"החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה"

"החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה" טוען בא כוחם של השופטים הנתבעים נעם סולברג ואברהם הימן גם אם המעשה עליו נסובה התביעה נעשה בזדון.
לורי שם טוב תבעה את השופטים נעם סולברג ואברהם הימן תביעה קטנה (ת"ק 16390-03-19) בבית משפט השלום ברמלה על שהשוו אותה לזונה פתיינית, נכריה, אפיקורסית ורוצחת. התביעה הנה על לשון הרע, הטרדה מינית והסתה שהפנו סולברג והימן לשם טוב לטענתה. מדובר בפסוק מספר משלי שאותו ציטט השופט נעם סולבג (ומאוחר יותר השופט אברהם הימן) בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ושם כתב בפיסקה 9: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת." (משלי ה, 3-4). האשה הזָרָה בספר משלי היא אשת זנונים נכריה ואפיקורסית. סולברג ציין פסוק זה בהחלטתו בעניינה של שם טוב.
סולברג והימן מבקשים דחיית התביעה על הסף בתואנה כי הם זכאים לחסינות מוחלטת ומלאה בהיותם שופטים.

מצורפת תשובת בא כוחם של אברהם הימן ונעם סולברג ת"ק 16390-03-19 מה- 30.05.2019

Document-page-001Document-page-002

מודעות פרסומת

"תלונה יש מאין" "תלונת סרק"

האם לשופט המעצר מותר לומר על העצור כי הוא חשוד ב"טרור רשתי" בעוד לא מופיע סעיף החוק למלחמה בטרור בכתב האישום?
תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן כי בבקשת דחייה תביעה קטנה מחמת חסינות שיפוטית שהגיש לבית משפט לתביעות קטנות , על תביעה קטנה שהגישה נגדו שם טוב, כתב מייצגו מהפרקליטות כי נגד שם טוב מתנהלים הליכים פליליים בחשד ל"טרור רשתי".
בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן הוא שופט הליך המעצר של שם טוב, ושכתב אישום נגד שם טוב כולו הנו בבסיסו על חשד להעלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת. מעולם לא הועלתה על ידי הפרקליטות טענה או חשד למעשה טרור במישרין או בעקיפין, ולא דובר על כך בתיק המעצרים או בתיק העיקרי.
עוד נטען כי על פי כללי אתיקה לשופט בעניין משוא פנים נכתב: "שופט … ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים". ועל פי התבטאות השופט הימן כי שם טוב חשודה ב"טרור רשתי" עולה כי דעתו של השופט הימן אינה נקיה.
נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה התלונה בתואנה כי מדובר ב"תלונה יש מאין… תלונת סרק שאין בה ולא כלום"

מצורף בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

Document-page-001Document-page-002

מה התרחש בדיון לורי שם טוב בפני שופטי מחוזי רענן בן יוסף ואברהם הימן?

בתאריך 25.02.2018 התקיים דיון הקראת גזר דין בבית משפט מחוזי תל אביב. בדיון נכחו השופטים רענן בן יוסף כאב בית הדין ולצידו השופט אברהם הימן. בפרוטקול הדיון היו רשומים וחתומים השופטים רענן בן יוסף, שי יניב וצבי גורפינקל, שמו של השופט אברהם הימן לא הופיע בפרוטוקול.

אי נוחות מנוכחות השופט אברהם הימן שלא לצורך

השופט אברהם הימן ישב לצידו של אב"ד רענו בן צור אך שמו לא הופיע בפרוטוקול. לפני מספר חודשים התלוננה שם טוב נגד השופט אברהם הימן בפני הנציבות על התבטאות בוטה וגסה שהקריא בפני הנוכחים בהקשר אליה באולם: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד). שמשמעותה: "אל תתפתו אחר דברי הזונה האפיקורסית המדברת חלקות כי סופכם יהיה רע".

מוטי לייבל וצבי זר במעצר בית , לורי שם טוב בנווה תרצה

פרקליטות המדינה תוקפת את המוחלשים20.12.2017 – מוטי לייבל הועבר למעצר בית בפיקוח שני מפקחים צמודים ואיסור גישה לרשת האינטרנט או לסמארטפון, בניגוד לעו"ד צבי זר שלו גישה למאגרי מידע משפטיים ברשת האינטרנט ופיקוח מפקח אחד בלבד.

לצפייה בהחלטת מעצר בית מוטי לייבל בפני השופט הימן הקלק כאן

לורי שם עצורה בעמדת הנחיתות מבין השלשה במעצר בבית כלא ללא גישה לחומר ראיות. שם טוב לא תוכל להגן על עצמה במשפט.
רדיפת הפרקליטות ותוקפנותה נגד שם טוב נובעת מאחר ושם טוב היא החלשה מבין השלשה ללא תמיכה משפחתית, ובהיות שם טוב נפגעת רווחה. פרקליטות המדינה רוצה לנצח בתיק בכל מחיר ולכן מתעמרת בעצורים המעצר כה ממושך על אישומים שאינם מצדיקים זאת. ראינו גם השחרת העצורים בפרהסיה ע"י הובלתם אזוקים לעיני המצלמות ועוברים ושבים.
רשויות הרווחה ופרקליטות המדינה רודפים עד חורמה נפגעי רווחה כדי להעלים פשעים שמבצעים רשויטת הרווחה באזרחים. ראינו זאת בפרשת חטיפת ילדי תימן ועד ימינו אנו.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007

 

דיון חלופת מעצר בפני כב' השופט אברהם הימן 10.10.2017

יחידת נחשון שירות בתי הסוהר אזקה עצירה ברגליה במשך שעתיים במהלך דיון בבית משפט בעניינה
יחידת נחשון שירות בתי הסוהר אזקה עצירה ברגליה במשך שעתיים במהלך דיון בבית משפט בעניינה

10.10.2017 – פרשת הבלוגרים – דיון חלופת מעצר בפני כב' השופט אברהם הימן.
להורדה / צפייה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן

לורי שם טוב אזוקה ברגליה במהלך כל הדיון

העיתונאית לורי שם טוב היתה בתוך תא העצורים כשהיא אזוקה ברגליה כל הדיון במשך כשעתיים מה שהקשה עליה להקשיב למהלך הדיון הואיל ונאלצה לשבת, וגם עקב תחושת אי הנוחות. שם טוב התקשתה להגן על עצמה. התנהלות כזאת שב"ס בפומבי נגד עצירה יוצרת תחושת התעמרות עד כדי התעללות.

טענות הזויות של הפרקליטות

הפרקליטות פתחה בדברים וטענה מסוכנות ברף גבוה אולם אלו נתבררו כאמירות פטתיות הואיל ולא הביאה שום דוגמא לנזקים בגוף או בנפש שגרמו הנאשמים, אלא דיברה על פ"פגיעה אישית" ו"פגיעה מקצועית".
טענות פתטיות נוספות שהעלתה הפרקליטות היא אמירה של נאשם 2 (לייבל) בחקירתו לנאשמת 1 בעניין נסיעה לטהיטי. הפרקליטות טענה כי קיים חשש כי יברחו לטהיטי. טענה חסרת שחר נוספת שהעלתה הפרקליטות היא שנאשמת 1 נסעה לחו"ל פעמיים בזהות בדויה אולם לא הציגה שום תימוכין לטענה הזויה זאת.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוח נאשמת 1 (לורי שם טוב) אמר כי דוח המבחן פסל את שני המפקחים לחלופת מעצרה של שם טוב ולכן מבקש ארכה של שבועיים לאיתור מפקחים אחרים. המשך הדיון נדחה ל- 22.10.2017.

 

להלן פרוטוקול הדיון

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022

פרוטוקול דיון לורי שם טוב בפני אברהם הימן – 10.09.2017

פרוטוקול דיון לורי שם טוב בפני אברהם הימן – 10.09.2017 – לורי אומרת בתחילת הדיון כי לא ניתן לה לראות כל חומר ראיות (לאחר 195 ימי מעצר) אולם נאלצת להסכים לראיות לכאורה כדי לקדם תסקיר מבחן לשחרור ממעצר, למרות שטרם ראתה אף ראיה. השופט הימן מורה לתסקיר מבחן עבור לורי.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008

פרשת הבלוגרים: דיון אברהם הימן 15.08.2017 בעניין תעודת חיסיון

אברהם הימן
אברהם הימן – בניגוד להלכת העליון?

15.08.2017 – דיון בבית משפט מחוזי בפני כבוד השופט אברהם הימן. הדיון היה אמור להתחיל בשעה 14:00 אך החל ב- 15:00. כב' השופט הימן ביקש בתחילת הדיון באופו מפתיע מכל הקהל לצאת מהאולם מאחר והדיון מתנהל בדלתיים סגורות אך חזר בו והקהל הוכנס לאולם.

במהלך הדיון ביקשה נאשמת 1: "אני מבקשת להוציא את זה שיושב באולם קורץ לי עיניים ועושה לי תנועות מגונות עו"ד שחר שוורץ. הוא מציק ושולח תנועות מגונות ושיעמוד לידו מאבטח. אף אחד לא מסתכל".

השופט העיר לה כי דיברה ללא רשות ומפריעה לדיון.

לצפיה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן

במסגרת הדיון היום העלה עוה"ד יהונתן רבינוביץ (בא כוחה של לורי שם טוב) את הטענה שיש להוציא תעודת חסיון על חומרי חקירה שהמדינה לא מוכנה לחשוף, לכל המאוחר עד ליום הגשת כתב האישום ולצרף תעודה זו לחומר החקירה. המדינה לא דאגה עד היום להוצאת תעודת חסיון כזו והגישה בקשות להארכת מועד להוצאת תעודה זו שהתקבלו (מבלי שתינתן לנאשמת זכות תגובה לבקשות אלה). כביסוס לטענותיו ציטט עוה"ד רבינוביץ את בש"פ 687/96 (יורם גיל נ' מדינת ישראל) המתבסס על הלכת סיקסיק (ע"פ 1152/91). להלן חלק מקביעות בית המשפט העליון המחייבות כמובן את הערכאות המשפטיות הנמוכות יותר:

"התביעה חטאה איפוא לחובתה כלפי הנאשמים בכמה וכמה עניינים: ראשית לכול, בכך שלא כללה בחומר החקירה תעודת חיסיון על-פי דין לפני הגשת כתב האישום לבית המשפט…".

להטעמת החשיבות אותה מייחס בית המשפט להנחיותיו לתביעה, בפרשת סיקסיק, נקט הנשיא שמגר – בפרשת דאוד – לשון אזהרה. כדבריו (שם):

"אני שב ומדגיש – ואף מזהיר – כי מחובת התביעה לנהוג לפי הקווים אשר אותם התווינו בפרשת סיקסיק …, וכי סטיה מן הקיום הקפדני של כללים אלה הפוגעת בהגנת הנאשם, עלולה להביא למסקנות לגבי תקינות ההליכים".

"מפרשת סיקסיק אכן נובע, שהגשת כתב-אישום מטילה חובה על התביעה להעמיד לעיון הנאשם את כל חומר החקירה הנוגע להאשמתו המצוי בידה. חובת הגילוי אמנם אינה תופשת לגבי "חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין", כמשמעו בסעיף 78 לחוק סדר הדין הפלילי. אך הנטל להראות שחובת הגילוי אינה חלה רובץ על התביעה, ומקום בו מבקשת התביעה להשתחרר מחובת הגילוי בטענת חיסיון, אין היא יוצאת ידי חובתה אלא בהצגתה של תעודת חיסיון ערוכה וחתומה כדין. הואיל וזכות העיון בחומר החקירה עומדת לנאשם מעת שהוגש נגדו כתב האישום, מוטל על התביעה להצטייד בתעודת החיסיון הדרושה לה מבעוד מועד, היינו לפני הגשת כתב האישום, ולכלול את התעודה במסגרת חומר החקירה הגלוי, בו יורשה הנאשם לעיין."

על סמך הלכות שנקבעו בבית המשפט העליון ביקש עוה"ד יהונתן רבינוביץ שלא לאפשר הארכת מועד נוספת להגשת תעודת החסיון.

השופט אברהם הימן החליט לדחות את דרישת יהונתן רבינוביץ ואפשר לתביעה 30 ימים נוספים להוצאת תעודת חסיון (אותה היתה אמורה להציג כבר ב 6.4.17!!) תוך שהוא קובע שהלכת בית המשפט העליון הנה רק בגדר הלכה שלא ממש מיושמת ובפרקטיקה נהוג לאפשר לתביעה להוציא תעודות חסיון גם במועדים מאוחרים יותר בניגוד להלכה מפורשת של ביהמ"ש העליון.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011