משרד הרווחה מפקיר משפחות קשות יום לתעשיית הזנות

חדשות 2 – אוגוסט 2013 – בזמן שנת הלימודים ובעיקר בזמן החופש הגדול הן חומקות מן הבית, מספרות להורים שהן הולכות לחברה – ומקבלות לקוחות. לא מדובר בנשים בוגרות שהדרדרו לעולם הזנות, אלא בנערות, חלקן מתחת לגיל ההסכמה – שבחרו במודע למכור את גופן. "המצב בבית קשה, אני מממנת בילויים ב-40 דקות עבודה", סיפרה אחת מהן
הן רק בנות 16, אבל כבר שנתיים שהנערות הללו עוסקות בזנות, שבאמצעותה הן מממנות הכל: מבילויים ועד ספרים לבית הספר. זה קורה בחופש הגדול, אבל גם בזמן הלימודים הן יוצאות לקבל לקוחות – מבלי שאף אחד שם לב.

היא צעירה ויפה, תלמידה מצטיינת בתיכון בדרום. רק דבר אחד היה חסר לה: כסף. "המצב בבית לא קל", סיפרה הנערה שהסכימה להתראיין לכתבה. "למה אני צריכה להרגיש מנודה כי לאמא שלי אין כסף לטיול שנתי? זה עולה קרוב ל-500 שקלים". לדבריה, היא מעדיפה שאמהּ תקנה אוכל לבית ותדאג לאחיה הקטנים. "אני יכולה לממן את זה ב-40 דקות של עבודה".

לעולם הזנות היא נכנסה כבר בגיל 14, אחרי שסיפרה לחברה על המצב הקשה בבית. "היא אמרה שהיא יכולה להפגיש אותי עם אנשים, שאיתם אני אקיים יחסי מין ואני יכולה לסגור איתם על סכום טוב", סיפרה על הדרך שבה התגלגלה למציאות המזעזעת שבה היא חיה כיום. למסתכל מהצד הבחירה הזו נראית לא הגיונית, אבל היא הייתה הדרך היחידה עבורה להרוויח את הסכומים שהיא צריכה באופן מיידי.

"בעבודה רגילה המשכורת עוברת ב-10 בחודש", אמרה, "אבל אני יכולה להרוויח קרוב לאלף שקלים ביום. במלצרות כמה ארוויח? 200 שקלים?". נערה נוספת שהסכימה לספר על העיסוק שבו בחרה, אמרה כי היא וחמש חברותיה "הולכות לאדם זקן – והוא מביא לנו כסף. 600 שקלים לכולנו". בחופש הגדול הן עובדות יותר ועם הכסף מממנות את הבילויים.
"לאמא שלי אני אומרת שיצאתי לחברה והיא גם ככה עסוקה עם אחיי. יש בחופש הזדמנויות ליותר לקוחות. ביום אחד אני יכולה לקבל חמישה אנשים וביום חלש יותר – שלושה", ציינה. אבל מתברר כי גם במהלך השנה אף אחד לא רואה את הנערות הללו. הן מספרות שהן יוצאות באמצע הלימודים כדי לעסוק בזנות – וחוזרות כאילו לא כלום לא קרה.
"זה לא מעניין את המורים", סיפרה אחת מהן. "הם לא משתדלים לפקוח עיניים. הייתי נעדרת ל-40 דקות בערך וחוזרת 10 דקות אחרי ההפסקה. אומרת שהתעכבתי בשירותים".

"אחד הלקוחות הגיע עצבני – ואנס את חברה שלי"

מיטל מיכאל, מנהלת מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, אמרה: "זו תופעה חברתית שנערות מבינות בגיל מאוד צעיר שהן יכולות לקבל דרך הגוף שלהן כל מיני דברים שהן היו צריכות לקבל דרך ההורים והרשויות"

זה מתחיל כדרך מהירה להרוויח כסף, אבל הנערות האלה מסתבכות במהירות במקרי אלימות וסמים. אחת הנערות סיפרה כי באחת הפעמים הגיע לקוח "אלים ואגרסיבי" אל חברתה, "הוא התחיל לקלל אותה ולאיים עליה ובסוף פשוט אנס אותה. היא צרחה, אבל מה היא יכולה לעשות? כלום".

לכתבה הזו הן התראיינו כדי להציע לבנות אחרות שלא להגיע לעולם הזה. הן עצמן לא בטוחות שייצאו מהמעגל הזה אי פעם. "זה לא מתאפשר לי", אמרה אחת מהן. "זו לא תחושה נעימה – אבל אין לי ברירה. אני צריכה כסף כדי לחיות מיום ליום".

קישורים:

משרד הרווחה מפקיר אלפי בני נוער לתעשיית הזנות – מדובר באלפי ילדים שמשרד הרווחה סוחר בהם. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית הזנות. משרד הרווחה מוציא בכפייה מבתיהם למסגרות רווחה, פנימיות, אומנה, אימוץ, ומפקיר אותם במסגרות אלו. המסגרות משיקוליהם פולטות את הילדים או שהם בורחים עקב התעללות. מכאן הדרך לרחוב, לזנות לסמים ולפשע קצרה ביותר…
קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער – נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרודמאי 2010 – לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?

תחנה 2 בהדרדרות לתעשיית המין: מעון מסילה לנערות חוסות של רשות חסות הנוער במשרד הרווחההכתבה אשה בת 25 רוצה להיחלץ מחיי הרחוב ולהפסיק להתפרנס מזנות. עדות , מאת אורלי וילנאי , הארץ , מאי 2010… מ"מסילה" זוכרת לינור בעיקר את החדר הסגור. בשפה המקצועית קוראים לו חדר "פסק זמן", הנערות ב"מסילה" קוראות לו הגיהנום. זוהי דרגת הענישה החמורה ביותר במעון: תא קטן, שגודלו מטר וחצי על שני מטרים, קירותיו עטופים בספוג בצורת תבנית ביצים, חידודים חידודים. על הרצפה מודבק שטיח דק ודוקרני המכסה גם מדרגה בולטת שנועדה לשינה. הנערות מוחזקות בו, כל אחת בנפרד, בבדידות מוחלטת, לזמן לא מוגדר, בלי חלון, בלי יכולת להדליק או לכבות את האור… 

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב – יוני 2012 – המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012 – מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים…

 מדיניות משרד הרווחה לילדים פליטים – כליאתם במתקני שב"ס בניגוד לאמנת האג והנחיות היועץ המשפטי לממשלה – הכתבה השב"ס כולא נערים אפריקאים בניגוד להנחיית היועמ"ש , טלילה נשר , הארץ , ספטמבר 2011  – למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד…

מדינה ללא חוק זכויות הילד – משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים – ילדים של אף אחדפשעי משרד הרווחה – מדינת ישראל חתמה על האמנה לזכויות הילד לפני כ- 20 שנה אולם לא חוקק חוק המסדיר זכויות ילדים. בפועל מערכת הרווחה קורעת ילדים ממשפחותיהם כראות עיניה ומציבה אותם בפנימיות, משפחות אומנה, ואימוצים תוך שימוש במניפולציות מכוערות. ילדי ומשפחות ישראל אינם סובלים יחידים ממחדלי משרד הרווחה אלא גם ילדים פליטים…

ועדה לזכויות הילד או להוצאה בכפייה ילדים מביתם לפנימיות מופרטות – יוני 2010 – תחקיר מעריב על מעון מסילה חשף התעללות קשה בנערות החוסות. הנערות נכלאו למשך שעות ארוכות בצינוק המכונה "חדר בטוח" ללא מיטה חלון ותאורה בתנאים תת אנושיים. חוסה במעון העידה: "לפעמים כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפניי. לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים"…

המורשת הבזויה של משרד הרווחה – סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה – הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" – יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין…

מאת: חוה פלוצקי

טיפול אלטרנטיבי בילדים ומשפחות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s