולח את ילדו לפנימיה לא מודע לדברים הקשים אותם עובר הילד בפנימיה.
  • כאשר הילד סובל בפנימיה של משרד הרווחה ההורה חסר אונים בלעזור לו.
  • בפנימיות מציעים לילדים תרופות פסיכיאטריות.
קישורים: