תגובת פרקליטות המדינה – בין עלבון לשירות הציבורי למסע צייד

נובמבר 2019 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת. בהודעתה הלקונית (מצורפת) כתבה פרקליטות המדינה שהיא משיבה התיק למשטרה לקבלת התייחסותה לקיומה של הצדקה בנסיבות העניין לפתיחה בחקירה בחשד להסתה ופרסום לשון הרע.
בתלונה נכתב כי הודעת הפרקליטות היא עלבון לשירות הציבורי מעוררת בוז ושאט נפש. מדובר בפרקטיקה של פרקליטות המדינה להתעלל באזרח הפונה אליה לקבל זכויותיו. (ראה לדוגמא תלונה 242/19 המצורפת – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות).
עוד נכתב בתלונה כי מדובר גם בפרקטיקה של אכיפה בררנית המאפשרת לפרקליטות המדינה לערוך מסע צייד נגד אנשים שאינם לטעמה. לדוגמה אילו היה המדובר באיומים על שוטר במרשתת הייתה התלונה מטופלת מידית על פי נוהל 90.028.223 (מצורף) שם נקבע כי: "עבירת איומים – תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:

– הודעת פרקליטות המדינה מיום 23.10.2019 על אי טיפול בתלונה על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת.
– תלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת, 12.11.2019.
– הפרקטיקה של פרקליטות המדינה – בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות תלונה 242/19 – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות.

Document-page-001

Document-page-002

Document-page-003

Document-page-001

Document-page-002

 

כשלים חמורים בפרקליטות ובמשטרה

פרקליטות המדינה הוא גוף פוליטי הפועל על פי אינטרסים של מקורבים. מה קורה כאשר האזרח פונה למשטרה ועורר לפרקליטות בתלונה שעניינה סכנת חיים?. להלן בירור תלונה על מחלקת עררים של פרקליטות המדינה.
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19.

שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות

בתלונה שהתקבלה בנציבות, הלינה סנגורית על התנהלות לא תקינה מצד הפרקליטות, במסגרת טיפולה בתלונות שהגישה מתלוננת נגד בן זוגה, אחיו של איש ציבור מכובד ומוכר באזור ירושלים.
בין היתר, נטען בתלונה, כי פרקליטות המחוז הרלוונטית לא העבירה למחלקת עררים, במשך חודשים ארוכים, את הערר שהגישה המתלוננת על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק,
ובכך מנעה מנפגעת העבירה את מימוש זכותה להליך ערר ראוי והוגן.
עוד נטען בתלונה, כי החלטת פרקליטות המחוז לסגור תיק חקירה נוסף שנפתח בעקבות תלונה נוספת של המתלוננת נגד בן זוגה, נתקבלה מבלי שהפרקליטות בחנה הקלטות ותמלילים המתעדים לכאורה, במשך שנתיים, תקיפות והתעללות פיזית ונפשית שביצע בן הזוג במתלוננת ובילדיהם. זאת, למרות פניות חוזרות של הסנגורית לפרקליטות, בהן צוין קיומן של הקלטות כאמור.
פרקליטות המחוז השיבה, כי אכן חל עיכוב רב בטיפול בערר, בין היתר, עקב עומס עבודה, והצרה על כך. עוד ציינה פרקליטות המחוז, בין היתר, כי כאמור בתלונה, ההקלטות והתמלילים לא צורפו לתיק החקירה הנוסף וכי ההחלטה לסגור את התיק התקבלה עוד קודם לפנייתה הראשונה של הסנגורית, שאזכרה קיומן של קלטות.

הנציב מצא את התלונה מוצדקת בשני עניינים אלו, וקבע כדלקמן:
פרקליטות המחוז העבירה את הערר למחלקת העררים בחלוף כ- 16 חודשים מיום שהערר התקבל אצלה. מדובר בשיהוי מרחיק לכת שאינו מתקבל על הדעת, ואף נראה כי רק פנייתה של הסנגורית לנציבות הייתה זו שקידמה, בסופו של יום, את העברת הערר למחלקת עררים.

זכות הערר נתונה למתלונן עלי חוק ויש בהשתהות בהעברת חומר חקירה כדי למסמס ולפוגג זכות הערר על סד המועדים הקבועים בחוק למתן ההחלטה בערר. כמו כן, יש בהשתהות זו כדי להשליך ולהשפיע על ההליך המשפטי עליו יוחלט בערר.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המדינה, מכח סמכותו על פי חוק, לעגן בהנחיות פרקליט המדינה בניית מנגנון בקרה ומינוי גורם שיהיה אחראי על המעקב אחר הטיפול בעררים בכל יחידה המטפלת בעררים.
לעניין אי בחינת מכלול הראיות בטרם ההחלטה על סגירת תיק החקירה הנוסף קבע הנציב, – כי אין מחלוקת שהיחידה החוקרת העבירה את התיק לבחינת הפרקליטות, מבלי שצורפו לו ההקלטות והתמלילים, ובשל כך, אלה לא עמדו בפני הפרקליטות עת החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות.
המדובר בכשל חמור ביותר שנפל בידי היחידה החוקרת, ובהמשך, של הפרקליטות, שקיבלה החלטה מהותית קרי, סגירת תיק חקירה מחוסר ראיות מבלי שעיינה במכלול הראיות הקיים בתיק החקירה.
כמו כן, קבע הנציב, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהסנגורית התריעה בפני פרקליטות המחוז, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, כי קיים בלבה חשש, שהפרקליטות לא בחנה, ואולי אף לא קיבלה מהיחידה החוקרת, את ההקלטות והתמלילים שהוגשו על ידי המתלוננת. ואולם, הפרקליטות התעלמה כליל ממידע זה, עד למועד בו נדרשה להכין תסקיר ערר, זמן רב ביותר לאחר מכן.
הנציב קבע, כי לא ניתן לקבל התנהלות זו. משהסנגורית הציפה, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, את העובדה כי קיימות בתיק "הקלטות מצמררות" שאולי לא עמדו בפני הפרקליטות עת קיבלה החלטתה לסגור את התיק מחוסר ראיות, היה על הפרקליטות כבר במועד זה לוודא קיומן של הקלטות כאמור בתיק, וככל שהן נעדרו ממנו, היה עליה לפעול בשקידה
ראויה להשגתן מהיחידה החוקרת.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המחוז הרלוונטי, להביא לקחי מקרה זה לידיעת כל הנושאים במלאכה, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

מצורפים:

– בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בעניין  – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות — 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19. לצפיה / הורדת בירור הנציב בקלק כאן.

– מאמר איתמר לוי בעניין הכשלים החמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , 10.11.2019 – news1.

 

 

– מאמר איתמר לוי בעניין הכשלים החמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , 10.11.2019 – news1.

Document-page-001

Document-page-002כשלים חמורים

פרקליטות המדינה: כתב אישום שנולד בקומבינה הוא כתב אישום טוב

נובמבר 2019 – כתב האישום נגד מוטי לייבל נולד בשיחת טלפון בין פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חוה לוי לק' אח"מ תנ"צ דדו זמיר. בתחילה סגרה המשטרה התיק נגד לייבל אולם בעקבות שיחת הטלפון בין פקידת הסעד הראשית חוה לוי לק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר, הפכה המשטרה כיוון והחלה בחקירה נגד מוטי לייבל.

מהכרעת הדין כב' השופט אילן סלה, עולה כי הפגם בהליך הפלילי נגד לייבל אינו מתמצה בכך שהחלטה בערר ניתנה על ידי קצין אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) בניגוד להוראות החוק, אלא בעיקר בכך שהמציאות לפיה עובדת ציבור בכירה פקידת סעד ראשית חוה לוי משוחחת טלפונית עם קצין אח"מ תנ"ץ דדו זמיר נוכח החלטה על סגירת תיק ומסבירה לו את הצורך בהמשך החקירה ומשכנעת אותו "לקחת את המקרה ולבחון אותו כמקרה מבחן", השופט אילן סלה טען התנהלות זו של חוה לוי ודוד זמיר מעוררת, למצער, חוסר נוחות של ממש, שכן היא מלמדת שהייתה מעורבות של הרשות בהנעת ההליך הפלילי, בדרך שאזרח מן השורה אינו יכול ללכת בה. זאת, שהרי אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה אינו יכול להתקשר לקצין אח"מ ולנסות להסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן, והוא בוודאי אינו יכול לשכנע אותו בעל פה מבלי שהדבר יקבל תיעוד בכתב.

למרות האמור לעיל החליטה פרקליטות המדינה לערער על זיכויו של לייבל.

הקלק כאן לצפייה, הורדת הכרעת הדין – מדינת ישראל נגד מוטי לייבל ת"פ 49243-11-16 מיום 24.03.2019 – בפני כב' השופט אילן סלה.

מצורפים:
תמונתם של ק' אחמ תנץ דדו זמיר ופקידת סעד ראשית חוה לוי שתאמו טלפונית לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.
קטע מהכרעת הדין השופט אילן סלה שבה הוא מוקיע התנהגותם של תנץ דדו זמיר ופקידת סעד ראשית חוה לוי על שתאמו טלפונית לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל, מה שלא ניתן לאזרח מן השורה.

Document-page-001Document-page-019Document-page-020

ת2
פקידת סעד ראשית חוה לוי: תאמה טלפונית עם ק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.

 

ת1
ק' אחמ תנץ דדו זמיר: תאם טלפונית עם פקידת הסעד חוה לוי לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.

מפשעי פרקליטות המדינה נגד חשודים

06.11.2019 – שר המשפטים אמיר אוחנה חושף מעל בימת הכנסת את הפרקטיקה של פרקליטות המדינה בחקירת חשודים. המטרה מקדשת כל אמצעי גם השפל ביותר.
חוקרי המשטרה תופסים את המכשירים הסלולרים של החשודים ומשתמשים במידע כגון החיים האישיים ביותר כדי לסחוט גרסאות. הפרקליטות משתמשת בגרסאות אלו כראיות שהושגו כדת וכדין.
שר המשפטים אמיר אוחנה פירט את תרגילי החקירה של המשטרה בחקירתו של עד המדינה ניר חפץ, את הדברים אמר השר אוחנה במסגרת דיון בהצעה לסדר שהגישה ח"כ רויטל סוויד: "ההשתלחויות בפרקליטות ושביתת המחאה של הפרקליטים".

"מביאים אישה צעירה שאין לה שום קשר לחקירות ראש הממשלה, ושואלים אותה סדרה של שאלות חודרניות, פולשניות, על טיב הקשר בינה ובין העד", אמר שר המשפטים. "לאחר שסוחטים ממנה כמו מלימון את כל המידע – ואני מזכיר, היא איננה חשודה בדבר – הם מפגישים ביניהם במקרה במסדרון ומזכירים לו: ניר, אנחנו יודעים הכל, נטיל על המשפחה שלך פצצה".

"אז הוא נכנע, חתם על הסכם ומסר גרסה", הוסיף אוחנה. "הגרסה נבדקת ומתבררת כשקרית. או אז הוא מוצא החוצה יחד עם אחד החוקרים, הם הולכים לפרק זמן שאיננו מתועד, ואז חוזר ומוסר גרסה מדויקת, תפורה, מתאימה אחד-לאחד לנתונים שבידי החוקרים".

הסרטון באדיבות ערוץ הכנסת.

פרקטיקת פרקליטות המדינה בחקירה חשודים

08.11.2019 – פרקליטות המדינה תופסת חפצים אישיים של חשודים כגון סמרטפונים באמצעות צווים שיפוטיים פסולים ולקויים. לאחר תפיסת הסמרטפון החוקר מוציא מידע אישי ביותר שאינו קשור לחקירה ומזמין מאנשי הקשר של הנחקר אנשים שאינם קשורים לחקירה כדי לבזות את הנחקר ולהפעיל לחץ נגדו ונגד אנשי הקשר שלו שאינם קשורים לחקירה, כדי לקבל גרסאות מפלילות. בכך שולטת הפרקליטות על הגרסאות כרצונה.

להלן דוגמה לקטע מחקירה של נחקר ואיש קשר שלו שאינו קשור לחקירה.
ודוגמה של צו חיפוש לקוי של השופט עלאא מסארווה שנועד לתפיסת סמרטפון. הצו ללא המנקה לשם מה הוצא, וללא הנמקה מדוע החיפוש בסמרטפון יבוצע ללא עדים. בכך מאפשר השופט מסארווה לפרקליטות לייצר גרסאות כרצונה ללא בקרה וביקורת – 23.02.2017 – בתיק פרשת הבלוגרים.

חפץ

עלאא - צו חיפוש לקויצווים לקויים השופט מסארווה

צו חיפוש מסארווה

 

מדוע נדרשים לפרקליטות המדינה 480 ימים להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח?

31.12.2019 – נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן בדק תלונה על פרקליטות המדינה ולנגד עיניו מריחת הזמן של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל בטיפולם בתלונה על איומים ברצח והודעה על כוונה לרצוח.

מה הייתה תגובתו?

להזכיר כי לורי שם טוב הייתה עצורה שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור במרשתת.

מצורפים:

בירור תלונה מספר 497-19 ע"י נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שעניינה הטיפול הלקוי של פרקליטות המדינה בתלונה על איומים ברצח – 31.10.2019.

הודעת  פרקליטות המדינה כי ידרש לה חצי שנה להחליט האם לטפל בתלונה על איומים ברצח – 18.09.2019.

דוגמא על איומים ברצח במרשתת – ינואר 2019 – תלונה בנושא הוגשה למשטרה אך נסגרה עקב חוסר עניין לציבור.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004איומיםפתיחת תיק ערר

 

כמה שווים חיי אדם בעיני מבקר המדינה?

נובמבר 2019 – תלונה הוגשה למבקר המדינה על מחדל מחלקת עררים של פרקליטות המדינה. בתלונה נטען כי 480 יום יידרשו לפרקליטות המדינה להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח אזרחית.
חלקה של מחלקת העררים הוא 180 ימים שיידרשו לה לטפל בערר על סגירת התלונה של איומים ברצח בעילת "חוסר עניין לציבור".

ומה תגובת מבקר המדינה?
להמתין להחלטת מחלקת העררים של פרקליטות המדינה (6 חודשים להחלטה אם לטפל בתלונה על איומים ברצח).

מצורפים:
תגובת מבקר המדינה – 04.11.2019.
הודעת מחלקת העררים בפרקליטות המדינה שיידרשו לה 180 יום לטפל בערר על סגירת תלונה איומים ברצח – 18.09.2019.
התלונה שהוגשה למבקר המדינה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003תגובת המבקר - תלונה 1085585