לברוח מהרווחה, לברוח מהאש – האמא ביקשה סיוע לקחו לה את התינוק

שלומית צפרי מייסדת ארגון "זעקת האמהות" – כנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד.
אוקטובר 2013 – נמל תל אביב


פניתי למשרד הרווחה לבקש עזרה ברישום הילד שלי שהיה בן 10 חודשים לגן, ומאז לא ירדו לי מהחיים.
אני בת 27 חד הורית לילד בן 4 שנים שנלקח ממני כשהיה בן שנתיים בטענה השקרית שאני נרקומנית ולא ראויה לגדלו. אני עושה בדיקות סמים כבר שנתיים על מנת להוכיח צדקתי.
העובדות הן שרשויות הרווחה לא נדרשות להוכיח טענותיהן וגם העובדת הסוציאלית וגם בית המשפט מתנגדים בכל תוקף לקיים דיון הוכחות.
סעיף 14 בחוק הנוער אומר: "רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, פקיד סעד או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל, ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חודשים".
כלומר, רשאי כל הורה לבקש בכל שלב ולא פחות מפעם בשלושה חודשים לדון בבקשתו.
אך בפועל זה לא קורה. בית המשפט דוחה על הסף כל בקשה לדיון הוכחות. בכוחות עצמי הוכחתי את הרווחה שוב ושוב והראיתי להם וגם לבית המשפט שאיני נרקומנית אלא אישה נורמטיבית, עובדת ומתקיימת כמו כולם, אך לצערי דיברתי אל אוזניים ערלות.
בוועדת ההחלטה האחרונה נאמר על ידי העובדת הסוציאלית שאני צריכה "טיפול", אך אפילו לא אחת מתוך ה- 20 עובדות סוציאליות שישבו שם לא ידעה איזה, בכדי להמשיך את הסחבת.
במשך חצי שעה ניסו לגבש דעה ואז קבעו: "היא צריכה טיפול עם אימה".
יחסיי עם אימי הם מצויינים וגם אם לא, זה לא עניינו של איש.
הסיבה היחידה שבני עדיין במשפחת אומנה זה כי העובדת הסוציאלית אינה מרוצה מהתנהגותי כלפיה. היא רוצה "לחנך" אותי.
גברת, חטפת לי את התינוק!!!
לאיזה יחס את מצפה?!
חייב להתבצע שינוי חקיקה, שינוי במדיניות הרווחה.
לא יתכן שעובדת סוציאלית תכתוב בתסקיר שקרים ככל העולה על רוחה, תמציא דברים, לא תבקש או תרגיש צורך להוכיח טענותיה – וילדים ייתלשו מביתם.
פקידות סעד ועובדות סוציאליות מתנהלות בצורה שרירותית ונקמנית, הן דוברות דברי שקר ולרוב בתי המשפט מודעים אך בוחרים להתעלם.
הן פועלות מתוך יצר נקמנות ואגו, מתוך אינטרס אישי שלהן להוציא את הילד מהבית.
לא עוד!
לא על חשבון הילד שלי!!!
בביקורים במרכז הקשר, הילד שלי מספר לי שמרביצים לו במשפחת האומנה, שהוא רוצה לבוא איתי הביתה והוא לא מבין למה הוא לא יכול.
בביקור האחרון הילד בכה לעובדת הסוציאלית: "אל תקחו אותי…".
העובדת הסוציאלית סיפרה לי שבלילות בני עדיין בוכה "אמא".
עומדת מולכם אישה שאין לה מה להסתיר. לא צורכת סמים. לא מזניחה. אמא טובה! אפילו בתסקירי הרווחה כתוב שאני אם טובה ושהקשר שלי עם הילד הוא מעולה. הילד שלי סובל, כי הוא רחוק מאמא שלו שאוהבת אותו.
ילד בן 4 ועול של עולם על כתפיו.
מוסר ההשכל שלי הוא שאסור לפנות לרווחה. משרד הרווחה אינו גוף עוזר או תומך, אלא גוף מזיק והורס.

מאת: חוה פלוצקי

טיפול אלטרנטיבי בילדים ומשפחות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s