ערר על החלטת השופט אברהם הימן מיום 03.12.2019 שדחה בקשת לורי שם טוב להסיר מגבלות מעצר בית

ערר הוגש לבית המשפט העליון על החלטת השופט אברהם הימן (מצורף צילום ההחלטה) מיום 03.12.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 שבה דחה בקשת לורי שם טוב להסרת מגבלות המעצר בית עקב, אכיפה בררנית, חוסר תום לב והסתה של פרקליטות המדינה נגד שם טוב.

לצפיה / הורדת פרוטוקול דיון בפני השופט אברהם הימן מיום 01.12.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 הקלק כאן.

לצפיה / הורדת  החלטת השופט אברהם הימן מיום 03.012.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 הקלק כאן

שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לפרסום פרסומי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נגד עובדי ציבור. באוקטובר 2017 קבע השופט אברהם הימן מעצרה של שם טוב עד תום ההליכים. מעצרה של שם טוב מאחורי סורג ובריח עקב חשד לריבוי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נמשך כשנתיים וחודשיים עד מאי 2019 ומאז כחצי שנה שם טוב במעצר בית ומגבלות נוספות

השופט אברהם הימן התעלם מאכיפה בררנית

בערר נכתב השופט הימן התעלם בהחלטתו מאכיפה בררנית של פרקליטות המדינה נגד שם טוב. בינואר 2019 הגיש בן זוגה של שם טוב בשמה תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגד שם טוב של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה:
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה. גזר דין מוות
".

כעבור 8 חודשים קיבלה שם טוב הודעה ממערכת מנ"ע (מערכת נפגעי עבירה) כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור. ערר הוגש לפרקליטות המדינה ומתנהל בעצלתיים עד עצם היום הזה.
השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך על חוסר תום הלב ואכיפה בררנית של פרקליטות המדינה. כיצד ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי הסתה לרצח, ריבוי איומים ברצח, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח את שם טוב, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור את שם טוב עד תום ההליכים על ריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור.

השופט אברהם הימן התעלם שפרקליט המדינה שי ניצן הטעה את שופטי בית המשפט העליון

עוד נטען בערר כי השופט אברהם הימן התעלם בהחלטתו בדברי הטעייה של פרקליט המדינה שי ניצן נגד שם טוב בעוד משפטה תלוי ועומד שנאם בכנס פרישה של השופט אורי שהם ביום 2.8.18 בפני שופטי בית המשפט העליון הדנים בעניינה של שם טוב ועוד נכבדי מערכת המשפט.

שי ניצן אמר: "עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו (של כב' השופט שהם) בעניין לורי שם טוב, בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו, של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט של עובדי ציבור, בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית. החלטה זו תורמת לטעמי רבות לחיזוק המאבק בתקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה ובמסירות למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורא וללא חת לטובת הציבור. לצד קביעות חשובות אלו ורבות אחרות בתחום הפלילי".

השופט אברהם הימן התעלם מכך שפרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו שפורסם בתקשורת את שופטי בית המשפט העליון שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב שבסיסם העלבת עובדי ציבור הנם כאלימות פיסית. אילו לתפיסת פרקליט המדינה שי ניצן פרסומיה הלכאוריים של שם טוב הנם כאלימות פיסית ודאי לא היה סוגר כלאחר יד תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח נגד שם טוב כלאחר יד.

השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שאדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים מחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק אם שופטי העליון כשירים לשפוט את העוררת.
השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שפרקליט המדינה שי ניצן פועל בחוסר תום לב ומנהל מסע ציד נגד שם טוב.

השופט אברהם הימן התעלם מהפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעה בזכויות חוקתיות של לורי שם טוב

עוד נטען בערר שהשופט אברהם הימן התעלם מהפרקטיקה של פרקליטות המדינה לאורך כל ההליך השיפוטי שמקצתו פורט בפניו. מדובר בפרקטיקה של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים (לדוגמא צו חיפוש של השופט מסארווה).
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים ורכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שבסיסו העלבת עובדי ציבור. מדובר בהתנהלות נוסח "המטרה מקדשת את כל האמצעים" שתכליתה חיסול העוררת באופן ממוקד.

בערר נטען כי שגה השופט אברהם הימן שהתנה הקלות במעצרה של שם טוב בחוות דעת ק. מבחן. כפי שהוזכר לעיל אילו סברה פרקליטות המדינה כי העוררת שם טוב עקב פרסומיי העלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת, מדוע פרקליטות המדינה סגרה תלונה על ריבוי איומים ברצח נגד שם טוב באתר תקשורת ידוע במרשתת ולא פתחה בחקירה מידית?
יתרה מכך, על פי הפרקטיקה של פרקליטות המדינה, אם פרקליט המדינה הסית והטעה את שופטי בית המשפט העליון נגד שם טוב כפי שהוזכר לעיל, קל וחמר שפרקליטות המדינה תטעה ותסית את ק. המבחן נגד שם טוב.

עוד נטען בערר כי טעה השופט אברהם הימן שכתב כי הערר על סגירת תלונה ריבוי איומים ברצח נגד מטופל. מדובר בריבוי איומים ברצח באקדח. כגון: "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב", "היא תירצח בקרוב מילה שלי", "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת".
איומים מסוג במרשתת זה היו צריכים להחקר מידית על פי תפיסת הפרקליטות ותפיסתו של השופט הימן כפי שנהג כלפיה שם טוב. (שלח אותה למעצר עד תום ההליכים על העלבת עובדי ציבור). אולם תלונה על איומים אלו נסגרו מחוסר עניין לציבור על ידי משטרת ישראל, ובירור הערר מתנהל בעצלתיים.
יתרה מכך, על פי תפיסת השופט אברהם הימן, כל עוד לא נפתחה חקירה על איומים ברצח במרשתת, מדוע להגביל את שם טוב על דברים פחות חמורים בהרבה?

סוף דבר

פרקליטות המדינה פועלת נגד לחיסול ממוקד של שם טוב על פי פרקטיקות של:
– אכיפה בררנית.
– התעלמות מאיומים לרצח העוררת.
– הסתה נגד העוררת והטעיית שופטי העליון ושופטים האמורים לשפוט אותה בעוד משפטה תלוי ועומד.
– פגיעה חמורה בכבודה, חירותה, פרטיותה, קניינה, וצנעתה, וזכות להתפרנס בכבוד.
– הסתה נגד העוררת באמצעי התקשורת.
– ניצול מעמדה הרם של פרקליטות המדינה נגד העוררת במצב סוציואקונומי ירוד.
למצער השופט אברהם הימן לא נתן דעתו לסיטואציה ולטענותיה של שם טוב, והגיב בתגובה מעוררת השתהות כי המשטרה סגרה התיק מחוסר עניין לציבור ופרקליטות המדינה מזה כשנה שוקלת אם לפתוח בחקירה על ריבוי איומים ברצח נגד שם טוב במרשתת בעוד שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים במעצר עקב חשד לעבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור ונמצאת בהגבלות עד עצם היום הזה.

תיק ערר בש"פ 8065/19

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן שעליה הוגש הערר , החלטה מיום 03.12.2019 בתיק מ"ת 14280-04-17.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

"הפרקליטות משתלטת לנו על המדינה"

על רקע הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה נתניהו, תוקף חתן פרס נובל, פרופ' ישראל אומן, את המערכת המשפטית: "סכנה לדמוקרטיה" יאיר אלטמן, ישראל היום , 04.12.2019 , צילום: אורי לנץ
ני רותח. הפרקליטות והיועמ"שים משתלטים על המדינה. הם עושים מה שהם רוצים. מה שקורה זו ממש הפיכה. בארצות דרום אמריקה ובארצות ערב יש הפיכות של גנרלים. כאן יש הפיכה של משפטנים" – כך אומר חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, בראיון ל"ישראל היום".
לדבריו, הוא חושש לגורל הדמוקרטיה בארץ: "מה שקורה כאן הוא כבר אנטי־דמוקרטי ומשולל כל עיקרון הפרדת הרשויות. זה למעשה המשך של המהפכה השיפוטית של שנות ה־90, אבל המערכת המשפטית מעיזה יותר ועוברת כל גבול אפשרי".
פרופסור אומן מסביר כי המהלך האחרון של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שמצהיר כי במצב הנוכחי ייתכן למנות לממלא מקום המדינה רק את המועמד שלו – המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה למברגר – הוא שערורייה: "איפה נשמע כדבר הזה? לא רק שהוא שם עצמו כפרשן היחידי לחוק, עכשיו הוא גם משנה את החוק כראות עיניו". הבעיה, לטענתו, היא שמשפטנים חושבים עצמם למחוקקים.
בהתייחס לכך שנתניהו לא ביצע במשך כל שנות כהונתו רפורמות במערכת המשפט, אמר פרופ' אומן: "זו הטעות שלו. ייתכן שחשש שאם יפעל נגדם יבולע לו, אבל זה בדיוק מה שקרה בכל מקרה ברגע שהאג'נדה הפוליטית שלו לא תאמה את שלהם".
את ההתנהלות של הוועדה למינוי שופטים מכנה פרופ' ישראל אומן "חונטה": "איפה נשמע כדבר הזה? השופטים יושבים בוועדה לבחירת שופטים, ויש להם זכות וטו? אנחנו והודו הן שתי המדינות היחידות בעולם שבהן זה כך".

הפרקליטות משתלטת לנו על המדינה

השופט אברהם הימן הגיב בהשתוממות נוכח ריבוי איומים ברצח נגד לורי שם טוב

הזעזוע העמוק של השופט הימן ב- 21.10.2017 נוכח ריבוי העלבת עובדי ציבור התבטא בביטויים כמו "מילים חדות כמו מדקרת חרב", "לגלות אפס סובלנות כלפי אלו העושים שימוש נלוז באינטרנט". ועוד.. ושלח את החשודים למעצר עד תום ההליכים.
אולם כששמע כי בדיון ב- 01.12.2019 כי פרקליטות המדינה סגרה בשל חוסר עניין לציבור, תלונה על ריבוי איומים ברצח במרשתת נגד לורי שם טוב, הגיב השופט הימן בלקוניות בסגנון "נדחה להחלטה".
לצפיה / הורדת פרוטוקול הדיון מיום 01.12.2019 הקלק כאן

צפו בתגובות השופט הימן בדיון שהתקיים ב- 01.12.2019 על אכיפה בררנית של הפרקליטות שלא לחקור ריבוי איומים ברצח על לורי שם טוב במרשתת.
לעומת תגובתו המזועזעת של השופט הימן ב- 21.10.2017 נוכח ריבוי העלבת עובדי ציבור במרשתת וכליאת החשודים למעצר עד תום ההליכים על פי בקשת הפרקליטות.

מצורפים:
– פרוטוקול דיון בפני השופט אברהם הימן מיום 01.12.2019 שבו מציגה לורי שם טוב את ריבוי האיומים ברצח נגדה במרשתת שפרקליטות המדינה סגרה בתלונה בשל חוסר עניין לציבור.
– קטע מפרוטוקול מיום 21.10.2017 (החלטת מעצר עד תום ההליכים עקב העלבת עובדי ציבור) ובו התבטאות קשה של השופט אברהם הימן על העלבת עובדי ציבור במרשתת.

Document-page-001Document-page-002Document-page-00378556647_590094521738985_5407200256129499136_n

 

לורי שם טוב ביקשה להשתחרר ממעצרה עקב חוסר תום לב של פרקליטות המדינה

דיון בקשת שחרור ממעצר לורי שם טוב בפני השופט אברהם הימן התקיים ב- 1.12.2019 על פי בקשתה של שם טוב.
לצפיה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד להעלבת עובדי ציבור במרשתת, והייתה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים עד מאי 2019. ממאי 2019 ועד היום שוהה שם טוב במעצר בית עם הגבלות.
במהלך הדיון טענה שם טוב כי פרקליטות המדינה פועלת כנגדה בחוסר תום לב בדרך של "חיסול ממוקד" הבא לידי ביטוי על ידי אכיפה בררנית, הסתה נגדה מול שופטיה על ידי פרקליט המדינה בעוד משפטה תלוי ועומד, ובפגיעות חוקתיות.
השופט הימן לא דן לגופו של עניין והתמקד בשאלה מדוע שם טוב לא תיבחן על ידי ק. מבחן מטעם המדינה.

להלן קטע מדבריה של שם טוב במהלך הדיון.
"
עניינה של בקשה זו הנה ליקויים חמורים בעבודת הפרקליטות שהביאו את בית המשפט הנכבד להחליט על מעצרי מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים ולאחר מכן להגביל אותי במעצר הבית במשך כחצי שנה עד עצם היום הזה. מעצרי הממושך נקבע על ידי בית המשפט הנכבד בגין חשד לריבוי עבירות במרשתת שעיקרן העלבת עובדי ציבור, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית.
אולם על פי האמור בבקשה זו ובהתנהלות פרקליטות המדינה עולה כי הפרקליטות פועלת שלא בתום לב ומטעה את בית המשפט באופן החמור ביותר.
אכיפה בררנית
מתברר כי בריבוי עבירות חמורות עשרות מונים מאלו במרשתת כגון ריבוי איומים ברצח, ריבוי הסתה לרצח שהופעלו נגדי, החליטו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל לסגור את התיק עקב חוסר ראיות. הגשתי ערר לפרקליטות והתנהלותה בעניין זה מתנהלת בעצלתיים.
בינואר 2019 הגיש בן זוגי בשמי תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגדי של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה:
"הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוות".

כעבור כשמונה חודשים קיבלתי תשובה ממשטרת ישראל כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור.
אני שואלת את בית המשפט הנכבד מדוע ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע נגדי, ריבוי הטרדה מינית נגדי, ריבוי פגיעה בפרטיותי, ריבוי הסתה לרציחתי, ריבוי איומים ברציחתי, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח אותי, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור אותי עד תום ההליכים על העלבת עובדי ציבור.
התנהלות הפרקליטות מעידה על חיסול ממוקד שהם מפעילים נגדי עקב היותי עיתונאית שפרסומי הביקורת שלי אינם לטעמם ואינם בשליטתם.

נאום שי ניצן
האכיפה הבררנית אינה הפרקטיקה היחידה שמפעילה הפרקליטות להרשעתי הוודאית בניגוד לסדרי דין ועקרונות ההליך הפלילי. פרקטיקה נוספת היא הכפשתי בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטי תלוי ועומד.
בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר עליי העצורה מזה כשנה וחמשה חודשים (ראה סרטון מצורף דקה 0:30 בערך): " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…". מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר שי ניצן. אני באותה עת הייתי עצורה ולא יכלתי להגן על עצמי נגד דברי הסלף של ניצן מול השופטים הבכירים הדנים בענייני.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיי הלכאוריים הנם כאלימות פיסית. פרסומיי הלכאוריים לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתי במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".

עבירות הפרקליטות תוך ההליך השיפוטי
פרקטיקה נוספת של פרקליטות המדינה היא פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו והיא ביסודות התרבות הארגונית הלקויה של פרקליטות המדינה. וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים (ראה לדוגמא צו חיפוש מצורף של השופט מסארווה).
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים שרכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שעיקרו העלבת עובדי ציבור שהייתי במעצר כשנתיים ושלשה חודשים בגינו. מדובר בהתנהלות כפי שציינתי שתכליתה חיסול ממוקד שאינה בתום לב.
"

 

עתירה לבג"צ – פרקליטות המדינה פוגעת באופן מרובה בזכויות חוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן

לאחר שטענה הפרקליטות בשבוע שעבר כי מנגנון פניותיה לספקיות תוכן כדי שיסירו תכנים מהרשת אינו בגדר הפעלת סמכות שלטונית, עתרו מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח (עתירה בג"צ 7846-19) נגד אמצעי זה.

לאחר למעלה משנתיים בהן טוען מרכז עדאלה בפני פרקליטות המדינה כי פעילות האכיפה של יחידת הסייבר באמצעות פניה לספקיות תוכן אינה חוקית, השיבה הפרקליטות ביום חמישי האחרון (21.11) כי לדעתה, פעילות זו "אינה בגדר הפעלת סמכות שלטונית". המנגנון המכונה על ידי הפרקליטות "אכיפה אלטרנטיבית במסלול הוולונטרי", כולל פנייה אל ספקיות תוכן ביניהן פייסבוק וגוגל, בבקשה להסיר תכנים או להגביל גישה אליהם, ולעתים גם להשעות משתמשים ואף להרחיקם. צנזורה זו על תכנים נעשית ללא מתן זכות שימוע וללא הליך משפטי ולעתים גם ללא ידיעת המפרסם.

מדובר ביחידת הסייבר של פרקליטות המדינה, שמרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הגישו ב- 26.11.2019 עתירה לבג"ץ נגדה (עתירה בג"צ 7846-19). העותרים מבקשים מבית המשפט להורות ליחידה להפסיק את אפיק הפעולה של יחידת הסייבר שזכה לכינוי "המסלול הוולונטרי" (של "האכיפה האלטרנטיבית") הכולל פנייה לספקיות התוכן בבקשה שיפעלו – על בסיס וולונטרי לכאורה – להסרת פרסום (תוכן), ללא פניה כלשהי לערכאות וללא מתן זכות טיעון לגורם המפרסם;

יחידת הסייבר של הפרקליטות הקימה לפני שנים אחדות מנגנון פנייה לחברות כגון פייסבוק וגוגל, הבעלים של יוטיוב, כשהיא מגלה שמפורסמים תכנים שלדעתה מפרים לכאורה את החוק או מפרים תנאי שימוש של הספקיות. בשבוע שעבר היא טענה כי המנגנון הזה הוא לא בגדר הפעלת סמכות שלטונית.
על פי העותרים, מאז הוקמה יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה חלה עלייה עצומה בהיקף השימוש במנגנון אכיפה זה. הם מצטטים את דו"ח פרקליטות המדינה לשנת 2018, שמצביע על עליה של יותר מ-600% בהיקף בקשות הסרת תוכן שנעשו באמצעותו: יותר מ-14 אלף לעומת כ-2,200 ב-2016. "מספר זה לא מצביע על מספר הפרסומים, שכן פניות אלה, שמרביתן (87%) נעשות אל רשת פייסבוק, יכולות גם להיות עבור תכנים הכוללים עשרות ואף מאות קישורים", נכתב בעתירה.

לטענת העותרים ״המסלול הוולונטרי״ להסרת תכנים, אותו מפעילה יחידת הסייבר במסגרת מנגנון "האכיפה האלטרנטיבית", הוא מנגנון הפוגע קשות בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן, מבלי לקיים את תנאי פסקת ההגבלה ובראשם היעדר כל הסמכה מפורשת בחוק, ותוך הפרת עקרונות יסוד במשפט המינהלי והחוקתי. זאת, בהיותו מנגנון המפקיד בידי הפרקליטות את האפשרות לקבוע את גבולות חופש הביטוי הפוליטי בדמות קביעה שתוכן מסוים הוא בלתי חוקי לכאורה, ללא פניה לערכאות וללא מתן זכות טיעון, ועל בסיס קביעה זו לבקש מספקיות תוכן להפעיל –באופן וולונטרי לכאורה – סנקציה קשה של הסרה, הגבלה או חסימה של תוכן. לגישת העותרים, לא תיתכן מחלוקת כי פניה יזומה של המשיבים אל ספקיות התוכן בבקשות להסרת תכנים מהווה פעילות שלטונית הדורשת הסמכה. לא קיימת סמכות בחוק המאפשרת את הפעלתו של ״המסלול הוולונטרי״.
ה״מסלול הוולונטרי״ מהווה מנגנון שפוגע קשות בחופש הביטוי. פגיעה זו אינה יכולה להיות מוטלת בספק והיא עולה, כאמור, מעצם תיאורו של מנגנון זה כמנגנון הנוקט "במגוון טכניקות ובהן פעולה להסרת התכנים האסורים, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש במנוע החיפוש, חסימת גישה אל התכנים, והשעייה או הרחקה של משתמשי אינטרנט", ברי, כי כל הפעולות האמורות יש בהן פגיעה קשה בחופש הביטוי, שכן מדובר בהתערבות שלטונית המובילה להסרת או הגבלת ביטויים ובמקרים אחרים להרחבה או השעייה של משתמשים.
עובדי יחידת הסייבר והרשות המבצעת מכריעים בכוחות עצמם אם ביטוי מסוים עולה כדי עבירה פלילית ועל סמך הכרעה זו פונים במעמד צד אחד אל ספקיות התוכן כדי שאלו יסירו את הביטוי מהמרשתת. המסקנה המתבקשת היא שפרקליטות המדינה נוטלת לעצמה שלא כדין סמכויות שיפוטיות, השמורות לרשות השופטת, ללא כל סמכות וללא מסגרת דיונית הולמת, באופן הפוגע בזכות החוקתית להליך הוגן.
מעבר לנטילת הסמכות השיפוטית שלא כדין כאמור, העובדה כי הרשות יוזמת פנייה לספקיות התוכן ישירות, מבלי להעניק זכות טיעון לגורם המפרסם, מנוגדת לכללי הצדק הטבעי המעוגנים היטב במשפט המינהלי והחוקתי.
מעבר לנטילת הסמכות השיפוטית שלא כדין כאמור, העובדה כי הרשות יוזמת פנייה לספקיות התוכן ישירות, מבלי להעניק זכות טיעון לגורם המפרסם, מנוגדת לכללי הצדק הטבעי המעוגנים היטב במשפט המינהלי והחוקתי.
הפגיעה בהליך הוגן מתעצמת שעה שהרשות אף אינה מקפידה על שקיפות או פרוצדורה נאותה המאפשרת ביקורת אפקטיבית על פעילותה. דומה שלא תיתכן מחלוקת כי תיעוד ושקיפות הם אבני יסוד להבטחת מנהל תקין.

מצורפים:
– קטעים מעתירה בג"צ 7486-19 מיום 26.11.2019 שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד פרקליטות המדינה.
– מצורפת תגובת פרקליטות המדינה על בסיסה הוגשה העתירה – מה- 21.11.2019. תגובת הפרקליטות הוגשה לאחר שנה מיום הפניה ב- 21.11.2018.

 

Document-page-003Document-page-010Document-page-012Document-page-013Document-page-001Document-page-002Document-page-014

 

תלונה מוצדקת נגד פרקליטת המדינה בבית המשפט העליון נגה בן סידי

נובמבר 2019 – העיתונאית לורי שם טוב התלוננה כי פרקליטת המדינה נגה בן סידי מסרה פרטים שגויים לשופט העליון קרא כדי לשבש הדיון בבית המשפט בעניין בקשתה של שם טוב שתשוחרר ממעצר הבית, וכן יבוטלו דמי הכופר בסך 20,000 שקלים שהותנו לשם טוב לקבלת חומרי חקירה כדי שתוכל להגן על עצמה.

פרקליטות המדינה טענה: “פרוטוקול הדיון מהווה פעמים רבות קצרנות של הנאמר בדיון ואינו משקף “כל מילה ומילה” הנאמרת במהלך הדיון”.

הנציב קבע כי תגובת הפרקליטות לתלונה מטעה ואינה אמת:

“מפרוטוקול הדיון עולה, כי דבריה של עו”ד בן סידי לבית המשפט בעניין זה היו לא מדויקים וכי עלול היה להיווצר הרושם כי במועד הדיון שיתקיים שבוע לאחר מכן, בבית המשפט המחוזי, תינתן החלטה גם בעניין הייצוג המשפטי.

להלן ההפניות הרלוונטיות מתוך פרוטוקול הדיון מיום 18.9.19 (ההדגשות אינן במקור):

א. “עו”ד בן סידי: לעניין הייצוג, אכן לפני הפגרה היה דיון בפני כב’ השופט שגיא אחרי שהמדינה הסכימה למימון ייצוג לפי סעיף 19 … והעוררת ביקשה לקבל ייצוג בתעריף גבוה מזה….התנגדנו, העניין קבוע לעניין הבקשה זו בשבוע הבא.

כב’ השופט ג’ קרא: אצל השופט שגיא בשבוע הבא?

עו”ד בן סידי: בעניין בקשות נוספות.

כב’ השופט ג’ קרא: בעניין הייצוג שלה?

עו”ד בן סידי: גם…

(פרוטוקול הדיון עמ’ 3)

ב. עו”ד בן סידי: הפרקליטה שמטפלת מסרה שזה אמור להינתן בשבוע הבא.

(פרוטוקול הדיון עמ’ 4)

ג. עו”ד בן סידי: אדייק את הדברים. ראשית לגבי הדיון הקודם, מתן הייצוג נדחה בלי תאריך חדש. ב 26.9 תינתן בין היתר החלטה גם בעניין הזה.

(פרוטוקול הדיון עמ’ 6)

הנציב קבע: “עדיין לא אוכל שלא לציין כי היה מקום לנקוט זהירות יתרה ולא לטעון טענות אשר עלולות ליצור את הרושם המוטעה, כי הבקשה של שם טוב תידון ותוכרע בדיון הבא, הקבוע לעוד שבוע ימים”.

גם בעניין התייחסות עו”ד בן סידי בעניין השוואת תעריף מימון יצוג משפטי לתעריף הניתן לעובדי המדינה, שיקרה עו”ד בן סידי כשטענה שלא הבחינה בין לורי שם טוב לבין נאשם 3 עו”ד צבי זר, כמקור להעלאת טענה זו.

הנציב קבע, כי היה על עו”ד בן סידי לדייק בדבריה לבית המשפט.

מצורף בירור התלונה על הפרקליטה נגה בן סידי מה- 2.11.2019 , תיק מספר 487-19 – נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008

האם בוצעה המתה מכוונת של ילדי תימן בשנות החמישים?

האם בוצעה המתה מכוונת של ילדי תימן בשנות החמישים כדי לסחור באיברים שלהם?
ח"כ אוחנה בראיון לאורן וייגנפלד ב'מהדורה ראשונה' בערוץ 2 – 14.6.17.