פומביות הדיון בבית משפט

פומביות הדיון היא עיקרון יסוד במערכת המשפט בישראל המגלם את אחת מהזכויות החוקתיות הבסיסיות במשטר דמוקרטי, היא זכות הציבור לדעת, ואשר מהווה את אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי. ככלל, בית המשפט ידון בפומבי, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת.

שופטים וקלדניות פוגעים לעתים בפומביות הדיון על ידי כיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקול דיון שנעשה בדלתיים פתוחות. פגיעה זו הנה פגיעה חוקתית בזכויות יסוד של האזרחים, ובעיקר של העומד לדין שאינו זוכה לביקורת הציבור על התנהלות המשפט נגדו.

מצורף בירור תלונה על שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא שלטענת המתלונן הוציא השופט שגיא פרוטוקול עם הכיתוב "דלתיים סגורות" לדיון בדלתיים פתוחות פעמים מספר.

הנציב החליט כי "ראוי לכל היושב על הדין להקפיד כי הכיתוב על גבי הפרוטוקול ישקף נכונה את סוג הדיון שהתקיים בפניו, שהרי לקיומו של הדיון בדלתיים סגורות השלכות שבדין, ובכלל זה באשר לאיסור פרסומו של הפרוטוקול".

בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

Document-page-001
בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

Document-page-002

מודעות פרסומת

נמלטת מהרווחה בחודש תשיעי: "אם אלד, ייקחו לי את הילדה"

מדיניות משרד הרווחה: פרקטיקה של מנגנוני הממסד לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, פרטיותם, קניינם וצנעתם של מאות אלפי אזרחים.

ספטמבר 2019 – "עושים צהריים" עם יעל דן – אישה הריונית בחודש תשיעי משוטטת לבד ברחובות. לא מדובר בסיפור חריג, או חד פעמי, אלא בקבוצה לא מבוטלת של נשים שנמלטות משירותי הרווחה בשלבים מתקדמים להריונן מחשש שיאלצו אותם למסור את ילדיהן לאימוץ. איילת (שם בדוי) היא אחת מאותן נשים. מאז שהוציאו אותה מהבית האלים בו גדלה, היא מוכרת לרווחה. אין לה עבר פלילי, או היסטוריה של התמכרות לסמים, היא יכולה לעבוד, אבל מצבה הכלכלי בחודשים האחרונים בכי מר. איילת סיפרה היום (רביעי) בשיחה עם יעל דן: "אני מתחננת בפני בעלי דירות שישכירו לי מקום. כרגע אני גרה במחסן וישנה על מזרון על הרצפה". בכל רגע שעובר, תיארה, היא חוששת מתאריך הלידה המתקרב. "אני רוצה לפגוש את הילדה שלי אבל יודעת שאם אלד, איבדתי את החיים שלי – אותה".

משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מוסר: המרואיינת היתה מוכרת לרווחה בעבר ואף קיבלה סיוע אך היא ניתקה קשר עם העובדת הסוציאלית בחודש מאי. עתידו של התינוק כלל לא נידון ובכלל זה נושא האימוץ. אנו מציעים למרואיינת ליצור קשר עם המחלקה לשירותים חברתיים לקבלת סיוע באופן מיידי.

נציגות עיריית תל אביב יצאו מאולם בית המשפט

ב- 09.09.2019 התקיים דיון בבית משפט שלום תל אביב בעניין תביעה אזרחית של עיריית תל אביב נגד מוטי ולורי, בפני השופט יאיר דלוגין.
עניין התביעה הנו על חשיפת הוצאת ילדים מהבית על ידי עיריית תל אביב בהליך לא הוגן והשמתם במוסדות הרווחה שם חוו הזנחה והתעללות.
בתחילת הדיון ביקשה הנתבעת לורי שם טוב כי נציגות עיריית תל אביב יזדהו בפני בית המשפט אך אלו סרבו ולכן יצאו מאולם בית המשפט.
עיריית תל אביב מפעילה לחץ של השתקה נגד חושפי מדיניותה הנוקשה נגד אוכלוסיות מוחלשות.

מצורף קטע מפרוטוקול הדיון ת"א 18796-07-16 מיום 09.09.2019 בית משפט השלום תל אביב בפני השופט יאיר דלוגין.

לצפיה / הורדת הפרוטוקול הקלק כאן.

Document-page-001Document-page-002

שוויון בפני החוק

"התיק נסגר עקב חוסר ראיות".
05.09.2019 – פרקליט המדינה הגיע לנאום בוועידת המשפיעים, אך בתחילת נאומו התפרצה אישה מהקהל שהאשימה אותו בסגירת תיק הרצח של בתה, שלדבריה היו מעורבים בו אנשי שב"כ. ניצן השיב: "אין ראיות להעמדה לדין".

במאי 2015 יצאה טל נחום לחופשה במכסיקו, שם פגשה את מ' ו-ט' (מאבטחים של ראש הממשלה) שאותם הכירה מעבודתה במשרד ראש הממשלה והיו שם בטיול פרטי. הם התכוונו לנסוע למחרת למפרץ בקלאר, ובבוקר שכרו רכב שבו נהג אחד מהשניים. במהלך הנסיעה הם התנגשו באוטובוס, ונחום שישנה מאחור נפצעה באורח אנוש ומתה כעבור כמה שעות.
דו"ח של משטרת מכסיקו והערכת בוחן התנועה במקום הצביעו על כך שבעת התאונה דהרה המכונית במהירות של 160 קמ"ש, פי ארבעה מהמותר, נכנסה לנתיב האטה שמאלי ופגעה מאחור באוטובוס.
העדויות הצביעו על כך שמ' ו-ט' היו לאחר לילה רווי אלכוהול וכמעט ללא שינה. במכונית נמצאו בקבוקי אלכוהול פתוחים. מפקד המשטרה המקומית הצביע באופן ודאי על הרכב ה"קטן" כאשם בתאונה. המשפחה גם מציגה סרטון שבו נראים לכאורה שני המאבטחים חוגגים עם חברים בלילה לפני התאונה.

ש3

ת1
הוריה של טל נחום ז"ל בנאום שי ניצן, פרקליט המדינה בוועידת המשפיעים 2019 | צילום: אבשלום ששוני, החדשות 12

ילדה של אף אחד

מתוך "סליחה על השאלה" , כאן 11 , 07.11.2018.

עדות האמא ג’יזל שקיבלה "מענה טיפולי" במשפחת אומנה ובפנימיות משרד הרווחה, אונס, פגיעות מיניות, גזיזת שיער, מכות, והתעללות נפשית ופיזית, איומים ואלימות קשה, משם זה הוביל אותה למקומות לא טובים.

ג’יזל של פעם, אני כל כך אוהבת אותה, ביישנית, סגורה, כנועה, נשלטת. זה מגיל מאוד צעיר היה ככה. הייתי בסוג של חממה כל כך אימהית ואוהבת עם סבא וסבתא שלי. הם היו העוגן שלי בחיים, ונעקרתי משם, והלכתי למשפחה אומנת, פשוט בית הזוועות. בית הזוועות. בלילה הראשון… את פשוט מגלה שזה סיוט, שמלילה לפני, שישנת במיטה שלך אצל סבתא שלך, כשהיא מחבקת אותך עם השמיכה שלה, עם הריח שלה, עם הפינוק שלה, לילה אחרי את שוכבת בחדר לא שלך, בבית לא שלך, בעיר שאת לא מכירה, משפחה שאת לא מכירה, ובא לך איזה… פסולת המין האנושי, שזה הגדרה… זה מה שאני יכולה להוציא כרגע, שוכב עלייך ואונס אותך, עושה לך קבלת פנים למשפחה. מזוועה לזוועה. את עוזבת משפחה אומנת, מוציאים אותך, מעבירים אותך לפנימייה, את בפנימייה גם חווה איזושהי פגיעה מינית. ועושים עלייך חרם וגוזרים לך את השיער ומתייחסים אלייך כאילו את לא שווה, את לא ראויה ואחר כך עוד פנימייה ועוד פנימייה, ועוד אונס ועוד התעללות ועוד מכות. איך אני… ילדה של אף אחד. את ילדה של אף אחד, את לא קיימת, את לא קיימת. זה הוביל אותי למקומות שהם לא טובים”.

"אזהרת לידה"

סיפורה של יולדת שתויגה על ידי עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה ב"אזהרת לידה" וילדיה נלקחו לאימוץ סגור.

"אזהרת לידה"

"אזהרת לידה" היא פרקטיקה של מערכת הרווחה, ומערכת הבריאות שתכליתה תפיסת התינוק מידי היולדת מיד לאחר לידתו. עוד לפני הלידה מתגבשת החלטה של גורמי הרווחה, על סמך ספקותיהם בכשירותם של ההורים, שיש להרחיק מהם את התינוק כבר בבית החולים. על ההחלטה ניתן לערער רק מאוחר יותר, בבית משפט.
"אזהרת לידה" הוא מצב שבו כבר בבית החולים מבקשים גורמי הרווחה לקחת תינוקות שזה עתה נולדו מידי הוריהם, בגלל ההערכה שההורים, במקרים רבים אימהות חד־הוריות, אינם מסוגלים לגדל את התינוק.
הוצאת התינוק מרשות הוריו בבית החולים בניגוד להסכמתם המלאה נעשית מכוח סעיף בחוק הנוער, המאפשר לעובדות הסוציאליות להוציא, על פי שיקול דעתן, "צו חירום" ללקיחת התינוק. בעת שהיולדת משוחררת מבית החולים, פקידות הסעד של משרד הרווחה (עובדות סוציאליות לחוק הנוער) אינן מאפשרות להורים להוציא את התינוקות מהתינוקייה.
במידת הצורך, הדבר מובטח באמצעות שוטרים או מאבטחים, שמרחיקים את ההורים ומפקחים על מחלקת היולדות עד להעברת התינוקות למסגרות מפוקחות וחסויות, כמעון תינוקות בפיקוח הרווחה או משפחות אומנה המשמשות כקלט חירום – שם ישהו עד שתימצא להם משפחת אומנה.
"אזהרת לידה" היא מושג בלתי פורמלי, שעורכי דין המייצגים את ההורים עושים בו שימוש. משרד הרווחה אינו נוהג להשתמש בה, אם כי היא נזכרת לעתים בתצהירים של המדינה. ההליך, החריג בקיצוניותו, עטוף בערפל רב ובחשאיות; הוא אינו מפורט בתקנות לעבודה סוציאלית או בחוק הנוער, שמכוחם פועלים גורמי הרווחה. על פי ההערכות, מופעל ההליך הזה עשרות פעמים בשנה.
עדויות מצביעות כי "אזהרת לידה" הוא תהליך שמתנהל מתחילתו ועד תומו באופן בלתי תקין וכמעט חד־צדדי, תוך הפרה של זכויות אדם בסיסיות ומהותיות – כמו הזכות לחיי משפחה, זכות הייצוג, זכות הערר והזכות לסודיות רפואית. מדובר בדרך כלל באימהות חד־הוריות מוחלשות, ששעות ספורות לאחר שילדו נאלצות להתמודד לבדן עם גזירה בלתי אנושית כשהן נטולות כוחות פיזיים ונפשיים ואינן בקיאות בזכויותיהן.
גורמי הרווחה, לעומת זאת, נערכים לכך מבעוד מועד ושולחים הודעה למשרד הבריאות המופצת לכל בתי החולים שבועות רבים לפני מועד הלידה. כך, כשהיולדת מגיעה לבית החולים כדי ללדת או כדי להיבדק טרם הלידה ומוסרת את פרטיה האישיים, יודעים שם מהרגע הראשון שיש לדווח עליה. הדבר נעשה כ"שירות לרווחה", עכל ידי משרד הבריאות – על פי בקשות הרווחה, מבלי להכיר בהכרח את ההורים בעצמם.
"אזהרת לידה" מייצרת תווית על האם כבר בבית החולים, כך שכל פעולה שלה נבחנת ומבוקרת. פוגעים לה בביטחון, מגדילים את הלחץ שיש עליה בלאו הכי, ולמעשה יוצרים נבואה שמגשימה את עצמה. מניסיון, כל אמא שנמצאת תחת איום ולחץ של הרווחה, גם אמא לילדים גדולים, התפקוד ההורי שלה לא משתפר, אלא דווקא נפגע ומידרדר.
ברגע שמפרידים בין אמא לתינוק בבית החולים, שעות אחרי הלידה, מתחילה להיסלל דרך בטוחה לכיוון אימוץ וניתוק תמידי של האם מהתינוק. "אזהרת לידה" מקשה לאמא או להורים לפתח מסוגלות הורית כשמתחילת החיים של הילדים שלהם הם לא פוגשים אותם, או במקרה הטוב, פוגשים אותם לשעה בשבוע במסגרת מפוקחת של הרווחה. איך ייווצר איזשהו קשר בין תינוק להורים שהוא לא מכיר בכלל? להורים האלה גם אין שום סיכוי לעבור את מבחני המסוגלות ההורית, שהרווחה דורשת מהם לעבור אצל פסיכולוגים מטעמה.

א1א2א3

דוקטרינת פרי העץ המורעל

אוגוסט 2019 – פרי העץ המורעל הוא מונח משפטי במערכות משפט מתקדמות ודמוקרטיות המשמש לתיאור ראיה שהושגה באופן לא חוקי ומידע הנובע ממנה. הלוגיקה מאחורי המונח הוא שאם מקור הראיה (ה"עץ") לא כשר, אז כל תוצר שלו (ה"פרי") יהיה כמוהו. ראיה כזאת אינה קבילה במערכות משפט מתקדמות ומודרניות כגון בארה"ב. תורת "פרי העץ המורעל" נועדה להרתיע את המשטרה והפרקליטות משימוש באמצעים לא חוקיים להשגת ראיות.

מערכת המשפט הישראלית הפרימיטיבית אינה מיישמת את תורת פרי העץ המורעל אם היא עשויה לסייע לחשוד, ומקבלת ראיות שהושגו בדרכים לא חוקיות מה שגורם למשטרה ולפרקליטות לתפוס ראיות שלא כחוק ולעוות ההליך השיפוטי כרצונם.
לדוגמה, בפרשת מעצר הבלוגרים כל החיפושים בדברי המחשב נעשו ללא נוכחות עדים כחוק מה שאיפשר למשטרה ולפרקליטות "לשתול" ראיות או כרצונם, או להפיץ מסמכים אישיים של החשודים שלא קשורים לחקירה ולפגוע בפרטיותם, מה שאכן נעשה.
יש ומערכת המשפט תפעל על פי תורת פרי העץ המורעל במידה וזה משרת אותה נגד החשוד. דוגמא לכך היא החלטת השופט הימן מיום 29.08.2019 (מצורפת) שבה פסל בקשה לתיקון פרוטוקול לטובת הנאשמת משום שאדם מהקהל הקליט הדיון ללא רשות. (ספק אם זו עבירה על החוק).

העיוות שיוצרת מערכת המשפט הוא בדרך מוסר כפול נגד האזרח. מצד אחד מותר למשטרה ולפרקליטות לתפוס ראיות בניגוד לחוק ולעוות ההליך השיפוט כרצונן, ואילו את הראיות שמציג האזרח בודקים כפל כפליים שמא הושגו שלא כחוק ואז יפסלו על ידי בית המשפט.

מצורפים:
– קטע מהחלטת שופט המעצרים אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 29.08.2019 שבה הוא פוסל תיקון פרוטוקול דיון שבוצעה בו הקלטה על ידי אדם אנונימי ובכך מיישם את תורת פרי העץ המורעל נגד הנאשמת.
– דוגמאות לפרסומים על ראיות הפסולות שהושגו שלא כחוק בתיק פרשת הבלוגרים על ידי השופטים: עלאא מסארווה, חיותה כוחן עומר, רונית פוזננסקי. כל הראיות בתיק פרשת הבלוגרים הושגו בדרכים פסולות ואינן עומדות בתורת פרי העץ המורעל.

החלטה הימן 28.08.2019
קטע מהחלטת שופט המעצרים אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 29.08.2019 שבה הוא פוסל תיקון פרוטוקול דיון שבוצעה בו הקלטה על ידי אדם אנונימי ובכך מיישם את תורת פרי העץ המורעל נגד הנאשמת.

 

פוזננסקי כץ

 

צו חיפוש לקוי מסארווהליקויים צווי חיפוש מסארווה 03.09.2017חיותה כוחן - אפריל 2018