השופטת שפרה גליק למזכירה: טמבלית, אל תדברי כמו פרחה

השופטת שפרה גליק- אמרה למזכירה: טמבלית, אל תדברי כמו פרחה
שפרה גליק דיברה בפרחיות

השופטת למזכירה: טמבלית, אל תדברי כמו פרחה , אביעד גליקמן , 30.11.08 , ynet

נציב התלונות על השופטים קיבל את גרסת עובדת מזכירות בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שסיפרה על יחס משפיל. השופטת שפרה גליק: ביטוי לא מתאים, לא התכוונתי להעליב

עובדת מזכירות בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן טענה בפני נציב תלונות הציבור על שופטים כי השופטת שפרה גליק התבטאה כלפיה בגסות, ובין היתר קראה לה "טמבלית". הנציב, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קבע שהתלונה מוצדקת. ככל הנראה תירשם לה הערה בתיק האישי.

מההחלטה שהגיעה לידי ynet עולה כי לפי תלונת העובדת, השופטת גליק נהגה כלפיה בגישה "מתנשאת ורודנית". באחד המקרים העירה לה השופטת "אל תדברי אליי כמו פרחה".

במקרה אחר ערכה עמה השופטת בירור מול מתדיינים באולם – ורדתה בה: "טוב שהואלת להגיע, עשית טעות חמורה מאוד בתיק".

במקרה שלישי, טענה העובדת כי השופטת הטיחה תיק על השולחן וצעקה עליה: "את טמבלית! מה את עושה מה שאומרים לך, תפעילי שיקול דעת. גם אם הממונה שלך יגיד לך לקפוץ מהגג תקפצי?"

בעקבות הגשת התלונה פנה הנציב גולדברג לשופטת גליק, שבתגובה טענה כי היא אינה נוהגת באופן מתנשא או רודני. השופטת אישרה לנציב כי העירה למתלוננת שלא תדבר "באופן פרחי", אולם לדברי גליק אכן מדובר בביטוי לא מוצלח עליו התנצלה ביוזמתה.

באשר לאירוע השני, ציינה השופטת כי הדברים שאמרה למתלוננת לא נאמרו באופן עוקצני או משפיל והכחישה שערכה את הבירור בנוכחות מתדיינים.

לגבי האירוע בו נשמעה לכאורה ההערה "טמבלית", אמרה השופטת לנציב כי העובדת נכנסה ללשכתה וביקשה ממנה -בהוראת הממונה עליה – לתת צו בתיק מסוים. השופטת השיבה לה כי מדובר בהתערבות בהליך שיפוטי, ולאחר שהמתלוננת טענה ש'זו הוראת הממונה עליה', השיבה לה גליק "אמירה שהתאימה באותו רגע למה שנאמר ולא נאמרה מתוך כוונה לפגוע או להעליב".

בהחלטתו קבע הנציב גולדברג כי התרשמותו משלושת האירועים היא שהשופטת לא נהגה בעובדת באופן הולם ובאמירותיה פגעה בה. "מובן הוא כי שומה על שופט להקפיד בכבודם של עובדי בית המשפט בעת שהוא בא עמם בדברים", כתב גולדברג בהחלטתו וקבע שהתלונה מוצדקת.

ממשרד המשפטים, בשם נציבות תלונות השופטים, נמסר בתגובה כי בעקבות חוק חובת הסודיות, אין הנציב רשאי להשיב לשאלות הנוגעות לתלונות.

השופטת שפרה גליק למזכירה: טמבלית, אל תדברי כמו פרחה
השופטת שפרה גליק למזכירה: טמבלית, אל תדברי כמו פרחה

איגוד העובדים הסוציאלים ועדת אתיקה או ועדת טיוח

ועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים מבררת תלונות על התנהגות לא אתית של עובדים סוציאליים. בראש הועדה יושב עו"ס : נחום מיכאלי ט.ל: 050-5391132

הועדה עובדת בחוסר שקיפות ופרסום מזערי אודות התלונות והבירורים. מידי שנה מוגשות תלונות בודדות כ-5 , ורובן נדחות ע"י הועדה.
יש לזכור כי הועדה השייכת לאיגוד היא גוף השייך להסתדרות העובדים החדשה.

כתובת למשלוח תלונות: ועדת אתיקה של איגוד העו"ס, ארלוזרוב 93. ת"א, מיקוד: 62098.

קישורים:

רקפת עצמון – פקידת סעד מחוז ת"א לסדרי דין

רקפת עצמון - התנהלות מופקרת, דורסנית ומזוהמת הפועלת ללא בקרה וביקורת מדיפה ריח פרזיטיות ושיקולים זרים, ומזלזלת באזרחים הפונים אליה

נובמבר 2008 – עו"ס רקפת עצמון הנה פקידת סעד לסדרי דין, מחוז ת"א . מספר טלפון: 03-5125679 פקס: 03-5125721.
כתובת לשלוח מכתבים: שדרות ירושלים 22, תל אביב יפו, מיקוד: 68022.
תפקידה של פקידת סעד מחוזית לסדרי דין מוגדר בתע"ס 3.20 סעיף : 14. סעיף 14.8 קובע כי "פקיד סעד מחוזי מופקד על בדיקה ומתן מענים לתלונות של מטופלים על עבודתו של פקיד הסעד לסדרי דין בראשות המקומית".
לא ידוע על פרסום כלשהו של התלונות המטופלות ע"י הגברת עצמון/ פקידת סעד מחוזית מבחינת כמות ותוכן.

קישורים:

פקידת סעד מחוזית רקפת עצמון – תגובה לקונית לתלונה ותסביך טובת החסוי – יוני 2007 – רקפת עצמון מציגה עצמה כמפקחת ופקידת סעד מחוזית קיבלה תלונה נגד פקידת סעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי מלשכת הרווחה בת ים. נושא התלונה כלל דברים חמורים כגון מינוי אפוטרופוס על אשה כבת 60 לאדם נגדו כתב אישום על תקיפתה, מינוי האפוטרופוס ללא סל טיפול מתאים לצרכיה ועוד. חודש לאחר מינוי האפוטרופוס האשה הפכה להיות שבר כלי…

הגשת תלונה על פקידי סעד
"יתומי הרווחה" – כתבת תחקיר של העיתונאית מירב בטיטו
פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי על פקידי הסעד לחוק הנוער ושירותי הרווחה
מה לגבי טובת הילד? -רונן פז NEWS1
מחדלי לשכת הרווחה באר שבע – 129 משפחות לא רואים את ילדיהם בגלל עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים לבית משפטעדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה
התעללות כימית והזנחה בילד בן 8 ע"י משרד הרווחה במשפחת אומנה
בתי משפט לענייני משפחה ונוער – אי צדק בדלתיים סגורות
האב התריע, רשויות הרווחה לא הקשיבו, התינוק מת
משרד הרווחה – הנכשל ביותר בעולם המערבי בטיפול בילדים במצוקה
משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" – ח"כ מרינה סולודקין
שירותי הרווחה – עבודה סוציאלית או חקירת משטרה לפירוק המשפחה והוצאת קטין/ חסוי מהבית
התעללות בילדים חוסים במוסד אתגר של משרד הרווחה
משרד הרווחה נגד העיתונאות החוקרת על התעללות עובדי משרד הרווחה בחסרי ישע.
"תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק
ד"ר לין ורנל על תיאורית "טובת הילד" שכשלה בבריטניה.
הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחה אומנת – לשכת הרווחה גנזה את התיק
תסקיר פקידת סעד – תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות
התעללות בלשכת הרווחה בבת ים – עובד סוציאלי אנס עובדת שלו
תביעה נגד עיריית בת ים: אין להפלות עובד סוציאלי בשל מוגבלות
פקידת סעד הפרה צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון.פקיד הסעד והעובד הסוציאלי בלשכת הרווחה.תסקיר סעד – חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי.פקידת סעד סדרי דין – עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט

הגשת תלונה על פקידי סעד

אוקטובר 2008 – ניתן להגיש תלונה על פקידת סעד במספר דרכים, ואולם יש לזכור כי " בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת. הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד" (מתוך דו"ח סלונים נבו על עבודת פקידות סעד לסדרי דין):

דע, כי תלונה על מערך הרווחה תגרום נקמה של פקידי הרווחה נגד המתלונן. במאמר "מה לגבי טובת הילד" (רונן פז, NEWS1 מה- 11/10/2007) נרשם:"אבות חוששים להלין וזאת מחשש לנקמתה של חברת הוועדה – פקה"ס רונית צור. מי שהעז להלין על המערכת הוענש בפגיעה בקשר בינו לבין ילדיו מאחר שלא פרגן לפקידות הסעד. נתקלתי אפילו במקרה בו פקידות הסעד המליצו לבית המשפט למנוע קשר לא מפוקח ביו האב לבנו בן השלוש מאחר ויש חשש שהילד הקטן לא יאהב את פקידת הסעד. במקרה אחר התעקשה רונית צור בכתב כי פקידות הסעד באו לקראת האב והרחיבו לו את הסדרי הראיה עם ילדיו וזאת למרות שההפך הגמור הוא הנכון."
מקובל כי אין מרשיעים פקיד סעד בשום עברה, פלילית ו/או משמעתית. לדוגמה: פקידת סעד הפרה צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון בגלל שביתה, וגם לא נימקה את אי הופעתה למרות דרישת השופט לא הואשמה במאומה. השופט קנס את העירייה.
דוגמא נוספת היא פקידי הסעד בבאר שבע ששם עשרות הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים, אם אזרח רגיל מהיישוב היה מפר צו בית משפט סביר כי היה נענש קשות.
דוגמא נוספת של פקידות סעד המעבירות ילדה בת 6 ממשפחת אומנה אחת לאחרת כמו רהיט ועל זה פסק
השופט בוקובסקי: פקידות הסעד פעלו באופן מניפולטיבי, תוך הטעייה, רמיה והונאה – לא ידוע ולא פורסם הליכים משמעתיים, פליליים על עברות חמורות לכאורה אלו.
טיפול מופקר בתלונות והפקת לקחים חולש על כל משרד הרווחה. בועדה שמינה אולמרט בשנת 2006 נמצאו כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד. "הוועדה מצאה כי במשרד בכלל, וברשות בפרט, חסרה 'יד מכוונת', דבר המביא לחוסר משמעת ולאי ציות בכל הדרגים בשטח ובמטה", נכתב בדו"ח, "לעומת חוסר הציות להוראות הממונים, קיים ציות יתר לוועד העובדים, גם כאשר הדבר פוגע בחוסים וסותר את החוק". … על רקע חולשת ההנהלה התעצם ועד העובדים (…) והפך לשחקן מרכזי הקובע את כללי המשחק. ועד העובדים נותן הנחיות לעובדים בתחומים מקצועיים שאינם מעניינו ואף סותרים את הוראות החוק, ומאיים על עובדים", נכתב בדו"ח. הוועדה מצאה שבהוראת ועד העובדים סוכל ניסיון בדיקה של אירוע חמור במעון גיל-עם שבקרית אתא, שבמהלכו התבצרו חוסים על גג המעון. בעקבות אותו דו"ח הופקו לקחים אך תופעות התעללות בחוסים/אזרחים עדיין קיימות.
נקודות:

  • הטיפול בתלונות ולקוחות משרד הרווחה לוקה בשיקולים זרים.
  • האזרח המתלונן צפוי לנקמה מצד גורמי רווחה.
  • הבעיות הנן מערכתיות במשרד.
  • ישנה נורמה במשרד שבה פקידת סעד מפרה צו שיפוטי ומגישה תסקיר באיחור לבית משפט ואינה נענשת על כך.
  • במשרד הרווחה יש ועד עובדים חזק המשפיע על החלטות מקצועיות של ההנהלה.

קישורים:

לעצור את כליאת בני הנוער – מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

המאמר לעצור את כליאת בני הנוער , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , אוקטובר 2008

כיום אפשר למלא מוסדות לטובת "יזמים חברתיים" שזכו במכרזי "טיפול בקטינים בסיכון" וגילדות של "פרופסיונאלים"

סיפורה המדהים של שירן סוטירין היה צריך לעורר הד כשל שערורייה ציבורית גדולה, אך הוא התחיל וסיים את חייו כסיפור טוב של מוסף סופשבוע. צעירה בת 18 שבמשך ארבע שנים הייתה ברשימת הקטינים הנעדרים של המשטרה וברחה בגיל 14 מהמוסד הסגור מסילה, התייצבה לאחרונה בתחנת משטרה, כשמלאו לה 18 ולא ניתן עוד לכלאה במוסד, ובישרה על קיומה. שירן ירדה מרשימת ה"מבוקשים" ונעלמה על פי רצונה בחלל האלמוניות.

שירן עלתה ארצה מאוקראינה כילדה. קשיי הקליטה של המשפחה השליכו על מצבה והיא "מצאה עצמה מהר מאוד משוטטת ברחובות עם טיפוסים מפוקפקים". מדוע יש לסגור נערה ש"משוטטת ברחובות עם טיפוסים מפוקפקים" במוסד סגור, מוסד ששיטות החינוך הדרקוניות שלו הוצגו זה מכבר בכתבה מזעזעת אחרת, ששודרה בערוץ 2?

מהיכרות שהייתה לי עם נערה אחרת, שאף היא הואשמה בכך שהיא "מסתובבת (ואולי שוכבת) עם גברים" אני מניחה שההסבר שניתן לבית המשפט על ידי פקידת הסעד הוא שיש "להגן על הנערה מעצמה". במקרה זה שהכרתי, אמה של הנערה, שהייתה מסורה לה מאוד, הואשמה בכך שאינה מסוגלת להשגיח עליה כראוי. זאת על אף שמשרד הרווחה מסר להשגחתה כמה ילדים, כולל ילדה עם תסמונת דאון. גם היא ברחה מהמוסד שבו נכלאה ("צופיה"). סיפוריה על שיטות החינוך שם היו דומים לאלו שפרסמה אורלי וילנאי על "מסילה" בערוץ 2 ובכתבה של בילי מוסקונה לרמן על "צופיה" במעריב. כשברחה מהמוסד נאנסה ואז נתפסה ואושפזה במוסד לחולי נפש (משם כנראה קשה יותר לברוח). היא שוחררה מהמוסדות לאחר כשנתיים, כשהיא שבורה ורצוצה.

במוסדות לנערות, כמו במוסדות רבים לנערים, כולאים אותן בניגוד לרצונן. הן נמצאות בפיקוח כאסירות לכל דבר ונאלצות להשלים עם שיטות "חינוך מחדש", שביניהן בידוד לימים. מדוע נערות "משוטטות" או "שמסתובבות עם גברים" נכלאות והחופש נמנע מהן כפושעות? ההסבר של מערכת הרווחה שהתקשורת בכללותה והציבור בעקבותיה מקבל ומאפשר, הוא שהדבר נעשה "לטובת הקטין/ה". המדינה באמצעות פקידות הסעד שלה "מצילה" אותו/תה מעצמו/ה. לאור הדאגה המיוחדת ל"קטינים בסיכון" למה הם כל-כך מרבים לברוח מהמוסדות (ואז המדינה פותחת תיק נגד "ברחנים")? איך יתכן שנערה שפקידות הסעד כל-כך דאגו לטובתה, העדיפה לברוח מהמוסד ולהיעלם למשך ארבע שנים, לחיות ברחוב ואפילו לברוח מבית חולים שבו אושפזה ולא להגיע למסגרת "טיפולית/משקמת" של הרווחה?

לפי דו"ח שמסר שר הרווחה, בשנים 2002-2006 הוצאו מביתם בצו בית משפט 1,001 ילדים בבאר שבע, 2,098 בירושלים, 1,946 בתל אביב. איך יתכן שהחברה כולה לא מזדעזעת מהעובדה ששיעור כה גבוה של צעירים וצעירות מוצאים מבתיהם בכפייה ונכלאים בניגוד לרצונם במוסדות? למה ממשיכה להתנהל באין מפריע מדיניות דרקונית של כליאת בני נוער בתנאי בידוד, סטיגמטיזציה, השפלות והתעללות ושבעקבותיה רבים מפתחים קריירה של שוליות חברתית ועבריינות? למה הרצח של ילדה אחת על ידי הוריה מרעיד את אמות הסיפים במדינה, אך דעיכתם (ולעתים גם מותם) של ילדים רבים מתרחש בשקט מפחיד כבר עשרות שנים ושומרי הסף של המוסר החברתי שותקים? למה שותקים ארגוני הנשים ואינם זועקים את זעקת הנערות? איפה ארגוני זכויות האדם שמתעלמים לנוחיותם מהפשע של ארגוני המדינה נגד החלשים ביותר בחברה? איפה הארגונים למען ילדים, שנלחמים בחירוף נפש נגד הורים "מזניחים" ושותקים מול מדינה שכולאת ומתעללת בילדיה? איפה יפי הנפש שמקימים ועדות לשיפור החינוך של ילדי ישראל אך מתעלמים באדישות מגורלם של עשרות אלפי ילדים?

זה די קל, כי בסך הכל מדובר ב"שבבים אנושיים" שניתזים מסחר בילדים. זהו סחר בבני אדם שמאפשר למלא מוסדות לטובת "יזמים חברתיים" שזכו במכרזי "טיפול בקטינים בסיכון", לטובת גילדות של "פרופסיונאלים" ושל אנשי מינהל ותחזוקה רבים מאד שנשכרים ממנו להפליא. זה סחר מפתה שאין עליו שום עונש, כי מדובר ב"ילדים של אנשים שקופים" חד-הוריות, עולים חדשים וסתם עניים. ילדיהם משמשים מטרה נוחה לסוחרי ילדים ולתומכיהם במעגלי התקשורת, ההון והשלטון, בחברה שמתיימרת לדאוג ולטפח ילדים אך משתמשת בהם כאחרונת כנופיות הפושעים.

המאמר לעצור את כליאת בני הנוער , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , אוקטובר 2008

קישורים: